1.ארוחת בוקר עם כתבנו באטלנטה רועי שושן

אני נמצא בדיור מוגן. הכל כאן 'מוגן' בפני כל השפעות זרות או, חלילה, חיידקים. אז לפגוש ישראלי ולדבר עברית זוהי מתנה. ובמיוחד שרועי הוא לא חבר חדש אלא הכרנו כבר לפני שנתיים. כשהתברר לי שהוא עובד – עבד – במשרה חלקית ביוסטון רוקטס, נדלקתי עליו אפילו יותר ובקשתי שיכתוב לנו מדי פעם.

הוא כבר כתב. אפילו ראיין פעם את דני אבדיה במשחק באטלנטה. מאז הוא כתב לנו כמה פעמים, והוא יכתוב שוב – או אולי אני אכתוב – ב-9 לדצמבר אחרי שהוא שכנע אותי לבוא איתו למשחק של דנבר באטלנטה ב-8 לדצמבר. לי לבדי הליכה למשחק, חנייה, וכו' זה כבר יותר מדי ולכן כבר שלוש שנים לא כתבתי מאשכרה ביקור במשחק. אז הפעם הוא הנהג, ואני מתרגש כמו ילד לעשות מה שלפני 63 שנים עשיתי פעמיים בשבוע.

רועי שושן היה מנהל 'הלל' באוניברסיטת ג'ורג'יה' ועתה הוא מנהל ב-JCC (הג'ואיש קאונטרי קלאב המפואר באטלנטה).

כשאני חושב על האתר, ועל הכתבות הרבות שישנן לנו מהאולמות עצמם כאן, אני מרגיש גאווה עצומה. ישנם מעט מאד אתרים בעולם כולו המגיעים למשחקים כאן, ואפס אתרים בלתי מסחריים. רק שתדעו לכם שכל כיסוי משחק כאן זה עניין של כמה שעות טובות: נסיעה – לעתים שעה ושעתיים – חנייה, והגעה מוקדמת למשחק לצלם שחקנים מקרוב לפני תחילת המשחק. כל הכתבים שלנו בסן פרנציסקו, סקרמנטו, לוס אנג'לס, ואטלנטה משקיעים זמן וכסף, ועושים הכל באהבה. היו לנו עם השנים כתבים גם בטורונטו, דאלאס, קליבלנד, ניו יורק, ובוסטון, אך הם נעלמו עם הזמן ואני לא עושה מאמץ מיוחד לגלות חדשים.

2. הסלטיקס גברו על הקאבס במשחק של שלשות שלא מהעולם הזה. הקאבס חזרו 5 פעמים מהפרשים של 10 עד 21 ל-2-3 נקודות!

כשהמשחק התחיל הסתנוורו עיני. זה לא המשחק הראשון העונה שאני חוזה מבוסטון אבל משום מה הלילה המגרש סינוור את עיני: ירוק חזק, ירוק בינוני, וירקרק. עגולים עגולים. ושעון 24 השניות על הטופ-אוף דה קי. אני זוכר את המחשבה הראשונה שעלתה במוחי: אם שגאל היה בא הלילה למגרש ורואה את הצבעים והציורים הוא היה מקבל רגשי נחיתות.

מה זה הדבר הזה? נדמה לי שאת אזור הפאול צבעו בצבעי גביע האליפות. משהו כזה. אני יודע שאני לא בן 20, אבל ההסתנוורות שלי מצבעי הפארקט הייתה קורית לי בכל גיל.

טוב, עם ההקדמה הזאת כמה מילים על המשחק:

קליבלנד עלתה ללא כריס לברט, אייזיק אוקורו, מקס סטרוס, ודין ווייד. דין ווייד היה חסר הלילה יותר מכולם.

דונובן עושה 2-0. הקאבס לא תוביל יותר עד סוף המשחק. תוך 2-3 דקות זה 4-12 ואז 6-18. הסלטיקס קוברים שלשות כמו משוגעים. בדיעבד זה היה פעם אחת מ-5 פעמים שהסלטיקס ברחו להפרשים של 21 עד 10, ו-5 פעמים הקאבס חתכו את ההפרש ל-2-3 נק'. שעון ה-24 על הטופ אוף דה קי (כמובן לא שעון ממש אלא מספרים בתוך עיגול שמנצנצים מהקרשים) ממשיך מה זה לעצבן אותי. מעניין מה דעתו של רזי על החידוש הזה בעיר השעועית. דפוקים על כל הראש.

כשהחצי נגמר 48-65 ידעתי שהסלטיקס עושים זאת עם שלשות אבל לא היה לי מושג עד כמה הם מנצחים הערב עם טריי'ז:

הקשיבו היטב: 14 מ-22 מה-3 ל-63.6%!

זה הכל מה-3: הורפורד 2 מ-3, טאטום 4 מ-4, הולידיי 2 מ-3, בראון 2 מ-5, ווייט 2 מ-2, פריצ'רד 2 מ-3

זה חייב להיות שיא NBA לחצי משחק. הקאבס משתרכים עם 4 מ-14 ל-27.8%…

דונובן מיצ'ל מצויין, אבל השלשות לא נכנסות לו. הוא יסיים עם 35 נק' אבל רק 3 מ-11 מהטריי, אבל 13 מ-29 בכניסות לסל. אבן מובלי טוב מאד אבל ג'רט אלן נחבא שוב, כמו שהוא נחבא במשחקים חשובים אחרים ומובלי לבדו התקשה מאד. הוא סיים עם 22.

שלשה של ווייט עושה 20 הפרש – 48-68, אבל הקאבס מורידים את ההפרש לספרות יחידות.

72-82…74-82…76-82…78-82…ככה שוב ושוב הסלטיקס מובילים והקאבס קוצצים.

ווייט עושה 102-110. דונובן שוב מצמק ל-113-117. פאול קשה של טאטום על דונובן עם 14.2 טיקים בשעון. דם ניגר מפיו. אבל לא נורא. הוא קם וממשיך לשחק וקובר את הפאולים 115-118. ONE POSSESSION GAME. נגמר 117-120. כל החמישייה של הסלטיקס קלעה במספרים גבוהים מלבד ה-11 של הולידיי. טאטום 33. מהצד השני דונובן עם 35.

משחק על הכיפאק.

3. עוד פאשלת שיפוט שקבעה תוצאת משחק: הליגה מודה שג'וליוס רנדל דחף, ואז עשה צעדים לפני סל הנצחון! (מספר 2 אחרי הפאשלה עם טאטום). (חכו, זה לא נגמר. ישנה עוד פאשלה שיפוטית בהמשך!)

Julius Randle (Image Credit: Getty Images) :קרדיט

כל יום – אוקיי, כל יומיים-שלושה – הליגה מודה שסל נצחון נקבע אחרי VIOLATION – הפרה – בחוקי המשחק. איזו 'הפרה'? קודם פאול (טוב, לפעמים פאול זה עניין של 'נקודת מבט', כמו שלימד אותנו המורה שלנו קווינט, אבל 'צעדים'? זה לא עניין של 'נקודת מבט': זה עניין של ספירת מספר הצעדים עם הכדור ביד. כמו 1,2,3,4…

קראו זאת לאט-לאט:

“Fun stuff on the NBA’s Last 2 Minutes report. Says Julius Randle’s push-off on Josh Okogie was a correct no-call, but also that there was a missed travel on the final play by Randle. So the Suns still got screwed on the last possession.” Via Gerald Bourguet.

אני יודע שבטימבאקטו אנשים קמים בבוקר, אוכלים ארוחה, ויוצאים לעבודה כאילו שלא קרה כלום אבל בפיניקס יודעים ששוב קרעו אותם. בדיוק כמו הצעדים של טאטום לפני שלושה ימים. קבוצות מפסידות בגלל שגיאות שיפוט וזה עלול לעלות להן בהרבה מאד כסף בעתיד:

In the critical moments of the game, with the score level at 117, Randle made a remarkable three-pointer that clinched the Timberwolves’ 120-117 win. Nonetheless, following the game, the NBA disclosed that Randle should have been penalized for traveling during that pivotal play.

Fun stuff on the NBA’s Last 2 Minutes report. Says Julius Randle’s push-off on Josh Okogie was a correct no-call, but also that there was a missed travel on the final play by Randle.

So the Suns still got screwed on the last possession pic.twitter.com/rvBd5Jm9zq

— Gerald Bourguet (@GeraldBourguet) November 18, 2024

4. ה-NBA מודה על 'HAT TRICK' – (מושג באנגלית שהוא 'שלישייה') בשגיאות שופטים בסופי משחק שהביאו נצחון לא צודק למנצחת: הפעם חסימה של יאניס, הנוחת בסיומה מחוץ לקו כשהוא עם הכדור ומתחיל פאסט ברייק עם כדור לעבר דמיאן לסל נצחון

GIANNIS BLOCK AND DAME FOR THE WIN!!! 🔥 pic.twitter.com/Jin9TBcodS

— Bleacher Report (@BleacherReport) November 19, 2024

5. קטע מהמכללות

קנזס חיזקה את מעמדה כמכללה מס' 1 במכללות בכדורסל, כששאר ה-24 ברשימת ה-25 החליפו מקומות. הג'ייהאוקס מקנזס אספו 5 הצבעות יותר למקום ראשון כשהם זכו למקום ראשון מ-49 מתוך 61 הבוחרים. השנייה יוקון זכתה ב-7 מקומות ראשונים, וגונזגה השלישית זכתה בשני קולות למקום ראשון.