מאנדיי נייט פוטבול (10) / גיא רוזן

3 מתוך 4 שבועות של קדם עונה כבר מאחורינו. שבוע הבא רק המחליפים של המחליפים עולים לשחק ואחר כך, העונה מתחילה.
אז כמה התרשמויות לא מקצועיות בעליל על מצב חלק מהקבוצות רגע לפני שהעונה מתחילה:

אפילו בחלומותיו הורודים ביותר, צ'יפ קלי לא יכל לדמיין בכורה מוצלחת יותר לסם ברדפורד.
10 מ- 10 מסירות מוצלחות. 121 יארד. 3 טאצ'דאונס. 0 אינטרספשינס.
כשצ'יפ קלי הגיע לליגה חשבו שמה שהוא זקוק על מנת להצליח ליישם את ההיפר התקפה מהקולג' ב-NFL הוא קווטרבאק נייד.
לכאורה סם ברדפורד הוא בדיוק ההיפך. מידת הניידות של ברדפורד גורמת למאנינג להראות כמו אתלט על, ולאור פציעות ב-ACL שנה אחר שנה בשנתיים האחרונות, הרבה גבות הורמו אחרי הטרייד שהביא את ברדפורד לאיגלס.
אבל כשבוחנים את סגנון המשחק של בראדפורד ושל האיגלס, ישר מגיעים למסקנה שזו התאמה מושלמת.
ברדפורד שזכה בהייסמן (ה-MVP של פוטבול המכללות) כששיחק באוקלהומה הוביל את אחת ההתקפות המדהימות בתולדות המכללות.
כשנבחר בדראפט על ידי הראמס, הוא אולץ לשחק "ווסט קוסט אופנס", סגנון לו הוא לא היה רגיל לשחק, ואשר אליו יכולותיו ממש לא מתאימות.
עכשיו בהתקפה של האיגלס, יש לברדפורד הזדמנות לפרוח. קבלת ההחלטות המהירה היא המרכיב החשוב ביותר בשיטתו של קלי, ובזה ברדפורד מצטיין.

ברור שהסרטון הוא רק ממשחק קדם עונה – אבל המהירות של שחרור הפוטבול, הזיהוי המדוייק של המיסמאץ' והמסירה המדוייקת שמגיע ישר אחר כך, כל אלו מתכון לעונה נהדרת של האיגלס.
רק מה, ישנה כוכבית ענקית שמרחפת מעל קבוצה שלקווטרבאק שלה יש היסטוריה של פציעות, ושלראנינג באק המוביל שלה יש קילומטרז' גבוה משל המונית של מומי.

איך שגלגל מסתובב לו.
את עונת 2012 פתח רוברט גריפין השלישי כקווטרבאק השני באיכותו בדראפט אחרי אנדרו לאק.
ואז הגיע עונה נפלאה, בסופה RG3 זכה בתואר הרוקי ההתקפי של העונה –
עונה אותה סיים עם 20 טאצ'דאונס במסירה, 7 טאצ'דאונס בריצה, 3200 יארד מסירה, 815 יארד ריצה, ורק 5 אינטרספשינס.
הוא נראה כמו הקווטרבאק המושלם – מוסר נהדר, רץ נהדר, ממעט לאבד את הפוטבול, ובעיקר ממעט לאבד את הראש.
הבעיה היחידה שלו הייתה שהוא שיחק בארגון קלוקל כמו הוושינגטון רדסקינס, שבמשחק הלפני אחרון של עונת 2012, העלו את RG3 לשחק למרות שהיה פצוע.
הרדסקינס הגיעו באותה עונה לפלייאוף – אבל מאז, RG3 נתן 2 עונות נוספות מלאות פציעות, ומלאות קווטרבאק שאיבד את הבטחון העצמי.
אחרי פציעה נוספת במשחק קדם עונה, החליטו בוושינגטון שזמנו של RG3 תם, והם הודיעו שהוא איבד את תפקיד הקווטרבאק הפותח, ושהם מחפשים טרייד עבורו.
אם שואלים אותי, הרווח כולו של RG3. בארגון נורמאלי, יש מצב שהשחקן שפרח ב-2012 יחזור לנפק את אותה תפוקה נהדרת שהראה שהוא יודע לתת.

כמה לקחים ממשחק קדם העונה בין הברונקוס לבין הניינרס.
מאנינג עדיין נראה חלוד. על רוקי עם אחוזי מסירה כל כך ירודים ברד זון היו אומרים שהוא עדיין לא מוכן לרמת ה-NFL.
למרות החלודה, יש מעט מאוד קווטרבאקים שמשחררים מסירה מהר יותר ממאנינג. פעם אחר פעם הוא נטרל את הלחץ של קו ההגנה האפקטיבי של הניינרס עם שחרור מסירה מהירה.
ואם כבר מדברים על ההגנה של הניינרס – נבורו באומן. וואו. 9 תיקולים, 2 סאקס על מאנינג.
והמהירות שהוא הגיע על מאנינג – אדיר. פחות מ-2 שניות. אדיר.
(נכנס בגדול לרשימת המעומדים לתואר שחקן ההגנה של השנה)
(בסרטון המצורף, המופע של באומן, מדקה 2:00 בסרטון)

ההגנה של הניינרס הבליטה נתון אחד משמעותי לעונה של הברונקוס –
לאן לעזעזל נעלם קו ההתקפה???
מאנינג כבר ממזמן לא נראה כל כך חשוף.
וההתקפה של הניינרס? במילה אחת – "מגעיל", ב-2 מילים – "גועל נפש…"
נכון שעד כה ההגנה של הברונקוס נראית כמו הגנת עילית (הכי הרבה סאקס במשחקי קדם העונה)
אבל זה לא תירוץ לאנמיות במשחק ההתקפה של הניינרס. פעם אחר פעם הם לא הצליחו להגיע למסירה, ואלמלא משחק הריצה של קפרניק, הם לא היו מגיעים גם ל-12 הנקודות העלובות אליהן הגיעו.
ומילה אחרונה על ההגנה של דנבר –
מרשים. מרשים מאוד. ראיתי בשידור את מאנינג, בדרייב של הניינרס, הדרייב שאחרי שהופל בסאק- חורג ממנהגו וצופה במתרחש במגרש. הוא חייך, והיו לו סיבות טובות לחייך.
לראשונה מאז זכה באליפות עם הקולטס, הוא חלק מקבוצה שההגנה שלה לא נופלת ואפילו עולה על ההתקפה שלה.
הוא הצליח לגרום גם לאדם פסימי כמוני לחייך.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

    1. טיבו? רחמנות על הקבוצה שתפתח איתו.
      ומה שקרה עם RG3 בהחלט מרתיח. אותה עונת רוקי שלו הייתה העונה היחידה בה רציתי שהרדסקינס המזורגגים יצליחו, רק בזכותו. לא חוזר על הטעות הזו שוב לעולם.

    1. וגאס נותנים לברונקוס יחס של 1 ל-14 לזכייה בסופרבול.
      נשמע כמו הימור לא רע…
      (לא שיש סיכוי שאהמר הימור שכזה. דקה אחרי שאשלם את ההימור, מאנינג יגמור את העונה אחרי שתנור פיצה באחד מהסניפים שברשותו, יפול לו על הזרוע הזורקת…)

  1. אני לא סגור על שזאת באמת הסיבה ואשמח אם יתקנו אותי, אבל בגדול התשובה טמונה בגוף השאלה, "רד סקינס" – כינוי גנאי לאינדיאנים.
    סירוב הקבוצה ואוהדיה לאורך שנים לשנות את השם, לא גרם לחיבה גדולה אליה.
    ממליץ על פרק של סאות' פארק בנושא.
    עד כמה שאני יודע גם יש לה היסטוריה של שנים של החלטות מקצועיות גרועות.

    1. בגדול מדובר בבעלים הנאלח ביותר בספורט האמריקאי. החל מחוסר הרצון לשנות את השם, המשך בסדרת החלטות מקצועיות גרועות, וכלה בסדרת מהלכים תמוהים שהרגיזו את האוהדים כמו לקיחת תשלום על כניסה למחנות אימונים של הקבוצה או העדפת מכירת מנויים לספסרים על פני מנויים ותיקים.

      1. דניאל סניידר נחשב לאחד הבעלים הגרועים בספורט האמריקאי.
        ב-16 עונות שהקבוצה בבעלותו, הוחלפו 8 מאמנים, ולקבוצה מאזן של 148 הפסדים ו-108 נצחונות.

  2. אשמח לקבל הסבר על המהלך הזה שבו הכדור נחטף ע"י ניינרס באנדזון והביא נקודות לברונקוס.
    היות ואני משקיען שלא רוצה להטריח לחינם את מומחי הופס, עשיתי עבודת מחקר.
    נדמה לי שהשדר אמר "טאצ'בק", אז רצתי לויקי בדקתי מה זה טאצ'בק, וראיתי שבין היתר אם הכדור נחטף באנדזון ממסירה אבל נשאר באנזדון זה טאצ'בק.
    השאלה שלי היא מה בדיוק יצר את הטאצ'בק הזה: זה שהחוטף נפל מייד לאחר תפיסת המסירה של מאנינג ואז המהלך נגמר באנדזון? אני לא צופה שנים, ודי חובבן במשחק, אבל נדמה לי שראיתי כבר חטיפות בנפילה באנדזון. ואם זה לא עצם הנפילה אלא זה שהוא זרק אחר כך את הכדור ולא יצא החוצה, אז מדוע באמת הנפילה לא גמרה את המהלך?

    1. המהלך לא הביא נק' לשום קבוצה. השחקן החוטף כמעט ואיבד את הפטוזשין בגלל שזרק את הפוטבול (זה לא משנה שהוא זרק אותו בכוונה, מבחינת המשחק זה היה "פאמבל"), כאשר למעשה יכל היה לנסות להתקדם איתו. עם שחקן של דנבר היה משתלט על הפוטבול אחרי ש"נזרק" על ידי החוטף, זה היה טאצ'דאון לברונקוס. בגלל שהפוטבול יצא החוצה אז היה טאצ'באק והניינרס התחילו את הדרייב הבא על קו ה-20.

      המהלך לא נגמר בגלל שהשחקן החוטף לא נגע עם לפחות ברך אחת בקרקע, המהלך היה "חי" עד לרגע בו הוא יצא מגבולות המגרש.

    1. (חברת חשמל הם הספונסר של נבחרת הפוטבול?(:

      לצערי לא יוצא לי לעקוב אחרי הפוטבול בישראל,
      אבל קראתי שהקבוצה עלו לדרג ב' בעקבות הנצחון.

  3. ההגנה של הברונקוס באמת נראית נהדר. סוף סוף. השאלה אם נצליח להתגבר על העזיבה של הטייט-אנד המצויין. וגם הראנינג בק אנדרסון לא נראה ברמה של הגעה לסופרבול. וגיא, למה ווקר לא משחק?

    1. וולקר הוא שחקן חופשי שעדיין לא מצא קבוצה חדשה
      (לאור התפוקה הדלה שלו בעונה שעברה, ורמת הסיכון הגבוהה לזעזוע מוח, זה לא כל כך מפתיע)

      לאנדרסון שיתוף פעולה נהדר עם מאנינג – והכי חשוב, הוא לא משמיט את הפוטבול אחרי מסירה לטווח הקצר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט