ארבעה שבועות נותרו עד לסיום העונה הסדירה, ובעוד חודש כבר יתחיל הפליי-אין ובעקבותיו הפלייאוף, וזו הזדמנות ל-5 על 5 נוסף. מי שרוצה להשתתף בפעמים הבאות מוזמן לפנות למייל של האתר או לעורך הראשי. איתנו בצוות היום – אורן מנור, ג'ון גזלה, עמנואל אוחנה הלקין, מתן יעקבי ועמיחי קטן.

שאלה 1: פורטלנד ניצחו 13 מ-41 המשחקים הראשונים של העונה ואז ניצחו 14 מ-19 הבאים. מה הגורם העיקרי לשיפור הזה לדעתך והאם יש להם סיכוי להשתחל לפליי-אין?

אורן: השיפור של פורטלנד מגיע מהגישה וההתבגרות הפנימית בתוך הקבוצה ופחות מהצד המקצועי. השחקנים פשוט "מצאו את מקומם" בנקודת זמן ומקום שעזרו לקבוצה להשתפר, די באופן טבעי נקרא לזה וכאשר לדני אבדיה חלק מאוד גדול גם אישי וגם קבוצתי במצב הזה. לקבוצה עוד 15 משחקים עד סוף העונה עם 9 בבית, אבל נגד קבוצות טובות – ממפיס, דנבר, בוסטון, קליבלנד, גולדן סטייט והלייקרס. אם ינצחו 8 משחקים הם יעברו גם את פיניקס וגם דאלאס, אבל הם חייבים חייבים לשחק ברמה שתתן להם אופציה לנצח וגם לקוות שהיריבות יבואו במוד פחות לוחמני ואחרי שהן הבטיחו לעצמן מקומות בפלייאוף שיאפשרו לשחק בהרכבים משניים. בבלייזרס לא אופטימיים מדי או מוכנים ל"להתאבד" על הפלייאין השנה אבל בעיניי יש פה מטרה מסומנת וחייבים ללכת עליה בכל הכוח. כמו כן, בילאפס במשחקים האחרונים משחק ברוטציות קצרות ובהמון דקות לצעירים.

ג'ון: הבלייזרס טובים מכפי שהמאזן מראה. סיכויי הפלייאין של הבלייזרס לא פשוטים מכיוון ששלושת הקבוצות במקומות 7-9 השתפרו או/וקיבלו פצועים חזרה. רק דאלאס נראית כמו הקבוצה שתתפרק, אך למאבס יש רוח קרב של "כולם נגדנו" ונלחמים בציפורניים כל משחק ויש גם את פיניקס בתמונה. יש עוד הרבה משחקים לשחק, כך שרצף כזה או אחר עלול לשנות את תמונת המצב. אז מדוע הבלייזרס השתפרו? הגנה. אבדיה-קמארה-קלינגן הם נט חיובי של פלוס 6.7 עם רייטינג הגנתי מרשים מאוד של 104.7. זה לא מדגם קטן. זה מתייחס ל-38 משחקים ב-288 דקות. תוסיפו לשלישייה את סיימונס והנט עולה ל-13.2 חיובי. החלפתם את סימונס עם שארפ והנט יורד למינוס 5. הוספתם את סקוט לשלישייה ונשארתם עם נט ניטרלי. קלינגן לא יכול לשחק מעבר ל-20-25 דקות בקושי. הגוף שלו ענק ומאסיבי ונגמר לו החמצן בריאות. אייטון היה סבבה בריצה הגדולה שלהם עד שנפצע. סקוט נותן להם ריכוז נהדר מהספסל והשתפר בשני צדי המגרש. בגדול, לבלייזרס יש הרבה חלקים אבל הפאזל לא תמיד מתחבר גם מבחינת כדורסל אבל גם מבחינת טמפרמנט והיררכיה. הבעייה של צ'ונסי היא שעד שהוא מוצא את ההרכב שעובד, הבלייזרס צריכים למחוק פיגורים תוך כדי משחק. הם עושים זאת, אך מול קבוצות טובות זה מאוחר מדי והם מפסידים משחקים צמודים.

עמנואל: אני חושב שהשיפור הוא בעיקר בצד ההגנתי. פורטלנד דורגה רביעית ברייטינג הגנתי בחודש פברואר ורואים את היכולת של שחקנים כמו דני, קמארה וקלינגן בצד הזה של המגרש. לדעתי, ההתקפה עוד בהחלט טעונה שיפור ועדיין יש יותר מדי פוזשנים שבהם סיימונס, גראנט, סקוט ושארפ עושים מה שהם רוצים ונראה שצריך להביא מישהו שיוכל להכניס קצת סדר בעניינים וליצור התקפה איכותית. זאת הסיבה שבגללה קשה לי לראות את פורטלנד נכנסת לפליי-אין העונה, למרות הג'עג'וע התמידי של קבוצות כמו פיניקס וסקרמנטו. אני פשוט לא חושב שפורטלנד מספיק טובה כדי לעקוף אחת מהן ולהגיע לפליי-אין.

מתן: אני אתחיל מהסוף – לדעתי הם לא יגיעו לפלייאין ולא יצליחו לתת את הפוש הזה. הסיבות לכך שהם השתפרו הן, היציבות שסוף סוף הגיעה מסקוט הנדרסון (עדיין רחוק שנות אור ממה שמצופה אבל לפחות התחלה של משהו), ההתפוצצות של שארפ וסיימונס וכמובן ההגנה של אבדיה וקמארה שמביאה המון שקט לצמד ההתקפי.

עמיחי: השיפור המרכזי הוא בהגנה שדורגה 28 בחצי הראשון של העונה והשתפרה למקום השלישי מאז ה-19/1, בין היתר בגלל שטומאני קמארה הפך לשחקן של 35 דקות למשחק, מי שמוביל את פורטלנד בתחום בחודשיים האחרונים, והוא שחקן ההגנה הטוב ביותר שלהם. בצד ההתקפי, הדמות המרכזית בשיפור הוא דני אבדיה כי הבלייזרס התחילו להבין מה יש להם ביד ואבדיה השתפר ל-6.4 זריקות עונשין למשחק לעומת 3.9 קודם לכן ומחלק אסיסט יותר למשחק (4.2 לעומת 3.3). עוד שחקן שנראה טוב יותר זה אנפרני סיימונס שהשתפר מ-18 נקודות ב-51.4% אפקטיבי ל-21.6 נקודות למשחק ב-55.5% אפקטיבי.

שאלה 2: דטרויט ניצחו העונה יותר משחקים מאשר בשנתיים הקודמות גם יחד ונראה שהם בדרך הבטוחה לפלייאוף. מה גרם לשיפור הזה לדעתך?

אורן: השיפור בדטרויט מחולק לשלוש : א. מאמן טוב הגיע. ב. הצעירים המוכשרים התפתחו בעוד שנה (קאנינגהם, דורן, תומפסון וכו'), וזאת על אף פציעות בדרך. ג. הקבוצה הביאה שחקנים מנוסים, כמו הארדווי, טוביאס האריס, ביזלי ופונטקיו, ובמזרח החלש זה מספיק לגרד עוד ניצחונות כדי לטפס למעלה. יציבות מהספסל זה מה שמשנה בליגה מבחינת היכולת ליצור מאזן משופר לקבוצה שהולכת למעלה, אבל בטווח הבינוני והארוך, האם אפשר לבנות על השחקנים האלו (סליחה גם דניס שרודר) להצלחה?

ג'ון: אני בטוח שרוב אוהדי הפיסטונס ידברו על מונטי ווילאמס הטרוריסט שחיבל בהם ועל קייד שהרים את משחקו לגבהים חדשים השנה. ולא שאין בכך צדק. מסתבר, תחזיקו חזק, ששחקנים צעירים בעמדות מפתח כמו פוינט גארד צריכים כמה שנים כדי להבין איך למקסם יכולותיהם בליגה. קייד "אשם" בכך הוא הגיע לליגה עם הילה של מ"פ ודיבור ורצינות של בן 30. עניין הסגל גם חשוב. לא אפצח בשיר שנאה על קיליאן הייז, מרבין באגלי, אלק ברקס ועוד שלל שחקנים שעטרו את סגל הבוכנות בעונת השפל. אבל כן אדגיש את בניית הסגל. קייד, הוא מוביל כדור היליוסנטרי. מכיוון שכך, הוא מקבל בליצים ולחץ מתמיד. הוא חייב שסתומי לחץ סביבו שישחררו את התקפת ה-4 על 3 כשהכדור יוצא מידיו. הוא חייב קלעים סביבו, הוא חייב שחקן מטרה בצבע. ההבאה של דניס שרודר בטרייד דדן ליין, למרות שאיבד את הקליעה ביציאה מגשר ברוקלין, היא אחד המפתחות. במיוחד כשאייבי סיים את העונה ואסאר עדיין משפר את יכולת הכדרור.
אבל השינוי העצום מתחיל בקסם האלכימיאי נהוצר כשהקבוצה מרגישה את ה"togetherness". יש לקבוצה וויב. יש לה את הכינויים הכי מדליקים בליגה: באייזיה "ביף סטו" סטוארט, הסוהר (אסאר תומפסון), דאץ' (יעני ההולנדי – לרון הולנד) ואפילו מוטור-קייד ("שיירת מכוניות טקסית" באנגלית) זה משחק מילים על עיר הבוכנות, השם של קייד והמלכותיות שלו. הם צוחקים ומתחבקים ודוחפים אחד את השני. נכון שוויבס לא תמיד מתורגמים לסלים. אבל אחים לקרב תמיד נותנים עוד קצת. ושתי מילים אחרונות. הראשונה על השיפור האדיר של דורן כמגן טבעת ומסיים, והחזרה של ביף סטו למקורות שלו כמגן טבעת אדיר לאחר שמונטי החליט שהוא סטרץ' 4 שעומד בפינה ומשליך שלשות.

עמנואל: יש הרבה מאוד גורמים שהשפיעו על השיפור של דטרויט. קודם כל, אני חושב שהבחירה בג'יי.ביי.ביקרסטאף לעמדת האימון מתבררת כבינגו אדיר, והוא עושה עבודה מצוינת העונה. מלבד זאת, דטרויט פגעו בענק עם הוטרנים שהביאו בקיץ. מאליק ביזלי וטים הארדווי ג'וניור זורקים 42 ו-36 אחוז לשלוש בהתאמה, וגם טוביאס האריס משחק אחלה של כדורסל. שני הדברים האלה תרמו לקייד לקחת עוד קפיצת מדרגה ולהפוך משחקן שמתחיל להוכיח את הפוטנציאל שלו לאולסטאר שיכול להוביל קבוצה ולסחוב על עצמו התקפה. בנוסף, אני חושב שצריך לציין את חולשת המזרח, ואין כאן כוונה לקחת קרדיט מדטרויט כי הם באמת עושים עונה מדהימה. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמזרח החלש תרם גם הוא בצורה מסוימת לקפיצה האדירה של דטרויט.

מתן: אני חושב שזה מתחלק לכמה דברים: קודם כל קייד משחק את כל המשחקים והוא בריא (טפו טפו), דבר נוסף ההחתמות של טוביאס האריס ומאליק ביזלי הביאו שחקנים שמאיימים מבחוץ ומרווחים לקייד את המגרש, האריס גם הוסיף עוד שחקן שצריך לשמור עליו ומקייד ירד קצת פוקוס קצת כמו מה שקרה עם באטלר בווריורס שזה הוריד מסטף. בקיצור גם הבריאות של קייד והשילוב עם גארד שקולע באחוזים מדהימים לשלוש והאריס שמייצר לעצמו וגם קולע נהדר עשו את ההבדל. גם ג'יילן דורן סנטר שמתחיל לקבע את עצמו כסנטר נהדר בליגה ומהווה חלק מההצלחה.

עמיחי: קייד קנינגהם טוב יותר ובריא יותר והשחקנים הצעירים השתפרו, אבל הסיפור העיקרי מבחינתי הוא ג'יי בי ביקרסטאף על הקווים ונשיא פעולות הכדורסל טרייג'ן לנגפורד שהביא את ביקרסטאף, יחד עם שחקנים כמו טוביאס האריס, מאליק ביזלי, טים הארדווי ג'וניור ועכשיו גם דניס שרודר. בדומה לעונה הראשונה שלו בקליבלנד, ביקרסטאף מוביל את הפיסטונס להצלחה גדולה מהמצופה אצל קבוצה צעירה ומוכשרת, אך כזאת שלא הצליחה לנצח קודם לכן, ועכשיו הם מנצלים מגוון בעיות אצל קבוצות אחרות כדי לתפוס את המקום השישי במזרח. קבוצה שיכולה לעשות מהלכים מעניינים בעתיד הקרוב, וכנראה גם תצטרך אותם בשנים הקרובות כדי לעשות מעבר להופעה מכובדת בפלייאוף.

שאלה 3: קצת יותר מחודש אחרי הטרייד שהעביר את לוקה דונצ'יץ' ללייקרס, מה דעתך על ההשתלבות שלו בקבוצה?

אורן: לוקה השתלב בקבוצה ובעיר טוב. ראיתי אותם שבוע אחרי הטרייד פה בפורטלנד והוא עוד היה ככה בצד, מבהיר לעצמו מי נגד מי בתוך המועדון.   הפציעה של לברון מאפשרת לו לצבור ביטחון גם עבור עצמו וגם עבור החברים לקבוצה לקראת הפלייאוף.    חשוב מאוד מה יעשו העונה כדי לראות מה התוכניות של לברון לקיץ ומתי אפשר לעצב את מבנה הסגל סביב לוקה לעתיד.    נראה לי סו פאר סו גוד.

ג'ון: יש ביטוי מסרטי אקשן שהולך: "אני לא תקוע בחדר איתך, אתה תקוע בחדר איתי". לוקה לא מגיע להשתלב. לוקה הוא השיטה והשאר משתלבים איתו. אני לא מאמין שאפשר לגמרי להבין את הכיוון וה-trajectory של הלייקרס עד שלוקה יחזור לכושר שיא והפצועים הקריטיים בקו הקדמי יחזרו גם כן. וגם אז נצטרך כמה משחקים טובים לאופטמיזציה. הלייקרס מראים הגנה מאוד משופרת עם חזרתם של DFS ושל ונדרבילט. ג'קסון הייז קיבל מג'יי ג'יי תפקיד מאוד פשוט כמחפה אווירי בהגנה ומסיים לובים בהתקפה. בסוף אם תקראו את הפסקה על קייד בדיטרויט, הבנייה סביב לוקה לא שונה בהרבה. גבוה אתלטי מסיים בצבע, קליעה באגפים ועוד מוביל כדור המתפקד כשסטום לחץ. בתחושה שלי הלייקרס בכיוון הנכון כל עוד ריבס ולברון לא יחד עם לוקה בו זמנית. שנה הבאה הלייקרס הולכים להתאבד על גבוהים פנויים. משהו בסגנון ניק קלקסטון. אני חושב שהאינסטיקט הראשוני של רוב הפרשנים אחרי הטרייד היה נכון וקצת איבד פרופורציה אחרי הריצה של הלייקרס בחודש הראשון לאחר הטרייד. זאת אומרת, שהלייקרס טובים, מעניינים ויכולים להרעיש. זה לא הסגל הסופי סביב לברונצ'יץ'.

עמנואל: נראה שלוקה משתלב טוב מאוד בלייקרס. אחרי התחלה חלשה, הוא חזר להיות לוקה שאנחנו מכירים ולתת תצוגות אדירות בכל משחק. נראה שלברון מבין מתי צריך לזוז הצידה ולתת ללוקה לנהל את ההתקפה, ולוקה עושה את זה בצורה מצוינת. הלייקרס מנצחים משחקים ומטפסים במעלה המערב. כמובן שהפציעה של לברון מחלישה קצת את הקצב של הלייקרס, אבל הוא יחזור בכושר מלא לפלייאוף ושם השמיים הם הגבול מבחינת הלייקרס.

מתן: השתלבות נהדרת, אין שום סיבה ששחקן בקליבר שלו לא יצליח להשתלב בצורה טובה בקבוצה. כל קבוצה שמקבלת שחקן כמוהו צריכה להשתנות עבור סגנון המשחק שלו וככה הלייקרס עשו וכמו שלברון אמר לו, Luka just do your thing .

עמיחי: זה לקח קצת זמן, אבל לוקה השתלב בהצלחה בלייקרס. אם מסתכלים על 8 המשחקים שלו בחודש מרץ, הוא עומד על ממוצעים של 30.8 נקודות, 9 ריבאונדים ו-9.5 אסיסטים ואפילו 2.1 חטיפות ב-52% אפקטיבי, עדיין לא שיא היעילות, אבל טוב בהרבה מהנתונים שלו בחודש פברואר שכללו 21 נקודות, 8.6 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים באחוז מזעזע של 42.9% אפקטיבי. דונצ'יץ' מרים 11 שלשות למשחק ב-39.8% בחודש מרץ ומצליח לבוא לידי ביטוי טוב יותר גם בימי קליעה רעים וגם להפעיל את ג'קסון הייז והאחרים טוב יותר.

שאלה 4: יש קבוצה במזרח שיכולה למנוע סדרה בין קליבלנד לבוסטון בגמר המזרח?

אורן: הניקס ומילווקי מסוגלות לנצח את בוסטון או קליבלנד בסדרה. במאצ' אפ של קבוצה מול קבוצה הטוב מ-7 זה יכול לקרות. יש מספיק כישרון ושחקנים כוכבים. אולי לא יבואו פייבוריטים אבל בהחלט יש סיכוי.

ג'ון: ההיט של השנים האחרונות למדו אותנו להיות צנועים בבואנו להיות נחרצים לפני הפלייאוף. כנראה שזו הסדרה המסתמנת. אבל האם מישהו באמת יתעלף אם הבאקס פתאום מפתיעים את אחת הגדולות? אולי אינדי זורקת מישהי הביתה. מה שכן, אל לסלטיקס לשכוח שלא שיחקו מול הקאבס המלאה אשתקד ואת היתרון מהספסל איבדו עם התחזקותם המשמעותית של הקאבס (האנטר, ג'רום מריל ו-וויד). אני עדיין מפנטז על אורלנדו שתקבל חזרה את ג'יילן סאגס ותוכל לתת קרב בושידו לאחת מהשניים בסיבוב הראשון. אבל אני מערבל ומערבב מילים. נקרא לזה גמר המזרח המסתמן שיגמר לדעתי רק אחרי 7 משחקים (טפו-טפו ללא פציעות).

עמנואל: במצב העניינים הנוכחי נראה שהתשובה היא לא. קודם כל, במידה ותהיה קבוצה שתוכל למנוע סדרה בין בוסטון לקליבלנד זו רק ניו יורק, אבל הפציעות מתחילות להגיע אצלם ולא נראה שהם יצליחו להחזיק מעמד עד לגמר המזרח. כרגע פשוט נראה שבוסטון וקליבלנד חזקות מדי, ואין קבוצה שבאמת תצליח לאיים עליהן במזרח.

מתן: אולי מילווקי, אבל ספק אם זה באמת יקרה.

עמיחי: תיאורטית, הניקס, מילווקי ואינדיאנה אמורות להיות שם, אבל על שתי הראשונות יש סימני שאלה של מאמן ובריאות ואצל השלישית התחושה היא שמדובר בקבוצה לא מספיק טובה כדי להתמודד עם 2 אריות המזרח. אני נוטה לחשוב שדווקא אורלנדו יכולה להפתיע ולהקשות על צמד מובילות המזרח, אבל זה יצטרך לכלול בריאות וכושר קליעה טוב יותר של שחקני המפתח של המג'יק.

שאלה 5: איזו סדרת פלייאוף היית רוצה במיוחד לראות השנה?

אורן: אני דווקא רוצה להתחיל מהפלייאין ומפורטלנד מול סקרמנטו שאולי ייפגשו במשחק של מקומות 9 ו-10 במערב. אם אחת מהן תעפיל לפלייאוף, יהיה מעניין לראות אותה נגד אוקלהומה בסיבוב הראשון.

ג'ון: במזרח אני מודה שאני מאוד רוצה לראות את הפיסטונס. אני צופה בכמעט כל משחק שלהם השנה ומפנטז על קרב 3-6 עם הניקס. הגארדן והליטל סיזרס ארינה של הפיסטונס בעלי רעש בליסטי השנה. אני רק מדמיין את ת'יבס זורק את החמישייה הפצועה של הניקס לקרבות אגרוף מול הסייחים של הפיסטונס. ביף סטו יורחק בטוח במהלך המשחקים ומישהו יקרא תיגר על הגבריות של KAT ונראה ממנו חיה רעה כמו שנה שעברה. במערב אני מעוניין בסדרה שלא תתסכל אותי ברמת השיפוט. מותר לכם לחלוק עליי. זה לא אתם זה אני. לכן אוותר על הת'נדר ו-SGA ששולחים ידים בלי סוף ומשחקים בושידו ללא שריקות אל מול היריבה שתשלח אותם לקו על נשיפות לא חוקיות. מאותה הסיבה אוותר גם על הארדן. שמעתי שהוא מדהים השנה, אבל אני הלום קרב מימיו ביוסטון. במקום השני אני אשמח לראות את הלייקרס ויוסטון בקרב הגנות ומוחות בין ג'יי ג'יי ליודוקה. אבל בלי ספק, הקרב בין הווריורס לנאגטס פשוט לא יכול לאכזב. ג'ימי חוזר מול יוקיץ', פלייאוף קרי, פלייאוף מארי, כמה ניסיון וצלקות פלייאוף מעטרות את שחקני שתי הקבוצות הללו. שיטה מול שיטה, קר מול מאלון, התקפה מול התקפה. רק הרצון לראות מי ימצמץ ראשון גורמת לי לרייר: מאלון מול ההרכבים המהירים והנמוכים של הווריורס או קר כאשר יוקיץ ייקח את קווינטן פוסט ויהפוך אותו לקומפוסט.

עמנואל: וואו, יש הרבה מאוד אפשרויות. אני חושב שכל קומבינציה של הלייקרס, דנבר וגולדן סטייט תיצור סדרה אדירה. בכל אחת מהקבוצות האלו יש את אחד מהשחקנים המהנים ביותר לצפייה בליגה, והרמה שלהן דומה מאוד, כך שכל סדרה ביניהן יכולה ללכת למשחק 7.

מתן: דנבר נגד הלייקרס בדרבי הבלקני, מילווקי נגד בוסטון אם רק הבאקס יהיו בריאים וגמר של קליבלנד נגד הלייקרס.

עמיחי: נתחיל מהמזרח, שם הבחירה הראשונה היא כמובן קליבלנד נגד בוסטון, והייתי מוסיף גם את אינדיאנה נגד הניקס בשחזור של הסדרה מהעונה שעברה. במערב אלו קבוצות שיכולות לאתגר את אוקלהומה, ובעיקר דנבר והלייקרס לדעתי, כשממפיס ויוסטון יכולות לספק סדרה מרתקת בין קבוצות צעירות.