שיח כלכלי/גיל שלי ומתן גילור

שבוע טוב,

למרות שמדובר על טור ללא מילה אחת על ספורט, קיבלתי אישור ממנחם לפרסמו באתר. חשבתי שיכול לעניין את הקוראים.

החלטתי לשתף אתכם בדו שיח כלכלי שהיה לי עם גיל שלי. אנסה להוסיף קצת הסברים באמצע. תבלו.

***

מתן: "תגיד, מה קרה שהשקל מתחזק עד כדי? ידוע לנו שמשקיעים סולדים מאי ודאות, קל וחמר במדינה מפותחת, שמעצם הגדרתה, בניגוד למדינה מתפתחת, צפויה להניב תשואה נמוכה יותר על השקעות, בשל סיכון נמוך יותר. עכשיו אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות. בודדים האירועים הגיאופוליטיים הטומנים בחובם אי ודאות גדולה יותר מאשר מערכת בחירות. האם לדעתך משקיעים זרים רבים סבורים שבנימין נתניהו ירכיב גם את הממשלה הבאה ברמת ודאות גבוהה, רוצים לנצל את זה שחלק מהמשקיעים יושבים על הגדר עוד שוך הבחירות, ולכן מבצעים השקעות במשק הישראלי?"

גיל: "לדעתי, זה קשור לתנועה שעשה הפרנק השוויצרי. המשקיעים הזרים רואים עוד מטבע שבו הבנק המרכזי עשוי לחדול מהתערבות לצורך החלשתו, פער ריביות קטן ובעיקר סיכוי גדול. הם לא מפחדים שקרנית פלוג (נגידת בנק ישראל) תעשה משהו קיצוני. באגרות החוב בעלי מח"מ (משך חיים ממוצע – הממוצע המשוקלל של תקבולי המזומנים על פני חיי האג"ח) ארוך יש ריבית יפה בישראל, לעומת שאר המדינות. סך הכל, יש מעט מאד מטבעות כאלה כיום."

מתן: "האם אתה מדבר על האג"ח הממשלתי או הקונצרני (של פירמות עסקיות)? התשואה לפדיון של אג"ח הממשלתי כל-כך נמוכה, עד שההערכות האקטואריות של החסכונות הפנסיוניים עבור להתבסס על תשואות של אג"ח קונצרני, כיוון שהמוסדיים עברו להשקיע את החסכונות הפנסיוניים באג"ח קונצרני, בשל התשואה הנמוכה של על האג"ח הממשלתי. אם כי עכשיו אני קצת מתחבר למה שאתה אומר – בהחלט ייתכן שהתשואה על האג"ח הממשלתי נמוכה בדיוק בגלל אותם ביקושים שמוזרמים מבחוץ, עליהם אתה מדבר."

גיל: "אני מדבר על אג"ח ממשלתי. כשאנחנו בוחנים את נקודת המבט של המשקיע הזר, צריך להסתכל מהעיניים שלו. הוא לא בוחן את ההשקעה באג"ח הממשלתי מול האג"ח הקונצרני הישראלי, אלא מול מדינות אחרות, וההשקעה באג"ח של ממשלת ישראל, ביחס לשאר העולם, היא השקעה טובה. ההשוואה צריכה להיות לעומת האלטרנטיבות ולא לעומת ההיסטוריה. בשוויץ, הריבית על האג"ח בעלי מח"מ ארוך שלילית ואפילו בספרד ואיטליה, אשר נמצאות במשבר, מדובר על תשואה לפדיון נמוכה מאחוז וחצי. (תשואה לפדיון לא בהכרח מגלמת את הריבית הנקובה על האג"ח, אלא את התשואה בהתאם למחיר במועד בו נרכשה.)"

מתן: "קיימת אפשרות נוספת, שהמשקיעים צופים עליית ריבית בישראל ובעקבותיה ייסוף בשקל. כמובן שזה רלוונטי רק עבור משקיעים זרים, כיוון שצפי לעליית ריבית אמור להרחיק משקיעים מקומיים מאג"ח. המקומיים לא נהנים מהתחזקות השקל ואם הריבית תעלה, אזי שהריבית על הפיקדונות בבנקים תעלה, הביקוש לאג"ח הממשלתי ירד ואיתו המחיר ירד והתשואה לפדיון תעלה למי שירכוש אחרי עליית הריבית."

גיל: "ברור שהתרחיש הזה רלוונטי רק למשקיעים זרים, אבל קשה להאמין שיש משקיעים שבונים על עליית ריבית נוכח השינוי האחרון במדד המחירים (0.9%-), שכן עליית ריבית רק תחנוק את המשק במצב של דיפלציה. בעצם, הריבית הריאלית פה מאד גבוהה, כי היא שווה בקירוב לריבית הנומינלית פחות האינפלציה."

מתן: "אתה צודק. התפקיד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות מחירים ובאמת קשה להאמין שהריבית תעלה עבור כל מטרה אחרת שאינה דיכוי אינפלציה מעבר לרף העליון של היעד הממשלתי (3%). רק כדאי לציין שהצפי לשינוי בריבית נקבע בעיקר לפי הצפי לאינפלציה ולא לפי האינפלציה ההיסטורית, לרבות ההיסטוריה הקרובה מאד."

גיל: "הצפי שלי הוא לדיפלציה. אנחנו כבר שם. ולא רק אנחנו – אירופה כבר שם ואמריקה מתקרבת."

מתן: "ומה עם יפן?" (לקוראים שאינם בקיאים, אבהיר שחמדתי לצון, כיוון שיפה נמצאת בדיפלציה כבר יותר משני עשורים)."

גיל: "גול!"

מתן: "אני רק רוצה להזכיר לך ששנינו אמרנו כבר לפני יותר משלוש שנים שישראל בדרך למלכודת הנזילות (מלכודת הנזילות היא מצב בו הביקוש לכסף גמיש לחלוטין ולא ניתן לעודד לקיחת הלוואות נוספות על-ידי הרחבה מוניטרית. הדרך להימנע ממצב זה באמצעים מוניטריים בלבד היא ביצוע הרחבה מוניטרית אגרסיבית עם פרוץ המשבר, דבר אשר לא קרה, שכן הורדות הריבית היו מתונות מדי ומאוחרות מדי.) עוד כשהריבית היתה הרבה יותר גבוהה ואנשים חשבו שהרחבה מוניטרית באמצעות הורדות ריבית מזדמנות תוכל לשפר את המצב ולהוציא את ישראל מהמיתון הקרב ובא. עכשיו זה לחלוטין ברור שמלכודת הנזילות חייה ובועטת, ובכל זאת הרחבה פיסקלית (גידול בהוצאה הציבורית) אמיתית לא נראית באופק, קל וחמר בממשלת ימין (על-פי רוב, הצד הימני של מהפה הפוליטית תומך במזעור התערבות הממשלה במשק, צמצום ההוצאה הציבורית ביחס התוצר והפחתת מיסים), שגם לא תהיה מוכנה להעלאת המיסים הדרושה כדי להוציא לפועל הרחבה שכזו, בהינתן הצורך לשמור על יעד גרעון, כדי לא לפגוע בדירוג האשראי של ישראל."

גיל: "מסכים וזוכר. מה שאומר שבסופו של דבר פלוג תבצע הרחבה כמותית ותדפוק את מהמרי הייסוף בשקל."

מתן: "הואיל ומשק עם תנועות הון חופשיות ושער חליפין נייד לא יכול לבצע הדפסת כסף ובלאו הכי זה אסור בישראל על פי חוק, איך לדעתך היא תבצע את ההרחבה הכמותית:

  1. הורדת ריבית.
  2. הזרמת שקלים חדשים למשק על-ידי רכישת מטבע חוץ.
  3. הזרמת שקלים חדשים למשק על-ידי רכישת חוב ממשלתי (איגוח).

גיל: "אפשרויות 2 ו-3."

מתן: "כמו שאמר הסומא למת – נחיה ונראה. בוא נקבע להיפגש פה קצת אחרי הבחירות ולנסות להבין לאן הדברים הולכים."

גיל: "קבענו."

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. גיא

    22 פבר 2015 07:46:21

    הבעייה בכלכלה, כתחום מחקר במדעי החברה, שהיא משמשת בידי פוליטיקאים כלי בכדי לטעון שלאידיאולוגיה שלהם סימוכין מדעיים.

  2. גיא

    22 פבר 2015 07:52:23

    כשהייתי צעיר וטיפש (בניגוד למבוגר טיפש, כיום), משום מה בחרתי ללמוד כלכלה וסטטיסטיקה.
    והדבר העיקרי שאני זוכר מבזבוז הזמן האקדמי, הוא עד כמה כל הפורפ' לכלכלה תמיד היו משוכנעים שהם יודעים הכל.
    די מסביר את מצב משרד האוצר בארצנו הקטנטונת.

  4. אפלטון

    22 פבר 2015 08:11:24

    מתן קודם כל אני מברך על טורים כאלה שמשלבים גם תחומים אחרים וחשובים ביותר בחיינו.
    הערה קטנה, נראה לי שהיה יותר קל לקריאה ומעורר עניין גם אצל אנשים שלא מתמצאים במונחים המקצועיים או כלכלנים אם הייתם מפשטים את השיח לשפה קריאה ועם יותר אנלוגיות לחיים האמיתיים.
    גיל שלי בד"כ מצויין ביכולת הזאת ומעורר דיונים מאוד מעניינים.

