הנביא החילוני הראשון מנבא הופס! / ענבר עופר

 ענבר הוא גולש בן 24, מתגורר עכשיו בברצלונה ב-'טיול ארוך אחרי הצבא' שכלל את מזרח אסיה והודו. חוזר בקרוב ארצה להתחיל לימודיו ב-'מדעי המוח' – פסיכולוגיה וביולוגיה!
***********************

הנביא החילוני הראשון מנבא כדורסל!

נדמה כאילו היום, 16 שנה לאחר שמת מקרציה באוזן, שיריו של מאיר אריאל (1942-1999) יותר פופולריים מבחייו, ומואזנים יותר אצל צעירים ומבוגרים כאחד. ואולי זה המצב הנכון עבור מאיר, הנביא, שלדעתי ראה את פייסבוק ברוחו בשיר "חיית הברזל" ("כל הקולוסיאום הכל עולמי הזה, עם חלונות ההצצה אל הזירה"), את "קדושת הארץ" במקום "קדושת החיים" ב"מדרש יונתי" ("הזו גאולה? הזה כבודה? כגנב במחתרת יהודה!"), את תרבות הסלבס ב"תקציר שירי החורף הבא" ("והנה נחיל של אייטמים, סלבריטאים, סמול טוק שואוורים, ביג פארט בלואוורים, אגו סטריפרים, בודי טריפרים, במעוף מדרינק לדרינק. זה הוא שיר בלי שם, המתאר את האאוטיות המיידית של איניות כפייתית") ועוד ועוד ועוד.
ולא רק זה, אלא כפי שמייד תראו, מאיר, שלא זכה לראות את המילניום ואת המאה הנוכחית, קלע בול גם בכמה מנבואותיו לגבי ה- nba.
והנה כמה דוגמאות:
"שיר כאב,
עובר ושב,
איזה מזל
אני שר עכשיו"
(השיר הראשון באלבום הראשון של מאיר אריאל, שבעצם מסמל את תמצית "הפילוסופיה" שלו. כל שיריו הם שירי כאב, ואכן אין לו שיר אחד "שמח", מצד שני, ה"מזל" על עצם יכולתו לשיר ולהוציא את הכאב, גורמת גם שלמאיר כמעט לא יהיו שירים רק "עצובים", אלא תמיד את שתי נקודות המבט, שני הדיסוננסים. בהקשר של הכדורסל, אפשר לראות את השמחה של סטפן קארי אחרי כל שירי הכאב, וכל הפציעות שהוא עבר, כדי לשיר עכשיו, כאלוף הנבא!).
 
"כל מיני חשבו שזה העשב המתוק,
אמרו "הוא לא טיפס על עץ אם לא ינק"
כמה כבר חשבו שאי אפשר על כך לשתוק
הרחק הרחק עומד לו אקליפט ענק"
(מתוך "ארול". עכשיו תמירו את "כל מיני" ו"כמה" באשך וביניב, את ה"עשב המתוק" בסטרואידים, את העץ והאקליפט להר ראשמור, והנה לכם!)
***
"הדלתות מנחשות אותי
ונפתחות לי מעצמן
אני נכנס לאט
עם הרבה טקס בישבן
וכל האינטרקונטיננטליה
מדגדגת לי כאן וכאן
וחם"
(מתוך "טרמינל לומיננט". מתאר את החוויה הדו שבועית (לפחות!) ששחקנים בליגה עוברים במעבר ממשחק למשחק, ממקום למקום)
***
"אך זאת בושה
שיש מצב
שבו הזמן זוחל כצב
בזמן שרוב או כל הזמן
אתה בוכה איך רץ הזמן"
(מתוך "ד"ר התחכמות". על הפגרה שעכשיו באה עלינו לרעה, ומכריחה אותנו להתעסק בשטויות, עד הפוטבול)
***
"מי שיכול לספור כל חור
שוכח את הרשת"
(מתוך "ד"ר התחכמות". על תומכיה הנלהבים של הסטטיסטיקה)
***
"על פני שולחן
עוברים-שלובים
אדם ותדמיתו
ומחייכים למצלמה נסתרת.
בדרך אל השירותים
הם נפרדים
אדם נכנס
ותדמיתו נשארת."
***
( מתוך "טיפש חכם". יכול להיאמר על לא מעט שחקנים, נבחר את קובי בראיינט בקיץ 2003 למשל).
"היה פעם גבר
אימתן ואפלול
מעין שמאלו
צמח לו תבלול
ושני משושים לו
דוגמת השבלול
וראש משושה
מיובל וחלול
ושמו היה -"
***
(ג'ורג' מירסאן? כריס קיימן? מתוך "אולה בבו")
"מי שנדפק פעם אחת
כבר לא יכול להיגמל מזה"
(מתוך "מחלק המוסר השכל – אגדת עם מקסיקנית" בעיקר על אוהדי פיניקס וניקס).
***
"באוהל מחכים לי אור
ותה, פלחי תפוח
וסיגריה
וסיפור חזק וטוב"
(מתוך "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". הסיפור החזק והטוב, שבשיר הוא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי (תרגם את זה יפה אהרון אמיר), יכול להתחלף בנקל היום בפריוויואים באתר, הוא בזמנים ישנים יותר, במאמרים של מנחם בעיתון..)
***
"נו, אתה הרי אוהב להיות באור
אבל יודעת נפשך
שלפעמים זה לא כל כך נעים באור
שמתחשק לך לברוח מהאור
לתוך תוכי
חסות החשיכה
אל תוך חסות החשיכה"
(מתוך "שפריץ חרוזים ללואיז". על ההופעות בגמר של קליי תומפסון השנה, הלייקרס ב-2004, לברון ב2011-, ועוד ועוד)
***
"רשתות כבר פרסתי
מלכודות אין מספר
כצייד המשמר
עד בוש
התייבשתי
כשאת,
לא תתפוס אותי
לא תתפוס אותי.
כמה שלא תהיה נחמד
כמה שלא תבין אותי
כמה שתחזיק מעמד
לא, לא תתפוס אותי
לא תתפוס אותי"
( מתוך "לא תתפוס אותי". גם נקודת המבט של המאוכזבים, של סטיב נאש, של כריס פול בעתיד, של מאלון, סטוקסטון, בארקלי ועוד רבים ונהדרים, והתגובה של גביע לארי אובריאן, של האליפות החמקמקה)
***
"המלך העירום רוכב שנית
בלחץ ההמון.
המלך העירום רוכב שנית
בלחץ ההמון.
מבליט את הכתף הימנית,
מראה את הלשון"
(מתוך "קוצים א'". לכאורה, דיסוננס בגוף אחד בין "המלך" (מי שמחשיב עצמו כמלך לפחות, לברון), לבין זה שמראה את הלשון (אלוהים, בין אם זה אינשטיין אצל מר 700 או ג'ורדן). לעומת זאת, המלך הוא עירום (2-6). אז אולי ג'ורדן מלגלג עליו מתוך גופו שלו? או אולי שניהם צוחקים עלינו?)
***
"ואני לא יכול להוריד ממך את העיניים
כמה שאני לא מנסה
עד שתגיעי אל עצמך
בכדי שאגיע אלייך
באהבת עצמי אתכסה"
(מתוך "קוצים ב'". שוב האוהדים המאוכזבים, אחרי עוד כשלון בעונה/פלייאוף, אומרים לעצמם לא עוד. והקבוצה עונה להם..)
***
"כבר מזמן הייתה עוזבת,
אלמלא הייתה חושבת
שתמצא בי מים מתוקים"
(מתוך "מים מתוקים". המועדון יודע שאוהדיו לא ילכו לשום מקום)
***
"לא משנה מקום
גם זמן לא משנה
ילדה קטנה אהבתי בגליל.
ואני הולך לפגוש אותה
לגמרי במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל"
(מתוך "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)". על אותם אוהדים ישנים, שלא ראו משחק זמן רב, ופתאום בתקופה האחרונה, אם בגלל בלאט ואם בגלל סיבות אחרות, חוזרים לאהבה, לילדה שהם אהבו פעם, לכדורסל מעולם אחר)
***
"אמא חזרה ואמרה וחזרה
עד שנמאס לי לשמוע
"מה שלא יהיה
ועל כל צרה
לך תלמד מקצוע"
(מתוך "שיר המקצוע". אמהות לכדורסלנים תיכוניסטיים היו אומרות זאת בעבר הרבה יותר, ולכן ההבדל בין הכמות כדורסלנים שמשלימה 3-4 שנות לימוד היום לעומת העבר)
***
"הבן אדם אינו אלא
חתיכת בוץ מתוחכם"
(מתוך "הבן אדם אינו אלא". וזה נכון לגבי השלשות של קארי, הניתור של קרטר וההגנה של הארדן)
***
"ואנשים יוצאים לחפש
מקרה שיקרה
אם אפשר במקרה"
(מתוך "שלל שרב". המנג'רים הרבים לקראת הסיבוב השני בדרפט)
***
"מעשה באחד בשם מישו
כל היום התעטישו
אמרו לו,
"מישו, קח טישו"
אמר מישו,
"טישו
זה לא אישו"
איזה איש הוא!"
(מתוך "עכשיו להתאהב". משום מה, מזכיר לי את דיוויד שטרן. לא יודע למה).
למאיר יש עוד אין סוף שירים וציטוטים שמתאימים להמון המון מצבים בחיים, ולעניות דעתי הוא הsinger-songwriter  מספר 1 שהיה בישראל. משורר בין זמרים וזמר בין משוררים.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. Dani din

    22 יונ 2015 04:55:58

    מאיר אריאל אכן משורר ענק. ככל שעובר הזמן אני מבין יותר. כבר שלושים שנה שאני מקשיב לו.
    ההקבלות לכדורסל קצת מאולצות.

  2. דובי

    22 יונ 2015 07:19:21

    איזה שוק זה היה כשהוא מת.
    הבנאדם היה אבדה לעולם ברמה של חנוך לוין, דוגלאס אדאמס ואסי דיין, שגם הם מתו צעירים מדי

  3. עידו גילרי

    22 יונ 2015 07:26:47

    בסוף כל משפט שאתה כותב בהופס יושב זקן עם עיזה
    לא משנה אם אתה עכבר NBA או רפה הבנה בסוף אתה אותו תרגיזה.

  4. עידו גילרי

    22 יונ 2015 07:32:03

    נחמד, אבל בתור אוהד סאנס למה דווקא עלינו היפלת את :
    "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל"
    כבר אין קליפרס או ניקס או סתם מינסוטה בליגה?

  9. יוסי

    22 יונ 2015 09:25:07

    גדול! תודה! אכן מאיר אריאל היה נביא : )
    כן ירבו פוסטים עליו ועל פועלו

    "הנזק שלי חל רק עלי, שלך – על כל הציבור"
    (מתוך "נרקומן ציבור". מישהו צריך להסביר ללברון שהאובססיה האישית שלו להכרה בגדולתו ובמורשתו מזיקה להנאה מהמשחק)

  11. Ori88

    22 יונ 2015 11:31:47

    נפלא. תודה רבה. עוקב אחרי מאיר אריאל מעל 20 שנה.
    נאמר עליו: "מתעלס עם השפה העברית".

    ההקבלות לכדורסל נחמדות אם כי העלאת שמו של המשורר חשובה יותר.

    אצטט עושר מלים מתוך "טרמינל":
    עכשיו… כבר יותר קל… הלחץ על העין השטופה
    השלופה הקלופה
    הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה
    הצרופה הגלופה

    1. Havlicek stole the ball

      22 יונ 2015 14:45:44

      הציטוט הנ״ל הוא התפלמסות של מאיר עם רבי שלמה אבן גבירול, בשירו ״מליצתי בדאגתי הדופה״. שבו מופיעות המילים הנ״ל בסוף כל שורה בשיר (מומלצת מאוד הגרסה של ברי סחרוף לשיר הזה מ״אדומי השפתות״). בנוסף, מאיר התפלמס עם לא מעט משוררים בשיריו. המפורסם בהם הוא ״״שדות גולדברג (ילדתי שלי)״ עם לאה גולדברג, שבו הוא אומר לילדה ״אל תלכי בשדה״ ולא ״את תלכי בשדה״.
      גם עם אלתרמן מאיר מתפלמס קלות. ב״תקציר שירי החורף הבא, מאיר שר : ״ והנה, ירח סוקר ברישול מסדר של ברושים״, מה שמץכתב עם השיר ״ירח״ של אלתרמן: ״ והירח על כידון הברוש״.
      וזה בלי לדבר על ההשפעות מהתנ״ך ועוד ועוד.
      פשוט אמן אדיר.
      תודה למגיבים

        1. Havlicek stole the ball

          22 יונ 2015 17:52:13

          עוד כמה פרטים על מאיר:
          * שלושת אלבומיו הראשונים (״שירי חג ומועד ונופל״, ״וגלוי עיניים..״ ו״ירוקות.״ הם טרילוגיה (״שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות.״).
          * כשניסיתי לחשוב מדוע הם טרילוגיה ומה מחבר ביניהם, אחד הדברים המעניינים שמצאתי הוא שבכל אלבום מהם, בשיר אחד, יש משחק חזק (פנים-שירי) בין הווה לעתיד.
          ״אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה״
          ״עכשיו כבר יותר קל הלחץ…״
          (מ״טרמינל לומיננט״, שלומיננט זה כדורים/סירופ נגד עצירות!)
          ״אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו

          1. Havlicek stole the ball

            22 יונ 2015 17:58:03

            (המשך)
            ״אבל עכשיו הוא יצחק אותה..״
            (מתוך ״לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ״, מהאלבום השני)
            ״אני רוצה לפגוש אותה, פתאום במקרה, אחרי שכבר אשכח אותה כליל״
            ״ואני הולך לפגוש אותה, לגמרי במקרה..״
            (מתוך ״פלוגה בקו (או לגמרי במקרה), מ״ירוקות״.

            * את ״רישומי פחם״, אולי האלבום הטוב ביותר, ולבטח ה״בועט״ ביותר שלו, אף אחד לא היה מוכן להפיק. הבחירה המתבקשת הייתה שלום חנוך ורוני פיטרסון, שהפיקו את אלבומו הקודם, ״זרעי קיץ״, אבל הם טענו כי האלבום לא מספיק ״קליט״. לבסוף האלבום הופק על יד משפחת אריאל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט