יש בכדורסל חוקים רבים ומשונים, ואולם, רק חוק אחד יחיד ומיוחד מהם שם מגבלה לא רק על משחק הכדורסל, אלא גם על היכולת האנושית, וזהו: "חוק טרנט טאקר"!

קלווין טרנט טאקר נולד בשנת 1959 בעיר טאבורו שבצפון קרולינה ושום דבר בו לא רימז על כוחות על-אנושיים. המורה הקטנטן שיושב בנשמתי מחייב אותי להסביר שטאבורו היא עיירה שבשנת 2020 היו בה כ10000 איש והיא אפילו בירת מחוז אדגקומב (Edgecombe), ואם כבר מורה (גם אם קטנטן), אז מחוז אדגקומב קרוי על שם ריצ'רד אדג'קומב שהיה פוליטיקאי בריטי מהמאה ה-18.

אבל לענייננו. טרנט שיחק ארבע שנים באוניברסיטת מינסוטה, ובשנת 1982 נבחר ששי בדראפט ע"י הניקס בה שיחק תשע שנים (כולל באליפות של 1993), עבר לשנה לסן אנטוניו , ועוד שנתיים בבולס ואז פרש.

לאורך הקריירה הוא קלע בממוצע בעונה הרגילה 8.2 נקודות וקלט 2 כדורים חוזרים, כשהמספרים האלו ירדו בפלייאוף ל 5.5 ו 1.4. לא בדיוק השחקן הכי משפיע בעולם ובטח שלא מישהו בעל כוחות על בכדורסל.

אז איך הוא שינה את המשחק?

סיפור שהיה כך היה. ב 15 לינואר 1990, בדיוק ביום בו אלפי מזרח גרמנים הסתערו על משרדי השטאזי (המשטרה החשאית וגוף הריגול העיקרי של מזרח גרמניה) במזרח ברלין בניסיון לראות את התיקים שלהם, ארע הדבר:

לא, לא בברלין, אפילו לא בגרמניה, זה קרה בהיכל הקודש של הכדורסל: במדיסון סקוור גארדן, וזה היה במשחק בין הניו יורק ניקס לשיקאגו בולס. ממש לקראת סוף המשחק התוצאה היתה 106-106 ונותרה עוד עשירית שנייה על השעון. שימו לב: לא שניה אלא עשירית שנייה! וכולם ממתינים להוצאת כדור חוץ של הניקס.

מארק ג'קסון נבחר להוציא את הכדור. טרנט טאקר נעמד "כמובן" מתחת לסל, פטריק יואינג, הכוכב הענק (תרתי משמע) של הניקס נעמד בפסגת שעון החול, וכולם, כולל כולם: הקהל, שחקני שתי הקבוצות (על המגרש ועל הספסל) ואפילו השופטים היו בטוחים שתהיה מסירה לגובה להאלי הופ של הכוכב הבלתי מעורער של הניקס: פטריק יואינג, ואכן, ג'קסון כבר עם הכדור ביד, השופט שורק ויואינג, כצפוי, החל להתקדם לעבר הסל, אך אז, טרנט רץ לאורך הקו, חתך לכיוון מרק ג'קסון, קיבל ממנו את הכדור, הסתובב, וזרק שלשה ש…נכנסה!

השופטים סימנו שהיא נזרקה לפני הבאזר ומשחק הסתיים.

ומהומת אלוהים פרצה.

הקהל , כצפי מקהל הניקס בגארדן, פשוט התחרפן. השדרים יצאו זה מדעתו וזה מגדרו. אחד מהם אפילו קבע מפורשות שמתברר שזה אפשרי לקלוע כשנותרים 0.1 שניות על השעון. יואינג הרים את אצבע ימין בתנועה הכה מוכרת שלו, שחקני הניקס צרחו משמחה ורצו עליזים, כשטאקר מוביל בראש, הישר לחדר ההלבשה, ואנשי הבולס בראשות פיל ג'קסון יצאו מדעתם וצרחו גם הם – אבל על השופטים.

עוד באותו הלילה, מילאו הבולס, בראשות פיל ג'קסון, מחאה רשמית. הם טענו שלדעתם לקח לטאקר 0.4 שניות לשחרר את הכדור, ואולם מאחר השופטים באולם, בוב בילינגס ורוני נאן, טענו שהכול היה חוקי – הערעור נדחה.

מצלמות הטלוויזיה, אגב, הראו שהשעון החל לרוץ רק כשהכדור היה כבר באוויר. מעניין באיזו עיר התגורר האחראי על השעון ואיזו קבוצה הוא אהד…

אבל זה לא נגמר שם.

ויקיפדיה מספרת לנו שהיחיד שצידד בעמדת הבולס היה סגן הנשיא לנושא התפעול של ה NBA , רוד ת'ורן, שבאורח פלא התברר ששימש בעבר כג'נרל מנג'ר של הבולס. הטענה שלו היתה שפיזית זה בלתי אפשרי לבן-אנוש לקבל מסירה ולשחרר אותה לזריקה תוך פחות מעשירית השנייה. הוא הוסיף וציין שבדיקות ומחקרים בליגות הכדורסל האירופיות משך שנים רבות הוכיחו שזריקת Catch-and-shoot לוקחת לפחות שלוש עשיריות השנייה.

"מגבלה על היכולת האנושית" – כבר אמרנו?

אז בקיצור, בסופו של דבר החוק שונה. נקבע שאנשים הם אנושיים ושיש להם מגבלות כפי שספר החוקים הרשמי של ה NBA קובע:

NO LESS THAN :00.3 must expire on the game clock and shot clock when a ball is thrown inbounds and then hit instantly out-of-bounds. If under :00.3 expires in such a situation, the timer will be instructed to deduct AT LEAST :00.3 from the game clock and shot clock. If, in the judgment of the official, the play took longer than :00.3, he will instruct the timer to deduct more time. If under :00.3 remain on the game clock when this situation occurs, the period is over. If under 0.3 remain on the shot clock when this situation occurs, a shot clock violation is called.

ובעברית? בעברית מפורשנת זה אומר שיש מגבלה ליכולת התגובה האנושית ושלכן נקבע שלפחות 0.3 שניות חייבים להישאר במשחק כדי ששחקן יוכל לקבל מסירה, לזרוק לסל, ולקלוע – וגם שהסל ייחשב.

למי שמתעקש, אגב, טיפ-אין או HIGH LUB ייחשבו כסל גם אם נותרו על השעון פחות מ 0.3.

טרנט המשיך להכניס סלים עוד כמה פעמים על הבאזר, ודי בהצלחה אני חייב לומר – אם כי לא כמי שיש לו כוח-על. לאחר פרישתו הוא עבד כאנליסט במשחקי הכדורסל של מינסוטה טימברוולבס, ובהמשך גם ברדיו ואפילו הקים קרן פילנטרופית.

והחוק? החוק לא השתנה מאז. גם קברניטי הכדורסל, כמו-גם קברניטי האתלטיקה וקברניטי פורמולה 1, מאמינים שלכל בני האנוש ישנה מגבלת תגובה, מאמינים שיכולת התגובה של כולנו מוגבלת, והאמת היא שהם מותירים אותי סקרן:

סקרן אם במידה ותימצא מישהי שתוכיח קבל וידיאו, טלוויזיה וקהל שהיא יכולה לעשות, לבצע ולקלוע זריקת Catch-and-shoot לא תוך עשירית שנייה אלא יודעים מה, תוך שתי עשיריות, האם הם ישנו את החוק?

מה דעתך?