בערך 3 שבועות עברו מאז תחילת העונה, ובדומה לשנים קודמות, גם הפעם נבחן את נתוני הרייטינג ההגנתי של קבוצות כדי לראות האם ועד כמה זה דומה לעונות הקודמות, ובהמשך נעקוב אחרי פתיחת העונה המרשימה במיוחד של יוקיץ' וזו של כמה שחקנים מפתיעים של ממפיס.

1. נתוני ההגנות.

בדומה למה שעשיתי כאן בעונות קודמות, הטבלה הבאה תציג נתונים על הדירוג ההגנתי של ההגנה הטובה ביותר, ההגנה הרעה ביותר, חציון וכמה קבוצות היו עם רייטינג הגנתי טוב יותר מ-105 או רע יותר מ-111, כאשר הנתונים הם מאז 2015.

אפשר לראות שמצבן של ההגנות קצת השתפר ביחס לעונות קודמות, אם כי, לפחות במה שנוגע לקצה העליון, גם בפתיחת העונות הקודמות ראינו קבוצות שפתחו טוב, אף אף קבוצה לא הצליחה לסיים עונה עם רייטינג הגנתי של 106 ומטה מאז 2020, כך שגם הנתונים של ההגנה של אוקלהומה אמורים להתאזן בהמשך, במיוחד בלי הולמגרן הפצוע, כפי שכבר ראינו ב-2 המשחקים האחרונים של הת'אנדר. גם בנוגע לקצה התחתון, בדרך כלל המגמה קצת מתאזנת בסופו של דבר, כך שיהיה מעניין לעקוב ולראות האם יש שינוי לכאן או לכאן לאורך זמן ולא רק על פני מגמה של משהו כמו 10 משחקים.

2. יוקיץ' לבד במערכה.

דנבר פתחו את העונה בתבוסה נגד אוקלהומה והפסד ביתי לקליפרס, ובתחילת נובמבר הם היו במאזן 2- 3, אבל מאז הם ניצחו 5 משחקים ברציפות ולפחות בכל מה שנוגע למאזן, הם חזרו למקום טוב בצמרת המערב. האחראי העיקרי לכך הוא ה-MVP המכהן יוקיץ', שפתיחת העונה הנוכחית שלו היא יוצאת דופן אפילו בסטנדרטים שלו. לאחר 10 משחקים, יוקיץ' עומד על ממוצעים של 29.7 נקודות (מקום 4 בליגה), 13.7 ריבאונדים (מקום 1), 11.7 אסיסטים (מקום 1), 1.7 חטיפות (מקום 14) וחסימה (מקום 34), והוא גם מוביל את הליגה באחוזים לשלוש מבין מי שקלעו 12 נקודות או יותר למשחק (56.4%), כשמדובר על שחקן שלא סיים אף עונה עם 40% ומעלה לשלוש. אולם, המבט על הססטיסטיקה המרשימה הזאת הוא מבט חלקי ביותר, ונביא טבלה שתבדיל בין הדקות של יוקיץ' ובין הדקות של דנבר בלי הסנטר הסרבי על מנת להראות עד כמה הנוכחות שלו משמעותית.

כפי שניתן לראות, מדובר בפערים קיצוניים בין התקפה שהיא הטובה ביותר בליגה כשיוקיץ' על הפרקט ובין התקפה רעה מאוד בדקות המנוחה שלו. גם ברצף 5 הניצחונות הנוכחי של דנבר, הרייטינג ההתקפי שלהם בדקות המנוחה של יוקיץ' הוא 86.5, וזה לא מקרי שיוקיץ' מקבל העונה 38.1 דקות למשחק עד כה, כשבאף עונה קודמת הוא לא הגיע ל-35. יוקיץ' רשם העונה כבר 6 טריפל-דאבלים, שבר שיא קריירה בשלשות למשחק בודד עם 7 ומנפץ את השיאים האישיים שלו בממוצעים של כל תחום אפשרי, כך שבגדול, אפשר לומר שכבר עבר הרבה זמן מאז הפעם הקודמת שראינו פתיחת עונה כל כך טובה של שחקן בודד.

3. הרוטציה העמוקה של ממפיס.

אחת מהקכוצות שפתחו טוב את העונה זו ממפיס, שעומדת כעת על מאזן 7- 4, ואחד מהמאפיינים המרכזיים של ההצלחה של הגריזליס זה הרוטציה העמוקה שלהם. לא פחות מ-13 שחקנים עומדים על ממוצע של 15 דקות או יותר למשחק, 8 שחקנים שקולעים בספרות כפולות בממוצע ו-11 שחקנים שעומדים על 50% אפקטיבי ומעלה. לצד הטריו המוביל של ממפיס בשנים האחרונות, שכולל את מוראנט, ביין וג'קסון, כשכל אחד מהם כבר פספס כמה משחקים בגלל פציעות (ג'קסון החמיץ 2, מוראנט עם 3 וביין עם 6), יש כמה שחקנים מפתיעים שהפכו למשמעותיים בפתיחת העונה המוצלחת של ממפיס.

סנטי אלדמה הספרדי הוא השם הבולט מהם, כשהוא מוביל את הקבוצה כולה בדקות למשחק כשהוא היחיד שמקבל 30, בהן הוא קולע 12.8 נקודות ומוביל את הקבוצה עם 7.6 ריבאונדים למשחק, וגם הרוקי זאק אידי הוא שם די מדובר, כשהוא השתלב בחמישייה הפותחת בתחילת העונה וקולע 11.2 נקודות ב-64.6% מהשדה ו-4/7 עונתי לשלוש בינתיים. לצידם, יש 3 שחקנים צעירים מסקרנים מאוד. ראשון מהם הוא הרוקי ג'יילן וולס, שנבחר במקום ה-39 בדראפט האחרון, ובינתיים משתלב היטב עם 11.4 נקודות למשחק. השני הוא ג'יי האף, שחקן בן 27 כבר שזו הקבוצה הרביעית שלו בקריירה, אבל ב-11 משחקים בממפיס הוא כבר עבר את כמות הדקות שלו עד אז בקריירה כולה, והוא קולע 10.4 נקודות ב-15.7 דקות למשחק ובאחוזים נהדרים (73.9% אפקטיבי).

השחקן השלישי והאחרון שנזכיר כאן הוא סקוטי פיפן ג'וניור. משפחת פיפן הפכו לצמד אב-בן הראשונים שעשו טריפל-דאבל שניהם, והיו לפיפן עוד 3 משחקים עם 10 אסיסטים או יותר, כשגם בתחום הקליעה הוא שומר על יציבות מרשימה, כאשר ב-9 מתוך 11 מהנושאים הוא קלע בספרות כפולות, אך לא עבר את ה-17 נקודות באף משחק העונה. האמת היא שגם בעונה שעברה פיפן היה עם 12.9 נקודות למשחק ב-21 משחקים במדי ממפיס, אבל היעילות שלו כקלעי השתפרה קצת, והוא בעיקר השתפר כמוסר, כשבמשחק הבודד שהוא הגיע ל-10 אסיסטים קודם לכן בקריירה הוא סיים רק עם 9 נקודות.