שחקני NBA אירופאיים בדראפט-הערכת יתר או הערכת חסר?/אדר בר דוד

ראשית, אתחיל בהבהרה. שמי אדר בר דוד, שגיא נאור זה סתם משחק מילים לא מצחיק כנראה (מי אם לא גיא, עלה עליו..).

הבהרה שנייה – הפוסט הזה, על שני חלקיו, מנסה לבחון האם השחקן האירופאי מקבל בדראפט את הכבוד המגיע לו, מקבל יותר ממה שמגיע או פחות מדי. הבחינה היא לפי כל שנתון דראפט בשכלול השחקנים של אותה שנה. ניסיתי לחשוב איפה הייתי מדרג בדיעבד כל אחד מאותם שחקנים באותו דראפט.

 לחצי הראשון של המאמר

דראפט 2007:

 

מארק גאסול מרקו בלינלי
האירופאיים הבולטים של דראפט 2007. גאסול ובלינלי.

דראפט יחסית שחון לשחקן האירופאי, אומנם 10 בחירות אבל רק 3 בסיבוב הראשון ושום בחירת לוטרי.

מקום 18 – מרקו בלינלי. הצלף האיטלקי עומד על ממוצע קריירה של כמעט 10 נקודות ב-23 דקות עם 40% משלוש. אחרי שהתגלגל בקבוצות בינוניות, עשה שנה יפה בשיקגו ואחריה שתי עונות, כולל אליפות אחת, במדי הספרס. שחקן רוטציה יעיל וטוב, שומר בינוני אבל סקורר מוכח.

מקום 24 – רודי פרננדז. אומן הפלופרים המדופלם הזה עשה שלוש עונות לא רעות בפורטלנד בתור שחקן רוטציה של 25 דקות אבל אחרי עונת רוקי מבטיחה לא הצליח להשתפר, עבר לדנבר לחצי עונה ומשם חזר לאירופה להיות ראש לשועלים בריאל מדריד. נבחר בשנה שעברה לחמישיה הראשונה של היורוליג והשנה לחמישייה השנייה. מבחינת אתלטיות כמעט לא נופל מהשחקנים האמריקאים ואין ספק שיש לו מקום בתור שחקן משמעותי בליגה אבל הוא העדיף להיות בבית.

בחירה 30 – פטרי קופונן. לא שיחק דקה בליגה.

מקום 48 – מארק גאסול. אולי האירופאי הבכיר כיום בליגה. אחת הבחירות הטובות ביותר ממקום כל כך נמוך וכנראה הבחירה הכי טובה של הלייקרס ביחס לאותו מקום. מי האמין שהטרייד ששלח אותו לממפיס תמורת אחיו ייחשב בסופו של דבר לטרייד שבו שני הצדדים מרוויחים.

יציב, חכם, פיזי, יד רכה, מוסר נהדר, חוסם, משתפר כל שנה. בשבע עונות פספס בסה"כ 57 משחקים. שחקן ההגנה של 2013 והעונה נבחר לחמישייה הראשונה. ממשיך מסורת אירופאית של סנטרים מסוגו – נחותים אתלטית אבל מפצים על זה בעזרת המון שכל.

כל שאר הנבחרים לא השאירו את חותמם או לא שיחקו בכלל.

ג'ואקים נואה – למרות שהוא צרפתי שמייצג גם את הנבחרת החלטתי לא להכניס אותו לרשימה מאחר ונולד וגדל בארה"ב. הפרט הכי מעניין שגיליתי לגביו זה שאמא שלו מלכת יופי לשעבר!! של שבדיה!!! Take that, steph curry התפוח הזה נפל ממש רחוק מהעץ בהקשר הזה…

לסיכום: דראפט טוב בסה"כ עם דוראנט (2), הורפורד (3), מייק קונלי (4), נואה (9) ולצידם שחקי משנה טובים כמו קורי ברואר, ברנדון רייט, ספסנר האוז, סטאקי, ניק יאנג, תדאוס יאנג, דאדלי, צ'נדלר ואפללו. אה, וגרג אודן גם נבחר בדראפט הזה…

אפשר לפרגן לג'י אמים על הבחירות, כמעט ואין נפילות במקומות הראשונים.

שורה תחתונה: בלינלי נבחר במקום ריאלי, רודי שווה מקום 15 בערך ואין ספק שגאסול בחמישייה הראשונה, אולי שני לדוראנט. אנדריייטד די משמעותי, בעיקר בגלל גאסול.

 

דראפט 2008:

דראפט מצויין עם 10 אירופאים, קופוס ואיבקה נשארו בחוץ כי אינם אירופאים מספיק.

מקום 6 – דנילו גלינארי. האיטלקי שנבחר ע"י הניקס וזכה לשריקות בוז עת לחץ את היד של דיוויד סטרן התחיל עם עונת רוקי של 28 משחקים בגלל פציעה בגב והמשיך עם עוד שנה וחצי יפה של 15 נקודות למשחק ב-34 דקות עד שעבר לדנבר בטרייד של כרמלו. גם בקולורדו הוא לא הצליח לשמור על הבריאות כולל קרע ברצועה הצולבת, ממנו לא הצליח להתאושש. מציג מספרי קריירה יפים אבל באחוזים בינוניים ובלי תרומה מספקת בשאר האספקטים של המשחק.

מקום 20 – אלכסיס אג'ינקה. ב-4 העונות הראשונות שיחק רק 71 משחקים בשארלוט, דאלאס וטורונטו. בשנתיים האחרונות הוא בפליקנס ומעמדו קצת השתפר הוא הגיע ל-6 נק' ו-5 ריב' ב-15 דקות.

 

בחירה 25 – ניק באטום. הסמול פורוורד הצרפתי קיבל עוד שנת התחשלות באירופה אחרי שנבחר ע"י פורטלנד, בה הוא משחק כל הקריירה. שחקן אול אראונד ששומר מצויין ותורם בהרבה אספקטים של המשחק. קלעי לא רע מבחוץ אבל לוקה ביכולת ליצור לעצמו מצבי זריקה. יש תחושה שהוא קצת עומד במקום אבל עדיין נותן תרומה גדולה בקבוצה מצויינת והוא עוד לא בן 27.

מקום 31 – ניקולה פקוביץ – הגיע לליגה אחרי שלקח אליפות אירופה עם פנאתנייקוס שנה אחרי שהרס למכבי את שאיפות הפיינל פור עם פרטיזן. כשנחת במינסוטה הוא כבר היה כוכב בקנה מידה אירופאי ושחקן בשל בן 25. אחרי עונת רוקי חלשה הוא נתן 4 עונות מצויינות כולל עונה של 17.5 נק' ו-8.7 ריב' ב-30 דקות. סנטר חזק מאוד עם מגוון תנועות בפוסט אבל גם איטי וחלש בהגנה. בנוסף, פספס בממוצע 30 משחקים בעונה ומתקשה לשמור על הבריאות. מעניין מאוד מה צופן לו העתיד אבל כנראה שזה לא יהיה אצל הטימברוולבס. יש לו עוד 3 שנים בחוזה של 12 לעונה.

בחירה 36 – עומר אשיק. אחרי שתי עונות בשיקגו כסנטר מחליף עם תרומה מעולה ביחס לדקות שקיבל (12.5 ריב', 2.4 חסימות פר 36 דקות) חתם על חוזה גדול ביוסטון ואחרי עונה ראשונה של דאבל דאבל צנוע אך מרשים (ב-30 דקות בלבד) הגיע סופרמן והוריד אותו לספסל. הוא עבר לניו אורלינס לשלים קו קדמי עם אנטוני דיוויס ונתן עונה בינונית של 7 נק' ו-10 ריב'. שחקן התקפה די מוגבל אבל שומר וריבאונדר נהדר. מסיים חוזה הקיץ ונראה לאן יתגלגל.

