סיקור יום שני/ רון טחן

ערב משחקים אדיר מאחורינו.  ערב בו שלושה משחקים הלכו להארכה (אחד מהם לשתי הארכות), ערב בו  ארבעת מוליכות המזרח ניצחו, ערב בו גולדן סטייט האריכה את רצף הניצחונות ל 13, וכמובן, ערב בו חזינו באחד השחקנים הטובים בליגה בתצוגת שיא.

אינדיאנה (14-7) 92 אטלנטה (6-14) 108

לפני המשחק: אינדי תנצל את העייפות של ההוקס ותפתיע

נראים מצוין

אחרי המשחק: אטלנטה ניצלה את העובדה שהיא קבוצה הרבה יותר טובה. ניצחון חוץ מרשים וקליל להוקס, שפתחו נהדר את המשחק, ירדו להפסקה ביתרון 15 נקודות, ולא נתנו למארחת המסכנה (הפסד חמישי ברציפות) להתקרב. באטלנטה, שלה זהו ניצחונה ה 7 ברציפות, בלטו מעל כולם ג'ף טיג, שהתגבר על הנאחס של הכתבה עליו מאתמול (קישור לכתבה) עם 21 נק' באחוזים מצוינם (8 מ 11 מהשדה) ו 7 אס', ואל הורפורד, עם 25 נק' ו 8 ריב'. את אינדיאנה הוליכו שחקני הרכש רודני סטאקי וסי ג'יי מיילס עם 15 נק' כל אחד.

וושינגטון (6-14) 133 – בוסטון (12-7) 132 לאחר שתי הארכות

לפני המשחק: וושינגטון לא תתקשה ותנצח בביתה

אחרי המשחק: וואו. אחד ממשחקי השנה. אתמול, במשחק הקודם בין הקבוצות, בוסטון פתחה פער דו ספרתי רק כדי לשמוט אותו ולהיגרר למשחק צמוד, אותו הצליחה לנצח לבסוף. היום זה היה תורה של המארחת לפתוח יתרון גדול דו ספרתי, שכבר הגיע ל 23 נק' 3 דק' לסיום הרבע השלישי. גמור? ממש, אבל ממש לא. מרכוס סמארט, במשחקו הטוב ביותר בקריירה עם 23 נק' (4 מ8 לשלוש) 5 אס' ו2 חט', החזיר את הסלטיקס למשחק, בסיועו של ברנדון באס (19 נק' ו 9 ריב') שדי נעלם לנו בתקופה האחרונה.  אוון טרנר (18 נק' ) עם שלשה עצומה מהפינה פחות משנייה לסיום, השווה את התוצאה, באטלר החטיא ניסיון שלשה, הולכים להארכה.

לא אמרו שיש לו בעיה בזריקה ל 3?

בהארכה הראשונה, בוסטון כבר הובילה ב 5 נק', אך פול פירס, בערב היסטורי עבורו, בו חלף על פני רג'י מילר בטבלת הקלעים של הליגה, צלף שלשה חשובה (בדרך לערב עצום של 28 נק' ו 7 ריב' ב 9 מ12 מהשדה) מול הקבוצה בה קלע את מרבית נקודותיו (24,021 נק' למי שמעוניין). לאחר החטאה של ג'ון וול, לברנדון באס הייתה הזדמנות לנצח, אך ניסיון ליי אפ שלו התגלגל החוצה, הולכים להארכה שנייה.

אגדה

בהארכה השנייה בוסטון, לאחר סל של קלי אוליניק המצוין (19 נק' ו 11 ריב' ב 41 דק' מהספסל) עלתה כבר ליתרון של 7 נק'. גמור? לא היום. לא במשחק הזה. במצב של 130-123 לחובתם, השתלט ג'ון וול על המשחק. 10 נק' רצופות שלו (מתוך 26 במשחק, בתוספת שיא קריירה של 17 אס', אך שיא שלילי של 9 איבודים), כולל מהלך אדיר של סל ועבירה, החזירו את היתרון למארחת. אוון טרנר ניסה לקלוע סל ניצחון בשניית הסיום, אך הזריקה שלו הלכה החוצה, ווושינגטון חגגה ניצחון קשה ודרמטי.  

מלבד וול ופירס, בלטו בויזארדס מרצ'ין גורטאט עם 21 נק' ו12 ריב', וכן קריס האמפריס שמנצל עד תום את היעדרותו של ננה, והיום תרם 17 נק' ו 9 ריב. בבוסטון, ג'ף גרין הוליך את רשימת הקלעים עם 28 נק'.

ג'ון וול הקדיש את הניצחון למאיה טלמיק-נלסון, ילדה בת 6 שנפטרה אמש לאחר מאבק במחלת הסרטן. יהי זכרה ברוך.

ברוקלין (11-8) 88 – קליבלנד (7-12) 110

לפני המשחק: הקאבס יאריכו את רצף הנצחונות ל 7

בלאט יכול להיות מרוצה

אחרי המשחק: רבע שלישי מצוין של קליבלנד, שקלעה בו 35 נק' לעומת 18 בלבד של המארחת, הכריע את המשחק. דיון וויטרס הוביל את האורחת עם 26 נק' מהספסל, קווין לאב היה טוב מאוד עם 19 נק' ו 14 ריב', טריסטן תומפסון היה מצוין פעם נוספת מהספסל עם 14 נק' ו 12 ריב', ולברון ג'יימס תרם 18 נק' ו 7 אס'. בברוקלין, שחסרה את ג'ו ג'ונסון, אפשר לציין עוד משחק לא רע השנה של קווין גארנט שהרבה לקלוע לברוקלין (פעם ראשונה?) עם 14 נק'.

 

טורונטו (5-15) 112 – דנבר (12-9) 107

לפני המשחק: קייל לאורי יוביל לניצחון

אחרי המשחק: הראפטורס כבר הובילו ב 16 במהלך המחצית הראשונה, אך קאמבק מצוין של דנבר בהנהגת ארון אפללו (25 נק') ודארל ארתור (12 נק' ו 13 ריב' מהספסל) העניק את היתרון לאורחת, אך פטריק פטרסון במשחק מצוין שלו (19 נק', 5 מ 7 לשלוש) השווה עם שלשה. קייל לאורי במשחק פחות טוב (13 נק' אך 13 אס') ניסה לנצח את המשחק עם ניסיון שלשה קשה על הבאזר, אך החטיא. הולכים להארכה. טורונטו הייתה טובה יותר בהארכה, ובעזרתו של לו וויליאמס, שהיום צלף 26 נק', פתחה פער של 7 נק', וזה היה כבר יותר מדי עבור הנאגטס.

מועמד רציני לתואר השחקן השישי של העונה

יונאס ולאצ'יונאס עם דאבל דאבל של 18 ו12 וטרנס רוס עם 16 נק' סייעו למוליכת המזרח, ו 25 נק' ו12 אס' של טיי לאוסון, וכן 18 נק' של וילסון צ'אנדלר, לא הספיקו לאורחת המאוכזבת.

גולדן סטייט (2-16) 102 – מינסוטה (16-4) 86

לפני המשחק: הלוחמים ינצחו בלי מאבק

אחרי המשחק: האירוע החשוב ביותר במשחק היה פציעתו של אנדרו בוגוט, ששיחק 2 דק' בלבד עקב פגיעה בברך. נקווה שזה לא רציני. גולדן סטייט לא התקשתה, וה splash brothers, הלא הם סטפן קארי וקליי ת'ומפסון, התחלקו שווה בשווה ב 42 נק' (21 לכל אחד) כדי להוביל את קבוצתם לניצחון 13 ברציפות. במינסוטה היה זה תורו של אנדרו וויגינס להוליך את רשימת הקלעים עם 21, כששאבז מוחמד ממשיך את העונה השנייה הטובה שלו עם 14 נק'.

סקרמנטו (10-11) 101 – יוטה ג'אז (16-5) 92

לפני המשחק: סקרמנטו צריכה לנצח, ותעשה זאת

אחרי המשחק: זה לא היה קל, אבל הקינגס סוף סוף חזרו למאזן של מעל 50%, וזאת בלי דמרקוס קאזינס. יוטה פתחה מצוין את המשחק בזכות יכולה מצוינת של גורדון היוורד שקלע 12 נק' ברבע הראשון (מתוך 19 במשחק), אך רודי גיי (29 נק') התעורר ואיתו יתר חבריו, והקינגס ירדו למחצית ביתרון 6. רבע שלישי התקפי גרוע (13 נק') של המארחת גרם לדפיקות לב מואצות בקרב המקומיים, אך ברבע הרביעי זה היה ניק סטאוסקאס, במשחקו הטוב ביותר בקריירה הקצרה, שצלף מכל מקום בדרך ל 15 נק', וניצחון ביתי של הקינגס.

ברוך הבא

קליפרס (5-15) 121 – פיניקס (10-12) 120 לאחר הארכה

לפני המשחק: הקליפרס טובים מדי כרגע עבור פיניקס, וינצחו גם הפעם

אחרי המשחק: איזה משחק מרכזי ענק קיבלנו היום. בלייק גריפין פתח מצוין את המשחק עם 12 נק' ברבע הראשון (המשך יבוא), אך מהצד השני גוראן דראגיץ' להט אצל השמשות והשווה ל 28-28 בתום הרבע הראשון עם ליי אפ עם הבאזר, בדרך ל 12 נק' (מתוך 17 במשחק בסה"כ, בתוספת ל 8 אס') משלו לאחחר רבע אחד של כדורסל. גם הרבע השני המשיך להיות צמוד, כשהפעם זה תורם של ג'יי ג'יי רדיק (17 נק' במשחק) והקליפר לשעבר, אריק בלדסו, להתחמם. ברבע השלישי הקליפרס היו טובים יותר, גריפין כבר הגיע ל 28 נק', וקבוצתו עלתה אל הרבע הרביעי ביתרון 9 נק'. יספיק לניצחון? לא אם תשאלו את בלדסו. הרכז האתלטי המצוין של הסאנס, באחד מערביו הגדולים בקריירה (טריפל דאבל נפלא של 27 נק', 16 אס' ו 11 ריב' בתוספת 2 חט' ו 2 חס') החזיר את הסאנס למשחק. ג'אמאל קרופורד הורחק מהמשחק שלא בצדק, ובסיועו של מרקוס מוריס שהיה מצוין עם 21 נק', הסאנס עלו ליתרון. גריפין מצידו לא התכוון לוותר על הניצחון כ"כ מהר, ונשלח שוב ושוב אל קו העונשין, ולמורת רוחם של האורחים, הצטיין משם עם 15 מ 17 מהקו. לאחר שג'ראלד גרין (15 נק') איזן את התוצאה ל 112-112, החטיא בלדסו ניסיון שלשה, ולאחר פסק זמן של הקליפרס, הם הלכו כהרגלם בשניות הסיום, אל כריס פול (20 נק' ו 10 אס' במשחק ב 8 מ 23 מהשדה, 1 מ 9 מהשלוש). מה עשה פול? כהרגלו השנה, הוא לא סיפק את הסחורה בשניות הסיום, אלא שהפעם אפשר "להאשים" את מי שמכיר אותו מצוין מתקופתם המשותפת בקליפרס, אריק בלדסו, שחסם את ניסיון הזריקה שלו. הארכה

טריפל דאבל של בלדסו ויכולת מצוינת של מוריס כמעט והספיקו

בלייק גריפין עם 4 נק' העלה את המארחת ליתרון 2, אך מרקוס מוריס עם שתי שלשות רצופות הימם את יושבי הסטייפלס סנטר. הסאנס ביתרון 4. ניסיון ליי אפ של רדיק נחסם בצורה לא חוקית ע"י בלדסו, הקליפרס במינוס 2. פיניקס משכה את הזמן, דראגיץ' החמיץ שלשה, גרין השתלט על הריבאונד אך לא הצליח להשתלט על הכדור, ו 5.1 שניות לסיום, כדור של קליפרס מהצד לאחר פסק זמן. הקליפרס הלכו בחוכמה אל גריפין שחדר פנימה על מיודענו פי ג'יי טאקר, שעצר אותו בחוכמה עם עבירה (לא לפני שגריפין מסר החוצה במקום לנסות ולקלוע ממצב נוח). עם 2 שניות לסיום וכדור מהצד, כריס פול תכנן למסור את הכדור במטרה לקבל אותו בחזרה לזריקה, אך גריפין שקיבל את הכדור, לקח צעד אחד מאחורי קשת השלוש, זרק, הכדור קיפץ על הטבעת, ונכנס. שיא קריירה חדש של 45 נק' לגריפין, 2 מ2 מהשלוש.סיום מטורף לערב נהדר בליגה הטובה בעולם.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

      1. זיו תל אביב

        9 דצמ 2014 14:52:46

        בנתיים ,אתה צודק.
        אבל יש לו את אחד ממאמני ההגנה הטובים בליגה. ושנה הבאה אחרי קי שיחזק תגוףתיהיה לו הגנה סבירה.
        ההתקפה תיהי שם תמיד.
        מייק מלון עבד עם סטף קרי וקלייתומפסון על ההגנה גם

  3. נתן גולד

    9 דצמ 2014 10:36:56

    נראה שהקליפרס מתחילים לעלות על הגל אבל חשוב לציין שלא היה להם הרבה ניצחונות מול קבוצות חזקות. הם ניצחו רק את יוסטון הפצועה, את פורטלנד פעם אחת מתוך 3 וזהו.
    נראה אותם מול האריות של המערב…

  4. ירון

    9 דצמ 2014 10:42:24

    אולי גריפין לקח את הזריקה הזו (במקום להחזיר את הכדור לפול) כי הוא הרגיש אשם על שבמהלך הקודם הוא לא זרק לסל ומסר ובכך איבד שניות יקרות.
    לפעמים סנטימטר של מזל (איזו קפיצה משוגעת של הכדור מהטבעת פנימה) עדיפה על על מטר של שכל. לא יכול להיות שכשפול ורדיק על המגרש גריפין לוקח זריקה כזו אלא אם השתחרר לו בורג במוח או שהוא הרגיש שהוא חייב משהו.
    בכלל, נראה שפניקס היא קבוצה חביבה עליו.

    1. יפת

      9 דצמ 2014 11:55:47

      אני חושב שהוא לקח את הזריקה כי המהלך של הקליפרס היה די שקוף, וגרין (נראה לי) ידע לסגור את קו המסירה לפול.

      בכלל, מראש היה עדיף שלא פול יקח את הזריקה אחרי הבלוק שהוא קיבל בבאזר הקודם מבלדסו (בלדסו בטח היה מה זה מבסוט 🙂 )

  5. עומר

    9 דצמ 2014 11:50:25

    אחלה סיקור תודה רבה.
    איזה שלשה של גריפין, תכלס נס שזה נכנס!
    קליבלנד ניצחו ממש בקלילות, נראה שהם מתחברים. מחר נגד טורונטו זה מבחן רציני. ניצחון ויהיה לבלאט הרבה זמן של שקט, שזה חשוב לפני המשחקים מול אריות המערב

  6. עגל

    9 דצמ 2014 11:53:39

    גריפין קלע סל מדהים ועכשיו אני מעריך שכמו אצל רבים אחרי הפעם הראשונה הוא יקבל את הבטחון וינסה לנצח משחקים יותר ויותר.

  11. אוריה

    9 דצמ 2014 13:53:51

    מזל משמיים להיות חולה בבית ולראות משחק ענק כמו של וושינגטון בוסטון, הצגה של הקאבס וגם תצוגת מופת של ארון רוגרס בניצחון של גרין ביי

  14. איתי עזרא

    9 דצמ 2014 17:13:57

    טוב לבקשתך: ליבך פועם במהירות, אתה מזיע, לחוץ, ישנה מין הרגשה כזאת שבה את חייב לעצום את העיניים אבל אינך יכול,אתה רועד,קופץ את אגרופיך קרוב לפה,אתה לא ממצמץ. כשהכדור קיפץ החוצה הלב שלי נפל לאתם יודעים איפה! ואז כשנכנס לצד הצליל הצורם של הבאזר אתה קופץ בתרועות שמחה!

    1. p

      9 דצמ 2014 17:41:49

      +1
      תוך כדי התארגנות בבית, כבר ממש צריך לצאת והאשה מחכה.
      כשהכדור פגע בטבעת וקפץ גבוה גבוה היו עשיריות שנייה של עצבים, תסכול ועצב רב, רק כדי לראות את הכדורפוגע שוב ונכנס.
      התחלתי לצעוק ולקפוץ בהתלהבות כמו ילד קטן בזמן שהאשה הסתכלה עליי בחוסר הבנה מוחלט וחיוך גדול ובגאווה ענקית הראתי לה את הריפליי.
      עשה לי את הבוקר ואת כל היום.

    2. עגל

      9 דצמ 2014 18:24:30

      מעניין אבל גם אני הייתי לקראת יציאה מהבית עם הילדים וברגע שהכדור נכנס לא הרגשתי כלום, הדופק נשאר ללא שינוי. האם ההסבר הוא:
      א. אני דג קר, אייסמן שלא מתרגש ולא נלחץ
      ב. לא אכפת לי מהקליפרס, או מכל קבוצה אחרת פרט ליוסטון.
      ג. הייתי בטוח שהכדור יצא החוצה, בכל זאת אלו הקליפרס.
      ד. לא הספקתי להבין מה קורה בזמן אמת, אני כבר זקן מדי.

      רמז: תשובה ד'.

    1. איתי עזרא

      9 דצמ 2014 19:56:02

      באו לראות קצת כדורסל איכותי במקום הכדורפח באנגליה חור הכדורסל מס׳ 1 בעולם! לא נראה לי שהם נהנו אולי כדאי שיחזרו לאנגליה לראות רגבי או מרוצי סוסים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט