הזמן עובר, אני צובר צפיות בוומבי ובסוף הגעתי למסקנה מה באמת מעצבן אותי בו.
כן, הוא משחק כגארד בגובה 2.21 עם מוח של ראס, שרוצה להיות דוראנט XL.
כן, הוא מטיח שלשות בכמות שהייתה גורמת לסטף קארי להרגיש נבוך, וממרחקים דומים, ואף מגדיל לעשות וזורק המון זריקות "טריי יאנג" ממרחקים אסורים ('סתם כי בא לי ואני מגניב').
כן, הוא כמעט לא משחק בצבע, לא מסוגל לתפוס עמדה על גמדים ואין לו שום בייסיקס למשחק שם.
כן, הוא מרבה לכדרר ולאבד.
אבל זה לא זה.
מה שבאמת מעצבן אותי בוומבי זה שהוא משחק כאילו הוא לא יכול להפסיד.
כלומר, ברור שהוא רוצה לנצח.
לפחות ברמה ההצהרתית ואני בטוח שגם ברמת המודעות.
ברור שגם מבחינת ההכנה הגופנית והאימונים – הוא ידוע במוסר העבודה שלו ומתאמן ללא הרף כדי לשמור על גופו הדקיק והייחודי מפציעות. (הגיע ממשפחה של ספורטאים)
מבחינתו הוא עושה את הכל כדי לנצח, ושונא להפסיד.
אבל מה זה הכל?
גם ראס שנא להפסיד.
האם זה מנע ממנו להמשיך לזרוק זריעות רעות שפגעו בקבוצה כל הקריירה?
לשנות משהו במשחקו לטובת הצלחתה?
האם וומבי מוכן לשנות משהו באיך שהוא רוצה לשחק לטובת ההצלחה הקבוצתית?
או שהוא עוד ראס, עוד טריי יאנג, מסוג השחקנים שהאינטרס האישי שלהם (הייפ, הילולים לניפוח אגו, היילייטס מרשימים והתפוצצויות אקראיות מלוות במשחקי נפל רבים) עולה על האינטרס הקבוצתי לנצח.
כשרואים אותו משחק, איך הוא משחק, ואת הבחירות שלו בשלבים שונים של המשחק, לא נותר אלא להגיע למסקנה הבאה –
מבחינתו, הוא לא יכול להפסיד.
הוא ב-win-win.
הוא ייקח זריקות קשות ככל העולה על רוחו; יזרוק מאיפה שבא לו, כמה שבא לו; שוב ינסה לחדור בכידרור מול שומרים;
אם זה יילך – הוא יצא גדול. יהללו אותו עוד ועוד, איזה היילייט נתן, איזה שיא שבר, איזה יכולת יש לו לקלוע מכל מקום, איזה פריק מטורף ודומיננטי משתלט על הליגה, ומה צריכה סאן אנטוניו לעשות כדי לחזק את הקבוצה סביבו כדי להיות ראויה לו.
אם זה לא יילך, וכמות הלבנים משלוש תיערם, הזריקות הקשות יפגעו רק בצד של הטבעת במקרה הטוב, והאיבודים יצטברו אחרי עוד כידרור מיותר – לא נורא.
לא קרה כלום.
יש את המשחק הבא לנסות.
באותה דרך בדיוק.
שום accountability.
שום דרייב ותשוקה לנצח, כערך עליון (ג'ורדן… דאנקן… יוקיץ'… ודומיהם).
משהו חביב שעושים בכיף, מרוויחים המון, ומעניק ליטופים מתמידים לאגו המנופח שהולך ומתנפח עוד ועוד.
אני ממש לא אוהב שחקנים שמעדיפים את האינטרס האישי שלהם בספורט קבוצתי.
כל המטרה בספורט כזה היא שהקבוצה תנצח.
לא להבליט שחקן אחד בכל מחיר. בשביל זה יש ספורט יחידני.
וומבי הולך ועושה עלי רושם, שמתחזק עם הזמן, שהוא מהדגם הלא נכון.
ראיתי את משחק ההכנה הראשון של וומבי לעונה.
זה היה אחרי כמה משחקי הכנה של הספרס, בהם לא שיחק.
זאת הייתה הזריקה הראשונה שוומבי בחר לקחת לעונה:
https://www.nba.com/stats/events?CFID=&CFPARAMS=&GameEventID=24&GameID=0012400022&Season=2024-25&flag=1&title=MISS%20Wembanyama%2031%27%203PT%20Jump%20Shot
הרגשתי מייד, שזו הייתה הצהרת כוונות.
וכשהחלה העונה, הסתבר שלא טעיתי.
וומבי הולך השנה חזק מאוד על השלשה, ומטווחים גדולים מאוד.
אם בעונה שעברה הוא לקח 5.5 שלשות למשחק (גם לא מעט בכלל), העונה הוא עומד על 8.6.
לשחקן של 2.21 כן?
האחוזים היו מחרידים בתחילת העונה עד שחיבר שלושה משחקים של אחוזים טובים, והם השתפרו.
עדיין, הוא לוקח את מספר השלשות הכי גבוה בקבוצה – בהפרש – וקולע באחוז פחות טוב מהאחרים אחריו.
כרגע הוא עומד על 34% (עונה שעברה 32.5%), כאשר ואסל, שעדיין מוריד חלודה, נמצא מאחוריו במספר הזריקות עם 6.8 למשחק ב-37%, שמפני עם 6.2 למשחק באחוז זהה, ופול עם 5.2 למשחק באחוז אף מעט טוב יותר.
מספר גדול של זריקותיו הוא לוקח מטר-שניים מעבר לקשת.
בדיוק כמו הזריקה הראשונה ההיא.
באחד המשחקים האחרונים של הקבוצה, ראיתי את אותו מהלך בדיוק מתרחש שוב ושוב ושוב, איזה 4-5 פעמים רצוף – פול מעביר את החצי בכדרור, נותן אחורה לוומבי שעולה כטריילר, מקבל את הכדור ומייד נעצר רחוק מהקשת וזורק שלשה בתחילת ההתקפה.
עוד התקפה, ועוד התקפה, ושלושה טמבלים רצים למעלה למטה ומלווים את פול המוסר ו-וומבי המיידה.
להרגשתי, גם אם זה מכוון מצוות האימון, זה פשוט הוציא את האחרים מהמשחק.
במשחק האחרון נגד הלייקרס, האחוזים של וומבי התיישרו שוב.
למטה.
הוא קלע 4-13 לשלוש.
את השלשה האחרונה הכריח במצב קריטי במשחק, בפיגור 1 דקה וחצי לסיום.
https://www.nba.com/stats/events?CFID=&CFPARAMS=&GameEventID=626&GameID=0022400015&Season=2024-25&flag=1&title=MISS%20Wembanyama%2025%27%203PT%20Pullup%20Jump%20Shot
כי וומבי משחק איך שהוא רוצה.
והוא רוצה להיות יצור דמיוני בגובה 2.21 שקולע שלשות כמו סטף, מכדרר וקולע ג'מפרים בסיבוב כמו דוראנט, וחודר עם האנדלס כמו קיירי.
וומבי, מוסר מחונן, מוסר 2.8 אסיסטים למשחק העונה, ומאבד 3.5 פעמים.
הרבה מהם בכידרור נגד מגן נמוך או יער מגינים בצבע, פשוט כי זה משהו שהוא רוצה לעשות.
כמו זה:
לא מזמן טריי יאנג אמר בריאיון שאם היה לו יותר סייז, הוא היה ה-goat.
הגעתי למסקנה שוומבי וטריי חולקים את אותו מיינדסט, רק שמבחינתו של וומבי כבר יש לו את הסייז.
באמת סיפור לא ברור העניין הזה עם זריקות השלוש. מהמעט שראיתי הן גם לא ממש בשטף המשחק (כמה כבר יכולה להיות זריקה מקילומטר אחרי קו השלוש של שחקן עם 20% בשטף המשחק). את האשמה הייתי תולה דווקא בצוות האימון, ולא בשחקן שממלא את ההוראות – כי זה ממש נראה כמו הנחיה מלמעלה.
+100
כל כך נכון
וומבי כל כך נהנה מהמצב.
בגלל שהוא צעיר הוא מרשה לעצמו "להתפתח" ולזרוק שלשות ללא הרף בתקווה שיהיה מומחה בתחום ויהיה לו נשק חשוב בהמשך.
בגלל שהוא "המאמי" החדש של הליגה, כל פעולה שלו תגובה בזה שהוא "מפתח את סט כישוריו".
בגלל שהוא משחק בקבוצה לא מספיק טובה הוא מרשה לעצמו לקחת זריקות לא אחראיות על חשבון ניצחונות.
בגלל הטרנד של ימינו שגם גבוהים צריכים לצלוף מבחוץ הוא לוקח על עצמו את התפקיד במשרה מלאה.
בגלל שכניסות ומאבקים בצבע יכולים לגבות מחירים של פציעות ושחיקה הוא כאילו "שומר על עצמו" בג'אמפים מרחוק.
בדיוק ווין ווין סיטואסיון.
הכי כיף ככה
גה מוראנט אמר שאם היה בגובה של דיוויס היו צריכים 2 גיליונות בוקסקור.
אם היה לי עוד 30 סמ קפיצה של 1.40 ורטיקל כושר גופני של קיפצוגה, ספרינט של בולט וקליעה של סטף הייתי גואט של הענף
קשה לצפיה והאמת מטומטם לחלוטין.
פופ וצוות האימון אשמים + וונבי ילדון אהבל?
+1965
וונבי זה כינוי נפלא
בדיוק מתחיל ונגמר במאמן.מה העניין בעושה מה שרוצה.אין דבר כזה ,מאמן יכול לכפות על שחקן לשחק נכון.
מרתק!
אגב, כזה לאנגר לאנגר יכול בשקט להתקרב עד הקשת, הוא לא צריך לסגת מטר-שניים אחורה כי אף אחד לא יכול לחסום אותו.
צודק, ואני אגיד לך עוד משהו – מכניקת הזריקה שלו לא מייצרת הרבה כוח אז בכלל זה אידיוטי לגמרי.
אם היה זורק רק על הקשת האחוזים שלו היו עולים פלאים.
על מנת להוציא זריקה טובה הוא חייב שלא יהיו לידו שחקנים, ברגע שיש שחקן לידו גם שנמוך ממנו בשלושה ראשים, ברגע שהוא יוצר מגע עם וומבי ,הכל משתבש לו ,זאת הסיבה לדעתי שהוא זורק מכל כך רחוק
אם פופ לא היה אחרי שבץ
הוא היה חוטף שבץ מהופעות האחרונות של וומבי
ניסון לזרוק שלשות מכל מצב בזמן שהוא צריך להיות על הטבעת זה ממש בזבוז של כשרון
אתה אומר פארקר לואיס
לי הוא מזכיר את גיאנטס גונזלס מה WWF
גם שפופ אימן הוא עשה בדיוק את אותו דבר
גם בקבוצה בצרפת וגם בנבחרת. אז זה לא קשור לפופ.
לדעתי הוא זורק משם *בגלל* פופ
העיקר שכתבתי לך עוד בפעם הראשונה שאתה שרפת אותו כעסת עלי,והנה הפלא ופלא אתה שורף אותו.
לדעתי הבעיה היא שהציפיות שלך ממנו פשוט לא הגיוניות.אתה מצפה מילד בן 20-21 שיפגין בגרות של וטרן שמשחק 10 שנים ויודע מה עובד לו ומה לא עובד לא.
הכי יפה שהחלטת שהוא ראס וזה מה שהוא יעשה כל הקריירה.
אתה לא נותן לו אפילו צאנס להשתנות ומבחינתך הוא כבר שרוף ויש מצב של שיקוץ שיחליף את לברון.
האם כל הזריקות שלו לשלוש מעצבנות-התשובה רובם האכן כן,הזריקה מול הלייקרס בסוף הייתה הזויה ברמות.האם זה אומר שהוא לא ילמד? וואלה אין לי מושג מאמין שכן.
