אמני השליטה בכדור / אייזאה תומאס (תרגם: איל ספיר)

אחת המשימות הכי קשות ולא מוערכות בכדורסל היא לעבור את החצי. נסו פעם לעבור את החצי כשאיזה ראסל ווסטברוק נצמד עליכם ותוקע מבט של חכה-חכה, ברגע שתמצמץ הכדור אצלי. עכשיו תעשו את זה תוך כדי התייעצות עם המאמן, קריאת תרגיל וסידור הבלורית.

אחד הסודות של מובילי הכדור, שמאפשר להם כמעט ולא להיכשל במשימה המורכבת הזו, הוא סוד השליטה בכדור. הרכז הממוצע ב-NBA יודע לעשות עם הכדור קסמים נפלאים. בעוד רוב השחקנים מנצלים את היכולת הזו לצורך הובלת הכדור גרידא, ישנם כאלו שלוקחים את זה צעד קדימה.

אייזאה תומאס, רכזה של בוסטון סלטיקס, כתב בפליירז טריביון על השחקנים שנותנים את האקסטרה. כפי שכתב בעצמו, אין כאן חידוש גדול אבל מעניין לקרוא את הדברים מפי מי שחווה אותם מקרוב וכותב כמו אוהד, ללא התנשאות והתפלספות. 

לפוסט המקורי – http://www.theplayerstribune.com/isaiah-thomas-celtics-nba-best-ball-handlers/

לבצע הטבעה מפלצתית, לחסום זריקה של יריב או לקלוע סל עם הבאזר זו בדרך כלל דרך טובה להיכנס לטופ 10 של SportCenter אבל בואו נהיה אמיתיים: זה לא היילייט אמיתי עד שלא נשברים למישהו הקרסוליים.

כדורסל הוא משחק של תגובות מהירות, במיוחד אצל פוינט גארדים שצריכים לשים את הכדור על הרצפה ולייצר בשביל חבריהם. אתה צריך להכיר את היריב ולדעת שהוא מכיר אותך. להיות מתעתע, לא צפוי. אי אפשר להתאמן על הדברים הללו. אתה צריך לקדם את המשחק שלך ולתת לדברים לבוא אליך. אז האינסטינקטים יתחילו לפעול.

אין הפתעות ברשימה הבאה. אתם כולכם מכירים אותם, אבל אני עומד לספר לכם למה אתם מכירים אותם ומה הופך אותם לאמני השליטה בכדור של ה-NBA.

*

ג'מאל קרופורד

גילוי נאות: J Crossover is my man. הוא כמו אח בשבילי. אנחנו משחקים יחד הרבה באוף-סיזן והוא מגיע לטורניר השנתי שלי בעיירת הבית שלי, טקומה, וושינגטון. כך שאני מכיר את ג'מאל טוב יותר מאת שאר הבחורים ברשימה.

אבל לא בגלל זה כללתי אותו. הוא ברשימה כי על אף שהוא לא מוזכר בין אמני השליטה בכדור, הוא לגמרי אחד מהם.

ג'מאל הוא שחקן סטריטבול. אין לו מהלך קבוע. הוא תמיד מתאים את עצמו למצב ותמיד מנסה דברים הזויים. הוא כל כך מוכשר שלדעתי הוא עצמו לא תמיד יודע מה הוא הולך לעשות.

כמו הפעם ההיא כששיחק בניקס בה עשה על דרון וויליאמס מהלך בו העביר את הכדור מאחורי הגב, ראה מה קורה ואז החזיר אותו, שוב מאחורי הגב.

זה אולי המהלך הכי מטורף שראיתי.

החלק המדהים הוא שהוא התאמן על המהלך הזה בקיץ, אבל לא האמנת שהוא ישתמש בו ב-NBA. זה מה שמפריד בין ג'מאל והבחורים הבאים ברשימה, וכן מרוב ה-NBA. הרבה פעמים אתה רואה שחקן בקיץ וחושב לעצמך, "ואוו" ואז ב-NBA הוא לא משחק ככה. אצל ג'מאל, אין הבדל בין ה"סטייפלס סנטר"  וה"ל.א פיטנס".

מאחורי הגב, בין הרגליים או קרוס קדמי, לג'מאל יש את אחד הקרוסים הטובים במשחק.

*

סטף קארי

נגד סטף, אתה לא יכול לדעת מה יקרה. זה מה שהופך אותו לכל-כך מסוכן.

קודם כל, אתה חייב לכבד את השלשה שלו, כי אם לא תכבד – הוא ישרוף אותך מבחוץ. שם הכל מתחיל בשבילו.

סטף משחק כמו וויד רסיבר בפוטבול שמריץ Option route כל מהלך [כן, גם לי אין מושג מה זה אומר]. כל מה שהוא עושה תלוי במה שהמגן עשה. לכן כשהוא מתקדם אליך ואתה פוחד מהשלשה – וכדאי לך לפחוד – אז אתה נותן לו יותר מידי מרחב, הוא יקבור אותה. אם תיצמד יותר מידי, הוא יעבור אותך בכדרור. אם הוא עבר אותך בצעד הראשון, תגיד להתראות. הוא כבר נעלם. אם כבר הצלחת לחזור, יש לו את הזריזות והשחרור המהיר לקלוע את הסטפק-באק.

החלק הכי נורא, הוא שהוא מוסר כל כך טוב שאף אחד לא מעז לעזוב את השחקן שלו ולבוא לעזור.

אני לא חושב שהוא רץ את המגרש במחשבה ש"אני אזרוק" או "אני אקח את זה לטבעת". הוא קורא את המגרש מספיק טוב בשביל לא להזדקק לתכנית. הוא מסתמך על האינסטינקטים שלו וקורא את ההגנה, והוא יכול לעשות הכל אז הוא לוקח מה שתיתן לו.

אתם לא יכולים לומר לי שהוא תיכנן את זה:

הוא משמש בחסימה בכדי לחצות את ההגנה ואז רץ אל תוך שני מגינים שיצאו אליו. בין הרגליים, מאחורי הגב, צעד אחורה, סל. ארבעה מגינים בטווח יד, אך הם עדיין לא יכולים לסטף.

אני מניח שראיתם גם את זה:

זה קשה מאוד לגרום לבחור לקנות את זה שאתה מתכנן ללכת לסל וגם אם כבר הצלחת, אתה חייב מספיק זריזות בשביל לעצור ולייצר מרווח.

כריס פול הוא אחד המגנים הטובים ב-NBA ולא רק בין הרכזים, אבל סטף הפיל אותו לקרשים כי שיכנע אותו שהוא הולך לקו הבסיס. הוא מכר את זה, וכריס פול היה חייב לכבד את ההטעייה. ברגע שכריס פול התחייב למהלך, סטף ידע שהוא ניצח והייתה לו את הזריזות והשליטה בכדור להחזיר את הכדור מאחורי הגב וליצור את הזריקה.

להרבה שחקנים יש את היכולת לחדור, למסור ולקלוע. רק למעטים יש את יכולת הכדרור לחבר בין שלוש היכולות.

לסטף יש.

*

כריס פול

היות והוא היה בצד הלא נכון של שני המהלכים של סטף, בואו ניתן ל-CP3 קצת אהבה. הוא אחד הגארדים המיומנים ב-NBA, בזכות ולא בחסד. הוא לא נוצץ, הוא פשוט עושה את המהלכים הנכונים בשביל להגיע לאן שהוא רוצה. הוא תמיד בוחר את המהלך הנכון בזמן הנכון כי הוא כל כך חכם. הוא תלמיד אמיתי של המשחק.

אם יש מהלך אחד שאני יכול להגדיר כ"המהלך כריס פול", זה יהיה ה"Shammgod". זה כשאתה מתחיל לכדרר בכיוון אחד ואז במקום להעביר את הכדור מיד, אתה מביא את היד השנייה ומעביר את הכדור צד איתה. זה מהלך שהרבה משתמשים בו בשביל לעשות ליריב סחרחורת ולהגיע לטבעת, כשלמעשה מדובר במהלך די בסיסי.

אבל CP3 עושה זאת אחרת. הוא משמתמש במהלך אחרי פיק & רול וזה תמיד נותן לו מספיק מרחב מהגבוה בשביל זריקת חצי-מרחק.

רק CP3 לוקח מהלך שכולם משתמשים בו כמו ה"Shammgod" ומחבר בעזרתו שני מהלכים פשוטים – הפיק & רול וזריקת חצי-המרחק – כדי ליצור מהלך אפקטיבי אף יותר. הוא גורם לזה להיראות קל אבל זה דורש הרבה זריזות ושליטה בכדור כדי לזרוק את הכדור אחרי הפיק & רול ומיד למשוך אותו חזרה עם היד השנייה. ביחד, זה יוצא תנועה ארוכה ויפה אחת.

כפי שאמרתי, שום דבר לא נוצץ. רק כדורסל יסודי וחכם.

*

קיירי אירווינג

קיירי חי בהילוך מהיר. הוא עובר מצד לצד בכזו מהירות שהמגנים בקושי עומדים בקצב. הוא ממש מולך, ואז הוא לא, והכל מתחיל עם הקרוסאובר. זה אותו המהלך שכל פוינט גארד מחזיק בסרגל הכלים.

