אחרי שאתמול סיימנו את הדרך חזור ברגל והלכנו לישון מאוחר היום קמנו מוקדם.
המעבר לאורלנדו היה קשה יותר מהצפוי, הכל הסתבך לנו ואיכשהו נתקענו החדר מדרגות. למזלנו החדר מדרגות הזה הוביל לתחנה שהיינו צריכים אבל חוסר הוודאות החיפוש הלא פוסק גורם להחסיר פעימה.

אני חושב שהקארמה משחקת משחק מאוד מגניב ויפה איתי. היום ברכבת ממיאמי לאורלנדו התיישבה לידנו מישהי עם כובע וסוודר של המג'יק. אז כיאה לאוהד אדוק של ליגת ה-NBA שאלתי אותה אם היא אוהדת של הקבוצה היא ענתה כן וסיפרה שהיא הרבה יותר מרק אוהדת, היא עובדת ש המג'יק. היא זרקה שהיא אחראית על המסך הגדול. הייתי בטוח שהיא אחראית על הגרפיקה והמשכנו נסיעה.

הגענו לדירה והכל התבלגן לנו אז יעל נשארה לישון ואני יצאתי לדרך. הפקקים של האוטובוס היו לרעתי והגעתי אחרי הראיונות של המאמנים וגם אחרי האפשרות לרדת ולצלם מהמגרש.
האולם עצמו מהמם. כחלק המיתוג מחדש של אורלנדו שהתחיל בעונה שעברה עם שינוי הלוגו גם האולם עבר חידוש. הקירות מעוטרים בלוגו ובתמונות של שחקנים מהעבר, דוויט, ג'ייסון ריצ'רדסון, טיירסי מכגריידי ועוד. חדר העיתונים מציע מקרר מלא שתייה חינמית והיה גם אוכל.

המקומות של העיתונאים היו בקומה הרביעית עם זווית ראיה נוחה על המגרש. העובדים היו נעימים מאוד ונחמדים. הם ניסו להבין איך אומרים את השם הכל כך מסובך שלי וזה היה די מצחיק לשמוע אותם מנסים לבטא ח' כמו שצריך.
אם דיברנו מקודם על קארמה, אז הפעם זה היה מוגזם. התחיל המשחק והבחור שלידי דאג לצלם רק את המהלכים של גולדן סטייט. שאלתי אותו אם הוא עיתונאי של ג"ס ומסתבר שהבחור הוא האחראי מדיה של ג'ימי באטלר. כמובן שדיברנו הרבה והיינו מתוסכלים יחד לאורך המשחק

טיפ-בול מורם ואנחנו יוצאים לדרך.
אורלנדו עם בלאק, וואגנר, ביין, וונדל קרטר וסאגס.
גולדן סטייט עם מודי גרין באטלר ריצ'רד וסטף.

קצב מהיר משתי הקבוצות שקולעות אחת אחר השנייה. ההגנה של אורלנדו סוגרת תנועה אבל כמו כל השנה אם סטף לא חופשי אז גרין יקלע. שתי שלשות רצופות גורמות לאורלנדו להפסיק לתת לו שלשות עוברות להמר על שחקנים אחרים.
ברבע השני ריצת 19-6 של אורלנדו פותחת פער של 13 אבל מודי מרגיע. שלשה של סטף לפני הירידה למחצית וזה נותן לאורלנדו יתרון 7 במחצית.

במחצית נפל לי האסימון מי ישבה מולנו ברכבת. קורי יוגרן היא המנחה של המג'יק. על הדרך מסתבר שהיא גם שחקנית מוצלחת וכך יצאתי אהבל מוחלט שלא חי על הכדור.

מחצית שנייה מתחילה ואורלנדו יוצאת לריצת 8-2 שנותן להם יתרון 12. גם בהגנה הם מצליחים ליצור ה לוחצת על הגז או יותר נכון אנתוני בלאק עם כמה מהלכים יפים בהגנה ובהתקפה גורם לגולדן סטייט לשלם.

המג'יק פותחים פער דו ספרתי וגורמים ללוחמים לצאת מהכלים. היתרון ממשיך גם לרבע הרביעי ואז 4 דקות לסיום העסק מתחיל להתחמם ואיתו גם הקהל. באטלר וסאגס מחליפים מילים והקהל מתעורר. הפער עומד על 12 אבל גולדן סטייט עדיין מסוכנת מאוד. מחזיקים את סטף שלא יזוז אז באטלר לוקח פיקוד וקולע כמה קליעות קשות וחשובות ומוריד את הפער ל-8 בלבד. דקה לסיום, פודזמסקי חודר לסל ויכול להוריד את הפער ל-6 ואולי לתת פתח לסיכוי של הארכה או קלאץ'. אך אז מגיע סאגס וחוסם אותו. בצד השני סאגס מזהה את ביין בפינה לבד שצולף שלשה וסוגר סיפור.

אורלנדו מנצחת ועולה סוף סוף למאזן חיובי בעוד שגולדן סטייט מסתבכת.

קלעו לאורלנדו –
ביין עם 23 נק' לצד 6 רב' 5 אס' ו-5 חט'. אנתוני בלאק עם 21 נק' שהם שיא קריירה שלו. וואגנר 18 וונדל 17 נק' 12 רב'. דה סילבה 15 וסאגס 13 נק' ו-8 אס'.

קלעו לגולדן סטייט –
סטף 34 נק' עם 9 אס'. באטלר 33 עם 7 רב'. גרין 12 6-6 והורפורד 9.

בסיום המשחק הספקתי ללכת לראיונות של המאמן סטיב קר ושל בוגר פלורידה שזכה איתה באליפות וויל ריצרד.

סטיב דיבר על כך שהם הולכים לאבד 12 פעמים במשחק אבל במשחק הזה הרגיש שכל איבוד שהיה הגיע בזמן הלא נכון. הוא החמיא לאורלנדו ששיחקו מהר ובכל זאת הוא חוזר ומדגיש שגולדן סטייט קבוצה טובה שהולכת להתחרות על אליפות.

ריצרד דיבר על כך שהוא לומד המון מהותיקים, וגם שהוא והורפורד חולקים את אותו מכללה ותואר של המכללה של פלורידה.

לפני שסטף הגיע הייתי חייב להספיק לאוטובוס אחרת הייתי נתקע עד 12 וחצי אז לצערי לא ראיתי את ג'ימי ואת סטף מקרוב. אבל לא נורא.