חמישיות שנות ה-80 / מנחם לס

מייקל לא עושה את החמישייה

אני לא יכול להאמין. תום זלר ופול פלנרי יצאו בסידרת מאמרים ב-SB NASTION בו הם בוחרים את חמישיות כל עשור. הם בחרו – חשבתי שבחרו – את כל החמישיות משנות ה-60, ה-70, ה-80, ה-90, ועשור ה-2000. לא רק חמישיות, אלא גם חמישיות שניות עד חמישייה רביעית (ובשנות ה-2000 אפילו חמישייה ששית!)

את חמישיות שנות ה-70 ועשור 2000-2009 כבר הכנסתי. היום התכוננתי להכניס את חמישיות שנות ה-80 וניכנסתי למאמר שלהם.

הנה הוא אם אתם לא מאמינים:

http://www.sbnation.com/2015/8/31/9072941/1980s-nba-basketball-larry-bird-magic-johnson

 

הפתעה! הם כתבו הכל על העשור מלבד… להכניס חמישיות. אז אני מכניס חמישיות משלי. כמובן שלהרבה מכם ישנם רעיונות משובשים משלכם, ואשמח  לשמוע מכם.

חמישיית עשור ה-80 היא לא פשוטה להרכיב כי הרבה שחקנים חילקו את יכולתם בין שנות ה-70 וה-80, ואחרים – כמו מייקל – בין ה-80 וה-90. הנה החמישיות שלי:

חמישייה ראשונה:

פוינט: מג'יק

שוטינג גארד: ג'ורג' גרווין

סמול פורוורד: לארי בירד

פאור-פורוורד: מוזס מלון

סנטר: קרים עבדול ג'אבר

 

חמישייה שנייה:

פוינט: אייזיה תומאס

שוטינג גארד: מייקל ג'ורדן

סמול פורוורד: ד"ר ג'יי

פאור פורוורד: קווין מקהייל

סנטר: האכים אולג'ואן

 

חמישייה שלישית

פוינט: מוריס צ'יקס

שוטינג: קלייד דרקסלר

סמול פורוורד: אדריאן דנטלי

פאוור: צ'ארלס בארקלי

סנטר: רוברט פאריש

 

חמישייה רביעית

פוינט: ג'ון סטוקטון

שוטינג: סידני מונקריף

סמול: אלכס אינגליש

פאור: קרל מלון

סנטר: ג'ק סיקמה

 

חמישייה חמישית

פוינט: מרק פרייס

שוטינג: אנדרו טוני

סמול פורוורד: ברנרד קינג

פאור פורוורד: באק ויליאמס

סנטר: ביל למבייר

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. מסכים (כמעט) עם כל הבחירות. כולל מוזס ב-PF.

    אבל המספרים של ג'ורדן בשנים 87'-88'-89' הם המספרים מטורפים שלא נראו כמותם מאז ווילט בשנות ה-60'.
    ב-87' ג'ורדן שיחק 82 משחקים, 40 דקות במשחק, וקלע 37.1 נק' למשחק.
    5 רב', 4.6 אס', 2.9 חט' ו-1.5 חס' היו המתאבן של עונה יוצאת דופן.
    ב-89' הוא החליט שהוא צריך להיות יותר "אול-אראונד פלייר" אז לצד 32.5 נק' (ב-53% מהשדה) למשחק הוא הוסיף 8 רב' ו-8 אס'.

    אני ממש אוהב את משחקו של ג'ורג' גרווין, שהיה לו "טאצ'" ואלגנטיות שלמעט שחקנים היה (ד"ר ג'יי, ג'יימס וורת'י הם 2 דוגמאות טובות לשחקנים מסוגו)
    אבל מה שג'ורדן עשה בחצי השני של שנות ה-80 מבחינה אינדוודואלית, זה לחלוטין יוצא דופן.
    זה עדיין כבוד גדול להשתלב בחמישייה השנייה של העשור הגדול ביותר של ה-NBA.
    וגרווין מצטרף לשוורה של שמות גדולים שנדחקו על ידי אחד ג'ורדן…

    1. ללא ספק אני מסכים עם גיא גורג גרווין, צריך לזוז חמישייה,לטובת
      מייקל ג'ורדן שהציב מספרים יוצאי דופן באותה תקופה, אך עם זאת הסנטר של העשור לטעמי היה מוזס מלון ז״ל.אני זוכר איך הוא קרע את קארים ב1983 (בעיקר בריבאונדים 18 לעומת 7.5 של קארים לא היה הבדל משמעותי בנקדות 25.8 , 23.5 לטובת מוזס),וגם בשנת 81 במדי יוסטון הדיח את הלייקרס בסיבוב ה1 (קארים לא יכל באותה תקופה להתמודד מולו). מוזס מאלון בשנות ה80 היה טוב מקארים (גם בממוצעים ובעיקר בשליטה ביניהם).

      1. הסקיי הוק של קארים היה הסמל של הכדורסל בתחילת שנות ה-80'.
        זה נכון שמוזס היה אדיר, אבל ב-3 האליפויות הראשונות של הלייקרס בשנות ה-80', קארים היה שחקן המטרה של הלייקרס.
        לכן הפשרה של להכניס את 2 השחקנים לחמישייה סבירה. (לדעתי)

        1. אני מסכים לגבי הפשרה הזו. מוזס מלון ז״ל הוא אחד השחקנים האוהבים עלי ביותר. שחקן שהראה כמה רחוק אפשר להגיע בלי כישורים יוצאי דופן רק בעזרת התמדה ועבודה קשה.הריבאונדר הגדול ביותר (בריבאונד התקפה הוא היה רמה מעל כולם), השחקן שעבד קשה מכולם,בלי יכולת מסירה, בלי משחק פוסט מלוטש ,בלי קליעה מרחוק.)
          לגבי גרווין אני מצטער הוא חייב לרדת חמישייה לטובת ג'ורדן.

  2. גיא, ג'ורדן קיבל את הכבוד המגיע לו פה ושם באיזה שניים שלושה מקומות. אני אומר אמן על כל רשימה שמציינת את גרווין, אחרת הוא יישכח, או שכבר נשכח.

    1. מקבל את הנקודה שלך בהכנעה.

      גרווין בחמישייה של השחקנים שאני הכי אוהב –
      KJ, גרווין, פרוויס שורט, בארקלי ומוזס מאלון.

      הפינגר-רול/קרש/סל של גרווין זה המהלך הראשון שניסיתי לחקות כילד במגרש של הסלים המונמכים (שם כל ילד יכל להיות בדמיונו כל מי שהוא חלם להיות) בבית ספר וייצמן.

      אני לפחות, לא שוכח.

  3. אך סמלי שהרבה שחקנים שהשמטת הם מהאנדררייטד ביותר בהסטוריה של הליגה.

    הרבה אחרים שהכנסת לא עשו מספיק בשנות השמונים כדי להיכנס לדירוג.

    מג'יק, גרווין, בירד, מקהייל, מוזס
    אייזאה, דרקסלר, דוקטור ג'יי, וורת'י, קארים
    פאט ליבר, ג'ורדן, אינגליש, דנטלי, אולג'וואן
    דניס ג'ונסון, מונקריף, דומיניק, קאמינגס, פאריש
    מוריס צ'יקס, רולנדו בלקמן, ברנרד קינג, באק וויליאמס, לאמביר

  4. זו אכן בעיה רצינית לסכם עשור כשבאמצעו מופיעים שניים מהדראפטים הגדולים בהיסטוריה (84-85). מעדיף לא לדרג כדי לא להיכנס לויכוחים עם עצמי. בכל זאת – יום עבודה היום.

  5. גרווין לא הגיע יותר רחוק באייטיז מג'ורדן שלדעתי צריך להכנס. אולי דוקטור ג'יי כשוטינג, גם יותר סביר לדעתי מגרווין.

    ובכוונה לא שמת את בראד דוהרטי?

    1. דוהארטי נבחר ב-86, כלומר שיחק 3 עונות בלבד בעשור זה. הוא היה שחקן מוצלח אך לא עד כדי כך. גם ראלף סאמפסון היה נכנס לפניו לרשימה כזו.

  6. החמישייה הראשונה צריכה להיות מג'יק, מייקל, לארי, ראלף סמפסון, כארים(במילימטר על מלון וסנטימטר על האקים).
    ראלף סמפסון נתן 4 עונות אדירות ויוצאות דופן ביוסטון לפני שהברכיים הכריעו אותו, הדיחה את הלייקרס ב-86 בגמר המערב בסל ניצחון על הבאזר והפסיד בגמר לבוסטון האדירה של אותה שנה. היה נראה שהאקים וראלף יהיו הכוח הדומיננטי של הליגה במערב שיתמודד מול מייקל במזרח אבל הברכיים הכריעו אותו ובמקום 5-6 אליפויות ליוסטון הם הסתפקו ב-2 כשמייקל היה בחופשה….

    1. סמפסון הראה הרבה פוטנציאל. אבל בשום צורה הוא לא באחת מ-2 החמישייות הראשונות –
      גם אם מסתכלים על העונות הטובות ביותר שלו (2 העונות הראשונות) 23 נק' ו-21 נק' למשחק רחוקים מאוד ממוזס, בארקלי, קרל מאלון או קווין מקהייל.

