
6 משחקים היו לנו הלילה והכותרת הראשית היא הטריפל-דאבל הראשון של ווסטברוק העונה, שהוא ה-200 שלו בקריירה. חוץ מזה, דלטון קנכט הוביל את הלייקרס בהופעה הכי טובה של רוקי העונה, בוסטון גברו על קליבלנד במשחק העונה, ברוקלין על שארלוט במשחק צמוד אחר, הספרס הפתיעו את אוקלהומה ודאלאס המשיכו לנצח.
בוסטון סלטיקס (12- 3 בעונה ו-1- 1 בטורניר) – קליבלנד קאבלירס (15- 1 בעונה ו-1- 1 בטורניר) 120- 117:
מנחם פירט יותר במעורב. האלופה הנחילה לקליבלנד הפסד בכורה העונה במשחק שבו הם הפציצו 22 שלשות ב-53.7% והובילו בבטחה, בזמן שדונובן מיטשל הוביל ניסיונות קאמבק של קליבלנד, האחרון שבהם ממש ברגעי הסיום. לכל אחת מהקבוצות היה קלעי אחד של 30+, אחד נוסף של 20 או יותר ועוד 4 אחרים בספרות כפולות מבין רוטציה של 8, אבל לקאבס היה יתרון 36- 20 בנקודות מהספסל, ובסגל ללא סטרוס, אוקורו, לאברט ודין וויד ייתכן שאפילו מההפסד הראשון העונה יכול קני אטקינסון המאמן לצאת אופטימי.
טייטום הוביל את בוסטון עם 33, 12 ו-7, הורפורד קלע 20 עם 7 קרשים ו-3 בלוקים, וויט רשם 19, 6 ו-5, בראון קלע 17 עם 8 אסיסטים, פריצ'רד קלע 13 והולידיי קלע 11.
אצל קליבלנד, מיטשל קלע 35 עם 8 ריבאונדים, מובלי רשם 22, 11 ו-6, קרייג פורטר קלע 15, ניאנג קלע 11, אלן קלע 10 עם 11 כדורים חוזרים וג'רום קלע 10 עם 5 אסיסטים.
ברוקלין נטס (6- 9 בעונה ו-1- 1 בגביע) – שארלוט הורנטס (5- 9 בעונה ו-0- 2 בגביע) 116- 115:
שארלוט פתחו בסערה והובילו ב-17 כבר ברבע הראשון, אבל ברוקלין צמצמו עד המחצית והפכו את התוצאה ברבע השלישי, עד שיתרון השיא שלהם עמד על 11. ההורנטס הגיבו בקאמבק משלהם לקראת דקות אחרונה צמודות, אך 7 נקודות רצופות של ווטפורד קבעו יתרון 5 לנטס בתוך הדקה האחרונה. מילר קלע וצמצם ל-3 והפעם ווטפורד נחסם על ידי קודי מרטין, מה שהשאיר להורנטס כדור אחרון בפיגור 3, אך מילר החטיא את השלשה והעובדה שגרנט וויליאמס הכניס את ריבאונד ההתקפה לא עזרה לשארלוט.
קאם ג'ונסון הוביל את ברוקלין עם 34 נקודות ו-2 חסימות, ג'יילן ווילסון קלע 17, פיני-סמית קלע 15, שרודר קלע 14 עם 12 אסיסטים ו-2 חסימות, ווטפורד קלע 10 עם 2 חסימות, כולל 7 נקודות ב-2 הדקות האחרונות של המשחק, ואילו בן סימונס רשם שיאים עונתיים של 10 נקודות ו-9 ריבאונדים, יחד עם 5 אסיסטים.
אצל שארלוט, מילר קלע 29 עם 3 חטיפות, ברידג'ס קלע 21, מאן קלע 19 עם 6 אסיסטים, גרנט וויליאמס קלע 16 עם 7 קרשים ו-3 בלוקים, לאמלו קלע 12 עם 5 אסיסטים ב-3/13 מהשדה והרוקי טיג'ן סאלו קלע 11 עם 8 ריבאונדים ו-2 חסימות.
ממפיס גריזליס (8- 7 בעונה ו-0- 2 בגביע) – דנבר נאגטס (8- 5 בעונה ו-1- 1 בגביע) 110- 122:
דנבר רושמים ניצחון ראשון בלי יוקיץ' העונה, ובעיקר דרך ההגנה שעצרה את ממפיס על 39.8% מהשדה ו-23.7% לשלוש, ואפילו 61.3% מהקו, יחד עם 22 איבודי כדור שהנאגטס כפו על הגריזליס. בצד ההתקפי היו אלה בעיקר מארי ופורטר שהובילו את דנבר, אך הכותרת תופנה באופן טבעי אל ראסל ווסטברוק, שלקח ריבאונד התקפה חשוב כדקה וחצי לסיום, לאחר שממפיס צמצמו הפרש של 25 ל-5 בלבד, ובהמשך שאריץ' קלע שלשה שהחלה ריצת 7- 0 שסגרה סופית את המשחק. אולם הריבאונד הזה היה חשוב גם מבחינת הסטטיסטיקה האישית של ראס, כי הוא הביא אותו ל-10 כאלה ולטריפל-דאבל מספר 200 בקריירה.
מארי הוביל את דנבר עם 27 נקודות, 6 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, פורטר קלע 24 עם 11 ריבאונדים, בראון קלע 19 עם 7 ריבאונדים ו-3 חטיפות, ווטסון קלע 15 וראסל ווסטברוק רשם 12, 10 ו-14 אסיסטים.
אצל ממפיס, אלדמה קלע 28 עם 11 ריבאונדים, טריפל ג'יי קלע 19 עם 8 קרשים ו-5 בלוקים, פיפן רשם 16, 6 ו-6 וקלארק קלע 10.
דאלאס מאבריקס (8- 7 בעונה ו-1- 1 בגביע) – ניו-אורלינס פליקנס (4- 11 בעונה ו-1- 1 בגביע) 132- 91:
הפליקנס וההרכב החסר שלהם לא היוו תחרות של ממש לדאלאס, שמצידם חוזרים למאזן חיובי עם 3 ניצחונות רצופים. המאבס קלעו 44 נקודות ברבע הראשון לעומת 19 בשני, מה שהראה את חוסר היציבות שלהם לאחרונה, אך היו יציבים יותר במחצית השנייה עם 34 ו-35 נקודות בהתאמה, ובעיקר גרמו לכך שה-29 של הפליקנס ברבע הראשון היו הפעם האחרונה שהאורחים קלעו יותר מ-22 נקודות לרבע.
לוקה הוביל את דאלאס עם 26, 5 ו-5 ו-3 חטיפות, קליי קלע 19, קיירי קלע 18 עם 7 אסיסטים, מרשל קלע 15 עם 3 חטיפות, גריימס רשם 12 ו-8 וגאפורד את הארדי קלעו 11 כל אחד.
אצל הפליקנס, מרפי קלע 19, אינגרם קלע 17, ג'בונטה גרין קלע 14, רובינסון-ארל רשם 11 ו-7 ובוסטון קלע 10.
סאן-אנטוניו ספרס (7- 8 בעונה ו-1- 1 בגביע) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (11- 4 בעונה ו-1- 1 בגביע) 110- 104:
בקרב וומבי-צ'ט בלי שניהם בגלל פציעות, מי שניצח את המשחק היה הספסל של הספרס שגבר 42- 15 על זה של הת'אנדר והוביל בריחה ברבע השלישי שהסתיימה ביתרון 21 בתחילת הרבע הרביעי. אוקלהומה לא ויתרו ולחצו היטב את הרוקי קאסל, שאיבד 5 כדורים ברבע האחרון, ג'יילן וויליאמס קלע 11 ברבע וההפרש ירד ל-6, אבל שלשות של כריס פול וזאק קולינס שמרו על היתרון של הקבוצה הביתית בדרך לניצחון ששומר עליהם קרוב לדבוקת הצמרת ומרכז הטבלה המערבית, ואילו אוקלהומה מחזירים לגולדן סטייט את ראשות המערב.