מקום 45 – גוראן דראגיץ'. הדרקון הסלובני התחיל עם 2 וחצי עונות מאחוריי סטיב נאש וסיפק תרומה נחמדה מהספסל בקבוצה שהגיעה עד גמר המערב. אחרי עונה וחצי סבירה ביוסטון חזר לפיניקס מהדלת הראשית כרכז ראשון ונתן שנתיים וחצי מעולות בקבוצה שהצליחה רק לדגדג את הפלייאוף. עונת השיא שלו היתה לפני שנתיים עם 20 נק, 6 אס' ב-50% מהשדה ו-40% מהשלוש.

באמצע העונה שעברה עבר למיאמי ולמרות מספרים לא רעים לא הצליח להוביל אותה לפלייאוף.

בליגה שמוצפת ברכזים מעולים הוא כנראה באמצע העשיריה השנייה אבל אם ההיט מציעים לו 15 מיליון לעונה כנראה שהוא שחקן מצויין.

לסיכום: הדראפט הזה הביא לנו את ווסטברוק (4), דרק רוז (1), קווין לאב (5), ברוק לופז (10), אריק גורדון (7), היברט (17) (כולם קיבלו חוזי מקסימום לרוקי שסיים חוזה) וגם דיאנדרה, איבקה, ג'ורג' היל, ספייטס, אוגוסטין, ראיין אנדרסון, מאיו. דראפט חזק ועמוק מאוד כשכמעט כל נבחרי הסיבוב הראשון עדיין בליגה. איך שכחתי את ג'אאאאאאווויל מגיייי!!!

שורה תחתונה: גלינארי שווה אולי בחירה 17, באטום 12, אג'ינסה 35, פקוביץ 15 בערך, דראגיץ 8.

קשה לי לדרג אבל אין ספק שהאירופאים בשנתון הזה שווים יותר ממה שקיבלו. אנדרייטד די משמעותי.

 

דראפט 2009:

OMRI CASSPI
גם נבחר בדראפט 2009. כספי.

 

דראפט שהביא אלינו את שני מצטייני העונה , את בלייק גריפין וגם את האשים טאביט וג'וני פלין.

10 אירופאים, ביניהם אחד מיבנה.

בחירה 4 – ריקי רוביו. אחת הבחירות הכי גבוהות של אירופאי בתולדות הדראפט (לפני שמלאו לו 19), התחשל שנתיים בספרד לפני שנחת בקור של מיניאפוליס הישר לחמישייה של הזאבים. לצד יכולת קליעה חלשה הוא מעמיד 8.2 אס' ו-2.3 חטיפות לערב ב-32 דקות בלבד. הבעיה היא ששיאי הקריירה שלו בקליעה הם 38% מהשדה ו-33% לשלוש. הבעיה השניה היא שלמעט עונה מלאה אחת הוא שיחק רק 120 משחקים בשלוש האחרות. מצד אחד עושה דברים מדהימים על המגרש, מצד שני יש לו יותר מדי חסרונות. העתיד שלו לוט בערפל.

מקום 22 – ויקטור קלאבר. שחקן בקצה הספסל של פורטלנד, לא הוכיח שהוא ראוי לליגה.

מקום 23 – עומרי כספי. שלנו. בגמר (הומאז' למשה גרטל, חבר של מנחם מהבריכה בבת גלים..) אחרי עונת רוקי מוצלחת ביותר עם 10 נק, 4.5 ריב', 26 דקות ואחוזי קליעה לא רעים עומרי הפתיע את כולם. לצערנו, זו היתה העונה הכי טובה שלו בליגה. הוא שיחק 77 משחקים, 31 בחמישייה.

בעונה השנייה הוא היה קצת פחות טוב ואז קיבל הזדמנות אדירה בקליבלנד כשחקן חמישייה אבל לא ניצל אותה ולאט לאט איבד את האמון של ביירון סקוט ויצא מהרוטציה לגמרי. לאחר שנתיים בקאבס עבר ליוסטון שם שיקם את הקריירה בקבוצה מצויינת, נתן תרומה נאה מהספסל ובסיומה חזר לסקרמנטו. העונה האחרונה שלו ביססה אותו כשחקן לגיטימי לחלוטין בליגה. 9 נק, 4 ריב', 49% מהשדה, 40% מהשלוש, 73% מהקו (אחוזי קריירה בכל שלוש הקטגוריות). הלוואי שהחץ שלו שוב ירוק.

מקום 25 – רודריג בובואה. שיחק 4 עונות במדי דאלאס, נתן תפוקה לא רעה מהספסל באחת הקבוצות הטובות בליגה אבל פספס את הריצה בעונת האליפות בגלל פציעה.

מקום 34 – סרחיו יול. יש מצב טוב שהדקות הראשונות שלו בליגה יהיו עוד ארבעה חודשים, כך לפי הפרסומים האחרונים. אחד השחקנים הטובים באירופה ב-3 שנים האחרונות וגורם משמעותי באליפות של ריאל העונה אחרי כל כך הרבה שנים של אכזבות. בסה"כ בן 28 ככה שיש לו עוד זמן לתרום אם אכן ינחת ביוסטון.

מקום 39 – יונאס ירבקו .השבדי הזה הוא אתלט טוב עם קליעה מצויינת מהשלוש ששיחק 5 וחצי שנים בדטרויט עד שעבר באמצע העונה שעברה בטרייד לסלטיקס. עונת הרוקי שלו היתה הטובה בקריירה עם 9 נק' ו-6 ריב ב-28 דקות אבל מאז הוא בירידה עקבית. בסלטיקס נתן חצי עונה לא רעה עם 7 נק' ו-5 ריב' ב-18 דקות.

מקום 53 – ננדו דה קולו. שיחק קצת אצל פופוביץ' אבל לא קיבל יותר מדי הזדמנויות לפני שחזר לאירופה.

לסיכום: דראפט נחמד בהובלת סטף (7), הארדן (3), בלייק (1) וגם דרוזן, לאוסון, ברנדון ג'נינגס, טייריק, טיג, הולידיי, טאג' גיבסון, דמארה קרול, בברלי, דני גרין, פטי מילס. בסביבות 40 עדיין בליגה, נתון מרשים.

רוביו יכול עוד להפתיע ולעשות קריירה יפה אבל נכון לעכשיו המקום הריאלי שלו בדראפט זה בערך 12-14. קלאבר איכזב, עומרי עמד בציפיות, בובואה איכזב מעט, ו-ירבקו קצת הפתיע.

שורה תחתונה: בגלל רוביו, אוברייטד בקצת.

 

דראפט 2010:

הדראפט הרזה ביותר מבחינת אירופאים – גם כמותית וגם איכותית.

מקום 17 – קווין סראפין. הצרפתי של וושינגטון סוגר 4 עונות כסנטר מחליף, נותן תרומה סבירה בסה"כ אבל בעונה האחרונה איבד הרבה מהקרדיט וירד מ-21 דקות ל-11 בלבד. לפניו משחקים בצבע גורטאט, ננה, המפריז וגם גודן הקשיש.

מקום 31 – טיבור פלייס הגרמני. לא דרך על פרקטי הליגה, בחירה מבוזבזת.

נמניה בייליצה – עבר בטרייד למינסוטה ולמרות שלא שיחק בליגה, אחרי שנבחר העונה לMVP של היורוליג במדי פנרבחצ'ה עם ממוצעים של 18.5 נק' ו-8.3 תחת אוברדוביץ אולי יש סיכוי שנראה את השחקן בן ה-27 משחק בליגה של הגדולים.

לסיכום: דראפט סביר עם וול (1), קזינס (5), פול ג'ורג' (10), גורדון היוורד (9), גרג מונרו (7) וגם פייבורס, בלדסו, אייברי ברדלי, לאנס סטיבנסון ואוון טרנר. גם חסן וויטסייד.

שורה תחתונה: סראפין שווה פחות או יותר את המקום שלו.

 

דראפט 2011:

 

ווסלי
הבאסט הבולט של 2011. יאן ווסלי.

אחרי הפוגה של שנה האירופאים מסתערים עם 10 בחירות, 6 סיבוב ראשון וגבוהות ביותר.

מקום 3 – אנס קאנטר. הטורקי הזה ראה את הגב של אל ג'פרסון ופול מילסאפ והסתפק ב-14 דקות למשחק אבל הספיק להראות ניצוצות מבטיחים.

לפני שנתיים קיבל מקום בחמישייה בחצי עונה שהספיקה ל-26 דקות בהן תרם 12 נק' ו-7.5 ריב. בחצי הראשון של העונה שעברה שמר על המספרים הללו עד שעבר לאוקלהומה. ב-26 משחקים, כולם בחמישייה, הוא שידרג את עצמו ל-18 ו-11 ב-31 דקות ו-56% מרשימים מאוד. פתאום הבחירה השלישית לא נראתה כל כך מופרכת.

מקום 5 – יונאס וולנציונאס. הליטאי של הרפטורס סוגר 3 עונות כשחקן חמישיה כשהוא מפספס בסה"כ 23 משחקים. בעונה האחרונה העמיד ממוצעים של 12 נק, 8.7 ריב', 1.2 חס' ב-26 דקות ב-57% מהשדה ו-78% מהעונשין. בטורונטו רוצים לקבל ממנו יותר אבל הוא רק בן 23 ואם בודקים ל-36 דקות המספרים שלו נהדרים.

מקום 6 – יאן וסלי. נפילה קשה של הצ'כי ששיחק בפרטיזן לפני שנבחר על ידי וושינגטון והספיק להעביר עוד חצי עונה בדנבר. סיים 162 משחקים בליגה עם 3.6 נק' ו-3.5 ריב' בלבד. אחת האכזבות הגדולות בשנים האחרונות.

מקום 16 – ניקולה ווצביץ' המונטנגרי נבחר על ידי פילדלפיה והעביר עונת רוקי חביבה של 5.5 נק' ו-4.8 ריב' ב-16 דקות בסיומה עבר כסרח עודף בבלוקבסטר של דוויט האוורד, ביינום, איגי ואפללו בקיץ 2012. מפה לשם, דוויט עזב את לייקרס, ביינום מצא כל דרך אפשרית להיפצע ואיגי אכזב בדנבר. מי שדווקא כן הרשים זה ווצביץ' שמעונה לעונה משפר את המשחק שלו ודופק כרטיס כל ערב עם דאבל דאבל כמעט קבוע. משחק ההגנה שלו לא מספיק והוא משחק בקבוצה חלשה ולכן עדיין קשה להחליט כמה טוב הוא יהיה באמת.

מקום 20 – דונאטאס מוטיונאס. הליטאי של יוסטון התחיל עם שתי עונות מנומנות אבל בעונה האחרונה, כשדוויט מתאושש מלהצליף בילדים בעזרת חגורה, ביצע קפיצה משמעותית לפני שנפצע וסיים עם 12 נק' ו-6 ריב'. שחקן מגוון מאוד עם קליעה מבחוץ (37% מהשלוש) והרבה מהלכי פוסט מרשימים מאוד. צריך לשפר את אחוזי העונשין וההגנה.

מקום 23 – ניקולה מירוטיץ'. נשאר להשתפשף באירופה עד העונה האחרונה בה כבר היו קולות בשלב מסויים לתת לו את רוקי העונה, בסוף סיים שני אחרי וויגינס. אפילו ת'יבודו שונא הרוקיז לא יכול היה להישאר אדיש ולמרות מלחמה עם קו קדמי של נואה, גאסול וטאג' גיבסון הוא מצא לו 20 דקות בלי שפספס ולו משחק אחד ותרם 10 נק' ו-5 ריב. אחרי עונות עם אחוזים מדהימים מחוץ לקשת בריאל הוא סיים העונה רק עם 31%, אני צופה עלייה לכיוון ה-40% בעונות הקרובות.

מקום 31 – בוזאן בוגדנוביץ'. עונה ראשונה של עליות וירידות כולל עליות וירידות מהספסל לחמישייה. סיים עונה מוצלחת בסה"כ עם 9 נק' ב-23 דקות עם אחוזים יפים והחסיר רק 4 משחקים.

לסיכום: דראפט די בינוני עם קיירי (1), קליי (11), קוואי (15), ג'ימי באטלר (30) וגם טיטי, האחים מוריס, קמבה ווקר, ברנדון נייט, קנת' פאריד, טוביאס האריס, רג'י ג'קסון, פרסונס והבחירה ה-60 איזיאה תומאס.

שורה תחתונה: מקומות ריאליים – קאנטר (9), ווצביץ (7), וולנציונאס (11), מוטיונאס (14). מירוטיץ ובוגדנוביץ סיימו עונת רוקי אבל אפשר להגיד שהם שווים קצת יותר ממה שקיבלו. וסלי שווה אמצע סיבוב שני. אוברייטד די משמעותי.

 

 

דראפט 2012:

 

9 אירופאים אבל רק 1 בסיבוב הראשון וכמעט כולם סוף סיבוב שני.

מקום 20 – אוון פורנייה. אחרי שנתיים סבירות כמחליף בדנבר עבר לאורלנדו במטרה לקבל תפקיד משמעותי אבל שני הצעירים (פייטון ואולדיפו) בעמדות הגארד תפסו לו את המקום והוא נשאר עם 28 דקות בהן תרם 12 נק', בעיקר בחלק הראשון של העונה לפני שפייטון נכנס לעניינים.

מקום 43 – פאפאניקולאו. סיים עונת רוקי עם 43 משחקים בהם קבל 18 דקות ותרם מעט מדי באחוזים נמוכים.

שורה תחתונה: פחות או יותר מה שהם שווים – פורנייה שווה קצת פחות ממה שקיבל ופאפאניקולאו קצת יותר.

 

דראפט 2013:

 

13 אירופאים בדראפט חלש להחריד.

מקום 5 – אלכס לן. בינתיים מאכזב בפיניקס. עונת הרוקי היתה ממש חלשה, בעונה שעברה השתפר וסיים עם 6.3 נק', 6.6 ריב ו-1.5 חס' ב-22 דקות.

מקום 15- גריק פריק. הפתעה גדולה היווני הזה, אחרי שבעונת הרוקי הראה ניצוצות מהפוטנציאל, בעונה שעברה הוא כבר קיים עם 12.7 נק', 6.7 ריב' חטיפה וחסימה ב-31 דקות. חייב לשפר את הקליעה מבחוץ (16%!!!) בשביל להיות באמת שחקן שלם. סופר מסקרן.

מקום 17 – דניס שרודר. הגרמני אמריקאי הזה הוא רכז מחליף לגיטימי ביותר בקבוצה שסיימה ראשונה במזרח. תרם העונה 10 נק' ו-4 אס' ב-20 דקות. לא רע בכלל.

מקום 19 – סרגיי קראסב. לא הורגש בעונה הראשונה בקאבס והשתפר מעט בברוקלין בשנה שעברה.

מקום 27 – רודי גובר. הענק הצרפתי עשה קפיצה אדירה בחלק השני של העונה שעברה שאיפשרה ליוטה להיפטר מקאנטר ולבנות על גובר. הוא הפך את ההגנה של הג'אז לאחת הטובות בליגה בעזרת 2.3 חסימות ו-9.5 ריב' ב-26 דקות בלבד. על הדרך הוא מטביע גם 8.4 נקודות אבל עיקר תרומתו היא בצד ההגנתי. השילוב שלו עם פייבורס היה מצויין ופתאום יוטה נראית כמו הדבר הבא במערב וזה בעיקר בזכותו. יכול להיות שהוא יהיה השחקן הכי משמעותי במחזור הזה.

סיכום: דראפט מאוד בינוני כשאולדיפו (2), נואל (6), קרטר וויליאמס (11), מייסון פלאמלי (22) וטריי ברק מובילים אותו, איתם גם מקלמור, פורטר, קלדוול פופ, אוליניק ושבאז מוחמד.

שורה תחתונה: אם לן וגובר היו מחליפים מקומות זה היה מסתדר יותר טוב, אנטטוקמפו שווה הרבה יותר ממקום 15 וגם שרודר שווה מקום בעשירייה. אנדרייטד

 

 

התוצאות, כמובן סובייקטיביות לחלוטין, מראות שהשחקן האירופאי עדיין לא מוערך מספיק ויותר פעמים מפתיע מאשר מאכזב, כל זאת באופן יחסי לשחקנים האמריקאיים והזרים האחרים.

כל אחד יכול להתרשם לפי ראות עיניו.

 

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. מאמר יוצא מן הכלל.
    לא רק שאהבתי את המאמר …אהבתי גם את הרעיונות היצירתיים שלך ושל יאיר היום (בחינת כל הקבוצות בבחירותיהם בדראפט).
    פשוט תענוג…תודה רבה כן ירבו .

    1. דובי, נא להירגעץ כשניבחר 48 הוא לא היה הרבה יותר מגבוה שמן ורך, ללא הרבה כדורסל. הוא התפתח ב-NBA עם טריינרים שידעו כיצד להפוך את השמנמן לשחקן כדורסל. הבחירה אז היתה ממש במקום הראוי.

  2. נהנתי לקרוא ובנושא שני האירופאים המובילים בדראפט הקרוב (פורזינגיס והזוניה) האם הם מתכוונים ללכת ישר שנה הבאה לנבא או להשאר עוד שנה לפחות באירופה?

  3. בינתיים עלתה ידיעה שסרחיו רודריגז (הmvp של היורוליג בעונת 2013-14 על אף שלא פתח באותה עונה באף משחק בחמישיה והפסיד למכבי בגמר עם 20 נקודות) וזכה ביורוליג השנה ינסה את מזלו לחזור לנבא שם בילה 5 עונות לא מוצלחות בשלוש קבוצות שונות אני אישית מאד אוהב את הרכז והזקן המפואר ואאחל לו בהצלחה

    1. וואלה אחלה שחקן.מעניין איזו קבוצה תרצה אותו .לפי דעתי הוא עדיף על יול .אולי קצת נמוך.הבן אדם סטפן קרי לעניים.אולי דיטרויט תיקח אותו הקסמים שלו בפיק אנד רול יוכלו לעזור להם (לייקרס?)

  4. אדר אתה כוכב.

    לגבי רודי פרננדז ,אני חושב שהדאנק שלו על דוויט הווארד בגמר האולימפי גרם לציפיות גבוהות מדי.

    לגבי רודי גובר – אני ממש סקרן לראות מה הוא מתכנן לנו בשנה הבאה…

    1. סוף סוף תגובה לתוכן הפוסט.. איך היית מדרג את עשרת הראשונים בדראפט הזה?
      קיירי, קליי, קוואי ובאטלר רביעייה ראשונה, מסכים?

      1. כן. רציתי לעשות דירוג גדול של 15 הבחירות הראשונות, אבל לא היה לי כוח. מה שגורם לי עוד יותר להעריך את הפרוייקט שלך. עדיין אני חושב שווצ׳ביץ׳ שווה טופ 7 לפחות, מירוטיץ׳ טופ 15 ויונאס וקאנטר טופ 10 ללא ספק, בנוסף גם בוגדאנוביץ׳ ומוטיונאס מתייצבים שניהם על איזה 25…

        1. יונאס וקאנטר נבחרו 3 ו-5, להגיד עליהם טופ 10 זה כבר אכזבה ביחס לבחירה. דימו ובוגדנוביץ מאזנים את הבחירות שלהם (20 ו-31) ווצביץ שווה יותר מ17 אבל ווסלי נבחר 6 והוא לא שווה 30.

          1. הגזמתי קצת. זכרתי את הדראפט הזה חלש בהרבה ממה שהוא באמת היה. עדיין לדעתי אנדרייטד במעט לכיוון השיוויון…

      2. 1.קיירי אירווינג
        2.קוואי לאונרד
        3.קליי תומפסון
        4.ג'ימי באטלר
        5.צ'נדלר פרסונס
        6.ניקולה מירוטיץ'.
        7.ניקולה ווצ'ביץ'
        8.רג'י ג'קסון
        9.טריסטן תומפסון
        10.אימאן שומפרט
        11.מרקיף מוריס
        12.די מו
        13.קמבה ווקר
        14.טוביאס האריס
        15.ברנדון נייט

        דראפט לא רע בכלל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט