חכם וטיפש/מתן גילור

אומרים שסיכומים עושים בסוף – אז אומרים? לי מתחשק לעשות סיכומים דווקא בהתחלה!

אז תכינו את עצמכם להרבה מלל על שני השחקנים הכי מסוקרים בליגה, ששבועיים מהיום כנראה יתברר כשטות מוחלטת, ובואו נצא לדרך.

*

החכם – קובי בראיינט: בראיינט מציג את האחוזים הגרועים בקריירה. לראשונה הוא יורד מ-40% מהשדה, ולראשונה מאז שנתו השניה בליגה הוא יורד מ-80% מקו העונשין.

יאמר פלוני "אז מה? הלוא מדובר על שחקן בן 36, בעונתו ה-19 בליגה ואחרי פציעות קשות." יענה לו אלמוני: "אם הוא מבוגר מדי ופצוע מדי, שיזרוק פחות." מי מהם צודק? כמובן ששניהם. מחד גיסא, ודאי שגיל מתקדם ומצב פיזי מתדרדר גורמים לירידה בתוצרת. מאידך גיסא, מצופה משחקן שיודע שרמתו יורדת להיות מספיק אחראי ולזרוק פחות.

הרשות לבראיינט נתונה. זה הרי ברור. השאלה היא: מה צפוי ומה לא דווקא?

צפוי – הלייקרס לא יגיעו לפלייאוף. לא בהכרח צפוי – שבירת שיא הניצחונות השלילי לעונה.

צפוי – בראיינט יעבור את ג'ורדן במספר הנקודות הכולל. לא בהכרח צפוי – בראיינט יקלע מספיק נקודות כדי שג'יימס, דוראנט ודומיהם לא יעברו אותו.

צפוי – בראיינט יסיים כקלע המוביל של הלייקרס. לא בהכרח צפוי – בראיינט יסייע לפתח את הדור הבא.

צפוי – בראיינט יהיה בין 5 הקלעים המובילים בליגה. לא בהכרח צפוי – בראיינט יהיה בחמישיית העונה.

אז למה אני מסווג את בראיינט תחת קטגורית החכם? כיוון שככל הנראה הוא עושה את הבחירה הנכונה. נניח לרגע שבראיינט צריך לבחור האם לזרוק 25 פעמים ממוצע למשחק או 15 פעמים ממוצע למשחק. האופציה הראשונה תוביל אותו למספר גבוה יותר של נקודות ברשימה ההיסטורית ותשאיר אותו שם זמן רב יותר וכן תאפשר לו להימנות על הקלעים המובילים של הליגה. ומה לגבי האופציה השניה? האופציה השניה אולי תאפשר מספר רב ניצחונות רב יותר ללייקרס, אולי תכניס אותו לחמישיית העונה ואולי תעזור בפיתוח הדור הבא של הלייקרס, אבל האולי הזה ברמת ודאות די נמוכה. לפיכך, ההימור על האופציה השניה לא משתלם לו. ככל הנראה שהלייקרס ישברו את השיא השלילי גם אם יבחר באופציה השניה. ככל הנראה שלא יבחר לחמישיית העונה גם אם יבחר באופציה השניה. ככל הנראה שהשחקנים שכיום בלייקרס לא יהוו את הבסיס לעידן המוצלח הבא שלהם (אולי חלקם הקטן יהיה שם כהשלמות לסגל). בראיינט בעצם מעדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ ובצדק לדעתי.

במקצוע שלי, נהוג להבדיל בין 4 רמות ודאות: ודאי (>95%), יותר ודאי מאשר לא (>50%), פחות ודאי מאשר כן (<50%), קלוש או פחות מכך (<10%). אם התועלת מפחות זריקות של בראיינט היתה עולה על העלות אפילו ברמת ודאות של פחות מ-50% הייתי מבקר אותו, אבל הסיכוי לכך קלוש, ולכן הוא נוהג בחוכמה. הנזק הגדול ביותר הוא לממוצעי הקריירה שלו מבחינת אחוזי קליעה ושם הוא בלאו הכי לא מבריק.

 

הטיפש – לברון ג'יימס: רגע, תרגעו, אני ממש לא חושב שלברון ג'יימס טיפש. בכלל לא. הוא דווקא אחד השחקנים הכי חכמים בעולם על המגרש ומחוצה לו – בכל מה שקשור לכדורסל בוודאי ואולי גם בכלל. אז מה כן? אני כן חושב שהוא מתנהל בצורה טיפשית. אם יש משהו שג'יימס לא יכול לבוא בטענות לגביו זה הסגל של הקאבלירס. זה לא רק שהוא ידע בדיוק לאן הוא מכניס את עצמו, אלא שהוא היה שותף מלא (לפחות לפי השמועות והקרבה שלו לשחקנים שיובאו) ביצירתו. עד לעונה, ג'יימס היה מפלצת יחסית לשחקן בעמדת הסמול-פורוורד. כבר כמה שנים טובות ששתי הנקודות הבטוחות ביותר בעולם הכדורסל הן לברון ג'יימס מתקיף את הטבעת. עכשיו, אני ממש לא בא בטענות לג'יימס שהחליט להוריד במשקל ולזרוק יותר מבחוץ. אני חושב שזה מאד חכם לשחקן כבר בגיל כזה להתחיל להסתגל לירידה ביכולות הפיזיות. אין זמן טוב יותר לפתח כלים חדשים ולעבוד על החסרונות כשאתה עדיין בשיא ויש לך רפרטואר שלם. הרי יותר קל לשפר את הזריקה מבחוץ כשעדין מפחדים מהחדירה שלך. הרבה יותר קל לעבוד על הפייד-אווי כשעדין מפחדים מהפוסט-אפ. אז מה בכל זאת הבעיה? הבעיה היא שג'יימס רוצה להשתנות בשיטה ובסגנון, אבל לא משתנה בחשיבה. ג'יימס עדיין חי על המחשבה שמטרת השחקנים סביבו צריכה להיות לרווח לו את המשחק. לשיטה זו שחקנים דוגמת מייק מילר, ג'יימס ג'ונס וקווין לאב הכי מתאימים שיש. אבל לשחקן שזורק יותר מבחוץ מתאימים שחקנים אחרים. דווקא כאלה שיודעים לצופף את המשחק ולחדור, כדי לפנות לו יותר שטחים בטווחים של 4-8 מטרים מהסל. וזה לא נגמר פה. עד העונה, ג'יימס היה הדינמו של הקבוצה. השחקן שנמצא בכל מקום. זה שלא מפסיק לנוע, לרוץ למתפרצות ולשבור קווי מסירה של היריב. ההוא שלפעמים היה נדמה לך שיש שניים ממנו. גם ג'יימס מבין שאם הוא רוצה להאריך את הקריירה ונוכח גילו הוא חייב להשתנות גם בזה. לרוץ למתפרצת רק כשיש סיכוי טוב לקבל את הכדור. לרוץ למסירה של היריב רק אם יש סיכוי סביר לחטיפה. מה הפתרון הנכון? להקיף את עצמך בחבורת צעירים נמרצים שיעשו את התפקיד הזה במקומך וישאירו לך לעשות את הדברים שאתה טוב בהם. ומה הפתרון שג'יימס מצפה שיקרה? שהוא ישחק מספר דקות פחות מאשר בעבר ואז יוכל להמשיך לשחק באינטנסיביות גבוה. אולי ג'יימס חושב שזה עדיף בשבילו, אבל זה בטח פחות טוב לקבוצה. לקבוצה עדיף 80% ג'יימס על המגרש למשך 36-38 דקות מאשר 95% ג'יימס למשך 30-32 דקות. מה שג'יימס עשה זה בעצם לשמר את מקומו בסגל כצעיר הדינמי ובו בזמן לדבר כמו זקן השבט.

*

אלה הם, גבירותי ורבותי, שני השחקנים שמובילים, נכון להיום, את טבלת הקלעים של ה-NBA. כמובן שזו רק תחילת העונה ודברים עוד יכולים להשתנות, אבל כששני שחקנים בשפל מבחינת כמות הנקודות וכמות האחוזים ביחס לעצמם וביחס למובילי טבלת הקלעים בעונות האחרונות זו תעודת עניות לפתיחת הליגה. נשמת אפה של הליגה היא הצטיינות כוכביה והיכולת לשווק אותם. אז חברים יקרים שם מעבר לאוקיינוס, תתעוררו ומהר!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. דקסטר

    22 נוב 2014 12:04:24

    אז מתן אתה כלכלן או רואה חשבון אני מבין? 🙂

    אין לקובי שום סיכוי להיבחר חמישיית העונה כי הוא משחק בקבוצה הכי חלשה בליגה- אני לא מחשיב את פילי.
    הקבוצה של הלייקרס מחורבנת ובאמת בתור אוהד גדול של קובי אין לקבוצה הזו תקומה כל עוד הוא שם.
    מבחינתם שימשיך לזרוק, ישבור כמה שיאים על הדרך וכולם יהיו מרוצים.

    רק חבל בשבילו ובשבילנו שהשמחה על שבירת הנקודות של מייקל תהיה מהולה בהרבה מרירות כי הקבוצה הזו לא דומה לשום דבר.

    וכן אני מסכים שהוא צריך לזרוק פחות.
    מה זה משנה אם הוא בן 36 או 26.
    להיפך, דווקא בגלל שיותר קשה לו לקלוע- כפי שכולם שמים לב כי 30 אחוז זה 30 אחוז.. אז בחירת הזריקות שלו צריכה להיות יותר מחושבת.

    לגבי לברון, צודק.
    אם הוא משנה את סגנון המשחק שלו כך הסגל סביבו צריך להשתנות גם כן.
    מה שעבד במיאמי לא יעבוד בקליבלנד.

  3. דובי

    22 נוב 2014 12:36:12

    לברון בחיים לא יתקרב לצמרת הקלעים הגדולים.
    אין דבר שלברון רוצה יותר מלהגיע לגיל 33 ולהעביר את ההובלה לאיזה ילד מתלהב.
    הוא לא מוביל באופי.
    ג'ורדן וקובי אלפא דוגז מלידה וסקוררים נדירים
    קארים חור שחור שואב כדורים עם יכולות התקפה יוצאות דופן
    קארל מלון שיחק עם סטוקטון. אפילו סבתא שלי אם הייתה 2.06 ומשחקת ליד סטוקטון הייתה עושה קריירה של 10,000. ע"ע אמארה ונאש

    לברון סתם בהמה שהליגה והיח"צ מפמפמים. עם כל הכישורים שלו, אין לו יכולת התקפית יוצאת דופן, ובטח לא אופי.

    דוראנט, מצד שני, יקלע עשרים עם רגל שבורה ושפעת. אם הוא יהיה בריא הוא יגיע לצמרת.

    1. מתן גילור

      22 נוב 2014 13:17:16

      לברון כבר בצמרת הקלעים הגדולים! אאל"ט הוא שלישי בממוצע הנקודות בכל הזמנים ועושה זאת באחוזים מצוינים. מספיק לראות שהוא מגיע בגיל הכי צעיר לכל רף נק' (5,000, 10,000, 20,000 וכיו"ב). רק לשם השוואה הוא קולע 2 נק' יותר מבראיינט ואחוזים טובים יותר הן מהשדה (משמעותית!) והן מהשלוש. בינתיים, הוא גם קולע יותר ובאחוזים טובים יותר מדוראנט.
      בקיצור, אם שלישי בכל הזמנים זה לא יוצא דופן, אז אני דחוף צריך לרענן את ההגדרות שלי.

        1. מתן גילור

          22 נוב 2014 13:54:07

          בממוצע ברור שלא. אף אחד לא יעבור את ג'ורדן.
          בסה"כ – כנראה שכן. בראיינט ישב שנה בחוץ ועובר אותו בגיל 36. ג'יימס קולע יותר מבראיינט. אא"כ הוא יפצע או ירד מתחת ל-20 נק' למשחק בעונות הקרובות, יש סיכוי מאד סביר שהוא יעבור אותו בגיל צעיר יותר מאשר בראיינט.
          בקיצור, זה תלוי בעיקר במצב הפיזי ובהחלטה שלו לשחק מספיק זמן.

  4. bascketball reference

    22 נוב 2014 13:04:22

    הפוסט הזה נשמע כאילו כתב אותו ילד טיפש אז בדקתי קצת נתונים ומסתבר שהטיפש היחיד כאן זה אתה.

    הסטטיסטיקה של מיקום הזריקות של LBJ כמעט זהה לשנה שעברה שהייתה שנת השיא שלו.

    על השטויות שכתבת על המחטיא הגדול בכל הזמנים חבל להגיב

    ותודה ל bascketball reference

    2. מתן גילור

      22 נוב 2014 13:31:00

      למרות שהתגובה בהחלט לא ראויה, אתייחס.
      מספיק להסתכל על הערכת המיקום ב-basketball reference. בשנתיים האחרונות הם מעריכים אותו בפאוור 82% ו-9/15 בסמול, בעוד השנה 66% בסמול ו-29% בפאוור. זה מראה בדיוק שהוא יוצא יותר החוצה לעומת השנתיים האחרונות.
      חוץ מזה, שהנתונים היבשים פה לא מספרים את כל הסיפור. מדוע? כי יש הבדל עצום בין שחקן שחופר את דרכו עד הטבעת מול 2 שחקנים לעומת שחקן שמגיח מהדלת האחורית. במחינת מיקום הנתונים יראו מיקום זהה, אבל מבחינת המהות יש הבדל עצום. אם אתה לא מזהה שינוי במשחק שלו, אז נסכים שלא להסכים.

  5. IDO

    22 נוב 2014 13:20:07

    דיוויד בלאט בבעייה – לא סופרים אותו, בייחוד לברון וקיירי.

    אני חושב בכל רם, רגע לברון גם התקשה להבין את המאמן דונאטס שהיה לו ואת הפיליפיני בשנה הראשונה ועכשיו את בלאט… רגע זה כבר מחזורי.
    נראה לכן שהיה מסתדר עם פאפ או קרלייל?

    1. מתן גילור

      22 נוב 2014 13:33:50

      אני לא חושב שיש לו בעיה להבין את בלאט. לפחות לפי הראיונות שבלאט מעניק, לרבות בעברית, ג'יימס מבין הכי טוב בקבוצה את מה שבלאט מנסה להעביר. יכול להיות שהוא לא סופר אותו מספיק כדי ליישם. גם עם ספולסטרה היתה בעיה כזו בהתחלה והם עשו 4 גמרים ו-2 אליפויות ביחד. אני בטוח שבלאט קונה תרחיש כזה.

      1. עגל

        22 נוב 2014 14:14:45

        במיאמי היה את פאט ריילי שידע להפגיש את כולם ולחבר אותם לכיוון הנכון. כאן זה גריפין. האם הוא מסוגל לתפקיד הזה ?

  6. עגל

    22 נוב 2014 14:11:00

    טור מעולה, מאוד נהניתי לקרוא. אני גם מסכים שקובי צריך להמשיך ולזרוק. זה האפי שלו וזה מה שהוא עושה הכי טוב. כמו הבדיחה על הצפרדע שמעבירה את העקרב את הנהר ואז בסוף הוא עוקץ אתה, סתם כי זה האופי שלו.

    לגבי לברון העלית נקודה מעניינת. אני לא חושב שהוא בהמה שהליגה פימפמה אלא להיפך, הוא שחקן שלם שיש לו את כל סט הכישורים, דבר שלא ראינו אף פעם. ונכון שהוא לא קילר כמו ג'ורדן וכ"ו.
    למי אכפת בכלל אם הוא יעבור את ג'ורדן בקלעים, מעולם אפילו לא חשבתי על זה. זו בכלל לא ההשוואה בשביל שחקן כמוהו. וסטטיסטיקות מראות שכבר בשנה שעברה לברון הקטין את כמות החדירות לסל ביחס לעבר.

    אחת הבעיות עם קליבלנד השנה היא שבמיאמי היו 3שחקנים וטרנים שכבר היו שם וידענו שהם ילמדו לשחק יחד ובסוף העניין יסתדר. כאן, ללאב אני נותן קרדיט אבל קיירי הוא בעייה גדולה, ילד. הייתי מחליף אותו בשמחה בשחקן פחות סקורר שיודע לרכז קבוצה.

  7. דוד

    22 נוב 2014 17:00:22

    בהמה בהמה, אבל הייחצון לבדו לא באמת מביא אליפויות אתה יודע.
    מסכים עם הכותב בקשר לקובי, אין להם שום סיכוי להגיע לפלייאוף או אפילו לשפר את המאזן שלהם בצורה ניכרת, וגם אם הוא יזרוק פחות, על מי אפשר לסמוך שם שיקלע?
    בקשר ללברון, עדיף ממילא שישנה עכשיו קצת את צורת המשחק שלו ויהיה מוכן בהמשך. גם מיאמי בעונה הראשונה התחילה לא טוב. קצת סבלנות לא תזיק, העסק יתחבר.

  8. יניב

    22 נוב 2014 17:32:39

    לדעתי לברון בכלל לא טיפש ההתנהגות שלו גם במגרש וגם מחוץ למגרש פשוט מראה לדעתי את הרצון של ובלאט יפוטר ואז ימונה החבר טירון לו. זה ההסבר היחידי. ונקודה נוספת שקשורה לכך שלברון הוא תמיד הראשון להגיע לנקודות ציון( הכי צעיר) נעוצה שפשוט הוא מהיום הראשון בליגה סיפק נקודות ואילו קובי שנתיים ראשונות כמעט לא היה פונקציה

    1. מתן גילור

      22 נוב 2014 17:42:46

      גם זה וגם היציבורת שלו. מאז עונת הרוקי הוא לא ירד מ-26.7 נק' למשחק. לבראיינט לעומת זאת לקח 4 עונות להגיע למספרים האלה והיו עוד עונות באמצע, כולל בשיא, עם מספרים טובים פחות.

  9. נתן

    22 נוב 2014 18:08:13

    אני חושב ששחקן צריך לשחק תמיד בשביל הקבוצה, על אחת כמה וכמה שחקן מוכח וטרן עם חוזה מובטח, ולכן לא מבין למה לרדוף אחרי סטטיסטיקה ולא אחרי ניצחונות. זה ספורט קבוצתי אחרי הכל, והניצחון מעל לכל.

  10. יהודה

    22 נוב 2014 21:57:02

    ה'חכמה' של קובי היא כרגיל חכמה של מי שחושב על עצמו לפני הקבוצה – תמונת הראי שלו הוא טים דנקן. בכדורסל זו חכמה שהולכת נגד המשחק.
    ולכן קובי עם כל היכולות האתלטיות יוצאות הדופן, אחרי כל הווינריות (האגואיסטית) ואחרי כל הסטטיסטיקה המפוארת ישאיר מורשת של שחקן נחות עם קריירה נחותה ביחס לדנקן.

  11. אלעד

    23 נוב 2014 01:22:46

    הבעיה עם בראיינט לא התחילה העונה. בראיינט עסוק בעצמו מהיום שהוא הגיע לליגה. (ככל הנראה גם לפני כן, אבל זה לא מענייננו). זו הסיבה שהוא גרם לשאקיל לעזוב למרות שלשאקר היו לפחות עוד 2 עונות ברמה הגבוהה בקנה. זו הסיבה שהלייקרס לא לקחו אליפויות ב2003 ו2004. זו הסיבה שתוך שנתיים, הקבוצה שהייתה אלופה באק טו באק לא היתה אפילו קונטדרית. בחירת זריקות היא משהו שמסגל לעצמו כל כוכב בליגה ועם הזמן זה אמור להראות טוב יותר. שחקן שעושה את זה נכון, גם בגיל מתבגר עדיין יקלע באחוזים טובים. לצערו של בראיינט כמה "זקנים" בליגה מראים שאפשר גם אחרת. ראו ערך נוביצקי ודאנקן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט