העונה שעברה:
מאזן בעונה שעברה: 18- 20. מקום 12 ועונה שנייה ברצף מחוץ לרבע הגמר.
מאמן: עודד קטש. פותח עונה חמישית, כשיש לו עם מכבי 2 הופעות ברבע הגמר של היורוליג (ו-2 הפסדים במשחק 5), 3 אליפויות ושני גביעים.
סיכום העונה שעברה: בפתיחת העונה מכבי נראו נורא, ומצאו את עצמם במקום האחרון אחרי 13 מחזורים. עם זאת, החזרה הזמנית לארץ החלה רצף של 5 ניצחונות שהמשיך להתפתח למומנטום, ובמהלך חודש מרץ מכבי אפילו העפילו למאזן חיובי והתקרבו למאבקי העלייה לרבע הגמר. שם זה נגמר ועונת היורוליג בצהוב-כחול הסתיימה עם 4 הפסדים רצופים, אחד מהם בדרבי שהבטיח להפועל את ההעפלה ההיסטורית לרבע הגמר.
.jpg "פריוויו לעונת היורוליג 2026-7: מכבי תל אביב / עמיחי קטן")
קיץ 2026:
הגיעו: ים מדר (מהפועל ת"א), קיטון וואלאס (מאטלנטה), בונזי קולסון (מפנרבחצ'ה), דניאל ת'ייס (ממונאקו), ארמנדו בייקוט (מפנרבחצ'ה).
עזבו: ג'ף דאוטין (לנאפולי), לוני ווקר (לדנבר), דיוויד אפיאני (ליקטרינבורג), תמיר בלאט (להפועל ת"א), מרסיו סנטוס (למכללת LSU), זאק הנקינס (לבנדירמה).
למרות שגם העונה שעברה הסתיימה מחוץ לפלייאוף היורוליג, היה בה רושם הרבה יותר חיובי מבחינת מכבי ביחס לעונה שקדמה לה, גם בגלל שיפור משמעותי במאזן ביורוליג (7 ניצחונות יותר), גם בגלל השלמת הדאבל המקומי, ובעיקר בגלל השיפור שהתרחש תוך כדי העונה, כולל ריצה של 15- 6 מתחילת דצמבר עד אמצע מרץ, שם הפציעות והסיטואציה הכריעו את הקבוצה. לכן, בגזרת הפורוורדים אף אחד לא עזב, והשינויים העיקריים היו בקו האחורי ובשאלת הגבוהים לצד סורקין, כאשר מלבד מרסיו סנטוס שעבר למכללות, התלבטו במכבי האם להשאיר את זאק הנקינס כגבוה שלישי או להביא מישהו אחר במקומו.
הסאגה הגדולה של הקיץ הביאה למכבי את ים מדר, אחרי יכולת נהדרת בסדרת הגמר בדרבי, במקומו של תמיר בלאט. ג'ף דאוטין לא היה רלוונטי בקבוצה רוב העונה שעברה ושוחרר עוד לפני שהיא הסתיימה, וגם אפיאני שהגיע במקומו לשלהי העונה לא ימשיך, ואת מקומו של לוני ווקר כפליט NBA שיחזק את הקו האחורי תופס קיטון וואלאס, אח של קייסון מאוקלהומה, שגם קצת דומה לו באינטנסיביות ההגנתית, אבל היכולת לייצר נקודות היא לא ברמה של ווקר, שגם בעונה לא טובה קלע 15.3 נקודות למשחק. בקו הקדמי, ארמנדו בייקוט הגיע מפנרבחצ'ה על תקן הגבוה השלישי שיביא נוכחות בצבע וריבאונד, ובסופו של דבר מכבי ניצלה את הבעיות הכלכליות של וילרבאן והצליחה להניח את היד על דניאל ת'ייס, כנראה הגבוה הבכיר ביותר שהגיע לקבוצה בעשור האחרון.
העונה הקרובה:
חמישייה מסתמנת: ג'ימי קלארק, איפה לונדברג, בונזי קולסון, ג'יילן הורד, דניאל ת'ייס / רומן סורקין.
ספסל: ים מדר, קיטון וואלאס, ג'ון דיברתולומאו, אושיי בריסט, וויל ריימן, טי ג'יי ליף, רומן סורקין / דניאל ת'ייס, ארמנדו בייקוט (עמית עבו, גור לביא, שיין האנטר).
בשאלה מי ייכנס לחמישייה ביורוליג אני מניח שלפחות בשלב הראשון נראה את שני הגארדים שהובילו את מכבי בעונה שעברה, כאשר וואלאס ומדר יכולים להשתלב מהספסל, אבל באותה מידה ייתכן שנראה שינויים כאלה לאורך העונה, או אפילו כבר השבוע כי קלארק מתאושש מפציעה. בין קולסון לבריסט נדמה לי שכרגע קולסון ייפתח בחמישייה, גם בגלל שבריסט מתאושש מפציעה, וגם בגלל שבעונה שעברה וויל ריימן פתח בחמישייה כשבריסט עלה מהספסל, ג'יילן הורד הוא אולי המניה הבטוחה ביותר לדקות משחק אצל קטש, ואילו בקו הקדמי ת'ייס גם מתאושש מפציעה וגם לא ברור לי כמה יעמיסו עליו באופן כללי, אבל נדמה לי שהוא כן יקבל את המקום לפתוח, גם אם בהמשך יתברר שסורקין הוא הגבוה הבכיר יותר.
הישראלים:
רומן סורקין מגיע אחרי עונת שיא ביורוליג, בה הוא קלע 13.5 נקודות למשחק, וגם אם יקבל פחות דקות העונה, הוא הפך למניה בטוחה, לצד החסרונות שלו מול גבוהים שיש להם יתרון פיזי עליו. ים מדר שיחק ביורוליג בכל אחת מ-4 העונות האחרונות, ב-4 קבוצות שונות, אך העונה הטובה ביותר שלו הייתה הראשונה עם פרטיזן בה הוא קלע 5.8 נקודות למשחק. מצד שני, ביורוקאפ עם הפועל הוא היה מצוין עם 14.4 נקודות למשחק, כולל נתון יוצא דופן של 56.2% לשלוש, ובעונה שעברה הוא בעיקר התאושש מפציעה ולא קיבל המון הזדמנויות ביורוליג, כך שהפוטנציאל לקפיצת מדרגה נמצא שם.
לצד שני כוכבי הנבחרת כשאבדיה לא נמצא, הישראלים הבאים בתור הם וויל ריימן וטי ג'יי ליף. ריימן כנראה יאבד את מקומו בחמישייה מהעונה שעברה, אבל גם ככה הוא קיבל רק כ-12 דקות למשחק, והאינטנסיביות ההגנתית עם הקליעה הטובה מהפינות כנראה יזכו אותו בדקות גם בעונה הקרובה, ואילו ליף התפתח לאורך העונה שעברה לשחקן שישי איכותי של 9.1 נקודות ו-4.7 ריבאונדים באחוזים מצוינים, אבל נפצע בפברואר וגמר את העונה. ליף כבר הספיק לחזור, וגם אם יקבל פחות דקות כשיש גם את קולסון, לפרקים הוא היה זה שסיים הכי טוב בצבע בעונה שעברה, והוא מביא דברים שאחרים לא מביאים בקו הקדמי.
בקבוצה הבאה נמצאים ארבעה שחקנים שאני מעריך שלא יהיו בסגל ליורוליג כשכולם בריאים. הקפטן ג'ון דיברתולומאו מנוסה מאוד ופותח עונה עשירית במכבי, אבל בגיל 35 ואחרי ששקל כבר פרישה לפי הדיווחים, יש כנראה 12 שחקנים לפניו בהיררכיה, לפחות עד שיתברר שהקבוצה זקוקה לאנרגיות שלו. עמית עבו הוא רכז ישראלי מסקרן שהגיע באמצע העונה שעברה אחרי תקופה בצרפת, אבל את מעמדו ביורוליג הוא יצטרך לחצוב דרך משחקי הליגה, שם הוא יקווה לקבל יותר הזדמנויות מאשר בסוף העונה שעברה, גם בגלל פציעה. גור לביא כבר קיבל הזדמנות ביורוליג אחרי הפציעה של ליף, אבל אז נפצע בעצמו, כנראה יחמיץ את תחילת העונה, ויצטרך לחצוב את מעמדו מההתחלה, ואילו המתאזרח שיין האנטר חזר מהשאלה, ויקווה לקבל הזדמנויות בליגה, כאשר כרגע הוא וריימן לא יכולים להירשם יחד למשחקי ליגה בגלל ההגבלות על "מתאזרחים חדשים".
הקו האחורי:
אם נתעלם רגע מדיברתולומאו, ג'ימי קלארק הוא השחקן הוותיק ביותר בקו האחורי של מכבי, והוא הצטרף לקבוצה לפני שנה וחצי. קלארק דווקא ירד מ-10 נקודות למשחק ביורוליג ב-2025 ל-9.5 אשתקד, אבל שיפר קצת את היעילות שלו, ובעיקר עשה קפיצת מדרגה בסיבוב השני, בו הוא קלע 13.4 נקודות למשחק לעומת 5.8 בלבד בסיבוב הראשון, והיה חלק מהשיפור הקבוצתי באופן כללי. עם זאת, מי שמסומן כמי שהוביל את השיפור הזה הוא איפה לונדברג, שהצטרף באמצע העונה שעברה וסיים אותה כ-MVP של סדרת הגמר בארץ, ומכבי ניצחו 11 מתוך 16 המשחקים בהם הוא שיחק ביורוליג לפני שנפצע, ובהם הוא קלע 11 נקודות למשחק.
לצד שניהם, וים מדר עליו כבר דיברנו, הרכש המסקרן בקו האחורי הוא קיטון וואלאס, שבילה קצת ב-NBA ויותר מזה בג'י ליג, ומוצא את עצמו באירופה לראשונה. וואלאס הוא בעיקר שחקן הגנה מצוין, בדומה לאח שלו קייסון מאוקלהומה, ובמכבי הוא יצטרך לייצר לעצמו זריקות, גם מרחוק שם הוא עם אחוזים סבירים, וגם בצבע, לשם הוא יצטרך ללמוד להגיע יותר. לצורך העניין, בסופרקאפ נגד הפועל וואלאס קלע כמה זריקות מרחוק וסיים עם 10 נקודות ב-4/10 מהשדה, אבל לא ממש הגיע לצבע, והוא יצטרך לעשות את זה יותר לאורך העונה.
הפורוורדים:
בונזי קולסון שיחק במכבי בעונות 2023-4, בהן הוא היה עם ממוצע של 11.7 נקודות באחוזים טובים (49.7% מהשדה ו-38.2% לשלוש), ובשנתיים האחרונות בפנרבחצ'ה הוא כבר היה במעמד משני יותר עם 6.9 נקודות למשחק ב-45.6% מהשדה, אבל השתפר ל-42.2% לשלוש, והשאלה תהיה איך הוא ישתלב מחדש במכבי, כשייתכן שמדובר בפורוורד הבכיר של מכבי מבחינה התקפית. לצידו נמצא אושיי בריסט, שקלע בעונה שעברה 8.7 נקודות באחוזים הרבה פחות טובים מאלה של קולסון (43.2% מהשדה ו-32% לשלוש), אבל הגנתית מדובר היה בצלע מרכזית במכבי בעונה שעברה, וגם מבחינה התקפית היה שיפור תוך כדי העונה, שהצהובים מקווים לראות המשך שלו. מי שמשלים את עמדה 3 הוא כנראה וויל ריימן, שקלע ב-38% לשלוש בעונה שעברה ו-40% באחת שלפניה.
בעמדה 4, השם הבכיר הוא ג'יילן הורד, שהוביל את מכבי בדקות משחק בפער משמעותי בשנתיים האחרונות, ובעונה שעברה היה שני בכל היורוליג בריבאונדים, רק אחרי מילוטינוב של אולימפיאקוס. בצד ההתקפי, הורד ירד מ-14.7 נקודות למשחק ב-2025 ל-11.7 בעונה שעברה והאחוזים שלו ירדו מ-57.3% ל-52.7%, כך שמי שהיה העוגן הראשי של מכבי ב-2025 קצת ירד במעמדו ב-2026, ובמיוחד אם ליף יהיה בריא העונה ואולי נראה את סורקין משחק קצת יותר בעמדה 4, ייתכן שגם הדקות של הורד קצת ירדו. מצד שני, בפלייאוף האחרון בליגה הורד קלע 18.1 נקודות למשחק והיה חלק מרכזי בהצלחה של מכבי בשלבי ההכרעה של העונה. על ליף ולביא כבר דיברנו, כשליף צפוי לקבל דקות משמעותיות כמחליף של הורד, ואולי גם לידו לפעמים, מה שאפשר לעשות גם בעמדות 3-4 וגם בעמדות 4-5.
הקו הקדמי:
ארמנדו בייקוט הגיע כגבוה שלישי שצריך לתת בעיקר הגנה על הצבע וריבאונד, אבל יש לו גם יכולת מסירה לא רעה לגבוה ויכול להתמצא לא רע בשורט-רול. לעומתו, דניאל ת'ייס הוא השם הכי גדול שמכבי הביאו לקו הקדמי לפחות מאז אמארה סטודמאייר בשלהי הקריירה שלו, ובשנתיים האחרונות במונאקו הוא הראה שיש לו עדיין מה לתת. גבוה שיכול לייצר מצבים בפוסט-אפ או בפיק-אנד-רול, עם קליעה לא רעה מחצי מרחק וקצת מחוץ לקשת, ועם עוצמה פיזית שתקשה על גבוהים יריבים לתקוף אותו. מצד שני, ת'ייס עשוי להתקשות בחילופים מול שחקנים מהירים, ומכבי תצטרך למצוא את הפתרון לזה.
כמה שאלות מפתח:
איך תיראה הקליעה של מכבי מחוץ לקשת העונה?
בעונה שעברה מכבי זרקו יותר שלשות מאי פעם, בעיקר בגלל לוני ווקר שלקח 6.9 זריקות מחוץ לקשת למשחק, אבל גם בלאט (4.8), לונדברג (4.4) וקלארק (3.9) לקחו כמות שלשות שלא הרבה שחקני מכבי לקחו בעונות קודמות. עם זאת, האחוזים נשארו אותו דבר כמו בעונת 2025 כפי שתוכלו לראות בטבלה למטה, וגם הפעם הייתה למכבי קבוצה שאפשר לומר ששלשות לא היה הדבר שהיא הצטיינה בו.
| עונה | זריקות לשלוש | קליעות לשלוש | אחוזים לשלוש |
|---|---|---|---|
| 2026 | 28.6 (3) | 10.1 (4) | 35.3% (12) |
| 2025 | 22.5 (18) | 8.1 (16) | 35.8% (12) |
| 2024 | 24.3 (12) | 8.9 (12) | 36.6% (9) |
| 2023 | 25.6 (7) | 8.9 (12) | 34.8% (13) |
| 2022 | 22.8 (15) | 8.2 (14) | 36% (7) |
| 2021 | 25.1 (8) | 8.8 (11) | 35.1% (16) |
| 2020 | 26.5 (5) | 9.9 (7) | 37.5% (11) |
| 2019 | 25.8 (5) | 8.7 (8) | 33.6% (14) |
| 2018 | 18.7 (15) | 6.7 (16) | 35.6% (11) |
מבין אלה שזורקים שלשות, כל אלה שהיו עם פחות מ-35% בעונה שעברה נשארו במכבי (סורקין, לונדברג, בריסט, קלארק והורד), והמצטרפים החדשים הם קלעי שלשות פחות טובים מאלה שעזבו, וואלאס לעומת ווקר, מדר לעומת בלאט ות'ייס לעומת סנטוס, מלבד קולסון שאמור לשדרג את הקליעה מבחוץ של עמדות הפורוורד. אולם, בסגל שבו כולם יכולים להרים שלשות ברמה מסוימת (אפילו בייקוט קלע שלשה בסופרקאפ), ומצד שני קשה להצביע על קלעי טוב באופן יוצא דופן שזו תהיה הפתעה אם לא יעבור את ה-40% לשלוש, מדובר במשימה קבוצתית של ייצור מצבים, מציאת האיש החם אם רלוונטי ובחירת זריקות נכונות. בעונה שעברה זה היה הדבר העיקרי שמנע מההתקפה של מכבי להיות בצמרת היורוליג.
האם ת'ייס ובייקוט מתאימים לחפות על רומן סורקין בקו הקדמי?
אחת הבעיות העיקריות של מכבי בשנים האחרונות בכלל, ובעונה האחרונה בפרט, הייתה ההגנה על הצבע. גם בשנים של ג'וש ניבו מכבי קצת התקשתה בזה, אך מאז שסורקין הפך לגבוה הבכיר, חסר למכבי גבוה בעל נוכחות משמעותית בצבע. ארמנדו בייקוט הוא סימן שאלה ושחקן שלא מאוד הצליח בעונת היורוליג הראשונה שלו בפנרבחצ'ה, אבל על הנייר יש לו את סט התכונות המתאים כדי להשלים את סורקין מבחינת היכולות ההגנתיות שלו והמאבקים בצבע, ואילו דניאל ת'ייס כבר בן 34 ואחרי שיאו, כך שהוא פחות נייד מאשר בעבר, אבל את הניידות סורקין מספק היטב, כך שהתפקיד של ת'ייס הוא להיות מישהו שיחזיק את הצבע בהגנה ויקבל אליו כדורים בהתקפה, ויהיה מעניין לראות האם זה יביא לשיפור הגנתי מצד אחד, וכיצד קטש יעשה את ההתאמות ההתקפיות לגבוהים השונים שיש לו בסגל.
איך נראה הקו האחורי החדש עם וואלאס ומדר במקום ווקר, בלאט ודאוטין/אפיאני?
תהיה יותר הגנה. את זה אפשר לומר בביטחון, כי מכבי ויתרו על החוליות החלשות מבחינה הגנתית, ובמקומם הביאו שני שומרים אישיים מצוינים, כשוואלאס נראה כמו אח שלו גם ביכולות לחפות, ללחוץ ולכסות שטחים. מבחינה התקפית, מכבי מאבדת את שני יצרני השלשות המרכזיים שלה מהעונה שעברה, אבל מדר הוא קלעי די טוב, וגם וואלאס היה עם 37.5% לשלוש במעט הזדמנויות ב-NBA אשתקד. שניהם יימדדו ביכולת שלהם לאזן בין הצורך לייצר לעצמם ובין הצורך לייצר לאחרים, כשהם גם צריכים לתת מקום ללונדברג וקלארק ולקו הקדמי.
בשורה תחתונה, מי בסגל הזה יכול להיחשב כוכב יורוליג?
במבט ראשון, אף אחד. סורקין ות'ייס בגילו הם גבוהים ששווים חמישייה, אבל לא כוכבים, לונדברג וקלארק היו טובים בעונה שעברה, אבל אף אחד מהם לא החזיק לאורך זמן במעמד של כוכב, ג'יילן הורד היה לתקופה קצרה בעונת 2025 וזה גדול עליו, וקשה למצוא אפשרויות אחרות. מבחינת אופי, ים מדר הכי מתאים לתפקיד, אבל למרות שאני אופטימי לגבי השילוב שלו במכבי, אני לא חושב שהוא יהפוך להיות השחקן הטוב ביותר של הקבוצה, לפחות לא בזמן הקרוב. בהחלט ייתכן שנגלה שזו קבוצה של מאמן שלא זקוקה למישהו אחד ספציפי שיהיה הכוכב, ויודעת להפעיל בכל פעם מישהו אחר, אבל בעונות קודמות היו שלבים שהמחסור במניה בטוחה מספיק טובה פגע במכבי, וזה מה משהו שהם יצטרכו לשים לב אליו.
האם היכולת להכריע משחקים צמודים תחזיק גם השנה?
בעונה שעברה, מכבי הצטיינו במיוחד במשחקים צמודים ביורוליג, כפי שמעיד מאזן של 12- 4 במשחקים שהסתיימו בהפרש 5 ומטה אשתקד, לעומת מאזן 6- 16 ביתר המשחקים. מדובר בפער מאוד חריג, גם בהשוואה לעונות הקודמות של מכבי, ועבורן שלפתי טבלה שכבר השתמשתי בה בעבר, שמודדת את ההפרשים במשחקים של מכבי ביורוליג בכל עונה מאז 2011, ובשורה התחתונה יש גם את המאזן של 4 העונות של קטש כמאמן גם יחד. כך, ניתן לראות שבמשחקים הלא צמודים מכבי היו עם מאזן דומה לעונת 2025, אבל בזכות שיפור משמעותי במשחקים הצמודים, גם בכמות וגם באיכות, הוביל לשיפור של 7 ניצחונות.
| עונה | מאזן | עד 3 הפרש | 4-5 | 6-9 | 10-14 | 15-19 | 20+ |
| 2026 | 18- 20 | 6- 2 | 6- 2 | 2- 6 | 2- 7 | 1- 0 | 1- 3 |
| 2025 | 11- 23 | 4- 5 | 0- 1 | 2- 8 | 2- 5 | 3- 1 | 0- 3 |
| 2024 | 23- 17 | 3- 2 | 4- 2 | 7- 5 | 1- 3 | 5- 2 | 3- 3 |
| 2023 | 22- 17 | 2- 4 | 2- 3 | 6- 4 | 5- 2 | 4- 2 | 3- 2 |
| 2022 | 18- 17 | 3- 3 | 1- 1 | 4- 2 | 4- 7 | 4- 2 | 2- 2 |
| 2021 | 14- 20 | 3- 8 | 3- 2 | 4- 3 | 2- 2 | 0- 4 | 2- 1 |
| 2020 | 19- 9 | 5- 1 | 0- 3 | 4- 1 | 4- 1 | 1- 1 | 5- 2 |
| 2019 | 14- 16 | 3- 4 | 2- 3 | 2- 4 | 1- 2 | 4- 1 | 2- 2 |
| 2018 | 13- 17 | 2- 5 | 0- 0 | 6- 0 | 4- 6 | 1- 2 | 0- 4 |
| 2017 | 10- 20 | 4- 2 | 0- 5 | 3- 3 | 3- 4 | 0- 3 | 0- 3 |
| 2016 | 4- 6 | 1- 0 | 1- 0 | 0- 1 | 0- 4 | 1- 1 | 1- 1 |
| 2015 | 16- 11 | 3- 1 | 2- 0 | 7- 3 | 2- 3 | 2- 3 | 0- 1 |
| 2014 | 21- 9 | 7- 3 | 0- 3 | 4- 1 | 6- 1 | 2- 0 | 2- 1 |
| 2013 | 16- 11 | 3- 5 | 3- 1 | 2- 0 | 0- 3 | 3- 0 | 5- 2 |
| 2012 | 12- 9 | 2- 3 | 2- 0 | 4- 3 | 2- 1 | 1- 0 | 1- 2 |
| 2011 | 16- 6 | 3- 0 | 1- 0 | 0- 3 | 4- 2 | 2- 1 | 6- 0 |
| סך הכל | 247- 228 | 54- 48 | 27- 26 | 57- 47 | 42- 53 | 34- 23 | 33- 32 |
| סך הכל קטש | 74- 77 | 15- 13 | 12- 8 | 17- 23 | 10- 17 | 13- 5 | 7- 11 |
בפעם הראשונה שהבאתי את הטבלה הזאת (לפני משהו כמו 5-6 שנים), טענתי שההפרשים הגדולים משקפים טוב יותר את האיכות של הקבוצה, ואילו המשחקים הצמודים הם סוג של בונוס שנדרש עבור השלב הבא, וכך רציתי להסביר את ההשוואה בין 2011 ו-2014, שתי ההופעות האחרונות של מכבי בפיינל-פור, ובין 2012 ו-2013 בהן מכבי של דיוויד בלאט הודחה ברבע הגמר. את אותו עיקרון אפשר לעשות גם בעונות של קטש – את 2025 מול 2026 כפי שכבר אמרנו קודם, וגם את 2023 לעומת 2024 כשהראשונה הייתה נוחה יותר למכבי, עם ביתיות ויותר יציבות, ואילו בשנייה היכולת להכריע משחקים צמודים סייעה להם לשמור על המקום ברבע הגמר. גם רבע הגמר יכול להראות את ההשוואה הזאת – ב-2023 מכבי הפסידו למונאקו ב-5 במשחק הביתי והביסו ב-35 הפרש במשחק 4, ואילו נגד פנאתנייקוס ב-2024 מכבי ניצחו ב-4 ו-2 והפסידו בהפרשים גבוהים יותר.
בנוגע לעונה הקרובה, אני מאמין שהסגל והעומק של מכבי ישתפרו, והם יוכלו לנצח בהפרשים משמעותיים לעיתים קרובות יותר. אולם, כדי שהשיפור התיאורטי הזה, ככל שבאמת יקרה, יבוא לידי ביטוי גם במאזן, מכבי יצטרכו לנצח מספיק משחקים צמודים. חלק מהשחקנים שהכריעו משחקים צמודים עדיין כאן, אבל דווקא בתחום הזה ייתכן שעזיבתו של תמיר בלאט תורגש.
התחזית:
תחזית אופטימית: וואלאס מתברר כהברקה, מדר תורם בעקביות, קולסון ממשיך מאיפה שסיים את הקדנציה הקודמת במכבי, ת'ייס מראה שכוחו במתניו וכל הוותיקים בקבוצה ממשיכים להשתפר. במצב כזה מכבי כבר שווה רבע גמר, ואז השאלה האם ומתי יחזרו שוב המשחקים לארץ תכריע האם מדובר גם בקבוצה שיכולה לפנטז על פיינל-פור ביום בהיר, או שרבע גמר זה הישג טוב לעונה הזאת.
תחזית פסימית: הקו האחורי יתברר כלא מספיק טוב, הקו הקדמי יתברר כלא מספיק הגנתי, והחיזוקים שמכבי עשו בקיץ יתבררו כלא מתאימים. עונה של 12-15 ניצחונות וצעד משמעותי אחורה ביחס לעונה שעברה, שיגרום למכבי להבין שהרצף החיובי בעונת 2026 היה חריג ונבע מהצלחה חריגה במשחקים צמודים. אם וכאשר המשחקים יחזרו לארץ זה יביא למכבי כמה ניצחונות, אבל לא באמת יקרב אותם לרבע הגמר.
תחזית ריאלית: מכבי שמרו על כל מי שרצו לשמור מהעונה שעברה, ועשו חיזוקים מתאימים בכמה עמדות חסרות. יחד עם השיפור תוך כדי תנועה אשתקד, יש למכבי סגל ששווה אמצע טבלה ביורוליג, כך שבשלב הזה אני מהמר על מקום בפליי-אין, כלומר 7-10, והזדמנות לחזור לרבע הגמר אחרי הפסקה של שנתיים. על פיינל-פור ראשון מאז 2014 עוד מוקדם מאוד לדבר, וצריך לראות איך השחקנים החדשים מתחברים ואיך זה משפיע על הוותיקים.
נהדר עמיחי. וואלה יש לי הרגשה לעונה טובה של מכבי יש להם אחלה קבוצה.
הרבה תלוי איפה יהיה לונדברג😉 אם יהיה פצוע הרבה מכבי פחות חזקים, הוא אחלה שחקן ועושה הבדל.
וואלאס,לדעתי יהיה פגז אחלה שחקן.
הימור שלי מקומות 5-6.
לדעתי גם הפועל חזקים מאד עם אחלה שחקנים וצריכים מאמן חדש שיוציא מהם יותר.
תודה עמיחי.
לגבי הכוכב הציפייה היא קלארק שגם צעיר וגם מתקדם משנה לשנה(או אפילו בתוך השנה) נקווה שהפציעה לא תחזיר אותו אחורה.
אתה צודק לגמרי לגבי הקליעה משלוש למכבי חוץ מקולסון אין אף קלעי לשלוש אמין אלא אם מה שראנו מים מדר בסדרת גמר יהפוך לשגרה.
לגבי ים מדר אז בגדול אני גם חושב כמוך אבל חייב לציין שהמשחק אימון מול אולימפיאקוס קצת העלה לי נורה אדומה שהוא קיבל 2 גגות קלילים מתחת לסל.
האמת שאני הכי חושש מתייס ולא בטוח שהוא השחקן הנכון במקום הנכון ומרגיש לי פציע מדי בטח לעונה.
לסיום הכל במכבי יפול על פציעות שלמרות הסגל העמוק היא עדיין קצרה משאר הקבוצות במפעל וכמובן הביתיות.
אם תהיה ביתיות כמה שיותר מוקדם אז לדעתי נהיה בפליאוף