חודש רביעי מאז תחילתה של העונה כבר עבר, חודשיים בלבד נותרו לעונה הסדירה, ואנחנו נמצאים בשלהי פגרת האולסטאר, כלומר זמן טוב לדיון 5 על 5 נוסף. הפעם, נמצאים איתנו בצוות מודי בהופעת בכורה, תומר שנאן, שקד יעקבי, שחר צ'קוטאי ורועי ויינברג.

שאלה 1: דנבר התאוששו מהפתיחה הבינונית של העונה והתברגו שוב בצמרת המערב. מה השתנה שם מאז תחילת העונה?

מודי: לשמחתי דנבר התאוששו אחרי פתיחת עונה עצובה בה נראתה כקונטנדרית בגמלאות שעומדת לבזבז עונה היסטורית של השחקן הטוב בליגה (קלטתם שיוקיץ' רביעי בליגה באחוזים מהשלוש? ושלישי בדפלקשיינס?). כרגע הם חזרו לכושר התמודדות ואולי ינצלו את החולשה היחסית במערב אחרי שדאלאס ומיניסוטה קפצו מהגג ולפני שהליייקרס ישיגו סנטר.
הסיבה העיקרית להתאוששות היא החזרה של מארי לכושר. כמו הרבה שחקנים ששיחקו באולימפיאדה (ע"ע הליברטון, אמביד ואפילו לברון עד החופשה שלקח) גם מארי נראה בתחילת העונה ככוכב עבר, אך חזר לעצמו ולפני פחות משבוע קלע חמש על חמש – 55 נקודות מול הבלייזרס. נראה שגם עומק סביר מתחיל לצמוח בדנבר, בזכות יוקיץ' ובזכות מייקל מאלון שסוף סוף הבין שהוא תקוע עם השחקנים שיש לו. היכולות של יוקיץ' למסור מהר ורחוק ולקלוע מבחוץ מאפשרות לגארדים שטובים בפאסט ברייק וקולעים בעיקר בפנים להראות נהדר, מה שמסביר את ההצלחה של ווסטברוק ושל כריסטיאן בראון (שקולע כמעט 10 נקודות למשחק בצבע). לצדם, מתאפשרת צמיחה האיטית של הצעירים שדנבר בחרו בקצוות הדראפט: ווטסון, סטרות'ר ולאחרונה גם ג'יילן פיקט שהוא גארד הגנתי נהדר שאוהב ליצור התקפה דווקא מהפוסט.
מצד שני, הקבוצה לא התחזקה בדדליין וזה מביך. מאז עזיבתו של ה-GM טים קונלי, הקבוצה בזבזה נכסים באופן רשלני כך שלא נשארו לה כמעט בחירות לסחור בהן. בחירות סיבוב שני נשלחו תמורת תומס בראיינט שלא שיחק, עוד בחירות נמסרו כדי להפטר מרג'י ג'קסון שפינה מקום לסאריץ' שלא משחק, ואז עוד כמה בגלל דליפה שפיניקס ניצלה כדי לגנוב את ד'רון הולמס שהקבוצה ננעלה עליו בדראפט. לפעמים זה נראה שההנהלה פשוט בנתק עם מאלון שלא אוהב את השחקנים שהם נותנים לו (ואגב זיק נאג'י, גם מאריכים להם חוזה אחר כך). בזמן שקבוצות כמו פיניקס וקליבלנד מתחזקות בעזרת סוואפים על הסוואפים של הבחירות שלהם, ההנהלה הייתה צריכה יותר יצירתיות. אם ניק ריצ'רדס, קודי מרטין או דוריאן פיני סמית' היו מגיעים הייתי רגוע בהרבה. כרגע הנגאטס הם קונטנדר פריכה שחלום האליפות שלה יגמר ברגע שמישהו מהחמישייה יפצע בפלייאוף, אפילו כריסטיאן בראון.

תומר: אהיה כן ואומר שלא הייתי עוקב אדוק של הנאגטס העונה. אך מההתרשמות שלי מהם, לסגל פשוט לקח מעט זמן להתחבר מחדש וללמוד אחד את השני. הם רצים להמון מתפרצות וקולעים אותן באחוזים גבוהים, הולכים המון לצבע, נלחמים על כל כדור חוזר ובולטים מאוד לחיוב בקלאץ'. לקבוצה אמנם לקח מעט זמן לחמם מנוע, ורק בסוף ינואר היא ספגה שלושה הפסדים רצופים, אך בסוף חשוב לזכור שמדובר בקבוצה שיש לה את יוקיץ' וסגל משלים לא רע בכלל סביבו. היא לא צריכה שינוי דרסטי או טריגר מיוחד כדי לשחק כדורסל טוב, פשוט לשים מעט את האגו בצד (סליחה על הקלישאה) ולחכות שדברים יתחברו

שקד: כמו הרבה קבוצות בNBA גם הנאגטס היו צריכים להתאושש מפציעות ולהיכנס לכושר משחק. בתחילת העונה יוקיץ׳ סחב את הקבוצה אבל ברגע שהסגל החל להבריא דנבר חזרה לשחק את המשחק הרגיל שלה שהוא מהטובים בNBA. כמובן עונת שיא של כריסטיאן בראון, שמועמד לשחקן המשתפר של העונה, דחפה את דנבר עוד צעד קדימה.

שחר: דנבר חזרו לעניינים הרבה בזכות ההבנה שיוקיץ לא יכול לבד. מאלון ניסה הכל והכניס שילובים משונים לחמישייה כדי לחזק את העזרה מסביב לניקולה. וזה עובד, בעיקר הגנתית. דנבר סופגת פחות וגם מצליחה לקלוע כמות יפה ושיוויונית בין חברי הקבוצה. כן, הלו"ז הקל גם עוזר ביציאה מהמשבר.

רועי: ג'מאל מארי. התחיל את העונה לאט מאוד ובחודשים האחרונים נראה כמו השחקן מאליפות 2023. לוקח הרבה יותר על עצמו והרבה יותר ביטחון ומוריד עומס מיוקיץ' (שבחודש האחרון זורק 16.6 זריקות למשחק, מקום 41 בליגה). אם הוא ממשיך ככה ומגיע לפלייאוף, בזמן שמייקל פורטר ג'וניור גם בתקופה מצוינת, הם יכולים ללכת עד הסוף.

שאלה 2: בוסטון קצת משייטים בהילוך שני העונה. האם לדעתך מדובר עדיין בפייבוריטית הברורה במזרח, ומי האיום הגדול ביותר עליהם שם?

מודי: בוסטון הורידה הילוך השנה אבל היא עדיין קבוצה חזקה שניצחה את היריבה הישירה, קליבלנד, בשניים מתוך שלוש משחקים. בעיניי יש כאן שילוב של שמירת כוחות לפלייאוף לצד רמה מסוימת של אדפטציה של קבוצות להתקפה שלהם. אגב דדליין, מגיע לבוסטון שאפו על הצרוף של טורי קרייג כשחקן חופשי שהתאפשר בזכות הטרייד שחתך את ג'יידן ספרינגר. יש להם כעת 15 שחקנים יחסית סבבה בסגל ואין סיבה שיגיעו פצועים לפלייאוף – חוץ מפורזינגיס, כמובן.

תומר: בוסטון אכן משייטים, אך לדעתי זה נובע מהבנה שבעונה של 82 משחקים + פלייאוף אי אפשר לשמור על מתח גבוה לאורך זמן, במיוחד כאלופה (לא מאמינים לי? תשאלו את הווריורס). מאמין שכאשר יגיע הפלייאוף ואף ייתכן לאחר פגרת האולסטאר נראה את הסלטיקס מעלים מעט הילוך ונכנסים לקצב לקראת עוד ריצה מרשימה במזרח.

שקד: בוסטון ללא ספק הקבוצה הטובה במזרח ופייבוריטית ברורה לצאת מהמזרח. עם זאת, אני מאמין שסדרות מול הניקס והקאבס יכולות להגיע למשחק 7 ובסדרה מול הבאקס יהיה קשה מאוד להמר מול יאניס שנמצא בעונה מצוינת.

שחר: בוסטון היא הפייבורטית לצאת מהמזרח, אך יש כמה נקודות שמעלות ספק. התלות הגדולה של בוסטון בשלשות ובטייטום שיעשה קסמים. זה משפיע גם על הולידיי ודרק וויט שלא באים לידי ביטוי וזה פוגע בשטף הקבוצתי. בשלבים מכריעים הם קריטים להצלחה. הקבוצות שמאיימות על האלופה אלו קליבלנד וניו יורק. בסדרה לא תמיד יסתדר לבוסטון המאצ'-אפ, והקבוצות הנ"ל יכולות לעשות צרות בגן עדן.

רועי: בוסטון קצת בהילוך שני אבל הרבה שחקנים חשובים מפספסים משחקים. הרביעייה של הולידיי-בראון-טייטום-פורזינגיס ב-7:13 וזה מרגיש שדרק ווייט למשל יכול לתת יותר. העיקר זה שיגיעו בריאים לפלייאוף, והם עדיין פייבוריטים למזרח (ושניים רק לת'אנדר בליגה, אולי דנבר שלישית). קליבלנד יכולה לאיים וזה יהיה מפגש אדיר, אבל אני מאמין בהגנה של ווייט ולא בחוסר ההגנה של מיצ'ל וגרלנד.

שאלה 3: איזו קבוצה היא המרוויחה הגדולה של חלון הטריידים?

מודי: אחרי הלייקרס הזוכה של הדדליין הוא… קיץ 26', בו הרבה כוכבים היו אמורים לסיים חוזה. הקיץ הזה הכתיב הרבה ממה שראינו: הטריידים של דונצ'יץ', פוקס ובטלר שהיו אמורים לסיים בו חוזה וכנראה יאריכו בקבוצותיהם החדשות (בטלר כבר עשה זאת). מייד אחריהם, ממפיס נפטרו מהמשכורות של סמארט ולה-ראביה כדי לפנות מקום להארכת מקסימום לג'ארן ג'קסון ג'וניור בקיץ הקרוב ולמנוע את הפיכתו לכוכב הצעיר הבולט שיסיים חוזה ב 26' .בינתיים, נראה שקיץ 26' הסתיים עוד לפני שהתחיל (נשאר לראות מה יעשה דוראנט) אבל סידר לנו הרבה דרמה בדרך.
זוכה בקטגוריית חיל שריון, היא וושינגטון. בעוד קבוצות רבות מודאגות מקיץ 26' ומנסות לחמוק מהאפרון הראשון או השני, וושינגטון ניצלה את המצב, ונכנסה תחת האפרון הראשון כדי לקחת חוזים גרועים יחד עם בחירות לפיצוי. בארבעה עסקאות שקרו בימים האחרונים לדדליין, הקבוצה קיבלה שתי בחירות סיבוב ראשון (מממפיס ומפילדלפיה הנוראית שאולי תניב בחירה לא רעה) וגם שני שחקנים שנבחרו השנה בסיבוב הראשון: איג'יי ג'ונסון וקולבי ג'ונס. גם כריס מידלטון ומרכוס סמארט אולי יוחלפו שוב בעתיד תמורת עוד נכסים (וגם אם לא זה בסדר, כי הקבוצה מכוונת לטנק ארוך ויש מספיק זמן לצבור נכסים). בהמתנה שלהם לרגע האחרון, יש לקח למתמודדות אחרות בקטגוריה, כמו ברוקלין שמכרו שחקנים טובים מוקדם מדי וקיבלו רק בחירות סיבוב שני.

תומר: ואם בסלטיקס עסקינן בשאלה הקודמת, בוסטון הם המנצחים של החלון בראייתי. רוב השינויים המהותיים קרו במערב למעט הבולס ש…איך לומר זאת בעדינות, לא איום הייחוס מבחינת בוסטון. הסלטיקס על הנייר עדיין הקבוצה עם הסגל החזק במזרח, והיא כמעט בוודאות תדלג לגמר אזורי ולא מן הנמנע שלגמר הליגה.

שקד: הלייקרס חד משמעית יצאו עם ידם על העליונה ויצרו לעצמם עתיד יש מאין שכלל ה-NBA ירוויח ממנו. אחריהם בתור נמצאים הספרס שהצליחו לגנוב את פוקס בלי לוותר כמעט על כלום.

שחר: גולדן סטייט – כאשר שני כוכבים כל כך שונים מתאחדים ביניהם זה יוצר הזדמנות אדירה. באטלר מומחה בכניסה לצבע והשגת נקודות, וכאשר יש לו את הקלעים של גולדן סטייט ואת סטף קרי, הוא יכול ליהנות מחופש פעולה. כך גם סטף שמקבל חיזוק ושחקן מוכח. יחד הם הולכים לעלות ברמה ויכולים להפתיע בהמשך העונה והפלייאוף

רועי: 3.הלייקרס, מן הסתם. קיבלו את לוקה. במקום השני אני אלך דווקא עם הקליפרס, כשהם הוסיפו עוד שתי חתיכות לא רעות לפאזל. בוגדן בוגדנוביץ' אחלה התאמה, בן סימונס נראה מצוין בבכורה והם הוסיפו עומק לקבוצה שיש לה כבר את נורמן פאוול וקוואי. יש המון "אם" בקבוצה הזאת, בטח בריאותים, אבל בוגדנוביץ' וסימונס מעלים את התקרה שלה. הסוס השחור של המערב.

שאלה 4: איזו קבוצה הייתה צריכה לעשות שינוי משמעותי לפני הדדליין ולא עשתה את זה?

מודי: חוץ מדנבר שכבר הזכרתי, מאוד קיוויתי למהלך של אורלנדו. זו קבוצה שחלקים מהעונה נראתה כמו סף-קונטנדרית שעוד רגע תתפרץ במזרח החלש וכרגע נראית רע מאוד. לדעתי, הם קצת מאוהבים בשחקנים שהם בחרו ופיתחו בעצמם, כמו למשל הארכת החוזה הגבוהה לאייזיק הפציע. יש להם נכסים והם צריכים עוד התקפה ועוד קליעה מבחוץ, וזה לא קרה בדדליין האחרון.

תומר: רבים לא יסכימו איתי, אבל הת'אנדר. לאוקלהומה סיטי סגל צעיר ומוכשר בצורה יוצאת דופן, וביום נתון יכולה לנצח כל קבוצה בליגה. אך בכל זאת, ישנה בעיה עם מצבת הגבוהים כאשר בעמדות הגארד/כנפיים יש לקבוצה חלופות ולא מעט בחירות דראפט שפרסטי יכל לוותר עליהן תמורת גבוה מוכח שיעזור בפלייאוף. חוסר הניסיון על אף הבאת קארוסו והארטנשטיין יכול להתברר כקריטי בשלבים המכריעים, והת'אנדר מרחק פציעה של גבוה, כאשר הגבוהים שלהם די פציעים, מנחיתות מול היריבות הטוענות לכתר.

שקד: מיאמי היו צריכים להוציא יותר מעסקה מג׳ימי באטלר כשעוד היו יכולים וכרגע שוב נמצאים במרחק כוכב מלהיות רלוונטיים. הסיקסרס ממשיכים להיפצע כשהם נמצאים במקום ה-11 במזרח, ופספסו הזדמנות להתקדם מג׳ואל אמביד, לאסוף נכסים ולתת למקסי את המפתחות.

שחר: אורלנדו הייתה צריכה להתחזק לקראת הפלייאוף והישורת האחרונה ולהביא עוד יוצר אבל הם לא עשו את זה וכעת הסיכויים שלהם להגיע לסיבוב השני נראים יותר רחוקים. באנקרו ופרנץ די מרשימים ועושים את אורלנדו לקבוצה בינונית אבל אין להם את הערך המוסף שמגיע ונותן אש מהספסל.

רועי: מינסוטה. יש אמנם שיפור במשחקים האחרונים אבל רנדל תקוע שם והיה אפשר להוסיף שחקן משמעותי אחר במקומו. מניח שזה היה קשור לסאגת הבעלות שנפתרה השבוע, אבל חושב שהם יכולים להוציא יותר למרות השיפור המעודד שלהם.

שאלה 5: האולסטאר – אירוע מיותר וחסר תקנה או שיש דרך לשנות?

מודי: אול סטאר. לא ולא. אני חושב שזה לא מקרה ששחקנים כמו יאניס מנצלים את ההזדמנות לקחת את שבוע החופש דווקא עכשיו על חשבון האירוע.
רעיון מחבר – אולי אפשר ללמוד פה מטורניר אמצע העונה ולהוסיף תמריץ לשחקנים בקבוצה הזוכה. זה לא יהיה כסף כי מגיעים כבר אולסטארים על חוזי מקסימום, אולי תרומה גדולה לעיר/ ארץ הולדתם תגביר את היוקרה האישית שלהם ואת המסר של האירוע. לעומת זאת, למשתתפי תחרות ההטבעות אפשר וכדאי לשלם.
לסיום, תחרות הטבעות החלומות שלי: שיידון שארפ, ג'ה, אנט ודיאנדרה ג'ורדן (שיספר על איך לשמור על הקפיצים משומנים לקראת גיל 40). מי ברשימה שלכם?

תומר: כשמדברים על האולסטאר חשוב לזכור מי קהל היעד. עבור אוהדי NBA האירוע עצמו מיותר, אין בו שום ערך ספורטיבי של ממש והטענה לפיה המשחק בשנים האחרונות הפך לבדיחה מוצדקת לחלוטין. אך עבור דור חדש של אוהדים שטרם נחשפו לליגה, סוף השבוע הזה הוא הזדמנות אדירה להכיר מעט את הכוכבים, לצפות במופעים כמו תחרות ההטבעות או השלשות ולקבל טעימה מאלו שעתידים להוביל את הליגה בשנים הקרובות. לדעתי למשחק האולסטאר עצמו אין ערך כיום. גם כי כמות השחקנים האיכותיים בליגה היא לא נורמלית, אבל גם ובעיקר בגלל כמות המשחקים אליה נדרשים השחקנים בשנה וההבנה כי אליפות גדולה בהרבה למורשת מ-MVP של משחק כוכבים בודד (ובצדק מוחלט). לכן, לדעתי, המשחק עצמו מיותר, אין לו מקום ב-NBA המודרני שהוא מותג מספיק גדול בפני עצמו גם ללא מפגש כוכבים. למשחק הכוכבים העולים, לעומת זאת, יש ערך עצום בעיניי. חשיפה בקנה מידה גלובלי, רצון להוכיח ושוב, גידול דור חדש של אוהדים. אני גם חסיד גדול של תחרות הסקילים, ההטבעות והשלשות אך עם הגבלות מסוימות. שחקן צריך לשחק לפחות 15 משחקים בעונה וכמות דקות מסוימת למשחק כדי להשתתף, עם כל הכבוד למקלאנג, סנקציות במקרה של זלזול בתחרות כפי שראינו מצד וומבי ופול בתחרות הסקילס. הסופ"ש הזה אמור להיות חלון ראווה ספורטיבי, גם הליגה וגם השחקנים צריכים לקחת אותו ברצינות. הביקורת על תחרות ההטבעות מוכרת, אך תמיד יגיע הג'ורדן, הוינס קרטר, הטרייסי מגריידי, הג'ייסון ריצ'ארדסון, הזאק לאבין והארון גורדון הבא. תמיד יגיע אדם שיחדש, ישכלל וימתח את עצמו לקצה גבול היכולת. ובראייתי, משתלם "לסבול" מכמה שנים של תחרויות בינוניות כדי שהרגע הזה יגיע.

שקד: הצד המנצח במשחק האולסטאר יקבל יתרון ביתיות בסדרת הגמר. זה לא משהו שלא שמענו כבר, אבל ככה הכוכבים שבאמת רואים את עצמם בתור קונטנדרים יתעניינו במשחק וינסו לנצח. בצורה הזו יהיה אפשר להחזיר את היריבות בין המזרח למערב שקצת גוועה בשנים האחרונות וכך גם הרייטינג סביב המשחק יעלה.

שחר: תמיד יש דרך לשנות. אני חושב שהאולסטאר הוא הכרחי לליגה, אבל צריך למצוא פתרונות. אי אפשר לבטל את האיחוד בין הכוכבים. זה השיא של האוהדים. אולי צריך לתת יותר זמן מנוחה וככה שחקנים ירצו לשחק עם יותר חשק, אולי השינוי בשיטה תעזור.

רועי: 5.אני חושב שצריך לשחק שלוש על שלוש במשחק עצמו (במקום 5 על 5 עם קבוצות) ולנסות להוסיף גימיקים. שחקנים בגובה 2.15 מ' ומעלה על 1.85 מ' ומטה, שלשות גברים מול נשים, זריקות מהחצי וחיובים. הבעיה היא שכל שינוי יכול להחזיק שנה או שנתיים.