לידתו של שחקן (וכיצד שומרים אותו) / רפי יצחק

תשעה ימים ללא כדורסל סידר לנו אדם סילבר. בחמישי הקרוב תפתח סדרת הגמר בין קליבלנד לגולדן סטייט. אני הולך לצפות בניחותא בסדרה ומקווה שתיהיה מרתקת ומותחת ולא איכפת לי מי ינצח כי אני מסמפט את שתי הקבוצות.

רק תנו לנו סדרה מותחת ומשובחת !

.
דילמת 20 מיליון הדולר

.
אני מספט את גולדן סטייט בגלל סטף קארי ודיימון גרין והייחודיות שלהם, בגלל אלווין ג'נטרי שמגיעה לו אליפות אחרי שנים של עוגמת נפש בפניקס הגדולה, בגלל שמגיע לשחקנים פיצוי אחרי שנתיים תחת מרק ג'קסון, בגלל שלמרות שהם קבוצת התקפה אדירה הם קבוצת הגנה אדירה לא פחות ובגלל שהווריורס זו דוגמא לקבוצה שנבנתה דרך הדראפט : קארי (תשיעי ב-2009) , תומפסון (11 ב-2011) , בארנס (שביעי ב- 2012 ) וגרין (35 ב- 2012).
אין עוררין שדריימונד גרין הוא השחקן השני בחשיבותו במכונת הכדורסל של הוווריורס אחרי סטף קארי. הוא למעשה הדבר הכי קרוב שיש בליגה היום לצ'ארלס בארקלי. שחקן בגובה 2 מטר שקולע בפלייאוף 14 נקודות למשחק מוריד 11 כ"ח מוסר 5 אסיסטים ויכול לשמור על גבוהים כגאסול, ראנדולף , דאנקן וג'ורדן. הוא למעשה הלב של הוורויורס.
נשים לרגע את הפלייאוף בצד, ולא משנה אם הווריורס יסייימו עם התואר או לא. תוקף חוזה הרוקי של גרין (להזכירכם בחירה 35 בסיבוב שני ב-2012 ) פג ביולי הקרוב והוא הופך ל- Restricted FA, אין שאלה בכלל שהווריורס יצטרכו לשלם לו כסף גדול הקיץ בכדי להשאירו בקבוצה.

*

הלב של הווריורס

*

אם מנתחים את מצבת המשכורות של הווריורס, הם כרגע עומדים על 78 מיליון דולאר מחויבויות שכר לעונה הבאה ללא המשכורת של גרין ולפני שהם מאריכים את האופציה על החוזה של ספייטס (4 מיליון דולר). גרין כנראה יקבל 15 מיליון בשנה הבאה ועם הארכה של החוזה של ספייטס , הם כנראה יצטרכו לשלם בעונה הבאה מס מותרות של מעל 20 מיליון דולאר אם הם לא יפנו מקום במצבת המשכורות הנוכחית. סכום לא מבוטל.!
ה- GM של הווריורס בוב מיירס בודאי שובר את הראש, איך לשמור את ההרכב של הווריורס עם מינימום שינויים מצד אחד ומצד שני איך לגרום לבעלים לא לשלם את מס המותרות.
תכלס, אם בעלי הווריורס ג'ו לקוב יחליט לשמור את הקבוצה כפי שהיא , הוא יצטרך לשלם מס מותרות רק לשנה הקרובה כי בשנה אח"כ תקרת השכר תקפוץ משמעותית וכסף לבחור לא חסר, מה עוד שמאז שרכש את הווריורס לפני כחמש שנים ערך הקבוצה הוכפל.
אבל עדיין, מדובר פה – לעזאזל – בכ -20 מליון דולר.
לאורך ההסטוריה של הווריורס הם מעולם לא שילמו דולר אחד מס מותרות ותמיד שמרו על מסגרת שכר בריאה. אופציה ראשונה על מנת להשאר מתחת לתיקרת השכר העונה היא להעביר בטרייד את דיויד לי עם 15.5 מיליון הדולר שווי השכר שלו לעונה הבא (כמובן בתוספת נכסים נוספים) לקבוצה שיכולה לשאת במשכורת שלו (ולא חסר כאלו- יוטה, לייקרס, ניו יורק, פילדלפיה, פניקס וכו') .
לי לא מוצא את עצמו בתוך ההיררכיה של סטיב קר ולמעשה משמש כאופציה עשירית או אחת עשרה ברוטציה של הווריורס, ולכן במידה וילך הפגיעה ביכולת הקבוצה תהיה מינימלית. השאלה מה יהיו הנכסים הנוספים שהווריורס יצטרכו לתת בטרייד כזה? בחירות דראפט? לא רלוונטי, הבחירה הקרובה שיוכלו להעביר היא של 2019 . האריסון בארנס? לא ריאלי. הם די תקועים וצריכים להיות יצירתיים לשמר את היכולת ולא לשלם קנסות.
מעניין לראות איך יתפתח הקיץ במפרץ!

.
נוסטלגיה: שחקן נולד – טיישון פרינס

The prince of the palace

לאורך שנים ארוכות של צפייה בכדורסל יש תמיד רגעים שנחרטים בזכרון והולכים איתך. 9 קבוצות חזרו עד היום מפיגור 3-1 בפלייאוף ה- NBA , האחרונה לעשות זאת היתה הרוקטס מול הקליפרס לפני כשבועיים. מנחם פירסם השבוע מאמר מצויין על סדרת הגמר בין הלייקרס לפיסטונס ב-2004. אחרי שקראתי את דבריו של טיישון פרינס, המאמר העלה בי זכרונות מקאמבק אחר, שנה לפני אותה אליפות, עונת 2002-2003 .
הדז'ה וו שהיה לי הוא ממסיבת העיתונאים בתום משחק מספר 4 בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף המזרחי בין דטרויט פיסטונס לאורלנדו מג'יק. כשעה לפני מסיבת העיתונעים אורלנדו מחוללת הפתעה גדולה ועולה ליתרון 3-1 מול הפיסטונס שהיו פייבוריטים ברורים.
זו ההצהרה ששיחרר טרייסי מקגריידי הצעיר במסיבת העיתונאים:
" It feels good to get into the second round "
ככה בלי לחשוב פעמיים! הלוווווו, יש עוד משחק אחד לנצח . מה עובר עליו? הוא מבולבל? לא, הוא פשוט מלא בטחון אחרי 4 משחקים שהוא כמעט לבד שרף את דטרויט .
אני זוכר שדיברנו בין החברה שצפו איתי במשחק ממש אחרי מסיבת העיתונאים על חוסר הנסיון של מקגריידי שמשחרר הצהרה כזו לפני שהסדרה הוכרעה. והיתה לכולנו הרגשה שמקגריידי ואורלנדו הולכים להצטער על האמירה הזו. אך לפני שנמשיך ניתן קצת רקע על אותה עונה והקבוצות המדוברות.

T-MAC

אורלנדו בקיץ של 2000-2001 הלכה בגדול ובנתה קבוצה סביב גרנט היל וטרייסי מקגריידי , היל בן ה-28 שהגיע בשיא הקריירה שלו בטרייד מדטרויט תמורת צ'אק אטקינס ובן וואלאס , היה אמור להיות הבורג המרכזי של הקבוצה אך נפצע מיד בפתיחת אותה העונה ולמעשה כמעט ולא שיחק בשלוש השנים הבאות. כל העומס נפל על טרייסי מקגריידי הצעיר שהגיע לאורלנדו באותו קיץ מדובר מהרפטורס בגיל 21. את הקבוצה אימן מאמן צעיר בשם דוק ריברס. מקריידי בעונת 2002-2003 הוביל את טבלת הקלעים של ה- NBA עם ממוצע של 32.1 נקודות למשחק (דורגו אחריו לפי הסדר קובי, אייברסון, שאקיל, פירס, נוביצקי ודאנקן) והיה סקורר בלתי עציר באותה עונה.
הפיסטונס בקיץ שלפני העונה הזו ביצעו שני מהלכים עיקריים שחיזקו את הקבוצה הראשון היה החתמתו של צ'ונסי בילאפס כשחקן חופשי (בגיל 26 דטרויט היתה הקבוצה החמישית שלו בחמש שנים בליגה ). המהלך השני היה טרייד גדול שבמהלכו נשלח ג'רי סטקהואס לוושינגטון תמורד ריצ'רד המילטון. אהה וחייבים להוסיף , שבדראפט באותה עונה דטרויט בחרה בבחירה 23 את טיישון פרינס SF אלמוני וצנום מאוניברסיטת קנטקי. את הקבוצה אימן ריק קרלייל חסר הנסיון שלו זו עונה שנייה עם הקבוצה. דטרויט סיימה ראשונה במזרח עם עונה שנייה של יותר מחמישים נצחונות. בפוטו פיניש של העונה נקבע הדרוג של ארבעת הקבוצות הראשונות במחזור האחרון.
1. דטרויט 50 נצחונות
2. ניו ג'רסי נטס 49 נצחונות
3. אינדיאנה 48 נצחונות
4. פילדלפיה 48 נצחונות.
דטרויט של אותה עונה רצה סביב בילאפס , בן וואלאס, והמילטון. חשוב לציין שפרינס כמעט ולא שיחק במהלך העונה והיה למעשה השחקן העשירי ברוטציה של קרלייל, הוא סיים עונה ראשונה מאכזבת עם ממוצע של 3.3 נקודות ב10 דקות משחק.
סדרת הסיבוב הראשון במזרח הפגישה את דטרויט פיסטונס המדורגת ראשונה עם אורלנדו מג'יק שסיימה במקום השמיני.
בארבעת המשחקים הראשונים בסדרה, דטרויט לא הצליחה לעצור את מקריידי שהמטיר על הגנת הפיסטונס סלים מכל עבר. במשחק הראשון אורלנדו גנבה את הביתיות מדטרויט אחרי 43 נקודות של מקריידי , במשחק השני דטרויט השוותה ועל הדרך חטפה 46 נקודות מטי-מאק. הקבוצות הגיעו לאורלנדו והמג'יק שמרו על הבית ועלו ליתרון 3-1 בתום המשחק הרביעי. קרלייל והפיסטונס היו חסרי אונים מול מקגריידי שעשה הכל על המגרש, במיוחד מה שתסכל את קרלייל שטי- מאק קולע מעל ל-50% מהשדה . הסרטון הבא מראה את ההיילייט של מקריידי במשחק הראשון בסדרה.

*

.*

באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת, מקגריידי הרגיש שזה בידיים שלו. לדטרויט פשוט אין את הכלים לעצור אותו. הוא שולט בקצב המשחק, הוא קולע ולא משנה איך, חדירות שמסתיימות בדאנקים מרהיבים, זריקות מרחוק , פיידאייוי , כל מה שהוא עושה הולך לו. הוא הרגיש שזה שלו, ואז הוא שיחרר את האמירה המפורסמת:
"It feels good to get into the second round "

מקגריידי אמר בקול את הלכי ליבו , כבר שנתיים שהוא עף בסיבוב הראשון , והנה סופסוף הוא מגיע אל פי הבאר. למעשה אם הסדרה היתה משוחקת שנה קודם אורלנדו היתה עולה כי בעונת 2002-2003 הליגה עברה למתכונת של הטוב משבע בסיבוב הראשון בפלייאוף ולא הטוב מחמש שהיה נהוג עד עתה.

הקבוצות חזרו לדטרויט למשחק 5 , קרלייל במהלך נואש החליט להמר על פרינס הרוקי הארוך שישב בקצה הספסל וכמעט העלה אבק. פרינס שיחק במצטבר עד עתה כ -20 דקות בסדרה וקרלייל זרק אותו למערכה כאחד שיפריע לטי-מאק ויקשה עליו בזריקות. התוכנית של קרלייל היתה אישית צמודה וחונקת על מנת להתיש את מקריידי עם פרינס הארוך והזריז.
זה עבד בצורה מושלמת , פרינס עם מוטת הזרועות האדירה שלו לא נתן למקגריידי לנשום. הוא חסם לו את נתיב החדירה לסל, לא היתה זריקה של מקגריידי בלי יד של פרינס באזור הפנים של טי מאק . והכי חשוב הוא לא הצטרך עזרה יותר מדי, הוא הסתדר לבד עם טי-מאק.
את משחק 5 סיים טי מאק עם 8-20 מהשדה שהביאו אותו ל-19 נקודות ומדד של (-25). פרינס שיחק 33 דקות וסיים עם 15 נקודות 6כ"ח ומדד של (+27) הכי גבוה במשחק. מה היתה התוצאה? נצחון מוחץ ב- 31 הפרש של הפסטונס שצמצמו את התוצאה ל-3-2.
משחק 5 היה אסון מבחינת המג'יק וטי-מאק, פעם ראשונה שהם הרגישו שהמומנטום בסדרה בורח להם, טימאק נחת לקרקע והבין שדטרויט מצאה את הנוסחה לעצור אותו והכי גרוע לשחקן צעיר בן 24 האמירה שלו בתום המשחק הקודם רבצה עליו כמשקולת והתקשורת לא עשתה לו הנחות.
למשחק 6 באורלנדו טימאק הגיע עם משימה להוכיח שהמשחק הקודם היה נפילה רגעית , הוא סיים עם 37 נקודות אך עם אחוז חלש מהשדה 11-28 . וכן הפיסטונס נצחו והשוו את הסדרה.
משחק 7 בדטרויט היה בשליטת הפיסטונס ללא עוררין, פרינס סיים אותו עם 20 נקודות ב- 24 דקות משחק, בעוד שטי מאק סיים אותו עם 21 נקודות באחוז מזעזע של 7-24 מהשדה. המהפך הושלם.
הפיסטונס המשיכו לסדרת סיבוב שני מול הסיקסרס, פרינס החל להיות בורג מרכזי במכונה של דטרויט במהלך הסדרה. לי זכור מכל משחק 2 בסדרה בדטרויט, פילי ביתרון 2 נקודות 5 שניות לסיום ופרינס במהלך יחיד אדיר נכנס לסל וכופה הארכה. שבמהלכה הפיסטונס ניצחה .

*

.*

בתום סדרה צמודה מול הסיקסרס. העפילו הפיסטונס לגמר המזרח מול הנטס של ג'ייסון קיד.
ניו ג'רסי המנוסה הביסה את דטרויט 0-4 ועלתה לגמר ה- NBA. הפיסטונס למרות ההדחה הכואבת בגמר המזרח הוכיחה לכולם ובמיוחד לעצמה שהם בדרך הנכונה ויש להם בסיס לקבוצה שיכולה להגיע לרמות הגבוהות.
לפרינס משחק מספר 5 סימן את לידתו כשחקן לגיטימי ב- NBA , והא החל לצבור יותר דקות ובטחון . את פלייאוף 2003 הוא סיים עם ממוצע נקודות של 10 ב-25 דקות משחק, שפור עצום לעונה הרגילה.
באותו מהפך מפורסם מול טי-מאק והמג'יק , הפיסטונס החלו לעצב את הזהות שלהם כקבוצה קשוחה או כבאד בויס 2 .למעשה אחרי התגלותו של פרינס הפיסטונס היו כבר עם 4 חלקים מהחמישיה הגדולה ששנה הבאה תיקח את אליפות ה- NBA.
אחרית הדבר , קרלייל פוטר למרות שתי עונות מוצלחות בדטרויט והוחלף בלארי בראון. ראשיד וואלאס הצטרף במהלך העונה הבאה ואת כל השאר תמצאו בכתבה של מנחם על הגמר שלעונת 2003-2004.

 

רק לא איוואן טרנר 2
נו? חשבתם שאעביר פוסט שלם ללא הסיקסרס?
המוקים שאחרי הלוטרי האחרון צופים שפילי תבחר בבחירה השלישית את דאנג'לו ראסל, קומבו גארד מאוהיו סטייט. לאחרונה נכנסתי לקרוא את פרופיל השחקן של ראסל בדראפט אקספרס ראיתי שבתום הסקירה הסקואוט של האתר משווה את פוטנציאל התפתחות של ראסל בליגה לשחקן מסוגו של ברנדון רוי …….. טראח!!!! היינו כבר בסרט הזה בעבר , לא רוצה לעבור את זה שוב פעם!
בלוטרי שלפני דראפט 2010 פילי נכנסה להגרלה עם המאזן השישי מהסוף. פילי שלחה את דרו הולידי הצעיר לייצג או הקבוצה בהגרלת הלוטרי, בתום ההגרלה הסתבר שאלילת המזל שיחקה לטובתנו והקארמה של הולידי הקפיצה אותנו 4 מקומות קדימה בדירוג ואיתה הזכות לבחור במקום השני בדראפט.

ראסל – האם הוא ילקח בבחירה השלישית?

לכולם היה ברור שבבחירה הראשונה בדראפט 2010 וושינגטון ויזארדס יבחרו את ג'ון וול מקנטאקי. לפילי היו מספר אופציות למקום השני בדראפט (אני באופן אישי רציתי שיבחרו בדרק פייבורס) ולבסוף הם בחרו באיוואן טרנר , קומבו גארד מאוהיו סטייט שבדוחות הסקואטינג שלפני הדראפט הושווה ל….. נכון , ברנדון רוי.
טרנר היה אכזבה בפילי ,ולא שהוא שחקן כזה גרוע, הוא יכול בשקט להיות שחקן רוטציה טוב שעולה בחמישייה שנייה של קוטנדרית בליגה ( למרות ששנה שעברה באינדיאנה הוא גם לשם לא הצליח להתברג) , אבל זה לא שחקן שמצפים לקבל בבחירה שנייה !!!
תראו מי נבחר אחריו בדראפט: פייבורס (3) , קאזינס (5) , מונרו (7), גורדון הייוורד (9), פול ג'ורג' (10) , אריק בלדסו (18), אברי בראדלי (19) – כואב הלב.
ראסל נראה כבחירה אולטימטיבית לפילי ויכול להתפתח לשחקן מצויין, ובטוח שלהינקי יש עוד רעיונות מה לעשות עם הבחירה הזו (מודאי? וינסלו?). לי יש רק בקשה אחת להינקי לפני הדראפט – תבחר מה שתבחר , רק אל תכניס אותנו לסרט ההמשך איואן טרנר 2.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. מנחם לס

    1 יונ 2015 01:09:23

    נהניתי מאד מהפוסט. הסר דאגה מלבך! הוא לא יהפוך לאוון טרנר!
    בקשר למקגריידי ופרינץ, מקגריידי היה שחקן עצום שמזלו לא שחק לו. פרינץ? תמיד הוא נראה לי כזה אוברייטד. זה שהוא משחק עד היום זה פלא פלאים.