קלדון ג'ונסון הוביל את הספרס עם 22 נקודות, בארנס קלע 20 עם 8 ריבאונדים, פול קלע 14 עם 11 אסיסטים, באסי רשם 12 ו-8, קולינס ושמפאני רשמו 12 ו-7 כל אחד וקאסל קלע 10 עם 8 אסיסטים, אך גם 7 איבודים.
אצל אוקלהומה, שיי קלע 32 עם 7 אסיסטים ו-3 חטיפות, ג'יי דאב קלע 27 עם 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות, וואלאס קלע 13 עם 7 אסיסטים וארון וויגינס קלע 11.
לוס אנג'לס לייקרס (10- 4 בעונה ו-2- 0 בגביע) – יוטה ג'אז (3- 11 בעונה ו-0- 2 בגביע) 124- 118:
רודריג בובואה, יוגי פרל וקיונטה ג'ורג'. 3 השחקנים הכמעט אקראיים האלה מחזיקים יחדיו בשיא השלשות למשחק בודד של רוקי, שיא שעומד על 9 ואותו השווה הלילה דלטון קנכט. זה התחיל עם 2 שלשות מוקדמות ועוד הטבעה ברבע הראשון והמשיך ב-2 הטבעות נוספות ברבע השני, כך שבמחצית היה קנכט עם תריסר נקודות מכובדות. עם זאת, הרגע שלכבודו התכנסנו היה הרבע השלישי, שהתחיל עם שלשה של קנכט לפני הפסקה של כמה דקות, ואז הרוקי של הלייקרס קלע שלשה ב-4 התקפות רצופות, סחט עבירה בשלשה ודייק 3 פעמים מהקו בפעם הבאה ואחרי איבוד של ראסל הגיעה עוד שלשה מדויקת של קנכט. הרבע האחרון נפתח עם החטאה שלו מבחוץ, אך במהלך הבא הוא תפר אחת נוספת, ושם סיים את חלקו למעט 1/2 מהקו ועוד החטאה אחת מבחוץ. במשחק עצמו, הלייקרס שלטו והובילו ב-25, וגם מיני קאמבק מאוחר של יוטה לא באמת איים על הניצחון של LA.
קנכט הוביל את הלייקרס עם 37 נקודות, הכי הרבה לרוקי העונה, דיוויס רשם 26, 14 ו-6, לברון קלע 26 עם 12 אסיסטים וריבס קלע 17 וחילק 5 אסיסטים.
אצל יוטה, מרקאנן רשם 25 ו-8, סקסטון קלע 19, ג'ורג' קלע 18 עם 6 אסיסטים, קולינס קלע 18 עם 8 ריבאונדים וגם קלארקסון קלע 18.

תודה עמיחי
תודה על הסיקור המוקדם!
קנכט מדהים, בהחלט גניבת דראפט מצר הלייקרס. אם כי לא ברור למה במחזור כזה לא עמוק, כל כך הרבה קבוצות לא חשבו לקחת אותו קודם, כי זה לא שאף אחד לא היה מודע ליכולת המרשימה שלו. מרגיש קצת שג׳נרל מנג׳רס עושים הפליית גיל בחיי. מעדיפים ילדון לא מלוטש אבל עם נתונים פיזיים שמזכירים יאניס צעיר מאשר שחקן מוכן ובוגר. מעניין מתי יתחילו להרגיע עם הטרנד הזה.
כנראה מחלקת משאבי אנוש המליצה ללכת על צעירים…
באתי לרשום פוסט שלם על איך קבוצות בראש הלוטרי מחפשות שחקן בעיקר לפי פוטנציאל לכוכב, אבל אז נזכרתי שהוא נבחר במקום ה17. כן, אכן פספוס של לא מעט קבוצות שהיו צריכות שחקן משלים כזה.
כרגע שני הרוקיס הכי טובים נבחרו ב 16 ו 17
אחד כי אין לו מספיק ווינגספן והשני כי הוא כבר בן 23
כן צריך לקחת בחשבון ששחקנים בני 23 ההתחלה שלהם חזקה הרבה פעמים והם נמוגים. לא מדבר ספציפית על קנקט. מזכיר שכולם עפו על כריס דוארטה שהגיע לליגה כמעט בן 24 ונתן חצי עונה ראשונה לסרטים. הוא נמוג עם הזמן גם כי נפצע אבל גם כי לומדים להכיר אותך די מהר. לכל רוקי יש את אלמט ההפתעה מכיוון שלמרות שיש עליו מספיק סרטונים, הם לא שיחקו מולו עדיין ולא רואים למה מסוגל על מגרש NBA. יש מספיק דוגמאות לשחקנים שהיו כוכבי מכללות בגיל 22-23 שגם לא הצליחו. אפילו אובי טופין שהיה נראה מבטיח לפני שנתיים בניו יורק די מיצב עצמו כשחקן ספסל נחמד. אני חושב שעצם זה שקנקט היה בהרבה טופ 10 במוקים בגילו מראה כמה היה פרוספקט חזק. למה נפל אפשר לתת הרבה הסברים, כולל את זה של שמעון לגבי אפקט ההבטחה של פרוספקט לא אפוי לעומת אפקט האכזבה מפרויקט שאמור לתרום מיידית.
תשמע מנגר אם יבחר שחקן בן 23 24 זה לכאן ועכשיו ואם הוא לא יתאים יגידו לו מה בחרת לנו זה כשלון שלך.
אבל שהוא בוחר מוטת ידיים בגיל 18 הוא יכול למכור לבוסים את החלום…בשמו…הפוטנציאל……
ואם הוא יכשל אחרי 10 שנים הוא יגיד הצוות פיתוח לא מספיק טוב וגם האריך לעצמו את הגוב הבנת?
זכור את זה לפעם הבאה שמספרים לנו כאן כמה ה-GM'S בליגה גאונים ואיך אין לנו מושג לעומתם
זו פאשלה רבתי של הקבוצות. אני הייתי שמרן ושמתי אותו בבחירה 13. ראיתי אותו במוקים גם בין מקום 6-10. אבל גם זה רק בגלל שאני מפחד משוטינג גארדים שלא שומרים טוב. גם כשהם מתחממים לטווח הארוך זה מייצר בעייה אם לא שמים לידם פוינט גארד שומר טוב (או את אוון מובלי+אלן מאחוריהם). הנפילה ל-17 תישאר מיסתורית.
חלק גדול מההצלחה של דלטון קנקט, מדהים ככל שיהיה, (באמת נראה שיש לו יכולות ממש גבוהות) צריך לתת לרדיק. קנקט עושה מה שצריך, מרווח את המשחק ומבצע חיתוכים.
אופציה שלישית מעולה. מזכיר את קליי, שהיה קולע את אותה כמות ברבע אחד. יש מה לשפר…
זה מה שהוא אמור לעשות ועושה את זה 100.
אגב הבנתי שחלק מהאמריקאים מגיל צעיר מתאמנים על תפקיד מוגדר.
מתי ראיתי את זה? שנה שעברה לקחתי את הילד למשחק אול אמריקאן לילדים בגילו ובחימום היה ילד לבן בלונדיני כיתה ד שפשוט כל החימום איזה חצי שעה כמעט לא החטיא מהמיד ריינג. אני פשוט נדהמתי הוא עשה קליעות רצפים של 10 12 וכו מכל הספוטים של המיד ריינג זה היה מטורף ממש בגיל כזה קליעה כזאת ואמרתי לאחי הוא מייעד את עצמו לצלף הלבן מהשלשות סטייל פריצארד נכט היום וכו.
במשחקים המסכן לא קיבל אפילו כדור 1 כולם הולכים שם סולו 1 על 5 והוא היה לבד כל הזמן על המיד ריינג ו0 כדורים.
האימונים של הילדים בארה"ב זה משהו שלא היה עובר כאן בשום אופן. האינדיווידואליות הטוטאלית הזו זה משהו שמדהים לראות
זה נראה לי יותר ההורים משקיעים כי רוב הילדים התותחים שהיו שם היו מאומנים עי האבות שהיו מאמני כדורסל שם.
וואו קנכט (איך כותבים את זה? נכט? קנקט?)
באמת מפליא איך הידרדר עד לבחירה של הלייקרס. היה יכול להיות מעולה לספרס במקום הבזבוז בחירה וטרייד של דילינגהם, אבל בדיעבד כולנו גאונים…
גם קליבלנד יכולים להיות אופטימיים. אם בהרכב חסר הגיעו כל כך קרוב, זה אומר הרבה. אטקינסון מרשים מאוד, עוד בימיו בברוקלין. שמח שמקבל את ההערכה שמגיעה לו.
זה נכט או קנכט כמו בדויטשלנד לא יודע מה האמריקאים מעוותים נאקט קנאקט.
רגע היסטורי בן סימונס קלע 10 נקודות. זה למי שהבריז משיעורי חשבון כדי להתחיל עם נקבות מספר דו ספרתי.הוא קלע 5-8 שזה יותר מחמישים אחוז.
דנוור מנצחת ללא יוקיץ!ראסל תורם טריפל דאבל.
איינג ביוטה,הם כל הזמן רק מפסידים,פה ושם מגלחים נצחון,אומרים שיש לו תכנית גאונית לעתיד.מי אני שיסתור אותו ויתווכח איתו.
ראסל נתן טריפל איזה כיף, חבל שהוא לא בווש היה עושה עוד הרבה שיוקיץ לא יעבור אותו אבל עכשיו זה אבוד. אהבתי אותו בווש לשחק עד סוף הקריירה על הסטט.
גם לet מגיע מזל טוב על טריפל דאבל היסטורי.
אתמול חשבתי שהיה חסר לו חטיפה אחת אבל שלחתי 2 אירועים שהחשבתי כריב לועדת בדיקה של האיגוד.
בדיקה אם זה נחשב ריב או חטיפה (2 כדורים היריבים העיפו לסל אבל הכדור לא היה בכלל קרוב אלא באזור העונשין והוא תפס אותם) מתברר שזה נחשב כחטיפה ולא כריב לכן מ9 חט הליגה מתקנת ל11 חט ובזאת יש td
12נק 10 אס 11חט.🏀🏀🏀🏀🏀
ראיתי את קליבלנד בוסטון.
קודם כל כמה פורטר גוניור יש בעולם? אני קורא לכל הפורטרים להיות יותר מקוריים ולתת לילדים שלהם שמות שונים משלהם בעיקר אם הם נולדים ארוכים במיוחד.
קליבלנד יכולים מצד אחד חהיות מעודדים כי בוסטון לא החטיאו כולל זריקות קשות והם רק החטיאו והחטיאו ועדיין משחק צמוד.
מצד שני גארלנד
האם הוא פשוט נלחץ במשחקים חשובים או שסבל סתם ממשחק איום ונורא? השאלות לגבי היכולת שלו במשחקים חשובים רק יתגברו. מקווה בשבילו שבפלייאוף הוא ייתן תשובות יותר טובות
הייתה לנו בחירה 8.
מה עשינו?
נתנו אותה למינסוטה תמורת בחירה ב-2031…
היה את נכט על הלוח.
הוא היה שחקן פנטסטי שהוכיח את עצמו במכללות.
רק על זה צריך לפטר את כל מי שאחראי על הבחירות בספרס.
לכל אנשי ה"חוכמה בדיעבד" – נכט היה מוצר מוגמר ומוכן לליגה.
למה קבוצות לא לקחו אותו? (כולל אנחנו עם 2 בחירות)
נטו קונספציה שגויה של העדפת "פוטנציאלים" ונתונים פיזיים על שחקנים שפשוט טובים בכדורסל.
מבחר דוגמאות מחיפוש קצר באתר:
https://hoops.co.il/?p=320911#comment-1983217
https://hoops.co.il/?p=320789#comment-1982800
https://hoops.co.il/?p=320337#comment-1981141
כתגובה לכתבה מצויינת של גון מומחה הדראפט מס 1 שלנו. כתבתי שהאוצר האמיתי נמצא אחרי הבחירה העשירית.להפתעתי מנהלים לא ניסו ברצינות לעשות טרייד של בחירה למטה.
רשימה חלקית מ 10 ואילך בוזיליס,טופיץ,קרטר,קרינגטון,קלאל ואר,מקיין,נקט,דה סילבה,מיסי , הולמס.
ציפיתי שהספרס יקחו בחירה 8 ויחליפו אותה בנמוכה יותר זה לא קרה.
רב תודות עמיחי
תודה עמיחי. אחלה סיקור
תודה עמיחי.
ראס עם TD וניצחון – איטס א גוד דיי…
תודה על מעורב מצויין
שאפו לסלטיקס שעצרו את הריצה
וגם לקנכט שממשיך את התפקיד המסורתי של רואי החשבון על שם ג'ון סטוקטון
🤣
חייבים לדבר על המשחק של בוסטון – קליבלנד.
זה עבר את רשות הבריאות האמריקאית, לשחק ככה על מגרש שנשפך עליו חומר רדיואקטיבי? ומה ההשלכות של להפוך 20 משחקנים הליגה להאלק?
השלכה אחת היא ששחקני בוסטון לא הפסיקו להשליך שלשות.
הם קלעו אותן, אבל זה פלוס הצבע = זוועה.
הרוב יהפכו רק לביבופ ורוקסטדי, אומנם שחקני משני אבל אמינים. האלק תמיד נעלם בלפייאוף.
לא מבין מה יש לאוקלהומה להפסיד לנו כך פתאום. ממש קונספירציה. תודה רבה עמיחי
קופר פלאג
אמן ואמן
לאוקייסי יש כל כך הרבה בחירות בקנה מאחרות שהקונספירציה צריכה להיות הפוכה אם כבר..
אגב, יש שמועות שהארטנשטיין זמין להיום.
הם מפסידים כי ליטרלי אין להם שחקן מעל 2 מטר כשיר בקבוצה.
היה הישג סטטיסטי חשוב במשחק של דנבר הלילה. מוזר שלא הוזכר אף אחד כזה.
מייקל מאלון הגיע לניצחון 432 במועדון. השווה את השיא של דאג מו, מי שהיה מאמן הקבוצה לאורך כל שנות ה-80.
אין פה שום הפתעה עם קאנקט וגם שום הברקה מיוחדת של רדיק.
במרץ כתבתי שהואמחייב להיות טופ 3 בדראפט הקרוב ואם יבחר נמוך מטופ 5 יהיה הגניבה הקלה של הדראפט הזה.
כשנבחר ב17 היה ברור שזה גניבה שתכנס למימדים היסטוריים בדראפט חלש.
הוא אומנם שוטינגנגארד בnba אבל יש לו הרבה מאוד אלמנטים במשחק שהוא מביא מהפוורד ששיחק לא מעט במכללות.
מסוגל לסיים טוב ליד הטבעת, לעשות חיתוכים, פיק אנד רול והכי חשוב יש לו feel for the game.
למעט מאוד רוקיז יש את זה.
הוא מריח דם, הוא יודע איזה פעולות לעשות במשחק כדי להכניס את עצמו לעניינים.
הקרדיט שני אתן לרדיק זה שהוא השכיל להבין בשלב יחסית מוקדם בעונה שללייקרס עדיף בהרבה לגדל את קאנקט כשחקן חמישה על פני שחקן שהשמיד לה את ההגנה בעונה שעברה(דיאנג׳לו).
הלייקרס לקחו שחקן חמישיה שהוא מספיק טוב להתחרות כאן ועכשיו.
טענתי כבר אחרי הדראפט שהוא במיידית יהיה הנשק ההתקפי השלישי בקבוצה הזאת וכמובן לא טעיתי.
כבוד אמת דיברת וצדקת
+10
בס"ד
תודה רבה