בוב קוזי – השחקן שהגדיר את המונח רכז / הגולש שרון לוינסון

בימנו אנו, הליגה משופעת ברכזים מעולים , מרונדו ועד מייקל קרטר וויליאמס . מג'רו הולידיי לראסל ווסטברוק . אז לקראת פתיחת הליגה חשבתי לחזור אחורה לשני שחקנים שהגדירו את מושגי הרכז שיש היום , רכז "קלאסי"-שמגדירו הוא בוב קוזי , מאסטר המסירות , וולטר פרייז'ר – "הקומבו-גארד" הראשון ב-NBA.

היום אני אתחיל בבוב קוזי.

שליטתו בכדור הייתה מושלמת. לראייה שלו היה ריינג´ של 200 מעלות במבט ישר. לא רק שראה את המגרש טוב יותר מכולם, היה לו גם חוש מיוחד לנבא מה הולך לקרות, ומה יהיה ההבדל אם יזיז את "הפרש" במשחק שח, או את "הצריח". מבחינה זאת סטיב נאש הוא הראשון עד עתה שהצליח לשחק כמו ששיחק קוזי, אבל בלי הפלאש של ´הודיני´. הוא היה FLASHY לפני ש-FLASHY היה COOL. הוא היה גם COCKY הרבה לפני שה-COCKY הפך להיות פופולארי ולא בזוי כמו שהיה אז. סטיב נאש עושה מה שהוא עושה בשיא הרצינות. קוזי היה עושה אותו דבר (ואפילו יותר) אך עם שואו, ווירטואוזיות. עד שהוא הגיע למשחק, הכדורסל בנבא היה כמו בית קברות עם אורות. הוא הראשון שעשה מהמשחק הצגה שכולם רוצים לראות.

"הודיני". קודם היה מישהו שהוצב בעמדה מספר אחת, אח"כ היה בובי קוזי, אח"כ קראו לזה רכז. הקוסם הראשון על הפרקט היה זה שהמציא את התפקיד והיה למעשה הראשון שניהל התקפות, פיזית, במשחק עומד , אבל בואו נתחיל מההתחלה של סיפורו.

רוברט ג'וזף "בוב" קוזי נולד ב-9 לאוגוסט 1928 בניו יורק למשפחה ממוצא צרפתי {כמו ג'ואקים נואה , עוד שחקן בעל יכולות מסירה נהדרות} , ובשנותיו הראשונות דיבר רק צרפתית והחל לדבר אנגלית רק בבית הספר היסודי.

כדורסל קוזי החל לשחק בגיל 13 והתמכרותו למשחק החלה באופן מידי . בתקופה זו שבר את ידו הימנית , ועד ששב להשתמש בה בחזרה הוא הפך לבעל שליטה מעולה בשתי הידיים.

בשנתו האחרונה הפך לקלע המצטיין בניו-יורק.

לאחר שסיים את התיכון , החליט קוזי ללמוד באוניברסיטת הצלב הקדוש במסצ'וסטס , שם הביא את סגנונו האטרקטיבי והיצירתי , מה שעלה לו בהרבה תקלים מול המאמן.

 ב-1950 העמיד עצמו קוזי לבחירה בדראפט, בסיומה של עונה בה הבוסטון סלטיקס השיגו מאזן עלוב של 22 ניצחונות לעומת 46 הפסדים, נתון שהשפיע על כך שהוענקה לקבוצה הזכות לבחירה הראשונה בדראפט . קוזי המקומי היה צפוי להיבחר בבחירה הראשונה, אך המאמן האגדי רד אאורבך העדיף על פניו את הסנטר צ'ארלי שייר, מהלך שגרר ביקורת מצד העיתונות המקומית. כתוצאה מכך, נבחר קוזי על ידי טרייסיטיז בלאקהוקס, בבחירה השלישית. קוזי לא רצהלשחק עבור ההוקס, ודרש שכר של 10,000 דולר. הבעלים של ההוקס הציע לו 6,000 דולר בלבד. בסופו של דבר מצא עצמו קוזי חותם חוזה לשחק עבור הסלטיקס בעבור שכר של 9,000 דולר.

כבר בעונתו הראשונה בקבוצה השיג קוזי מאזן אישי מרשים של 15.6 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו-4.9 אסיסטים למשחק, כשהוא מסייע לסלטיקס לשפר את מאזנם עד כדי 39 ניצחונות ו-30 הפסדים. בעונה הבאה הצטרף לקבוצה ביל שרמן ולצידו של אד מקאולי הוביל קוזי את הקבוצה עם 21.7 נקודות, 6.7 אסיסטים ו-6.4 ריבאונדים למשחק. עם זאת, גם בעונה זו הודחו הסלטיקס מהפלייאוף על ידי ניו יורק ניקס. בעונה הבאה, כשקוזי משפר את הסטטיסטיקה האישית שלו לכדי 7.7 אסיסטים למשחק, הוא זכה בתואר הראשון שלו (מתוך שמונה רצופים) כמלך האסיסטים של הליגה. זאת, בתקופה ששעון 24 השניות טרם נכנס לתוקפו. הסלטיקס הדיחו בעונה זו את הסירקיוס נשיונלס (גלגול מוקדם של פילדלפיה 76'). המשחק השני בסדרה זו הסתיים בתוצאה 111-105 לטובת הסלטיקס לאחר ארבע הארכות, כשקוזי קולע 50 נקודות כולל 30 מ-32 מקו העונשין, מספר שיא של נקודות מהקו עבור שחקן סלטיקס במשחק יחיד, שיא שעודנו שריר וקיים גם כיום. עם זאת, בסיבוב הבא הודחו הסלטיקס שוב על ידי הניקס.

בשלוש השנים הבאות מיצב עצמו קוזי כרכז המוביל של הליגה, כשהוא מציג סגנון משחק וירטואוזי ומלהיב ואף משיג למעלה מ-20 נקודות ושבעה ריבאונדים בממוצע למשחק, מלבד הזכייה השגרתית בתואר מלך האסיסטים של הליגה. סגנון המשחק האטרקטיבי שהפגין משך המונים אל הבוסטון גארדן. גם המאמן רד אאורבך החל לראות בו את עמוד התווך של הקבוצה.

בדראפט של 1956 השיגה הסלטיקס את קיי. סי. ג'ונס, את טום היינסון ומעל לכולם, את הסנטר ביל ראסל, שסייע יותר מכל להפוך את הסלטיקס לקבוצה אימתנית.

בסיוע המצטרפים החדשים רצו הסלטיקס למאזן של 44 ניצחונות מול 28 הפסדים בעונה הרגילה, כשקוזי קולע 20.6 נקודות, קוטף 4.8 ריבאונדים ומוסר 7.5 אסיסטים בממוצע למשחק, כשבתוך כך הוא משיג את תואר ה-MVP הראשון שלו. כן זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, בפעם השנייה. הסלטיקס העפילו לסדרת גמר ה-NBA של שנת 1957, שם פגשו את ההוקס עם בוב פטיט וניצחו אותם 4-3 בסיוע ההגנה הקשוחה של ביל ראסל וההתקפה המבריקה של קוזי. בעונת 57-58 נתן קוזי עונה פרודוקטיבית נוספת, כשהוא קולע 20 נקודות, מוסר 8.6 אסיסטים וקוטף 5.5 ריבאונדים למשחק. בסיומה של אותה עונה שוב הגיעו הסלטיקס לסדרת הגמר נגד ההוקס, אולם במשחק מספר שלוש נכנע ראסל לפציעה בכף רגלו במשחק מס' 3 והסלטיקס הפסידו בסדרה לאחר שישה משחקים. זו הייתה סדרת הפלייאוף האחרונה שקוזי אי פעם יפסיד.

בעונה הבאה, 58-59, שיחזר קוזי במדויק את ממוצעיו מהעונה הקודמת, עם 20 נקודות, 8.6 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים למשחק. כמו כן הוא קבע שיא אישי של אסיסטים למשחק יחיד, כשמסר 28 אסיסטים נגד מיניאפוליס לייקרס . בעוד ששיאו זה של קוזי נשבר 19 שנים לאחר מכן, השיא של 19 אסיסטים במחצית אחת עודנו שריר וקיים. הסלטיקס הסתייעו במסירותיו של קוזי והשיגו את הסוויפ הראשון בתולדות סדרת הגמר של ה-NBA כשהם רומסים את הלייקרס עם 4-0 חלק. גם העונה שלאחר מכן הייתה מצוינת עבור קוזי, כשהוא קולע 19.4 נקודות, מוסר 9.5 אסיסטים וקוטף 4.7 ריבאונדים למשחק. היה זה תואר "מלך האסיסטים של הליגה", השמיני ברציפות בו זכה קוזי בעונה זו. שוב רמסו הסלטיקס את הליגה וזכו באליפות כשהם מנצחים בגמר 4-3 את ההוקס.

בשנה שלאחר מכן קוזי בן ה-32 קלע 18.1 נקודות, מסר 7.7 אסיסטים וקטף 4.4 ריבאונדים למשחק – אולם הפעם לא זכה בתואר מלך האסיסטים של הליגה. אף על פי כן הסלטיקס שוב זכו באליפות כשהם מנצחים את ההוקס בצורה משכנעת, 4-1 בסדרת הגמר.

הוא היה יקיר הקהל לאן שבא לשחק. גם חברי קבוצתו וכל שחקני הנבא קיבלו אותו כיושב ראש בית הנבחרים. הוא שעשה מהסלטיקס הקבוצה הפופולארית בעולם (עד ה-"שואו טיים" של מג´יק והלייקרס בשנות ה-80). לאהוב את הסלטיקס היה אז הזכות השמורה לחכמים. כשעזב את הכדורסל התאבלת כי ידעת שהאמן הגדול ביותר שאי-פעם שיחק הופס איננו. הוא פרש כשאמר את משפטו הידוע: "אני בן 35 עם רצון של בן-25 , וגוף של בן 45".

כשלפני כמה זמן נישאל העיתונאי בוב ריילי מה"בוסטון גולב" מה לדעתו צריכים לכתוב על מצבתו כשיגיע הזמן. הוא ענה: "ד"ר נייסמיט המציא את הכדורסל בקולג´ במרחק של 100 מייל מכאן, ובוב קוזי לקח את המשחק, והפכו לאומנות וקסם."

בוב קוזי נואם על במת היכל התהילה,
היום בן 86.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. Mbk

    25 אוק 2014 21:15:05

    שחקן שהיה גדול בדורו , כמו מייקן והכוכבים הגדולים של אותה תקופה אני לא בטוח אם היו ענקים גם היום
    לגופו של עניין ,תודה רבה על הפוסט

  2. שרון לוינסון

    25 אוק 2014 21:23:53

    ואני רוצה להודות לאיל שנותן לי את הבמה.
    תודה איל!
    {בתקווה רבה , לאחר תקופת המבחנים הקרובה שלי , הפרק russel the wilt יתורגם במלואו איל והמשימה תושלם}.

  3. מנחם לס

    25 אוק 2014 21:31:21

    אולי אני הישראלי היחיד שראה את בוב קוזי משחק. הוא היה באמת קוסם עם הכדו, אבל 'קוסם רציני'. מין קומבינציה של סטיב נאש וג'ייסון ויליאמס. לדעתי היה יכול לשחק היום בקבוצה שלא מחפשת רכז מוציא לפועל אלא מרכז.

  4. איל

    25 אוק 2014 21:39:52

    קוסם לא קוסם, הבחור השאיר את חותמו קודם כל בתור השחקן עם המצח הגדול בהיסטוריה.
    נותן לי רעיון לאתגר, השחקנים המכוערים בהיסטוריה. אולי אכניס באיזה יום פוסטים יבש.
    שרון, אצלי לפחות כל אמירת "אחרי תקופת המבחנים" מתלווה ל"אם אצא חי".

  6. עגל

    26 אוק 2014 22:59:27

    לא ראיתי אותו משחק. מדי פעם בקטעים ביוטיוב כל הדור ההוא נראה מיושן וארכאי. אבל כמובן שאין לשפוט בעיניים שלנו כי כל ספורט מתפתח המון ב-50 שנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט