"זה מה שנשאר, רק כמה רגעים
הרבה בדמיון, מעט בחיים"
(מעולם לא האמנתי שאצוטט את שלמה ארצי. אז אולי בכל זאת יש תקוה שהלא יאומן יקרה גם לקינגס?)

בעונה שעברה

מאזן:  42-40 (488.), מקום 9 במערב, והפסד ביתי צורב לדאלאס במשחק הראשון של הפלייאין. 

מאמן: דאג קריסטי. זו תהיה עונתו השניה בקבוצה, לאחר שהחליף את מייק בראון במהלך העונה שעברה כמאמן "זמני". המאזן תחת כריסטי היה 27 נצחונות מול 24 הפסדים, ותחת בראון 13 נצחונות ו- 18 הפסדים.

לפני כן קריסטי שימש כעוזר מאמן הקבוצה מאז 2021 תחת 3 מאמנים שונים (בראון, ג'נטרי ו-וולטון). הוא גם שיחק בקינגס 5 שנים (2000-2005) מתוך 15 שנותיו כשחקן בליגה והוביל אותם לגמר המערב ב- 2002, שם הפסידו ללייקרס במשחק 7 שנחשב עד היום כשערוריית שיפוט בעיני רבים.

מה היה

היה, היה. וחבל שהיה מה שהיה ב- 2024-2025.

בתור קבוצה די שולית בליגה, הקינגס הצליחו ליצור באז חיובי מאוד ב-2023, ומאז הם מדרדרים בחזרה למקומם המוכר בשולי הליגה. השנה שעברה הייתה שנת "יחסינו לאן" עבור הקבוצה, שבה היה ברור מראש שהשאלה העיקרית היא האם הקבוצה המלהיבה של 2023 הייתה הבלחה חד פעמית, או שהיא Here to stay.

אז לא רק שהפתיחה הייתה זוועתית, מייק בראון פוטר בצורה שהסיטה הרבה אש לכיוונו של ויווק רנדיב, הבעלים של הקבוצה. אפשר בהחלט להבין את עצם הפיטורים, אבל הצורה – שיחת טלפון כשמייק בדרכו למטוס שיקח את הקבוצה למסע משחקי חוץ, הייתה כ"כ מקוממת שרבים בליגה יצאו כנגד הבעלים (ובמיוחד מאמן דנוור דאז, מייק מאלון, שפוטר גם הוא מהקבוצה בעבר, שאמר על ויוק לאחר פיטורי בראון “No Class, No Balls”)

אבל זה היה רק הסיפתח.

המנה העיקרית הגיעה בדמות טרייד שערורייתי, בו הועבר כוכב הקבוצה דיארון פוקס, כשהוא בשיאו, תמורת נזיד עדשים, ועוד כזה שאתה תקוע איתו בגלל חוזה שאף קבוצה אחרת לא מוכנה לקחת על עצמה (ועוד בחירות דראפט לא מרשימות במיוחד). 

אז נכון שזאק לאבין בהחלט יודע לקלוע ל-3, ונכון שזו הייתה נקודת תורפה בקינגס. א-בל, חוסר היציבות שלו כקלעי, ההגנה הלא-משהו שלו בקבוצה שמשוועת להגנה, הפער בין הרמה שלו לרמה של פוקס, העובדה שהקינגס נותרו ללא פליימייקר או מוביל כדור טבעי, והחוזה של לאבין שהופך אותו לנטל בלתי ניתן להטרדה לקבוצה שכעת מנסה לבנות את עצמה מחדש (אלא אם כן מצאת פראיירית כמו הקינגס), גרמו לרבים וטובים לתהות איזה סוג פטריות שמים על הפיצה במשרדים של הקינגס.

ואכן ככל שהעונה התפתחה היה ניכר כמה שהטרייד הזה הזיק לקבוצה, והמאזן השלילי של 15-18 עם דרוג הגנתי של אזור 10 הגרועות בליגה מאז הטרייד מספר רק חלק קטן מהסיפור. הם פשוט כיבו את ה beam  בטרייד אחד נורא. אז נכון, פוקס רצה לעזוב, ורצה לסן אנטוניו, וחלק מרצונו לעזוב היה בגלל אותה התנהלות קלוקלת של הנהלת הקינגס כלפי מייק בראון. אבל גם אם השחקן רוצה לעזוב, אתה לא חייב לעשות זאת בטרייד נוראי שכזה. 

אז אומנם מאז פוטר גם ה GM שלכאורה היה אחראי לטרייד ובמקומו הגיע (בחזרה) סקוט פרי מהניקס, שהיה בקינגס 3 חודשים כסגן נשיא לענייני כדורסל ב- 2017, אבל הדיבור הוא שמי שהיה אחראי לטרייד, כמו גם לדרך בה פוטר בראון, הוא דווקא ויווק, הבעלים, וכל סקרמנטו מחכה ליום שהוא יהיה זה שילך. הוא שנוא פה כמעט כמו איזה אחד מדאלאס שעשה איזה טרייד הזוי בעצמו בשנה שעברה. 

אבל זה מה שיש ועם זה הקינגס צריכים לנסות לנצח. קריסטי הצליח בתקופות מסויימות להוציא מהקינגס יותר מבראון בשנה שעברה (בהחלט יותר מבחינת מאזן, אבל גם מבחינת נחישות, מנטאליות ורצון לנצח). מצד שני, הרף בתקופת בראון בשנה שעברה היה נמוך מאוד, וההפסד בפלייאין לדאלאס היה מבוכה ידועה מראש.

עונת המלפפונים

אהלן אהלן: דניס שרודר, דרו יובנקס, דאריו סאריץ

בחירות דראפט:  ניק קליפורד ומקסים ריינאוד

יאללה ביי: יונאס ואלנצונאס, ג'ייק לארביה (וכרגע גם טריי ליילס, מרקל פולץ וג'יי קרואדר – לכולם לא הוארך החוזה עד כה)

הארכת חוזה ראויה לציון: קיאון אליס (לא בדיוק הארכת חוזה אלא מימוש אופציה מצד הקבוצה)

מה יהיה?

"It ain’t looking good, doc”

למרות שאם מסתכלים אינדיבידואלית, יש לקבוצה כמה וכמה שחקנים לא רעים, כולל 3 אולסטארים רב-שנתיים, צעירים עם פוטנציאל (אליס, מארי), דינאמיט כמו מונק ו- MVP של אליפות אירופה שהסתיימה זה עתה, לפי כל האנליסטים ולפי ההגיון הבריא, הכיוון הוא למטה. השאלה היא פחות לאן ויותר עד כמה למטה, בבחינת how low will they go?

בשאלה האם הקינגס ינסו לייצב את הספינה ולנווט אותה למעלה כי בכל זאת יש כמה שחקנים טובים בסגל, או שמא ילכו לריבילד, התשובה היא גם וגם או לא זה ולא זה, או כל התשובות נכונות. כי באמת לא ברור מה עושים פה. וזה אולי שורש הבעיה, שורש שהיה קיים גם בשנה שעברה עם ההימור להביא את דרוזן (שחקן מצויין אבל לא מה שהקינגס היו צריכים)

אז נכון, קשה לתקן את כל ההרס שנעשה פה באוף סיזן אחד, על אחת כמה וכמה כשהחוזה של לאבין עומד לכולם כמו עצם בגרון שאף אחד לא מעוניין לקחת מהגרון של הקינגס האומללים.

אבל, וזה אבל גדול, הקינגס ממשיכים להיות יצור כלאיים לא מאוזן. יש עודף בשחקנים שצריכים את הכדור אצלם, וחוסר בפורוורדים אתלטיים שקוטפים כדורים מהלוח ושומרים טוב, שלא לדבר על rim protection. עדיין אין הגנה, עדיין אין גודל – אולי ה-בעיה, יחד עם האחוזים לשלוש וההגנה, של הקינגס בשנים האחרונות. 

סקוט פרי היה כל כך חם על קומיגה (וכנראה שהוא עדיין חם עליו), שכל הקיץ הלך על נסיונות להביא אותו, ומשזה התפספס, כל ההזדמנויות האחרות שהיו בשוק כבר אינן. והפחד שלי הוא שהוא יעשה טרייד מטופש עבורו בינואר, כמו שהקינגס היו חמים על לאבין במשך שנים והביאו בטרייד מטופש אחר.

עד שסוף סוף היה מחליף מצויין לדומאס (יונאס ואלנצונאס), שלחו אותו בתמורה לדאריו סאריץ כדי לפנות מקום לדניס שרודר, ולא הביאו סנטר מחליף במקומו. דנבר מוסרים thank you, suckers!

את שרודר הביאו כעושה משחקף אחרי הבור הגדול בנושא הזה שפוקס הותיר אחריו. היה קריטי להביא מישהו לעמדה הזו, זשרודר יכול להצליח, אבל החוזה שנתנו לו גדול מדי ובעיקר ארוך מדי בהתייחס לגודל ההימור. ואין לו מחליף ראוי על הספסל, כך שבלחקים גדולים של המשחק שוב לא יהיה עושה משחק בקינגס (שלא לדבר על פציעה של שרודר)

תחברו את כל זה ביחד, תוסיפו מערכת שכולם בה יודעים שהמצב לא טוב, ותבינו למה כולם רואים שחורות עבור הקינגס – השנה, וכנראה גם בשנים הקרובות. 

התקווה היא שהצעירים הכן מוכשרים יותר – קיאון אליס וקיגאן מארי בעיקר, יישארו ויבנו בסיס חדש וטוב יותר לקבוצה הזו בשנים הבאות. לצורך זה הקינגס יצטרכו לעשות שינויים גדולים כדי לתת לאליס ומארי חוזים שיגרמו להם להשאר, אבל זו משימה לאמצע העונה הזו ולאוף סיזן הבא. 

בנוסף, היייתה בחירה מכוונת של שחקנים מבוגרים יחסית בדראפט, בתקווה שהם יהיה בשלים יותר לשחק ולהשפיע כבר השנה. אם הם יצליחו להשאיר חותם כבר עכשיו, אולי הקינגס יוכלו באמת לדבר על שלד של צעירים שניתן לבנות עליו. אבל כמו שהקינגס מתנהלים, אל תבנו על זה. איך שרים "לך הביתה ושחרר אותנו, ויווק" באננגלית?

חמישייה: ,שרודר, דרוזן, לאבין, מארי וסאבוניס. לא מאוזן ואין הגנה, כבר אמרנו?

ספסל: מונק, אליס, קרטר, אייזק ג'ונס, ריינואד, יובנקס, קליפורד, סאריץ, מקדרמוט

מחר יהיה חם ומגניב?

תחזית אופטימית: חייבים, אז אל תיקרעו מצחוק…

בחלומותיי, דניס שרודר עושה באן בי איי מה שהוא עשה באליפות אירופה. לצד עושה משחק מצויין שכזה, לאבין ודרוזן פורחים, וגם סאבוניס. קיגאן מארי סוף סוף נותן עונה טובה גם בהתקפה וגם בהגנה ולא רק בצד אחד של המגרש. אליס ממשיך להיות אדיר וגם לוקח יותר שלשות באחוזים טובים. מונק ממשיך להלהיב ולהבעיר אש שמדליקה את הקבוצה מהספסל. אייזק ג'ונס, הפורוורד הצעיר והאתלטי, מקבל הזדמנות לפרוח ומוכיח את עצמו ומראה שיש לקינגס את הפורוורד שהם חיפשו בקומינגה. סאריץ ומקדרמוט נותנים עונה שכל קלעי שבא מהספסל חולם עליה, והמטרה המוצהרת של קואץ קריסטי ליצירת קבוצה חזקה בהגנה מתממשת לנגד עינינו כמופע קסמים (אל תשאלו אותי איך). 2 הרוקים מתצלבים יפה כבר השנה, הקינגס חוזרים מהמתים להיות הפתעת העונה , משתלבים במקום 6, לא, בואו נתפרע – 5, במערב הפרוע, ומודחים רק בחצי גמר המערב (כי בואו, גם לפנטזיות יש גבול)

תחזית פסימית: שרודר מראה שצודקים מי שאומרים שהוא מעולה באירופה ולא טוב מספיק בליגה של הגדולים. לאבין ממשיך להיות לא יציב. הקבוצה מגלה שיש רק כדור אחד לכולם ושזה לא באמת עובד. סאבוניס נפצע, או מוטרד בעוד טרייד זוועתי. אף אחד אפילו לא מעמיד פנים שהוא מופתע שקבוצה בלי הגנה התרסקה כל כך חזק.

העונה מסתיימת במקום אחרון, שאפילו לא מביא לבחירת דראפט גבוהה. אליס ומארי עושים בשכל, לא מחדשים חוזה וקוברים סופית את הקינגס לעוד שניים שלושה עשורים. גם מונק עוזב בעקבותיהם, או סתם שוקע בדיכאון קליני וחושב כל יום "למה לעזאזל הארכתי חוזה בקבוצה הזו כשעוד היה לי ביקוש". 

תחזית ריאלית: תחרות עם יוטה והפליקנס על 3 המקומות האחרונים במערב.

אישית, הכי עצוב לי שהתקווה נעלמה, כי איתה יש הרגשה שגם הכדורסל הכייפי והאווירה הכייפית, שכ"כ איפיינו את הקינגס לזמן קצרצר, יעלמו גם הם. ואם אין הנאה ואין תקוה, מה נשאר?