
באחד הפודקאסטים שמעתי את אריק זאבי. והוא המליץ על הספר "המשחק של אנדר". אני אוהב את אריק זאבי, וכבני-ברקי לשעבר רציתי לבדוק על מה המהומה. סיפור נחמד, עוד לא ראיתי את הסרט אבל בעיקרון הוא מספר על התבגרות של ילד לתוך מלחמה. לקראת הסוף אנדר מבין שהמשחק הוא החיים עצמם ומגלה שהפך ללוחם ומנהיג.
משחק 5 היה ללא ספק המשחק של ג'יי-דאב. הוא לא הכוכב של הקבוצה בימים כתיקונם, אבל כשהסקוטי פיפן שלך משחק ככה, אתה בעמדה טובה מאוד לזכות בכל הקופה.

אפשר להתקיף גם בלי הכדור
כדי שהשחקנים שלך לא ידרכו אחד לשני על האצבעות נדרשת סינרגיה מושלמת. בכל קבוצה גדולה היה מישהו שידע לקחת צעד אחורה ולאפשר את הבמה לכוכב הראשי ולעזור מתי שצריך.
פיפן היה ה'רובין' המושלם של הGOAT מייקל. קובי הצליח לשחק תפקיד משנה לשאקיל אוניל…עד שזה התפוצץ, לברון למד לשחק ליד ווייד, קיירי למד לשחק ליד אותו לברון בהמשך, קליי היה הסגן של בר-כוכבא-סטף אהובנו, ואשתקד צפינו בשילוב הנהדר בין טייטום לבראון שנגמר בתואר MVP לבראון. קצת תמוה אבל מצביע על שילוב כל כך טוב בינהם שהקשה על המומחים לבחור.
הסגן של SGA הוא וויליאמס. ובגלל הדומיננטיות של שיי והצורך שלו להיות עם הכדור ברוב ההתקפות, וויליאמס משחק כחותך לסל, מה שנקרא בעגה המקצועית SLASHER.
אני זוכר את עומרי כספי ידידנו משחק ככוכב צעיר במכבי, ולרוב מגיע לפינות כדי לקלוע שלשות באחוזים גבוהים. מדי פעם ראינו גם תפיסת עמדה ומהלכים של הובלת כדור ומסירות יפות. אחד הדברים העיקריים שהוא למד בNBA זה להשיג את הזרקות שלו בעצמו ולהתקיף גם ללא הכדור. כספי שיחק עם אגואיסטים רציניים כמו טייריק אוונס, דמרקוס קאזינס בסקרמנטו, קיירי בקליבלנד, הארדן ביוסטון וכמובן בגולדנים אלופי 17-18. הוא הפך בNBA לחותך מצויין.
כאן תוכלו לראות את הback door היפה שלו לסל, למי שיש סבלנו הסרטון ממשיך…
אז כדי להיות שחקן יעיל שחקן, בעיקר כוכב משנה צריך לדעת לשחק בלי הכדור. וידידנו וויליאמס עושה את זה נהדר לצד שיי. 40 נק' שלא מעט מהן היו בתנועה ללא כדור וסיומת מעולה ליד הסל.
תראו כאן איך הוא רץ כמו סופה לסיים מתפרצת ואסיסט יפה של שרגא לדאנק.
כאן הוא בורח לנייסמית' כדי לעשות עוד סל יפה.
והדובדבן של המשחק, שיי מוסר להארטנשטיין שתופס עמדה ומוסר בטיימינג מושלם אליו לדאנק מהדהד.
אז נקודות מחיתוך כשהכדור אצל החברים יש לו, אבל יש עוד כמה קלפים בשרוול שלו שנציג מיד.
יש לו יד שמאל קטלנית, תראו כאן הוא מקבל חסימה בהתקפת מעבר ומסיים בשמאל בקלילות מעל טוני בראדלי הארוך.
ועוד קטנה לסיום הרבע- הוא הולך שוב שמאלה ועושה סל עם הבאזר. בלתי ניתן לעצירה בצד הזה. מי שהיה בשיעור הקודם דיברנו על הFLAT. כאן החבר'ה מפנים לו את הדרך לקבל משיי את החסימה וללכת שמאלה לסיום הרבע, בומבה.
עד כמה השמאל קטלנית? מתברר שהרבה יותר מהימנית. והנה הטיפ לקרלייל למשחק הבא- אל תיתן לבחור ללכת שמאלה.

אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים, בהגנה אישית לפתוח קצת את החלק הימני שלו ולהביא עזרה, אפשר לעשות עזרה וחזרה(Help & Recover) בחסימות כדי לשלוח אותו לצד שרוצים.
אבל מעבר למשחק ההתקפה הנהדר שלו עם 40 נק', הוא גם שומר עצום. מיד נסביר ונדגים.
"האסל" (Hustle) או כמה אתה באמת רוצה את הכדור
"השילוב של הגנה והתקפה מעולה בOKC הוא שילוב שהליגה צריכה לפחד ממנו" ירון טלפז.
אוק' היא קבוצת הגנה מעולה. לג'יילן וויליאמס יש בהחלט מניות לא מעטות גם בזה. תראו איך J-DUB רץ בין מספר שחקנים ומפריע לזריקה להיכנס. פשוט נפלא.
הוא מתחיל עם האליברטון, עובר לטופין אחרי חילוף בחסימה, קופץ לנמבהארד פעמיים כדי להפריע לזריקה להיכנס.
כאן הוא מביא עזרה מטופין, שומר עליו מצויין ומסיים עם האלי בחילוף שנגמר בזריקת -אין-ברירה שלא מוצאת את הטבעת.
כשיש לך שחקן מהסוג הזה, שיכול לסמור על שחקנים במספר עמדות, אתה משחרר בעצם את דורט "להתנקש" בשחקן המצטיין של הקבוצה היריבה מבלי להיות בחיסרון הגנתי. השינוי בהגנות של OKC מול העמדות הסטנדרטיות של אינדי, יוצר מצב שדורט משבית את האלי או את הרכז של היריבה והיתר מחפים ושומרים על השאר בצורה מעולה. מה שנקרא בעגה המקצועית Cross-match.
ה"אס" של אינדי מהספסל
מאיר טפירו אמר פעם כששאלתי אותו מה היה הדבר שעשה אותו שחקן כל כך טוב למרות שלא היה אתלט-על או בעל תכונות גופניות יוצאות דופן. הוא ענה ששחקן צריך שיהיה לו איזשהו מהלך, שהוא יכול לעשות בצורה אבסולוטית מבלי שיצליחו לעצור אותו.
כשהאחיינים שלי גדלו קצת, המשחק האהוב עלינו היה TEKKEN. אני תמיד אהבתי לשחק ביושימיטצו. דמות חביבה עם חרב ארוכה. מהלך השיפוד שלו היה תמיד מהלך מנצח.

הייתי מכסח להם את הצורה, אחורה+אחורה+ריבוע. מהלך הקסם של הפלייסטיישן. גם לטי-ג'יי מקונל יש את המהלך המנצח שלו.
יש לאינדי קבוצה עמוקה מאוד. קרלייל משתמש ב3-4 שחקנים מהספסל בצורה קבועה. אתמול היה זה טוני בראדלי שנשלף מהספסל והיה לא רע. ההסתמכות העיקרית שלהם היא על מקונל במקום או ליד האליברטון, מת'ורין שעולה כדי לתת נקודות מהספסל, וטופין הארוך כמחליף לגבוהים(סיאקם או טרנר) שרץ את המגרש מעולה וקולע מ-3 כשהוא פנוי. גם שפרד ייכנס מדי פעם כדי לתת קליעה פנויה ולחץ על כל המגרש על הגארדים של OKC.
מקונל הוא משהו מיוחד. יש לצופה הממוצע חיבה מיוחדת לשחקנים נמוכים וגם הוא "עושה לנו את זה". הוא משחק בקצב אש אבל הדבר המרשים ביותר הוא כלי הנשק העיקרי שלו, הקליעה בסיבוב כשהוא מגיע משמאל לימין.
כאן הוא מתחיל עם וויליאמס בבלוק השמאלי. הוא חותך לימין ולמרות שוויליאמס יושב עליו עם החזה מקונל מצליח להתרומם מעט לאחור ולהקשית נהדר פנימה.
חד פעמי? ממש לא. כאן הוא בורח על חסימה ונשאר מול הארטנשטיין האימתני. ייגמר בבכי? תלוי של מי, מקונל עם אותו זינוק לימין מרשית בצורה נהדרת.
ולחובבי הז'אנר, כאן זה בדרגת קושי כפולה ומשולשת. הוא הולך שמאלה, שובר לימין האהובה עליו ועולה מול שלושה שחקנים לסל ועבירה. פשוט לא ייאמן!!
לגלר פירשן בסיום ואמר שהוא לא יודע אם אינדי היו מנצחים אם מקונל היה משחק בסיום במקום טייריס, אבל הוא היה בוחר ללכת איתו. במידה והאלי בחוץ למשחק 6 בגלל הפציעה ברגל, לא נשאר לקרלייל ברירה.
OKC תזכה באליפות ביום חמישי? אני חושב שכן, אני מקווה שלא. מגיע לנו משחק 7. לצ גואו אינדי!!!
תודה רבה
תענוג. תודה אסי!
מעולה אסי
שימו לב לרמת הקושי של הזריקות של וויליאמס. אנחנו מדברים על גמר NBA, כן?
כל זה דורש גם את הסינרגיה שראינו שיש לו עם שיי והגרמני וגם חוכמת משחק ותזמון מדהים שהוא הראה במשחק הזה. כשהזריקות האלה באות בערימות וגם הזריקות הקשות יותר מהכדרור נכנסות, 40 נקודות הופכות לאפשריות.
אכן. כתבתי מספר פעמים במהלך הפלייאוף שג'יי דאב יקבל השוואות לפיפן.
https://hoops.co.il/?p=341391#comment-2038485
https://hoops.co.il/?p=342014#comment-2041544
הוא בהחלט שווה את המקס – ב-110% אחוז.
איזה טור מצוין. איזה כיף
תודה רבה אסי.
האיבודים המפוזרים של אינדיאנה (הרבה נמבהארד) היו קשים לצפייה
בס"ד
תודה רב, נהדר
מעולה, תודה!
ג'יילן וויליאמס משחק בעיקר עם הכדור ביד, הוא מסיים מתרפצות יפה אבל התנועה בלי הכדור לא חלק משמעותי מהמשחק שלו. למעשה בסדרה הזו הוא מוביל הכדור העיקרי של הת'אנדר כשSGA חולק איתו את ההתקפות. בכלל חלק מהיתרון הגדול של התאנדר הוא הפער העצום בין האיבודים שהם יוצרים לאלה שהם מאבדים. הרבה מזה נובע גם בסדרה הזו מהמיעוט במסירות.
היכולת של מקונל לעשות פייד לאחור בזריקה כדי לפצות על הגובה היא מרשימה.
מיעוט המסירות שלהם בסידרה זה משהו שגם אני שמתי לב אליו. יש לך את זה במספרים? או איפה רואים את זה?
https://www.nba.com/stats/teams/passing?PORound=4
ואם נסכם:
257 למשחק בשלוש הסדרות הקודמות
216 למשחק בגמר
המון
אחלה ספר.
הסוף מפתיע ומעניין.
לדעתי יהיה משחק 7.
תודה אסי. ג'יילן וויליאמס היה נהדר, ובכלל בסדרה מצוינת. גם מקונל
אחי אלו ספרים מעולים ולא עושים ספויילר כזה ככה :)))
איזה כיף שאתה פה