איך נתאר את ארווידס סאבוניס? 

דמיינו לכם שחקן עם יכולות כדורסל של ניקולה יוקיץ, מסירה של יוקיץ, קליעה של יוקיץ, IQ כדורסל של יוקיץ, הכול. רק – משמעותית גבוה מיוקיץ (2.21 מול 2.11), אתלטי ממנו ומגן טבעת הרבה הרבה יותר טוב. עכשיו, אנחנו מדברים על שנות ה-80 90, כן? זה מה שהיה נדרש מגבוה – לעמוד באמצע הצבע, להרביץ לכל מי שהיה מנסה להיכנס לסל ולקחת ריבאונד. (ד'אנדרה ג'ורדן בוכה בפינה – אילו רק היה נולד 20 שנים קודם…) 

אז זה היה ארווידס סאבוניס, אחד השחקנים האהובים עלי. 

למה התחברתי אליו – 

סאבוניס ליטאי, אני נולדתי באוקראינה, בהתפרקות ברית המועצות שתי המדינות עברו בערך אותם תהליכים, כמובן שליטא יותר מתקדמת, אבל בשנים הראשונות של שנות ה-90 זה היה אותו עוני וחיבוק דוב של אמא רוסיה ששתיהן הרגישו דיי חזק. 

מי שרוצה, תראו את הסרט הזה שתיעד את המסע של הנבחרת הליטאית למשחקים האולימפיים בברצלונה.

העובדה שלמדינה שלמה לא היה מספיק תקציב לארגן נבחרת אולימפית עכשיו נשמע הזוי (לא סתם נבחרת, מפוצצת בכוכבים והולכת על מדליה, בסוף לקחו מקום שלישי), אבל אז עם כל הברדק, השחיתות, הפשע ברחובות והאנרכיה הכללית, למי יש כוח למשחקים אולימפיים. באותו זמן הורים שלי לא קיבלו משכורת במשך חודשים ואני לא חושב שאכלתי בשר באותה שנה… בשביל לנסוע למשחקים האולימפיים, השחקנים היו צריכים לדאוג בעצמם וזה לא נראה יותר מידי יוצא דופן. אז לנבחרת ליטא היה מזל שלהקת Grateful Dead נתנה להם חסות. 

במשך השנים האלה, אנשים כמו סאבוניס (בנוסף לאלכסנדר וולקוב, אנדרי שבצ'נקו ואחרים), היוו גשר בין הגוש הפוסט סובייטי לבין המערב – הם גם דיברו רוסית וגם רכשו כבוד במערב כך שיכלו לגייס כספים, להרים דברים ולהקים תשתיות שחסרו במדינות שלהם. סאבוניס הקים בית ספר לכדורסל בעיר קובנה והיווה השראה לדורות שלמים של שחקנים צעירים. אם אתם חושבים שזה צפוי וטריוויאלי, נסו להיזכר כמה שחקני עבר ישראליים תרמו לקהילות שלהם? 

בנוסף ליכולות כדורסל נדירות של שחקן פעם בדור, סאבוניס היה אחד השחקנים הכי רגועים ומצחיקים ששיחקו. בראיונות שנתן לאורך השנים, ראית את הפרספקטיבה שלו כמה משחק תופס בחיים שלו (לא מקום ראשון, קודם כל המשפחה שלו והמדינה שלו).

את הקריירה שלו, למרות שנמשכה 23 שנה (suck it Lebron) בהמלכה זכה בלא מעט תארים קבוצתיים ואישיים, ניתן לסכם בצמד מילים הכי מבעס בספורט – what if, במיוחד חלק ה-NBA בקריירה. 

what if היה נולד 10 שנים מאוחר יותר ולא בברית המועצות, עם רפואה יותר מתקדמת שהיו מטפלים בפציעות שלו כמו שצריך? היה המקרה הזה ב-1995 בפורטלנד שכאשר הם רצו להבין את מצב הבריאות שלו, האורטופד אמר להם שסאבוניס יכול לקבל תו נכה רק על סמך צילומי רנטגן של הברכיים שלו! יחסית בתחילת הקריירה, ב-1985, היו לו 2 פציעות אכילס חמורות (כנראה קרע, לא מכיר פציעה אחרת) וכל פעם הוא נאלץ לחזור מוקדם יותר מהרצוי כי היה איזה משחק חשוב, בליגה הסובייטית או אליפות העולם. 

what if היה עובר ל-NBA מיד עם התפרקות ברית המועצות ב-1989 ולא נשאר 6 שנים נוספות באירופה, מתוכם 3 שנים בויאדוליד(!). בחיאת, ויאדוליד??? בעצם, למה אנחנו מתפלאים? באותן שנים אלכסנדר אוברוב, שוער סגל נבחרת ברית המועצות במונדיאל, התגלגל למכבי תל אביב. במשך שנים, הועלו מספר השערות למה לא עבר לפורטלנד מוקדם יותר, ההשערה הכי מקובלת שקראתי היה הרצון שלו לזכות ביורו ליג. אם היה עובר לטרייל בלייזרס ב-1989, אותה קבוצה מצוינת שהגיעה פעמיים לגמר תוך שלוש שנים, יכול להיות הם היו לוקחים אליפות אחת ממייקל ג'ורדן? 

what if באותו משחק 7 בגמר המערב מול הלייקרס ב-2000 השופטים לא היו מדביקים לו 3 עבירות מהירות בתחילת הרבע האחרון שהוציאו אותו מהמשחק ונתנו ללייקרס הפושעים האלה לחזור ממינוס 15. כנראה היינו מקבלים ליטאי ראשון אלוף NBA. 

בראיונות בהם הופיע בשנים האחרונות, לא נראה שהוא מאוכזב מידי. (לעומת למשל עודד קטש שבצורה מאוד פתוחה מדבר על סוג של דיכאון עקב סיום קריירה מוקדם שלו) כמובן אי אפשר לדעת מה באמת קורה בראש שלו, רוב הרעיונות הם סביב הבן דומאנטוס, נשאר רק לקוות שהוא חיי בשלווה. 

דבר אחרון, נזכיר את הזווית הישראלית. לא, לא הגיור של דומא, אז מי יכול ככה בשלוף בלי גוגל להיזכר מה היה המשחק האחרון של ארווידאס סאבוניס בקריירה? נכון! נס ז'לגיריס! המשחק ההוא שהקבוצה הכי גדולה כנראה של מכבי תל אביב (חמישיה של שאראס, אנתוני פארקר, טל בורשטיין, וויצ'יץ' ובאסטון) לא הצליחה לנצח את החבורה המוזרה מקובנה והייתה צריכה את השלושה האדירה של דרק שארפ כדי לצאת מזה בחיים. אותו משחק, האחרון בקריירה, סאבוניס סיים כקלע המוביל בקבוצה עם 29 נקודות, 9 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ולולא החטאות עונשין מיותרות לגמרי של בירד, היו מנצחים ומסדרים לסאבוניס עוד לפחות משחק אחד בפיינול פור.

תודה על הקריאה. 

כל הפוסטים שלי לזכרה של הבת שלנו מיכל ז"ל