מוזס מלון, 1982/3, העונה הדומיננטית מכולם.
(OK, כמעט מכולם. יש איזה ג'ורדן אחד שיש לו טענה לגיטימית לעונה הגדולה מכולם…)
אבל חוץ ממנו – קבלו את מוזס מלון!
אלופת 1980: לוס אנג'לס לייקרס.
אלופת 1981: בוסטון סלטיקס.
אלופת 1982: לוס אנג'לס לייקרס.
אלופת 1983: פילדלפיה סיקסרס.
אלופת 1984: בוסטון סלטיקס.
אלופת 1985: לוס אנג'לס לייקרס.
אלופת 1986: בוסטון סלטיקס.
אלופת 1987: לוס אנג'לס לייקרס.
אלופת 1988: לוס אנג'לס לייקרס.
אז ילדים, מי יכול לומר מי היוצא דופן?
תשובה נכונה!
הקבוצה היחידה שהצליחה לזכות באליפות בעשור שנשלט ע"י הסלטיקס והלייקרס הם הסיקסרס.
תחשבו על זה. הלייקרס עם קארים (בתקופה שעדיין היה קצת ג'אבר ברגליים…) ומג'יק ג'ונסון,
הסלטיקס עם בירד, מקהייל ופאריש (גם הוא בתקופה שעדיין לא היה זקן השבט…)
לנוכח יריבות שהציגו רמת קושי יוצאת דופן (הרי ברור לכל שהלייקרס והסלטיקס של שנות השמונים הם מהקבוצות החזקות בתולדות הליגה) הזכייה של פילדלפיה היא ללא ספק מיוחדת.
ב-1983 ד"ר ג'יי כבר לא היה השחקן שזכה ב-MVP. הוא קלע בפלייאוף 18.4 נק' למשחק (ב-45% מהשדה) – הנתון הנמוך ביותר שלו עד אז (ב-6 העונות הקודמות, לא סיים פלייאוף עם פחות מ-22 נק' ב-48%)
מוזס מלון להבדיל, היה מדהים.
לפני הפלייאוף מוזס מלון חזה לסיקסרס פו', פו', פו' – אליפות ללא הפסד.
מדהים שהסיקסרס היו מרחק הפסד בודד למילווקי מהגשמת הנבואה.
נתחיל בהישגים: עונה של 65 נצחונות (מדהים לנוכח התחרות),
MVP,
נבחר לחמישיית ההגנה,
נבחר לחמישיית העונה,
12 נצחונות לצד הפסד בודד בפלייאוף, ואליפות.
MVP פיינלס,
4 – 0 חלק על הלייקרס בפיינלס (הפרש ממוצע של 12.5 נק' בסדרה),
25.8 נק', 18 רב', 2 אסיסטים, 1.5 חס', 1.5 חט' בסדרת הגמר.
ללא שאלה, אחת הסדרות הדומיננטיות של שחקן.
ושוב, להזכיר, הוא שיחק כאשר מולו האלופה היוצאת עם אולי גדול הסנטרים בתולדות המשחק – קארים עבדול ג'אבר.
עוד נתונים על העונה הדומיננטית בתולדות ה-NBA:
כיום, כאשר שחקן קולע 20 וקוטף 20, זה הישג.
בעונה האחרונה 11 שחקנים עשו את זה 18 פעם. מוזס מלון עשה 20/20 13 פעם ב-82/3.
בעונה האחרונה רק שחקן אחד הגיע ל-30 נק', 20 רב' (קאזינס, פעמיים)
ב-82/3 למוזס מאלון היו 8 משחקים כאלו.
בעונה האחרונה, בכל משחקי הפלייאוף, של כל הקבוצות, רק 7 פעמים עברו את רף 25 נק', 15 רב'.
למוזס מלון היו 6 כאלו מתוך 13 משחקים בפלייאוף.
מאז שנת 82/3 לא היה שחקן שהגיע ל-30 נק', 20 רב', 8 חסימות. לא אקים, לא שאקיל, לא רובינסון.
למוזס מלון היה משחק של 38 נק', 24 רב', 8 חסימות.
ללא ספק. העונה הדומיננטית מכולם.
עידו גילרי
23 יול 2015 19:35:59הםםם, לא שאני חלילה מזלזל בעונה של מאלון, אבל לקחת את ה-MVP המכהן והכנסת אותו לקבוצה שזה עתה הפסידה בגמר ה-NBA . למה בדיוק ציפית? העובדה שהם לקחו רק אליפות אחת היא הבעיה כאן.
גיא
23 יול 2015 19:46:44הוא הגיע בטרייד – עזבו כמה שחקנים תמורתו.
וחוץ מזה, הבעיה הייתה שהוא הגיע מאוחר מדי – הד"ר כבר לא היה אותו הד"ר.
ועדיין, איך שהוא העיף את כל הגבוהים של הלייקרס עם תנועת ה-"קשקוש בזנב" המפורסמת שלו – יצירת אומנות.
לא היה עוד שחקן שגובהו היה 11"6 ואשר שלט בצבע כמו מוזס.
גיא
23 יול 2015 19:58:35עוד כמה נתונים:
85 מ-91 משחקיו ב – 82/3 הוא סיים עם דאבל דאבל.
את כל משחקי הפלייאוף סיים עם דאבל דאבל.
במהלך העונה היה לו רצף של 44 דאבל דאבל רצופים.
במהלך מסע משחקי חוץ שכלל 4 משחקים ב-6 ימים הוא העמיד את המספרים הבאים:
30 נק', 24 רב'.
27 נק', 20 רב'.
28 נק', 15 רב'.
24 נק', 20 רב'.
נתונים לא פחות ממפלצתיים.
יש סיבה שהוא זכה ב-MVP שני רצוף ב-2 קבוצות שונות.
בשביל זה צריך לתת עונה יוצאת דופן. וזה בדיוק מה שהוא עשה.
עידו גילרי
23 יול 2015 20:06:15נכון אבל עדיין היו להם ארבעה אול-סטארים בחמישיה (שלא לדבר על שני HOF). הד"ר גם היה רק בן 32 וממש לא גמור.
בוא לא נשכח שעם כל החוזק של בוסטון לפילי היה בנוסף למאלון גם את בארקלי שנתיים מאוחר יותר ואפילו שהוא היה זקן הד"ר עדיין שיחק איתם יחד בנוסף למו צ'יקס ואנדרו טוני. בקיצור הם לא מימשו את הפוטנציאל של הקבוצה הזו לדעתי.
גיא
23 יול 2015 20:17:12אני מסכים שהסיקסרס יכלו לעשות יותר.
אבל השלוב של הדומיננטיות של מוזס ושל התחרות אותה פגש
מציבות את העונה שלו, כאחת העונות הדומיננטיות בהסטוריית ה-NBA.
היחידים שראיתי מציגים את אותה רמה של דומיננטיות לאורך עונה שלמה + פלייאוף הם שאקיל 2000, אקים 1994, בירד 2006.
רק שהתחרות במקרה של שאקיל ואקים הייתה פחותה, ולבירד הייתה קבוצה טובה יותר.
אם המטרה הייתה לבחון דומחננטיות לאורך תקופה אז בירד 84, 85, 86 ,שאקיל 2000, 2001, 2002 ולברון 2011-2014 עוקפים את מוזס.
אבל בבחינה של עונה בודדת, הבחירה שלי היא עדיין מוזס.
יניב
23 יול 2015 20:50:21התבלבלת קלות בירד ב2006 נראה לי שהיה לו קצת קשה להפגין דומיננטיות גם בעונה וגם בפלייאוף אולי רק בפלייאוף 🙂
גיא
23 יול 2015 21:08:4720 שנה יותר, 20 שנה פחות…
בקטנה.
גיא
23 יול 2015 20:21:31חוץ מזה, באתר מלא שפוטי לייקרס וספרס, צריך לתת ייצוג לדמויות מפתח שזכו לקצת פחות PR…
אלעד אייל
23 יול 2015 21:00:57יופי של פרוייקט ויופי של טור.
אני זוכר את מוזס מלון רק כשעבר לאטלנטה, אבל המספרים שלו מרשימים מאד במיוחד בכ"ח.
כמעט בכל סצנה בסרטון אפשר לראות שהוא מוקף ב3 שחקני יריב ובכל זאת מתגבר עליהם תחת הסל.
האם פילדלפיה פגשה בפלייאוף ההוא את הסלטיקס? 65 ניצחונות זה מספר מרשים וזו בהחלט עונה מרשימה, אבל אני מסכים עם עידו לגבי השאלות בנוגע להמשכיות. עם זאת לעונה בודדת בהחלט יש למלון קייס חזק.
גיא
23 יול 2015 21:08:06מילווקי העיפו את הסלטיקס.
אלעד אייל
23 יול 2015 21:18:14אולי זו גם נקודת חולשה. אגב מה היה המאזן בין הסיקסרס לסלטיקס באותה עונה?
מילווקי של אמצע שנות ה80 הייתה קבוצה די טובה אבל איך הם העיפו את הסלטיקס לכל הרוחות???
גיא
23 יול 2015 21:26:41מילווקי של סידני מונקריף הגדול (בעונתו הטובה ביותר) העיפה אותם בסוויפ. לארי בירד שיחק פצוע (לא שותף במשחק 2)
הסיקסרס והסלטיקס סיימו את העונה הרגילה בשיוויון 2.
גיא
23 יול 2015 21:12:33היופי זה לראות אותו לוקח רב', וקולע מעל שחקנים שגבוהים ממנו ב-5 עד 10 סנטימטר.
והוא עשה את זה עם שלוב של כוח, והרבה שכל והבנת משחק.
עם לדאנדרה היה את היד הרכה ואת המיקום של מוזס, הוא היה MVP והקליפרס היו אלופים…
עגל
23 יול 2015 21:12:29הממם, באמת מרשים מאוד. כמות הריבאונדים שלקח היתה פשוט מדהימה לשחקן שגם קולע טוב. מעין בארקלי על סטרואידים (אני לא משווה לרודמן כי הוא היה שחקן חד גוני להחריד ועשה הגנה בלבד). חבל שלא זכיתי לראות אותו בלייב, אלא רק קטעים פה ושם.
john
23 יול 2015 21:31:25לצערי לא ראיתי את מוזס בשיאו. הוא מאוד מזכיר את לבן מרסר 😉
לא ברמה כמו בתחת ובקשיחות תחת הסל.
זה הוא שהיה סבא עוד כששיחק בגיל 40?
מעניין מה קורה כשמנרמלים את מספרי הריבאונדים מכל התקופות לקצב המשחק.
גיא
23 יול 2015 21:48:12כשמנרמלים את קצב המשחק, זה רק נהיה ברור יותר שמוזס מלון היה, אולי, גדול הריבאונדרים. וזה ללא יתרון פיזי מובהק כמו של ווילט.
הנתון המרשים ביותר של מוזס מלון היה שחלק גדול מהריבאונדים שלו היו בהתקפה. בסדרה מול הלייקרס היו לו 27 רב' התקפה ב-4 משחקים.
אם ניקח לדוגמא את הפיינלס האחרונים, אז קליבלנד לקחו 47.5 רב' למשחק, והווריארס לקחו 44.2 רב' למשחק.
ב-83' הסיקסרס ניצחו את הלייקרס ברב' 47.8 – 42.8.
כך שאין הבדל אמיתי בכמות הרב' למשחק.
(אבל לזכותו של תומפסון, הוא נתן הצגה השנה עם 5.3 רב' התקפה למשחק. לא רחוק מה-6.5 של מוזס. אבל בווריארס, קארים לא עלה בחמישייה…)
עידו גילרי
23 יול 2015 21:53:32התואר הזה שמור לרודמן. אבל אולי ריבאונדר ההתקפה הטוב ביותר.
גיא
23 יול 2015 22:00:23אין ספק. רודמן שכלל לכדי שלמות את הפליק לכדור שאחריו מגיע ניתור שני מהיר במיוחד, ועוד ריבאונד בהתקפה.
מוזס הוא חיה אחרת לחלוטין. הוא משך שמירה כפולה, ועצם הנוכחות שלו באזור הסל מנעה מהיריבה לצאת למתפרצת.
בנוסף, מוזס היה חלק חשוב מהתקפת הקבוצה, להבדיל מרודמן שהתרכז נטו בלנסות להגיע לרב'.
גיא
23 יול 2015 22:07:31דרך אגב, למוזס הכי הרבה עונות עם הכי הרבה רב' התקפה למשחק (8)
ממוצע הקריירה הגבוה ביותר (5.1 רב' התקפה למשחק)
והכי הרבה רב' התקפה במשחק בודד – 21, נגד סיאטל ב-82'.
רועי ויינברג
23 יול 2015 21:48:19ריבאונד רייט של 21.8% ב-1982/83, 25.6% בהגנה, 16.8% בהתקפה. ענק.
ינתי פרזי
23 יול 2015 21:45:37מה היה הגובה שלו?
לפי מה שאני זוכר הוא היה יחסית נמוך לסנטר משהו כמו 2.06-2.08 אבל עם מאסות של כוח ומיקום מעולה מה שקוראים אותו בכדורגל 'התמצאות ברחבה'
גיא
23 יול 2015 21:51:32מוזס אמר שהוא 2.10, אבל ככל הנראה קצת הגזים והוא באמת 2.08
רועי ויינברג
23 יול 2015 21:47:49אחד הגדולים ביותר (ואנדרייטד) אבל הוא MVP מכהן שמגיע לסגנית האלופה (שאיבדה את קלדוול ג'ונס-שחקן הגנה טוב שהגיע לחמישיית ההגנה הראשונה ב-1982, אבל 8 נק' ו-8.7 ריב' למשחק זה לא הרבה) זו אלופה ודאית (דמיינו את סטפן קארי, קיירי אירווינג, לברון, לאב ומוזוגוב באותה חמישייה בקליבלנד), שהייתה צריכה לקחת יותר מאליפות אחת, למרות הגיל המבוגר של ג'יי.
אחד הריבאונדרים הגדולים ביותר
גיא
23 יול 2015 21:55:46כל מה שאתה כותב נכון.
אבל השאלה האקדמית שעליה נשענת הסדרה היא:
"מהיא העונה הדומיננטית ביותר של שחקן ב-NBA שהוא לא מייקל ג'ורדן."
ואני חושב שהתשובה היא מוזס מלון 82/3.
לא רלוונטי ה-MVP שזכה בעטנה קודם, או הכשלון היחסי בשנים שאחר כך.
Mbk
23 יול 2015 22:10:57תמתין בסבלנות
יש לפחות 3-4 מועמדים יותר ראויים ממלון
גיא
23 יול 2015 22:20:39שאקיל נגד ריק סמיתס?!
או אולי נגד פילדלפיה עם רק שחקן אחד שיודע לקלוע??
תעשה לי טובה…
היחיד שמסוגל לתת פייט זה אקים 84'.
אבל הוא סובל מבעייה אחת (לא באשמתו)
הוא לקח את התארים בשנים שג'ורדן הלך לנוח קצת.
זה כמו שהסיקסרס היו מנצחים את הלייקרס בלי קארים או מג'יק.
זה לא היה אותו דבר.
מגיק לא זכה בלי קארים.
ובעונה הכי טובה בקריירה של בירד – הוא לא זכה.
אם השאלה היא דומיננטיות על פני תקופה – אז לבירד ולשאקיל יש קייס טוב יותר משל מוזס.
ככה שתצטרך ממש לעבוד קשה בשביל לשכנע שהעונה הכי דומיננטית היא לא של מוזס מלון.
רועי ויינברג
23 יול 2015 23:01:101993/94 היא לא שלי, אבל היא החזקה ביותר. אי אפשר להתווכח עם זה, וגם הסגל מסביבו באותה שנה היה נוראי (סם קאסל הצעיר מדי ורוברט הורי בלי הקלאץ').
גם שאק 1999/00 היה מצויין, יכול להיות שבערך ברמה של מוזס באותה עונה.
אבל באותה שנה למוזס לא היה את מה שיש לבחור הבא ברשימה-קליעה. 50.1% מהשדה זה סביר (הוא קלע את רוב הזריקות שלו), אבל רחוק מלהיות מדהים. במיוחד עם שחקנים כמארק אייברוני ואנדרו טוני שיכולים לרווח את הצבע בחמישייה
עידו גילרי
23 יול 2015 22:35:15כן אבל אתה העלית את הטיעונים של הדומיננטיות של פילי באותה עונה. אז צריך לשים את הדברים בקונטקסט.
מנחם לס
23 יול 2015 22:52:47מוזס מלון היה הפרצוף הזועף של הליגה. פעם ניסיתי לראיין אותו והוא דחה אותי ב-"אני עונה רק לאמריקאים". הסתובבתי והתרחקתי.
הוא היה טיפוס לא סימפטי במיוחד, וחשבתי שהוא גם אהבל רציני, אבל הסתבר שהוא היה אדם חריף ביותר שהצליח מאד אחרי פרישתו.
הוא היה התיכוניסט הראשון שהגיע לליגה ומיד הראה את כוחו. אילולא הגיע לסיקסרס, ד"ר ג'יי הגדול היה מסיים ללא טבעת.
john
23 יול 2015 23:42:09הגיע לפני דארל דוקינס?
איפה מוזס היום?
דורון האסטבן
24 יול 2015 01:55:29נתונים מדהימים 21 פומלות בהתקפה, הגנה מדהימה התקפה מול
קארים בשיאו, בקטע היו טיוב המומלץ לראות.
זה שהוא הפנה עורף לעיתונאים אולי נתן לו להיות יותר בשקט
ונובע מכך ריכוז טוב יותר במשחק.
סידרה נהדרת וענקית. תודה עידו מוריה שהתחיל
וגיא שממשיך במלאכת הקודש.(גם שחקן שולט נהדר שקצת שכחנו.
תענוג אמיתי כולל התגובות הטובות.
תבורכו. (אגב עוד מישהו כתב תבורכו וממש נהנתי אני לא
המשוגע היחיד שמברך את כולכם במהירות האור) 🙂
דורון האסטבן
24 יול 2015 01:58:24התכוונתי שהמחשבה מהירה יותר ממהירות האור ולעיתים
היא גם מגיעה, תלוי בריכוז ובעוד.
אפשר לברך את הקרובים והמשפחות שלכם, נסו ותראו שזה
יכול להשפיע. בהצלחה 🙂
IDO
24 יול 2015 05:34:29יש לו קייס מוצלח לרשימת השולטים.
לא תמיד צריך לבוא עם קבוצה אלופה, אבל במקרה של מוזס הוא עשה את זה דרך הגרון של הלייקרס וקארים
דדי
24 יול 2015 06:04:05מוזס היה גדול.
פילדלפיה היתה גדולה בעונה הזו (אבל לא עד כדי כך גדולה – פגשה קבוצת לייקרס פצועה)
אבל כל הפוסט הזה רצוף בהגזמות פראיות שלא קשורות למציאות.
גיא
24 יול 2015 06:57:58למה?
בגלל שהוא לא מהלייקרס?
הפוסט ברובו מציג נתונים עובדתיים.
מהם ה-"הגזמות פראיות שלא קשורות למציאות"?
שהלייקרס של שנות ה-80 הייתה אחת הקבוצות הגדולות?
כי זו הייתה אחת הקביעות הסובייקטיביות היחידות בפוסט. כל השאר נתונים.
אם אתה לא מסכים, או חושב אחרת, תנמק.
Havlicek stole the ball
24 יול 2015 07:08:23דדי, אני קורא כמעט שנתיים באתר ומגיב כמעט חודשיים. נראה כאילו בכל תגובה אתה שולל את הצד השני, אך בקשר לטענותייך- ״די לחכימא ברמיזא״.
אני חכם די קטן, אתה מוכן לנמק עבורי?
גם בפוסט הזה וגם על כך שהלייקרס של כל הזמנים הייתה מנצחת את קבוצת כל הזמנים של הליגה.
תודה.
דדי
24 יול 2015 16:00:07ממש אין לי כח להיכנס לזה, אבל להתעלם מהפציעות של הלייקרס בגמר (ו-וורתי לאורך כל הפלייאוף), להתעלם מזה שג'באר היה בן 36, להלל את חוזק היריבות באופן כללי בלי להתייחס לזה שכל הליגה באותן שנים היתה יותר חזקה – כולל הסיקסרס – כי שיחקו בה הרבה פחות שחקנים מהיום ?
לא רציני.
ולגבי הלייקרס מול כל הליגה –
שים כל קבוצה שתרצה מול –
מג'יק, קובי, ביילור, שאק, קארים – והיא תפסיד.
כולל קבוצה של רוברטסון, ג'ורדן, לברון, דאנקן וראסל או מי שלא תהיה קבוצת כל הזמנים שלך – והלייקרס מנצחים אותם, או במקרה הקיצוני – יכול ללכת לכאן או לכאן.
להעמיד את חמישיית כל הזמנים של הלייקרס מול הבולס, הסלטיקס, או כל קבוצה אחרת – זה כבר עלבון לאינטיליגנציה.
דדי
24 יול 2015 16:03:51אגב, ראיתי שמישהו רשם שמאלון היה 6,11.
זה ממש לא נכון.
הוא היה 6,10 ואפילו 6,10 קטן (2.08) – מה שרק הופך את ההישגים שלו ליותר מרשימים.
בכל רשימה רצינית הוא אמור להיות הסנטר ה 6 בכל הזמנים (בהנחה שלא מחשיבים את ימי מיקאן).
גיא
24 יול 2015 16:31:14אתה רציני?
וורת'י בעונת הרוקי היה עושה את ההבדל?
(לוורת'י היה ממוצע PER של 16.9 ב-2 העונות הראשונות שלו בליגה. יפה מאוד לשחקן צעיר, לא גיים צ'יינג'ר)
וקארים, עד הסדרה נגד פילדלפיה קלע באותו פלייאוף 28.5 נק' למשחק. נגד פילדלפיה הוא קלע 5 נק' פחות למשחק.
להזכיר שוב, רק במקרה ששכחת, 4 – 0 חלק, 12.5 הפרש ממוצע בסדרה.
זה גם די מגוחך שמצד אחד אתה מהלל את הלייקרס, ומצד שני מקטין אותם רק בכדי למזער את הישגה של פילדלפיה.
עוד נקודה – גם ביקום ההיפותטי שיצרנו על מנת להרכיב את נבחרת הלייקרס של כל הזמנים נגד נבחרת כל קבוצה אחרת, שאקיל וקארים לא יכולים לשחק ביחד.
"יכול ללכת לכאן או לכאן"?!
אוהדי הלייקרס הם האוהדים שבכל הנוגע לקבוצתם, עדשות הסגול – זהוב של משקפי האוהדים שלהם, מוחקים כל זכר להיגיון בריא…
דדי
24 יול 2015 16:36:01טוב, עכשיו כבר ברור שאין עם מי לדבר ואין טעם להסביר.
תהנה.
Havlicek stole the ball
24 יול 2015 20:16:49לא יודע אם עלבון לאינטיליגנציה זו ההגדרה הנכונה. דעה שונה.
קארים שנתיים אח״כ (שטענת כאן שהיה כבר בן 36 כהוכחה לעייפות שלו) זכה בmvp גמר, וגם בפלייאוף הנ״ל שיחק מצויין, כראוי לשחקן הכי יציב בהיסטוריה וטוען לגיטימי לסנטר הטוב בהיסטוריה (ואף למאונט ראשמור).
החמישייה שרשמת כשמהספסל עולים לארי, סטוקטון, אייזאה, קלייד, האקים,
Havlicek stole the ball
24 יול 2015 20:22:28ווילט, לו אלסינדור שהיה בפריים שלו במילווקי (ואם תתעקש אפשר להוריד את שניהם), דווין וויד, ועוד כמה חברים.
בסדרה של הטוב מ7 מול כל הזמנים של הלייקרס, הלייקרס יפלו כמו זפלין מעופרת (לא מדוייק. 4-1, 4-2 אם ג׳רי ווסט ממש יתאמץ)
גיא
24 יול 2015 20:49:14למה ללכת כל כך רחוק?
הווריארס:
ווילט – C
נייט ת'רומונד – PF
ריק בארי – SF
כריס מאלין – SG
סטף קרי – PG
קבוצה מאוזנת. לווילט ות'רומונד היו צמד הגבוהים הכי פרודקטיבי בהיסטוריה של ה-NBA. ב-65' הם קלעו יחד 55 נק' וקטפו 43 רב'.
ריק בארי, כריס מאלין, סטף קרי. לא עלתה על מגרש כדורסל שלישיית קלעים יותר איכותית.
כמובן שהויכוח הוא די אידיוטי. אבל קשה להתעלם מהעלבון לאינטיליגנצייה…
אפלטון
24 יול 2015 06:38:06ואחת ההברקות הכי גדולות שלו זה שהוא בא ליוסטון ועבד קיץ שלם עם שחקן קולג' ניגרי ולא בשל, והפך אותו למפלצת צבע
דדי
24 יול 2015 21:57:17זה שקארים עדיין היה מצויין לא אומר שהוא היה "קארים בשיאו".
זאת דמגוגיה של מי שכתב את המאמר במקרה הטוב, או בורות במקרה הרע.
ולא – חלק מהתנאים זה שמי שנמצא בחמישיית כל הזמנים של הלייקרס נמצא רק שם לצורך הדיון הזה.
לגבי מה שגיא רשם על הווריורס – כמו שכבר כתבתי – תהנה…
בננה רפה
24 יול 2015 07:24:23מדהים בכמה האתלטיות של השחקנים השתפרה מאז
גיא
24 יול 2015 07:45:43שחקני הכדורסל של היום הרבה יותר אתלטים. 0 מקום להשוואה.
אבל זה היופי במוזס מלון. הוא ניצח משחקים בגלל שידע לשחק את המשחק, לא בגלל יתרון פיזי אדיר (שאקיל, ווילט) או יתרון אתלטי יוצא דופן (לברון)
דוגמא נהדרת היא הפעם הראשונה שאלאג'ואן פגש את מוזס ב-NBA
(הם שיחקו אחד נגד השני כשאלאג'ואן היה במכללות, במסגרת משחקי קיץ)
אין שאלה בכלל שאלאג'ואן היה אתלט על, כנ"ל ראלף סמפסון שהיה אז נקי מהפציעות שהרסו לו את הקריירה בהמשך.
יוסטון הגיעו למשחק חוץ בפילדלפיה כאשר לרשותם צמד תאומי המגדל. לכאורה, בדיוק הכלים לעצור את מוזס. אבל במשך כל המשחק מלון תקף את ההגנה של אלאג'ואן, ופעם אחר פעם משך ממנו (ואחר כך גם מסמפסון) עבירות מתחת לסל. אקים יצא ב-6 עבירות, סמפסון סיים עם 4 עבירות.
ומוזס מלון סיים עם 28 נק', 10 רב' (כמות צנועה עבורו) אבל גם עם 14 מ-16 מהעונשין.
אלעד אייל
24 יול 2015 08:46:21אני מניח שהאים למד הרבה מהשיעור הזה שקיבל ממלון. את התוצאות ראינו כמה שנים אח"כ כשהפך לסנטר שהכי קשה לשמור עליו עם מגוון עצום של תנועות ודרכים לסיים. אגב לגבי ההגזמות, קבוצה שמסיימת עונה עם 65 ניצחונות , ופלייאוף עם הפסד בודד היא קבוצה גדולה ולא משנה כל מה שמסביב. אבל בגלל שלא הייתה כאן המשכיות זה בכל זאת מעלה שאלות בוודאי ממרחק השנים שעברו לגביה.
אגב גיא מה היו המאזנים שלה ב82 או אחרי האליפות? לאן הם הגיעו באותן שנים?
אלעד אייל
24 יול 2015 08:46:43האקים כמובן
גיא
24 יול 2015 10:22:42ב-84' הסיקסרס סיימו עם 52 נצ' ולא עברו את הסיבוב הראשון בפלייאוף.
עגל
24 יול 2015 08:53:55היה לו הרבה שכל והוא ניצל אותו מול שחקנים צעירים ולא מנוסים.
אני לא מבין למה אנשים מנסים להמעיט מההישג של מאלון, זה לא קשור שהוא לא פגש בסלטיקס באותו פלייאוף, גם אם היה פוגש אותם היה נותן הצגות גדולות. העןנה ההיא שלו היא ללא ספק בשורה אחת עם כל עונה של הגדולים האחרים, כולל מייקל הקדוש המעונה שאסור להשוות אליו אף אחד כי הוא מיוחד מדי
Havlicek stole the ball
25 יול 2015 12:57:20אגב גיא/מנחם/מישהו,
נייט ת׳רמונד אם אני לא טועה הוא השני אחרי ווילט לזכות בתואר רוקי השנה+mvp באותה עונה, למה הוא כל כך מתחת לראדאר שמדברים על הסיקטיס ועל סנטרים גדולים בהיסטוריה. חסה בצל של ווילט וראסל או שהיה משהו אחר?
איל
25 יול 2015 15:14:36נייט ת׳ורומנד מעולם לא זכה בפרס ה-mvp. האמת היא שאפילו בתואר רוקי העונה לא זכה (ג׳רי לוקאס לקח את הפרס ב-1964, עונת הרוקי של נייט).
מי שכנראה התכוונת אליו הוא ווס אנסלד, שזכה בשני התארים ב-1969. יש שתי סיבות שלא מדברים עליו: אחת, כי זה כנראה היה פרס ה-mvp הכי לא מוצדק בהיסטוריה ושתיים, כי עונת הרוקי שלו הייתה פחות או יותר השיא שלו.
Havlicek stole the ball
25 יול 2015 16:10:35תודה איל.
Yavor
24 יול 2015 09:48:43מלון היה ענק, ושיחק גם המון שנים. אם היה מתחיל ב-NBA ולא ב-ABA היה אולי גבוה יותר בכל הרשימות.
ושאלה לגבי הריבאונדים של רודמן: הטיפ הקטן שהוא נותן לפני הקפיצה השניה בה הוא ממש תופש את הכדור – זה נספר לו כריבאונד גם כן? כלומר – מהלך כזה נספר לו כשני ריבאונדים או אחד?
גיא
24 יול 2015 10:25:57הרב' נרשם לזכות השחקן שמשתלט על הכדור.
דובי
24 יול 2015 16:36:58הטיפ הקטן הזה היה כל ההבדל. כדי להשתלט עליו בפעם השניה רודמן היה חייב להיות קפיץ אנושי עם אנרגיה בלתי נגמרת לעומת יריבים פחות אתלטיים.
תשווה את זה להדיפות האידיוטיות של טייסון צ'נדלר…
גיא
24 יול 2015 16:53:58דובי,
אתה עושה רושם של בו אדם המבין
what makes people tick,
איך אתה מסביר אוהדי לייקרס?
(ע"ע דדי והלייקרס הבלתי מנוצחים)
דובי
24 יול 2015 16:59:42כשיותם עשה את הפלואטר הראשון בצעד וחצי כשהיה בן שש וחצי, וקצת אחר כך התחיל העברות מאחורי הגב עם סבסובים ושלשות, זה כל מה שהייתי צריך כדי לקעקע לו ג'ואיש ג'ורדן על המצח.
כשראיתי את הפורזינגיס משחיל הוק בימין ואז בשמאל היה ברור לי שנוביצקי וקירילנקו הם אמא ואבא שלו.
קוראים לזה עיוורון של אוהד.
גיא
24 יול 2015 17:13:10אופטימיות של אוהד זה דבר נפלא. קוראים לזה תסמונת ה-
there is always next year
אבל אני לא טוען ש-KJ הוא גדול הרכזים (למרות שאין שחקן שיותר נהנתי לראות משחק) ואהי מאמין שאתה לא תטען שיואניג הוא גדול הסנטרים
(ואני לא אוהד הניקס, ואני עדיין חושב שהוא שחקן ענק ומיוחד)
דובי
24 יול 2015 17:21:59תראה, הלייקרס באמת היו קבוצה ענקית. אתם לא מתווכחים אם מילווקי לדורותיה הייתה מנצחת את שיקגו לדורותיה…
כל שחקן בכל צד היה בטופ של דורו. מה היה קורה אם היו נפגשים? מה היה קורה אם זה או ההוא לא היו נפצעים?
מודה שאני בדרך כלל נמנע מדיוני האילו והלולא… אבל יש כאלה שזה חשוב להם להיות בטוחים שהבייבי שלהם היה מנצח את כל הבייביז האחרים בתחרות חירבון למרחק.
איתמר, למשל, מעיף חרא יותר רחוק מכל פאקינג בייבי אחר אפילו עם טוסיק קשור מאחורי הגב.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
24 יול 2015 17:38:32שאקיל עולה סנטר חמישי אחרי קארים, ווילט, גאסול, וביינום, אולי גם סיקמה…
המשגיח
24 יול 2015 20:10:32אבל סיקמה לא היה בלייקרס…
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
24 יול 2015 21:06:29כן, אבל
https://www.youtube.com/watch?v=o3GxCRtoxIk