לפני קצת יותר משבועיים דניס שרודר עבר בטרייד מקליבלנד לשרלוט. זה אחרי שבטריידליין האחרון שרודר עבר מסקרמנטו לקליבלנד. זה לא חדש ובודאי לא נדיר, אין מה לעשות אלה החיים ב-NBA, שחקנים מקבלים הודעה ומיידית אורזים מזוודות ועוברים מעיר לעיר. לרכז הגרמני זה כבר עניין שבשגרה, כשלמרות שיש לו חלק עצום בזכיות של נבחרת גרמניה ביורובסקט ובמונדובסקט, ב-NBA הוא התקשה למצוא את מקומו כשחקן מוביל. אחרי חוזה הרוקי באטלנטה הוא התחיל לנדוד ברחבי הליגה ללא הפסקה כשההורנטס עומדים להיות המועדון ה-12 שבמדיו ישחק. להזכירכם איש סמית מחזיק בשיא לג'ורנימן כשעבר בלא פחות מ-13 מועדונים בליגה ב-14 עונות קריירה ונראה שלשרודר בן ה-33 יש עוד כמה עונות בקנה. גם בקטע הקשוח שבו מחליטים עבורך בין רגע שאתה עובר למקום אחר יש לגרמני נסיון רב. הטרייד בין הקאבס להורנטס היה הפעם התשיעית ששרודר מקבל הוראה לפנות את הלוקר, רק טרבור אריזה הועבר בקריירה יותר פעמים עם 11.

אני בטוח שכולנו נמשיך לעקוב אחר דרכו של שרודר באולמות הליגה אבל לא הוא הכוכב של הפינה היום. היום נעלה למוקד תשומת הלב שלנו את בובי ג'ונס. זה שם שצריך להיות מוכר היטב לחובבי ה-NBA הוותיקים וגם לעוקבים אחרי פרויקט הקיץ שלנו. ג'ונס היה השחקן השישי האולטימטיבי, שחקן הגנה אדיר ששיקבל את הכינוי "שר ההגנה", אולסטאר 5 פעמים ובורג חשוב במכונה של הסיקסרס של תחילת שנות ה-80. הישגיו הקנו לו ב-2019 מקום מוצדק בהיכל התהילה. אבל בובי ג'ונס הוא שם נפוץ – למעשה בערך 1000 אנשים נושאים את השם הנ"ל בארצות הברית. גם בספורט שר ההגנה לא היה הראשון לעלות לכותרות. בשנות ה-30 של המאה שעברה בובי ג'ונס היה אחד משחקני הגולף הטובים ביותר וזכה מספר פעמים באליפות ארה"ב הפתוחה ובאליפת בריטניה הפתוחה.

אני מניח שבשלב זה לא יהיה מפתיע לגלות שגם ב-NBA היה לנו יותר מבובי ג'ונס אחד והוא מי שהזרקור יהיה עליו הפעם. בובי ריי ג'ונס ג'וניור נולד בקומפטון קליפורניה ב-1984 ושיחק בתיכון לצד טייסון צ'נדלר. הוא המשיך למכללות שם שיחק באוניברסיטת וושינגטון שם הרשים כפורוורד לצד שני שמות של גארדים קצת יותר מוכרים – נייט רובינסון וברנדון רוי. אחרי שלוש עונות הוא יצא לדראפט ב-2006 ונבחר שני מקןמות אחרי פי ג'יי טאקר במקום ה-37 על ידי פילדלפיה. אחרי עונת רוקי בינונית עד חלשה במדי הסיקסרס התחיל המסע של ג'ונס.

בספטמבר לפני פתיחת עונת 2007/08 פילדלפיה העבירה אותו לדנבר בטרייד בעיקר תמורת רג'י אוונס. בנאגטס ג'ונס שיחק ספורדית והיה רחוק מלהבריק עד שבשביעי לינואר הם החליטו לחתוך אותו כדי לא לשלם את שארית חוזהו שהיה לא מובטח עד ל10.1. גיבורנו לא נשאר מובטל זמן רב כאשר ממפיס קפצה על ההזדמנות והחתימה אותו על חוזה לעשרה ימים ברגע שעבר בוויברס. בממפיס ג'ונס אף הספיק לפתוח שני משחקים עבור הגריזליס בעשרת הימים שנתנו ולרשום משחק שיא של 20 נקודות 13 ריבאונדים ו-7 אסיסטים מול הסוניקס בעונת הקבורה שלהם. בזכות היכולת הטובה הוא זכה לחוזה 10 ימים נוסף מהגריזליס. אם התפתחה בו התקווה שזה ימשיך לחוזה סטנדרטי היא התבדתה ובתחילת פברואר מצא את עצמו שוב ללא קבוצה.

משם ג'ונס עשה מה שרבים משחקני הליגה שנותרים ללא קבוצה עושים הוא הלך לליגת הפיתוח לסו פולס סקייפורס שהיא קבוצהת הפיתוח של המיאמי היט. זה בדרום דקוטה למי שמתעניין אך ג'ונס לא הספיק לשחק שם יותר משני משחקים כי הסוכן שלו קיבל טלפון מהרוקטס ובובי שלנו ארז את עצמו וטס ליוסטון. הרוקטס היו בעונה לא שגרתית עם הרבה פציעות בעיקר של הכוכבים יאו מינג וטרייסי מקגריידי ודווקא אז מצאו את עצמם והיו בעיצומה של ריצה של 22 משחקים אליה ג'ונס הצטרף לעשרה ימים. בסיום החוזה הרוקטס שלחו אותו לדרכו לאחר שתרם לקבוצה בסך הכל 4 נקודות ריבאונד וחטיפה במהלך החוזה.

אם חשבתם לרגע שהעונה של בובי ג'ונס הסתיימה אז לא. הוא חזר לסקייפורס ואחרי פחות משבועיים על המזוודות ההיט שסבלו ממכת פציעות שלחו לו כרטיס לחוזה 10 ימים אצלם. אני מקווה שאתם עוקבים כי זו כבר קבוצה רביעית באותה עונה. רק שלושה שחקנים בתולדות הליגה לפניו (וגם אחריו) שיחקו בארבע קבוצות באותה עונה: רוד היגינס, טוני מאסנברג ואלכס סטיברינס. אם נחשיב גם את ה-ABA אז סטיב צ'ובין המשוגע שמנחם אחר כך שידך למכבי תל אביב עשה את זה בשתי עונות נפרדות ועוד שני שחקנים אחרים בעונה אחת. למרות מילים גבוהות מפט ריילי ותרומה יפה בשישה משחקים בעשרת הימים האלה גם ההיט אמרו לו שלום. לעונה נשארו מספר שבועות ובובי חזר לדרום דקוטה. ייתכן שכשהטלפון צלצל ב-1 באפריל הוא התקשה להאמין אבל התחנה הבאה הייתה בסן אנטוניו ל-10 ימים. זה הפך את ג'ונס לשחקן ששיחק עבור הכי הרבה קבוצות באותה עונה. בספרס הוא לא ראה הרבה פרקט מאחורי הפרונט ליין העמוס של הקבוצה אבל עדיין רשם 19 דקות משחק עם סל בודד. החוזה שלו נגמר פחות משבוע לסוף העונה אבל הוא לא קיבל אפילו דקה לנוח כי המעגל היה צריך להיסגר. הנאגטס שעדיין החזיקו מקום פנוי בסגל החזירו אותו לחוזה עד סוף העונה עם עוד עונה לא מובטחת, מה שאמר שהוא יוכל לשחק בפלייאוף. זה אמנם לא קרה בסוויפ שדנבר חטפו מהלייקרס אבל אפשר לנאגטס להעביר אותו יחד עם טוריאן גרין לניקס תמורת רנלדו בלאקמן. הניקס חתכו אותו די מהר וההיט אספו את החוזה שלו בוויברס כדי לתת לו צ'אנס לעשות את הסגל של העונה הבאה בקבוצה. עשר ימים אחר הם חתכו אותו והסיפור שלו ב-NBA נגמר.

לסיכום הטיול של בובי ג'ונס ברחבי ארצות הברית: שיחק בחמש קבוצות שונות באותה עונה (שש אם סופרים את הדי-ליג), עבר קבוצה ב -NBA שמונה פעמים במהלך 12 חודשים (6 פעמים באותה עונת NBA) והחליף קבוצה בסך הכל 11 פעמים כשכל זה תמורת 773 אלף דולר. אלה החיים הלא פשוטים בקצה הספסל ב-NBA. בובי ג'ונס המשיך עוד עונה בסקייפורס ללא הזדמנויות ב-NBA הוא החליט שזה מספיק וחצה את האוקינוס לאירופה. ביבשת הישנה הוא גם נדד לא מעט בין קבוצות בעיקר באיטליה עד שפרש ב-2021.