בא-בום בא-בום בא-בום. לא צריך אפילו להיות ממש בשקט. אפשר לשמוע את פעימות הלב למרחק. אני אמנם מתרגש מאוד, אבל אלו לא פעימות הלב שלי. גם לא של השחקנים שמתכוננים לעלות למשחק. אלו פעימות הלב של ניו יורק, ולמרות שבד"כ במילים "הלב של ניו יורק", אני מתכוון לג׳וש הארט, הפעם אני מתכוון פשוט לעיר עצמה. אתה יכול לשמוע את זה, להרגיש את זה בכל פינה. זה מתחיל אצלי ליד הבית בברונקס כשאנשים תולים דגלי ניקס בחצר ביתם כאילו זה יום העצמאות של הקבוצה, או בבית הספר בו אני מלמד כשהפכתי לרוקסטאר עם התפשטות השמועה שאני הולך למשחק. אבל כשאני עולה לסאבווי לכיוון "העיר", משמע מנהטן, זה הולך ומתחזק, ועם כל תחנה קצת יותר חזק. כשאני יורד בpenn station, תחנת הרכבת התחתית שיושבת ממש מתחת Madison square garden זה כבר בקולי קולות. אוהדים צובאים על העיר וצובעים את הרחובות בכחול ובכתום, צעקות let's go knicks או go new york go new york go מכל פינה וההרגשה היא שמשהו גדול בדרך, והעיר כולה בהתרגשות שיא. הלב דופק בקול גדול.

אבל יש חבורה של בערך 15 שחקנים + 10 אנשי צוות שלא מתרגשים ככה, או לפחות לא מראים את זה. סביב צוות האימון של הניקס וסגל השחקנים יכולת לשמוע בימים האחרונים כל הזמן את המנטרה שחוזרת על עצמה כמו סבבים עם איראן "אנחנו ב0-0. אין לנו 13 ניצחונות רצופים ואנחנו לא שני משחקים מאליפות. אנחנו ב0-0 והמשחק הבא, הוא החשוב ביותר, הוא היחיד שחשוב כרגע".

הקו הזה ממשיך גם במסיבת העיתונאים לפני המשחק ״אני נעול לגמרי אך ורק על המשחק״ בראון משיב לשאלה על השפעת נוכחות טרמאפ ״שלחו לי הרבה הודעות על זה, אבל אני לא מתייחס, אני וכל הקבוצה מרוכזים 100% רק במשחק״. כמה דקות אח״כ מיץ׳ ג׳ונסון עולה לדבר וגם לו ברור מה הולך להיות פה ביציעים ״זאת תהיה האווירה הכי עוינת שנתקלנו בה כל העונה. זה הפיינס. זאת ניו יורק״.

ואו-הו כמה שמאמן הספרס צדק. 10 דקות לתחילת הטקס הגארדן מתחמם עם מופע אורות שמחמם את הקהל שמילא את האצטדיון מוקדם מהרגיל ובסופו עולים שחקני סן אנטוניו לחימום שמלווה בבוז הרבה יותר מצורם. אבל זה עוד כלום לעומת הרעש עצום שעולה בעידוד כששחקני הניקס עולים להתחמם בעצמם. יכולתי להגזים בתיאור עוצמות הרעש אפילו יותר, אבל אני חייב לשמור משהו לטירוף שיהיה פה במשחק עצמו. כמעט מתחילים וכל הקהל כבר על הרגליים. כל הקהל כבר על הרגליים יותר מ-3 שעות כולל התורים אבל אף אחד לא מתכוון לשבת פה לרגע. כאמור, ההתרגשות וההתלהבות בשיאן.

אחרי הצגת שחקנים שממשיכה את קו האנרגיות המטורפות לא נשאר עוד שום דבר שמפריד בין הגארדן לבין פתיחת המשחק אז יאללה… מתחילים!!

רבע 1:

הספרס באו מפוקסים מאוד ומהרגע הראשון מראים שהם לא מתכוונים לתת לזה לברוח בקלות. הם רצים מהר ל-0-7 כולל שני דאנקים מפלצתיים של וומבי וגם כשהניקס התחילו לקלוע, הספרס לא האטו. וומבניאמה וקאסל המשיכו להוביל את התקפות הספרס ביד רמה כשעד שהניקס מצליחה לקלוע זה עולה לה בדם יזע ודמעות. אחרי 5 דקות של משחק וכשהקבוצה הביתית בפיגור 9-19 מייק בראון לוקח פסק זמן ראשון. בדקות הראשונות בחזרה מפסק הזמן הנקודות מתחלפות בין שני הצדדים אבל אז הירידה של וומבניאמה וקאסל לספסל נותנת את אותותיה והניקס מצמצמים ל17-24 כשקורנט לא מצליח לייצר אפקט בהגנה וג׳ונסון מזעיק פסק זמן עם 3:24 לסיום הרבע. בחזרה מפסק הזמן פוקס והארפר לוקחים את העניינים לידיים ועם כמה מהלכים יפים מצליחים לשים את הספרס ביתרון דו ספרתי בסוף הרבע הראשון 22-33.

רבע 2:

רבע שני נפתח בדקות הראשונות צמד כשהניקס אמנם קולעים אבל לא מצליחים לייצר עצירות ויתרון 11 הנקודות של הספרס נשמר. אחרי 2 וחצי דקות משחק ברבע במצב של 30-40 לספרס הניקס פתחו בריצת 0-8 בהובלת טאונס, אלבארדו ואננובי, מצמצמים ל-40-38 עם 8:12 למחצית ושולחים את הספרס לקחת פסק זמן. הספרס שומרים על פער קטן אך סביר והניקס עוד לא מצליחים לנצל הזדמנויות ליתרון ראשון ולא מוצאים פתרונות לקאסל שכבר עם 18 נקודות ב-14 דקות ב8-7 מהשדה. זאת בדיוק הסיבה שבראון לוקח פסק זמן 5:10 למחצית בפיגור 44-49. הניקס חייבים למצוא פתרונות לקאסל וזה מה שבראון ינסה לעשות. רצף של שלשה קשה של אננובי, בלוק מטורף שלו עם הארפר ואז שלשה מרחוק של בראנסון מול השמירה של וומבי מעלה את ניקס ליתרון ראשון ומקפיצה את הגארדן באוויר. החגיגה נמשכה בערך 10 שניות עד שוומבי קולע שלשה משלו ומחזיר את היתרון לספרס ואז גם מוסיף האלי-הופ לעשות את 50-54 לשחורים מטקסס. עבירה גסה של קאסל על בראנסון שולחת את השופטים לריוויו אבל הם מחליטים שזה לא פלגראנט וזה מדליק את הגארדן והניקס. הניקס רצים 3-14 לסיום המחצית וסוגרים מחצית ביתרון 57-63 אחרי רבע שני של 24-42 למקומיים.

רבע 3:

סן אנטוניו פותחת את המחצית השניה בריצה קטנה של 1-6 כולל שלשת אנד-וואן (פלגראנט!) של שמפייני אבל בראנסון עם סלים לא הגיוניים ואננובי שנמצא בכל מקום מכל טווח לא נותנים לספרס לפתח ממש מונמטום ושומרים את המשחק צמוד צמוד. הספרס בכל זאת מצליחים לעלות ליתרון 71-72 אחרי שלשה של וואסל אבל שתיים של אננובי ושלשה של הארט (שנמצא כרגע על 6-4 לשלוש) מחזירות את היתרון לניקס 72-76. היתרון הי יכול לעלות עוד יותר אבל ניקס עם איבוד (שלישי או רביעי הרבע כבר) ובראון לוקח פסק זמן לעשות סדר עם 6:21 לסיום הרבע השלישי. גם בחזרה מפסק הזמן המשחק ממשיך להיות צמוד כשהפעם דווקא הספרס הם אלו שמצליחים לצאת עם ידם על העליונה כשוומבי ו-וואסל מעלים אותם ליתרון 81-84. קורנט מחליף את וומבי ונוחת לא טוב על הראש, למרות שהוא נראה בסדר הספרס לוקחים פסק זמן לוודא שהכל בסדר כשהם ביתרון 3 עם 2:33 לסיום הרבע השלישי. נקודות ראשונות של שאמט וברידג׳ס ושלשת סוף שעון משוגעת של קלארקסון מביאות לניקס את המומנטום אבל בספתיחת הרבע המכריע, היתרון המינימלי דווקא של הספרס 91-92. צמוד צמוד הולכים לרבע רביעי מותח במיוחד.

רבע 4:

הניקס פותחת עם בראנסון, הארט ואננובי על הספסל כשהספרס עם החמישייה החזקה שלהם. שתי הקבוצות מתקשות בדקות הראשונות אבל בזמן שהספרס קולעים 6 נקודות הניקס לא מצליחים לייצר אף נקודה. בנוסף, הניקס עם 4 עבירות קבוצתיות בזמן שהספרס על 0 (שופטים, אהמ, שופטים). בראנסון ורובינסון עולים והאחרון עושה סל אחרי ריבאונד התקפה מהחטאה של הראשון ואלו הנקודות הראשונות של הניקס ברבע. כשהספרס ביתרון 7 כבר, וומבניאמה לוקח שלשה מרחוק וקולע אותו כשרובינסון נופל עליו ונשרקת אנד וואן. בצ׳לנצ׳ של הניקס השופטים מחליטים שרובינסון נדחף, הסף מתבטל ונשרקת עבירת תוקף של ג׳ונסון. מיד אח״ג בראנסון חודר בקלות יתרה, מצמצם ל-5 ולמרות שהמשחק נעצר רק לפני רגע בשביל הצ׳לנג׳, עכשיו תורו של מיץ׳ ג׳נוסון לקחת פסק זמן מהר מהר לפני שהניקס בכלל יחשבו לפתח מומנטום. בדקות הבאות הספרס בהובלת וומבי מצליחה לפתוח פער והמשחק נעצר כל רגע לפסק זמן או צ׳לאנג׳ ולא ממש מתפתח מומנטום. הספרס מובילים 102-108 עם 3:40 לסיום. הניקס עוד עשו מאמץ נוסף וצימצמו ל-4 בלבד אבל שלשה גדולה של קאסל השאירה את הספרס עם מרחק ביטחון. הניקס עדיין לא אמרו נושא והצליחו לצמצם ל-3 בלבד עם 33.7 שניות אבל עם מיד-ריינג׳ רגוע בצורה מרשימה העלה שוב לחמש. גמור? כנראה, אבל לא בטוח. שלשה מהירה של אננובי מורידה ל-2 בלבד עם 9.5 שניות על השעון. קאסל קולע 2 מהקו ובעצם חותם את תוצאת המשחק – 111-115 לספרס שקוטעת את רצף 13 הניצחונות של הניקס, מייצבת את הסידרה על 3 ניצחונות חוץ בשלושה משחקים וקובעת 2-1 לניקס והכל עוד פתוח.

קלעו לניקס: בראנסון הוביל עם 32 נק׳ אבל רק ב-44% מהשדה כשהוא עם 5 אסיסטים אבל לצידם 5 איבודים. אננובי במשחק אדיר של 28 נק׳ ב-13-9 מהשדה וגם עם 5 ריב׳ ו-2 בלוקים והארט עם 16 ב-10-6 מהשדה (כולל 7-4 לשלוש), 9 ריב׳ ו-5 אסיסטים. קא״ט וברידג׳ס (ולצידם גם מקברייד ושאמט) לא היו טובים מספיק.

קלעו לספרס: וומבניאמה המשיך להראות כמה חייזר הוא עם 32 נק׳ באחוזים טובים מכל הטווחים ו-8 ריב׳, 6 אסיסטים, 2 חטיפות ו-3 בלוקים. קאסל עזר לו מאוד עם 23 נק׳ גם כן באחוזים טובים, 5 ריב׳ ו-5 אסיסטים.

בראון מגיע מהר במיוחד למסיבת העיתונאים ופותח בצורה שמעולם לא שמעתי אותו ״שיהיה ברור, קואת׳ ג׳ונסון והשחקנים שלו ניצחו את המשחק, אבל לא יכול להיות שמשחק גמר נבא, במחצית. השניה קבוצה אחת הולכת 24 פעמים לקו והאחרת רק 8. אני לא אוהב לדבר על השופטים, אני לא עושה את זה בד״כ, ושוב חשוב לי להדגיש שסן אנטוניו עשו עבודה נהדרת. זה גם נכון שעשינו עבירות, אבל גם הם עשו. על כל הזריקות שלנו במחצית השניה רק 4 עבירות נעשו? באמת? זה נשמע הגיוני למישהו פה? חוץ מזה, סן אנטוניו פתחו טוב מאיתנו כל אחת מהמחציות, הם היו פיזיים יותר ואנחנו לא הקפדנו על פרטים. עם וומבי סיים עם 7 הטבעות האלי-הופ אז לא הרחקנו אותו מספיק מהצבע כי לא הקפדנו על פרטים. וגם איבדנו יותר מידי״. רק אחרי המונולוג המאוד לא אופייני הזה, התפנו זמן לשאלות ולא הרבה אחרי כבר עלו הארט וקא״ט לדבר.

שני השחקנים נראים מבואסים מאוד. טאונס עונה ראשון לשאלות ואומר שלא בגלל השיפוט הם הפסידו אלא בגלל חוסר ריכוז ואיבודים.הארט אומר שלא הייתה בעיה מנטלית והם פשוט צריכים לראות מחר את הקלטת וללמוד מהטעויות, להמשיך עם אותה גישה כי זה שוב 0-0 עכשיו (אלא מה) ושפשוט להביא את עצמם הכי טוב שאפשר בחמישי. כשהוא חוזר פעמיים על הטעות כאילו המשחק בחמישי אחד העיתונאים מתקן אותו שהמשחק ברביעי והארט עונה לו בלוקאליות קיצונית וצינית ״cool״. קשה להסביר כמה הרגע הזה הרגיש מריר.

האוויר לגמרי יצא מהריאות של הגארדן בעקבות ההפסד הזה, אבל אולי זה דווקא בסדר. אפשר עכשיו להסדיר נשימה, קצת להנמיך ציפיות, לחזור לקרקע, הרי מול הניקס עומדת קבוצה מעולה שהגיעה לפה בזכות ולא בחסד ויש לה ״שחקן איקוני״ כמו שבראון חוזר ואומר. קשה מאוד לנבא מה יהיה ביום רביעי – המומנטום אצל סן אנטוניו כרגע אבל הניקס ידעו שלהפסדי את הביתיות בחזרה יש משקל משמעותי מאוד בסדרה הזו.