10.6.2026, מדיסון סקוור גארדן, ניו יורק

וואו וואו וואו ושוב וואו.

אתחיל בלציין שאמנם הכתבה יוצאת עם סיום משחק מספר 4, אבל את הכתיבה שלה אני מתחיל כבר ביום ראשון, 7.6, יום לפני משחק מספר 3.

כמה סיפורי רקע לא בהכרח קשורים אחד לשני:

1. אתמול חגגתי יומולדת 41 (מבין שיש מבוגרים ממני אך הזקנה מורגשת עם כל שנה שעוברת אחרי גיל מסוים 🙂 ).

מה שהתחיל בחגיגות בפסטיבל בעיירה שבה אנחנו מתגוררים, כ-50 דקות מסיאטל, משהו שממש חיכיתי לחוות, הכי פשוט הכי חמוד.

רחוב אחד ארוך, הרבה אנשים, משפחות, כלבים מלא דוכנים של יצירות, אוכל, בירות 4 במות שונות של הופעות ומזג אוויר מאוד מאוד משונה.

התחיל עם ברד (ביוני!!!), עבר לשמים יפים וכחולים, חזר למבול כבד ואז שוב הפוגה…ככה בערך כל היום אז מקווה שהמארגנים לא התבאסו מידי והיה ניכר שיש פחות אנשים ממה שאולי ציפו, ואלו שהגיעו היו צריכים לברוח לחפש מחסה כל פעם שהתחיל מבול שוב.

עדיין היה ממש כיף ואפילו איכשהו תיאמנו זיקוקים בלילה בין גשם לגשם.

אז כך זה התחיל.

2. דברים מסתדרים מעצמם.

סיפרתי לאישתי לפני כשבוע וחצי שנרשמתי לגמר ושאם אקבל אישור אולי אטוס לסקר ושתדע שיש התכנות כזו.

יום אחרי ששיתפתי אותה היא מקבלת מייל שמזמין אותה לשבוע עבודה בניו יורק(היא בטק)! וואו. בדיוק על התאריכים של משחקים 3 ו-4.

יש מלון, יש טיסה משותפת, סמוך ליומולדת ואם כל זה לא מספיק בגלל שאיתי טסה לא מעט מהעבודה+הקורונה+הטיסות המבוטלות לישראל איכשהו השאירו אותה בסטטוס גבוה בחברת התעופה והיא קיבלה שדרוג למחלקת עסקים לטיסה לניו-יורק(מסיאטל, כ5-6 שעות), היא לא היססה, כפרה עליה, ואמרה לי שהיא נותנת לי את השדרוג כי אחרי הכל סופ"ש יומולדת:) איזו זכייה היתה למצוא אותה בחיים המטורפים האלה.

3. גמר מספר 3 עבורי.

גולדן סטייט נגד בוסטון משחק מספר 5 בגמר 2022(עונת האליפות האחרונה), חווייה אפית. דביל שכמוני, אחרי עונה של כ-40 סיקורים מהאולם החלטתי להזמין טיסה לישראל (אז עוד היו טיסות, אפילו ישירות) ליומולדת להיות עם המשפחה…איפה שהוא בראש שלי פשוט נעלמה המחשבה מהשלבים המתקדמים של הפלייאוף וגם קצת לא האמנתי שהווריורס ילכו עד הסוף.

בכל אופן, נרשמתי למשחקים מהארץ, טיסת החזור שלי נחתה בסן פרנסיסקו כ3 שעות לפני תחילת המשחק.

מונית ישר מהשדה לצ'ייס סנטר ומשחק גמר ראשון עבורי בעונה מהחלומות בכלל ובפרט לעונת סיקור ראשונה לבחור שרק לפני כמה חודשים הסתובב בתל אביב ותהה את מי לשים בהרכב הפנטזי שלו והאם לשים שעון מעורר ל2 לפנות בוקר או פשוט להשאר ער עד שהמשחקים מתחילים. 

104-94 לווריורס, וויגינס במשחק לפנתאון 26-13 כשרק טייטום ניסה להלחם וסיים עם 27-10 שכאמור, לא הספיקו. בקיצור כמו שכתבתי – חלום.

גמר מספר 2 שלי היה לפני שנתיים, שוב בוסטון, הפעם נגד דאלאס של לוקה.

משחקים 3 ו-4 (כשזה לא בעיר שלך, הכי הגיוני זה ללכת למשחקים 1-2 או 3-4, כמובן שבמידה ויש משחק 7 אפשרי זה מדהים אבל טיסה, מלון, כבר השקעת זמן אז עדיף ללכת לסקר 2 משחקים ולא אחד גם אם לא זוכים לסקר משחק אליפות, מה שטרם קרה לי).

בכל אופן, טסתי לדאלאס טקסס לראות קצת לוקה נגד טייטום, לחוות קצת טקסט פעם ראשונה (הבשר המעושן היה בהחלט טעים).

נפגשתי שם לשמחתי עם ראובן ובנוסף כתב קבוע צרפתי שהפך לחבר ומסקר את הוורירוס עבור אתר צרפתי כבר מעל עשור. היה עוד במשחקים באורקל בOakland השכנה מעבר לגשר(לא, לא גולדן גייט ברידג', השני.).

אני לא בטוח אבל משהו בי אומר שאולי אבי טרכטמן, הכתב האהוב שעבר לסקר את שארלוט (?!?) אולי היה גם באולם הוותיק.

לוקה ובוסטון נפרדו ב1-1 במשחקים 3 ו-4 בדאלאס בדרך לאליפות של בוסטון.

ועכשיו, גמר מספר 3!

מודה.

כנראה כמו רובכם,

מי לעזאזל שיאר שנגיע למשחקים בניו-יורק כשהניקס ביתרון 2-0???

כנראה לא רבים מהאנשים שאינם גרים באזור חיוג של המדיסון סקוור גארדן.

אבל כך יצא.

ואני ורם באים לסקר לכם בדרך הכי טובה שאנחנו מכירים את צמד המשחקים האלה (במידה ויהיו עוד אני מאמין שרם ילך גם אליהם, אני אעודד אותו מסיאטל)שאשכרה עלולים להסתיים באליפות (מקווה, לא מאמין שזה יקרה).

אז חוויה אדירה, גם בלי קשר, לא הייתי עדיין בתוך המדיסון, לא בתור צופה ולא בתור כתב אז ביום רגיל זו אמורה להיות חווייה מעניינת…בגמר ראשון מזה אלפיים שנות…מקווה שתהיה אווירה מחשמלת.

4. נקודה אחרונה, לא יודע למה חשבתי שהדורבן סיקר את טורונטו בעונת האליפות שלה עם הסל האלמותי של קאוואי על הבאזר נגד פילי.

אבל זה היה רק בראש שלי.

אני סיקרתי בעונתי הראשונה את גולדן סטייט שזכו באליפות, רם אולי אולי יזכה לקבל אליפות של הניקס בעונתו הראשונה כמסקר בהופס.

האם היה עוד מישהו שזכה לסקר עונה ראשונה ולצפות בקבוצתו לוקחת אליפות??(כן, גם אם לא היתם במשחק האליפות זה נחשב!)

אני מנסה ליצור פה קו ישיר בין מסקרים מהופס לאליפויות. לא בטוח שהוא קיים אבל מה שכן, יהיה יותר קייס אם ניקס יקחו העונה (מוטל בספק אבל אחרי משחקים 1 ו-2 זה נראה קרוב מתמיד. מעולם קבוצה שניצחה את 2 משחקי החוץ הראשונים בסדרת גמר לא הפסידה אליפות).

הגעתי לעיר! איזה וייב יש לניו יורק יא אללה.

בחיים לא הייתי גר פה (אלא אם אישתי היתה רוצה ואז הייתי זורם 🙂 ) אבל לבקר פה זה מרגש ובהחלט מרגיש קצת כמו עולם אחר (להבדיל אלף הבדלות אבל ברמת הקיבוץ אנרגיה לאזור אחד מזכיר את לאס וגאס, ושוב, כמובן שהן מאוד שונות).

הגענו למלון הישר מהשדה, בלוק אחד מהאולם שבו מתרחש המשחק הלא הוא המסג (מאדיסון סקוור גארדן, אי אפשר לכתוב גארדן כי זה בוסטון והשם עצמו ארך מידי ולכן!!! מסג! וגם זה מזכיר פינוק של פעם ב…).

יום שני היום, ההתרגשות מתחילה להבנות ותופסת תאוצה עם כל שעה שעוברת.

ההורים, אחותה ובעלה של אישתי היו פה בביקור, שניה לפני שהם חוזרים לארץ הספקנו להפגש לארוחת ערב, והיום לקפה בוקר מוקדם אז כל שעה שעוברת מורגשת מאוד ואני לא יכול לחכות כבר.

2 בצהריים, הזמן הראשון בו ניתן ללכת ולקבל את האישורים שלנו, שמסתבר שווים המון ביום כזה.

לא להאמין שקיבלנו כמה אישורים, באמת הופס זו אימפרית כדורסל.

בקיצור, הלכתי לקחת את האישור, בגלל שטראמפ החליט גם להגיע יש בלאגן בחוץ, הכנתי את עצמי לבלאגן של גמר נבא במסג אחרי 27 שנים אבל בתוספת ביקור טראמפ אני אשכרה מרגיש שמבחינת אבטחה המשחק היום מתקיים בבית הלבן.

האישור ביד! הידד!

עכשיו טראמפ כבר אמרתי?, אז לקחתי את אישור הכניסה וחשבתי לעשות סיבוב זריז באולם לראות מה קורה שם בכל זאת פעם ראשונה שלי במסג.

לא! אסור אדוני!….אוקיי…"תחזור ב4 וחצי, לפני זה אין כניסה לתקשורת!".

טוב, אז למה שלחתם הודעות בכל דרך שמבקשת מאוהדים ואנשי תקשורת להגיע כמה שיותר מוקדם כדי להמנע מעומסים?!? נו שויין. נחזור עוד שעתיים-שלוש.

אעביר עוד כמה מהחוויות שלי מיום משחק מספר 3 ואז אעבור לסיפורים מהחווייה של משחק מספר 4.

בינתיים ירדתי לבירה של לפני משחק, לא משהו שאני עושה בדרך כלל אבל המעמד מרגיש מחייב, יש עוד לא מעט שעות, כמובן שבזמן משחק לא שותים אלכוהול (אסור וזה מובן מאוד).

אז בקיצור, מחוץ למלון יש בר אירי חמוד, דגלים של ניקס תלויים מכל עבר (איפה לא בעיר בימים האלו).

האפי אוואר ואני עם הייזי IPA בדרך אלי.

נראה אם ומה האופציות אוכל באולם, לא קיבלנו ואוצ'ר מזון (בניגוד למשל לגמר בדאלאס או בגמר גביע הליגה, שם קיבלנו כ25 דולר לקנות אוכל/שתיה במזנונים השונים).

רם עושה את דרכו לפה, אם אני לא טועה הוא במרחק של חצי שעה-45 דקות ומניח שיגיע בתחבצ כי אין באמת מה להכנס עם רכב לעיר הפקוקה הזאת.

תיכף נחבור אחד לשני ונלך לסקר לכם את אחד המשחקים המעניינים ומרגשים לאחרונה.

איזה חתיכת משחק מספר 3 קיבלנו, קצת מותח, קצת מרגש, קצת מעצבן והרבה מאכזב אבל ככה זה בספורט, וזה היופי בו, התנועה הגלית הזו של רגשות ובעלדיה האהבה למשחק ולקבוצה שלך פשוט לא היתה אותו דבר.

כמו שאומרים, אם לא תהיה עצוב לפעמים, איך תעריך או תדע בכלל שאתה שמח?

בכל אופן, יצאתי אחרי המשחק, אמרתי שלום לכם שהראה לי איפה חדרי התקשורת, הספקתי להגיע למדיה רום בקומת הקרקע של המסג וגיליתי עולם, ארגזים של פיצות ניו-יורק סטייל, ארגזים!!! כתבים באים והולכים ולוקחים משולשים כאילו לא אכלו יומיים וגם חילקו שתיה כמו…מים!

כדי לאכול במסג (או לפחות ככה זה היה בחוויית הגמר) היינו צריכים לרכוש "לתרום" 10 דולר(+ מס 😉) כדי לקבל ואוצ'ר של 25 דולר לקניות במזנונים השונים שפתוחים לקהל הרחב.

אז בתור פולני רשמי אתלונן,

1. למה שזה יעלה 10 דולר ועוד בצורת תרומה בגו-פאנד-מי ולא תתנו פרגון לכתבים שלכם, כן גם אם זה מעל 200 איש 
2. אין אפשרות לנצל את הואוצ'ר חלקית, אם קנית בקבוק מים ב6 דולר (6 דולר לפאקינג בקבוק מים!!!) ואם אכלת בוריטו/המבורגר/פיצה עדיין תשלם את אותו סכום שהוא הואוצ'ר. 
3. הנקודה השלישית הינה ברכה כי אחרי שאכלתי בחיפזון כדי להצליח להמשיך ולצלם עוד תמונות מהמקום הכי קרוב שהצלחתי להגיע אליו אמרו לי כשעה ורבע לפני תחילת המשחק שהאזור סגור לכתבים מעכשיו ושאעלה למושב שלי.

וואט? מה שעה לפני?! למה שאני לא אוכל לצלם ולסקר את הטרום משחק בצורה הטובה ביותר, למה כשוומבי עולה להתחמם אני צריך לצלם אותו מגובה התקרה של המסג?(ותודה לטלפון חדש עם מצלמה משופרת שעושה את החיים קלים הרבה יותר).

חוזר לסיפור הואוצ'ר והברכה אחרי שפרקתי :), הלכתי לחדר תקשורת הקטן בקומה 5 שם קונים את הואוצ'רים ואפשר גם לשבת לאכול/לכתוב את הכתבות ולקשקש עם כתבים אחרים, בקיצור ניגשתי לבחורה שמוכרת את הואוצ'רים ושאלתי בסך הכל איפה אפשר להשיג בקבוק של מים? היא ענתה שאין מים (היו למטה בסוף המשחק הרים של בקבוקים שאם הייתי מודע אליהם זה היה סוגר פינה) אבל!!!! "הנה קח, יש לי ואוצ'ר אחד ספייר, אתה לא צריך לשלם עליו" איך עושים אימוג'י עם לבבות בעיניים.

תודה תודה תודה אמרתי והלכתי בקיצוצים עד לקומה 9 כדי לרכוש מים, עלאא צלם ישראלי שכבר פגשתי בפורטלנד, המליץ לקנות את הבקבוק הרב פעמי שלהם, כזה עם קש ופרסום של צ'ייס עליו, ואז אפשר לעשות ריפיל כמה שרוצים.

17 דולר שבחיים לא הייתי מוציא על שטות כזאת אבל היי, יש ואוצר וצריך לנצל אותו! אז כוס רב פעמית ממותגת אחת ובקבוק מים קרים סגרו את עלות הואוצ'ר ואני שמח בחלקי שבתי למושבי.

לאחר המשחק שאפשר לקרוא בכתבה הנהדרת של רם, ניסיתי להגיע חזרה למלון, אבל למה לעצבן אם אפשר?!

במקום 4 דקות הליכה הייתי צריך כמעט כמו בהגעה לעקוף 5 בלוקים ו4 רחובות בשביל להגיע למלון כי הכל חסום, וכששאלתי את אחד השוטרים למה בעצם הכל חסום אם טראמפ כבר מזמן עזב את האזור? הוא ענה its part of the screening. 

שאלוהים יעזור, הבנתי שאין עם מי לדבר.

הלכתי מסביב, כל הרחוב של המלון שלי היה סגור ואזכרה הייתי צריך להראות את הכרטיס כניסה לחדר כדי להגיע חזרה למלון אחרי שעשיתי עיקוף בלתי הגיוני, נו שויין.

יום שלישי, 9.6.1016 יום מנוחה לשחקנים, שזה כל כך חשוב אחרי עונה כל כך ארוכה ופלייאוף כל כך אגריסיבי ודחוס במשחקים (לניקס קצת פחות ועדיין ניכר כמה הם משקיעים מאמץ מנטלי ופיזי בכל משחק נגד סן אנטוניו).

השחקנים קיבלו יום ללא אימונים, בעיקר יושבים ורואים סרטונים כדי לנסות להשתפר וללמוד ממשחק 3, אבל זו הזדמנות מצויינת לדחוף מעט ראיונות ולעשות מדיה-דיי פתוח.

שחקנים מפוזרים לכל עבר, חלק ראשון ספרס, וומבי בחדר אחד, קאסל באחר, שאמפני, קארטר וכו' מפוזרים גם הם והכתבים פשוט קופצים ממקום למקום לראיין אותם.

חלק 2 אותו דבר רק עם שחקני הניקס והמאמנים כמובן.

מה שאני אוהב פה זה כנראה דבר שאנשים אחרים יראו כחסרון וזה שיש הרבה הקבלות, שחקנים מתראיינים באותה נקודת זמן רק במיקום שונה מאחורי הקלעים של המסג.

אז אפשר להתלונן על זה שאי אפשר לשמוע את כולם (אגב, מי שרוצה רק להקשיב בלי לשאול שאלות יכול לשבת באולם עצמו ומקרינים את הראיון כנראה המרכזי, לא בטוח כי הייתי בחדרים השונים 🙂 ), אבל אפשר גם לראות את הצד החיובי וזה שאין עומס פסיכי על כל שחקן ושחקן ופתאום אפשר לשבת 8 כתבים עם סטפון קאסל ולשאול שאלות ולהרגיש משהו הרבה יותר אינטימי ונעים. לייק.

אז ניצלתי את ההזדמנות הזאת, ויתרתי על ללכת להאדסון או לצ'לסי מארקט לאכול את הקבב שאני כל כך אוהב במסעדת המזנון של אייל שני, אולי מחר מספיק זמן לפני המשחק, אם כי אני מאמין שמחר יהיה הרבה הרבה יותר שפוי ופחות פסטיבל טראמפ אז יהיה אפשר להגיע גם שעתיים לפני ולא 4 🙂.

אחרי שצילמתי, שאלתי, וטיילתי על הפרקט של אחד האולמות המפורסמים בעולם אני חוזר למלון להתחיל לעבוד על הכתבה מעכשיו כי יש המון חומר להעלות ולשתף ומחר בערב יהיה הרבה יותר לחוץ ורצון להתרכז במשחק ומי שמכיר אותי יודע שאני אוהב לשחרר כתבות כמה שיותר מהר מסיום המשחק כדי להשאר רלוונטי לכמה שיותר זמן.

היום עם עולם התקשורת הנוכחי שחקנים עוד לא אומרים את מה שהם חושבים וזה כבר מצוייץ בטוויטר או עולה לטיק-טוק. אז זמן מאוד משחק פה תפקיד, לפחות מבחינתי.

הגעתי למלון והחלטתי לרדת לבית הקפה הקרוב למלון שאני זוכר מביקורים קודמים והוא אחלה לגמרי. קפה שני סך הכל להיום בשעה כמעט 4 בצהריים זה ממש הצלחה מבחינתי, בדרך כלל ב12 אני מגיע לכוס השלישית, מזל שיש מה לסקר לכם! 

יום רביעי, 10.6.2026, יום משחק מספר 4!!!

כן זה הגיע! 

4 ימים אחרי היומולדת שלי (6.6) וביום הולדת של אחותי (אנחנו 3 ילדים עם מזל תאומים וכן זה מרגיש כמו 12 אחים ואחיות כשכולם מזל תאומים, אם מוסיפים דודים ובני דודים יש עוד איזה 5 מזל תאומים!) מגיע משחק משמעותי עבור 2 הקבוצות.

כלומר, כל משחק גמר הוא מאוד חשוב עבור 2 הקבוצות מן הסתם אבל 2-1 לניקס, בבית, מנצחים וזה 3-1 ולפחות מבחינה היסטורית זה גמור והאליפות תחזור לניו-יורק אחרי איזה 53 שנים.

אם הספרס מנצחים, זו יכולה להיות שבירה מנטלית, חזרה ממינוס 2 לשוויון ועוד אחרי שני משחקי חוץ, חוזרים לסן אנטוניו ואם המומנטום ממשיך (מה שהגיוני לחשוב שיקרה במקרה כזה) זה יהפוך ל- 3-2 לספרס ומשחק אליפות במסג. בקיצור, משחק 4 סופר חשוב.

אני פותח את היום בבית הקפה שצמוד למלון, אחלה בית קפה וזה זמן מצויין להתחיל "לזרוק" חומר לתוך הטיוטה בהופס, אתמול העלתי כבר משהו כמו 150 תמונות לפייסבוק "שגב תמונות ממשחקים" (מוזמנים להכנס ולהתשמש בכל התמונות באופן חופשי אם אתם צוות הופס) עכשיו מתחיל החלק הקשה של לסנן 🙂 וזה עוד לפני הערב שיוסיף איתו בטח משהו כמו 100 תמונות לבד, אני דוגל בכמה שיותק חומר גלם יביא את התוצאה הסופית הטובה ביותר גם אם זה הרבה פעמים מאוד קשה לבחור בין תמונה אחת לשניה, איך בוחרים בעצם? הולכים על איכות התמונה כפאקטור ראשי? אולי בכלל המומנט המושלם גם אם יצא מטושטש? ומה לגבי קצת תמונות מצחיקות (הפינה על שם קליי תומפסון, אוי כמה תמונות שלו עם לשון בחוץ העלתי לפה בתקופתי עם הווריורס…היה כיף 🙂 ).

היום אין טראמפ אז נקווה לקצת יותר שמחה ופחות עצבים מסביב לאולם, בניגוד למשחק 3 שהלכתי ב5 (משחק מתחיל ב8:30) היום אלך סביב 6 אפילו, כי בכל זאת גמר.

טרום משחק 4:

כאמור עצירה בפבאב האירי לנשנוש מהיר לפני המשחק, עכשיו 4:40, הכבישים מתחילים להסגר, האוהדים מתחילים למלא את הרחובות והמסעדות באזור, נראה שכל עסק פתח מסך ועשה הקרנה לכבוד האורחים, כן גם אם זה מכבסה או חנות אופניים.

מספרים בקטנה:

• משחק 3 שבר את שיא הצפייה למשחק 3 בגמר (כן, קצת ספציפי ועדיין זה נחמד) עם 26.3 מיליון צופים בשיא. השיא שנשבר הולך 28 שנים אחורה למשחק 3 בין שיקאגו ויוטה ב1998.
• שיא צפייה בתוכן ברשתות החברתיות, מעל 5 מיליארד צפיות ב-3 המשחקים הראשונים בגמר ה-NBA.
• הכי הרבה חיפושים אי פעם בגוגל למשחק גמר

תכננתי להגיע סביב 6-6 וחצי, סיימתי מוקדם בבר, התחילה הופעה אקוסטית שזה מגניב לאללה ומוסיף אווירה ובתכלס סוגר להם את הפינה ל-3 וקצת השעות הבאות עד שהמשחק יתחיל.

אני כבר אלך לטייל במס"ג, מיותר להסתובב או סתם למשוך זמן. נראה את האווירה בחוץ ובפנים לקראת משחק סופר קריטי ל-2 הקבוצות.

טוב, המון משטרה וסגירות בדרך! אלוהים ישמור.

שוב סיבובים, שוב מידע מוטעה שכל שוטר שמע הוראה אחרת אבל בסוף בסוף בסוף, ובליווי צמוד של שוטר שהוליך אותנו כמעט כל הדרך (איזה שירות!) הגעתי פנימה, דיברתי בלשון רבים כי פגשתי בחור יהודי בשם ג'ונתן שאבא שלו צלם והשיג לו אישור כדי שיבוא לעזור לו. יש לו חברה שנקראת, שימו לב לזה: "חוצפה קופי" איזה שם אדיר!

טוב, אחרי משהו כמו 20 דקות במקום הליכה שהיתה אמורה לקחת 3 דקות הצלחנו להכנס, אני המשכתי לפרקט לנצל את הדקות שאפשר לצלם מקרוב (לצערי רוב השחקנים עדיין לא עלו לחימום), במשחק 3 אמרו לי ששעה לפני תחילת המשחק התקשורת צריכה לעלות למעלה, הפעם זה כבר קרה ב6:30, שעתיים לפני.

טוב, עולים למעלה.

אה, וואי, שכחת לציין. 

תחילה עליתי למושב בקומה 9, שמתי את הדברים שלי והלכתי למעלית שזזה באיטיות נוראית וגם הכפתור שניה אחרי שנלחץ נעלם, אמה-מה-מה, פטריק יואינג התראיין פה לידי עבור סירקיוז, איזה אפליקצית רדיו או משהו בסגנון, עמד וחיכה איתנו יפה עד שהוא הבין שכמו אוטובוס מלא במרכז תל אביב – המעלית לא עוצרת.

קריאת, "היי! שמישהו יקרא למעלית!" תוך דקה המעלית דהרה לקומה שלנו ועצרה. נהדר פטריק!

בדרך חזרה למושב למעלה אחרי שנאמר לי שאסור יותר להיות למטה ניסיתי להגיע למעלית, אני אעצור רק כדי להסביר, הייתי בכמה וכמה אולמות כדורסל מאז שעברתי לארה"ב, הדבר הראשון שעלה לי בראש אחרי הניסיון הראשון שלי במסג זה "דיזינגוף סנטר" – אתה יודע מאיפה נכנסת אבל משם זה מבוך מלא עליות וירידות לא הגיוניות שמגיעות לעולם מקביל. ככה זה כשהמקום לא עבר שיפוץ מאז איזה 1900.

בכל אופן, המשכתי בדרכי לנסות לחזור למעלה פתאום מצאתי את עצמי באחד המועדונים של המקום, דגי טונה ענקיים שנחתכים בלייב בשביל סושי וסשימי, הזלתי ריר, שלחתי תמונה לאישתי שממש אוהבת סושי והמשכתי הלאה, בטח אזכה בנקניקיה שעלתה לי 10 דולר מהדוכן הקרוב לכסאות התקשורת :).

הגעתי למעלה, מתיישב לכתוב לכם, למטה מיקאל ובראנסון עלו להתחמם אבל כאמור ראיתי אותם רק מרחוק.

עוד מעט רם יצטרף ונחגוג שוב שני כתבים ישראלים במעמד הגבוה ביותר שניתן להגיע אליו בעולמות ה-NBA איזה מדהים, סליחה, אני אמשיך מידי פעם לכתוב כמה אנחנו אסירי תודה על ההזדמנות והכבוד לייצג את המדינה ובעיקר אתכם הצופים, הקוראים, עכברי הכדורסל ועד לאלו שרק התחילו לצפות השנה (בזכות דני אבדיה כנראה 🙂 ), אז שוב תודה וזה באמת לא מובן מאליו.

וומבי עלה להתחמם, 40 דקות לפני הטיפ-אוף, שריקות בוז צורמות ממי שכבר הצליח להכנס לאולם.

הרכבים:

סן אנטוניו – פוקס, קאסל, ואסל, שאמפני, וומבי

ניקס – בראנסון, הארט, ברידג'ס, אוג'י, טאונס

מהלך המשחק:

רבע ראשון:

יאללה מתחילים!

עבירה ראשונ מהירה מאוד של טאונס, פוקס הולך לקו, נקודה ראשונה לערב לספרס, גם השניה בפנים.

טאונס עונה עם חדירה אגרסיבית ופלואטר מקרוב.

ואסל עונה עם שלשה, קצב טוב לפתיחה.

וואו, טאונס בא חם אש! נכנס על הראש של וומבי שעושה עליו עבירה, טאונס לקו ל-2.

"פאק יו וומבי" נשמע בכל הקהל.

צ"אלנג' מוצלח של סן אנטוניו, טאונס חוטף עבירה 2 כשאנחנו דקה ו-2 שניות לתוך המשחק, זה ממש לא מה שהוא תכנן שיקרה. קשוח

וומבי עם נקודות ראשונות שלו, 7-2 ספרס.

דאנק של שאמפני אחרי איבוד, 12-2 שמוביל לטיים אאוט מהיר של קואץ' בראון, 9:16 לסיום הרבע הראשון.

מה ביקשנו? קצת נחת לאוהדים המקומיים? קצת פחות אלימות ברחובות? בחיים ניקס תתעוררו על החיים שלכם.

אוג'י מצליח לצמק עם שלשה מהפינה, נותן אחלה של סדרה אננובי.

מתפרצת אחרי החטאה של קאסל, בראנסון מעיף אץ הכדור קדימה להארט שמנצל את העדר וומבי מהבצע, אנד-וואן! 14-9 ועוד זריקה מהקו, 14-10, חזרה יפה, איזה סדרה אדירה באמת!

6:05 לסיום הרבע, האם נראה נקודות ראשונות של בראנסון שהולך לקו? בהחלט. בשעה טובה.

וומבי עם שלשה עכשיו, 25-12, כל פעם ריצות לכל צד, נראה אם הניקס מצליחים ליצור ריצה שתצמצם את הפער עד סוף הרבע.

ברידג'ס עם 5 נקודות אחרי משחק 3 נורא, מוריד למינוס 10.

הוקפורטי עולה לשחק וזה מביך.

השופטים מחרידים, ממש לטובת סן אנטוניו בדיוק כמו במשחק הקודם וזה מבאס ממש.

מרפק של רובינסון לפרצוף של וומבי שבניגוד לבראנסון שחטף אותו דבר מהאחרון במשחק הקודם והמשיך לעמוד ולשחק, הצרפתי נופל על הרצפה, מקבל שריקה, יש פה סיכוי גבוה מאוד לפלייגרנט 1 וסיכוי סביר לפלייגרנט 2, אם רובינסון מורחק מהמשחק וטאונס עם 2 עבירות הניקס נכנסים למצב שמאוד מאוד יקשה עליהם את החזרה למשחק הזה.

מזל, רק פלייגרנט 1.

וומבי ילך לקו ואחר כך הכדור יהיה של הספרס מהצד.

21 הפרש אחרי סל של ואסל אחרי עוד כדור שהיה אמור להיות של הניקס מהחוץ ונשרק עבור הספרס.

סיום רבע 1, 41-22 לסן אנטוניו, 13 לוומבי, 12 לואסל, המון שריקות, פעמיים 3 שניות לכל צד תוך 10 שניות, שריקה שנדיר לשמוע בסדרת גמר. אוג'י אצל הניקס הקלע המוביל עם 7, 65% של הספרס לעומת 29% של הניקס מהשדה. לא נעים.

רבע שני:

ממשיכים במגמה, ניקס מאבדים את הראש, עכשיו תורו של אלווארדו שתופס לוומבי את הברך ונופל עליו, השופטים בודקים אם זה מצדיק פלייגרנט.

אוי תודה רבה באמת, רק עבירה רגילה, הגיעה אחרי שלשה של פוקס וומבי ילך לקו לזריקה אחת, פוגע 48-25 ספרס.

טאונס עם אנד וואן אחרי ריבאונד התקפה. יאללה הלוואי שיתעוררו.

ניקס מתעוררים אבל איפה ההגנה? 3 שלשות רצופות מ-3 שחקנים שונים של הספרס ואנחנו ב 57-32 מאוד לא נעים, 8:26 לסיום המחצית הראשונה.

הוקופורטי חזר אחרי שהספרס עושים האק-א-רובינסון ודווקא מצליח בינתיים לא רע לפחות בצד ההגנתי.

בראנסון עם כמה מהלכים טובים בהתקפה שמובילים לטיים-אאוט של סן אנטוניו, 6:10 לסיום המחצית הראשונה, 59-38 לסן אנטוניו.

ניקס פשוט לא הגיעו בהגנה, אפשר להגיד שהספרס לא מחטיאים גם עם 62% לשלוש, 64% מהשדה ו-100 מהקו אבל לא מעט מהזריקות היו יחסית פנויות, בגדול מרגיש שזה הספרס נגד אוג'י ומידי פעם גם בראנסון נותן סימן של מנסה ואז נשבר כשהוא לא מקבל שריקות לחדירות שלו.

בראנסון עם שלשה מצמק "רק" למינוס 25.

תוצאת מחצית: 76-49 סן אנטוניו.

סיכום מחצית:

לא נעים.

התחיל בבאמת שערוריית שיפוט ברבע הראשון, אחר כך השופטים קצת נרגעו אבל ההפרש כבר היה גבוה, טאונס הסתבך עם עבירות מאוד מאוד מוקדמות ומסיים את המחצית הראשונה עם 8 דקות בלבד ומן הסתם בלעדיו אי אפשר לנצח את סן אנטוניו.

רק שנבין כמה המצב חמור? אוג'י אננובי השחקן באמת ביחיד הטוב היום אצל ניקס שיחק 20 דקות והוא על פלוס מינוס של 29- ! 14 נקודות עם 50% מהשדה ו-100% מהקו, בראנסון גם התעורר ברבע השני ומסיים את המחצית עם 19 נקודות 2 כדורים חוזרים ו-3 אסיסטים.

אצל הספרס הרשימה ארוכה, וומבי עם 16-6, פוקס עם 13 ו-6 אסיסטים, ואסל עם 15 ו-100% מהשדה, כולל 4/4 מחוץ לקשת.

סך הכל 14/26 שהם 54% מחוץ לקשת של סן אנטוניו, אלו מספרים מטורפים גם אם ההגנה של הניקס חלשה יחסית, סן אנטוניו כמעט ולא מחטיאים. 60%, 100% מהקו, 18 ריבאונדים ו-18 אסיסטים.

הניקס? 41% מהשדה (שהתחיל ברבע הראשון מתחת ל-30%), 33% מהשדה, 65% מהקו, 21 ריבאונדים ורק 7 אסיסטים. 

שיהיה לכולנו בהצלחה, נקווה לקאמבק אבל זה נראה רחוק….רחוק מאוד.

רבע שלישי:

פתיחה לא רעה של הניקס עם שלשה של אוג'י וקצת אגרסיביות בהגנה, בראנסון סוחט עבירת תוקף מקאסל שמקבל עבירה רביעית מוקדמת ויורד לספסל 2 דקות לתוך המחצית השניה, קלדון גונסון עולה במקומו.

איזה מלוכלך וומבי, דופק מרפק לפרצוף של טאונס ואז תופך לו על הגב בחצי נחמה חצי זלזול, ממש מעצבן.

השופטים בודקים אם פלייגרנט, ואוי ואבוי אם הם ידלגו גם מעל זה.

השופט מכריז שזו עבירה פלייגרנט 1. טאונס לקו וכדור מהצד. 81-52, הדרך ארוכה אבל יש זמן.

ניו יורק מתעוררים!!! אוג'י עם דאנק, איבוד של הספרס, שלשה של בראנסון! 81-59! 22 הפרש בלבד! (לא מאמין שאני כותב בלבד על 22 הפרש?!)

אוג'י כזה מלך, שלשה מהפינה כששתי הקבוצות לא מוצאות סל כמה דקות, מינוס 19.

ג'וש הארט!!! שלוששששש!!!!! 81-65.

כמה החטאות של הניקס, האחרון היה אלווארדו, בצד השני קאסל הולך לקו אחרי עבירה של הארט, שם את שתיהן, 83-65.

טיים אאוט ניו יורק, 2:58 לסיום הרבע השלישי, 87-70 לספרס.

הניקס נראים הרבה הרבה יותר טוב וסן אנטוניו ירדו קצת לקרקע אחרי מחצית מדהימה, 11 נקודות בלבד ב-9 דקות ברבע השלישי לעומת 21 של הניקס.

אלי הופ בראנסון את רובינסון!

ספרס ממשיכים להחטיא בלי הכרה.

ואסל משתיק את הקהל קצת עם שלשה יפה, תמיד הוא מגיע כשהספרס צריכים מושיע.

אוג'י עם שלשה שבקושי נכנסת אבל בסוף צוללת פנימה, 90-75, 33 שניות לסיום הרבע השלישי.

יפה מאוד, סיום רבע שלישי, 90-75, ירדנו לרק 15 הפרש והאחוזים של הספרס צונחים ל-47% מהשדה, ו-42% משלוש, שזה כבר יותר קרוב למה שהניקס מציגים.

נקווה לריצה בפתיחה של הרבע הרביעי כדי שנגד כל הסיכויים נקבל פה סיום משחק מותח.

רבע רביעי:

התחלנו עם צ'אלנג', רובינסון עושה אחלה הגנה על וומבי בתחילת הרבע, נגיעה של וומבי בכדור בדרך החוצה לא נשרקה על ידי השופטים שעכשיו הולכים להסתכל, אכן צ'אלנג' מוצלח, כדור של הניקס.

הספסל של הניקס לא פוגע בכלל, 4 נקודות, 2 רובינסון, 2 קלארקסון. אי אפשר לנצח ככה.

אני כותב את זה אז אלווארדו שם שלשה, יפה לו. אבל עדיין אנחנו בהפרש גבוה 95-78 כשנותרו 9 דקות לסיום המשחק.

ספרס מאבדים, הארט מריץ התקפה מהר, כדור נהדר למיקאל מתחת לסל לייאפ קל, טיים אאוט סן אנטוניו, 8:43 לסיום המשחק, חזרנו למינוס 15, 95-80 ספרס.

אגב, הצ'אלנג' שלא הוסיפו לוומבי בדיעבד אחרי דחיפת הראש של בראנסון שלא נשרקה לעבירה אפילו במשחק 3, זה מה שמפריד בין וומבי משחק ללא משחק במשחק הבא.

טאונס עם שלשה מטורפת תוך כדי נפילה!

אוג'י שלשההההההה

איבוד של הארפר, 2 של טאונס על וומבי!!!!!! 97-88, הפרש חד ספרתי!! 6:24 לסיום.

קאסל מוציא עבירה חמישית מאלווארדו שיצא, שם את שתי הזריקות מהקו.

ג'יי ברונס!!! חדירה ללייאפ קשה בצבע, נכנס! 99-92.

אוגייייייייייייייייייייייייי שלוששששששששששששששששש

פסק זמן ספרס, 4:32 לסיום המשחק, 4 הפרש בלבד! איזו אווירה מחשמלת, איזה קאמבק מטורף!!!

אננובי ובראנסון עם 31 נקודות כל אחד מחזיקים את הניקס בחיים במה שמרגיש כמו המשחק הכי חשוב בקריירה של שניהם.

פוקס משתיק את כולם עם שלשה יפה על טאונס אחרי חילוף שמירה.

חוזהה אלווארדו, חדירה זירזה מתחת לסל, מינוס 5.

וומבי עם שלשה, שוב הקהל שותק. 104-97.

אלווארדו!!!!! חמש עבירות אבל שלשה ו-5 נקודות רצופות של הגארד המפתיע. 104-100.

פוקס מחטיא שלשה, האולם בטירוף, חייבים סל, 2:42 לסיום המשחק.

בראנסוןןןןןןןןןןןןן שלשהההההה מינוס 1!!!!!!יואווווווווווווווווווווווו

הלם!!!!

איבוד של הספרס אבל הארט מחטיא דאנק פנוי לחלוטין!! איזה הלם, וומבי הולך לקו בצד השני.

מחטיא את הראשונה!!!! 

ניקס מובילים!!!! בראנסון עם חדירה יפה לסל אני לא מאמין למה שקורה פה!

בראנסון מחטיא בזריקת סוף שעון, טיים אאוט, 38.8 שניות לסיום המשחק, 105-104 ניקס.

יש פה טירוף של החיים. אין לי מושג לאן זה ילך.

פוקס מחטיא זריקת קלאץ' סוף סוף אבל קאסל לוקח את הריבאונד התקפה, עבירה של הארט, קאסל עם עוד 2 מהקו ואנחנו בנקודה הפרש לספרס, 30 שניות לסיום המשחק, השאלה אם עכשיו הולכים על התקפה מהירה לנסות להשיג עוד פוזשן או לאט וכמה שיותר בטוח כדי להשיג סל?

אני אומר רוצו תנסו להשיג עוד פוזשן מהתקפה מהירה.

בראנסון לוקח את הזמן, מחטיא! פוקס למתפרצת, לייאפ קל?? לא אוג'י חוסם!!!!

עבירה של פוקס על אלווארדו, 5.7 שניות לסיום המשחק, טיים אאוט ניקס, התקפה של אליפות התקפה של קריירות.

אוג'י מכניס לבראנסון, שלשה מרחוק…………בחוץ! אוג'י ריבאונד התקפה טיפ נכנס!!!!! נכננססססססס!!! נכנננססססססססססססססססססססססססססס! 107-106 ניקס, 1.2 שניות לסיום, קאסל מתחת לסל, לא משתלט טוב, הארט מקשה עליו נגמר המשחק!!!

נגמר המשחק!

הקאמבק הגדול בהיסטוריה של ה-NBA במשחק גמר, מינוס 27 במחצית! אני לא מאמין שראינו את הדבר הזה עכשיו, א-נ-י ל-א מ-א-מ-י-ן!!!!!!!!!!!!!!!

תוצאת סיום: 107-106 לניקס, 3-1 בסדרת הגמר!

סיכום המשחק:

מה לכתוב? מה פאקינג לכתוב???

אלוהים שישמור על כולנו, אולי הכיפה של רם הביאה את המזל איתה, לא יודע באמת לא יודע מה להגיד.

רם אמר שראה במחצית אנשים יוצאים, אני מת לדעת איך הם מרגישים אחרי שפספסו כזה מותחן אפי.

אני באמת מתנצל חברים וחברות, אני חסר מילים.

משחק מדהים, דרך אדירה אישית לסיים את החופשה הזאת בניו יורק מחר חוזרים הביתה.

תודה להופס תודה לעולם תודה על המשחק המדהים הזה שנקרא כדורסל, כולם באולם על סף דמעות.

וומבי עם 24–13, פוקס וואסל עם 18 כל אחד, קאסל מסיים עם 13, 21 של הארפר המצויין מהספסל לא הספיקו.

ניקס עם בעיקר 2 שחקנים מצליחים לנצח, בראנסון את אוג'י, איזה מלך אוג'י גם אדם אדיר רגוע, מופנם ושקט, היה כיף להקשיב לו ביום המדיה בין המשחקים.

36-5-7 לג'יי ברונס, 33-4-1 לאוג'י וחסימה אחת בלבד, אבל ווואו איזו חסימה של עונה! מדהים!

אני מעלה את הכתבה חברים ואשלים תוכן וידאו מאוחר יותר בעריכה כי פשוט אין פה קליטה וחבל שלא תהנו.

שוב תודה תודה תודה, ומזל שיש יומיים מנוחה להוריד את קצב הלב קצת!