פגרת האולסטאר זו הזדמנות טובה לטור חפוז. נפתח עם מבט על הרכבים שעובדים טוב העונה, משם נעבור למעקב אחרי שחקנים שעשויים לסיים את העונה עם 90% מהקו, 50% מהשדה ו-40% לשלוש ונסיים במחשבות על מרוץ הפליי-אין והפלייאוף הצמוד במערב.

1. הרכבים שעובדים טוב.

קצת אחרי נקודת החצי של העונה וקרוב לפגרת האולסטאר, וזו הזדמנות טובה לבחון הרכב אחד משמעותי מחלק נכבד מהקבוצות (16 קבוצות נבחרו כאן), כאשר מדובר בהרכבים ששיחקו לפחות 120 דקות העונה ומחזיקים בנט רייטינג חיובי נכון לכתיבת שורות אלה. הרשימה מסודרת לפי כמות הדקות של כל אחת מהחמישיות.

ניקס – ג'יילן ברונסון, ג'וש הארט, מיקאל ברידג'ס, אוג'י אנונובי, קארל אנתוני טאונס – באופן לא מפתיע, החמישייה של הניקס היא ההרכב ששיחק הכי הרבה בליגה העונה בפער משמעותי עם 806 דקות לעומת 528 של ההרכב שנמצא במקום השני. הניקס קולעים ב-50.9% מהשדה בדקות של ההרכב הזה ומצטיינים בעיקר בהתקפה עם רייטינג התקפי של 118.5, כאשר מבחינה הגנתית הוא די ממוצע בסך הכל.

יוסטון – פרד ואן-וליט, ג'יילן גרין, דילון ברוקס, ג'בארי סמית, אלפרן שנגון – הפציעות של סמית, ואן-וליט ואחרים קצת קטעו את המומנטום של יוסטון, אבל ההגנה המצוינת שלהם הובילה אותם לצמרת המערב, וזה בולט גם ביחס להרכב הבכיר שלהם שקיבל 416 דקות בהן הוא ספג 893 נקודות ועומד על רייטינג הגנתי מרשים של 103.8. הפציעה של סמית במיוחד מפריעה להגנה כי בדקות איתו בסך הכל הם עם רייטינג הגנתי של 105.9 לעומת 109.9 בדקות בלעדיו.

אינדיאנה – טייריס האליברטון, אנדרו נמבהרד, בנדיקט מאת'ורין, פסקל סיאקם, מיילס טרנר – הפייסרס מצטיינים בעיקר בהתקפה כשהם מדורגים 10 בצד הזה של הפרקט ו-10 מהסוף בהגנה, אבל החמישייה הפותחת שלהם בולטת דווקא בצד ההגנתי עם רייטינג הגנתי מרשים של 102.9. הגורם העיקרי להצלחה ההגנתית של אינדיאנה הוא כנראה פסקל סיאקם, כי בדקות בלעדיו הם עם רייטינג הגנתי של 118.3, נתון ששווה למקום ה-28 בליגה, לעומת 109.6 בדקות איתו, נתון ששווה טופ 5.

אוקלהומה – שיי גילג'ס-אלכסנדר, קייסון וואלאס, לו דורט, ג'יילן וויליאמס, אייזאה הרטנשטיין – ההרכב ששיחק הכי הרבה עבור הת'אנדר העונה מצטיין כמובן בהגנה עם רייטינג של 101.2, אבל בניגוד לחלק מההרכבים האחרים של אוקלהומה, הוא מעולה גם בהתקפה עם רייטינג התקפי של 117.1. הרבה מזה בזכות פער גדול ביכולת הריבאונד שלהם בדקות של הרטנשטיין לעומת דקות המנוחה שלו, אבל עיקר ההבדל נמצא אצל שיי, כי בדקות שלו יש להם רייטינג התקפי של 121.5 לעומת 105.2 בדקות בלעדיו, פער שמתקרב לזה של מי שנזכיר בפסקה הבאה.

דנבר – ג'מאל מארי, כריסטיאן בראון, מייקל פורטר, ארון גורדון, ניקולה יוקיץ' – לדנבר יש כמה הרכבים עם תפוקה די דומה, והמכנה המשותף שלהם הוא הטריו יוקיץ'-פורטר-בראון, כאשר ההרכב הספציפי הזה מייצר רייטינג התקפי של 123.4 וזה הנמוך ביותר מבין 4 ההרכבים המובילים של דנבר (אחד עם ווסטברוק במקום גורדון, אחד עם ווסטברוק במקום מארי ואחד עם ווטסון במקום גורדון), אבל הזכרתי את ההרכב הזה כי אני מניח שזה ההרכב הבכיר של דנבר בהנחה שהם יהיו בהרכב מלא בפלייאוף. לגבי יוקיץ', דנבר עם רייטינג התקפי של 126.1 בדקות איתו לעומת 103.5 בדקות בלעדיו.

דטרויט – קייד קנינגהם, טים הארדווי, אוסאר תומפסון, טוביאס האריס, ג'יילן דורן – נחזור למזרח ואל אחת מהקבוצות המפתיעות של העונה, שזו החמישייה המובילה שלה מאז הפציעה של ג'יידן אייבי. ההרכב הזה מניב רייטינג התקפי של 118.2 ועומד על 52.6% מרשימים מהשדה. טוביאס האריס אמנם קולע העונה הכי מעט מאז 2013, אבל הוא מספק איום משמעותי שלא היה לדטרויט קודם לכן בהתקפה יחד עם הגנה סולידית, כך שאת הדקות איתו העונה הם ניצחו בהפרש מצטבר של 146 כשאת הדקות בלעדיו הם הפסידו בהפרש של 120, וזה הנתון הכי גבוה בקבוצה.

בוסטון – ג'רו הולידיי, דריק וויט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, אל הורפורד – נדמה לפעמים שהאלופה משחקת בהילוך שני, אבל כשהחמישייה הזאת עולה לפרקט מדובר שוב בקבוצה הטובה בליגה. יש להרכב הזה רייטינג התקפי של 119.8 ורייטינג הגנתי של 101.1, כאשר בצד ההגנתי מדובר בהרכב הטוב ביותר מבין אלו ששיחקו 140 דקות או יותר עד כה העונה. כמעט כל השחקנים הבכירים של בוסטון נעדרו מכמה משחקים העונה, כך שההרכב הזה קיבל רק 217 דקות עד כה, אבל סביר שנראה אותו יותר ככל שאנחנו מתקרבים לפלייאוף, וכמובן גם בפלייאוף עצמו.

קליבלנד – דריוס גארלנד, דונובן מיטשל, דין וויד, אוון מובלי, ג'ארט אלן – מהאלופה נעבור אל מוליכת המזרח שהתקשתה עד כה להחליט מי השחקן שמשלים את גארלנד, מיטשל, מובלי ואלן בחמישייה. דין וויד הוא זה שקיבל הכי הרבה דקות עד כה במשבצת הזאת עם 197 דקות של ההרכב הזה, ובכל 3 ההרכבים הבכירים האלה (וויד, אוקורו וסטרוס) ראינו התקפה מרשימה מאוד עם רייטינג של 120.1 (במקרה של ההרכב הזה) ומעלה. הקאבס הביאו את דיאנדרה האנטר שאמור לתפוס את המקום הזה, וההרכב הזה איתו בינתיים עומד על רייטינג התקפי של 123.8 ב-11 הדקות שלו, כך שיהיה שווה לעקוב אחרי זה.

יוטה – קיונטה ג'ורג', קולין סקסטון, לאורי מרקאנן, ג'ון קולינס, ווקר קסלר – מכאן אנחנו עוברים לקבוצה שלא תהיה בפלייאוף השנה ככל הנראה, אבל ההרכב הספציפי הזה של יוטה כולל שליטה קיצונית בצבע כשהם לוקחים 61.1% מהריבאונדים בדקות שלהם (הכי טוב להרכבים של 100 דקות או יותר העונה), שהם 40.7% בהתקפה ו-79.6% בהגנה, ויחד עם קליעה טובה בצבע ומחוץ לקשת, יש להרכב הזה רייטינג התקפי של 123.5, מה שהוביל לכמה ניצחונות מפתיעים לאחרונה, כמו על הלייקרס וגולדן סטייט למשל.

ספרס – כריס פול, סטפון קאסל, דווין ואסל, האריסון בארנס, ויקטור וומבניאמה – ההרכב הזה הפך לחמישייה הפותחת של הספרס לפני הטרייד על פוקס, והוא הרשים מאוד בהתקפה עם רייטינג של 122.7 ב-51.6% מהשדה ו-38% לשלוש שהם 60.2% אפקטיבי. בינתיים פוקס נכנס במקום קאסל לחמישייה וזה עוד לא עובד טוב, בעיקר בהגנה, אבל זה די טבעי להרכב שעוד לא הספיק להתחבר, ואולי יעשה את זה בשליש האחרון של העונה. ייתכן אולי שבהמשך יהיה צורך להפוך את כריס פול לשחקן השישי, כי הרכב של פוקס, פול וקאסל ביחד נשמע נמוך מדי.

סקרמנטו – מאליק מונק, קיון אליס, דמאר דרוזן, קיגן מארי, דומנטאס סבוניס – אם מישהו תוהה לעצמו למה הקינגס ויתרו דווקא על פוקס, ההרכב הזה, הבכיר שהיה לקינגס בלי פוקס ולפני שלאבין הגיע, הוא תשובה טובה לכך. רייטינג התקפי של 120.6, רייטינג הגנתי של 105.6, שילוב של הגנה והתקפה טובות, 3 שחקנים שיכולים לנהל את המשחק אבל אף רכז דומיננטי, ושחקנים שיכולים לרווח ולקלוע עבור דרוזן וסבוניס. לאבין הספיק כבר לשחק 117 דקות במקום אליס בהרכב הזה וההגנה קרסה לגמרי, אבל ב-35 הדקות שלאבין שיחק במקום מונק בהרכב הזה העסק עבד טוב, וכנראה שהנוכחות של אליס קריטית להגנה של סקרמנטו.

קליפרס – ג'יימס הארדן, נורמן פאוול, קוואי לנארד, דריק ג'ונס, איביצה זובאץ' – זאת החמישייה הבכירה של הקליפרס כשכולם בריאים וראינו אותה העונה ל-163 דקות בסך הכל, אבל מדובר בהרכב השני בטיבו שיוזכר כאן, גם בצד ההתקפי עם רייטינג של 129.8 וגם בנט רייטינג הכולל של 26.6. ההרכב הזה עומד על 55.2% מהשדה ו-47.8% לשלוש, הולך לא מעט לקו ויש לקליפרס בדקות שלו יותר חטיפות מאיבודים. הייתי מציע לקחת אותם בחשבון אם רק הייתי מאמין שיש סיכוי שהם יהיו בריאים, אבל לפחות אפשר להנות מכדורסל איכותי כל עוד זה רלוונטי.

מינסוטה – דונטה דיווינצ'נזו, אנתוני אדוארדס, ניקיל אלכסנדר-ווקר, ג'וליוס רנדל, נאז ריד – לצד אנתוני אדוארדס, שני השחקנים שהטימברוולבס כקבוצה משתפרים כשהם על הפרקט הם אלכסנדר-ווקר וריד, וההרכב הספציפי הזה עם הצמד שהגיע בקיץ מהניקס הוא הטוב ביותר של מינסוטה בצד ההתקפי עם רייטינג התקפי של 125.6 בעזרת 53.1% מהשדה ו-43.5% לשלוש ב-135 דקות העונה. בצד ההגנתי ההרכב הזה עם רייטינג לא רע של 107.3, אבל ההרכבים שמבוססים על קונלי-גובר-ריד הם אלה שמצטיינים בצד ההגנתי, ובראשם האחד עם אדוארדס ומקדניאלס שעומד על רייטינג הגנתי של 98.2 ב-107 דקות.

פורטלנד – אנפרני סיימונס, שיידון שארפ, דני אבדיה, טומאני קמארה, דיאנדרה אייטון – הרכב שראינו ב-10 משחקים בלבד העונה, וייתכן שלא נראה אותו בהמשך בגלל הפציעה של אייטון, אבל אפשר לומר שפורטלנד גילו רעיון שעובד טוב עבורם, כי ההרכב הזה הוא הראשון מתוך 3 שכוללים את אבדיה, קמארה ואייטון עם 2 מבין סיימונס, הנדרסון ושארפ, וכל ה-3 האלה מניבים עבורם נט רייטינג חיובי, וזה נתון מפתיע להרכבים שמדורגים 3-5 במקום הדקות של המדורגת 13 במערב. יש סיבות להאמין שעם עוד בחירת דראפט טובה וטריידים נכונים, הבלייזרס אולי יהיו רלוונטיים במרוץ הפלייאוף בעונה הבאה.

ממפיס – ג'ה מוראנט, דזמונד ביין, ג'יילן וולס, ג'ארן ג'קסון, זאק אידי – ההרכב הכי טוב מבין ההרכבים שנציין בכתבה הזאת, כאשר ב-129 הדקות שלו הוא עומד על נט רייטינג של 32.5, שהם רייטינג התקפי של 130.1 ורייטינג הגנתי של 97.6, וגם בשני הנתונים האלה מדובר בהרכב הטוב ביותר במדגם של 120 דקות ומעלה. ההרכב הזה עם 51.3% מהשדה, 40% לשלוש, 58.4% אפקטיבי, 89.5% מהקו ו-63.2% טרו שוטינג, ומנגד עוצר את היריבות על 42.1% מהשדה, 33% לשלוש, 48.6% אפקטיבי, 70.8% מהקו ו-51.9% טרו שוטינג. יהיה מעניין לראות האם וולס ואידי הרוקים הם באמת הצלעות המשלימות האידיאליות למוראנט-ביין-ג'קסון.

מילווקי – דמיאן לילארד, גארי טרנט, איי ג'יי גרין, בובי פורטיס, ברוק לופז – דווקא ההרכב הזה בלי יאניס מצליח יפה בהגנה, בעיקר בגלל שהיריבות מדייקות ב-30.3% בלבד לשלוש, ובצד השני ההרכב הזה מדייק ב-44.5% לשלוש, אבל זה פחות מפתיע כי מדובר כנראה בהרכב הקלעים הטוב ביותר של מילווקי. שני ההרכבים הבכירים של מילווקי, עם יאניס, לופז, לילארד ופרינס עם טרנט או אנדרה ג'קסון לא מצליחים בהגנה כרגע, ואולי ההרכב הזה יעזור להם לצלוח בקלות את הפציעה הנוכחית של יאניס, כשהמטרה היא לראות אותו בריא בפלייאוף.

2. מעקב 90-50-40.

נעבור כאן על רשימה של שחקנים שנמצאים מספיק קרוב כדי ששיפור קל בחצי השני של העונה יספיק להם כדי לסיים עם 90% מקו העונשין, 50% מהשדה ו-40% מחוץ לקשת, והסדר כאן יהיה לפי ממוצע הנקודות של אלו שברשימה. רק מי שעומד ברף באחד מהקריטריונים לפחות, משחק באופן קבוע כשהוא בריא וקולע לפחות 4 נקודות למשחק, נכנס לרשימה:

(מודגשים – שחקנים שעומדים בכל הקריטריונים ברגע זה…)

דמיאן לילארד – 25.8 נקודות ב-92.1% מהקו, 45.2% מהשדה ו-38.2% לשלוש
קיירי ארווינג – 24.6 נקודות ב-90.2% מהקו, 47.8% מהשדה ו-41.3% לשלוש
דריוס גארלנד – 21.6 נקודות ב-87.5% מהקו, 49.8% מהשדה ו-43.1% לשלוש
קאם ג'ונסון – 19.1 נקודות ב-89.4% מהקו, 48.8% מהשדה ו-41.3;% לשלוש
קולין סקסטון – 18.3 נקודות ב-89.4% מהקו, 47.8% מהשדה ו-41.2% לשלוש
ג'ון קולינס – 18.1 נקודות ב-87.6% מהקו, 52.4% מהשדה ו-42.3% לשלוש
טיי ג'רום – 11.4 נקודות ב-89.8% מהקו, 51.6% מהשדה ו-42.7% לשלוש
אמיר קופי – 10.4 נקודות ב-90.6% מהקו, 47.6% מהשדה ו-42.8% לשלוש
לוק קנארד – 9.4 נקודות ב-88.4% מהקו, 47.1% מהשדה ו-47.8% לשלוש
סם האוזר – 7.7 נקודות ב-100% מהקו, 44.5% מהשדה ו-40.2% לשלוש
קווינטן פוסט – 7.5 נקודות ב-100% מהקו, 48% מהשדה ו-39.7% לשלוש

כפי שניתן לראות, אין אף שחקן שעומד בקריטריון הזה מבין אלו ששיחקו מספיק, והקרוב ביותר הוא כנראה טיי ג'רום, לו חסרות קליעות עונשין בודדות כדי להשלים את הסריה, אך כמובן שהאחוזים מהטווחים האחרים עשויים לרדת קצת בהמשך. בכל מקרה, מדובר בחבורה של קלעים יעילים, כל אחד בהתאם לרמתו, ושחקנים שהקבוצות שלהם מרוויחות מהנוכחות שלהם על הפרקט.

3. המערב הפרוע.

אוקלהומה וקליבלנד מחזיקות שתיהן במאזן הטוב בליגה עם 44 ניצחונות ו-10 הפסדים, והשנייה במערב ממפיס במרחק של 8 משחקים מהן, כמו גם השלישית במזרח הניקס, אבל המרחק בין ממפיס לבאות אחריה כבר קטן יותר משמעותית. ממפיס מובילה בחצי משחק על דנבר שמובילה ב-2 משחקים על יוסטון שמובילה בחצי משחק על הלייקרס שמובילה ב-2 משחקים על הקליפרס שמובילה במשחק על מינסוטה שמובילה במשחק על דאלאס שמובילה במשחק וחצי על סקרמנטו וגולדן סטייט שמובילות במשחק וחצי על פיניקס שמובילה ב-2 משחקים על הספרס שמובילה במשחק וחצי על פורטלנד. כלומר, בין המקום השני ל-13 במערב מפרידים רק 13.5 משחקים, ואפילו פורטלנד רק במרחק של 5 משחקים מהמקום שמוביל לפליי-אין.

מאז המעבר לשיטת הפליי-אין בעונה מלאה של 82 משחקים, כבר פעמיים היה לנו מצב שקבוצה מערבית שהייתה עמוק במאבק הפליי-אין והפלייאוף בפגרה ואיבדה את הכיוון בשליש האחרון של העונה. ב-2022 היו אלה הלייקרס שהגיעו לפגרה במאזן 27- 31 ובשליש האחרון של העונה היו במאזן 6- 18 וב-2023 היו אלה דאלאס שהגיעו לפגרה במאזן 31- 29 ובשליש האחרון של העונה היו במאזן 7- 15. שתיהן סיימו את העונה במקום ה-11 במערב ומחוץ לפליי-אין. הפעם יש לנו לא פחות מ-13 קבוצות מערביות עם יותר מ-40% הצלחה, כלומר קבוצות שהן במרחק ריצה אחת טובה ממקום בפליי-אין, ומנגד אפילו קבוצות שנמצאות בעמדה נוחה יחסית בינתיים ועשויות להסתבך אם ייקלעו לכושר בעייתי.

באופן טבעי, אם מסתכלים על הקבוצות במקומות 2-13 במערב, רוב המשחקים שנותרו לכל אחת מהן יהיו סוג של מפגשים ישירים נגד קבוצות אחרות שיש להן על מה לשחק במערב, גם אם בין ממפיס לפורטלנד בקצוות האזור הזה לא באמת מדובר בקרב ישיר על שום דבר. כמעט חצי מהקבוצות ברשימה הזאת החליפו לפחות אחד מ-2-3 השחקנים המובילים שלהן בטרייד דדליין, כך שיהיה מעניין לראות מי מהן התחזקה ומי נחלשה ואיך הדברים יתפתחו שם כשנתקרב לישורת האחרונה של העונה הסדירה.