    קצת קשה לי בקריאה ראשונה אבל מקווה שאתפנה לקריאה יותר רצינית כי בד"כ אני לומד דברים מאוד חשובים מטורים מסוג זה.

  5. יניר

    22 פבר 2015 08:11:30

    לא מאמין שיש לי מבחן על זה עוד שלוש שעות (במאקרו א'.. ) ברחתי לקרוא קצת אן בי איי ולהתנתק מהנושא לתת לראש לנוח ואני מוצא את עצמי קורא כתבה באתר הזה על זה..

    לענייננו.. עד כמה שאני יודע פישר עשה את האפשרות השניה ולא מעט.. שהוא קנה מטבע חוץ.. אני מאמין שבסופו של דבר זה יהיה איפשהו באמצע שילוב של 2+3.. גם מאמין וגם חושב שזה מה שיקרה..

  8. מומי שאוהב חציל בטחינה

    22 פבר 2015 10:35:39

    מומי מצא אפיקי השקעה בקזינו
    או אדום או שחור או 32 על מג'יק ג'ונסון
    הריבית בקאנט ובגלל זה יש את אם כל הבועות
    יועצי ההשקעות במקום להרים דגל אדום דוחפים עוד עוד כסף לקלחת
    מומי חושב להנפיק אג"ח קונצנרי עם ריבית 5% + מח"מ של 4.5 להשקעה בשיפוץ תחנת המוניות וקלאבים ההימורים של סמי חזיזה ואחייניו בע"מ

    1. אמרי

      22 פבר 2015 15:02:34

      כנראה שלא הבנת בגלל שגיאת ההקלדה, אז אסביר:
      התכוונתי ל"אתה די נרקסיסט מתן". אבל צודק המילה "די" מיותרת.

      1. אפלטון

        22 פבר 2015 15:37:56

        מה קשור נרקסיסט? יש פה גרעין של לא מעט אנשים עם אופקים קצת יותר רחבים מכדורסל בלבד וכל עוד זה במידה, תמיד טוב להכניס פוסטים שפותחים יותר אופקים.
        לא צריך להגזים עם זה, בכל זאת כדורסל זה העיקר אבל מדי פעם פינת כלכלה תהיה מבורכת לדעתי.

        1. אמרי

          22 פבר 2015 16:06:21

          מה קשור לפתוח אופקים? פוסט מתברבר, לא מובן וכן … לא קשור. כלהמטרה של האתר זה ספורט וכדורסל ואם שמים פה משהו אחר אז לפחות שיהיה בעל ערך מוסף לא שיחת חברים של שני פלספנים על כוס בירה.. אם אין מה לכתוב על ספורט, לא חייבים.

          1. גיא

            22 פבר 2015 16:19:22

            אני מנחש שמנחם לא התקשר אילך ונתן לך עד מחר בבוקר להתכונן לבחינה על ההבדלים בין הגישה הקיינסיאנית לבין גישתו של מילטון פרידמן (שאני לא סולח לו על שגנב מהיינלין את ארוחת הצהריים)
            לא מתאים – דלג.

  14. מנחם לס

    22 פבר 2015 16:37:44

    אישרתי למתן את הכנסת המאמר לא רק – אבל היה לזה משקל רב – שגיל הוא אחד היחידים החביבים עלי מדהבאזר, ובגלל שמתן אוהד מכבי חיפה וגיל אוהד הניקס והג'איינטס (ואם כך אני מניח שהוא גם אוהד היאנקיס ורריינג'רס).
    לי יש הרבה מה לומר בנושא, אבל עדיף שלא אתחיל.
    בכל מקרה, אצלנו פוסטים כאלה מורשים רק אחת לזמן די רב, ולא שבועית כמו במקומות אחרים.

  15. עגל

    22 פבר 2015 17:27:14

    צחקתי בקול. המינוחים כל כך תלושים לרבינו שזה נשמע כאילו תוכנת מחשב חיברה אותם בקשר אקראי. מהתגובות אני מבין שיש תוכן מאחורי זה 🙂
    כלכלה זה לא מדע ואפילו לא קרוב, זה אוסף של כללי אצבע ותחושות. בכלכלה מדברים בד"כ על ערך ממוצע של הגדלם (נניח מחיר החלב הממוצע), הגיע הזמן שיסתכלו על כל ההתפלגות, כלומר על כל המומנטים של ההתפלגות. קורלציות במקום ובזמן, תגובה לא-לינארית . . .
    יש מקום לטור כזה, בכיף מדי פעם להרחיב את האופקים. אנחנו מחכים לעוד, נניח שגיא ירצה על היסטוריה של ארוע מסוים או על חייה של אישיות ידועה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט