על מנת לשרוד את הכבשן שאנו נוהגים לכנות "קיץ ישראלי" יש לנסות למצוא פתרונות מסוגים שונים:
יש הנוהגים ללכת לים, יש מי שבוחרים לבלות בקניון. החכמים (והאמידים…) ביננו בוחרים לברוח לארצות הקור.
אני? אני הולך לקולנוע.
אז היום סרטי האקשן של הקיץ פוגשים את ה-NBA ב-5 הדו-קרב הגדולים של הקולנוע
בליווי כוכבי ה-NBA.

מקום 5.
בלונדי נגד איינג'ל אייס נגד טוקו (הטוב, הרע והמכוער, 1966)
שנות ה-60. פרס אחד לקחת. 3 אקדוחנים. ומאבק מרתק שבסופו תמיד, אבל תמיד קלינט איסטווד מנצח.
אז ברור שבלונדי זה ביל ראסל (תמיד מנצח), איינג'ל אייס זה אלג'ין ביילור (הרע. לייקרס…) וטוקו זה ווילט צ'מברלין (השחקן הכי מוכשר שנבחר לגלם את הדמות המפסידה)
"הטוב, הרע והמכוער" הוא אולי סרטו המפורסם ביותר של הבאמי הענק סרג'יו ליאונה.
סצנת הסטנד-אוף היא אחת אחת סצנות הסטנד-אוף המפורסמות והחשובות בתודות הקולנוע.
שלושת האנטי-גיבורים מתכנסים בבית קברות במדבר על מנת לקבוע מי יזכה בזהב.
המתח נבנה ע"י תצלומי קלוז אפ שמדגישים כל עווית פנים, כל מבט שחולף בין היריבים. עבודת הצילום הנהדרת ביחד עם פס קול גאוני של אניו מוריקונה, יוצרים יחדיו את אחת הסצנות הזכורות בתולדות הקולנוע, ואת המקום החמישי בדרוג.

מקום 4.
המלך ארתור נגד האביר השחור (מונטי פייתון והגביע, 1975)
שאקיל אוניל נגד אלן אייברסון. לא כוחות, אבל אל תספרו את זה לאייברסון שתמיד היה בטוח שביכולתו לנצח.
יש דמות קולנועית שחיה בהכחשה יותר מהאביר השחור?
העימות בין המלך ארתור לבין האביר השחור לקח את רעיון הדו-קרב למחוזות האבסורד.
התסריט המבריק של גרהאם, צ'פמן וקליז מפגיש לראשונה את הדו-קרב הקולנועי ואת הנונסנס,
ומשאיר אותנו עם פנינה קולנועית ועם המקום הרביעי בדרוג.

מקום 3.
לוק סקייווקר נגד דארת' וויידר (האימפריה מכה שנית, 1980)
מייקל ג'ורדן נגד אייזה והפיסטונס.
אימפריה רעה – הבד בויס, יש. מכה שנית – הרפיט של דטרויט, יש.
לוק שסובל פגיעה קשה לאגו, כזו שרק בונה אותו לקראת הנצחון – מייקל ג'ורדן, יש.
הקבלה מושלמת!
הסרט, שנבחר ב-2010 להיות חלק מספריית הקונגרס בשל "חשיבות תרבותית, היסטורית ואסטטית" הוא אבן דרך בתולדות המדע הבדיוני הקולנועי.
2 פרטי מידע מעניינים על הסרט:
דארת' וויידר דורג שלישי ברשימת הנבלים הגדולים של מכון הקולנוע האמריקאי.
בסצנת הקרב וויידר אומר: " no! I am your father" ולא: "luke, I am your father"

מקום 2.
טאנג לונג נגד קולט (שאגת הדרקון, 1972)
הכי ברור שיש. מג'יק נגד בירד.
לצערו של בירד הוא זכה במפסיד (מה לעשות שגם צ'אק נוריס ג'ינג'י…)
פשוט 5 האליפויות של מג'יק מנצחות את 3 האליפויות של בירד
(אבל גם בסרט, הקרב בין ברוס לי לצ'אק נוריס צמוד)
יש גם התאמה נהדרת בין מי שהפך את אומנויות הלחימה לשואו-טיים קולנועי לבין מי שהביא את השואו-טיים ל-NBA.
משעשע לראות איך 2 היריבים בסרט נותנים אחד לשני זמן ראוי להתחמם לפני הקרב,
והקטע שבו ברוס לי תולש את שערות החזה של צ'אק נוריס – פרייסלס…

והמקום הראשון הולך ל-
ביאטריקס קידו (הכלה) נגד אלי דרייבר (קיל ביל חלק 2, 2004)
סרטי קיל ביל מלאים בכמה מסצנות הקרב הגדולות של הקולנוע.
אבל קרב שקול שמסתיים בצורה כל כך אכזרית יש רק אחד –
הכלה נגד אלי דרייבר.
ההקבלה ל-NBA היא הפיינלס של 2013.
מיאמי היט נגד סן אנטוניו ספרס.
קרב צמוד, יש. סיום מותח, יש. תפנית מפתיעה בעלילה, יש.
(את המקבילה הקולנועית של השלשה של ריי אלן צריך לראות בסרטון. לא אספר מה קורה שם, אבל זה ענק!)