  2. Mbk

    1 יונ 2015 01:18:50

    אחלה פוסט
    סטפון נבחר 7 אם זכור לי
    האמירה של טימאק היא אחת הפשלות הגדולות של שחקן
    הוא אחד הווינירים הכי לוזרים שבנמצא
    מצד אחד אתה רוצה שהכדור האחרון יהיה אצלו ביד מצד דני הוא ימצא דרך לחרב את העסק ( לעיתים שלא באשמתו )
    אם מינסוטה או הלייקרס יפתיעו ולא ילכו על טאונס את אוקפור פילי תשחק עם אמביד כסנטר נואלס כסמול ואוקפור הפאוור פורוורד ? 😉

    1. רפי יצחק

      1 יונ 2015 06:02:57

      מקריידי הוא פספוס אחד גדול,
      יכולת ופוטנציאל פשוט בשמים. הבעיה כנראה בראש. נדמה לי שהוא אף פעם לא שיחק מעבר לסיבוב ראשון בפלייאוף.

      אם טאונס או אוקפור מגיעים לפילי אז אוי ואבוי לנו.
      עם היצירתיות של הינקי עוד נראה מכרז אלקטרוני על שחקן בפעם הראשונה בתולדות הליגה 🙂

  4. Mbk

    1 יונ 2015 01:25:51

    בכסף שישאר מדווייד לי גולדן סטייט צריכה ללכת על דוראנט בכל הכוח
    אני לא רוצה לחשוב על קרי תומפסון דוראנט באותה קבוצה
    זה יכול להיות משהו מרהיב

    1. שגיא נאור

      1 יונ 2015 03:13:40

      כתבה נהדרת, תודה רבה רפי. כיף לקרוא כאלו כתבות דווקא מהעבר הלא רחוק כשהזכרונות מהשחקנים עדיין קלים לשליפה (חלקם אפילו משחקים עדיין). טימאק היה כשרון נדיר בליגה הזאת, חבל שהמילה הראשונה שתקפוץ לראש בהקשר שלו תהיה לוזר. איזה סט יכולות היה לו – קליעה, חדירה, גב לסל. לגמרי כל החבילה. ועדיין עוד 15-20 שנה הוא ייזכר פחות מבן דודו המרחף שהיה שחקן פחות טוב ממנו, גם בשיאו של אייר קנדה.
      דוראנט לווריורס?!?! זה כבר טו מאצ!! אני מאוד מקווה שלא, אם כן את תהיה השלישייה הכי גדולה בתולדות המשחק ביי פאר!! או שמגיק, קארים , וורתי עדיין גדולה יותר? עדיין מוגזם ודוראנט צריך להיות בקבוצה שהוא הסטאר האולטימטיבי שלה, תפור על וול והויזרדס.

  5. קליי

    1 יונ 2015 02:18:17

    מאמר מעולה!
    לגבי דיוויד לי, הוא היה פצוע בתחילת העונה, חזר בהדרגה באמצע העונה והתקשה להשתלב בשיטה בגלל שהוא חלש בהגנה.
    אני מעריך שהם ישאירו אותו בקבוצה כי:
    1. הם לא יימצאו מחליף זול לעמדה מס׳ 4 והם יירצו להוריד את כמות הדקות של דריימונד גרין על מנת לשמור אותו לפוסט סיזן.
    2. מאוד אוהבים את דיוויד לי ב bay area ובנוסף הוא הפגין ספורטיביות מדהימה בזמן הישיבה על הספסל.
    3. למרות שלי אינו שחקן הגנה טבעי, הם ייבנו אותו להיות backup 4 הכי טוב בליגה (סטיב קר אוהב אתגרים כאלה). דיוויד לי הראה בחודשים האחרונים שהוא יודע לוותר על האגו.
    4. אני חושב שאם הווריורס רוצים לחסוך הם יעדיפו לחסוך על מוריס ספייטס ולשלב במקומו את מקאדו הצעיר. מקאדו הוא שחקן ״הפוך״ מספייטס- הוא נותן חסימות, הגנה, ריב׳ ודאנקים.
    4. לדיוויד לי יש חוזה לעוד עונה אחת בלבד (15 מיליון), הם יכולים לעשות חוזה חדש לשלוש שנים על כ 8 מיליון לעונה.
    5. כמו שרשמת במאמר, ג׳ו לייקוב יהיה מוכן לשלם את המס… if it ain't broke

    1. דובי

      1 יונ 2015 06:18:46

      לא ימצאו מחליף זול לעמדה 4? אפילו לא כזה שייתן יותר ממה שקיבלו השנה מדייויד לי תמורת פחות מ15 מיליון?
      בטוח בטוח?

  6. זיו

    1 יונ 2015 02:49:45

    ממש נהניתי לקרוא , תודה רפי.

    לגבי דייויד לי, כמו שקליי כתב הוא מאד אהוד במפר אבל החמש עשרה מיליון זה סכום גדול מידי והם רוצים להאריך לגרין חוזה ולכן הם יעשו את הכל לטרייד כמו שרפי אמר.

    אופציה הגיונית היא לעשות טרייד על גייסון טומפסון עם סקרמנטו לקבל עומק בעמדות4-5 ולחסוך שבע מיליון, באתר של הקינגס דברו על זה שזה אופציה לפני כמה חודשים רק מה שקרה בינתיים שולדה דיבאץ התחזק על חשבון הגנרל מנגר דה אלסנדרו שכנראה בדרך החוצה.

    הווריורס היא קבוצת הדראפט מספר 1 של השנים האחרונות.
    למעט דראפט 2010 בו הם פספסו בענק עם אקפה אודו בבחירה 6[הרבה יותר גורע מטרנר בשתיים ..] הם פגעו בכל הבחירות לפני ואחרי.[ב2010 השתנתה קבוצת הבעלים]

    הגדילו לעשות בדראפט 2012 בארנס בשבע, אזילי ב29 ודריימונד גרין ב35- מבריק לגמרא.

    בוב מאיירס הגנרל מנגרס מעניין ביותר כמות הפרגונים שהוא מקבל הן מהשדרים והן מהקהל היא אדירה – במשחק האחרון הוא קיבל סטנדינג אוביישן מהקהל.
    אני לא יודע עליו הרבה אבל הוא בהחלט מסקרן..

  7. דדי

    1 יונ 2015 04:22:01

    אין שום דמיון בין בארקלי לדיימון גרין.

    לבעלים החדש יחסית אין שום בעיה לשלם בעונה הבאה מס מותרות, אבל בהתחשב בזה שדייויד לי בעצם כמעט מחוץ לרוטציה, אין שום הגיון להחזיק בו, והווריורס ינסו להיפטר ממנו ללא תמורה.

    המועמדת העיקרית לקלוט אותו היא יוטה והווריורס יציעו איתו את בחירת הדראפט הנוכחית שלהם (30), וגם את מקסימום הכסף המזומן שמותר לתת – כ 3.5 מיליון.

    קבוצות אחרות שיכולות להיות אופציות –

    אורלנדו
    קליבלנד אם לאב עוזב
    פילדלפיה מסיבות מובנות…
    ואולי גם פורטלנד אם אלדריג' יעזוב.

    1. רפי יצחק

      1 יונ 2015 06:06:03

      יש איזושהי מגבלה בלסחור בחירות דראפט שנה אחר שנה – אם אני לא טועה.
      לדעתי הווריורס לא יכולים לתת את הבחירה השנה. אחרי שאת הבחירה בשנה שעברה הם העבירו ליוטה.

      2. דדי

        1 יונ 2015 09:26:39

        המגבלה הזו תופסת רק לגבי בחירות עתידיות.
        ברגע שהדראפט הקודם עבר – יום למחרת ה"שעון" מתאפס מחדש לגבי טרייד של בחירות עוקבות.
        אז כל עוד יש לווריורס את הבחירה של עצמם ב 2016 (שאותה הם לא יכולים להעביר בגלל שבחירת 2017 כבר מובטחת לקבוצה אחרת עקב ארייד קודם) – הם רשאים להעביר את בחירת 2015 בטרייד – בלי קשר לדראפט 2014.

        קצת טיפשי, אבל ככה זה עובד.

    2. יניב

      1 יונ 2015 10:19:22

      דדי.אני לא מצליח להבין איך מדברים על דוראנט לגולדן סטייט?
      האם זה בעיקר בגלל שתקרת השכר תגדל?
      כי גם יש את החוזה של קליי,גם גרין יקבל חוזה כבד ושלא נדבר שהחוזה של קארי ייגמר הם יצטרכו לשלם לו מקס.

      1. דדי

        1 יונ 2015 14:54:40

        לא ברור לי מי מדבר על זה.
        אני שמעתי את זה נאמר בחצי צחוק, אבל בגדול אם הווריורס לא יוסיפו חוזים ארוכי טווח הקיץ (מה שבהחלט סביר – אולי אם חריגה קטנה כזו או אחרת) – הם יכולים למצב את עצמם בעמדה להציע חוזה מקסימום בסוף העונה הבאה כשגם דוראנט יהיה שחקן חופשי.

        לי זה נראה וויתור יותר מדי גדול מבחינתו על תפקיד מרכזי, כמות זריקות, וכו, אבל תיאורטית זה אפשרי או לפחות אפשרי אחרי תמרון משכורות קטנטן וקל של הווריורס.

        וכן, הסיבה היא הקפיצה בתקרת השכר.

        1. יניב

          1 יונ 2015 15:30:51

          תודה 🙂 ואני מסכים איתך לדעתי לדוראנט יש רק 2 אופציות שהוא שוקל ברצינות האחת להישאר באוקלהומה(להערכתי ווסטברוק יעזוב) והשניה לוושינגטון

  8. נתן

    1 יונ 2015 08:50:12

    קודם כל, מאמר מהנה ומעניין, עם כתיבה קלילה לקריאה על הנושא הטרחני של חוקי השכר והטריידים בליגה. כן ירבו!

    גם לי צרם, ההשוואה של גרין לבארקלי גובלת בחילול הקודש. לכל היותר גרין הוא בארקלי עם תעודת נכה.
    אני עדיין לא מבין את העיסוק שיש לחובבי כדורסל נבא בבחירות דראפט ושחקני מכללות. כל כך קשה לחיזוי מי יתפתח להיות שחקן בליגה, שלא לדבר על כוכב.

    1. יניב

      1 יונ 2015 09:50:15

      בגדול אתה צודק(אני לא מאמין שאני כותב את זה :)) אבל אי אפשר להתעלם מכך שיש GM/קבוצות שיודעים איך לזהות את הרכיב החמקמק שבזכותו השחקן יהפוך לכוכב. הדוגמא שנתנו פה עם גולדן סטייט(זה האותו GM שבחר?),פרסטי שפוגע בול,סן אנטוניו כמובן

    2. רפי

      2 יונ 2015 01:11:37

      נתן, אולי לא הובנתי. ואני אבהיר.

      מה שהתכוונתי שמכל השחקנים בליגה הוא קרוב לבארקלי עם העובדה הפשוטה.שהוא שחקן נמוך עם מסה שמשחק ומתמודד בהצלחה מתחת לסלים עם שחקנים שגבוהים ממנו ב- 10-15 ס"מ.
      ועדיין הוא עם ממוצעים של דאבל דאבל

      לא התכוונתי להשוות ביניהם. 🙂

  9. אחד העם

    1 יונ 2015 09:41:55

    אחח כיף של מאמר! דיויד לי בצומת אולי החשובה בקריירה שלו, הבחור בן 32 וחווה עונה אישית רעה. אחרי עונות של 20 10 הממוצעים נחתכו דרמטית. השאלה הכי חשובה מבחינתו היא האם לנסות לשחזר את עצמו בקבוצה אחרת או (במידה וג"ס ייקחו) לחתוך בשכר ולהישאר בקבוצה אלופה שיש לה פוטנציאל גם לעוד אליפויות. בנקודת הזמן הזו (שלוש ארבע שנים לקריירה אפקטיבית) זו חתיכת החלטה.
    מקריידי היה בעל סט יכולות מהנדירים שידעה הליגה, יכול להיות שאני טועה אבל יצא לי יותר מפעם אחת , תו"כ צפייה בימיו באורלנדו או ביוסטון, לחוש שברגע שהולך לו (תיאורית היד החמה חיה ובועטת!!) הוא מפוקס כולו בלהראות שהוא יכול גם פעם נוספת ואולי גם בדרך אחרת. הברה פעמים היה מתסכל לראות שהסל האישי חשוב לו יותר מהכל. כשהוא בזון היה נדיר לראות ממנו אסיסטים לסלים קלים של אחרים, עניין מתבקש כשאתה חם ויש עליך דאבל אפ.

  11. אופיר נ

    1 יונ 2015 09:57:45

    רפי בוקר טוב,

    תודה על (עוד) טור נהדר.
    חבל על T-mac, שלא זכה לענות טבעת.
    מבחינת סגנון המשחק המרהיב שלו,
    הוא תמיד הזכיר לי את קובי ברייאנט ,
    (רק שהוא היה יותר סימפטי, ולא היה לו את שאקיל).

    לגבי פרינס, אני זוכר את הסדרה הזאת,
    בתור הסדרה שמה שאני זוכר ממנה הוא "מאיפה לעזאזל הוא בא פתאום??".
    הוא (וראשיד), גרמו לי להנות מהפיסטונס באותן השנים.

    אמנם הנסיך עדיין בליגה,
    רק חבל שהקליעה שלו לא מספיק יציבה,
    כדי לפצות על הירידה עם הגיל ביכולת האתלטית.

    1. יניב

      1 יונ 2015 10:00:16

      מה טבעת? אם אני לא טועה חוץ מהקדנציה הקצרצרה בסן אנטוניו כמביא מגבות הוא לא עבר את הסיבוב הראשון.תחשוב כריס פול-מדרגה אחת נמוך יותר.מה שכן מסכים עם אחד העם שי-מאק היה בזון זה גם היה הדבר הכי מרהיב לצפות בו (רק סטפן קארי היום מגיע לרמות האלה) וגם זה היה הדבר הכי קטלני בליגה

  12. Berch

    1 יונ 2015 10:12:42

    מקגריידי היה ענק מבחינת יכולת אבל לא משהו מבחינת חוכמת משחק.
    יש מצב שפרינס עשה לו את התפנית בקריירה…. או שפשוט הקארמה של גרנט היל עברה אליו אחרי שגמרה קריירה אחת.

    הכי אהבתי בהיל את הצניעות והמקסימות שלו. דוראנט סטייל.

  15. e

    1 יונ 2015 12:13:06

    לגבי גולדן סטייט – אם הבעלים נותן לשחקן כמו גרין ללכת כי הוא לא רוצה לשלם מס מותרות, אז הוא צריך לוותר על בעלות של קבוצת nba ולמצוא צעצוע חדש. עכשיו כשהקבוצה בטופ (ועם פוטנציאל להשאר בטופ תקופה ) זה הזמן היחיד שבו לפתוח את הארנק זה לא רק הגיוני זה מתבקש.

    שלא יהיה מקרה הארדן 2 (לא שאני משווה )

  16. עגל

    1 יונ 2015 12:48:06

    טור מצוין, תודה רבה. פרינס היה שחקן אהוב עלי, טי מאק גם אבל היה בו יצר הרס עצמי, חשב יותר מדי על עצמו ולא היה חכם במיוחד.

  17. captain beefheart

    1 יונ 2015 13:03:15

    עוד מאמר משובח באתר הספורט היחיד שאני קורא.

    ראיתי באותה שנה את המג'יק משחקים עם טימאק ועם גרנט היל. כנראה שזה היה בתחילת העונה. בזכות המאמר הזה נזכרתי בכלל. וברור שהלכתי לראות את המשחק בגלל היל, שעוד היה קצת "הג'ורדן הבא". המשחק היה באורלנדו ויכולת עדיין להריח באוויר את ההלם מזריקות העונשין של ניק אנדרסון ונטישת שאקיל. לא זוכר איפה פני היה באותה שנה.

  18. אהרון שדה

    1 יונ 2015 17:11:21

    רפי קצת באיחור אבל תודה רבה נהנתי לקרוא …אני אוהב לקרוא בעיקר ענייני חוזים ותקרות שכר…כי אין אינפורמציה בארץ ואין לח סבלנות לאתרים באנגלית. ( רמת האנגלית שלי ).
    בכל אופו מאמר נפלא נציין רק שגם קארייל השיג את הטבעת שלו בדאלאס 2011.
    כמו כן אני בדיוק כמוך …אמנם אהיה מאושר אם בלאט יביא אליפות לקליבלנד…אבל לא ניתן להתאכב באמת מאליפות לג.ס וקרי …בקיצור אני רק מרוויח.
    כנ" ל אגב בגמר הצימפיונס אני בעד מסי לברצלונה …אך תואר פרידה לפירלו ו בעיקר תואר בכורה לבופון בגיל 37 לא יכול לצער רותי יותר מדי .

  19. bobby

    1 יונ 2015 20:54:25

    נהניתי לקרוא, תודה רבה!
    שאלה קטנה –
    אם אני זוכר נכון, סיבה נוספת לקאמבק של דטרויט הייתה גם חזרה של בן וואלאס מפציעה, שגרמה לו להחמיץ את תחילת הסדרה.
    אני זוכר נכון? או שסתם התבלבלתי?

  20. רפי

    2 יונ 2015 01:13:50

    בן וואלאס שיחק כל הסדרה והיה עם מממוצעים של 43 דקות משחק יחד עם 11 נקודות ו-18 ריבאונדים , מעל שלוש חסימות ושלוש חטיפות בשבעה משחקים בסדרה.
    הוא היה בשיאו בשנים הללו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט