ב-26-27 ליוני יתקיימו ימי הדראפט. לראשונה דראפט ה-NBA ייתפצל לשני ימי שידור שנועדו לקצר את משך השידור בערב הדראפט ולייצר מקום של מתח וכבוד עבור הסיבוב השני ביום למחרת. הרעיון הוא לתת לקבוצות עוד יממה לנשום לאחר הסיבוב הראשון ולהבין מי עוד נותר על הלוח וכיוצא מכך, איזה עסקאות ניתן לעשות (וגם כמובן להרוויח יותר מפרסומות בשעות אטרקטיביים יותר). אבל… כמה ימים לפני הדראפט ואני בסחרור של ילדת מועדונים שגילתה את הטקילה וצועדת בבוקר בגפה לביתה. מצד אחד, אני מעוניין להוציא מוק דראפט אחרון כמה ימים לפני הדראפט ומצד שני השמועות עפות ב-200 קמ"ש כאשר עדיין אין אף קונסנזוס לטופ 10 מבין הנבחרים. במוק הקודם ששחררתי, ניסיתי להיכנס לראש מנהלי הקבוצות. אבל קשה להתעלם ממידע שמגיע כל יום ודוחף מטה או מעלה פרוספקט כזה או אחר. שנה שעברה היה זה קאם וויטמור שנדחף לבחירה 20 לאחר שהופיע כבחירת טופ 5-7 ממש עד שבוע לדראפט. בדראפט הזה נראה המון כמוהו.

מוק דראפט 2024 גרסה 1

NBA מוק דראפט 2024 גרסה 1/ יהונתן גזלה

הניתוחים של אנשי הדראפט המובילים בארה"ב, בניסיון שלהם למצוא סדקים והבדלים בין הנבחרים, מתייחסים אליהם בחודש האחרון כאילו היו החברות של ג'רי סיינפלד בסדרה ההיא, כשבכל פרק ג'רי היה זורק בת זוג יפייפיה מהסיבות הכי אזוטריות:

לאלכס סאר? ידיים קטנות, לרוב דילנגהם? חסרים 2 ס"מ כדי לחדור לטבעת (That's what she said), סטפן קאסל הוא 5% נמוך מדי בקליעה לשלוש , רון הולנד בעל זריקה מכוערת מדי, טופיץ' נפצע וגם ידיו קצרות עבור גארד בגובה 6'6, ריד שפארד לא יודע לשמור (הוא יודע), דלטון קנקט קשישא (בן 23) אין לו תקרה גבוהה, לקאליל ווייר אין מנוע מספיק עמיד. קלינגן איטי, זאק אידי גמלוני, וזאקרי ריזשה שנותר כברירת מחדל במקום הראשון לא מתאים להיות בחירה ראשונה.

אין לי ספק שבשנה זו נראה 2 טרנדים בולטים: הראשון יהיו ניסיונות לטריידים של קבוצות כלפי מעלה או מטה ביום בדראפט. השני, מנהלי הקבוצות חשופים לפרוספקטים האלה באופן הרבה יותר מעמיק והם בעלי לוח\ביג בורד עם סדר שונה ממה שהקונסנזוס חושב. בערב הדראפט יש מצב שנראה את השדרים של ESPN צועקים בקול תרועה את ה"ווווואווווו!" כשהבחירה הראשונה תוכרז. בדיוק כפי שקרה בערב יוני חמים בשנת 2013, כאשר כוכב מכללת UNLV אנטוני בנט הגיח משום מקום (היה ברוב המוקים ממוקם בין 7-12) ונבחר בבחירה הראשונה. גם אחריו יגיעו הפתעות רבות. בעיני, אגב, הדראפט הנוכחי אינו גרוע כמו הדראפט ההוא של 2013, ואני דווקא מוצא הרבה ערך בחבורה הזו שאולי אין בה סופרסטאר שזועק לשמיים, אך לא מעט כישרונות נהדרים שבסיטואציה הנכונה ובעבודה קשה יכולים לגעת בכוכבים.

ובכן, אלכס סאר שהיה הדבר הכי קרוב לבחירה ראשונה מאז נובמבר, ככל הנראה ייפול לוויזארדס בבחירה השנייה. אך אם לא, תהיה נפילה של עוד כמה מקומות. סאר, סירב לערוך אימון בהוקס מכיוון שהוא טוען שהוא בעיקר PF. אך אני חושב שזה מסך עשן. ההוקס עוד לא נפטרו מקלינט קפלה (בשנתו האחרונה) ואוקונגוו אהוב מאוד על סניידר וג'יילן ג'ונסון יקשה עליו לקבל אפילו מעט דקות מחוץ לצבע. בנוסף, השמועה אומרת שההוקס שמו עין על זאקרי ריזאשה הווינג הצרפתי שסיים את העונה חזק בפלייאוף הצרפתי. אם לא הוא, דווקא הענק של UCONN, האלוף הכפול דונובן קלינגן שהוא סוג של מגן טבעת ומוסר מוכשר שאמור לייצב להוקס את עמדת הפנים. ההוקס מתנהגים כאילו הבחירה הראשונה היא יותר קללה מברכה מכיוון שמה שהם באמת צריכים זה ווינג אמיתי, כוכב שיכול לשים נקודות מהכנף ברמה של פול ג'ורג'. ריזאשה אולי יהפוך לכזה. אבל הוא לא באמת נראה קרוב לכך.

רון הולנד, הווינג האתלטי ששיחק בג'י ליג איגנייט השנה, היה בטופ 5 בכמעט כל המוקים עד אמצע העונה. לקראת סוף השנה, למרות שהשתפר, התדרדר לטופ 8 (יותר בגלל העלייה של כמה שחקני מכללות). כעת ישנם שמועות שהוא אפילו לא ייבחר בלוטו. הג'י ליג איגנייט הוא טרגדיה לפריירים שבחרו בה, בשעה שניתן היה להרוויח משכורות נאות ביותר במכללות הגדולות דרך NIL, כסף המשולם דרך הכנסות על המותג של השחקן (name, image and likeness). הג'י ליג אמנם הציג קו שלוש של NBA ויריבים שהם כולם כוכבי מכללות לשעבר, אך לעומת רמת התחרות, אסטרטגיות משחק ואינטנסיביות, האיגנייט נראתה כמו קבוצת תיכונים AAU בה כולם מנסים את כוחם לבלוט על חשבון האחר.

ניקולה טופיץ' – הסנסציה הסרבית שהיה נבחר ראשון או לפחות שני בחצי הראשון של העונה, נפצע בברכו לקראת סוף העונה ולא התאמן עבור קבוצות. הילד בן ה-18 הזה, רכז בגובה 6'6 (1.98 מ') עם ראיית משחק משובחת ווינריות ששיחק בקבוצות בוגרות אירופאיות (מגה, פרטיזן) מחליק יותר מהר מסנאי הרודף אחרי אגוז במורד הכביש הקפוא. כאילו ילדים בני 18 לא חוזרים מפציעות. טופיץ' לא יפתיע אותי בבחירה רביעית אך גם לא בבחירה 14. היסטורית, שחקן שלא התאמן אצל אף קבוצה בתקופת הסקאוטינג, מתדרדר בדירוג. ראו מייקל פורטר ג'וניור.

מאטס בוזליס, האמריקאי-ליטאי ששיחק יחד עם הולנד בג'י ליג וקלע פחות טוב ממנו ל-3, לא יורד מאף טופ 5, כאשר הסיבה היא שרוב המומחים חושבים שהוא הולך לפיסטונס בבחירה 5. הסיבה? הם צריכים קליעה!!! הבדיחה היא שבוזליס הוא קלעי של 28% לשלוש בג'י ליג. הפיסטונס הביאו את טרייג'ן לנגדן אגדת יורוליג בעבר, כדי לנהל את הכדורסל. לנגדן הצליח לקפל את הנהלת הפיסטונס לשלוח את מונטי ווילאמס הביתה עם 5 שנים ו-60 מיליון דולר. טום גורס בין הסנפת של עוד שורות קוקאיין (כך לפחות טוענים אוהדי הפיסטונס), הבין שאולי כדאי לתת את השליטה לאיש כדורסל נטו ולא להתעקש על מאמן שבכלל לא רצה להיות שם. מי שלנגדון כבר הנחית בפיסטונס הוא סם וינסנט, מאמן קליעה אגדי שיעבוד עם חבורת בוני הלבנים (התרגום שלי ל brick layers) שהצטברה שם.

רוב דילנגהאם, הגארד המבריק של קנטקי ואחד היוצרים עם הכדור הכי מרשימים שראיתי בשנים האחרונות היה צמוד לחברו לספסל ריד שפרד כל השנה במוקים בטופ 3-6. דילנגהם נמדד בקומביין כ-1'6 יחף ולא כ-2'6 כפי שחשבו ושקל פחות 5 ק"ג ממה שציפו ופתאום הוא עבר מלהיות טופ 5-7 ברור למחוץ ללוטרי על ידי לא מעט מומחים. לי קשה להאמין שהמנהלים יהיו כל כך חסרי מעוף. אם עוד גארד של קנטקי מקבל כתף קרה בגלל שטויות, צריך לזרוק את ה-GMים של הליגה לפח.

זאק אידי הענק הלבן הקנדי שהביא את מכללת פרדו עד משחק הגמר עם תצוגות מדהימות נמצא בין בחירות 15-30. הוא לא מצליח למצוא את מקומו.

בניתוח שלי אם לא יהיה באמת הפתעות במקומות 1-2. זאקרי ריזשה בנו של סטפן, שחקן העבר הצרפתי, ואלכס סאר, צרפתי שני, יפתחו את הדראפט. מקומות 3-5 יזרקו את הדראפט לכיוונים משונים. הרוקטס שבחלק מהמוקים בוחרים בריד שפרד הקלעי הסופר מוכשר, יגרמו לספרס להחליט האם יש פוינט גארד שהם מספיק רוצים במקום הרביעי או לחכות לאסוף אותו בבחירה השמינית שלה (או בטרייד על גארלנד). הבחירה החמישית של דיטרויט מעניינת. הפיסטונס לא ישרדו עוד בחירה בגארד בסגל אם הם לא מאמינים שיש שם עילוי. במידה והספרס לא בוחרים בגארד במקום הרביעי, הפיסטונס ככל הנראה ילכו על פורוורד רב גוני כמו מאטס בוזליס. ההורנטס יחפשו פורוורד נוסף והבלייזרס יתפללו שקלינגן יחליק לכיוונם. אם הפיסטונס בוחרים בקלינגן וסוגרים את הבסטה של דורן כסנטר המוביל, הספרס יכולים לקחת את בוזלס ב-8. הספרס אם בחרו גארד ב-4 גם הם יחפשו ווינג או PF ואז הגענו עד ממפיס ב-9 שגם היא לא מחפשת גארד עם חזרתו של ג'ה ומרקוס סמארט. כך שפוינט גארדים שלא ייבחרו במקום השלישי ורביעי ימצא עצמו במקומות 10-14. מי שמעומדים להחליק הם רוב דילנגהאם או סטפן קאסל האלוף הטרי ששמועות קשרו אותו גם לספרס. בקיצר בלאגן.

אז בואו נתחיל, המוק מתייחס לנתונים פר 36 והפעם אני מדגיש, אני מנסה לנחש מי ייבחר ולא תמיד נותן התייחסות לדעה האישית שלי. הביג בורד שלי השנה מאוד שונה מהקונסנזוס. איך תדעו? תקראו בין השורות. שחקן שאני עף עליו במקום נמוך ככל הנראה נמצא אצלי גבוה בהרבה. שחקן שנבחר גבוה ומתואר קצת כמו מחלה שצריך לעבור, כנראה פחות אהוד עליי.

1. אטלנטה הוקס – זאקרי ריזאשה, SF, גובה: 8'6, משקל: 202, מוטת ידיים: 11'6, צרפת, בן 19.3

סטטיסטיקה: 22 דקות, 16.5 נק' (0.44, 0.35, 0.74), 6.22 ריב', 1.5 אס', 1.3  חט' 0.5 חס' 0.581 TS%

סנגור: -ווינג גבוה ודי אתלטי שנראה כבר עכשיו כקלעי לא רע בתנועה וחותך נהדר לטבעת. רמיזות ליצירת מהלכים עם הכדור ביד. – המכניקה מצויינת, הראה תוצרת נאה בפלייאוף הצרפתי בגיל 19. – קליעת המיד ריינג' בקמבק מרשים בליגה, ריזאשה יהנה מכך מאוד. – שומר אישי לא רע בכלל לגילו. הפוטנציאל שלו להתפתח בתחום זה גבוה. מהמר טיפה בחטיפות, אך זה נפוץ בגילו

קטגור: – ווינג שלא יכול לייצר מצב קליעה לעצמו יש לא מעט בליגה אחרי שקבוצות אספו אותם לאורך השנים. אלו שמקבלים זמן משחק כמו קאם ג'ונסון למשל, חייבים להיות קלעי תנועה ברמה מאוד גבוהה על מנת להצדיק שכר גבוה וזמן משחק. – האתלטיות שלו לא קפצה מהמסך כפי שקרה עם קולבלי. אני פחות דואג מכיוון שהליגה הצרפתית מאוד אתלטית בכנפיים ביחס לרוב הליגות האירופאיות. אך הוא כן מספיק זריז וקליל כדי לתקוף זריקות עם כמה כדרורים – אילולא פתח את העונה כל כך חם, האחוז שלי משלוש היה נמוך בהרבה. הנתונים שלו משנים קודמות והאחוז מעונשין לא מסתדרים על קלעי-על.

אמרתי שאולי ארמוז את דעתי. אז אתן רמז דק: ריזאשה, זו הבחירה הראשונה הכי גרועה כפרוספקט מאז הקומישנר קרא את שמו של אנטוני בנט ב-2013. רוצים לריב איתי? סבבה. וויגינס היה פוטנציאל גבוה בהרבה, 2015 – קארל אנטוני טאוונס, 2016 – בן סימונס שהיה עילוי אתלטי ומוסר לא מהעולם הזה, 2017 – מרקל פולץ. כן. כפרוספקט לפני הפציעה? 2 דרגות מעל ריזאשה. אפילו אייטון נחשב בחירה יותר טובה בזמנו למרות שהיא בעיקר נשפטת מול לוקה. אבל גם אחר כך, יש לנו את זאיון, קייד, פאולו וויקטור. טוב עד כאן הרמיזה. בפועל, מה אני יודע… הוא סיים את העונה והרשים כמה קבוצות כולל את הספרס, אך הספרס לא בוחרים בחירה ראשונה או מחפשים שחקן לבנות סביבו. רק שחקן משלים טוב לויקטור. ההוקס במצב בו טריי יאנג עושה קולות לא נעימים וכנראה בדרך החוצה וגם לא בטוח שדג'ונטה נשאר. אך זאק מבחינתם אמור לתת דרגה גבוה יותר ממה שהתרגלו מהאנטר וסאדיק ביי שהם שחקנים סבבה אבל שום דבר נוצץ. הוא אמור לשבת בחמישייה בין ג'ונסון לבין הגארד שישחק בעמדה 2. אופציה מחתרתית ומעניינת יותר היא דווקא לשים את ריזאשה בעמדה 2 כגארד סופר גבוהה ולשחק לצד עוד ווינג בינו לבין ג'יילן ג'ונסון. זה עלול לקרות אם אחד הגארדים יעבור בטרייד. אופציה חליפית היא לבחור בדונבן קלינגון. אך ההוקס עדיין לא סיימו דרכם עם קפלה (נשארה לו שנה) שיושב טוב יותר ליד טריי או עם אוקונגהו שנראה מצויין כל פעם שקיבל הזדמנות וחתום להרבה שנים קדימה. קלינגן הוא סנטר עצום איתו עושים הגנת דרופ דאון. לא בטוח שזו ההגנה שמתאימה לסגל של ההוקס ובמיוחד עם טריי יאנג. אז ההימור שלי כרגע הוא על ריזשה

סגנון – קאם ג'ונסון

2. וושינגטון וויזארדס – אלכס סאר, PF/C, גובה: 1'7, משקל: 217, מוטת ידיים: 4'7, צרפת, בן 19.06

סטטיסטיקה: 17.2 דקות, 20.3 נק' (0.50, 0.31, 0.71), 9.21 ריב', 1.9 אס', 1  חט' 2.7 חס' 0.569 TS%

סנגור: – הניידות שלו מאפשרת לו להפוך לנכס הגנתי כמו: אוון מובלי או דרק לייבלי – היכולת להוציא מסירה חכמה גם בשיא המהירות בגובהו היא נהדרת – יש רמזים לקליעה, יש שיפור בטאץ'. – מגן טבעת מצויין בליגה אוסטרלית קשוחה וגבוהה – כשיקבל כבוד מהזברות יוכל להשליט סדר הגנתי מהצד החלש. בין אם לצד סנטר או כסנטר חופשי – בהתקפה בעיקר יהיה נשק טקטי שצולל לטבעת ומושך מגנים, אך ההצדקה לבחירה ראשונה היא השליטה של סאר בכדור ובראיית המשחק שלו. לדעתי נראה ממנו קפיצות מהירות ברמה ברגע שייקבל קצת הזדמנויות לייצר תחילה מההיי פוסט או מדריבל הנד אוף.

הקטגור: – החלק ההתקפי ייקח קצת ב-NBA. – חסר לו רוע בריבאונד. מצפייה בו ציפיתי ליותר קרבות על הריבאונד מול נמוכים ממנו. אולי זו הייתה החלטה טקטית של מאמנו בפרת' – חלש פיזית. המשקל יעלה באופן טבעי, רואים ברוחב הכתפיים שעוד יתמלא. השאלה האם יוכל להגיע לאזור ה-225-230 כדי שבאמת יוכל לעמוד מול סנטרים קצת יותר גדולים. – הקליעה היא עניין של פוטנציאל. אם היא תישאר בינונית אז התקרה שלו מוגבלת בהרבה.

אלכס סאר, אם להאמין לשמועות מתדרדר מעבר למקום השני. אבל אני מתקשה להאמין שהוויזארדס ייבחרו במקום השני גארד צעיר ויזרקו את ג'ורדן פול לפח. אלכס סאר הוא אחד הפרוספקטים היחידים בדראפט בעל יכולת להגיע לכוכבות אדירה סביב יכולותיו הפיזיות בלבד להפוך למגן טבעת עלי וטרור ב-help defense. הוויזארדס אוהבים לנוע מהר על המגרש. שחקנים כמו דני, פול וקוזמה מורידים ריבאונד ועפים. סנטר כבד פשוט לא מתאים. שני הגבוהים האחרונים של הוויזארדס התמודדו אחד עם השני בגמר ה-NBA השנה. פורזינגס וגאפורד לא היו בטיימליין של הוויזארדס אבל בנו לעצמם שם דרך הקבוצה. סאר יכול להיות ניסוי סופר מעניין מכיוון שהוא הרבה מעבר לגבוה נייד שרץ, צולל, קופץ וחוסם. יש לו שליטה מעולה בכדור ועבודת רגליים שנראית כמו בסיס לייצירת מצבי קליעה לעצמו. בניגוד לאוון מובלי שהיה מוכשר ומלוטש ממנו ביום הדראפט, סאר הוא אישיות דומיננטית עם מנוע של טורבו. הוא ידרוש את הכדור ולא ימתין בתור לכדור כמו מובלי. הוא יבוא משום מקום וינקה טעויות הגנתיות ויגרום לגארדים להצטער שהחליטו לבודד עליו. אם זו הבחירה, היא בחירה מצויינת!!!

3. יוסטון רוקטס (מהנטס) – ריד שפארד, SG, גובה: 3'6, משקל: 187, מוטת ידיים: 3'6, קנטקי, בן 19.9

סטטיסטיקה: 28.9 דקות, 15.6 נק' (0.54, 0.52, 0.83), 5.11 ריב', 5.6 אס', 3.1  חט' 0.9 חס' 0.699 TS%

סנגור: – אני אהיה בשוק אם הוא לא יהיה סטאר מוביל ב-NBA. כל הסימנים מצביעים על כך – הילד הלבנבן הוא לא מה שנראה. לא עוד לבן שבא רק להפגיז משלוש. איכויות אתלטיות יוצאות דופן. אל תאמינו על אלו המפחדים עליו כמגן. נכון שהוא לא לו לו דורט, אך הוא חסר פחד, בעל אינסטינקטים נהדרים להגיע לכדורים ואפילו חוסם מדי פעם קלעים. – אם נצלול למספרים מתקדמים מבחינת BPM של כל הגארדים שהיו וואן אנד דאן בקנטקי בעשור האחרון, הערך של שפרד הכי גבוה עם 11.9. אחריו גמאל מורי (9.5), דווין בוקר (9.4), שג"א (9.1), טיילר הירו (8.9), פוקס (8.2). זאת לא חברה רעה להימצא בה – חוש שישי להגיע לכדור. כמעט חסימה למשחק לשחקן בפרופיל שלו אומרת המון. – הקליעה שלו תפתח דלתות לדקות המשחק, השאר יגיע כבונוס. – לא ארוך-ידיים אך יש לו גודל מינימלי לשחק ליד פוינט גארד במיוחד עם הוא גבוה ויכולת ניתור נהדרת… – עלול להתפוצץ בכול ערב נתון. כשהקליעה מתחילה לצלול זה תענוג והיא כמעט תמיד צוללת עם כ-50% משלוש

קטגור: – היכולת לשמור על גארדים ב-NBA היא משימה קשה. נכון שאפשר יותר להרביץ מפעם, אך עדיין עבודת הרגליים צריכה להיות טובה. – הכדרור בסדר, אך אני מתקשה לראות אותו כגארד מוביל עד שישפר את הכדרור במזדרונות צרים בלב ההגנה. – נעלם בטורניר במשחקים האחרונים

שפרד על פי השמועות הוא באנקר ליוסטון כשרק דונובן קליגן עוד מעניין אותם ברמת הרעיון כסוג של משלים לאלפרן שנגון שלא ידוע כאס הגנתי. הרוקטס תמיד ראו בפרד וון פליט סוג של מנטור ושחקן שיעזור בגישור הפערים של הצעירים והצעדתם לדור הבא. לאף אחד ברוקטס אין אשליה שפרדי הוא הפוינט גארד העתידי של הקבוצה. אני חייב לומר ריד שפארד נראה בדיוק כמו ההוא שמסתכלים עליו בדיעבד כאול סטאר ברור ולא מבינים מדוע עלו כל כך הרבה ספקות. המוח חד כתער, הקליעה אבסולוטית, הוא לא מוותר ועובד כמו סוס, הוא גם מוסר טוב בהרבה ממה שהוא מקבל קרדיט. נכון שזה לא בדיוק אסיסטים מטורפים אלא מסירות מדוייקות לצבע ומסירות מהסוג הבנאלי שכול כך הרבה גארדים מסתבכים איתן. בדרך כלל אני נגד בחירת דראפט גבוהה שתעלה מהספסל כאשר ברוקטס גם הבחירה הרביעית של השנה שעברה, אמן ת'ומפסון, עלה מהספסל (ופרח בשליש האחרון). אבל עם יד על הלב, 4 שנים מהיום, ריד שאפרט, ג'יילן גרין, אמן תומפסון, ג'בארי סמית' ושנגון זו חמישיה התקפית מטורפת.

סגנון: מארק פרייס פוגש את אלן יוסטון. כי צריך לתת ל-ניינטיז קצת כבוד.

4. סן אנטוניו ספרס (מהראפטורס) – רוב דילינגהם, PG, גובה: 1'6, משקל: 165, מוטת ידיים: 2'6, קנטקי, בן 19.37

סטטיסטיקה: 23.3 דקות, 23.5 נק' (0.48, 0.44, 0.80), 4.48 ריב', 6 אס', 1.5  חט' 0.2 חס' 0.595 TS%

סנגור: – אחד הפוטנציאלים הכי גדולים לעשות אולסטאר מהחבורה הזו – אני רואה את הפליימייקינג גם כשהוא לא תמיד בוחר בכך. – סקורר סופר משובח ברמת המכללה. שליטה בכדור, פלוטרים בשני ידיים, מיד ריינג' בעלייה מכדרור, סיומות בצבע – אתלט טוב ממה שחושבים, כיאה למסורת בקנטקי. עכשיו שכולם יודעים שהוא 1'6 ולא 3'6, הדאנקים שלו נראים מאוד מרשימים. המהירות שלו ושינויי הכיוון נהדרים. יש לו מובים בתוך הצבע שמזכירים את קיירי

קטגור: – הגנה, אבויה! האיש שהתאמן עם האחים ת'ומפסון באוברטיים עילית לא נדבק בשום דרך. ואני לא מדבר על פיזיות אלא מין חוסר אכפתיות. – אם כבר דנים בפיזיות, מילא להימדד נמוך, אך 165 פאונדס? זה כבר טריטוריית טריי יאנג. לחדר המשקולות מיד. לא מתרגש כי דא'רון פוקס הגיע לליגה 172 פאונדס ולדעתי קרוב ל-190 בשנים האחרונות.

רוב המוקים מדרדרים את רוב, אך אם יש קבוצה שיכולה לחפות עליו הגנתית מכול כיוון זו הספרס. טופיץ' מתבקש פה ואולי אצטער על זה. אך רוב הוא pound for pound אחד מהשחקנים הכי טובים בדראפט הזה ואחד היוצרים עם הכדור הכי טובים בשנים האחרונות. הספרס בוודאות היו מעדיפים את ריד שפרד, ולא בטוח שהם קונים את הקליעה של קאסל, טופיץ' או גארדים אחרים. יכול להיות שיפתיעו כאן עם ווינג כמו טידג'יין סאלו, אבל בתחושה שלי רוב הווינגים גם יהיו פנויים בבחירה 8. רוב פשוט עושה הרבה שכל כאן מכיוון שהוא בכיף יכול לשחק כקלעי וחודר ליד וומבי, או לשחק עמו פיק אנד רול, אך הוא גם יכול להוביל חמישייה שנייה עם דגש על הכנסת הכדור לחור כאשר אין את וומבי. זה משהו שהיה חסר לשחקנים נחמדים מדי כמו טריי ג'ונס. כי בסוף אין לספרס אף שחקן שיכול לייצר סל מכדרור באופן פשוט שלא קוראים לו וומבי. ווסל מוכשר אבל עובד די קשה לייצר לעצמו סל. דילנגהאם פשוט יגיע לצבע וגם יכול לקלוע נהדר בקאץ' אנד שוט. נכון שטרייד על דריוס גראלנד נשמע יותר מפתה, אך גם אם דילנגהאם הוא השחקן השישי הקטלני של הקבוצה, זו בחירה שווה.

סגנון: נישאר בקנטקי, מאליק מונק עם כדרור?

5. דיטרויט פיסטונס – מאטס בוזליס, PF, גובה: 11'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 10'6, ג'י ליג איגנייט, בן 19.59

סטטיסטיקה: 31 דקות, 16.4 נק' (0.46, 0.26, 0.70), 7.66 ריב', 2.2 אס', 1  חט' 2.2 חס' 0.553 TS%

סנגור: – נמדד נהדר בקומביין. הניידות שלו היא שם המשחק. היכולת לנוע במרחב כמו גארד או ווינג שליטה נהדרת בכדור. יודע לחתוך לסל. מאוד יעיל בכדרור שלו. מגיע לטבעת ויודע גם לעלות למיד ריינג'ים במידה והטבעת חסומה – הקליעה שם בפוטנציאל. אני הרבה יותר סומך על הנתונים מהתיכון בהם קלע 40% משלוש מאשר ל-shit show שהיה בג'י ליג השנה. הזריקה נראית טוב. אך נראה לי שזה יותר כמו פרנץ ווגנר בו הוא יכול לתפוס גל של קליעות מבחוץ, אך לא קלעי בווליום גבוה לאורך עונה. – מגן טוב. נכנס לנתיבי מסירה מגן על הטבעת מול גארדים. לא נראה לי שיהיה חור הגנתי.

קטגור: – בתכלס, אין שום דבר שהוא עושה עדיין ברמה מאוד גבוהה. ווגנר למשל הצליח לפחות להפוך ל"פאוור דרייבר" לצבע ונהיה חזק מאוד פיזית. אולי זה הכיוון של מאטס. – זה לא קללה להיות אולר שוויצרי, אך אם פעם חיפשו כאלה בחמישיות, יש להם יתרון דווקא על הספסל כנשקים טקטיים שסוגרים חורים.

הצלחתי להתאהב מחדש במאטס. לבחור יש אגו והוא אפילו קרא תיגר על ריזאשה ואמר שהוא יקרע אותו באחד על אחד, אבל הוא גם עובד מאוד קשה. הגוף שלו נראה הרבה יותר שרירי וחזק מסיום העונה בג'י ליג, והניתור שלו נראה חד יותר. נכון, זה אימונים אישיים, אך הפיסטונס למרות השמעות שייחפשו קלעי עם אחוזים, יתחרטו אם כישרון כזה יהיה על הלוח והם ילכו על עוד רול פלייר שבתקווה ירווח להם את המגרש. אני באמת מאמין בקליעה שלו. במקרה הכי גרוע, הם נשארים עם פונטקיו הנהדר שהצטרף בסוף העונה והראה קליעה מהפינות ברמה גבוהה, שיכול לשחק כווינג שני ליד אסאר, ומאטס בינתיים, יהפוך לאס מהספסל עד שייחדד את הקליעה. אבל אני מסרב להאמין ששחקן עם מכניקה כל כל טובה, שקלע בתיכון קרוב ל-40% משלוש לא יכול במינימום לקלוע 35% תוך עונה או 2 ולא להוות נטל. בסוף, כמה גבוהים בגובהו הן בעלי שליטה בכדור ברמה הזו יש?

סגנון: פאולו באנקרו רזה לעניים. לילדי אור הירח, הוא מזכיר לי את ארתורס קרנישובס

6. שארלוט הורנטס – סטפן קאסל, PG/SG, גובה: 6'6, משקל: 190, מוטת ידיים: 8'6, יוקון, בן 19.54

סטטיסטיקה: 27 דקות, 14.8 נק' (0.47, 0.27, 0.76), 6.27 ריב', 3.9 אס', 1.1  חט' 0.7 חס' 0.551 TS%

סנגור: – ווינר מוכח. הגיע לקבוצה אלופה והצליח להביא את עצמו לסגל סופר מוכשר ללא פחד להתחרות על דקות משחק – מגן נהדר וארוך שיכול לשחק בין עמדות 1-3 בקלות. גם מגן קבוצתי טוב. נותן עבודה עם מנוע טורבו – נכון שהוא לא PG במובן הקלאסי, אך הוא מוביל כדור טוב ויודע להביא את הכדור למקומות הנכונים. ראיתי השוואות למרקוס סמארט. הוא הרבה פחות צ'אקר ממנו ויודע לכבד היררכיה או כישרון נוסף בקבוצה

קטגור: האם שחקן שנבלע בקבוצה טובה בהכרח יכול היה לקחת קבוצה קטנה רחוק? שאלת ג'יילן סאגס (שהשנה דווקא פרץ). – האחוז משלוש בקבוצה אלופה בה היה לו חוסם אדיר לידו והמון תנועה מדאיג. נכון שהרבה נתלים על ה-76% שלו מהעונשין. בניגוד לטופיץ' שחווה הגנות אירופאיות מציקות, קאסל הראה יותר מדי ימים של ידית לא מכוונת בזריקות חופשיות. לטוב ולרע הוא לא הכריח את הזריקה, אך בעיני זה ממצב אותו קצת כשחקן משלים כרגע.

אלוף המכללות הטרי הוא אחד השחקנים הכי קשים ליבוי. אם מאמינים שהוא פוינט גארד, הוא יכול להפוך ל"ג'רו הולידיי" של קבוצה בונה ולשנות את פני התרבות הקבוצתית. למרות הפציעות של מארק ווילאמס, כל הנתונים מראים שהוא לבדו שווה הגנת טופ 10 בליגה. קשה לי להאמין שהם יקפצו על חברו של קאסל, דונובן קלינגן הסנטר כאשר ווילאמס היה עוגן כה יעיל. ההורנטס מסודרים בעמדות הכנף עם הבחירה השנייה דאשתקד, ברנדון מילר שפרח שנה שעברה ומיילס ברידג'ס שככל הנראה יחתום לטווח ארוך. מאמן ההורנטס החדש, צ'ארלס לי הגיע מהסלטיקס והוא הראשון שיגיד כמה יתרונות יש להצבת שני גארדים גבוהים מספיק היכולים לבצע חילופים חופשיים. קאסל (מבטאים כמו ארמון, לא כמו סם קאסל), יוסיף את מנטליות קשוחה ומחסור באגו עבור כדורסל מנצח.

סגנון: מארקוס סארט פוגש את טייריס מקסי? לא מצליח למצוא פגיעה. התנועה שלו לקבלת כדור והפלוטרים מזכירים לי קצת את מקסי אך מבנה גופו והshiftiness שלו מתאימים יותר לגארדים מוצקים כג'רו הולידיי וסמארט.

7. פורטלנד טריילבלייזרס – דונובן קלינגן, C, גובה: 2'7, משקל: 280, מוטת ידיים: 7'7", יוקון, בן 20.23

סטטיסטיקה: 22.5 דקות, 20.8 נק' (0.64, 0.25, 0.58), 11.84 ריב', 2.4 אס', 0.8  חט' 4 חס' 0.637 TS%

סנגור: – סנטר עצום ממדים שסותם את הרחבות בכיסוי דרופ (סנטר יורד מטה). מנקה הכול ברמה שאין הרבה בליגה כיום. אולי קסלר, וומבי, צ'ט וגובר. – מוסר נהדר מהטופ ומפוסט אפ. – מגע רך באזור הצבע. קלע 64% מהשדה. לא בטוח שיש שם טווח NBA אך נזק בצבע ייעשה – מי שיתעמק, ישמע על התוצאות העגומות שלו באימוני הקומביין, בריצה האיטית, בגמלוניות. אנא התעלמו. מדובר בסוס שזכה פעמיים באליפות המכללות. שחקן כריזמטי שמביא עצמו למשחקים. את אימוני הקונוסים תשאירו לאחרים.

קטגור: – לא רואה אותו באף הגנת חילופים בליגה. במכללות הצליח להישאר עם גארדים מדי פעם. בליגה יהיה לו קשה ביותר. צריך קבוצה מתאימה סביבו לכיסוי דרופ. – חסר לו אקספלוסיביות. לא יודע כמה זה מכה, אך הוא לא שאק או מוטומבו הצעיר – המכיניקה בזריקה לא מבטיחה כולל מהקו.

קלינגן אם לא יילך מוקדם, ילך ככל הנראה לבלייזרס שצריכים 2 דברים מהסנטר שלהם שאייטון פחות נותן. יכולת מסירה ומטרייה אווירית בהגנה. לא יודע מה קרה לאייטון מאז גמר 2021 ומאז הריב המתוקשר עם מונטי. מסנטר דומיננטי צעיר ועתידי הוא הפך לרכיכה. אוהדי פיניקס אולי יגידו שתמיד היה כזה. לעומתו קלינגן הוא הגנה בפני עצמה. הוא בעל קשיחות וחוסר פחד. הוא חוסם זריקות ברמה גבוהה שממזג את היכולת שלו לזנק למעלה בקו ישר כמו פלס ולהשתמש בידיו הארוכות להשליט טרור וב-IQ שלו לנחש את המהלך ולהתמקם היטב. הוא ריבאונדר אדיר וקיבל חינוך נהדר גם בבוקסינג אווט. יש לו תשוקה למשחק. הוא ווינר והוא יכול לשחק גם משחק פוסט אפ וגם להיות רולר לטבעת. השאלה היא התקפית. לבלייזרס יש 4 שחקנים שירצו רק לזרוק השנה. כל אחד מסיבותיו. סקוט הצעיר, ירצה להוכיח בעונת הסופמור שסוף העונה יותר מבטא את יכולתיו האמיתיות לאחר פתיחת עונת רוקי רעה. סיימונס מאמין שכל זריקה שזורק מכל מרחק היא לגיטימית ובעלת סיכוי להיכנס, שארפ יחזור מפציעה קשה לאחר שהיה צפוי לפרוץ העונה ולהראות שהוא אחד הכישרונות הצעירים המבטחים בליגה וג'רמי גארנט, ובכן, גארנט מסרב לראות עצמו כרול פלייר דה פקטו וקשה להתווכח עם התפוקה שלו. הוספה של עוד גורם כזה תפוצץ את המרקם הקבוצתי. כנראה שגם הבלייזרס יבשלו טרייד. אבל קלינגון במינימום יכול להוות אש בישבן של אייטון או להחליפו בחמישייה. בכוונה אני לא מתייחס לרוברט ווילאמס שנראה כמו פצוע כרוני שלא בטוח שהקריירה שלו מובטחת ודואפ רית' שנתן אחלה עונה אך הוא לא באמת ברמה של חמישייה של קבוצת NBA תחרותית.

סגנון: התקפית טיילור הנסברו עם ראיית משחק של נרקיץ', הגנתית, רוי היברט של 2012

8. סן אנטוניו ספרס – טיג'ן סאלו, PF, גובה: 9'6, משקל: 203, מוטת ידיים: 1'7, צרפת, בן 18.77

סטטיסטיקה: 22.7 דקות, 14.3 נק' (0.37, 0.33, 0.77), 6.34 ריב', 1.6 אס', 1.9  חט' 0.3 חס' 0.528 TS%

סנגור: פריים נהדר לפורוורד גבוה. 9'6 אתלטי עם מוטת ידיים 1'7 בעל אתלטיות נהדרת בכול המובנים – אכפתי מאוד על המגרש, נאבק על כדורים ומשחק חזק בכול דקה על הפרקט – שיחק בשולה הצרפתית ונראה אמנם בוסרי אבל לגמרי שייך לליגה הצרפתית – מראה התחלה של מובים מרשימים לטבעת בכדרור ולומד לנצל את האורך לסיים גבוה ולהקשות על יריביו בזריקה. – הזריקה בהחלט יכולה להתפתח למשהו רציני. במיוחד מהפינות

קטגור: לא כל כך ברור מהו כרגע. סוג של רעיון כמו שהיה אוסמן דנג ב-OKC. אלו שחקנים בסיכון גבוה שיכולים להפוך מהר מאוד לברונו קולוקלו (שלעולם יהיה two years away from being 2 years away) המחשב בראש עוד לא מכוייל. עוד לא מעבד את המשחק ברמה מאוד גבוהה. נראה כאלו מחקה שחקנים אחרים בתנועות. לפעמים זה נראה מרהיב ולפעמים מגוכח. גם כאן כדאי לציין שלראות משחק שלו זו חוויה אחרת מלצפות בהיילייט ריל מרהיב אותו הוא מציג.

סאלו (האמריקאים מתעקשים לקרוא לו "סלון" וגם שמעתי סאלאון. אבל אני בינתיים הוגה את שמו כמו שהצרפתים עושים) הוא שחקן כישרוני שהאימונים האישיים מאוד קידמו אותו. ברור לי שהספרס שוקלים שחקנים אחרים יותר מוצלחים ממנו. אבל אני מהמר כאן שתהיה הפתעה גדולה ולא בגלל שסאלו הוא השחקן השמיני הכי טוב בדראפט. אפילו לא בגלל שלחבר הכדורסלני הכי טוב שלו קוראים…ויקטור וומבניאמה. פשוט יש לספרס ניסיון של כמה שנים עם שחקנים עם רצפה גבוהה שהופכים לשחקנים סבבה. אבל לא כאלה שבאמת נראים כמו הום ראן. קלדן ג'ונסון באמת סבבה, גם ווסל נראה פיצוץ בשלבים שונים ואפילו הפולני המושמץ ג'רמי סוהן נותן מדי פעם תוצרת מעניינת. אבל סאלו נותן להם פורוורד עם הגעה לגובה של 2'9 כשידיו מורמות. זה דומה או עולה על לא מעט סנטרים בליגה. זה פוטנציאלית נראה כמו קו קדמי יוצא דופן בעתיד שמתואם בשפה הצרפתית מבלי לוותר על קליעה ליד וומבי. או שזה יכול להיות באסט מהדהד. הספרס לא מפחדים לעבוד עם חומר גלם.

סגנון: הכלאה של מייקל פורטר ג'וניור עם שיין באטייה. אולי ארון גורדון פחות אתלטי?

9. ממפיס גריזליס – רון הולנד, PF, גובה: 8'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 0'7, ג'י ליג איגנייט, בן 18.86

סטטיסטיקה: 31.9 דקות, 22 נק' (0.46, 0.24, 0.73), 7.56 ריב', 3.3 אס', 2.6  חט' 1 חס' 0.560 TS%

סנגור: – יש לו את כל המובים והאתלטיות של ווינג כוכב. הוביל את האיגנייט בכל הקטגוריות הסטטיסטיות – האתלטיות שלו מאפשרת לו להגיע די בקלות לטבעת ולסיים בשחקים. – מאוד אוהב את האינטנסיביות ההגנתית שלו. כביכול אין לאף שחקן ג'י ליג סיבה להשקיע הגנתית, אך ראו שהיה אכפת לו והראה הרבה ריכוז ותוזזת רגלים כששמר על ווינגים וגארדים

קטגור: – אגרסיביות עובדת גם לרעה. אני רואה אותו צובר פאוולים מהר בתחילת הקריירה. – אני לא קונה את השליטה בכדור. זה נראה נהדר במגרש פתוח אך חייב לעבור מסלול דומה לקומינגה בשליטה על האתלטיות, המהירות והכדרור – הקליעה נראית בסדר. פשוט לא נכנסת. עם עבודה קשה אולי יגיע לאר ג'יי בארט. – אם הוא לא כוכב, מה הוא עושה עבורך? כנראה שהגנה, ריבאונד ושעיטה במתפרצות.

אני אמיץ בלהמר על הגריזליס, שנוטים לעשות דברים שוברי קונצנזוס כל שנה מחדש. הם מסוגלים להפתיע כאן עם שחקן שאצלי יהיה בבחירה 22. אפילו זאק אידי יכול להגיע לכאן כגבוה מאסיבי שיוכל להזיז את JJJ לעמדה 4 כפי שהיה בימי הזוהר עם סטיבן אדמס. אבל בכול זאת אני ממשיך לדבוק ברון הולנד פה בגלל ההגנה האגרסיבית והיכולת להגיע לטבעת בחופשיות. הוא הפרוספקט יחד עם סטפן קאסל שהסווינג סקיל שלו (כישור שהוא קריטי עבורו שעושה הבדל עצום בתחזית הקריירה שלו), הקליעה, הוא ההבדל בין ווינג אולסטאר לשחקן יוצר מהספסל.

סגנון: רק מהניינטיז – כי זה סגנונו. דיוויד ת'רקיל מהפועל תל אביב. בתכלס מאוד מזכיר את אנדרו וויגינס הצעיר.

10. יוטה ג'ז – ניקולה טופיץ', PG,  גובה: 6'6, משקל: 200, מוטת ידיים: 0'7, סרביה, בן 18.77

סטטיסטיקה: 33.8 דקות, 19.6 נק' (0.52, 0.26, 0.86), 3.83 ריב', 7.6 אס', 1.1  חט' 0.2 חס' 0.599 TS%:

סנגור: – פוינט גארד טהור מהסוג שעושה קאמבק בליגה. בנוסף גם גבוה וחזק פיזית. – קצת גורם לי ללחלוחית בעין בכמה הוא מזכיר את הרכזים היוגוסלבים של פעם כגון: פרסוביץ'. – ללא מהירות מסחררת מגיע לאן שרוצה על המגרש ומסיים ברמה גבוהה עקב ידיים סופר ארוכות. – קליעת העונשין והמשחקים האחרונים עד הפציעה מרמזים על קלעי טוב בהרבה ממה שנראה מהסטטיסטיקה.

הקטגור: – הפציעה שהשביתה אותה 5 חודשים בברך שמאל, הדאיגה אך לאחר קמבק קצר, שוב נפצע בתחילת גמר הליגה האדריאטית. פציעה לא חמורה, אך העונה שלו הסתיימה. – ההגנה מדאיגה מעט, אך הוא ממש אורך לפוינט גארד, כולל ידים ארוכות. יהיה אפשר אולי להסוות אותו על ווינגים – הקליעה לשלוש לא נכנסת בעקביות, אך המכניקה מושלמת מהמשפחה הסרבית (דומה לזו של בוגדן).

ניקולה טופיץ', הסרבי הצעיר בן ה-18, הוא פוינט גארד נהדר עם קליעה שהיא בבטחה טובה ממה שהראה, עם יכולת נהדרת להגיע לטבעת ולהוציא מסירות אמן. הדיבור הוא שטופיץ', שאצלי מדורג עדיין בטופ 3 של הדראפט, הוא "פציע". חוסר היכולת לראות אותו בפועל משחק בשיקום מהפציעה, מפחידה GMים, אך במקום 10? דני איינג' יחפון את טופיץ' בשני ידיו השמנוניות ויבנה סביבו סוף סוף התקפה יציבה בעלת סדר וארגון.

סגנון: בין מיצ'יץ' לקייד

11. שיקגו בולס – דוון קרטר, PG, גובה: 3'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 7'6, פרובידנס, בן 22.16

סטטיסטיקה: 35.3 דקות, 20.1 נק' (0.47, 0.38, 0.75), 8.87 ריב', 3.7 אס', 1.8  חט' 1 חס' 0.597 TS%

סנגור: – קרטר הוא גארד שכתוב עליו שחקן NBA. מחר בבוקר. מגן נהדר בעמדת הגארד. תפקיד חשוב כפי שהראו ב-OKC עם קייסון שנה שעברה והניקס עם העלאת דוס מקברייד לחמישייה – הוא מגן בטעם של פעם שצד את המתקיף ונועל אותו. עובר בין חסימות ומשתמש בידיו הארוכות להוציא כדורים מידי המכדרר. – חוסם כמעט חסימה למשחק כגארד. רבים מהם ג'אמפרים – קלע אמין לשלוש ויכול בהחלט לשחק כמוביל כדואר מהספסל או ליד פוינט אחר. – תנועה נהדרת ללא כדור

קטגור – בדומה לקייסון וולאס, אם הוא בקבוצה מצויינת, אז הוא ימצא מקום לתרום. אבל קשה לי לראות אותו כגארד מוביל בליגה. כנראה שחקן רוטציה טוב שיכול להתפוצץ בתקופות אם ישנם פציעות. – יש לו כבר כמה עונות במכללות ועד לעונה האחרונה לא נראה כקלע טוב. האם השנה האחרונה מהווה מדגם מייצג?

דוון קרטר בנו של גארד העבר אנטוני קרטר (הקרציה ההגנתית של הנאגטס למי שזוכר), בא לתרום מיידית. הבולס בדרך למכירת חיסול שהחלה עם הטרייד על קרוסו, זאק לווין יימכר עבור נזיד עדשים אם צריך והכדור לפחות בהתחלה יעבור בין קובי וויט לאוסטרלי הטרי ג'וש גידי. קרטר הוא גם גארד יוצר נהדר, אך הוא קודם כול שומר סופר מרשים ברמה שאין הרבה בליגה בטח בגילו. אם יש מישהו בדראפט שיכול לחסות את הבור שקרוסו השאיר זה הוא. במידה ולונזו חוזר הבולס יהיו תקועים עם מצבת גארדים מוגזמת יחד עם קובי ואיו דסומנו. כך שקשה לי להתווכח עם רוב המוקים שמחפשים עבור הבולס סקורר בעמדה 3.

סגנון ברוס בראון בואכה GP2

12. אוקלהומה סיטי ת'נדר (מיוסטון) – קודי ווילאמס, SG, גובה: 8'6, משקל: 180, מוטת ידיים: 0'7, קולורדו, בן 19.49

סטטיסטיקה: 28.4 דקות, 15.1 נק' (0.55, 0.42, 0.71), 3.8 ריב', 2 אס', 0.8  חט' 0.9 חס' 0.620 TS%

סנגור: – ווינג מוכשר ורב גווני ממשפחת ווילאמס (אחיו של ג'יילן ווילאמס מ-OKC) – יודע לעשות קצת מהכול גם התקפית וגם הגנתית בשילוב של גובה נהדר לווינג כולל ידיים ארוכות כמעט כמו אחיו (לפחות גבוה ממנו). שחקן סופר יעיל שלא קופץ מעל הפופיק. זורק רק מה שחייב. – לא זרק הרבה מבחוץ, בעיקר בזריקות בהן הרגיש נוח. אותו כנ"ל בחדירות לסל. לא שחקן הרפתקן. אך אתלטי מספיק לעשות נזק כשנכנס לטבעת או לאזור הצבע. – פוטנציאל נהדר ל-3D. מזיז רגלים נהדר, עובר בין חסימות. מאוד פלואידי בתנועה.

קטגור: – אלו היה יורה יותר משלוש (פחות מ-2 זריקות למשחק), היינו מגלים אחוזים כנראה פחות מוצלחים. היינו מקבלים גם יותר מ-15 נקודות פר 36. חסר מנטליות ואגרסיביות של סקורר. זה הגיל לנסות דברים ולבדוק למה אתה יכול להפוך, לא להתקבע. – על הצד הרזה יותר, מזכיר בגוף את ריפ המילטון ברגליים הארוכות והגוף הצר. 180 פאונדס זה משקל פריך לווינג. – לא אגרסיבי בהליכה לטבעת. מתחמק ממגע בלא מעט מקרים. צריך לייצר מגע ולהגיע לקו. חסר shiftiness, בעיקר נע בקו ישר עם קצת יורוסטפים.

קודי אם ייפול, יילקח על ידי הת'נדר עבור כוכבם הזוהר ואחיו, ג'יילן ווילאמס. קודי הוא לא ת'נאסיס אנטטוקומפו. הוא סופר מוכשר בפניי עצמו ונתן עונת רוקי מצויינת בקולורדו. אבל הוא עדיין בוסרי. יש הטוענים שהת'נדר שצרפו את אלכס קורוסו, יחפשו גבוה בדראפט. אך קשה לי להאמין שיזיזו את צ'ט שהצטיין בעמדה 5 לעמדה 4 עבור סנטר שלא משנה את פני המשחק שלה.

סגנון: ברנדן אינגראם לייט (תרתי משמע)

13. סקרמנטו קינגס – דלטון קנקט, SG, גובה: 6'6, משקל: 204, מוטת ידיים: , טנסי, בן 23.08

סטטיסטיקה: 30.6 דקות, 25.5 נק' (0.46, 0.4, 0.77), 5.76 ריב', 2.1 אס', 0.8  חט' 0.7 חס' 0.578 TS%

-הסנגור: – בוגר במובן הטוב שבמילה. הראה התקדמות עקבית כאשר התוצרת שלו לא ירדה במעבר בין מכללות קטטנות לטנסי החזקה. – שוטר נהדר מכול הטווחים, בעל טווח NBA ברור. – אופי וונרי. היו לא מעט משחקים עליהם השתלט כולל ה-40 הנקודות שהמטיר על קנטקי בקרב ענקים – הסטריוטיפ של הלבן בעל האתלטיות המוגבלת פוגעת בו. הוא אתלט מצויין בעל צעד ראשון טוב והרבה טריקים מקצועיים לייצר הפרדה בינו לבין המגן שלו. מתעופף לא מעט. – לא מפחד ממגע בצבע. נכנס בשומר ומנסה לקלוע עליו. אוהב את קו העונשין

הקטגור: – בגיל 23, הייתי מצפה להרבה יותר savviness בהגנה. מאבד מיקום לא מעט ומתקשה מול אתלטים בעלי צעד ראשון סופר מהיר. לא חור הגנתי, אך גם לא מגן שאפשר לסמוך עליו להישאר על ווינג התקפי משובח. – לא ממש הופך שחקנים לצידו לטובים יותר. יותר מוצלח כתחנה סופית. לא חור שחור מוחלט, אך לא יוצר ברמה גבוהה – גיל הוא ייתרון עבור קבוצות הנמצאות במאבקי פלייאוף, אך לא תמיד רואים קפיצות גדולות משחקנים המגיעים כה מאוחר לליגה.

אני חושב שהקינגס צריכים ללכת על זאק אידי. אבל אני חושש שהקינגס במקרה שהדראפט מתגלגל לכאן, יתפתו לקחת שחקן התקפי נוסף שיושב בין פוקס להריסון בארנס. קיון אליס הייתה התגלות הגנתית ושחקן נהדר בקאץ' אנד שוט. אבל הוא לא יוצר עם הכדור ברמה של קנקט. אופציה חליפית היא ללכת על 4 גבוה יותר שיוכל לתת הגנה על הטבעת ולשחק 5 מחליף. מישהו כמו ד'רון הולמס או סטרץ' 4 כמו דה סילבה. בכול מקרה זו בחירה בשחקן בוגר שמוכן כבר מרגע כניסתו לליגה לתרום.

סגנון: תזרמו איתי כן? ג'יילן בראון בלי הגנה וקצת פחות אתלטי

14. פורטלנד טריילבלייזרס (מגולדן סטייט) – טריסטן דב סילבה, SF/PF  גובה: 10'6, משקל: 220, מוטת ידיים: 11'6 , קולורדו, בן 23.01

סטטיסטיקה: 33.8 דקות, 17 נק' (0.49, 0.4, 0.84), 5.43 ריב', 2.6 אס', 1.2  חט' 0.6 חס' 0.606 TS%

סנגור: – שחקן וותיק ומבוסס מבחינת יסודות. עושה הכול באופן טוב ויעיל. קוארדינציה נפלאה בשני הידיים. יכול להגיע לטבעת מכול כיוון – שחקן פוסט אפ ומיד ריינג' נפלאים – הקליעה אמיתית. בעל טווח NBA משלוש

קטגור: – רך מדי על הלוחות. זה לא רק המספרים. זה לא שהוא מבצע בוקס אווט מושלם על מנת שאחרים יקטפו את הכדור. – לא אתלט גדול וגם הגודל לא מגיע עם מוטת ידיים מספקת בכדי להיות מגן טבעת ב-NBA. – גארדים זריזים עושים ממנו מטעמים. מרגיש לי שעבודת הרגלים שלו בהגנה לא מספיק טובה. בגיל 23 זה לא צחוק.

דה סילבה הגרמני הוא עוד דוגמא לשחקן בוגר מלוטש בעמדת פנים עם מגבלה אתלטית שקופץ גבוה בדראפט מלא גארדים מענייננים בשנה שיש מעט מאוד קבוצות המחפשות גארדים. שחקן מאוד מתודי. מאוד מזכיר כוכבי יורוליג מפעם כמו בודירוגה או חוזה אורטיז. דה סילבה מוסיף הרבה יסודות כדורסל וקור רוח שחסר בחבורה הצעירה של הקינגס. יצטרך להפוך משחקן פוסט-אפ ומיד ריינג' לסטאץ' כפי שעשה קווין לאב בקליבלנד להבדיל…

סגנון: המתודיות והקצב הם קייל אנדרסון. אולי ת'ד יאנג

15. מיאמי היט – ג'ארד מקיין, PG, גובה: 2'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 3'6 , דוק, בן 20.24

סטטיסטיקה: 31.6 דקות, 16.3 נק' (0.46, 0.41, 0.89), 5.7 ריב', 2.2 אס', 1.3  חט' 0.1 חס' 0.611 TS%

סנגור: – מקיין הוא קומבו גארד שיכול להוביל כדור, אך הוא שוטר מהזן היותר משובח שיכול להתחמם ולגמור משחקים כפי שקרה עם ה-6/6 משלוש ברצף בסוויט 16 נגד מכללת ג'יימס מאדיסון. – יכול להוביל כדור כגארד, אך לא רואה אותו כמוביל כדור ראשי בקבוצה. יותר כמו שחקן נוסף שמביא קליעה אבסולוטית ליד מוביל כדור ראשי – חזק פיזית. נמדד כמעט 200 פאונס בקומביין. לא כבד אלא פשוט בנוי טוב

קטגור: – הגובה של מקיין למרות הגוף החזק לא יעמוד בהגנות חילופים והוא יתקשה לשמור על ווינגים או אפילו על חלק מהשוטינג גארדים. – הגובה לא מגיע עם אתלטיות או צעד ראשון מהיר. ראיית המשחק בסדר אך בניגוד לריד שפרד שחושב את המשחק ב-100 קמ"ש, מקיין הוא לא בעל ראיית משחק אבסלוטית.

מיאמי צריכה גארד התקפי שלא קוראים לו טרי רוזייר. אחד שמחפש את המהלך הפשוט ויודע להכניס את הכדור לחור. האיבוד של שטרוס וגייב וינסנט בלטו העונה. מקיין אחד השחקנים הכי חכמים והרהוטים בדראפט מחוץ למגרש. אתה מקשיב לו והוא נשמע כמו יאפי בן 50 מקלפורניה. הוא כותב יומן אישי יומי ומנתח כל מהלך בחיו ותמיד נמצא במצב למידה. בחור רוחני. הקליעה שלו נדירה אך הוא מתעקש שהוא יכול לשחק כפוינט גארד קלאסי באותה המידה. מכללת דוק פשוט החזיקה 2 פוינט גארדים מהשנה הקודמת (ג'רמי רוץ' וטייריס פרקטור) כך שמקיין נדחק לתפקיד האוף גארד.

סגנון: הגוף הוא ג'יילן ברונסון, אך משהו בן סת' קרי לפרד וון פליט.

16. פלדלפיה 76 – ג'אקובי וולטר, SG, גובה: 5'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 10'6, ביילור, בן 19.7

סטטיסטיקה: 32.3 דקות, 16.2 נק' (0.38, 0.34, 0.79), 4.9 ריב', 1.6 אס', 1.2  חט' 0.2 חס' 0.541 TS%

סנגור: – קומבו גארד גדול וארוך שלדעתי יכול לשחק גם בעמדה 3. – פוטנציאל הקליעה שם. רואים זאת באחוז מעונשין, רואים את זה במכניקה. יש לו גם יכולת לקלוע בתנועה לא רק בספוט אפ. – השליטה בכדור די מתקדמת לעומת ווינגים רבים בדראפט הזה. אני מאמין ביכולת שלו לקחת שומר לסל באחד על אחד.

קטגור: – קצת מוזס מודי שהוא גם ארוך וחזק כמוהו. אני לא בטוח ביכולתו להיות קלעי יוצא דופן כווינג, הוא שומר טוב אך לא "מפיל את הסכך",

ג'קובי וולטר יהיה או שחקן מאוד משמעותי בליגה או שחקן נוסף שמחפש מקום ברוטציה בליגה. אני מרגיש שאין ממש אמצע איתו. בום או באסט. אין לו תחום הצטיינות אמיתי שייתן לו מקום נחיתה כרול פלייר. הוא מתקיף בעל יכולות נהדרות, אך אם אלו אינן מתורגמות לליגה, הוא עלול למצוא את עצמו כמו עוד קובי באפקין שנמוג בהוקס. הוא קלעי נהדר בפוטנציה. יש כאלו שממקמים אותו בטופ 10 בגלל תכונה הנקראת "movement shooting" זו המאפשרת לשחקן לעלות לקליעה כשהוא מגיע לכדור בתנועה בלי צורך לעמוד סטטי בפינה ולחכות. זה מאפשר לו לצאת מחסימה ולסדר את הגוף לפני העלייה. אבל בסוף יש בדראפט הזה לא מעט שחקנים שקלעו באחוזים משכנעים יותר. אלו היותר משוכנעים, ממני מזכירים בוגר ביילור נוסף, קיונטה ג'ורג' שחשבוהו לגארד לא יעיל ווירטואזי על המגרש. בשליש הראשון של העונה כולל ליגת הקיץ וטרום העונה, הרבה אכלו קובעים. אבל כשמסתכלים על התפוקה של ג'ורג' בסיום עונתו הראשונה, אין הרבה מה לחגוג. פילי עשתה טרייד על מיקל ברידג'ס אחרי שבחרה אותו, ואייזיה ג'ו עוד בחירה מצויינת שלה, לא קיבל הזדמנות אחת לרפואה שם לפני ש-OKC הפכה אותו למכונת קליעה. הסיקסרס צריכים עתיד וחייבים שחקן אחד לרפואה חוץ מאמביד ומקסי שקבוצות באמת משקשקות אם הכדור בידיים שלהם על הקשת.

סגנון: מוזס מודי של ארקנסו, לא השאריות המחוממות שסטיב קר יצר בווריורס

17. לוס אנג'לס לייקרס – זאק אידי, C, גובה: 3'7, משקל: 306, מוטת ידיים: 11'7, פרדו, בן 22.01

סטטיסטיקה: 32 דקות, 28.4 נק' (0.62, 0.5, 0.71), 13.73 ריב', 2.3 אס', 0.3  חט' 2.5 חס' 0.659 TS%

סנגור: – ווינר שהגיע עד לגמר המכללות בשנתו האחרונה עם פרדו הכל על הגב שלו. – מפלצת צבע התקפית שלא נראתה במכללות מאז עונת ההפצצה של לוקה גרזה. אידי הענק נמדד בגובה דומה לזה של וומבי אך גם מוטת ידיים לא פחותה ממנו – מגע רך במיוחד בסיבוב עם הגב לסל שגם בא לידי ביטוי במיד ריינג' ובקו העונשין. לדעתי בעל טווח 3 ב-NBA עם קצת עבודה – חוסם נהדר לקלעים ומוסר לגמרי לא רע כאשר הוא רואה מעל הגנות כמעט בכול ערב נתון. – לא עיצי כמו שהגוף מרמז. בקומביין נראה הרבה יותר פלואידי ונייד. הוא לא בובן או אפילו לוקה גרזה (מר נקודה לדקה בגארבז' טיים במינסוטה). – בקיץ הקודם בנבחרת קנדה, השתלב נהדר ליד שחקני NBA והיה מטרה בצבע. גם הקיץ באולימפיאדה, מקווה שנראה זאת מול גבוהים מכול הנבחרות

קטגור: – הוא מגן טבעת מסוכן במכללות. ב-NBA בניגוד לפיב"א לא יוכל לחנות בצבע. יצטרך לצאת החוצה. אני רואה מצבים בהם שמים אותו על אי כדי לתקוף אותו בבידוד. – בעל עוצמה אדירה, יהיה קשה להזיז אותו, אך גבוהים חכמים יצליחו להוציא ממנו פאולים. במכללות צבר רק 2 פאולים למשחק, אך בעיקר הרים ידיים ונשמר ממגע. גארדים ב-NBA יודעים לפתות סנטרים גדולים לצאת מהאלמנט שלהם.

אידי מתדרדר לפי השמועות אחרי שטיפס בעקבות הקומביין. יש מעט קבוצות בליגה שידעו איך להפעילו. ההתאמה ללייקרס רק חצי מעניינת. יש לה 2 כוכבים ענקיים שיידעו מה לעשוץ עמו. במידה ולא יראה מגרש מספיק, יכול להוות שחקן מטרה לכ-15-20 דקות למשחק עד שיוכלו לבנות סביבו כפי שעשו בפרדו.

סגנון: יאו מינג? שאק ללא האתלטיות?

18. אורלנדו מג'יק – קישון ג'ורג', SF, גובה: 7'6, משקל: 205, מוטת ידיים: 10'6, מיאמי, בן 20.43

סטטיסטיקה: 23 דקות, 11.9 נק' (0.43, 0.41, 0.78), 4.7 ריב', 3.4 אס', 1.4  חט' 0.6 חס' 0.582 TS%

סנגור: – שחקן מעניין ששיחק זמן מוגבל באוניברסיטת מיאמי. בינתיים הוא רק ברמת הפוטנציאל כמו שהיו בלייק ווסלי ומאלקיי ברנהם לפני כמה דראפטים. אבל נגיעות של משחק חכם והבנת משחק יחד עם גודל אידיאלי לווינג. – ווינג בעל קליעה יפה מאוד מלוטשת. שליטה מעניינת בכדור – משתמש באורך שלו כדי להגיע לסל

קטגור – לא אתלטי באופן מעורר השתהות. קצת מבוגר להיות פרשמן מכללות – אם לא ילמד לסיים באופן ייצירתי, יצטרך בעיקר לבלות במיד ריינג' או בפלוטרים ארוכים. – חייב שנה או שתיים בג'י ליג כדי להשתפשף.

קישון ג'ורג' קיבל הזמנה לחדר ירוק (אלו שיושבים בשולחנות עם משפחתיהם ברחבה), אינדיקציה לכך שהבאז של סוף העונה ותקופת אימוני הקדם-דראפט תקפים. המג'יק לקחו בהחלטה נוראית את ג'ט הווראד שנה שעברה בלי שהראה יכולות במישיגן וגם הבחירה באנטוני בלאק עדיין נראית לא מובנת. אם פולץ של לפני הפציעה לא חוזר לעצמו, אנו עשויים לראות טרייד גדול של אורלנדו כאשר השם של דריוס גארלנד יהבהב גם בחדרי הישיבות של המג'יק. בבחירה 18 ישנם פוינט גארדים מעניינים כגון: בוב קארינגון או אייזיה קולייר שהוא ווילד קארד. אבל יכול להיות שהמג'יק ירצו בדראפט הזה עוד ניסיון לווינג קולע. חוסר כוח המתפרץ שלו לייצר הפרדה מרמזים על סיכון, אבל הקליעה של הבחור משלוש 40.6% אמיתית. ג'ורג' השווצרי, הוא בעל עבר עשיר באליפויות אירופה בגילאי הנוער אחרי שאביו הקנדי שיחק בשוויץ כדורסל ושיחק גם בצרפת.

סגנון: קווינטון גריימס.

19. טורונטו רפטורס (מאינדיאנה) – אייזיה קולייר, PG, גובה: 3'6, משקל: 205, מוטת ידיים: 4'6 , USC, בן 19.61

סטטיסטיקה: 30 דקות, 19.6 נק' (0.49, 0.34, 0.67), 3.48 ריב', 5.2 אס', 1.8  חט' 0.2 חס' 0.567 TS%

סנגור: – פוינט גארד אתלטי ומהיר המשחק down-hill. מתאים מאוד למשחק ריצה. אחד השמות הכי חמים בתחילת העונה – הראה אחוזים סבירים ויעילים במיוחד ככל שהעונה התקדמה והתאושש מהפציעה. – יודע להתנהל מעולה בפיק אנד רול. ככל שיישחק עם גבוהים מתגלגלים טובים שיודעים לקבל החלטות או גבוהים היודעים לתזמן צלילה לטבעת, קולייר ימצא אותם – צעד ראשון מאוד מהיר. יודע לייצר הפרדה ממגנים באופן שיעזור לסיכיו להיות מוביל כדור ב-NBA

קטגור: – קצת פרוע ולא אחראי לפעמים בקבלת החלטות. לעיתים ניסה לייצר היילייט ריל במקום לשחק באופן שיטתי ובטוח. – אתלט נהדר אך נמדד בקומביין עם מוטת ידיים 4'6. לא בדיוק חומר של שומר ווינגים בעת חילופים. – למרות האתלטיות לא נראה כמו מסיים מדהים באזור הטבעת. במגרש חופשי האתלטיות יותר בולטת. – האחוז מעונשין מוזר. הזריקה שלו נראית תקינה. כנראה עניין של ריכוז ועניינים מכניים קטנים שצריך לתקן.

קולייר הוא תוצר AAU לטוב ולרע. שחקן אתלטי חזק ודומיננטי עם הכדור ביד ששיחק השנה גם עם הקרקס של ברוני ג'יימס. לטוב ולרע הוא יביא המון יצירתיות בכדרור ומסירה. הפילוסופיה של טורנטו הוא להביא כוכבים פוטנציאלים לא משנה מה העמדה. אלו לא מגיעים לטורונטו בלי טרייד או בחירה בדראפט. המצב בכלל בקנדה בכי רע כרגע מבחינה כלכלית ומיסוי. אני שומע מומחים חוזרים ומדברים על הבנייה סביב סקוטי בארנס. אני אוהב את סקוטי בארנס. בחיי. אבל ההתעקשות שהוא סופרסטאר מוזרה, מכיוון שלא הראה את הכלים ההתקפיים לייצר לעצמו מצבים ברמה של הגדולים באמת. הרעיון לבנות סביבו קבוצה של רול פליירס יביא את טורונטו לתחתית. אר ג'יי בארט הובא יחד עם קוויקלי ואפילו גריידי דיק סיים את העונה סבבה אחרי שנראה לא שייך תחילה. אך חסר לראפטורס את התכונה הכי חשובה לקבוצת NBA. מי שובר את קו ההגנה עם אתלטיות בלבד. כל המוזכרים שחקנים נהדרים, אך כולם עובדים קשה כדי להגיע לצבע. קולייר, אולי צריך לעלות מהספסל תחילה, אך הוא לפחות יודע לנהל משחק בין שניים בפיק אנד רול. הוא מאוד מהיר ויודע להכניס גוף למגן. הקליעה עדיין לא מוכנה, אבל היא לא רעה. במקום הזה בדראפט, קבוצות קטנות צריכות לכוון ל-best player available

סגנון: קולין סקסטון, עמנואל מודייה

20. קליבלנד קאבלירס – טרנס שאנון, SG/SF גובה: 5'6, משקל: 220, מוטת ידיים: 8'6, אילינוי, בן 23.8

סטטיסטיקה: 33.9 דקות, 24.4 נק' (0.48, 0.362, 0.801), 4.25 ריב', 2.4 אס', 1.1  חט' 1 חס' 0.62 TS%

סנגור: – אתלט שלמרות גילו המאוד מתקדם בדראפט והמעבר לפני שנתיים לאילנוי מטקסס טק, נמצא על הרדאר כמה שנים. כך שלא מדובר על שחקן בן 24 שרק השנה התבלט על חלשים וזכה בטורניר הביג 10. – שאנון הוא טרור בהתקפות מעבר, דוהר קדימה ומחפש את הסל ללא הרף. – בעל גודל אידיאלי כסקנד גארד עם עוצמה וקליעה משופרת. בעל פוטנציאל הגנתי נהדר אבל קשה לי לראות אותו כמגן כנף בטופ של ה-NBA.

קטגור: – שאנון הושעה מוקדם יותר העונה לאחר שהואשם באונס לכאורה בספטמבר האחרון. שאנון הכחיש בעקביות את ההאשמות, ועדים להגנתו במהלך המשפט אמרו שהם מעולם לא ראו את שאנון מתקרב לאישה באופן שתואר על ידי המשטרה. האשה ששתתה בבר טענה שבחור בבר בקנזס תקף אותה. האישה מצאה את תמונתו של שאנון בסגל של קנטקי באינטרנט וזיהתה אותו כתוקף שלה. כל העדויות כמו גם צילומי האבטחה מהבר הוכיחו ששאנון בשום שלב לא יצר מגע או הגיע לכיוונה של הבחורה. שאנון יצא סופית זכאי מהסיפור לפני שבועיים, אבל העננה עוד לא לגמרי שכחה. – למרות שיש הטוענים ששאנון יכול היה להיות בחירת לוטרי אילמלא האירוע, קשה להתעלם מכך שהוא לא עושה משחק ברמה גבוהה ושהוא בכל זאת כבר פיתח גוף מבוגר בגיל כמעט 24 (כל בוגרי הקורנה קיבלו אפשרות לשנה חמישית על השנה האבודה, לכן הגיל מתאפשר). הוא בהחלט אחד השחקנים הכי מוכנים בדראפט ובהחלט דומה לפרופיל של שחקנים כמו קם וויטמור או קלי אוברה.

הקאבס צריכים יותר כישרון בכנף מאייזיק אוקורו או קאריס לברט. קשה להתעלם משאנון, עם כל הידוע עליו, ובשלב הזה של הדראפט, הוא אחד היחידים עם באמת פוטנציאל כוכבות כלשהו במידה שהכל יתחבר. השמאלי הזה, הוא שחקן מאוד shifty, עם המון רצון להיות אגרסיבי וליצור מגע. הוא מסיים ברמה גבוהה בטבעת ואם אכן השמועה על הטרייד על גארלנד ימומש ומיצ'ל יהפוך למוביל כדור הראשי, היכולת של שאנן לייצר לעצמו תהפוך לחשובה מאוד. אני לא יודע אם הוא מגן עילי ברמה הבאה כמו אייזיק אוקורו, אך הוא בהחלט לא יהיה חור הגנתי.

סגנון: אם יותר לי עוד קצת אולדסקול, אז ג'רי סטקהאוס.

21. ניו אורלינס פליקנס (מהבאקס) – קייל פיליפובסקי, PF/C גובה: 0'7, משקל: 230, מוטת ידיים: 10.5'6, דוק, בן 20.53

סטטיסטיקה: 30.4 דקות, 19.4 נק' (0.51, 0.35, 0.67), 9.83 ריב', 3.3 אס', 1.3  חט' 1.8 חס' 0.573 TS%

סנגור: – נמדד כ-7 פיט אמיתי. אך אם מוטת ידיים שלילית בדומה לקלי אוליניק. – פליימייקר נהדר מההיי פוסט אך גם מהקשת כמקבל כדור. יכול להוריד כדור לקרקע ולתקוף מה שגורם לסקאוטים מסויימים לראות את לאורי מרקנן. הוא ממש פוינט פורוורד – מגן טוב. במיוחד באחד על אחד. מיקום טוב, לא מאבד אשתונות, שם גוף גדול וחזק בלאו פוסט.

קטגור: – לא ריבאונדר יוצא דופן. מתקשה מול חיות צבע קשוחות כששיחק מולן. – אני לא רואה את זריזות הרגליים עובדת על חלק מגבוהי ה-NBA שהם אתלטים בהרבה ממה שחווה עד כה – מוטת הידיים מסביר מדוע הקליעה כה טבעית ויפה לעין. אך כמגן טבעת בליגה, ידיים קצרות. לא כיף.

הפליקנס זקוקים ככל הנראה לקלעי בעמדת הפנים כדי שזאיון יוכל לשחק five out אמיתי עם קלעים מהממים סביבו. בשלב הזה "פליפ" יכול להיות מאוד מועיל. גם אם ל-15-20 למשחק. הפליקנס יותר מדי התחתנו עם הרעיון של סי ג'יי מקולם כגארד יוצר וכל מיני שחקני הגנה שלא תורמים מספיק התקפית כמו דניאלס ואלברדו. יש להם את ג'ורדן הוקינגס, אינגרם ככל הנראה בדרך לטרייד. יש להם את טריי מרפי, הרב ג'ונס המשתפר ולדעתי דווקא פליפ יכול להיות הסנטר הפותח עם השנים, כל עוד הוא מסוגל לרווח את המשחק ולהיות סוג של טריילר או פרטנר של זאיון לפיק אנד רול. אני חושב שיונס צריך לרדת לספסל יחד עם סי ג'יי להתחיל את המעבר של הפליקנס להרכב צעיר.

סגנון: סטרץ' 5 שלא עולה לי לראש כרגע. משחק הפוסט שלו לדעתי פחות יבוא ליידי ביטוי בליגה למרות היכולת שלו למסור ממנה.

22. הפיניקס סאנס – קליל ווייר, C, גובה: 0'7, משקל: 210, מוטת ידיים: 7'7, אינדיאנה, בן 20.08

סטטיסטיקה: 32.2 דקות, 17.8 נק' (0.59, 0.43, 0.63), 11.07 ריב', 1.7 אס', 0.7  חט' 2.1 חס' 0.621 TS%

סנגור: – גבוה נייד ודקיק שיכול לשים את הכדור על הקרקע ואפילו לירות מבחוץ אם צריך. – בשנתו הראשונה באורגון נראה מבולגן ולא ידע להנוע למקומות הנכונים. אוניברסיטת אינדיאנה, הלוחשת לסנטרים, שהוציאה מאמתחתה את טרייס ג'קסון דיוויס, ההפכה גם את וויר לשחקן סופר מעניין. – לפחות תחילה ישחק כצולל טבעת ב-NBA. יצלול, יתפוס לובים וינסה מדי פעם להעיף שלשה במקרה שיווצר פקק בצבע. אבל יש לו יכולות סיום נהדרות בשני הידיים בסיבוב או עם הקרש. – שומר פוסט אפ טוב בגלל הניידות והיכולת לתקוף עם ידיו הסופר ארוכות. בכלל מגן צבע מצויין

– רגליו הארוכות לא תמיד זזות באופן מהיר ושוטף. נוטה להתבלגן כשצריך לשמור על גארדים. גם המסגרת הדקה שלו תפגע בו כשינסה לייצר מגע בצבע. יידחף על ידי גבוהים – חזקים על הריבאונד. שחקנים כמו הרטנשטין יהדפו אותו בקלילות במאבקי ריבאונד. – אין לו תמיד את המנוע להחזיק אינטנסיביות לאורך זמן כפי שקודמו ג'קסון-דיוויס עשה

מתבקש פוינט גארד כאן לסאנס המשוועים לסדר וארגון, אך קשה לי לראות אחד שאני באמת מאמין בו כשחקן חמישייה. בנוסף, העלייה המטאורית של גרייסון אלן כקלעי הטוב בליגה (לפחות מבחינת אחוזים), הייתה פותחת עיניים ולא בטוח שבכלל צריך את ברדלי ביל ליד שחקני החמישייה. בחירה בטיילר קולק או בוב קרינגטון בכול זאת עושים כאן שכל כפוינט גארדים. אך לא בטוח שלטווח הקצר זה באמת יקצור דיוודנדים. מצד שני, אני חושב שעמדת הסנטר צריכה מבט נוסף. אני לא בטוח שנרקיץ' הוא מה שהיו זקוקים לו בצבע ו-KD נראה כמו ארוך הגפיים היחיד עם מוביליות בסגל (אולי למעט בול בול) שיכלו לנוע במהירות ממקום למקום ולהוות מטרייה אווירית. ווייר הוא לא אישיות דומיננטית או טיפוס שיתאבד על המגרש כל משחק. אך הוא ארוך, מלא קוארדינציה, בעל קליעה מבחוץ, זה עדיין שילוב נצרך בליגה.

סגנון: מרקוס קמבי, ג'ארט אלן עם קליעה, ווילי קולי סטיין במבנה הגוף?

23. מילווקי באקס (מהפליקנס) – ג'וני פרפי, SG/SF, גובה: 9'6, משקל: 202, מוטת ידיים: , קנזס, בן 19.44

סטטיסטיקה: 24.1 דקות, 13.4 נק' (0.47, 0.35, 0.77), 7.32 ריב', 1.5 אס', 1.3  חט' 0.4 חס' 0.609 TS%

סנגור: – קלעי לא רע ושחקן אול ארוונד נחמד ששיחק בקנזס. קלעי עם נקודת שחרור גבוהה וטווח טוב. – אתלטיות לא רעה והרבה מובס לאזור הטעבת והמיד ריינג' – IQ כדורסלני טוב. כולל חיתוכים חכמים לסל, תנועה ללא כדור וכניסות ועצירות במיד ריינג' כשההגנה מתכווצת. – קשה לקרוא לו פוינט פורוורד אבל מוסר טוב.

קטגור – שוב עניין מוטת הידיים השלילית. מספיק גבוה לשחק ווינג, לא מספיק גבוה לנוע לעמדה 4 להגן על הטבעת. גם עניין האתלטיות לא מתבטא בתזוזת רגלים אלא בעיקר במהירות וניתור. עבודת הרגליים שלו איטית בעניי.

במוק הקודם נתתי את פרפי לג'ז חובבי הלבנים. אך הכל נכון גם לבאקס עם יאניס. פרפי שחקן מעניין למרות הכול ונראה כמו במינימום מרווח משחק עם אקסטה מובים שיתפסו את המגנים לא מוכנים. פרופיל אתלטי מצויין עם ראש כדורסל יצירתי.

סגנון: נראה לי גורדון היוורד עושה ילדים בכול ארה"ב כי פרפי גם משחק כמוהו וגם נראה כמוהו. אבל פחות אתלטי ואקספלוסיבי מגורדון הצעיר. הזריקה דומה באופן מחשיד לגריידי דיק.

24. ניו יורק ניקס (מהמאבס) – ראיין דאן, SF, גובה: 8'6, משקל: 216, מוטת ידיים: 2'7, וורג'יניה, בן 21.36

סטטיסטיקה: 27.5 דקות, 10.6 נק' (0.55, 0.2, 0.53), 9.03 ריב', 1 אס', 1.7  חט' 3 חס' 0.564 TS%

סנגור: – המגן הכי טוב בדראפט וזה לא קרוב בעיני. העובדה שהוא נמצא ברוב המוקים כל כך נמוך, מראה שלקח הרב ג'ונס לא נלמד. – ראין דאן הוא טרור הגנתי גם על הכדור וגם ללא כדור. מתי ראיתם ווינג עם 3 חסימות למשחק פר 36 יחד עם 2 חטיפות? – חותך נהדר לסל, ריבאונדר מצויין ובכלל בכול היסודות שהם לא כדרור או יצירת סל הוא מטורף

קטגור: – מה צריך לקרות התקפית כדי שיעלה לשחק ב-NBA? האם יוכל פשוט לשחק בדאנקר ספוט כסוג של GP2 גדול? GP2 הפך לקלעי סבבה משלוש.

שחקן שקשה לי למצוא אותו לרוב בסיבוב הראשון אבל אולי טום טיבדו ישמח לקבל אליו מגן כה איכותי ולהכניס אותו התקפית באיזשהו תפקיד. לניקס יש עוד בחירה כאן שאולי תצא לטרייד, אך אין כאן שחקנים קלאסיים שהם "ניקסיים" שמוכנים לתרום מיידית, אולי חוץ מקוון מקולר.

סגנון: הרב ג'ונס עם אתלטיות של ברנדון קלרק

25. הניו יורק ניקס – ייבס מסי,  גובה: 0'7, משקל: 235, מוטת ידיים: 5'7, ביילור, בן 20.01

סטטיסטיקה: 22.9 דקות, 16.8 נק' (0.61, 0, 0.62), 8.8 ריב', 0.6 אס', 0.9  חט' 2.4 חס' 0.622 TS%

סנגור: – לא יודע מה יש במים של קמרון, אך מיסי (יש להגות כמו מיסי אליוט ולא כמו ליאונל מסי) הוא סוס פסיכי בגובה 7 פיט ומוטת ידיים של 5'7. – מזכיר את ג'יימס וויסמן של התיכון. בעיקר מסיים התקפות סביב הסל ומנקה לוחות. כמעט 3 ריב' בהתקפה ו-3 בלוקים מראים שחקן שקשה להרחיק מהטבעת. – הראה הרבה קפיצות לאורך השנה. סיים עם טאץ' לא רע באזור הטבעת. היה חלק מהקבוצה המוכשרת של ביילור שסיימה שלישית אך עפה בסיבוב השני מול קלמסון.

קטגור – כרגע שחקן קצה ספסל בליגה. יצטרך פוינט גארד שיסדר לו מבטים בצבע. – הטיימינג השתפר, אך עדיין זקוק לעוד חצי שנייה להעמיד חסימה לגארד.

מיסי הוא פרויקט. אך הניקס התקשו מרגע שמסדר הפצויים לקח גם את רובינסון גם את רנדל וגם את הארטשטיין. כשאננובי כבר לא יכל עוד הם שיחקו כדורסל גמדים כמו של פיני גרשון. מיסי יכול להתפתח בשקט כריבאונדר וצולל צבע טוב בלי שום לחץ להציג תוצאות מיידיות. הסגל של הניקס יחזור להיות עמוק מאוד אחרי שהמסדר הפצועים יחזור לשחק. השמועה אומרת שרוביסון בדרך לטרייד מה שעוד מחזק אופציה זו.

קפלה, ברונו פרננדו

26. וושינגטון וויזארדס (מהקליפרס) – קרלטון (בוב) קרינגטון, PG, גובה: 5'6, משקל: 190, מוטת ידיים: 8'6 , פיטסבורג, בן 18.9

סטטיסטיקה: 33.2 דקות, 15 נק' (0.41, 0.322, 0.785), 5.64 ריב', 4.4 אס', 0.7  חט' 0.2 חס' 0.53 TS% חס' 0.596 TS%

הסנגור: – גארד צעיר אתלטי ודינמי, עם צעד ראשון מהיר ויכולת לשנות מהירויות סטייל הרדן, בעל פוטנציאל קליעה טוב – מוסר טוב, מצטיין בהרמת אליאופס בפיק-אנד-רול. בכלל שחקן סבלני למרות מהירות טובה עם הכדור. אוהב לשמור את הכדרור סטייל סטיב נאש עד הרגע האחרון. אוהב לקבל את הכדור בתנופה ובשביל זה ב-NBA יצטרך חסימות גבוהות יותר

קטגור: האחוז בקליעה לא נראה טוב למרות שהמכניקה נראית טוב. ממש מכל הטווחים. זה לא רק משלוש. גם מהמיד ריינג'. מסיים לא טוב בטבעת למרות האתלטיות והגובה כגארד, חסר שיווי משקל ונראה מפחד לייצר מגע. לא סופר משפיע מבחינה הגנתית.

בוב קרינגטון הוא גארד מעניין. הראה ניצוצות בפיצבורג שגרמו לסקאווטים רבים להצהיר שהוא יכול להיות הדבר הבא. קשה לי להשוות אותו למישהו עכשוי בליגה, אבל הוא מזכיר את רכבת ההרים סביב "בונס" היילנד שתחילה היה נראה כמו מציאה מדהימה ולאחר כמה שנים נראה כמו עוד גארד שמחפש דקות ברוטציה. הוא צעיר מספיק בכדי להצדיק את הבוסריות ואם יש קבוצה שזקוקה לקסם בעמדת הגארד זו הוויזארדס. בוב הוא פנומן שצמח לגובה בשלב מאוחר בחיו ועוד רחוק מלהבין מה הוא מסוגל לעשות. זו הסיבה שעוד אין לו משחק פלוטרים או לייאפים של גארדים שצמחו לתפקיד גארד מוביל. לדעתי הוא אחד הפרוספקטים הכי לא צפויים בדראפט הזה. סם ויסיני, מומחה דראפט מאוד מוערך טוען שייבחר בטופ 10 ורואה אותו כפרוספקט השמיני בדראפט. באמת ניסיתי להישאב לתופעה ולנסות לתת להיילייטס להשפיע עליי. אבל גם צפיתי בו פעמיים מול דוק השנה ופעם מול וירג'יניה. שתי הגנות אמיתיות ומפחידות והוא נראה לא שייך. ההיי שלו גבוה והלאו לא פחות. התנודתיות הזאת היסטורית פחות מתממשת. אך שוב. הילד צעיר מאוד, בעל מידות נהדרות, אתלטי ויצירתי.

סגנון: אין לי. משהו התנועה מאוד מזכיר את בונס היילנד, אך המשחק שלהם די שונה.

27. מינסוטה טימבוולבס – טיילר קולק, PG, גובה: 1'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 3'6, מרקט, בן 23.14

סטטיסטיקה: 33 דקות, 16.7 נק' (0.5, 0.39, 0.85), 5.35 ריב', 8.4 אס', 1.7  חט' 0.2 חס' 0.600 TS%

סנגור: – עוד סיניור "זקן" בן 23. אבל איזה פוינט גארד כיפי. שולט נהדר על הנעשה במגרש ויודע להוציא כל סוג של מסירה אפשרית. – אומנם קטן אבל סופר ערמומי. מנהיג על המגרש עם הרבה מובים של מקצוענים. לא בא לי לשלוף כריס פול או מייק קונלי. אבל פשוט שטיקים קטנים של עצירת קצב השהייה וראייה של כל השחקנים סביבו. – שמאלית קטלנית מבחוץ. קולע סביב ה-40% משלוש

קטגור: – מהירות מוגבלת משהו. מקווה שלא יהיה ג'ארד באטלר 2. או קנדי צ'נדלר – יהיה חייב להפוך למגן חכם מכיוון שיהיה בחיסרון אתלטי ברוב המפגשים שלו עם גארדים בליגה. אולי הפיזיות שלו תסייע לו

מצד אחד קשה לי להגיד שהוא סוגר פינה לוולבס בעמדת הפוינט גארד המחליף כאשר קונלי מזדקן וכשהוא לא היה על המגרש הבלאגן חגג. קולק לא בטוח יצליח מיידית להיכנס לרוטציה העמוסה של הוובס אבל הסיכוי שלו גם לא רע.

סגנון: שאראס לייט. מי שזוכר את ימיו של שאראס במכבי וברצלונה יתקשה שלא למצוא את הדמיון. וייב של שחקן יורוליג, של פעם, אבל לא במובן הרע.

28. דנבר נאגטס – קווין מקולר, SF, גובה: 6'6, משקל: 200, מוטת ידיים: 9'6, קנזס, בן 23.17

סטטיסטיקה: 34.2 דקות, 19.3 נק' (0.45, 0.333, 0.805), 6.32 ריב', 4.3 אס', 1.6  חט' 0.4 חס' 0.56 TS%

סנגור: – שחקן הגנה דומיננטי, בעל אורך בעמדת הכנף, המשחק עם קשיחות IQ כדורסלני גבוה, תנועות ומיקום. – ריבאונדר מצוין לגודלו, אינסטינקטים הגנתיים יוצאי דופן, צופה מסירות ומשבשים את המשחק של היריבות. – הקליעה בתהליך שיפור מתמיד אבל זה עדיין לא זה. הוא כבר בן 23, כך שאני לא יודע לאיזה רמה יגיע. מניח שברמה הבאה בעיקר יוכל להתרכז בקליעה סטטית יותר.

קטגור: לא השחקן הכי אתלטי, אולי אין לו הרבה מקום להתפתחות נוספת. שחקן מאוד מגובש. שחקן התקפי מנצח, אך מה הוא עושה כרול פלייר טוב מאחרים בליגה אם הוא לא דומיננטי עם הכדור. הקליעה עדיין סטריקית, הפציעות שלו לא עזרו למצוא קצב. הקליעה במגמת שיפור משנה לשנה. אבל האם היא קרובה לקצה היכולת? האם זה מי שהוא? הקפיצה בשיפור בגיל 23 היא משחקן שלא היה לו מה לחפש בליגה לשחקן שנראה מתאים להרבה רוטציות. האם זוהי עונה חד פעמים ולא גרף שיפור מרשים? אלו שאלות לגטימיות שמשאירות אותו מחוץ לסיבוב הראשון עבור רבים.

הטימברוולבס לאחר סדרה אחת לפנתיאון סידרה ליוקיץ' הרבה יותר זמן הקיץ למירוצי סוסים. חלק מזה קשור באופי מהספסל שנעלם עם עזיבתם על ג'ף גרין וברוס בראון. הנאגטס הביאו שנה שעברה 2 קלעים שיחד עם הקפיצה שציפו בפייטון ווטסון. הנאגס בסוף נתקעו עם ג'אמל מורי בסדרה רעה וחוסר יכולת להעמיד שומר רציני בכנף שהוא קצת פחות בנוי מארון גורדון. מקולר הוא מגן נהדר לעמדות הכנף שיכול לעבות את ספסל האלופה לשעבר ולייצר מהלכים מנצחים בסדרת פלייאוף. הוא לא ילד וכמו רבים מבני דור הקורונה, ניצל את כל 5 השנים שניתנו לו אחרי שעבר מטקסס טק לקנזס. הוא גם יכול להוות סוג של מנהיג לחמישייה השנייה של הנאגטס ולשחק לצד כריסטיאן בראון, יוצא קנזס נוסף.

סגנון: כל שחקן שהוא אולר שווצרי אול ארואנד הופך להשוואה לניק באטום. אבל משהו במקולר באמת מזכיר אותו.

29. יוטה ג'ז (מהת'נדר) – דיירון הולמס, PF, גובה: 10'6, משקל: 221, מוטת ידיים: 1'7, דייטון, בן 21.76

סטטיסטיקה: 32.5 דקות, 22.6 נק' (0.54, 0.39, 0.71), 9.42 ריב', 2.9 אס', 1  חט' 2.3 חס' 0.627 TS%

סנגור: – שחקן סופר דומיננטי השנה בדייטון אחרי 2 עונות ראשונות בהן טיפס ומיצב את עצמו כשחקן מכללות מצויין. גרף השיפור הוא סימן נהדר לשחקן שנשאר במכללות – סיים את השנה עם שיפור מהמם ל-3 מ-31% בפחות מזריקה למשחק ל-38% על כמעט 3 זריקות – שיפר את העזרה שלו בהגנה ואת היכולת למצוא את חבריו במשחק תנועה

קטגור: – שיחק בליגת ה-A10 החלשה. הרבה מהיכולת שלו לשחק כסקורר הוא לנצל את הגובה והכוח שלו. ב-NBA יתקשה לסיים עם הסבסובים הנמוכים האלה. עלול לחטוף בלוקים. בדומה לאובי טופין שחגג על מתחרים חלשים ונראה כמו סטאר בטוח. – הזריקה נחמדה, אבל אני לא רואה אותו כמרווח מגרש. במיוחד בטווח NBA

יוטה צריכה עיבוי לקו הקדמי, במיוחד מהספסל כאשר הולמס בהחלט יוכל לשחק גם בעמדה 5 ב-NBA. הולמס כישרון לא רע ואני הרבה יותר סקפטי לגבי עתידו מלא מעט מוקים הרואים בו בחירה בין 15-20.

סגנון: פרשס אצ'ואה

30. בוסטון סלטיקס – טיילר סמית', PF, גובה: 11'6, משקל: 224, מוטת ידיים: 1'7, ג'י ליג איגנייט, בן 19.54

סטטיסטיקה: 22.2 דקות, 22.2 נק' (0.48, 0.36, 0.73), 8.27 ריב', 2.1 אס', 1.3  חט' 1.5 חס' 0.612 TS%

סנגור: צמח פיזית בשנתיים האחרונות. הוא כעת 11'6 אמיתי עם גוף סופר חזק ואתלטי. מאוד תכליתי בגישה שלו למשחק. בדרך כלל מקבל כדור ויוצר מהלך. לא מהסס הרבה היה חלק מהשיט שאו בג'י ליג והחל את העונה נוראי, אך בשלבים המאוחרים נראה הכי מוכן וטוב כמקצוען. קליעה לא רעה בכלל מבחוץ. ג'אמפ נקי מטווח NBA שזה אחד מיתרונות הג'י ליג. לדעתי יכול לשחק סנטר בעתיד אבל היכולת שלו לשחק כמו ווינג מעניינת.

– פרוספקט גולמי מאוד. – יש שם חורים ביסודות הכדורסל שלא תוקנו בג'י ליג כמו בוקסינג אווט, עבודת רגלים הגנתית ובכלל ירידה לפרטים שקורית כשיש מאמן טוב באווירה תחרותית. כמו במקרה לנארד מילר במינסוטה שרק שנה הבאה כולכם תגלו כמה הוא מוכשר, צוות האימון יצטרך שנה שלמה נוספת בג'י ליג תחת צוות האימון הזוטר של הקבוצה להשכיח את הרגלים הבזויים שהוכנסו ב-AAU בתיכון ובאגנייט.

הסלטיקס יכולים להרשות לעצמם בחירת אפסייד שניתן יהיה לבשל בג'י ליג לשנה-שנתיים. ייתן להם עוד גבוה לרוטציה כאשר פורזינגס הוא בעל רגלי זכוכית והורפורד למרות הפלייאוף המדהים כבר ממש על האדים האחרונים.

סגנון: זוכרים את התקופה לפני כעשור שהליגה התמלאה בגבוהים רזים וניידים? סוג של רשון הולמס, קיון קלארק, סטורמייל סוויפט וכדו'