תן לילד שלוש-ארבע שנים ואם אז לא תראה שיפור אז תבוא בטענות לא בשנה השנייה שלו.
דבר נוסף שאתה מתעלם באלגנטיות(תכלס כי פשוט החלטת שאתה לא סובל אותו)זה 2 דברים:
הראשון שאולי ככה מבקשים ממנו לשחק? לדוגמא הלילה הוא לא שיחק ופתח במקומו קוליס.ואיזה קטע בחמש דקות הראשונות(או משהו כזה) בום קולינס דפק 4 שלשות מזעזעות שאולי רק אחת הייתה קשורה לשטף של המשחק.אז מה גם קולינס חושב שהוא כל יכול?
דבר שני שאמנם הוא 2.24 אבל עדיין ציפלון ואתה רואה אותו מול שחקנים פורוודים או אפילו גארדים חזקים שפשוט דוחפים אותו החוצה ולא נותנים לו להתמקם.וזה דבר שאם הזמן הוא יתחזק וילמד איך לנעול את הפוסט אבל שוב החלטת שזה רק אשמתו כי הוא לא רוצה.
רק לחשוב מה היית עושה לגורדן על השנים הראשונות שלו בליגה,וואי השחקן האגואסיט הזה שרק זורק וזורק ובחיים לא יתפתח ליותר מקלוריות ריקות שזוכה אולי במלך הסלים אבל אין סיכוי שיזכה באליפות אחת אפילו.
נכון, לא שרפתי אותו אז, אבל התרעתי על הכיוון.
ועכשיו עם גוף הראיות שקיים (שהולך ומתחזק עם הזמן) זה כבר יותר קרוב.
מה הקשר בגרות של וטרן?
אתה לא רואה את השטויות שהוא עושה?
איזה עוד שחקן מרשה לעצמו לעשות את זה?
אתה רוצה לתת לו שלוש-ארבע שנים להתקבע על סגנון המשחק הדבילי שלו רק כדי לנסות אז להתחיל לשנות הרגלים שכבר התקבעו? ככה קיבלנו את לילארד שהיה לו פוטנציאל להיות סטף אבל אף אחד לא שם לו גבולות וכיוון אותו.
מבקשים ממנו לשחק ככה? זה לא סיבה לזרום עם זה בצורה כ"כ נלהבת.
גם אם זה חלק מהסכמה ההתקפית, ברור לחלוטין שהוא מאוד מאוד נלהב לכך.
קולינס? לא ראיתי את המשחק הלילה, מעולם לא ראיתי אותו לוקח שלשות כאלה. בנפח כזה.
קולינס היה מרווח משחק כל הקריירה והוא קלעי טוב ממנו אבל דווקא אצל פופ נאסר עליו לזרוק מבחוץ.
(ידיעה מעונה שעברה)
הוא בהחלט ציפלון ולא יודע להתמקם. כמו שברוך כתב זה לא דברים שלומדים ברגע, כנראה שאף פעם לא יהיה עילית בכך גם אם יתאמן על זה.
אבל לובים הוא יכול לתפוס?
https://youtu.be/g0UXwT0LW6M?si=1SowkR1_AEobbYSz&t=719
בסיום קינחת בוואטאבאוטיזם (מונח ששנוא עלי אבל אין לי מילה אחרת)
כל מה שאני אומר שזה עוד מוקדם להגיד את מה שאתה אומר.
יכול להיות בהחלט שתבוא אלי עוד שנתיים ותגיד לי אתה רואה כלום לא השתנה וצדקתי לאורך כל הדרך לא שולל את זה בכלל,ההבדל ביננו כנראה קשור לזה שאתה החלטת שהוא כמו ראס ,מוראנט ציון שחקנים שלא שיפרו במשחק שלהם כלום ונשארו אותו דבר.אני חושב שהוא כן עשוי מהחומרים של הגדולים באמת ואם הזמן הוא יבין איך לנצל את החוזקות שלו ויפסיק לעשות שטויות.
אני בהחלט חושב שהוא ילמד לפתח משחק פנים וכן לא לומדים את זה ברגע בגלל זה אני נותן לו עוד שנתיים לפחות.מה שכן הוא חייב ללמוד לתפוס עמדה בפוסט והוא חייב להתאמן על סקיהוק.אם הוא יידע לפתח את הזריקה הזאת באמת שאף אחד לא יוכל לעצור אותו
לגבי הסוף אז אתה כנראה לא זוכר מה אמרו על גורדן בשנים הראשונות שלו.היה קונזצוס שהוא שחקן אדיר אבל לעולם כנראה לא יזכה באליפות כי הוא סוליסט ולא מתאים לקבוצה שרוצה אליפות.
לא יודע לגבי ג'ורדן בהתחלת הקריירה עוד לא עקבתי אז והייתי ילד
נדמה לי שיש כלל אצבע כזה לגבוהים, שלוקח להם יותר זמן להבשיל מלגארדים.
באיזה גיל יוקיץ' נהיה כל כך טוב?
מתי יוקיץ' לקח כאלה זריקות?
ג'ורדן בתחילת הדרך היה אגואיסט נוראי וסקורר מטורף.
קטלת את הנער
הוא עוד צאיר, הוא יעלה מסה עוד שנה שנתיים. ראית מה קשרה לצ'אט הולמגרן מלשבת שנה בוץ – הכפיל את המשקל שלו בשרירים
🙂
😂🤟
😅😅
מצויין אשך, וומביניאמה לא אוהב לשחק בצבע הרבה יותר קל לו להשליך קטיושה ממרחק אסור.
יש גם בעיה יותר גדולה מאופי שציינת, אין לו משחק צבע והוא גם לא מעוניין לפתח את זה. הוא לא יהפוך לאלגואן במדי לילה משחק פוסט לוקח זמן לפתח.
לחלוטין צודק
רחמנות על וומבי, מאמר ניתוח ביקורתי של האשך הוא אינדיקציה וודאית לקריירה מחורבנת, ראה ערך אמביד וראס (בשיא הרצינות, יש לך עין לתופעות האלו).
ועדיין, אני נוטה יותר למה שכתב הדורבן (נראה לי זה היה הוא), שפופ ושותפיו הולכים אול אין על השנים הראשונות של וומבי, ומוכנים לשלם על הניסוי הזה גם במחיר קטסטרופה, בתקווה שוומבי אכן יפתח יכולות דוראנטיות לקליעה אימתנית.
ועדיין, מאמרים שלך הם חדים ומבוססים (ומפחידים, למי שבצד הלא נכון שלהם..)
קליעה כמו של דוראנט לא מפתחים פתאום בליגה באים איתה בדכ מגילאים הרבה יותר צעירים סטף דוראנט באו לליגה כבר עם קליעה חזקה מאד.
ויקטור בחיים לא יגיע לרמת הקליעה הזאת
הוא גם לא צריך. הוא צריך לחיות מלובים והשאר זה בונוס.
חיים מלובים זה קאפלה אין מה לעשות עם זה בפלייאוף זה טוב לקליר פאת
וומבי בלתי עציר בלובים. זרוק משהו לכיוון והוא מגיע אליו.
תודה, אני לא מעוניין לקטול אותו לחלוטין, הנתונים הפיזיים שלו חד פעמיים והיכולות הפוטנציאליות מפחידות.
הוא גם משקיע בהגנה, ומוסר טוב.
אבל הראש… שזה הדבר החשוב ביותר לשחקן, נראה לא בכיוון הנכון.
מה שמעצבן בסיפור הזה שהספרס יכולים כבר עכשיו להיות הרבה יותר טובים אם הוא יתרכז במשחק נכון.
ויקטור רוצה להיות מס 1? נראה לי שזה לא יקרה ,עוד שנה קופר פלאג תופס לו את המקום.
ימשיך כך יהיה לא יותר משחקן כוכב.
חבל שלא הגיע לפופוביץ' צעיר בעשרים שנה. היה רואה 2.33 דקות בעונה הראשונה, ומתיישר כמו פלס.
תודה רבה אשך
יכול להיות שוומבי לא יהפוך לשחקן על. אבל מבחינת גישה (עד כה) אני חושב שעצם הנכונות שלו ושל הספרס לנסות דברים לא שגרתיים ואולי להכשל אומר שהם בוחרים ללכת על high risk high gain. ובזה אני מכבד אותם כי זאת דרך יותר קשה. דבר שני במערכת הזאת עם פופ דאנקן וכו' נראה לי שאין סבלנות לשחקנים עם גישה כמו של טריי וראס. אפילו עם הגישה של קוואי היתה להם בעיה (בלי להכנס למי צדק). או שזה מוקדם עדיין, או שהם גם מאמינים שלוומבי יש מיינדסט מקצועני. וכנראה שמעבר לוומבי זאת החלטה של הקבוצה לא להיות תחרותיים השנה. לדעתי הספרס תהיה קבוצה אימתנית בשנים הקרובות בהובלת וומבי.
מסכים. זה נראה רע מאד, ויש חשש ממשי שיש כאן בעיה עקרונית. נקווה שיש משהו שאנחנו לא רואים, שמסביר את המראה הלא מלבב הזה, ונקווה שזה יסתדר בהמשך הדרך עם/בלי פופ.
תודה אשך.
לכפני 4 ימים כשהוא קלע 6 מ=12 מהטריי אמרתי לעצמי 'שיימשיך ככה'. שלשום כשהוא היה 4 מ-13 אמרתי לעצמי, "עדיף שישחק בצבע"
אפשר להגיד שצוות האימון מבקש מוומבי לשחק ככה כדי שהוא ישפר את הקליעה, שכשהוא יגדל הוא יפתח משחק פנים, שקבלת ההחלטות תשתפר עם הגיל. השאלה היא מה אתה מאמן, ואיזה הרגלים אתה מייצר. אם אתה מעודד שחקן בן 20 לשחקן כמו לילארד, יהיה לך קשה מאוד לשכנע אותו בגיל 23 להתחיל לשחק כמו דאנקן. אלו לא האינטינקטים שלו, זה לא זיכרון השרירים שלו, אין לו את ההתמצאות במגרש שזה דורש. לכן האופן שבו וומבי משחק יגרום לו נזק בעתיד. עדיף שינסה לתפוס עמדה בפוסט גם אם עוד אין לו אף מוב אפקטיבי משם. שיזרוק הוקים שיכנסו באחוז נמוך, שיאבד את הכדור במסירות לשחקנים שחותכים או עומדים על השלוש ולא בכדרור. עם הנסיון וההתחזקות הפיזית זה ישתפר. את הקליעה אפשר לשפר גם בגיל מאוחר יותר, אבל אם לא יהיה לו בסיס של משחק של ביג מן, זה לא יתפתח בהמשך. ואז נקבל שחקן עם ידיים באורך של כנפיים של בואינג שמתפקד כקלע בינוני, ותופס לובים מידי פעם.
100+
בדיוק
חד משמעית
המשחק של וומבי מכוער ומעצבן, בניגוד לרוב מה שקורה בס"א, שהחברה משחקים לא רע.
הוא בהחלט זורק הרבה יותר מדי ל-3 ולא משחק מספיק בפנים. אני מבין שזה קשה מול חיות הליגה, אבל מה לעשות, שם היתרון היחסי שלך.
לדעתי האשם בזה הוא פופוביץ', שנתן לו הנחיה לזרוק חופשי מרחוק, כדי להתפתח. פופ של לפני 20 שנה היה מספסל אותו. האם זה יותר טוב? כנרא שלא.
צריכים עוד סבלנות לוומבי, לתת לו הנחיות ולקוות שהוא יקשיב. מה שיקרה כנראה זה שעוד כמה שנים, כשהוא יתחיל לשחק כמו שחקן שלם, הוא יעבור קבוצה (יוסטון מפנה מקום).
ולא לשכוח משהו קטן – בהגנה הוא אדיר, פשוט רואים איך היריבים מפחדים לזרוק ומוסרים את הכדור החוצה.
בס"ד
תודה רבה. ץמצער העמים עם ומבי.
אפשר לשלב שלשות, אבל זה נראה כמו הנשק העיקרי שלו.
וזה נשק לא יעיל.