רק שהוא עושה את זה יותר טוב.

אל תבינו אותי לא נכון, יש לו עוד המון מהלכים. הוא קצת כמו ג'מאל קרופורד בכך שאתה לעולם לא יודע מה הוא ישלוף. אבל כשאתה באחד על אחד נגדו, הוא ישלוף את הקרוסאובר כמה פעמים. זה הלחם והחמאה שלו.

תוסיף את הקליעה המצוינת ואת זה שהוא מסיים בטבעת לא פחות טוב מאף אחד אחר, ואתה בסכנת היילייט מהצד הלא נכון בכל פעם שאתה נגד קיירי, כי אתה תקבל קרוסאובר.

בהצלחה.

*

ג'יימס הארדן

אני לא יודע למה כל כך קשה לשמור שמאליים. אולי זה כי יש כל כך הרבה ימניים אז כשאתה נתקל בשמאלי, אתה לא רגיל לזה. אבל יש יותר בג'יימס הארדן מהיותו שמאלי. הוא יצירתי וערמומי מאוד.

יש לו הרבה מזרח ומערב במשחק. המון שחקנים יודעים ללכת דרום-צפון, אבל כשהוא שועט לטבעת, הוא יודע ללכת גם ימינה ושמאלה מבלי לאבד מומנטום.

בגלל זה היורו-סטפ שלו כל כך אפקטיבי. הוא מתקדם לאורך המגרש כל כך מהר שאתה נדרך ועולה על העקבים. כשהוא עושה את הצעד הראשון, אם בחרת ללכת איתו – הוא מסוגל לשנות את הכיוון בצעד השני מבלי להאט. ההשהייה הקטנה של המגן היא כל מה שהארדן צריך כדי לסיים בסל.

הוא גורם לאנשים להיות דרוכים כל המשחק.

כאן, הוא פשוט לוקח את הכדור מאחורי הגב ובין הרגליים כשהוא במהירות שיא ואז עושה חצי יורוסטפ. זה דורש כמות מטורפת של שליטה בכדור. היורוסטפ הוא בפני עצמו קשה מספיק להגנה כשבחור כמו הארדן עושה אותו. אם מערבים בפנים עוד דברים, זה כבר כמעט בלתי אפשרי לפעמים.

הוא יעבור אותך בכדרור בקו החצי אם ירצה. היו כמה פעמים בהם הוא הביש שחקנים בזכות הזריזות המטורפת שלו. כמו הפעם ההיא נגד ריקי רוביו בעונה החולפת.

שמאליים ארורים.

*

בונוס: אייזאה תומאס

לא באמת חשבתם שאספר על המכדררים הטובים ב-NBA ולא אגניב לרשימה את עצמי, נכון?

למזלי, קשה לשמור בחורים קטנים. זה נותן לי יתרון בשליטה בכדור, ובנוסף אני מסוגל לשנות כיוון מהר יותר מרוב השחקנים. כך שבשבילי, קרוסאובר ישר נותן בדרך כלל את המרחב שאני צריך בשביל זריקה או בשביל לייצר מהלך.

אבל יש עוד מהלך שאני עושה כשאני צריך מרחב או דרך לטבעת. זו השהייה עם יד ימין, כמו חצי סיבוב, שלרוב מביאה אותי לאן שאני רוצה.

אני זוכר שהשתמשתי בזה בעונת הרוקי של בקינגס. שיחקנו נגד הג'אז והקפאתי את כל ההגנה עם ההטעייה הזו.

אבל היות ואנחנו מדברים על שליטה בכדור, אני חייב להראות את הזריקה שלי כששיחקתי בקינגס וסטף קארי שמר עליי.

עשיתי עליו קרוסאובר והוא מעד מעט, וכשנפל לקח אותי איתו. אבל אני הצלחתי לשמור על הכדרור אפילו אחרי שנפלתי לרצפה, והצלחתי לקום ולזרוק על רגל אחת – קרש-סל.

זה כנראה ההיילייט המועדף עליי מבין אילו שלי כי הייתי צריך לשמור על הכדרור תוך כדי הנפילה ולזרוק את הזריקה הקרקסית הזו. זה גם אחד הקרוסאוברים הטובים שעשיתי כי אם סטף לא היה מושך אותי, הייתי משאיר אותו על הרצפה וממשיך.

וזה כל מה שאספר על עצמי. אני לא יכול לגלות את כל הסודות.

אם אתם רוצים עוד, אתם יודעים איפה YouTube נמצא.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. איל, אני הרי מכיר את המאמר באנגלית כמעט בע"פ. אני חייב לומר לך שהתרגום שלך בעברית הוא הכי קרוב שאפשר לאנגלית של אייזיה תומאס!
    תרגום מ-צ-ו-י-י-ן

    ואייזיה תומאס (הצעיר) , כפי שאתם רואים, טיפש הוא לא!

    1. אייזה תומאס ב קצת עף על עצמו , זה כמו שסילבי תכניס את עצמה לפוסט על מיס יוניברס
      תודה לאיל שיצא בביליון עם תרגום למוזיאון
      מומי כל כך נהנה לראות את קארי משפיל את פול שוב ושוב ושוב

      1. +10
        קצת עף על עצמו זה אנדרסטייטמנט.. 🙂 שרבב את עצמו "באלגנטיות" לרשימה שיש לו קשר קלוש ביותר אליה..
        תרגום נפלא! צעירי הופס או ניצני הופס (כל כינויי החיבה שמסתובבים פה נשמעים כמו שם של להקת ריקודי עם מכרמיאל..) אתם מעוררים התפעלות.

  2. תודה על התרגום המצויין שגם מעביר יפה את הלך הרוח של הכותב

    מאמר מעניין בגלל הפרספקטיבה של כותב המאמר, שחי על הפרקט.

  3. תרגום נהדר אייל. המאמרים המתורגמים הם באמת שדרוג אדיר לאתר, במיוחד בתקופות יחסית מתות כאלה, לפני שהליגה מתחילה אבל הייתי נהנה לא פחות לקרוא מאמר כזה בכל יום.

  4. הדבר הכי מרשים בהייליט השני של איזיה תומס(המזוייף) הוא שבזמן שהוא הולך אחד על אחד על קרי יש שחקן פנוי שמתחנן לכדור.

  5. אחלה תרגום!!!
    הנישה הזו של מאמרים ששחקנים כותבים על החוויה הבלתי אמצעית שלהם ממש מוצאת חן בעיני ( כמו המאמר של סי גי על פוינטים(

  6. סחטיין על ההשקעה. דווקא לא הפריע לי שאייזיאה שרבב את עצמו, למרות שהוא לא ברמה של שאר השחקנים. תמיד כיף לקרוא הסברים ממישהו שנמצא שם.

    1. הארדן לא רחוק מהם, ואני מרשה לעצמי להמר שהשמאלית שלו טובה משלהם.

      1. רחוק מהם מאוד.
        הכדרור שלו באיכות לא מתקרב לשלהם.
        רואים את זה גם בחוסר עקביות בין הכדרור של היד והצעדים של הרגל.

        אבל הוא שיפר מאוד את הכניסות שלו לסל והוא משתמש יפה מאוד בגוף שלו(שזה היתרון שלו, לא הכדרור).

    2. כמה שסטף ופול טובים קיירי ברמה 1 מעליהם, נוסף לכך הוא עובד עם מאמן הכדרור מיכה לנקסטר שנחשב למומחה בתחום ואימן את קובי ברייאנט ודויין וייד.מיכה לנקסטר חושב שמה שהופך את אירווינג לטוב בליגה בתחום היא היכולת שלו לשנות מהירויות ברגע אחד. "בדרך כלל שחקנים יורדים בהדרגה מ-60 קמ"ש לאפס. הוא עושה את זה ברגע".גף טיג אמר אליו שהוא מכיר כל כדרור וכל זריקה ואתה פשוט מתפלל שיחטיא.

  7. המאמר הכי טוב באתר שם זה זה:
    http://bit.ly/1EapGi4

    פטריק פטרסון מספר על הטריידים ששלחו אותו בין קבוצות. אנחנו רגילים לדון על טריידים ועל הכדאיות שלהם וזה נשמע לנו מאוד טבעי, אבל צריך לזכור שמדובר באנשים שבסופו של דבר בא אליהם הבוס ואומר להם: תארזו הכל, תשאירו מאחוריכם את כל מה שאתם מכירים ואת האנשים שלכם ותתחילו מחדש בצד השני של היבשת – זו סיטואציה אנושית לא פשוטה ופטרסון מתאר אותה בצורה נוגעת ומרגשת. מאז שקראתי את זה התחלתי הרבה יותר לעקוב אחרי השחקן הזה שהצליח להיכנס לי ללב, וגם בכל פעם שאני שומע על טרייד אני מבין גם את הצד השני ו"האפל" שלו. מומלץ מאוד, ואם מחפשים מאמר נוסף לתרגם כדאי לתרגם את זה.
    מומלץ!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט