6 משחקים היו לנו הלילה, מתוכם שניים עם סיקור מהשטח. הפעם לא היה אף משחק צמוד שהסתיים בהפרש קטן מ-8 נקודות.

אורלנדו מג'יק (8- 7) – גולדן סטייט ווריורס (9- 7) 121- 113:

סוקר מהשטח על ידי שחר צ'קוטאי:

ברוקלין נטס (2- 12) – בוסטון סלטיקס (8- 7) 99- 113:

אחרי 3 רבעים צמודים, ברוקלין לקחו לרגע את היתרון ברבע האחרון, אבל נענו בריצת 18- 3 שהכריעה את המשחק, ובסך הכל הנטס נתקעו על 14 נקודות ב-4/15 מהשדה, 5/9 מהקו ו-6 איבודים ברבע האחרון. כל זה אפשר לדני וולף לחוות עוד 2 דקות של פרקט ולא לעשות בהן כלום, בזמן שבן שרף נפצע בג'י ליג וייעדר עוד שבוע לפחות.

ג'יילן בראון הוביל את בוסטון עם 29 נקודות ו-8 איבודים, פריצ'רד רשם 22, 10 ו-5, וויט קלע 15 עם 2 חטיפות וחסימות, סיימונס קלע 11 עם 5 אסיסטים ומינוט קלע 10.

אצל ברוקלין, פורטר קלע 25 עם 3 חטיפות, שארפ רשם 16 ו-7 עם 3 חטיפות, קלאוני קלע 13 וזאיר וויליאמס ודמין קלעו 12 כל אחד.

אטלנטה הוקס (9- 6) – דטרויט פיסטונס (13- 2) 112- 120:

קייד קנינגהם חזר לשחק והוביל את דטרויט ליתרון שיא של 19 ברבע השני, אבל ההוקס הצליחו לצמצם בהמשך ועם ריצת 9- 0 ו-14- 2 בתחילת הרבע האחרון הם צמצמו את ההפרש לנקודה בלבד. ג'נקינס הוביל ריצת 9- 0 של דטרויט ואלכסנדר-ווקר ענה עם 8 רצופות אישיות, אבל בדקות הסיום היה זה תורו של קייד לקלוע שני סלים רצופים ולהפוך את שניות הסיום לקרב מהעונשין, בו ג'יילן דורן היה עם 6/6 והראה שלא תמיד הפתרון של הקבוצה בפיגור הוא לעשות עבירה על הגבוה של הקבוצה. ההוקס נעצרים אחרי 5 ניצחונות רצופים, ואילו הפיסטונס כבר עם 11 ניצחונות ברצף, הכי הרבה מאז 2008 ובמרחק 2 בלבד משיא המועדון שנקבע ב-1990 ושוב ב-2004, שתי עונות אליפות של הפיסטונס.

קייד הוביל את דטרויט עם 25 נקודות ו-10 אסיסטים, דורן רשם 24 ו-8, ג'נקינס נשאר בחמישייה לצד קייד וקלע 14 עם 7 אסיסטים, רובינסון קלע 14 וסטיוארט רשם 13 ו-9.

אצל אטלנטה, ג'ונסון רשם 25, 8 ו-9 עם 3 חטיפות, אלכסנדר-ווקר קלע 24, אוקונגו קלע 21 עם 2 חסימות, דניאלס רשם סדרה חשבונית של 12, 9 ו-6 עם 3 חטיפות ומו גהי רשם 11 ו-11.

סאן-אנטוניו ספרס (10- 4) – ממפיס גריזליס (4- 11) 111- 101:

ממפיס הובילו 8- 0 ו-10- 2 בפתיחה, וזה היה ההפרש הכי גדול במשחק צמוד מאוד. אנחנו קופצים לרבע האחרון ולשלשות של וויליאמס וקווארד שמעלות את הגריזליס ליתרון 101- 100, ואז הספרס חיפשו למי ללכת בלי וומבי, קאסל והארפר הפצועים, והבחירה הייתה האריסון בארנס שקלע 7 רצופות. חטיפות של ואסל ופוקס הסתיימו בסלים של ג'ונסון ופוקס וריצת 11- 0 של הספרס הביאה אותנו להפרש דו-ספרתי ראשון במשחק, שהיה גם תוצאת הסיום.

פוקס הוביל את הספרס עם 26 נקודות, בארנס קלע 23, ג'ונסון רשם 18 ו-7, ואסל קלע 10 עם 5 אסיסטים ו-2 חטיפות וחסימות וגם אוליניק קלע 10.

אצל ממפיס, קווארד רשם 19 ו-11, ג'קסון קלע 18, ספנסר קלע 15, וינס וויליאמס רשם 14, 9 ו-9 ואלדמה קלע 10.

לוס אנג'לס לייקרס (11- 4) – יוטה ג'אז (5- 9) 140- 125:

הופעת הבכורה של לברון העונה התחילה כשהוא מחפש 2 שלשות כדי להשוות ולעבור את רג'י מילר ובהמשך הוא בעיקר חיפש את המסירה, כולל 6 אסיסטים רצופים בדקות המנוחה של דונצ'יץ' ברבע הרביעי שהביאו אותו ל-12 במשחק. בגדול, ההתקפה של הלייקרס הייתה די עקבית עם הנוכחות של שני שחקנים שהגיעו לדו-ספרתי בטור האסיסטים ושל לוקה וריבס כסקוררים, ואחרי שהם היו בפיגור קטן רוב המשחק, דקות טובות בהגנה בסוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי יצרו את הפער שהכריע את המשחק.

לוקה הוביל את הלייקרס עם 37 נקודות, 10 אסיסטים ו-4 חטיפות על 8 איבודים, ריבס קלע 26, אייטון קלע 20 עם 14 ריבאונדים, לראביה קלע 16 ולברון קלע 11 עם 12 אסיסטים.

אצל יוטה, ג'ורג' קלע 33 עם 7 אסיסטים, מרקאנן קלע 31, מיכאליוק וביילי קלעו 13 כל אחד ונורקיץ' רשם דאבל-דאבל מינימלי עם 6 אסיסטים.

פורטלנד טרייל בלייזרס (6- 8) – פיניקס סאנס (9- 6) 110- 127:

ראובן בראל מסקר מהשטח את המשחק, אז אני רק מציין תוך כדי צפייה שהיעדרו של הולידיי הופך את אבדיה לרכז של פורטלנד, והוא אמנם מנהל טוב את המשחק, אבל לא מצליח עדיין לייצר איזון נכון בשאלה מתי לקחת על עצמו ומתי לחפש את האחרים, מה שמוביל לכך שהוא ממשיך לחפש את האחרים כשהבלייזרס זקוקים ליכולת שלו לייצר נקודות והאחרים מחטיאים בלי הכרה מהמסירות שלו. מנגד, שיידון שארפ קולע יותר, מהסיבה הפשוטה שהוא לא מוסר אם הוא לא חייב.