אני שבור ממחזור הדראפט הזה. בדרך כלל עד שלב זה של העונה אני מוציא לפחות ביג בורד אחד ומוק דראפט מושקע. גם השנה עשיתי זאת…זאת אומרת בראש שלי, ואחר כך מאוחרי הקלעים, אבל כתבתי ומחקתי עד שמצאתי את עצמי מיואש. האם זו השנה הראשונה בה אזרוק למרכז החדר את המחשב הנייד, אגש לג'ריקן הבנזין ואצית מדורת ל"ג בעומר מוקדמת ,תוך כדי צחוק מתגלגל של בן אדם שבור?

ואז נזכרתי בראיון ישן שעשיתי עם מנחם לפני כמה שנים טובות. שאלתי אותו בין לבין השאלות על כדורסל כיצד הוא מצליח לכתוב ללא הפסקה. איך הוא לא נתקע בראש של עצמו כאשר כלום לא יוצא באופן קוהרנטי. הוא ענה לי שהוא פשוט כותב. בלי לחשוב, בלי לסגנן, הוא פשוט מוציא את מחשבותיו באופן הכי "רגיל" שהוא יכול.

אז אלו המחשבות שלי על דראפט 2024 ברגע זה. ממש עכשיו כאשר האצבעות העייפות והנפוחות שלי מכות על המקלדת במאובקת.

נתחיל מהסוף. הלוטרי התקיים ביום א' ה-12.5 והביא עמו הפתעה אדירה. ההוקס!!! ששיחקו בפלייאין זכו בלורי כאשר סיכויהם לזכייה היו 3%. מצד שני דיטרויט זו שנה שלישית רצופה מוצאת עצמה מחוץ לכדורי הפינג-פונג אל עבר המקום החמישי המאכזב. ping-pong balls don't lie

הדראפט עצמו יתחלק השנה לשני ערבים רצופים. בליל ה-26.6 בברקלי סנטר יתקיים רק הסיבוב הראשון. הסיבוב השני יחול רק למחרת בסטודיו של ESPN בניו יורק. אני מניח שהמטרה היא לעורר את הסיבוב השני המת כאדר הקומישינר סילבר מתחפף והקהל הולך הביתה או עומד בתור לנקניקיות. זה גם יכול לייצר מחשבה אמיתית אצל קבוצות במי לבחור לאחר ניתוח הסיבוב הראשון או חשוב יותר, לעורר טריידים אופציונאליים.

בין ה-13.5 – 19.5 – ייערך הקומביין שימדוד את השחקנים שיגיעו ויתקיימו משחקי ראווה של פרוספקטים שונים שינסו להרשים את צוותי הקבוצות. המדידות החלו כבר ביום הראשון, כאשר הליגה מחייבת נרשמים השנה להימדד לפני ערב הדראפט. אני כרגע פחות מתייחס לקרקס סביב הקומביין בעיקר סביב ברוני ג'יימס שמקבל יותר זמן מסך מהטופ 5 יחד. אם קבוצה רוצה לבזבז עליו סיבוב שני במחשבה שמשפחת ג'יימס תעזוב את חיי הפאר ב-LA ותעבור לאיזה חור, שיבוסם להם.

ה-16.6 הוא התאריך האחרון בו יוכלו פרוספקטים לפרוש מהדראפט ולחזור למכללות\קבוצות שלהם

זהו סיימתי עם המנהלות.

אז איפה היינו? אני לא מצליח לכתוב שום דבר חכם על המחזור הזה. אני פליפר, מתהפך כסטייק, נע עם הרוח, אומר לכולם שהם צודקים. האם אני חושב כמו הרוב שזהו מחזור חלש? תלוי. אני חושב שקשה לצפות בדיוק מי ייפרוץ, אך אני לא חושב שרמת הכישרון נמוכה או שהשחקנים בלוטרי היו נבחרים נמוך בהרבה בדראפטים קודמים. אולי חסר איזה טופ-דוג יוצא דופן שמסובב ראשים, אבל בעיני, פשוט ישנם הרבה שחקנים חצי אפויים או בעלי סימני שאלה שנשמח לגלות שהם ענו עליה בהמשך הקריירה. אני גם חושב שהליגה חווה אינפלצית שיא של כישרון צעיר כאשר מבנה השכר בנוי באופן שיעודד להשאיר צעירים "זולים" במורד הסגל, כך שהיכולת של לא מעט שחקנים כאן לפרוץ רוטציות יהיה לא קל.

טוב עוד שנייה אתם מנגנים דואטים של אבי ביטר ועופר לוי ובוכים בחושך. אז בואו נזרע קצת אופטימיות ונתחיל. כרגיל כל הסטטיסטיקות מנורמלות ל-36 דקות, אך הוספתי את דקות המשחק כדי שתבינו אם היו משמעותיים ברוטציה. בסוגריים ליד הנקודות בסוגריים זה האחוז מהשדה, אחוז משלוש, אחוז מעונשין. TS% למי שפחות בעינייני סטטיסטיקה משמעו אחוז משוקלל הנותנים משקל מתאמים לזריקה מ-2, זריקה מ-3 וזריקת עונשין. בנוסף, סגנון מתייחס לצורת המשחק, מבנה גוף וכד'. אין זו השוואה מבחינת יכולת או פוטנציאל. לא להתרגש ולהתעצבן לשווא. שמתי לי למטרה לא לכתוב דוראנט, קוואי, לוקה או וומבי בשום השוואה כי אלו מרגיזים.

בנוסף השנה יש אוסף עצום של לבנים אמריקאים שמגיעים לליגה. בואו נראה כמה מהם אני מצליח להשחיל לסיבוב הראשון.

בבחירה הראשון האטלנטה הוקס בוחרים ב:

1. אטלנטה הוקס – אלכס סאר, PF/C, גובה: 1'7, משקל: 217, מוטת ידיים: 4'7, צרפת, בן 19.06

סטטיסטיקה: 17.2 דקות, 20.3 נק' (0.50, 0.31, 0.71), 9.21 ריב', 1.9 אס', 1  חט' 2.7 חס' 0.569 TS%

סנגור: – הניידות שלו מאפשרת לו להפוך לנכס הגנתי כמו: אוון מובלי או דרק לייבלי – יש רמזים לקליעה, יש שיפור בטאץ'. – מגן טבעת מצויין בליגה אוסטרלית קשוחה וגבוהה – כשיקבל כבוד מהזברות יוכל להשליט סדר הגנתי מהצד החלש. בין אם לצד סנטר או כסנטר חופשי – בהתקפה בעיקר יהיה נשק טקטי שצולל לטבעת ומושך מגנים, אך ההצדקה לבחירה ראשונה היא השליטה של סאר בכדור ובראיית המשחק שלו. לדעתי נראה ממנו קפיצות מהירות ברמה ברגע שייקבל קצת הזדמנויות לייצר תחילה מההיי פוסט או מדריבל הנד אוף.

הקטגור: – החלק ההתקפי ייקח קצת זמן. – חסר לו רוע בריבאונד. מצפייה בו ציפיתי ליותר קרבות על הריבאונד מול נמוכים ממנו. אולי זו הייתה החלטה טקטית של מאמנו בפרת' – חלש פיזית. המשקל יעלה באופן טבעי, רואים ברוחב הכתפיים שעוד יתמלא. השאלה האם יוכל להגיע לאזור ה-225-230 כדי שבאמת יוכל לעמוד מול סנטרים קצת יותר גדולים. – הקליעה היא עניין של פוטנציאל. אם היא תישאר בינונית אז התקרה שלו מוגבלת בהרבה.

אלכס סאר, (אחיו – הסנטר אוליבייה סאר שיחק ב-OKC) צרפתי בינ"ל שמשחק בפרת' האוסטרלית הוא עוד תוצר של אוברטיים עילית אחרי מסע בליגות הנוער של ריאל מדריד. סאר, הוא חלק מנוער צרפתי מוכשר שעלה על הראדר מזמן אך הוא טיפס במעלה לוחות הדראפט בעקבות הופעות חזקות של פרת' מול G League Ignite לקראת סוף 2023 ולא הביט מאז לאחור. אטלנטה קבוצה די מפורקת כאשר מי שנראה בטוח בסגל אלו דג'ונטה מורי וג'יילן ג'ונסון. הבחירות האחרונות של אטלנטה לא הבריקו. אפסייד זה שם המשחק. יכול להיות שנראה חבילה שלוקחת את טריי יאנג והבחירה הראשונה בשביל להביא שחקנים יותר מבושלים, אך הייתי נזהר עם זה אם אני אטלנטה. השוק לכוכבים שבאמת משנים את המשחק לא גבוהה. יאנג שחקן אדיר התקפית אך הוא לא מצדיק את השיטה ההליוסנטרית סביבו כמו לוקה והוא מצריך יצירתיות גבוהה בהחבאתו בהגנה (למרות שבשקט השתפר העונה).

2. וושינגטון וויזארדס – ניקולה טופיץ', PG,  גובה: 6'6, משקל: 200, מוטת ידיים: 0'7, סרביה, בן 18.77

סטטיסטיקה: 33.8 דקות, 19.6 נק' (0.52, 0.26, 0.86), 3.83 ריב', 7.6 אס', 1.1  חט' 0.2 חס' 0.599 TS%:

סנגור: -פוינט גארד טהור מהסוג שעושה קאמבק בליגה. בנוסף גם גבוה וחזק פיזית. – ללא מהירות מסחררת מגיע לאן שרוצה על המגרש ומסיים ברמה גבוהה עקב ידיים סופר ארוכות. – קליעת העונשין והמשחקים האחרונים עד הפציעה מרמזים על קלעי טוב בהרבה ממה שנראה מהסטטיסטיקה.

הקטגור: – הפציעה שהשביתה אותה 5 חודשים בברך שמאל, הדאיגה אך לאחר קמבק קצר, שוב נפצע בתחילת גמר הליגה האדריאטית. פציעה לא חמורה, אך העונה שלו הסתיימה. – ההגנה מדאיגה מעט, אך הוא ממש אורך לפוינט גארד, כולל ידים ארוכות. יהיה אפשר אולי להסוות אותו על ווינגים – הקליעה לשלוש לא נכנסת בעקביות, אך המכניקה מושלמת מהמשפחה הסרבית (דומה לזו של בוגדן).

ניקולה טופיץ', הסרבי הצעיר בן ה-18, בנו של מילנקו טופיץ' שחקן עבר סרבי, היה מהשחקנים הבולטים של מגה בסקט הסרבית (הושאל מהכוכב האדום) כאשר כיכב בליגה האדריאטית, אחרי שכיכב בליגה האדריאטית, חזר לכוכב האדום כאשר כולם התרגשו לראות את היהלום משחק ביורוליג. הוא נפצע מיד אחרי 2 משחקים וישב 5 חודשים בחוץ. לאחרונה חזר לשחק, נראה טוב יותר ומיד נפצע שוב. היתרון האדיר שלו הוא שהיסודות כדורסל שלו כל כך משובחים (ראיית משחק, תנועה ללא כדור) כך שלא יהיה חייב להיות פוינט גארד מיידית. אך המצב בוויזארדס כה רע בקו האחורי, שאולי יזרק מיד לבריכה כדי לשחק ליד ג'ורדן פול, קייל קוזמה, בילאל ודני לסירוגין. בכלל נראה שקבוצות שהשקיעו בקומבו גארדים בגלל שחשבו שהם רכזים תקועים. מכיוון שקשה לצוות אותם עם פוינט גארד אמיתי לרוב. הפיתרון הוא לשחק לצאת פוינט גארד גבוה יותר שעושה קרוס-מאצ'ינג בהגנה כששומר על ה-SG והקומבו גארד על הפוינט גארד של היריבה

סגנון: בין מיצ'יץ' לקייד

3. יוסטון רוקטס (מהנטס) – סטפן קאסל, PG/SG, גובה: 6'6, משקל: 190, מוטת ידיים: 8'6, יוקון, בן 19.54

סטטיסטיקה: 27 דקות, 14.8 נק' (0.47, 0.27, 0.76), 6.27 ריב', 3.9 אס', 1.1  חט' 0.7 חס' 0.551 TS%

סנגור: – ווינר מוכח. הגיע לקבוצה אלופה והצליח להביא את עצמו לסגל סופר מוכשר ללא פחד להתחרות על דקות משחק – מגן נהדר וארוך שיכול לשחק בין עמדות 1-3 בקלות. גם מגן קבוצתי טוב. נותן עבודה עם מנוע טורבו – נכון שהוא לא PG במובן הקלאסי, אך הוא מוביל כדור טוב ויודע להביא את הכדור למקומות הנכונים. ראיתי השוואות למרקוס סמארט. הוא הרבה פחות צ'אקר ממנו ויודע לכבד היררכיה או כישרון נוסף בקבוצה

קטגור: האם שחקן שנבלע בקבוצה טובה בהכרח יכול היה לקחת קבוצה קטנה רחוק? שאלת ג'יילן סאגס (שהשנה דווקא פרץ). – האחוז משלוש בקבוצה אלופה בה היה לו חוסם אדיר לידו והמון תנועה מדאיג. נכון שהרבה נתלים על ה-76% שלו מהעונשין. בניגוד לטופיץ' שחווה הגנות אירופאיות מציקות, קאסל הראה יותר מדי ימים של ידית לא מכוונת בזריקות חופשיות. לטוב ולרע הוא לא הכריח את הזריקה, אך בעיני זה ממצב אותו קצת כשחקן משלים כרגע.

האלוף הטרי טיפס לא מעט במוקים. המומחים שאוהבים אותו מדברים עליו כשחקן שמביאים לקרבות פלייאוף. בעל גוף של ווינג, קשוח, לא עושה הרבה טעויות, פיזי בטירוף, ראיית משחק טובה ובעיקר נותן וויב קבוצתי טוב של שחקן שלא מצריך את הכדור ביד. ליוסטון כביכול לא חסר כלום. שמעתי על כאלה התומכים בדונבן קלינגון הענק שייכנס ליד שנגון. זו טעות נוראית במיוחד עם הקפיצה של ג'בארי סמית'. הרוקטס צריכים כעת שחקנים שמקדמים אותה לכיוון הפלייאוף. ווינרים עם מוח כדורסלני על הכתפיים. קאסל (מבטאים כמו ארמון באנגלית) יוכל לשחק פוינט גארד משותף עם וואן פליט כשאמן ת'ומפסון שברוקטס בעיקר נע כשחקן חופשי, יוכל לנוע לעמדות 2-4 לפי הצורך בגלל הפיזיות העצומה שלו

סגנון: מארקוס סארט פוגש את טייריס מקסי? לא מצליח למצוא פגיעה. התנועה שלו לקבלת כדור והפלוטרים מזכירים לי קצת את מקסי אך מבנה גופו והshiftiness שלו מתאימים יותר לגארדים מוצקים כג'רו הולידיי וסמארט.

סן אנטוניו ספרס – רוב דילינגהם, PG, גובה: 1'6, משקל: 165, מוטת ידיים: 2'6, קנטקי, בן 19.37

סטטיסטיקה: 23.3 דקות, 23.5 נק' (0.48, 0.44, 0.80), 4.48 ריב', 6 אס', 1.5  חט' 0.2 חס' 0.595 TS%

סנגור: – אחד הפוטנציאלים הכי גדולים לעשות אולסטאר מהחבורה הזו – אני רואה את הפליימייקינג גם כשהוא לא תמיד בוחר בכך. – סקורר סופר משובח ברמת המכללה. שליטה בכדור, פלוטרים בשני ידיים, מיד ריינג' בעלייה מכדרור, סיומות בצבע – אתלט טוב ממה שחושבים, כיאה למסורת בקנטקי. עכשיו שכולם יודעים שהוא 1'6 ולא 3'6, הדאנקים שלו נראים מאוד מרשימים. המהירות שלו ושינויי הכיוון נהדרים. יש לו מובים בתוך הצבע שמזכירים את קיירי

קטגור: – הגנה, אבויה! האיש שהתאמן עם האחים ת'ומפסון באוברטיים עילית לא נדבק בשום דרך. ואני לא מדבר על פיזיות אלא מין חוסר אכפתיות. – אם כבר דנים בפיזיות, מילא להימדד נמוך, אך 165 פאונדס? זה כבר טריטוריית טריי יאנג. לחדר המשקולות מיד. לא מתרגש כי דא'רון פוקס הגיע לליגה 172 פאונדס ולדעתי קרוב ל-190 בשנים האחרונות.

רוב דילנגהאם, הרכז המחליף מקנטקי, הוא בחירה מאוד שנוייה במחלוקת בטופ 5. אבל נמאס לי לפספס פוינט גארדים של קנטקי. הגיע לקנטקי בתוך סקורר חסר מצפון מאובאטיים עילית. קאוץ' קאל בהחלטה מעניינת שהצילה לו את הקריירה, העלה אותו מהספסל יחד עם עוד פרוספקט, ריד שפרד, ושנייהם יכלו לשחק כמו שהם אוהבים מבלי להתחשב בסוללת הפרוספקטים והוותיקים שעלו בחמישייה. דילינגהאם מאוד הזכיר את דאריוס גארלד בחלקלקות והבעלייה לזריקה סופר מדוייקת. אך גם הצליח לשפר את יכולת הריכוז שלו תרתי משמע. גם ביכולת להישאר מפוקס וגם יעני פליימייקינג. הספרס זה המקום המושלם עבורו. הם פיללו לפליימייקר שגם ישים את הכדור בידים של וומבי במקום הנכון, אך גם יוכל לקחת על עצמו את המשחק. למרות שקנו לספרס את רוב מאמני הפיתוח בשנים האחרונות, זה עדיין בית ספר מצויין לכדורסל.

סגנון: נישאר בקנטקי, מאליק מונק עם כדרור?

דיטרויט פיסטונס – ריד שפארד, SG, גובה: 3'6, משקל: 187, מוטת ידיים: 3'6, קנטקי, בן 19.9

סטטיסטיקה: 28.9 דקות, 15.6 נק' (0.54, 0.52, 0.83), 5.11 ריב', 5.6 אס', 3.1  חט' 0.9 חס' 0.699 TS%

סנגור: – הילד הלבנבן הוא לא מה שנראה. לא עוד לבן עם קליעה אבסולוטית משלוש. איכויות אתלטיות יוצאות דופן. אל תאמינו על אלו המפחדים עליו כמגן. נכון שהוא לא לו דורט, אך הוא חסר פחד, בעל אינסטינקטים נהדרים להגיע לכדורים ואפילו חוסם מדי פעם קלעים. – אם נצלול למספרים מתקדמים מבחינת BPM של כל הגארדים שהיו וואן אנד דאן בקנטקי יש של שפרד הכי גבוה עם 11.9. אחריו גמאל מורי (9.5), דווין בוקר (9.4), SGA (9), טיילר הירו (8.9), פוקס (8.2). זאת לא חברה רעה להימצא בה – הקליעה שלו תפתח דלתות לדקות המשחק השאר יגיע כבונוס. – לא ארוך ידיים אך יש לו גודל מינימלי לשחק ליד פוינט גארד במיוחד עם הוא גבוה… – עלול להתפוצץ בכול ערב נתון. כשהקליעה מתחילה לצלול זה תענוג והיא כמעט תמיד צוללת עם כ-50% משלוש

קטגור: היכולת לשמור על גארדים ב-NBA היא משימה קשה. נכון שאפשר יותר להרביץ מפעם, אך עדיין עבודת הרגליים צריכה להיות טובה. הכדרור בסדר, אך אני מתקשה לראות אותו כגארד מוביל. נעלם בטורניר במשחקים האחרונים

שפרד הוא לא סטף קרי. אך יש לו איכויות שפשוט קשה לשים את היד עליהם. הוא משחק בקבוצה עמוסת כל טוב, אך כשהוא על המגרש קורים קסמים. הפיסטונס זקוקים לקליעה וכולם חושבים שהם יקחו כאן את ריזאשה או ווינג קולע. אך אני חושב שהגיע הזמן להגיד שלום לג'יידן אייבי מכיוון שהקריירה שלו לא תגיע לגבהים ליד קייד. קייד צריך קליעה אבסלוטית לידו והוא מספיק גבוה כדי שריד יוכל לשמור על רכז היריבה. אסאר תומפסון באמונתי המלאה לא יחזור אותו השחקן שנה הבאה. האחים הם סוסי עבודה. הוא חוזר עם קליעה סבירה של 30% משלוש לפחות כבר בשנה הבאה. אני דווקא אהבתי את סימונה פונטקיו בעמדה 4 ליד דורן ולא רואה איפה סטוארט נכנס. ריד מרגיש פשוט נכון לסיטואציה שם ויש לו עוד המון אפסייד.

סגנון: ג'ימר פרדט פוגש את ג'יילן ברונסון (במיד ריינג')

6. שארלט  הורנטס – זאקרי ריזאשה, SF, גובה: 8'6, משקל: 202, מוטת ידיים: 11'6, צרפת, בן 19.11

סטטיסטיקה: 22 דקות, 16.5 נק' (0.44, 0.35, 0.74), 6.22 ריב', 1.5 אס', 1.3  חט' 0.5 חס' 0.581 TS%

סנגור: -ווינג גבוה ודי אתלטי שנראה כבר עכשיו כקלעי לא רע בתנועה וחותך נהדר לטבעת. רמיזות ליצירת מהלכים עם הכדור ביד. – המכניקה מצויינת, למרות הנפילה בחודשים האחרונים באחוזים משלוש. אמנם שיחק ביורוקאפ ובליגה הצרפתית, אך הראה תוצרת ברמה גבוה כאשר רק לאחרונה חצה את גיל 19. זה יותר ממה שניתן לומר על קולבלי שנבחר שביעי שנה שעברה. – קליעת המיד ריינג' בקמבק מרשים בליגה, ריזאשה יהנה מכך מאוד. – שומר אישי לא רע בכלל לגילו. הפוטנציאל שלו להתפתח בתחום זה גבוה. מהמר טיפה בחטיפות, אך זה נפוץ בגילו

– ווינג שלא יכול לייצר מצב קליעה לעצמו יש לא מעט בליגה אחרי שקבוצות אספו אותם לאורך השנים. אלו שמקבלים זמן משחק כמו קאם ג'ונסון למשל, חייבים להיות קלעי תנועה ברמה מאוד גבוהה על מנת להצדיק שכר גבוה וזמן משחק. בבחירה 1-2 כפי שנמצא במוקים מסויימים זהו סיכון גבוה. בבחירה שישית כבר לא נורא. – האתלטיות שלו לא קפצה מהמסך כפי שקרה עם קולבלי. אני פחות דואג מכיוון שהליגה הצרפתית מאוד אתלטית בכנפיים ביחס לרוב הליגות האירופאיות. אך הוא כן מספיק זריז וקליל כדי לתקוף זריקות עם כמה כדרורים

לא אשקר, יש דיבור על דיטרויט שמאוד מחוברת לראיון של שחקן שלא זקוק לכדור ויכול להשחיל מרחוק. אך בניגוד לבוגדנוביץ שעבר בטרייד לניקס, ריזאשה לא יהיה חור בהגנה. מצד שני פיתוח השחקנים בפיסטונס לא העיף לי את הסכך והפעם האחורנה בה לקחו צרפתי מהיורוקאפ בטופ היה זה קיליאן הייז שבעיקר שבר לבבות מחוץ למגרש אך עליו לא השחיל כלום. הניסוי של שארלוט עם ברנדון מילר לעומת זאת היה מוצלח ויש מצב שינסו לשחזרו. נכון שלאמלו נפצע כבר באופן די קבוע, אך לאמלו את מרק ווילאמס היה צמד טוב ולצופף בכנפיים עם ברנדון מילר ועוד ווינג גבוה (במקרה שברידג'ס לא נשאר) זה אחלה אופציה. אבל גם אם לא ייעלה בחמישייה ייתן להם כלי חשוב מהספסל לייצב את עמדת הכנף.

סגנון מי שזוכר ג'סטין ג'קסון מ-UNC עם קצת ניק באטום הצעיר

7. פורטלנד טריילבלייזרס – דונובן קלינגן, C, גובה: 2'7, משקל: 280, מוטת ידיים: 7'7", יוקון, בן 20.23

סטטיסטיקה: 22.5 דקות, 20.8 נק' (0.64, 0.25, 0.58), 11.84 ריב', 2.4 אס', 0.8  חט' 4 חס' 0.637 TS%

סנגור: – סנטר עצום ממדים שסותם את הרחבות בכיסוי דרופ (סנטר יורד מטה). מנקה הכול ברמה שאין הרבה בליגה כיום. אולי קסלר, וומבי, צ'ט וגובר. – מוסר נהדר מהטופ ומפוסט אפ. – מגע רך באזור הצבע. קלע 64% מהשדה. לא בטוח שיש שם טווח NBA אך נזק בצבע ייעשה – מי שיתעמק, ישמע על התוצאות העגומות שלו באימוני הקומביין, בריצה האיטית, בגמלוניות. אנא התעלמו. מדובר בסוס שזכה פעמיים באליפות המכללות. שחקן כריזמטי שמביא עצמו למשחקים. את אימוני הקונוסים תשאירו לאחרים.

קטגור: – לא רואה אותו באף הגנת חילופים בליגה. במכללות הצליח להישאר עם גארדים מדי פעם. בליגה יהיה לו קשה ביותר. צריך קבוצה מתאימה סביבו לכיסוי דרופ. – חסר לו אקספלוסיביות. לא יודע כמה זה מכה, אך הוא לא שאק או מוטומבו הצעיר – המכיניקה בזריקה לא מבטיחה כולל מהקו.

קלינגן הוא הגנה בפני עצמה. הוא חוסם זריקות ברמה גבוהה שממזג את היכולת שלו לזנק למעלה בקו ישר כמו פלס ולהשתמש בידיו הארוכות להשליט טרור. בשלב מסויים, יריביו נמנעו מלהגיע לטבעת. הוא ריבאונדר אדיר וקיבל חינוך נהדר גם בבוקסינג אווט. יש לו תשוקה למשחק. הוא ווינר והוא יכול לשחק גם משחק פוסט אפ וגם להיות רולר לטבעת. שתי שאלות גדולות. במכללות לא באמת התמודד עם הספייסינג של ה-NBA בו יכולים לשים אותו על אי. אבל… הבלייזרס השנה נעו בין דאנדרה אין-טון לאייטון מהאיש שקרא לעצמו: "דומינאייטון" (מלשון דומיננטי). בלוטת החשק של האחרון מדאיגה. קלינגן יכול לייצר הגנה קשיחה יותר ומטרה בצבע שלא אלרגית למגע ויודעת למצוא נהדר קלעים וחותחים.

סגנון: טיילור הנסברו, רוי היברט עם ראיית משחק של נרקיץ'

8. סן אנטוניו ספרס (מטורנטו) – מאטס בוזליס, PF, גובה: 11'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 10'6, ג'י ליג איגנייט, בן 19.59

סטטיסטיקה: 31 דקות, 16.4 נק' (0.46, 0.26, 0.70), 7.66 ריב', 2.2 אס', 1  חט' 2.2 חס' 0.553 TS%

סנגור: – נמדד נהדר בקומביין. הניידות שלו היא שם המשחק. היכולת לנוע במרחב כמו גארד או ווינג שליטה נהדרת בכדור. יודע לחתוך לסל. מאוד יעיל בכדרור שלו. מגיע לטבעת ויודע גם לעלות למיד ריינג'ים במידה והטבעת חסומה – הקליעה שם בפוטנציאל. אני הרבה יותר סומך על הנתונים מהתיכון בהם קלע 40% משלוש מאשר ל-shit show שהיה בג'י ליג השנה. הזריקה נראית טוב. אך נראה לי שזה יותר כמו ווגנר בו הוא יכול לתפוס גל של קליעות מבחוץ, אך לא קלעי בווליום גבוה. – מגן טוב. נכנס לנתיבי מסירה מגן על הטבעת מול גארדים. לא נראה לי שיהיה חור הגנתי.

קטגור: – בתכלס, אין שום דבר שהוא עושה ברמה מאוד גבוהה. ווגנר למשל הצליח לפחות להפוך ל"פאוור דרייבר" לצבע ונהיה חזק מאוד פיזית. אולי זה הכיוון של מאטאס. – זה לא קללה להיות אולר שוויצרי, אך אם פעם חיפשו כאלה בחמישיות, יש להם יתרון דווקא על הספסל כנשקים טקטיים שסוגרים חורים.

הוריו, קריסטינה ואיידס, שיחקו שניהם כדורסל מקצועי בליטא, אך מאטאס עצמו אמריקאי ששיחק בסנרייז כריסטיאן אקדמי. הניידות והגודל שלו גורמים לחלק מהמוקים לחבר אותו לפיסטונס בבחירה-5. בעיני קבוצה כזו תעשה לו עוול. הוא חייב פוקוס ותפקיד מוגדר ממנו יוכל לצמוח. הוא צריך פיתוח ארוך בעיני, לפחות בשנה הראשונה. הספרס לא באמת ממהרים בשלב הזה. אלא אם וומבי ייתן קפיצה אדירה ויאוטט לבנייה מהירה יותר. כבחירה שנייה של הספרס הייתי משקיע באפסייד. אל תתרגשו מההילייטס. היו לו גם משחקים מאוד חלשים. יש שם הרבה עבודה.

סגנון: רציתי לכתוב גורדון הייוורד גבוה, אך קלטתי שהם פשוט דומים פיזית. הוא יותר פאולו באנקרו רזה לעניים

9. ממפיס גריזליס – רון הולנד, PF, גובה: 8'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 0'7, ג'י ליג איגנייט, בן 18.86

סטטיסטיקה: 31.9 דקות, 22 נק' (0.46, 0.24, 0.73), 7.56 ריב', 3.3 אס', 2.6  חט' 1 חס' 0.560 TS%

סנגור: – יש לו את כל המובים והאתלטיות של ווינג כוכב. הוביל את האיגנייט בכל הקטגוריות הסטטיסטיות – האתלטיות שלו מאפשרת לו להגיע די בקלות לטבעת ולסיים בשחקים. – מאוד אוהב את האינטנסיביות ההגנתית שלו. כביכול אין לאף שחקן ג'י ליג סיבה להשקיע הגנתית, אך ראו שהיה אכפת לו והראה הרבה ריכוז ותוזזת רגלים כששמר על ווינגים וגארדים

קטגור: – אגרסיביות עובדת גם לרעה. אני רואה אותו צובר פאוולים מהר בתחילת הקריירה. – אני לא קונה את השליטה בכדור. זה נראה נהדר במגרש פתוח אך חייב לעבור מסלול דומה לקומינגה בשליטה על האתלטיות, המהירות והכדרור – הקליעה נראית בסדר. פשוט לא נכנסת. עם עבודה קשה אולי יגיע לאר ג'יי בארט. – אם הוא לא כוכב, מה הוא עושה עבורך? כנראה שהגנה, ריבאונד ושעיטה במתפרצות.

אחרי ההתגלות של ג'י ג'י ג'קסון בעונת האנטומיה של הגריי(זליס), לקיחת עוד ווינג ארוך זה סיכון. אך הולנד נותן הרבה בכול תחומי המגרש ולא מאוד רחוק מלהפוך לאחד מכוכבי הדראפט הזה.

סגנון: רק מהניינטיז – כי זה סגנונו. דיוויד ת'רקיל מהפועל תל אביב. אולי לטרל ספיוול פחות אתלטי?

10.יוטה ג'ז – דלטון קנקט, SG, גובה: 6'6, משקל: 204, מוטת ידיים: , טנסי, בן 23.08

סטטיסטיקה: 30.6 דקות, 25.5 נק' (0.46, 0.4, 0.77), 5.76 ריב', 2.1 אס', 0.8  חט' 0.7 חס' 0.578 TS%

-הסנגור: – בוגר במובן הטוב שבמילה. הראה התקדמות עקבית כאשר התוצרת שלו לא ירדה במעבר בין מכללות קטטנות לטנסי החזקה. – שוטר נהדר מכול הטווחים, בעל טווח NBA ברור. – אופי וונרי. היו לא מעט משחקים עליהם השתלט כולל ה-40 הנקודות שהמטיר על קנטקי בקרב ענקים – הסטריוטיפ של הלבן בעל האתלטיות המוגבלת פוגעת בו. הוא אתלט מצויין בעל צעד ראשון טוב והרבה טריקים מקצועיים לייצר הפרדה בינו לבין המגן שלו. מתעופף לא מעט.

הקטגור: – בגיל 23, הייתי מצפה להרבה יותר savviness בהגנה. מאבד מיקום לא מעט ומתקשה מול אתלטים בעלי צעד ראשון סופר מהיר. לא חור הגנתי, אך גם לא מגן שאפשר לסמוך עליו להישאר על ווינג התקפי משובח. – לא ממש הופך שחקנים לצידו לטובים יותר. יותר מוצלח כתחנה סופית. לא חור שחור מוחלט, אך לא יוצר ברמה גבוהה – גיל הוא ייתרון עבור קבוצות הנמצאות במאבקי פלייאוף, אך לא תמיד רואים קפיצות גדולות משחקנים המגיעים כה מאוחר לליגה.

קנקט הוא שיחק 5 שנים במכללות. הוא די הגיע משום מקום. החל את הקריירה שלו בנורת-איסטרן ג'וניור קולג', עבר לצפון קולורדו לפני שעשה טרנספר בשנתו האחרונה לטנסי מליגת ה-SEC החזקה. הקפיצה שלו היא לאו דווקא בסגנון, אלא ביכולת הגופנית להתמודד בליגות חזקות יותר ולייצר תוצרת התקפית נהדרת. הג'ז באמת ובתמים זקוקים לפוינט גארד מהסוג שכבר היה להם עם מייק קונלי. בינתיים הם מלאים בקומבואים. קומבו גארדים, קומבו-ווינגים ואפילו ג'ון קולינס ולורי מרקנן הם לא בדיוק יושבים על עמדה ברורה. קנקט הוא לא עוד פרויקט שצריך לטפח אלא שחקן שיכול להיכנס כשוטינג גארד מחר לרוטציית NBA ולתרום. אני מאמין בזריקה שלו. הבעייה בג'ז היא איך משיגים פוינט גארד אמיתי שיחבר את כול הכלים האלו. אני לא מרגיש שהתשובה נמצאת בדראפט הזה כרגע. אך קנקט לפחות יכול לשחק בדיוק בעמדה שלו ולתת תוצרת מצויינת

סגנון: תזרמו איתי כן? ג'יילן בראון

11. שיקגו בולס – קודי ווילאמס, SG, גובה: 8'6, משקל: 180, מוטת ידיים: 0'7, קולורדו, בן 19.49

סטטיסטיקה: 28.4 דקות, 15.1 נק' (0.55, 0.42, 0.71), 3.8 ריב', 2 אס', 0.8  חט' 0.9 חס' 0.620 TS%

סנגור: – ווינג מוכשר ורב גווני ממשפחת ווילאמס (אחיו של ג'יילן ווילאמס מ-OKC) – יודע לעשות קצת מהכול גם התקפית וגם הגנתית בשילוב של גובה נהדר לווינג כולל ידיים ארוכות כמעט כמו אחיו (לפחות גבוה ממנו). שחקן סופר יעיל שלא קופץ מעל הפופיק. זורק רק מה שחייב. – לא זרק הרבה מבחוץ, בעיקר בזריקות בהן הרגיש נוח. אותו כנ"ל בחדירות לסל. לא שחקן הרפתקן. אך אתלטי מספיק לעשות נזק כשנכנס לטבעת או לאזור הצבע. – פוטנציאל נהדר ל-3D. מזיז רגלים נהדר, עובר בין חסימות. מאוד פלואידי בתנועה.

קטגור: אלו היה יורה יותר משלוש (פחות מ-2 זריקות למשחק), היינו מגלים אחוזים כנראה פחות מוצלחים. היינו מקבלים גם יותר מ-15 נקודות פר 36. חסר מנטליות ואגרסיביות של סקורר. זה הגיל לנסות דברים ולבדוק למה אתה יכול להפוך, לא להתקבע. על הצד הרזה יותר, מזכיר בגוף את ריפ המילטון ברגליים הארוכות והגוף הצר. 180 פאונדס זה משקל פריך לווינג. – לא אגרסיבי בהליכה לטבעת. מתחמק ממגע בלא מעט מקרים. צריך לייצר מגע ולהגיע לקו.

מודה שאחרי המסע שהבולס עברו עם פטריק ווילאמס שעדיין בגיל 24 לא חיבר את הכול יחד, יהיה מוזר לבחור שחקן שלא הראה רוע ואגרסיביות בעמדת הווינג. ווילאמס הצעיר חייב לחזק את השליטה בכדור אם ירצה להפוך לשחקן 2-WAY חשוב בליגה. אחרת יהפוך לאחלה רול פלייר שיעלה בשאלות טרוויה על אחיו הפחות מוכשר שהפך לכוכב (ג'יילן של OKC שיחק 3 שנים במכללת סנטה קלרה הקטנה). אולי היה צריך להישאר עוד שנה בקולורדו אחרי שכוכב הקבוצה טריסטן דה סילבה יעזוב ל-NBA. אבל חזרה של שחקן שנה ראשונה למכללות אחרי שהיה אמור להיבחר בלוטו הוא סיכון פסיכי שיש דוגמאות רעות לאיך שזה מסתיים.

סגנון: ברנדן אינגראם לייט

12. אוקלהומה סיטי ת'נדר (מהרוקטס) – ג'ארד מקיין, PG, גובה: 2'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 3'6 , דוק, בן 20.24

סטטיסטיקה: 31.6 דקות, 16.3 נק' (0.46, 0.41, 0.89), 5.7 ריב', 2.2 אס', 1.3  חט' 0.1 חס' 0.611 TS%

סנגור: מקיין הוא קומבו גארד שיכול להוביל כדור, אך הוא שוטר מהזן היותר משובח שיכול להתחמם ולגמור משחקים כפי שקרא עם ה-6/6 משלוש ברצף בסוויט 16 נגד מכללת ג'יימס מאדיסון יכול להוביל כדור כגארד, אך לא רואה אותו כמוביל כדור ראשי בקבוצה. יותר כמו שחקן נוסף שמביא קליעה אבסולוטית ליד מוביל כדור ראשי – חזק פיזית. נמדד כמעט 200 פאונס בקומביין. לא כבד אלא פשוט בנוי טוב

קטגור: הגובה של מקיין למרות הגוף החזק לא יעמוד בהגנות חילופים והוא יתקשה לשמור על ווינגים או אפילו על חלק מהשוטינג גארדים. הגובה לא מגיע עם אתלטיות או צעד ראשון מהיר. ראיית המשחק בסדר אך בניגוד לריד שפרד שחושב את המשחק ב-100 קמ"ש, מקיין הוא לא גאון כדורסלני

OKC לא באמת זקוקה לשום דבר למעט סנטר הגנתי נוסף וחזק. אך אני סובר שיש להם קלפים אחרים להשיג כזה בשוק החופשי. הם שוחים באמבטיה מלאה בבחירות דראפט. מקיין נותן עוד גארד לספסל שיכול לרווח את המגרש באופן נהדר. שיי וצ'ט באים מבחוץ פנימה וכל עזרה עליהם חייבת לגבות תשלום קשה. זה מה שדאגנל עושה עם אייזיה ג'ו והבחירה משנה שעברה קייסון וולאס.

סגנון: ג'יילן ברונסון ללא החלקלקות.

13. סקרמנטו – זאק אידי, C, גובה: 3'7, משקל: 306, מוטת ידיים: 11'7, פרדו, בן 22.01

סטטיסטיקה: 32 דקות, 28.4 נק' (0.62, 0.5, 0.71), 13.73 ריב', 2.3 אס', 0.3  חט' 2.5 חס' 0.659 TS%

סנגור: – ווינר שהגיע עד לגמר המכללות בשנתו האחרונה עם פרדו. נכון שבגמר לא נתן משחק מדהים, אך שיחק מול קבוצה ללא חולשות בעלת שחקנים שיכולים להאט אותו – מפצת צבע התקפית שלא נראתה במכללות מאז עונת ההפצצה של לוקה גרזה. אידי הענק נמדד בגובה דומה לזה של וומבי אך גם מוטת כנפיים לא פחות ממנו – מגע רך במיוחד בסיבוב עם הגב לסל שגם בא לידי ביטוי במיד ריינג' ובקו העונשין. לדעתי בעל טווח 3 ב-NBA עם קצת עבודה – חוסם נהדר לקלעים וממוסר לגמרי לא רע כאשר הוא רואה מעל הגנות כמעט בכול ערב נתון. – לא עיצי כמו שהגוף מרמז. בקומביין נראה הרבה יותר פלואידי ונייד. הוא לא בובן או אפילו לוקה גרזה (מר נקודה לדקה בגארבז' טיים במינסוטה). – בקיץ הקודם בנבחרת השתלב נהדר ליד שחקני NBA והיה מטרה בצבע. גם הקיץ מקווה שנראה זאת מול גבוהים מכול הנבחרות

קטגור: – הוא מגן טבעת מסוכן במכללות. ב-NBA בניגוד לפיב"א לא יוכל לחנות בצבע. יצטרך לצאת החוצה. אני רואה מצבים בהם שמים אותו על אי כדי לתקוף – בעל עוצמה אדירה, יהיה קשה להזיז אותו, אך גבוהים חכמים יצליחו להוציא ממנו פאולים. במכללות צבר רק 2 פאולים למשחק, אך בעיקר הרים ידיים ונשמר ממגע.

זה יהיה מסע קשה להוכחה. הקינגס משחקים מהר, עוברים דרך סבוניס שלא הוכיח קליעה או ניידות מספקים לשחק בעמדה 4, כך שכביכול זו התאמה קלושה לקבוצה שבעיקר צריכים ווינגים אתלטיים וקלעים 2-ווי. קיון אליס נראה מצוין וקיגן מורי הוא סחורה מוכחת. אך למעט המהירות של פוקס בכניסות לצבע, לקינגס לא באמת היה נשק טקטי. סבוניס הוא סקורר לא רע בצבע וקצת הגדיל טווח בקליעה, הוא בעיקר יוצר משובח וחוסם נהדר לקלעים אבל הקבוצות הטובות שומרות אותו straight up והוא לא מעניש אותם מספיק. אידי מביא לקינגס נשק טקטי בין עם מהספסל או יחד עם שחקני החמישייה. שחקן מטרה שמצריך מהיריבה עזרה. לא אכפת לי באיזה סנטר מדובר. אידי הענק יוכל לדחוף כל אחד מהם לתוך הטבעת (אולי רק אמביד יוכל לו). וויגנים נחמדים עוד יש בדראפט, אך חוץ מריאן דאן אני לא רואה בהמשך הדראפט עוד מגן עילאי באחוזון העליון של ה-NBA.

סגנון: יאו מינג? שאק ללא האתלטיות?

14. פורלנד טריילבלייזרס (מג"ס) – אייזיה קולייר, PG, גובה: 3'6, משקל: 205, מוטת ידיים: 4'6 , USC, בן 19.61

סטטיסטיקה: 30 דקות, 19.6 נק' (0.49, 0.34, 0.67), 3.48 ריב', 5.2 אס', 1.8  חט' 0.2 חס' 0.567 TS%

סנגור: – פוינט גארד אתלטי ומהיר המשחק down-hill. מתאים מאוד למשחק ריצה. אחד השמות הכי חמים בתחילת העונה – הראה אחוזים סבירים ויעילים במיוחד ככל שהעונה התקדמה והתאושש מהפציעה. – יודע להתנהל מעולה בפיק אנד רול. ככל שיישחק עם גבוהים מתגלגלים טובים שיודעים לקבל החלטות או גבוהים היודעים לתזמן צלילה לטבעת, קולייר ימצא אותם – צעד ראשון מאוד מהיר. יודע לייצר הפרדה ממגנים באופן שיעזור לסיכיו להיות מוביל כדור ב-NBA

קטגור: – קצת פרוע ולא אחראי לפעמים בקבלת החלטות. לעיתים ניסה לייצר היילייט ריל במקום לשחק באופן שיטתי ובטוח. – אתלט נהדר אך נמדד בקומביין עם מוטת ידיים 4'6. לא בדיוק חומר של שומר ווינגים בעת חילופים. – למרות האתלטיות לא נראה כמו מסיים מדהים באזור הטבעת. במגרש חופשי האתלטיות יותר בולטת. – האחוז מעונשין מוזר. הזריקה שלו נראית תקינה. כנראה עניין של ריכוז ועניינים מכניים קטנים שצריך לתקן.

הליגה כבר לא מתרגשת מפוינט גארדים אתלטים. יש יותר מדי מהם. גם הגוף החזק שלו נהדר מול שחקני מכללות, אבל זה לא שהוא אנט אדוורדס. קולייר הוא תוצר AAU ששיחק השנה גם עם הקרקס של ברוני ג'יימס. לטוב ולרע הוא יביא המון יצירתיות בכדרור ומסירה. אך אני לא סגור עם פורטלנד מתאימה לו בשלב הזה בו סקוט הנדרסון נראה כמו שחקן כדורסל רק ב-15 המשחקים האחרונים ואנט סיימונס סגור על היותו פוינט גארד. קולייר יכול להיות אופציה נוספת במקרה שהסיפור מתפרק. הבלייזרס מלאים גבוהים ווינגים והבחירה הזאת עלולה להשתנות עם הבלייזרס ייבחרו שחקן אחר בבחירה שביעית. אבל אם דנים על BPA, השחקן הטוב המצוי על הלוח, קולייר נראה כמו פוטנציאל מעניין

סגנון: קולין סקסטון

15. מיאמי היט – טריסטן דב סילבה, SF/PF  גובה: 10'6, משקל: 220, מוטת ידיים: 11'6 , קולורדו, בן 23.01

סטטיסטיקה: 33.8 דקות, 17 נק' (0.49, 0.4, 0.84), 5.43 ריב', 2.6 אס', 1.2  חט' 0.6 חס' 0.606 TS%

סנגור: – שחקן וותיק ומבוסס מבחינת יסודות. עושה הכול באופן טוב ויעיל. קוארדינציה נפלאה בשני הידיים. יכול להגיע לטבעת מכול כיוון – שחקן פוסט אפ ומיד ריינג' נפלאים – הקליעה אמיתית. בעל טווח NBA משלוש

קטגור: – רך מדי על הלוחות. זה לא רק המספרים. זה לא שהוא מבצע בוקס אווט מושלם על מנת שאחרים יקטפו את הכדור – לא אתלט גדול וגם הגודל לא מגיע עם מוטת ידיים מספקת בכדי להיות מגן טבעת ב-NBA. – גארדים זריזים עושים ממנו מטעמים. מרגיש לי שעבודת הרגלים שלו בהגנה לא מספיק טובה. בגיל 23 זה לא צחוק.

דה סילבה הגרמני יושב עם האופי של ההיט. על הצד הבוגר יותר, ללא חורים גדולים. יש לצוות ההיט עם מה לעבוד. נכון שהוא קצת יושב ליוביץ על הכיסא, אך אני לא חושב שדה סילבה פחות טוב ממנו. הוא חייב להשתפר בריבאונד ולהיכנס לכושר מספק כדי להיות משפיע בשני צדי המגרש. יש מוכשרים ממנו בשלב הזה, אך אני לא בטוח שלהיט יש סבלנות לפרויקטים ארוכים כשג'ימי יחזור והם ינסו כיאה לשנה לא זוגית לעשות ריצת פלייאוף.

סגנון: המתודיות והקצב הם קייל אנדרסון. אולי ת'ד יאנג

16. פלדלפיה 76 – ג'אקובי וולטר, SG, גובה: 5'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 10'6, ביילור, בן 19.7

סטטיסטיקה: 32.3 דקות, 16.2 נק' (0.38, 0.34, 0.79), 4.9 ריב', 1.6 אס', 1.2  חט' 0.2 חס' 0.541 TS%

סנגור: קומבו גארד גדול וארוך שלדעתי יכול לשחק גם בעמדה 3. פוטנציאל הקליע שם. רואים זאת באחוז מעונשין, רואים את זה במכניקה. יש לו גם יכולת לקלוע בתנועה לא רק בספוט אפ. השליטה בכדור די מתקדמת לעומת ווינגים רבים בדראפט הזה. אני מאמין ביכולת שלו לקחת שומר לסל באחד על אחד.

קטגור: קצת מוזס מודי שהוא גם ארוך וחזק כמוהו. אני לא בטוח ביכולתו להיות קלעי יוצא דופן כווינג, הוא שומר טוב אך לא מפיל את הסכך, לא משחק מעל הטבעת כמו קומינגה. הוא סולדי בהכול אך לא מיוחד בכלום. הסיבה שהוא בלוטו היא שאני כמו לא מעט מאמין שבקבוצה הנכונה, הקשיחות שלו תעלה, ואין ספק שאם הכוונה נכונה יכול להיות קלעי טוב.

זו לא בחירה קלאסית של ה-76. אני מניח שרוב אוהדי ה-76 ישמחו לגארד חזק מהספסל שישמור כמו שחיו תלויים בזה. מישהו כמו דוון קרטר. אני דווקא חושב שעמדה 2 שלהם מאוד בינונית עם באדי הילד שתורם רק בדרך אחת, מלטון שירד ברמתו וכד'. אוולטר יכול להיות שיחוק לטווח הארוך ויכול לתרום מהספסל כבר השנה לצד ג'ואל ומקסי.

סגנון: מוזס מודי של ארקנסו, לא השאריות המחוממות שסטיב קר יצר בווריורס

17. ניו אורלינס פליקנס (מהלייקרס) – קייל פיליפובסקי, PF/C גובה: 0'7, משקל: 230, מוטת ידיים: 10.5'6, דוק, בן 20.53

סטטיסטיקה: 30.4 דקות, 19.4 נק' (0.51, 0.35, 0.67), 9.83 ריב', 3.3 אס', 1.3  חט' 1.8 חס' 0.573 TS%

סנגור: – נמדד כ-7 פיט אמיתי. אך אם מוטת ידיים שלילית בדומה לקלי אוליניק. – פליימייקר נהדר מההיי פוסט אך גם מהקשת כמקבל כדור. יכול להוריד כדור לקרקע ולתקוף מה שגורם לסקאוטים מסויימים לראות את לאורי מרקנן. הוא ממש פוינט פורוורד – מגן טוב. במיוחד באחד על אחד. מיקום טוב, לא מאבד אשתונות, שם גוף גדול וחזק בלאו פוסט.

קטגור: – לא ריבאונדר יוצא דופן. מתקשה מול חיות צבע קשוחות – אני לא רואה את זריזות הרגליים עובדת על חלק מגבוהי ה-NBA שהם אתלטים בהרבה ממה שחווה עד כה – מוטת הידיים מסביר מדוע הקליה כל כך טבעית ויפה לעין. אך כמגן טבעת בליגה זה לא כיף.

עוד פראייר שיכול היה להיות בלוטרי שנה שעברה וחזר לדוק. זה לא שהוא לא התקדם בכלל, אבל לא באמת למדו עליו דברים חדשים ופציעה אחת הייתה מעיפה אותו מהרדאר. ווסרמן מבליצ'רס חולה עליו ומאמין בו הרבה יותר ממני. אבל… בתפקיד ספציפי בסטרץ 5 זה יכול לעבוד נהדר. כבר שנים שמחפשים לזאיון גבוה שיכול לפנות לו את הרחבה כדי לשחק 5 out. פיליפובסקי מאפשר לעשות זאת תוך כדי שמירה לא רעה על הסנטרים של היריבה. הוא מוסר מצויין ויזיז את הכדור למקומות הנכונים. היכולת של טריי מרפי להיות גדול וארוך, תעזור לפליקנס לפזר מספיק אורך בהגנה בקו הקדמי.

סגנון: אלפרן שנגון פחות חזק ופחות גאוני בפוסט, אך אם יותר קליעה

18. אורלנדו מג'יק – דוון קרטר, PG, גובה: 3'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 7'6, פרובידנס, בן 22.16

סטטיסטיקה: 35.3 דקות, 20.1 נק' (0.47, 0.38, 0.75), 8.87 ריב', 3.7 אס', 1.8  חט' 1 חס' 0.597 TS%

סנגור: – קרטר הוא גארד שכתוב עליו שחקן NBA. מחר בבוקר. מגן נהדר בעמדת הגארד. תפקיד חשוב כפי שהראו ב-OKC עם קייסון שנה שעברה והניקס עם העלאת דוס מקברייד לחמישייה – הוא מגן בטעם של פעם שצד את המתקיף ונועל אותו. עובר בין חסימות ומשתמש בידיו הארוכות להוציא כדורים מידי המכדרר. – חוסם כמעט חסימה למשחק כגארד. רבים מהם ג'אמפרים – קלע אמין לשלוש ויכול בהחלט לשחק כמוביל כדואר מהספסל או ליד פוינט אחר. – תנועה נהדרת ללא כדור

קטגור – בדומה לקייסון וולאס, אם הוא בקבוצה מצויינת, אז הוא ימצא מקום לתרום. אבל קשה לי לראות אותו כגארד מוביל בליגה. כנראה שחקן רוטציה טוב שיכול להתפוצץ בתקופות אם ישנם פציעות.

דוון קרטר בנו של גארד העבר אנטוני קרטר (הקרציה ההגנתית של הנאגטס למי שזוכר), בא לתרום מיידית. מגן עילי על גארדים שיכול להשחיל מבחוץ ולקבל החלטות טובות גם בפלייאוף NBA. אני לא רוצה לבטל את האפסייד, אך לעיתים בהגעה לקבוצה עם הררכיה מסודרת כמו המג'יק, קודם צריך שחקן שייצטיין בתפקיד. פאולו ופרנץ נראים כמו מובילי כדור וסאגס נעל עצמו בחמישייה. אך קרטר יכול להיות הגארד היחיד שם שגם שומר ברמה סופר גבוהה, אך גם יכול לרווח עבור כוכבי המג'יק את המגרש הצפוף גם כך שנוצר שם.

סגנון ברוס בראון בואכה GP2

19. טורונטו ראפטורס (מהפייסרס) – טיג'ן סאלו, PF, גובה: 9'6, משקל: 203, מוטת ידיים: 1'7, צרפת, בן 18.77

סטטיסטיקה: 22.7 דקות, 14.3 נק' (0.37, 0.33, 0.77), 6.34 ריב', 1.6 אס', 1.9  חט' 0.3 חס' 0.528 TS%

סנגור: פריים נהדר לפורוורד גבוה. 9'6 אתלטי עם מוטת ידיים 1'7 בעל אתלטיות נהדרת בכול המובנים – אכפתי מאוד על המגרש, נאבק על כדורים ומשחק חזק בכול דקה על הפרקט – שיחק בשולה הצרפתית ונראה אמנם בוסרי אבל לגמרי שייך לליגה הצרפתית – מראה התחלה של מובים מרשימים לטבעת בכדרור ולומד לנצל את האורך לסיים גבוה ולהקשות על יריביו בזריקה. – הזריקה בהחלט יכולה להתפתח למשהו רציני. במיוחד מהפינות

קטגור: לא כל כך ברור מהו כרגע. סוג של רעיון כמו שהיה אוסמן דנג ב-OKC. אלו שחקנים בסיכון גבוה שיכולים להפוך מהר מאוד לברונו קולוקלו (שלעולם יהיה two years away from being 2 years away) המחשב בראש עוד לא מכוייל. עוד לא מעבד את המשחק ברמה מאוד גבוהה. נראה כאלו מחקה שחקbים אחרים בתנועות. לפעמים זה נראה מרהיב ולפעמים מגוכח. גם כאן כדאי לציין שלראות משחק שלו זו חוויה אחרת מלצפות בהיילייט ריל מרהיב אותו הוא מציג.

ההבדל הבולט בינו לבין בילאל שנה שעברה זה התחושה למשחק. אבל… האתלטיות והגודל שלו זה וואו. אם זה יתחבר לראפטורס יהיה שיחוק רציני. כי בואו נודה באמת. הראפטור קיבלו חלקים נחמדים עבור הטריידים שלהם אך נותרו עם 75 סנט לדולר. ליד סקוטי חסר משהו עם פוטנציאל להתפוצץ עוד כמה שנים גם אם זה לגמרי יכול להתפוצץ בפניהם. אלו שממקמים את סאלו בטופ 10 ייראו יותר חכמים ממני אם זה יקרה. אבל לקבוצה שבאמת צמאה להיבנות בדראפט הייתי מהסס קצת. לכאן זה שיחוק נהדר.

סגנון

20. קליבלנד קאבלירס – ראיין דאן, SF, גובה: 8'6, משקל: 216, מוטת ידיים: 2'7, וורג'יניה, בן 21.36

סטטיסטיקה: 27.5 דקות, 10.6 נק' (0.55, 0.2, 0.53), 9.03 ריב', 1 אס', 1.7  חט' 3 חס' 0.564 TS%

סנגור: – המגן הכי טוב בדראפט וזה לא קרוב בעיני. העובדה שהוא נמצא ברוב המוקים כל כך נמוך, מראה שלקח הרב ג'ונס לא נלמד. – ראין דאן הוא טרור הגנתי גם על הכדור וגם ללא כדור. מתי ראיתם ווינג עם 3 חסימות למשחק פר 36 יחד עם 2 חטיפות? – חותך נהדר לסל, ריבאונדר מצויין ובכלל בכול היסודות שהם לא כדרור או יצירת סל הוא מטורף

קטגור: – מה צריך לקרות התקפית כדי שיעלה לשחק ב-NBA? האם יוכל פשוט לשחק בדאנקר ספוט כסוג של GP2 גדול? GP2 הפך לקלעי סבבה משלוש.

הקאבס יכולים להעמיד קו קדמי יוצא דופן. אני מעריך את ההתקדמות שעשה אוקורו התקפית, אך דאן הוא רמה אחרת כמגן ווינגים גבוהים ומחסל בעזרה הגנתית. הוא מגיע משום מקום. אני כולי תקווה שהבחור שכר מאמן קליעה ועובד בוקר וליל כדי שתהיה סבירה. הרב ג'ונס הגיע עם קליעה סבירה שהפכה לטובה. אם מיצ'ל נשאר כפי שהרוחות נושבות בליגה, גארלנד עוזב. הקאבס רוצים גארד נמוך אחד. ליד צריך להעמיד 2 ווינגים כששטרוס הוא המועדף בעמדה 2.

סגנון: הרב ג'ונס עם אתלטיות של ברנדון קלרק

21. ניו אורלינס פלקנס (מהבאקס) – טיילר סמית', PF, גובה: 11'6, משקל: 224, מוטת ידיים: 1'7, ג'י ליג איגנייט, בן 19.54

עדכון:

סטטיסטיקה: 22.2 דקות, 22.2 נק' (0.48, 0.36, 0.73), 8.27 ריב', 2.1 אס', 1.3  חט' 1.5 חס' 0.612 TS%

סנגור: צמח פיזית בשנתיים האחרונות. הוא כעת 11'6 אמיתי עם גוף סופר חזק ואתלטי. מאוד תכליתי בגישה שלו למשחק. בדרך כלל מקבל כדור ויוצר מהלך. לא מהסס הרבה היה חלק מהשיט שאו בג'י ליג והחל את העונה נוראי, אך בשלבים המאוחרים נראה הכי מוכן וטוב כמקצוען. קליעה לא רעה בכלל מבחוץ. ג'אמפ נקי מטווח NBA שזה אחד מיתרונות הג'י ליג. לדעתי יכול לשחק סנטר בעתיד אבל היכולת שלו לשחק כמו ווינג מעניינת.

פרוספקט גולמי מאוד. יש שם חורים ביסודות הכדורסל שלא תוקנו בג'י ליג כמו בוקסינג אווט, עבודת רגלים הגנתית ובכלל ירידה לפרטים שקורית כשיש מאמן טוב באווירה תחרותית. כמו במקרה לנארד מילר במינסוטה שרק שנה הבאה כולכם תגלו כמה הוא מוכשר, צוות האימון יצטרך שנה שלמה נוספת בג'י ליג תחת צוות האימון הזוטר של הקבוצה להשכיח את הרגלים הבזויים שהוכנסו ב-AAU בתיכון ובג'י ליג בשנה הזו. הפליקנס מלאים פרוספקטים ועמוקים באופן מדאיג בשחקנים שהם טובים ומוכשרים אבל עדיין לא תורמים לניצחונות. ווילי גרין לא משחק לפי הכישרון אלא לפי שחקנים ש"הרוויחו" את הזמן. זו גישה שמעכבת את הקפיצה של הפליקנס במידה ושחקן כמו ג'ורדן הוקינגס שהראה מה הוא שווה ישב על הספסל בכול המשחקים החשובים. אבל עוד עונה בינונית אחת של הפליקנס ויהיה שם שינוי. סמית' הוא כישרון נוסף ששווה להחזיק כאשר זה יקרה

סגנון: כל כך גנרי כגבוה אז אהיה גם גנרי. אולי מרווין באגלי?

22. פיניקס סאנס – ייבס מסי,  גובה: 0'7, משקל: 235, מוטת ידיים: 6'7, ביילור, בן 20.01

סטטיסטיקה: 22.9 דקות, 16.8 נק' (0.61, 0, 0.62), 8.8 ריב', 0.6 אס', 0.9  חט' 2.4 חס' 0.622 TS%

סנגור: – לא יודע מה יש במים של קמרון, אך מיסי (יש להגות כמו מיסי אליוט ולא כמו ליאונל מסי) הוא סוס פסיכי בגובה 7 פיט ומוטת ידיים של 5'7. – מזכיר את ג'יימס וויסמן של התיכון. בעיקר מסיים התקפות סביב הסל ומנקה לוחות. כמעט 3 ריב' בהתקפה ו-3 בלוקים מראים שחקן שקשה להרחיק מהטבעת. – הראה הרבה קפיצות לאורך השנה. סיים עם טאץ' לא רע באזור הטבעת. היה חלק מהקבוצה המוכשרת של ביילור שסיימה שלישית אך עפה בסיבוב השני מול קלמסון.

קטגור – כרגע שחקן קצה ספסל בליגה. יצטרך פוינט גארד שיסדר לו מבטים בצבע. – הטיימינג השתפר, אך עדיין זקוק לעוד חצי שנייה להעמיד חסימה לגארד.

הסאנס זקוקים לעוצה בצבע. גופה גדולה שמתגלגלת ומסיימת מהלכים התקפיים וסוגרת רחבות בדרופ. הם פשוט זקנים מדי להגנת חילופים. מיסי נראה כמו פרויקט מעניין. מעניין אם הסאנס יחזיקו את הכוכבים עד שיהיה מוכן

קפלה, ברונו פרננדו

23. מילווקי באקס (מהפליקנס) – ג'וני פרפי, SG/SF, גובה: 9'6, משקל: 202, מוטת ידיים: , קנזס, בן 19.44

סטטיסטיקה: 24.1 דקות, 13.4 נק' (0.47, 0.35, 0.77), 7.32 ריב', 1.5 אס', 1.3  חט' 0.4 חס' 0.609 TS%

סנגור: – קלעי לא רע ושחקן אול ארוונד נחמד ששיחק בקנזס. קלעי עם נקודת שחרור גבוהה וטווח טוב. – אתלטיות לא רעה והרבה מובס לאזור הטעבת והמיד ריינג' – IQ כדורסלני טוב. כולל חיתוכים חכמים לסל, תנועה ללא כדור וכניסות ועצירות במיד ריינג' כשההגנה מתכווצת. – קשה לקרוא לו פוינט פורוורד אבל מוסר טוב.

קטגור – שוב עניין מוטת הכנף השלילית. מספיק גבוה לשחק ווינג, לא מספיק גבוה לנוע לעמדה 4 להגן על הטבעת. גם עניין האתלטיות לא מתבטא בתזוזת רגלים אלא בעיקר במהירות וניתור. עבודת הרגליים שלו איטית בעניי

אם יוטה הייתה יודעת כמה לבנים אמריקאים יגיעו לדראפט הזה, היא הייתה קונה את כל הסיבוב. עם שם שנשמע כמו דמות בסרט של אדם סנדלר, פרפי יהפוך לחביב הקהל כמו הלבן הקודם בקנזס גריידי דיק. אני חושב שבשלב הזה בעיקר יהיה קלעי מהספסל שיוכל קצת לרווח את המשחק עבור הבאקס מהפינות\כנף

סגנון: נראה לי גורדון היוורד עושה ילדים בכול ארה"ב כי פרפי גם משחק כמוהו וגם נראה כמוהו. אבל פחות אתלטי ואקספלוסיבי מגורדון הצעיר. הזריקה דומה באופן מחשיד לגריידי דיק.

24. ניו יורק ניקס (מדאלאס) – אלכס קארבן, SF/PF, גובה: 8'6, משקל: 220, מוטת ידיים: 11'6, יוקון, בן 21.52

סטטיסטיקה: 31.4 דקות, 15.2 נק' (0.51, 0.38, 0.89), 5.85 ריב', 1.7 אס', 1  חט' 0.9 חס' 0.623 TS%

סנגור: – השחקן השלישי על הלוח מהאלופה יוקון זו שנה שנייה. קראבן (עם ב' דגושה), בוגר תיכון IMG אקדמי המפוארת הוא קלעי נהדר עם פוטנצייל לתרום לקבוצת פלייאוף. – קלעי נפלא שהחל את העונה חלש עם 32% משלוש, אך מאז שיוקון החלה במסע התוכחה שלה, קארבן פוגע ללא הכרה. הוא 49% משלוש מאז ינואר. – שחקן חכם ונפלא ששיפר הרבה רבדים המשחק השנה היה אדיר בפיק אהד פופ כאשר הוא זה שחוסם לגארד ומיד רץ לכנף לקבל כדור. – האורך שלו עוזר לו לסיים בטבעת באחוזים גבוהים. הוא לא אתלט על אך הגרביטציה של הקליעה שלו פותחת לו הרבה מרחב

קטגור: – לא התכדם ממש עם הכדור ביד. השליטה בכדור ככה-ככה – לא יוצר מספיק מגע ומנסה להגיע לקו. הוא באנקר מהקו עם קרוב ל-90%

הניקס אספו להם אלופי מכללות מהדאבלסטית ווילנובה. אז יש דאבליסטית חדשה וזו הזדמנות לעבות בשחקן שלדעתי מכרו אותו בזול בגלל שציפו ממנו לקפיצה השנה ביצירת מצבי קליעה. כאשר החל את העונה לא טוב, מיד התדרדר במוקים. אני עוד לא ראיתי מישהו ששם אותו בסיבוב הראשון. אך לניקס יש 2 בחירות דראפט שאני מניח שתנצל כדי להשיג עוד ווינגים אחרי שהפציעה של אננובי גורמת להם נזק. הם מחפשים ווינרים ואופי שקארבן מתאים לו.

סגנון: פג'ה סטויקוביץ' אם היה משחק כיום.

25. ניו יורק ניקס – קליל ווייר, C, גובה: 0'7, משקל: 210, מוטת ידיים: 7'7, אינדיאנה, בן 20.08

סטטיסטיקה: 32.2 דקות, 17.8 נק' (0.59, 0.43, 0.63), 11.07 ריב', 1.7 אס', 0.7  חט' 2.1 חס' 0.621 TS%

סנגור: – גבוה נייד ודקיק שיכול לשים את הכדור על הקרקע ואפילו לירות מבחוץ אם צריך. – בשנתו הראשונה באורגון נראה מבולגן ולא ידע להנוע למקומות הנכונים. אינדיאנה, הלוחשת לסנטרים שהוציא שנה שעברה את טרייס ג'קסון דיוויס ההפכה אותו לשחקן סופר מעניין. – לפחות תחילה ישחק כרים ראנר ב-NBA. יצלול לטבעת, יתפוס לובים וינסה מדי פעם להעיף שלשה במקרה שיווצר פקק בצבע. – שומר פוסט אפ טוב בגלל הניידות והיכולת לתקוף עם ידיו הסופר ארוכות. בכלל מגן צבע מצויין

– רגליו הארוכות לא תמיד זזות באופן מהיר ושוטף. נוטה להתבלגן כשצריך לשמור על גארדים. גם המסגרת הדקה שלו תפגע בו כשינסה לייצר מגע בצבע. יידחף על ידי גבוהים – חזקים על הריבאונד. שחקנים כמו הרטנשטין יהדפו אותו בקלילות במאבקי ריבאונד. – אין לו תמיד את המנוע להחזיק אינטנסיביות לאורך זמן כפי שקודמו ג'קסון-דיוויס עשה

איזה מזל שהרטנשטיין ישחק מולו רק באימונים. אבל ווייר נותן לניקס שחקן יותר דק וזריז הנע לכיוון הטבעת עם קליעה מבחוץ. עד כה לא היה לניקס מעולם הזדמנות לשחק five-out ולהשאיר לברונסון רחבות פנויות. וויר יתן להם מבט כזה. הוא יכול לשחק סנטר שלישי, אך הפציעות של רובינסון והסטטיות של ג'ריקו סימס שבעיקר עדיין יכול לנתר מעל הטבעת, תשאיר לו מקום להמשיך לעבוד על הקשיחות והצרון למגע

סגנון: מרקוס קמבי? סתם קולבק ניו יורקי

26. וושינגטון וויזארדס (מהקליפקס) – ביילור שיירמן, SG, גובה: 7'6, משקל: 198, מוטת ידיים: , קרייטון, בן 23.64

סטטיסטיקה: 36.8 דקות, 18.1 נק' (0.45, 0.38, 0.88), 8.8 ריב', 3.8 אס', 0.9  חט' 0.1 חס' 0.596 TS%

סנגור: – הדראפט הלבן ממשיך בשלו. הפעם שיירמן הקלע השמאלי הנהדר של קרייטון שיאפשר ריווח נהדר כאשר הוא נע ויוצע מחסימות במקצוענות ריי אלנית. – טענו שהוא אתלט רע. אז טענו. בינתיים בקומביין הוא לא נופל מאף אחד ועולה על רובם. – הצעד הראשון שלו בתקיפת קלוזאווט היא ממש אומנות. מיד בקבלת הכדור יוצר הטעיות ומוציא את המגן משיווי משקל. – מוסר טוב. למרות היותו שוטר מוצא לא פעם חותכים

קטגור – סבבה. לא אתלט על בעמדה בה הרוב מאוד אתלטים. – לא שומר אדיר באחד על אחד – הוא גדול מאנט אדוורדס בכמעט שנתיים. יהיה בן 24 בתחילת העונה. לייט בלומר ששיחק בסאות' דקוטה הקטנה 3 שנים עד שעבר לקרייטון.

אולי כדאי לוויזארדס להשקיע בפרוספקט עם יותר אפסייד ולא במישהו בגיל של פול וגדול מאבדיה. אבל בוויזארדס השליחו כל כך הרבה לבנים למעט קיספרט שזה מביש. כשכבר מישהו חודר לצבע אולי כדאי שמישהו ישחיל איזה שלשה או שיניע את הכדור הלאה

סגנון: קצת דונטה דיוונצ'נזו

27. מינסוטה טימברוולבס – טיילר קולק, PG, גובה: 1'6, משקל: 195, מוטת ידיים: 3'6, מרקט, בן 23.14

סטטיסטיקה: 33 דקות, 16.7 נק' (0.5, 0.39, 0.85), 5.35 ריב', 8.4 אס', 1.7  חט' 0.2 חס' 0.600 TS%

סנגור: – עוד סיניור "זקן" בן 23. אבל איזה פוינט גארד כיפי. שולט נהדר על הנעשה במגרש ויודע להוציא כל סוג של מסירה אפשרית. – אומנם קטן אבל סופר ערמומי. מנהיג על המגרש עם הרבה מובים של מקצוענים. לא בא לי לשלוף כריס פול או מייק קונלי. אבל פשוט שטיקים קטנים של עצירת קצב השהייה וראייה של כל השחקנים סביבו. – שמאלית קטלנית מבחוץ. קולע סביב ה-40% משלוש

קטגור: – מהירות מוגבלת משהו. מקווה שלא יהיה ג'ארד באטלר 2. או קנדי צ'נדלר – יהיה חייב להפוך למגן חכם מכיוון שיהיה בחיסרון אתלטי ברוב המפגשים שלו עם גארדים בליגה. אולי הפיזיות שלו תסייע לו

מינסוטה לא צריכה צעירים בלאו הכי והקו הקדמי שלה תפוס ל-3-5 השנים הבאות. הבעייה היא שהגארדים שלה מהספסל אינם מייק קונלי. לא רק בניסיון אלא גם בשליטה על קצב המשחק. הם הביאו את מונטה מוריס שנראה כמו הצל של עצמו מאז חזר מפציעה. קייל מקלוקלין הוא חמוד ונהדר במתפרצות אך הוא בקושי מגרד את המטר ו-80.

סגנון: שאראס. מי שזוכר את ימיו של שאראס במכבי וברצלונה יתקשה שלא למצוא את הדמיון.

28. דנבר נאגטס – דיירון הולמס, PF, גובה: 10'6, משקל: 221, מוטת ידיים: 1'7, דייטון, בן 21.76

סטטיסטיקה: 32.5 דקות, 22.6 נק' (0.54, 0.39, 0.71), 9.42 ריב', 2.9 אס', 1  חט' 2.3 חס' 0.627 TS%

סנגור: – שחקן סופר דומיננטי השנה בדייטון אחרי 2 עונות ראשונות בהן טיפס ומיצב את עצמו כשחקן מכללות מצויין. גרף השיפור הוא סימן נהדר לשחקן שנשאר במכללות – סיים את השנה עם שיפור מהמם ל-3 מ-31% בפחות מזריקה למשחק ל-38% על כמעט 3 זריקות – שיפר את העזרה שלו בהגנה ואת היכולת למצוא את חבריו במשחק תנועה

קטגור: – שיחק בליגת ה-A10 החלשה. הרבה מהיכולת שלו לשחק כסקורר הוא לנצל את הגובה והכוח שלו. ב-NBA יתקשה לסיים עם הסבסובים הנמוכים האלה. עלול לחטוף בלוקים. – הזריקה נחמדה, אבל אני לא רואה אותו כמרווח מגרש. במיוחד בטווח NBA

דנבר חסרה גבוהים אחרי יוקיץ' היא הביאה בדראפט בעיקר ווינגים וקלעים שהיא בכלל לא משחקת איתם. זיק נאג'י הדבר הקרוב ביותר. ג'ורדן הוא בעיקר מעודדת מהספסל בשלב הזה. דיירון הוא מבט אחר של סקורר מהספסל שאינו ג'אמפ שוטר

סגנון: פרשס אצ'ואה

29. יוטה ג'ז מהת'נדר – האנטר סאליס, SG, גובה: 4'6, משקל: 185, מוטת ידיים: 10'6, ווייק פורסט, בן 21.14

סטטיסטיקה: 35.4 דקות, 18.3 נק' (0.49, 0.41, 0.78), 4.17 ריב', 2.5 אס', 1.1  חט' 0.6 חס' 0.596 TS%

סנגור: – עוד טרנספר שעשה לעצמו טובה. סאליס היה בגונזגה שנתיים אחרי שהיה תיכוניסט 5 כוכבים, אך נתקע שם על הספסל. הפורטה עמו הגיע מהתיכונים, הקליעה שלו, פשוט לא נכנסה. הוא לא הצליח לייצר הפרדה ממגנים וזרק לא מעט זריקות על שמירה. השנה עבר לוויק פורסט ופתאום הכול התחבר. – גם הזריקה ל-2 השתפרה פלאים, במיוחד מהמיד-ריינג'. הקליעה שלו פתחה לו אפיק להגעה לטבעת, שם קולע באחוזים סבירים, אך מגיע לשם יותר. – סאליס מאוד רב גווני התקפית אך הצמיחה שלו כשומר היא מה שנותן בי תקווה כי מדובר על פרוספקט NBA למהדרין. הוא נצמד לשומר, עובר עם גופו הצנום דרך חסימות ועושה הרבה עם הגוף שניתן לו

קטגור: – כמגן קבוצתי עדיין לא תמיד חד – לא מאוד אתלטי. מאוד רזה לשוטינג גארד. יילקח לפוסט או לצבע על ידי גארדים חזקים ממנו – זורק מאזור המותניים, לא תמיד נע על המגרש כמו שחקן NBA. קשה להסביר זאת. משהו במשחק שלו מעט שבלוני

סטליס, שפעם היה ידוע רק כבן דוד של ג'יימס הארדן, יוכל לשחק כווינג בעמדות 2-3 העמוסות של הג'ז. הוא חכם ויצירתי ולדעתי ימצא עצמו תחילה מחוץ לרוטציה עד שימצא דקות משחק כקלעי

סגנון: מאוד גנרי, יש הרבה בסגנון שלו

30. בוסטון סלטיקס – קיישון ג'ורג', SF, גובה: 7'6, משקל: 205, מוטת ידיים: 10'6, מיאמי, בן 20.43

סטטיסטיקה: 23 דקות, 11.9 נק' (0.43, 0.41, 0.78), 4.7 ריב', 3.4 אס', 1.4  חט' 0.6 חס' 0.582 TS%

סנגור: – שחקן מעניין ששיחק זמן מוגבל במיאמי. בינתיים הוא רק ברמת הפוטנצייל כמו שהיו בלייק ווסלי ומאלקיי ברנהם לפני כמה דראפטים. – ווינג בעל קליעה יפה מאוד מלוטשת. שליטה מעניינת בכדור – משתמש באורך שלו כדי להגיע לסל

קטגור – לא אתלטי באופן מעורר השתהות ועדיין לא מקבל החלטות ברמה גבוהה. קצת מבוגר להיות פרשמן מכללות – אם לא ילמד לסיים באופן ייצירתי, יצטרך בעיקר לבלות במיד ריינג' או בפלוטרים ארוכים. – חייב שנה או שתיים בג'י ליג כדי להשתפשף.

הליטוש, האורך והקליעה, יחד עם התחושה למשחק נותנים לי לחשוב שהוא שווה בחירת סיבוב ראשון. הסלטיקס כבר סגורים הרמטית ברוטציה.דווקא הם יכולים להרשות לעצמם פרויקט פיתוח.

סגנון: ההשוואה השנייה שלי לברנדון אינגרם. וגם האחרונה