כמעט שבת שלום לכולם. יום ראשון של שמינית הגמר מאחורינו, כשכל המדורגות הגבוהות יותר ממשיכות לשלב הבא, חלקן בקלות, חלקן בקושי. בואו נתחיל:

איזור מזרח:

אלבמה קרימסון טייד (2) – BYU קוגארס (6): 88-113

ניצחון קל שבקלים לחבורה של נייט אוטס, שיישמו את פילוסופיית המשחק שלו עד תום עם שיא שלשות למשחק אחד בטורניר – 25 כאלה קלעו הטייד, כשהם שוברים את השיא הקודם שעמד על 21.

מארק סירס להט עם 34 חיצים (11/18 מהשדה, 10/16 לשלוש!) ו-8 בונבונים, אדן הולווואי כיכב עם 23 מהספסל (6/13 מרחוק), כריס יאנגבלאד קלע 19 (5/11 לשלוש) וקליף אומורוי הוסיף 10 לאלבמה. ריצ'י סאונדרס הוביל את הקוגארס עם 25 נקודות (10/14 מהשדה) ו-4 חטיפות, איגור דמין גירד 15 (1/8 לשלוש) עם 7 אסיסטים, קבה קייטה קלע 13 וטראבין נל 10 (2/9 מרחוק). BYU נפרדת מאיתנו כשבאמתחתה הגעה לשלב אחד לפני שיא המכללה – הגעה לעלית 8 ב-1981. הפעם האחרונה שהיא הגיעה לסוויט 16 היה ב-2011, בימי ג'ימר פרדט העליזים.

דיוק בלו דווילס (1) – אריזונה ווילדקאטס (4): 93-100

אם כל מה שהיה צריך כדי שקופר פלאג יתן שואו אמיתי במרץ המשוגע היה שאני אכתוב מגילה על אירוע מהסדרה אוואטר בפריוויו, אעשה את זה בכל משחק של דיוק. הפורוורד הכל יכול נתן הערב 30 נקודות (9/19 מהשדה, 9/10 מהקו) ו-7 אסיסטים, כלומר היה בולט גם כסקורר וגם כפליימייקר, בהצגה התקפית של הבלו דווילס בדרך לחזרה למעמד העלית 8, בה הפסידו אשתקד.

קון קניפל, הפרשמן הנוסף שעתיד להיבחר בלוטרי, היה יד ימינו של פלאג הלילה עם 20 נק', הטראנספר מטוליין, סיון ג'יימס תרם 16 וחמאן מלוח, בחירת הלוטרי השלישית של דיוק בדראפט הקרוב, קלע 13 וחסם 4 פעמים. לקיילב לאב מאריזונה שוב נפתחו העיניים כשראה את דיוק בשלב מתקדם בטורניר, אז הוא התפוצץ עם 35 נק' (11/21 מהשדה, 5/11 לשלוש), ג'יידן בראדלי קלע 15 והנרי וייסאר הוסיף 13 (6/8 מהקו) מהספסל. הווילדקאטס מפסידים בסוויט 16 בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות, במרחק מה מהישג השיא שלהם – אליפות ב-1997.

איזור מערב:

פלורידה גייטורס (1) – מרילנד טראפינס (4): 71-87

כצפוי, אז נעבור ישר לקלעים.

הגייטורס הציגו חלוקת עבודה סופר מאוזנת, כשהפעם וויל ריצ'ארד היה בראש עם 15, עליג'אה מרטין סייע עם 14 וחצי מזה בקטיפות, וולטר קלייטון ג'וניור ותומאס האו שעלה מהספסל (ולקח 9 קרשים) תרמו 13 כל אחד, ורובן צ'יניילו קלע 10 וליקט 8 ריבאונדים. דרק קווין היה הקלעי הבולט של הטרפס עם 27 נקודות (10/10 מהקו, 8/17 מהשדה), ג'אקובי ג'ילספי תרם 17, כשג'וליאן ריס (8 אשכוליות) ורודני רייס קלעו 8 לראש. למרות ההפסד, מרילנד משווים את הישג השיא שלהם בטורניר מאז הזכייה, אי שם ב-2002, עם הגעה לסוויט 16, אליה הגיעו גם ב-2003 ו-2016.

טקסס טק רד ריידרס (3) – ארקנסו רייזורבאקס (10): 83-85 (לאחר הארכה)

המשחק הדרמטי של הלילה. ארקנסו הובילו כבר ב-16 נק' ועם 4:21 לסיום, היתרון שלהם עמד על 13. אז מה הרד ריידרס עשו? מה שכל קבוצה הייתה עוש, ריצת 10-0 כדי להוריד את הפער ל-3 בלבד, שתי דקות לסיום. ההפרש נשאר בעינו עד ששלשה ענקית של דאריון וויליאמס מטק מעל ידיו המושטות של קארטר נוקס השוותה את המשחק 9 שניות לסיום!!!

די.ג'יי ואגנר (הבן של והנכד של) החטיא פלואוטר קשה בסוף הזמן החוקי ואנחנו הולכים להארכה, שם ההפרש נשאר צמוד. דקה לסיום, כשלוח התוצאות הראה תיקו 81, כריסטיאן אנדרסן וג'יי.טי טופין הלכו לפיקנ'רול, שהסתיים בפלואוטר מוצלח של האחרון שהעלה את טק ליתרון 2. ואגנר חדר עד הסוף בצד השני ובלייאפ אקרובטי יפהפה איזן את התוצאה. אך במהלך האחרון, זה שוב היה וויליאמס, ששוב הלך על נוקס ושוב קלע מעליו, הפעם אחרי פוסטאפ, עמוק בתוך הצבע ושוב זוהי טק שביתרון. ואגנר הלך על סטפ-בק קשה במיד ריינג' במהלך האחרון אך הזריקה שלו הייתה קצרה וטקסס טק חוזרת לעלית 8, לראשונה מזה 6 שנים.

3 הטנורים של הרד ריידרס, שכולם הוזכרו למעלה, קלעו 20 לפחות: אנדרסן הוביל עם 22 וטופין (10/18 מהשדה, 9 קרשים, 5 גגות) את וויליאמס (8/26 מהשדה, 2/10 לשלוש, 9 ריבאונדים ושני הסלים הכי קריטיים במשחק) קלעו 10. קווין אוברטון הוסיף 12 ו-7 ניקויים מהספסל. ג'ונל דייויס היה ענק עבור קואוץ' קאל עם 30 (8/22 מהשדה, 11/11 מהקו), קארטר נוקס קלע 20, ואגנר עם 13 וטרבון בראזיל עם 11. הרייזובאקס משווים את ההישג הכי טוב שלהם בטורניר במאה ה-21, אותו קבעו לפני שנתיים, כשגם הוא רחוק מאוד מהישג השיא שלהם – האליפות ב-1994.

פריוויו למשחקי הערב השני (בין שישי לשבת):

איזור דרום:

2:09: מישיגן סטייט ספרטאנס (2) – מיסיסיפי רבלס (6):

אפילו האוהד הכי אופטימי באוקספורד (מיסיסיפי. לא הרחוב בלונדון, או האוניברסיטה באנגליה) לא האמין שהרבלס יגיעו לכאן. בין היתר כי הם הגיעו לכאן רק פעם אחת, בהישג השיא שלהם ב-2001. אז נשאלת השאלה – איך הם עשו את זה? כריס בירד הוא מאמן הגנה, אבל ההגנה שלהם סבירה פלוס במקרה הטוב (מקום 116) וההתקפה במצב רק קצת יותר טוב (מקום 100), אז ריבונו של עולם, איך הם עושים את זה?

אם נשאל את רוב אוהדי הכדורסל באיזה רבע מבין הרבעים בכדורסל נקלעות הנקודות הכי חשובות, מה רובם יענו? הרבע הרביעי – כי בו הרבה משחקים צמודים מוכרעים בדקות האחרונות, בקלאץ' ולעיתים נדירות על הבאזר (פחות נדירות במרץ). אך זו תהיה טעות מרה. יתרונות מוקדמים יותר, ברבע או במחצית הראשונה, הם החשובים יותר מבחינת ההשפעה על תוצאת המשחק: יתרון בשלב הזה נותן לקבוצה המובילה את השליטה במשחק והיא יכולה להגדיל אותו למחוזות ה-20 הפרש וצפונה, שברוב הפעמים גומר את המשחקים מוקדם או לפחות מכריח את הקבוצה השנייה לעשות קאמבק גדול, שלפעמים לא מספיק בזכות גודל היתרון המוקדם שהקבוצה צברה. לכן הרבה רבעים אחרונים משווקים לפרוטוקול בלבד. בכל מקרה, הוא מעלה את סיכויי הניצחון שלה במשך כל המשחק שעוד נשאר לשחק, בניגוד לרבע האחרון שהנקודות בו מעלות את הסיכוי לנצח רק בזמן אותו הרבע. בקיצור, קבוצות טובות מנצחות מוקדם. יש על זה נתונים ברמת ה-NBA (כל הקבוצות שמעל 50 ניצחונות מחזי-ות בהפרש נק' חיובי ברבע הראשון) ואני בטוח שזה נכון בכל הרמות של הכדורסל.

ומיסיסיפי יודעת זו על בשרה. בשני שליש מהניצחונות שלה העונה (16 משחקים מתוך 24) היא הובילה בסיום המחצית הראשונה. בכמה מהם היא עשתה זאת בהפרשים יותר ממכובדים: 44-26 על צפון קרוליינה בחמישי, 40-29 על איווה סטייט בשבת ו54-31 על קנטאקי באמצע העונה. המפתח של המשחק הזה ברור – מי שתשלוט במחצית הראשונה תתן לעצמה צ'אנס טוב יותר מבדרך כלל לקחת גם את הכרטיס לרבע הגמר.

הימור: יהיה צמוד, זה מה שבטוח. בסוף זאת תהיה מישיגן סטייט ב-6.

4:39: אובורן טייגרס (1) – מישיגן וולברינס (5):

לא יודע איך, אבל דווקא בלילה שבין שישי לשבת יתרחש הדרבי הישראלי. בפינה השמאלית, בבת עינינו דני וולף, שנראה כמו ילד בר מצווה בגובה 2.13 מטר עם יכולת מסירה של עודד קטש (המחייך) מהפיקנ'רול, פוגש את התומך הכי נלהב של ישראל בארה"ב, ברוס פרל הגדול, שבמקרה או שלא, מאמן את אחת הקבוצות הכי טובות בקולג'ים. אובורן אף הגיעו לישראל בקיץ 2022, אך רק שני שחקנים מהקבוצה ההיא יעלו על הפרקט היום: ג'וני ברום ודילן קארדוול, הקו הקדמי הפותח. הקרב שלהם מול וולפי את גולדין בצד השני יזכיר זמנים אחרים של המשחק.

אבל לפני שאני מתחיל להישמע כמו תקליט שבור, בואו ניתן כבוד גם לגארדים במשחק הזה! הקו האחורי של אובורן מורכב מ-3 שחקנים שכולם 1.93 מ' ומעלה. מקבילו ממישיגן מורכב מ-3 שחקנים שכולם 1.93 ומטה. למען הסדר הטוב, אציין כי 2 שחקנים מכל קבוצה רשומים בדיוק כ-1.93 מ/ "4'6 רגל: מיילס קלי (לשעבר בג'ורג'יה טק) ודנבר ג'ונס בטייגרס, רודי גייל (לשעבר באוהיו סטייט) ונימארי בארנט (לשעבר באלבמה) בוולברינס, כך שאולי הסייז לא יעשה את ההבדל. אבל מי שכן יכול לעשות את ההבדל הוא השחקן הכי נמוך בשתי הקבוצות, טרה דונאלדסון, אותו ראיתי כששיחק בישראל. מתי הוא הגיע לארץ הקודש? באותו ביקור עם אובורן! זה היה הקיץ שלפני עונת הפרשמן שלו, ממש בצעדיו הראשונים בקולג' באסקטבול. בזמנו הוא היה רכז שלישי שקיבל הזדמנויות מעטות (10 דקות למשחק). בעונה שלאחר אותו קיץ והשתדרג למעמד הרכז השני בעונה שעברה, שאפילו פתח ב-10 מ-35 המשחקים של הטייגרס. רק העונה, כשעבר למישיגן, קיבל את ההזדמנות כרכז הראשון, שמביא לשולחן יכולות קליעה ומסירה טובות, אך יותר מהכל, אתלטיות נהדרת – היו לו הצעות לשחק פוטבול בקולג', אם רק היה רוצה, אך הוא בחר בענף המאתגר יותר עבורו. בגובה 1.88 מ' בלבד, זה יהיה מאתגר לחדור ולסיים על חבריו לשעבר, ברום וקארדוול (שניהם חוסמים נפלאים), אך האתלטיות המתפרצת שלו היא מה שמאזנת את המשוואה ושמה אותו בתור האקס פקטור של הערב.

הימור: וולפי אול דה ווי. מישיגן ב-2 אחרי שלשת ניצחון של הזאב!

איזור מערב תיכון:

2:39: טנסי וולונטירס (2) – קנטאקי ווילדקאטס (3):

חוץ מדיוק-אריזונה, זה המפגש הכי קרוב שיש לנו בין שתי קבוצות "דם כחול" והיחיד בין שתי קבוצות מאותו הקונפרנס, ה-SEC החזק מתמיד השנה, ששלח 14 קבוצות לטורניר הזה(ושבר את השיא של הביג איסט מ-2011 עם 11 קבוצות). על כן, שתי הקבוצות כבר נפגשו העונה, פעמיים בטווח של שבועיים. במפגש הראשון בטנסי, ב-28 לינואר, ההתקפה של הווילדקאטס הצליחה להתעלות מעל ההגנה של הכתומים במחצית שנייה טובה, בדרך לניצחון חוץ בו כל החמישייה הראשונה קלעה בספרות כפולות. במשחק בלקסניגטון, שני ההבדלים היחידים היו שהווילדקאטס נטלו את היתרון כבר במחצית הראשונה וקיבלו תרומה משמעותית בהרבה מהספסל שלהם בדרך לניצחון בספרות כפולות. מה זה אומר לגבי זהות המנצחת היום? כלום בפיתה, אבל אני מאושר, כי יש הצדקה אמיתית להמר על אפסט סופסוף.

הימור: קנטאקי ב-7.

5:09: יוסטון קוגארס (1) – פרדו בוילרמייקרס (4):

שמינית הגמר השמינית והאחרונה מפגישה בין קווים אחוריים דומים משהו. הנפשות הפועלות בזה של פרדו כבר מוכרות לנו – הפליימייקר הנהדר בריידן סמית' ופלטשר לויר הצלף (עם שיא קריירה של 45.1% מעבר לקשת העונה) משחקים יחד זו העונה השלישית ובעונה שעברה הלכו כל הדרך אל הגמר. מן העבר השני, מלבד עמנואל שארפ שלנו (שמפציץ עם שיא קריירה של 42.3% מהשלוש בעצמו), ניצבים גם אל.ג'יי קרייר, סקורר שאוהב לקחת זריקות קשות וקלעי שאסור בתכלית האיסור להשאיר פנוי מרחוק (משחיל 42.8% מהטריצות שלו העונה וקולע באחוזים הכי גבוהים מהטווח בביג 12 עונה שלישית ברצף!), מילוש אוזן, רכז ופליימייקר בחסד שהגיע מאוקלהומה. יש כאן הרבה קלעים נהדרים, אז צפו למשחק עם סקור די גבוה (במחוזות ה-75 צפונה), שיכול ללכת לכיוון לא צפוי אם הקלעים של פרדו, עם ה-38.5% הקבוצתיים שלהם (12 בארה"ב), יתפסו יום.

הימור: ההגנה של יוסטון טובה מדי בשביל זה. יוסטון ב-15.

לקרוא מאמרים נוספים