    2. מלון היה טוב מקארים בכל פרמטר בשנות ה80. מאני זוכר איך הוא קרע את קארים ב1983 (בעיקר בריבאונדים 18 לעומת 7.5 של קארים לא היה הבדל משמעותי בנקדות 25.8 , 23.5 לטובת מוזס),וגם בשנת 81 במדי יוסטון הדיח את הלייקרס בסיבוב ה1 (קארים לא יכל באותה תקופה להתמודד מולו). מוזס מאלון בשנות ה80 היה טוב מקארים (גם בממוצעים ובעיקר בשליטה ביניהם). ראלף סמפסון היה שחקן טוב ולא יותר מזה לפני שהברכיים הכריעו אותו (פונטציאל עצום) וממש לא מתאים לשתי החמישיות הראשונות.

  7. האמת שאפשר לשים את אייזאה במקום מייקל, הוא ראוי לחמישיה יותר בשנות ה-80 למרות המספרים של מייקל.

  8. אין מצב שגרווין לפני ג'ורדן כי ג'ורדן השיג באותו עשור יותר מגרווין עם מ-וי-פי של העונה ושחקן ההגנה של השנה והיה שלקם טוב יותר ושלם יותר ויותר מנהיג ויותר וינר.

    וכן אין מצב שבארקלי אינו הפאוור המוביל והוא פשןט טוב ממקהייל בלי לזלזל במקהייל.

    1. בארקלי לא עשה כלום בשנות השמונים שמקנה לו כניסה לאף חמישייה מהחמש.

      ג'ורדן לפחות נתון לוויכוח בגלל סטטיסטיקות אישיות, אבל לגרווין ולדרקסלר היתה השפעה יותר גדולה ממנו בעשור הזה.

  9. חמישיותיי:
    מג'יק, ג'ורדן, בירד, בארקלי, כארים.
    ת'ומאס, דרקסלר, הד"ר, ק' מלון, החלום.
    סטוק, מונקריף, וורת'י, מקהייל, מ' מלון.
    דניס ג'ונסון, דומארס, , קינג, באק ויליאמס, פאריש.
    צ'יקס, קופר, דנטלי/אינגליש/אגוואייר, קאמינגס. יואינג.

    יש עוד שחקנים לציין אך אציין את הורנאסק שהיבעמדת הקלעי (2) והיה קלעי מעולה מכל טווח שידע את מלאכת קליטת הכ"ח יחסית לעמדתו ויחס אס'-אי' כמו לרכז טוב.

    1. מישהו שיש לו סבלנות לרפי הבנה צריך להסביר לך את נושא המאמר.
      אני לא נותן שיעורים בחינם – מצטער.

      הורנאסק בשנות ה 80 –

      5.3 נק' 4.5 אסיסטים
      9.5 נק' 6.6 אסיסטים
      13.5 נק' 6 אסיסטים.

      מדהים !!!
      אין ספק שאתה הגורו החדש שלי בענייני כדורסל…

      1. אני זוכר את הורנסק כשחקן מעולה, וזכרתי שיחק בשנות ה-80 אך מדובר בסוף שנות השמונים. זה היה לפני כשלושים שנים כך שאפשר לטעות. בכל מקרה לגבי העיקרון בעניין הורנאסק מה שכתבתי נכון לחלוטין גם אם עיקר יכולתו הייתה בשנות ה-90.

      2. הוספה לתגובה הקודמת: לכן אין הצדקה לתגובה שלך כפי שהייתה ואין כאן כל קשר לרפה הבנה למי שמכיר אותי באתר (כמו מנחם ורועי ועוד).
        אתה רפה הבנה בכל הקשור להתנהלות והתנהגות אנושית ודרך ארץ של אדם.

      3. אתה כתבת: "בארקלי לא עשה כלום בשנות השמונים שמקנה לו כניסה לאף חמישייה מהחמש", והגבת שאתה לא צריך לבדוק כי אתה יודע.
        אז הנה נתוניו בארבע העונות האחרונות של שנות ה-80 (עונות שנייה-חמישית: נקודות בטווח 28.3-20, כ"ח בטווח 14.6-11.9, אס' בטווח 4.9-3.2, חט' בטווח 2.2-1.2 וחס' בטווח 1.6-0.8 (אמנם בעונתו הראשונה שבה שיחק פחות השיג בהתאמה 14, 8.6, 1.9, 1.2, 1, אז בסה"כ של חמש עונותיו הראשונה היה מעולה עם שתי בחירות לחמישיית העונה הראשונה ושתי בחירות לחמישיית העונה השנייה.
        אז אתה רפה ההבנה!

          1. אלו פורוורדים השיגו יותר משתי בחירות לחמישיית העונה הראשונה ושתי בחירות לחמישיית העונה השנייה בעונות השנייה-החמישית שלו שהיו בשנות ה-80?
            בכל מקרה אתה כתבת שבארקלי לא עשה כלום בשנות השמונים שמקנה לו כניסה לאף חמישייה מהחמש, כשאין חמישה פאוור פורוורדים שהשיגו יותר מזה בשנות ה-80 ואין גם שניים שהשיגו יותר מזה באותן שנים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט