תוצאות אתגר מספרי גופיות עם הסיפרה "6" / מנחם לס

 

הדר עשה עבודה סופר טובה וקלע בול בכמעט כל המספרים.

התוצאה הסופית של השחקנים הטובים ביותר שלבשו גופיות הכוללות את הסיפרה "6" היא:

6- ביל ראסל
16-בוב לנייר / כריס מאלין / פאו גאסול
26 – קייל קורבר
36 – ראשיד וואלאס / שאקיל או'ניל
46- בו אוטלו, ריצ'י פורום (ניקס)
56 – לי קרונק / פרנס. אליסון
60 – חוזה ת'יאודור
61 – פול אריזין
62 – סקוט פולרד
63 – כריס ג'ונסון
64 – אף שחקן, אף פעם, לא לבש מס' 64
65 –ג'ורג'רדקוביץ' (סירקיוז נשיונלס)
66- סקוט פולרד
67- מו בייקר
68 – מילן שון
69 – אף אחד
76- שון בראדלי
86 – סמיך ארדן / כריס ג'ונסון
96 – מאטה וורלד פיס

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. דר אני מצטער אני לא מסכים איתך היית צריך להוסיף למספר 6 את ד״ר גיי ואת לברון גיימס, שניהם השפיעו על המשחק הרבה יותר מביל ששיחק בתקופה פרהיסטורית.רק תראה את הממוצעים של השחקנים באותם שנים.למרות ששום שחקן לא יגיע למספר הטבעות שיש לראסל אבל אתה שוכח שבאותה תקופה הוא שיחק עם צוות מסייע שהיה מדהים אז,ובליגה שגובהו היה נוף חריג.אבל אם צריך לבחור את מספר 6 (ביחד) הטוב בכל הזמנים התשובה תהיה לברון גיימס.

    1. לך תתווכח עם 11 אליפויות, לא אתי.
      חוץ מזה עבורי זה לא פרה-הסטוריה: אני הייתי שם וראיתי את הסנטר ההגנתי מס' 1 בהסטוריה מאז ועד היום.

      1. אני לצערי הגעתי לא זכיתי לראות אותו בשיאו אלה בדמדומי הקריירה, אני זוכר את הכדורסל של אותה תקופה, הוא לא היה כדורסל אתלטי ופיזי כמו היום, אלא איטי לא מענייו וללא הגנה, לא היו שחקנים שידעו לעשות קרוס אובר זה התחיל באוסקר המשיך לארל דה פרל…, לא ניתן להתווכח עם 11 האליפויות אבל אתה שוכח שהוא לא השיג אותם לבדו אלא עם סלטיק הגדולה של אותם ימים. באותה תקופה שחקן בגובה 2.08 אתלטי היה נחשב לפריק.אבל מבחינת יכולת אישית גם דר גיי וגם לברון גיימס משאירים לו אבק.

        1. עידו, תאמין לי שלא הכנסתי אף שם אלא אם כן ראיתי זאת היכן שהוא.
          או שאתה מעדיף להאמין שאני ממציא לי דברים ומכניס? ואם ככה, למה דווקא כריס מאלין ואריזין? השניים אהובים עלי במיוחד או משהו?

          1. ברור שאני לא חושב שאתה ממציא. מצד שני זה נראה לי טעות. בזמנו כשכתבתי את הבלוג על מספרי חולצות יוצאי דופן אריזין לא עלה ולכן השם שלו קפץ לי אוטומטית . כנ"ל לגבי מאלין שמספר 17 שלו הופרש ע"י הווריורס. מההיסטוריה שלי איתך אני יודע שיש לך נטייה להיעלב כשמציינים שמשהו שכתבת הוא לא נכון. אז פשוט ציינתי את מה שאני יודע כדי להימנע מעימות. בכל אופן קיימת מבחינתי האפשרות שזה באמת קרה ולכן ביקשתי שתציין מתי.

  2. למר מנחם היקר
    באתר הזה לא כותבים "לברון ג'יימס" ולא משנה כמה טוב הוא יהיה.
    ברור שמבחינת משחקיות הזמנים השתנו והיום זה גבוה יותר (הוא היה איזה 2:08)מהיר יותר חזק יותר ומדוייק יותר.
    משכן ומנחם תקן אותי אם אני טועה
    ההשפעה של שחקן / מאמן שחור באותן שנים הייתה אדירה על הליגה ועל ארהב

    1. גם לי היה הכבוד להיות באותה תקופה ראיתי אות בדמדומי הקריירה, אבל הכדורסל השתנה פלאים בוסטון הגדולה הייתה מפסידה לפילדלפיה של היום בהפרש עצום כמו כן כך כל הקבוצות בשנות ה60 ו70.
      הכדורסל היה הרבה פחות מהיר לא היה חשיבות לאתלטיות כמו שיש היום, ההגנות היו בדיחה וכמעט כל כוכב באותה תקופה עבר את 30 הנקודות באחוזים גבוהים. השחקים היחידים שיכלו היום לשחק בליגה הם וילט צ'מברליין(עילוי פיזי) וקארים עבדול ג'אבר והמוצעים שלהם היו מתקרבים לכיוון ה20-25 נקודות. אין מה לעשות זה האבולוציה של הכדורסל, אין בעיה להיות סנטר הגנתי מוצלח שכל השחקנים בעלי שליטה אפסית בכדור (הקרוסאובר הראשון נעשה בידי אוסקר רוברטסון היום ילד בגן עושה קרוסאובר טוב יותר שוב אבולוציה) חסרי ניתור איטיים ונמוכים לעומת היום. עם כל הכבוד לביל ראסל לברון ביכולת הוא כמה רמות מעליו (וכך גם דר גיי) וההשפעה שלהם על המשחק הרבה יותר עצומה.

        1. מנחם היקר אני מצטער אבל למרות שאתה ד״ר אתה ירדת לרמה של רפה הבנה אתה כנראה לא זוכר את הכדורסל של פעם אני זוכר הייתי באלפי משחקים,אין אלמנט אחד שביל ראסל עובר את לברון,אני ממליץ לך לראות משחקי עבר תראה עד כמה הכדורסל היה פרמטיבי כמה איטי כמה כואב לעניים לראות את זה היום. אין מה לעשות זה אבולוציה של משחק,לברון הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק בעמדה 6 והסמול פווארד הגדול בהיסטוריה (למרות אהבתי לבירד צריך להודות באמת), בוסטון הגדולה של שנות השישים הייתה מפסידה בהפרש עצום לכול קבוצה בליגה אותו דבר ניו יורק הקבוצתית של שנות ה70 וככה כל קבוצה מאותם תקופות.להגיד שביר ראסל טוב מלברון בגלל הטבעות זה כמו להגיד שהוא טוב מגורדן.אני מצטער להגיד את ולמרות שאני מעריך אותך ירדת לדרגת רפה הבנה בדירוג שלך,בנוסף במספר 36 לא הייתה צריך לשים את שאקיל (ימי הזוהר שלו בבוסטון היו הרבה מאחוריו).

  3. מנחם בכל מה שקשור לתיעוד מספרי החולצות (וגם המון דברים אחרים) בסקטבול רפרנס עושים עבודה נהדרת. בדקתי עכשיו ולהרבה מהמספרים שהבאת כאן אין איזכור שם. ה-NBA די קשוחים עם עניין המספרים ולא מאפשרים שינוי מספר במהלך העונה אלא עם שחקן עובר בטרייד או סתם משנה קבוצה.
    בקיצור אם אתה יודע משהו שלא רשום שם לגבי הדוגמאות הבאות שהבאת בבקשה תחלוק איתנו:
    כריס מאלין (שיחק 17).
    לי קנורק (שיחק 5ו-19).
    חוזה תיאודור – בפעם האחרונה שבדקתי שיחק רק הוקי.
    פול אריזין (שיחק 11).
    כריס ג'ונסון איזה מהם? זה שבבאקס לבש 4,12,16,23 השני לבש 17 20 ו-86 אבל אף אחד מהם לא שיחק עם 63 (וגם לא אף אחד אחר).

    1. שמע עידו. אני כותב מאמר שלוקח לי זמן רב לחפש את השמות והמספרים. מה שאני מוצא – אני מכניס. כשחוזה תיאודור הופיע כאחד השחקנים ב-NBA שלבש איזה שהוא מספר לפני עשרות שנים, אני לא הולך לבדוק אם זה נכון או לא. אני סומך על המקור.

  4. גם אני בדקתי בגוגל בעקבות התשובה שלך ולא מצאתי . בקיצור מכל הסיפור אני כבר לא יודע האם יש לך עדיין את המקור או לא? אם כן בדרך כלל יש סיפור מעניין מאחורי זה (כמו ה-36 של ראשיד לדוגמא).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט