הסקות ומסקנות משוק השחקנים החופשיים / מנחם לס

מה למדנו ממה שקרה בשוק השחקנים החופשיים?

 

עתה, כששוק השחקנים החופשיים כמעט סגור כשבשוק נשארו שתי עגבניות, מלפפון, ואיזה סלק או שניים, ניתן לקבוע טרנדים שהיו בשוק, טרנדים שכנראה יישארו איתנו בכמה השנים הבאות. 22 מ-25 השחקנים החופשיים הראשיים נחטפו תוך יומיים. זה FAR CRY  מהעונה שעברה בה רק 4 שחקנים – מרסין גורטאט, ג'ודי מיקס, קרטייר מרטין, ושון ליבינגסטון מצאו בית חדש בימים הראשונים.

מדוע כל כך הרבה דילים נעשו השנה כל כך מהר? איך זה שתוך יום נחתמו התחייבויות ב-1.7 מיליארד דולארים? מה המסקנות שניתן להסיק מהסונמי של החתמת 'חופשיים' כה מהר, ובכמויות כאלה?

אלה הן מסקנותי:

  1. CAP SPACE השתנה ב-180 מעלות

כל עונה עשינו חשבון כמה מקום ישנו לקבוצה תחת תיקרת השכר, ואז עשינו חישובים איזה שחקנים הקבוצה יכולה לדחוס תחת התיקרה. מה שראיתי בינתיים העונה הוא שינוי של 180 מעלות (K-700 היה כותב "שינוי של 360 מעלות") בקונספציה: הקבוצה לא שמה רבע קצוץ על "תקרת השכר". היא מתנהגת כאילו היא נמצאת באוהל בדואי ליד באר-שבע: היא לוקחת את השחקנים שהיא רוצה, ואז מתחילה את הסידורים של להכניס את החבילה תחת התיקרה. איך עושים זאת? ע"י שיחרור שחקנים.

קבוצה יכולה תמיד להעביר חוזים המנפחים לה מדי את הנפח בחדר לקבוצות אחרות. הדוגמא הזוהרת ביותר היא הספארס, שכדי להביא את מי שהיא היתה חייבת – למרכוס אולדרידג' – היא נתנה לשחקנים חשובים מאד ללכת, ובראשם תיאגו ספליטר (8.5 מיליון) ובלינרי. הספארס היא אולי הדוגמא הבולטת ביותר, אבל היו עוד דוגמאות כאלה שקבוצות מחליטות קודם להחתים את מי שהן רוצות, ורק אח"כ לדאוג מה לעשות עם תיקרת השכר.

 

  1. בטחון חשוב לא פחות מכסף

כולם חשבו שאף שחקן חופשי אפילו עם חצי השכל של K-700 או דדי לא יחתום על חוזה ארוך-ימים. אפילו בינוני-ההבנה-מינוס ב-NBA יודעים שהתיקרה תעלה מ-69 ל-89 ואז ל-108 בשנתיים הבאות. אז תגידו, למה ששחקן – אפילו בינוני-הבנה-מינוס – יחתום על חוזה ארוך כשהוא יודע שבשנתיים הבאות התיקרה תעלה לשמיים והמשכורות תעלינה שחקים?

אגיד לכם למה: לשחקנים היום בטחון של הר של כסף – 80, 90, 100 מיליון – שווה יותר מחתימת חוזה קצר בתקווה שבעוד שנה-שנתיים הם יחתמו על חוזים שהיום נראים מופרכים. שחקנים כקאווי לנרד, דריימונד גרין, קווין לאב, ג'ימי בטלר, למרכוס אולדרידג', ברוק לופז, פטל מילסאפ, ורבים אחרים מעדיפים להבטיח 80 עד 100 מיליון בבנק מלשחק עם העתיד. אוקיי, ב-2017 ו-2018 המשכורות תצמחנה ל-30 ויותר מיליוני דולארים לפריים של השחקנים. אבל מה אם העונה אחד מהם ייפצע פציעה טראגית מסיימת עונה?

הגישה היום "שלם לי היום לחוזה ארוך, וכשהכסף הגדול יגיע – הוא יגיע. לי טוב עם 80 מיליון". לקבוצות זה נותן בטחון שיש להם את השחקנים הטובים הללו לתקופה ארוכה, ולמרות שהיום הם יקרים מאד, הם יהפכו ל-BARGAIN בעוד שנתיים.

קחו את לנארד לדוגמא. הוא חתם ל-5 שנים על 90 מיליון. הוא מבסוט שמשלמים לו טוב על כמה סלים וריבאונדים, והפלח יכול לישון בשקט חמש שנים. לנארד יכול היה לדרוש פור מקס לשנתיים, עם אופציה לשנה שלישית. אז לנרד יכול היה להשתכר 16.5 מיליון העונה ובעונה הבאה, ואז לחתום על חמש שנים מקס ב-2017 במשכורת של 25% מהקאפ של 108, וזה 27 מיליון. הדיל היה יכול להכניס לו 150 מיליון בחמש השנים, אבל מאומה לא מובטח לו ברגע זה. אז הוא העדיף 90 מיליון עכשיו, ובתום החמש שנים לחתום על חוזה חדש. הוא הסכים להבטיח לעצמו 18 מיליון לארבע השנים הבאות, ואז להגיע לשנה החמישית לשוק הפתוח כשהוא סך הכל בן 28, ואם ימשיך להתפתח, אז יבוא הפיצוץ הגדול, כשבבנק כבר מחכים לו 90 מיליון.

 

  1. גודל השווקים חשוב היום רק למכירת דגים ועגבניות

 

בואו נגיד זאת פשוט:! Market size doesn't really matter anymore. ישנם באתר צעירים טירונים כדדי, או מבולבלים כ-K-700, ואחד שיושב לו שם בלוס אנג'לס בשם גל מאל.איי. שחושבים ששחקני ה-NBA מתלהבים כשמנפנפים להם עם 'סטייפל סנטר' וההבטחה שג'ק ניקולסון יבוא לחזות במשחקיהם.

אז בואו נגיד כך: הוליווד מתה. היום עושים סרטים במעבדות עם מחשבים מתוחכמים העושים פוטושופ, ושחקני הקולנוע יכולים לעשות את השטיק שלהם מטימבקטו, והמצלמות יראו אותם כאילו הם במעבדה בהולוווד, או בשדה בוקרים באוקלהומה. עם דיסני וורלד,תעשיית הסרטים בהודו, ואפילותעשיית הסרטים בישראל, הוליווד הפכה לפאסה.

ומה יש לאל. איי. להציע מלבד הוליווד הגוססת? סמוג וכנופיות. אז לשחק תחת ביירון סקוט כשהמחליטה וקובעת היא ג'יני באס כבר לא גורם לאף שחקן ששמו אינו עומרי הורוביץ מקבוצת מכבי גבעת ברנר להתרגש. למעשה השם "לייקרס" גורם לכל שחקן בעולם חררה. ולשחק עבור הניקס – אפילו שהעיר ניו יורק היא עדיין מרכז העולם – לא גורם לחררה. הפרוספקט לשחק שם גורם ל-NERVOUS BREAKDOWN.

די. הערים הגדולות ניו-יורק, שיקגו, לוס אנג'לס, בוסטון, ופילדלפיה הם המקומות האחרונים ששחקנים רוצים לשחק בהם אחרי איסטנבול ובוקרסט. ניו יורק טובה לשוק המניות ועוגות גבינה; שיקגו טובה לקומודיטי מרקט ובארים של ספורט; לוס אנג'לס אינה טובה עבור שום דבר; בוסטון טובה עבור האוניברסיטאות ותזמורת הטיילת, ופילדלפיה טובה עבור פעמון החורות וה-PHILI CHEESE STEAK. זה הכל. כדורסל? עדיף כבר סנט חוזה וטולידו מאשר הערים האלה.

רק תעשו רשימה לאן בחרו הטובים ללכת. אפילו גרג מונרו העדיף את מילווקי על לוס אנג'לס.

ככה זה. כמו שהסמארטפון החליף את טלפון החיוג, ככה ערי השדה החליפו את המטרופוליטן בכל הקשור לכדורסל. לכן אני חוזר ומזכיר לאלה המעדיפים לשכוח שהלייקרס מתה עד לפחות 2022.

 

  1. כסף גדול לצלפי 3 ולשחקני D

 

היום נותנים חוזים משמעותיים לרול-פליירס, קלעי-שלוש, ומגינים טובים, אפילו לכאלה שרק באו מה-D-ליג לפני שנה-שנתיים:

תנו מבט:

*דמאר קרול – 60 מיליון ל-4 שנים

*דני גרין – 45 מיליון ל-4 שנים (לדעתי הוא הסכים על מעט מדי)

*כריס מידלטון – 70 מיליון ל-5 שנים

*אימן שומפרט – 40 מיליון ל-4 שנים

*ג'יי קראודר – 35 מיליון ל-5 שנים

*אל פארוק אמינו – 30 מיליון ל-4 שנים (והבנאדם לא מסוגל לקלוע!)

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  2. ולדי קוגן

    18 יול 2015 19:15:53

    דני גרין יצא הפראייר הכי גדול. ווסלי מתיוס קיבל 70 מליון עם קרע באכילס, דני גרין יכל לקבל לפחות 60 מליון ממלא קבוצות. יש סיכוי שהם שמו לו שם הזייה בשתייה לפני שהוא חתם.
    30 מליון לאל פארוק אמינו זה החוזה הכי מופרך מאז ה-120 מליון לרשארד לואיס. מה עבר לפורטלנד בראש?

    1. יוסי

      18 יול 2015 19:56:22

      החוזה של לאויס באמת היה הגרוע ביותר יחד עם זה של גו גונסון ואלן יוסטון, זה כמו לתת היום 120 מליון לגורדון היווארד, חסר פרופורציה

    2. john

      18 יול 2015 20:17:42

      דני גרין גרין חכם. בשום שיטה אחרת לא ימקס את הפוטנציאל כמו בספרס. טוב לו שם והחיים מחייכים. ההבדל בין 7 מליון ל3 מיליון הוא עצום. ההבדל בין 11 מיליון ל 15 כבר לא כל כך גדול (מבחינת רמת חיים). בנוסף כל יתרון המס של מדינת טקסס הוא מאוד משמעותי מבחינת הנטו שנשאר לו.

    3. אפלטון

      19 יול 2015 07:48:19

      שאלו את דני גרין בראיון למה הוא לקח חוזה כזה כשהוא יודע שיכל להשיג יותר. הוא אמר להם- אתם רציניים? משלמים לי בשביל לשחק כדורסל. יש לי מספיק כסף לכל החיים וההנאה מהמשחק, מהחברים לקבוצה וההנאה של המשפחה יותר חשובה מכמה מיליונים לכאן או לכאן'.
      יש מי שיקרא לזה פראייר ויש מי שיקרא לזה שפיות

  3. עומר מזיג

    18 יול 2015 19:24:02

    מעולה. אני כותב עכשיו כתבה על הנושא שתעלה בשבוע הבא והשגת אותי להרבה מהנקודות פה. הקטע עם השווקים הגדולים הוא לא פחות ממהפכה ומעניין לראות אם זה הולך להמשיך להיות ככה, כי בשלב מסוים זה מתחיל להיות גם רע לליגה.

  4. רועי ויינברג

    18 יול 2015 19:38:47

    מסכים איתך בהכל, דולר מתחת לתקרת השכר של היום תופס מקום של 1.54 דולר בתקרת השכר של עוד שנתיים מהיום, ובגלל זה קבוצות לא שמות על גג השכר.

    דרך אגב, כל ה-social media הפכה את גודל השווקים לאי רלוונטי. עדיין שחקנים ירצו לגור בניו יורק, אבל כשהם יכולים לגרום לעולם שלם לרעוד בזכות 3 וחצי סמיילים (כשהם יכולים לשלוח אותם ממילווקי, מנילה או עתלית), הערך של זה יורד.

    פארוק אמינו זאת טעות של הבלייזרס שחשבו שיצליחו להנחית את אפללו או אליס לידו, ואז הוא יוכל לספק הגנה טובה. דני גרין יכל לקבל יותר, אבל העדיף להשאר בספרס בשביל סיכוי לטבעת (וכל הכבוד לו על זה).

  6. יוסי

    18 יול 2015 20:10:33

    בעקבות כל השינוי בתקרת השכר אני חושב שהג"מ היו צריכים לחשוב יותר על.טריידים של שחקנים עם חוזה קצר תמורת. שחקנים עם חוזה ארוך בכדי ליצור יותר גמישות בתקרת השכר שתשאר לקבוצה , נגיד אוקלהומה, הייתי שוקל טרייד של ווסטברוק תמורת כריס פול/גריפין /קואזינס בשביל להשאיר יותר כסף לעוד החתמה , חוזה חדש לווסטברוק יהיה שווה משהו בסביבות ה 30 לשנה בעוד החוזה של גריפין וקוזיאנס שווה 16-18 פול 20 , לפעמים נראה כאילו שלא מספיק חושבים על דברים מסוג זה בליגה , ג"מ חכם היה דואג שלפחות יהיה לו שחקן אחד עם חוזה רוקי בחמישייה בכדי לחסוך בעלויות..
    שאלה .. מה לגבי חוזה הרוקיז גם הם עולים בהתאם לחוזה הtv?

    2. שרון לוינסון

      18 יול 2015 21:04:30

      לאוקלהומה סיטי יש משהו כמו 3-4 חוזי רוקי בתקרת השכר אני חושב.
      {אנדרה רוברסון , סטיבן אדאמס , מיץ' מקגארי וקמרון פיין ממה שאני זוכר}

  7. אנונימי בפיטה

    18 יול 2015 21:02:37

    90% מהחוזים מופרכים, אבל יותר חשוב מזה צריך להסתכל איפה יש אופציה לקבוצה או לשחקן זה פרמטר מאוד חשוב.

  8. דדי

    19 יול 2015 05:12:27

    "אגיד לכם למה: לשחקנים היום בטחון של הר של כסף – 80, 90, 100 מיליון – שווה יותר מחתימת חוזה קצר בתקווה שבעוד שנה-שנתיים הם יחתמו על חוזים שהיום נראים מופרכים. שחקנים כקאווי לנרד, דריימונד גרין, קווין לאב, ג'ימי בטלר, למרכוס אולדרידג', ברוק לופז, פטל מילסאפ, ורבים אחרים מעדיפים להבטיח 80 עד 100 מיליון בבנק מלשחק עם העתיד. אוקיי, ב-2017 ו-2018 המשכורות תצמחנה ל-30 ויותר מיליוני דולארים לפריים של השחקנים. אבל מה אם העונה אחד מהם ייפצע פציעה טראגית מסיימת עונה?"

    אין שום הפתעה בשחקנים שבחרו לקחת חוזים ארוכי טווח.

    קטגוריה אחת היא שחקנים שזה החוזה הגדול הראשון שלהם, והבטחון הכלכלי עכשיו הוא הדבר הכי חשוב להם, גם בגלל שהם יודעים שאחרי החוזה הזה אם הכל ילך בסדר – יש להם סיכוי טוב לקבל עוד חוזה ארוך טווח לפי המשכורות החדשות.

    מהשחקנים שרשמת רק גרין בעצם נופל לקטגוריה הזאת, ואפשר להוסיף לרשימה את האריס, קרול, ואחרים.

    קטגוריה דומה אבל נפרדת זה באטלר ולאונרד – שני שחקנים שקיבלו הצעות מקסימום מהקבוצות שלהם בתור שחקנים חופשיים, מה שחייב אותם –
    או לקבל את ההצעה,
    או לקחת סיכון שאף שחקן בתולדות הנבא לא לקח ולוותר על הצעת חוזה מקסימום עבור חוזה שנה אחת של כ 5 מיליון דולר (ה qualifying offer שלהם) בחוזה הראשון שלהם אחרי חוזה הרוקי,
    או לחתום עם קבוצה אחרת על חוזה שממילא חייב להיות לפחות באורך של 3 שנים (בגלל הצעת המקסימום שקיבלו מהקבוצות שלהם).

    אז ברור שלא היה פה שום אפשרות או שיקול דעת ללכת על חוזה קצר.

    הקטגוריה הבאה לא מוכיחה שום דבר – פשוט מדובר בשחקנים שהם בעלי סיכון גדול לפציעה ורצו להבטיח לעצמם כמה שיותר כסף עכשיו – לאב ולופז מהרשימה שלך.

    אולדריג' זה שחקן שכבר עשה כסף גדול ובגילו הוא לא יכול לדעת בוודאות שמחכה לו עוד חוזה ארוך טווח, אז הוא מצא לו סיטואציה אידיאלית מבחינת קבוצה ומיקום, ולקח את הכסף לטווח ארוך.

    מילסאפ הוא דוגמא הפוכה ורעה מבחינתך = וויתר על יותר כסף ושנים מאורלנדו ולקח חוזה קצר מאטלנטה.

    עוד נקודה שאתה לא מתייחס אליה בכלל והשפיעה על הרבה שחקנים לא לשחק משחקים מיותרים עם חוזים לטווח קצר, זה האופציית יציאה שיש גם לבעלי הקבוצות וגם לארגון השחקנים מחוזה הסי בי איי הנוכחי, והאפשרות המאד ריאלית – שלא לומר כמעט עובדה מוגמרת – שיהיה lock out בליגה אחרי עונת 2016/17 – ומי יודע כמה זמן זה יימשך, ויותר חשוב – מה יהיו ההשלכות על חוזי השחקנים שכמעט תמיד נדפקים בסיטואציות האלה.

  9. דדי

    19 יול 2015 05:25:25

    "CAP SPACE השתנה ב-180 מעלות"

    ממש לא נכון.
    הדבר היחיד שהשתנה היא העובדה שלהרבה יותר קבוצות מבדרך כלל יש מקום תחת תקרת השכר הקיץ.
    אפשר אפילו להגיד שיש יותר מקום משחקנים ששווה לשלם להם, ולכן קבוצות גם יודעות שלא תהיה להן בעיה להעביר שחקנים ללא תמורה ולפנות מקום בתקרת השכר.

    ועדיין כל התיאוריה שלך לא נכונה.
    לקבוצות יש כבר סיכומים על טריידים אפשריים מראש, והן יודעות בוודאות על המקום תחת התקרה שיהיה להם – גם אם אתה לא מודע לו.

    מידע אישי אני יכול להגיד לך שזה היה המצב לגבי עסקת היברט ללייקרס שהיתה מוסכמת על 2 הצדדים עוד לפני פתיחת שוק השחקנים החופשיים, בידיעה שהלייקרס מנסים קודם להחתים את אולדריג', ג'ורדן, או מונרו.

    ואם אתה לא חושב שהעסקה בין הקבוצה של פופוביץ' לקבוצה של העוזר לשעבר שלו – שעזרה לספרס לפנות את המקום שהיו צריכים עבור אולדריג') – לא היתה מוסכמת הרבה קודם (כלומר שהספרס ידעו שאם הם רוצים, אטלנטה מעוניינים) – אז תחשוב שוב…

    ולמשל לגבי היברט –
    בגלל התקופה שבה עדיין אי אפשר להחתים אף אחד – אז הלייקרס יכלו לבחון כל מיני אפשרויות – כולל טרייד של שחקן או יותר עבור היברט, לבחור איזו פעולה לעשות קודם (למשל הטרייד עבור היברט או ההחתמות של באס ולו וויליאמס) – ולסדר הפעולות יכולה גם להיות השפעה קריטית על מה קבוצה יכולה לעשות.
    (למשל אם ההחתמה של לאונרד לא היתה נעשית אחרי ההחתמה של אולדריג' – הספרס לא היו יכולים להחתים את אולדריג').

    בקיצור מדובר בתמרונים שגרתיים לחלוטין.

  10. דדי

    19 יול 2015 05:30:29

    "כסף גדול לצלפי 3 ולשחקני D"

    העניין הוא לא שחקני 3D.

    יש פה 2 גורמים –

    1. מחסור בשחקנים איכותיים בעמדות 2/3 בכל הליגה בלי קשר לתכונות הספציפיות שלהם

    2. העלייה בתקרת השכר.

    החל מעונת 2016/17, ה 7.5 מיליון של אמינו יהיו שווי ערך ל 5 מיליון בנבא של היום, וזה חוזה מאד מאד סביר בשבילו.

  11. איל

    19 יול 2015 10:22:28

    בקשר למה שדיברו על דני גרין, ראיתי כתבה יפה בגרנטלנד שמדברת על זה ששחקני קאטץ'-אנד-שוט חכמים יודעים לא להחליף קבוצה אם הם לא חייבים. שינוי בסביבת המשחק יכול לפגוע אנושות במצבי הקליעה שהם מקבלים. הוא נתן לדוגמה את מריו צ'אלמרס שאפילו לא עבר קבוצה – אבל רק מהעזיבה של לברון המשחק שלו השתנה ב-360 מעלות (בצחוק, מנחם).

    1. Smiley

      19 יול 2015 11:45:39

      מריו צ'אלמרס לא שחקן של catch & shoot (למרות שליד לברון הוא הפך בעל קורחו לכזה) מפתיע השימוש בדוגמא זו (למרות שעצם העובדה שלברון עזב פגעה במשחקו).
      לדעתי צ'אלמרס פשוט לא מצליח לפרוץ (ולא יודע אם יצליח) והוא PG מצויין ליד SG\SF דומיננטי

      1. איל

        19 יול 2015 15:20:06

        הנה השינוי בקליעה משלוש של צ'אלמרס כשלברון לקח את הכישרון (ואת האסיסטים) שלו חזרה לקליבלנד – 38.5% ירד ל-29.4%:
        https://espngrantland.files.wordpress.com/2015/07/chalmers1152.jpg
        עוד דוגמה קיצונית היא של וינס קארטר שבמעבר מדאלאס לממפיס ירד מ-40% ל-30% מהשלוש:
        https://espngrantland.files.wordpress.com/2015/07/vince1152-1.jpg
        עגל, קייל קורבר הוא יופי של דוגמה הפוכה: בשנתיים בשיקאגו קלע מעבר לקשת ב-42.5% וכשעבר לאטלנטה זינק ל-47.4%:
        http://www.basketball-reference.com/players/k/korveky01.html#totals

        [ הכתבה המלאה בה קירק גולדסברי מסביר למה דני גרין עשה צעד נכון, דמארה קארול הסתכן וארון אפללו עומד להתרסק: http://grantland.com/the-triangle/2015-nba-free-agency-3-point-shooter-danny-green-demarre-carroll/ ]

        2. עגל

          19 יול 2015 21:00:44

          הבאת לינקים מעניינים מאוד. הדוגמא ההפוכה של קייל קורבר היא מה שהתכוונתי, שהוא נמצא בקבוצה שיודעת למקסם את היכולת שלו, וזה היה חלק חשוב מאוד בהצלחה שלהם בשנה שעברה.
          אגב קורבר, הוא השחקן האידאלי לשחק ליד לברון ואם אם היה עובר לקליבלנד היה נותן עונה של 50-60-100 ודובר את כל שיאי הדיוק . . .

  13. Smiley

    19 יול 2015 13:47:57

    NY ו-LA עדיין ערים מבוקשות מאודמבחינת שחקנים. ברגע שהניקס והלייקרס יהיו טיפה רלוונטיות, שחקנים בכירים יחלו להגיע.
    בלייקרס הבעיה היא קובי, שכנראה לא רוצים לשחק איתו, אבל גם לו יש מקסימום שנה-שנתיים לפני שיפרוש.
    לא לשכוח שבגלל סטודמאייר שחתם בניו יורק והתחיל טוב את העונה זה משך את כרמלו להגיע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט