במשחק הראשון היו שתי קבוצות על הפרקט, שתיהן החטיאו בלי סוף, ובסוף אחת מהן ניצחה.
במשחק הלילה, למעט מספר מהלכים בדקות האחרונות, הייתה רק קבוצה אחת על הפרקט, ומולה חבורת שחקנים בלבן. אם הזריקה הזו של וומבי הייתה נכנסת עוד היינו מנצחים, אבל התמונה הבסיסית לא הייתה משתנה – הם שיחקו כמו קבוצה, וקבוצה מצוינת, ואנחנו לא.
.
כמעט ולא היו תרגילים, בעיקר הירו בול – שחקן לבן נכנס לצבע נגד 4 כחולים ומנסה לעשות משהו – והכל היה קטוע, איטי ולא מסונכרן. מיליון מסירות גרועות, שחקנים לא מתואמים. ויקטור היה מחוץ למשחק, איטי, חולמני, לא הבין מה קורה, ובניגוד למשחק הראשון היה ממש גרוע גם בהגנה. נשארנו עם כל מיני הבלחות – קצת הארפר, קצת ואסל, קצת קאסל, קצת שמפני בהתחלה, אבל זו לא קבוצה.
.
השאלה היא למה? אפשר לדבר על ההגנה של הניקס, אבל גם ההגנה של אוקלהומה הייתה מצוינת ובכל זאת לא נראינו ככה. אולי אלה הידיים הרועדות וההתרגשות, אבל שוב – זה היה נכון גם בסדרה הקודמת. אפשר לייחס את זה להפסד במשחק הראשון, שגרם לנו לאבד את הבטחון, וזה כנראה גם נכון.
.
לדעתי זה בעיקר עניין של התפוררות המשחק הקבוצתי ואני מייחס את זה לשני גורמים מרכזיים.
הראשון הוא צוות האימון. לא יכול להיות שהקבוצה נראית ככה דקות כל כך ארוכות ושום דבר לא קורה – צריך לשנות הרכבים, להכניס תרגילים, לא יודע, משהו, אבל לא ראיתי שום דבר כזה. וומבי זרק זריקות ספורות במחצית הראשונה (נדמה לי 4). זה לא סביר. צריך לעצור, לעשות תרגיל יעודי, משהו.
השני הוא הרכז, והפעם אלה לא הקיטורים הרגילים שלי על פוקס – הוא קלע בסדר הלילה, ולא עשה טעויות רבות – אבל אין מה לעשות, כשהמכונה לא עובדת צריך מנהל משחק, והוא לא ניהל את המשחק. זה הגיע לרמה שחשבתי שצריך להכניס את מקלכלן פשוט כדי שהעסק יתחיל להתנהל בצורה נורמלית, ולשלם את המחיר האישי של מקלכלן בהגנה ובהתקפה. האמת היא שאין לנו מנהל משחק של ממש בקבוצה, ואמנם הסתדרנו בלי עד הסדרה האחרונה, אבל בסדרה הזו אנחנו משלמים על זה ביוקר, ויתכן שזה פער שצריך לסגור. פרסטי לא ישלח לנו את אג'יי מיטשל, אבל אשמח לשלם על הולידיי ואפילו על קונלי. צריך מישהו.
.
הניקס באמת מעולים, והם היו כל מה שאנחנו לא היינו. נכון שבסוף החטיאו הרבה, אבל זה לא נראה לי מהותי – הם היו עייפים ובלחץ. זה טבעי. אבל הם שיחקו את המשחק שלהם, כקבוצה, וכל עוד הם ישחקו כקבוצה ואנחנו לא אין לנו סיכוי של ממש. לעומת זאת, אם כן נמצא את הדרך לחדש את המשחק הקבוצתי, אנחנו יכולים לחזור לסדרה. הפיגור 2-0 כמובן הופך את העסק ליותר קשה, אבל הוא מטריד אותי פחות מההתפוררות הקבוצתית שראינו הערב.