האצבעות נמשכו אל המקלדת כמו אב משפחה מוטרד אל המקרר ב-1:00 בלילה. מה הם עושים? מי מקבל שם כסף לקבל החלטות? החיפזון מהשטן הוא לא רק מנטרה של אנשי עבודת כפיים וותיקים שלא אוהבים קיצורי דרך של אנשי מקצוע צעירים חסרי סבלנות. התגובה מהבטן נראית לעיתים לא מבושלת ותוססת. האם אני באמת שונא בחירה זו או אחרת או שהאגו שלי מוטרד מכך שלא זיהיתי את תמונת המצב. לפעמים שילוב של שניהם. לכן אני אעשה מה שתמיד אני בוחר לעשות. לתת לאצבעות ללכת במקומי ולנסות להרדים את הציניות עד כמה שאפשר, להגביר את הצניעות בכמה דרגות ולנסות לנחש מה עמד מאחורי הבחירות של ליל הדראפט וכמה טוב יכול לצאת מהן. אנליסט עם עלק וויב חיובי. טוב ננסה

אטלנטה הוקס

בחירות: 1 – זאקרי ריזשה, צרפת, 43- ניקולה דז'וריץ', SF, סרביה (מההיט)
ריזשה הוא בחירה שאולי תתברר כטובה, אך דרגת הסיכון לגמרי לא מתאימה בעיני לבחירה ראשונה. מספרי הקליעה שלו בחצי השני של העונה לא היו טובים לאחר שבחצי הראשון פגע ללא הכרה. הוא מגן טוב עם אחלה גוף לפורוורד, אבל לא הבריק הגנתית כמו נניח מייקל קיד גילקרייסט שנבחר שני אחרי AD ב-2012 שאילולי הפציעות, לפחות היה אחד המגנים הטובים בליגה. מבחינת התאמה לסגל, זו התאמה מצויינת. ההוקס צריכים ווינג קולע וארוך שהוא גם נייד ואם בכול זאת ריזשה יהפוך ליותר יצרני כמוביל כדור, אז אני לא כאן להוריד על ההוקס גרזן בעניין הזה. ריזשה בסוף הוא ילד בן 18 ששיחק ברמה אירופאית גבוהה, ובניגוד לבילאל קולבלי, הרגיש לגמרי שייך ויצרני כל העונה. בסיבוב השני ניקולה ג'ורסיץ' היא בחירה מעולה. הסרבי ששיחק עם ניקולה טופיץ' במגה בסטקט בסרביה, הוא קלעי נהדר ובעל חוצפה חיובית. קצת גאנר, אבל מאוד מוכשר ועלול להשתלב ברוטציה בשנים הבאות אם יגיע. הטרייד של ההוקס ששלח את מורי והחזיר את לארי נאנס ודייסון דניאלס מעניין מכיוון שהוא מוסיף הרבה פליימייקינג מעמדת הפורוורד (דניאלס למרות גובהו יכול לשחק כגארד) ואולי מנסה להוציא את הכדור מהידיים של יאנג הפעם בלי פוינג גארד מתחרה לידו.

וושינגטון וויזארדס

בחירות: 1- אלכס סאר, F, צרפת, 14 – קרלטון (בוב) קרינגטון, פיטסבורג, 24 – קישון ג'ורג', SF, מיאמי
האינסטינקט שלי או תגובת הבטן שלי הייתה רעה עבור הוויזארדס מכיוון שאמנם אהבתי את הבחירה בסאר כסווינג לאפ סייד סופר גבוה בעמדה שהייתה נצרכת עבורה. במיוחד אהבתי את הרעיון של דני אבדיה כשומר עבה וגבוה ליד סאר הרזה והדינאמי. ואז הוויז הזיזו את דני. אולי זה היה הפקק בעמדת הווינג, אולי שפת הגוף של דני שהייתה רעה שנה שעברה לאחר שסבל ממשחקם האגואיסטי של הצמד פול את קוזמה והתסכול שהראה בכל מהלך חסר אחריות של קבוצתו. הם שלחוהו לצד השני של היבשת ולקחו בטרייד חזרה את הבחירה שהביאה את בוב קרינגטון, PG סופר מוכשר וצעיר מאוד של הוויזארדס, אך בטח לא איזה פליימייקר עילי ואת קישון ג'ורג' בבחירה 24 של הניקס. בקבוצה שחשבתי שזקוקה להרבה IQ, הוויז היום מלאים בהרבה מאותו הדבר: ווינגים גבוהים ודינמיים כשחלקם קולעים וחלקם לא, שכולם צריכים כמה שנות פיתוח ללא פוינט גארד אמיתי או כמות עושי משחק שיכולים להכווין את כל התנועה הזו. אני לא ראיתי בקרינגטון בחירה כה גבוהה מכיוון שפוינט גארד שאינו מגן טוב, הוא מכה קשה לקבוצות טובות ולמרות האתלטיות והגודל,בפיטסבורג לא היה בדיוק מסיים גדול ליד הטבעת או הראה טאץ' מרשים בקליעה. אם בוב יתפתח לפוינט גארד מצויין, שאפו לוויזארדס, אך האם יוכל לשחק ליד ג'ורדן פול שיקבל הזדמנות אחרונה השנה לפני שייקבר? קישון הוא עוד ווינג עם פוטנציאל קליעה מצויין, הרבה אורך ואפשרות להשתלב ברוטציה בשנים הבאות. הוא יצטרף למצבת הווינגס של הוויזארדס כרגע הכוללת את: קורי קיספרט הצלף הצעיר, קייל קוזמה ובילאל קולבלי שסיים את העונה חלש יחסית.

יוסטון רוקטס

בחירות: 3 – ריד שפרד, גארד, קנטקי

יוסטון היא אחת הקבוצות הכי אתלטיות בליגה בעמדות הכנף. אני מתקשה למצוא חבורה יותר אתלטית מאמן תומפסון, קאם וויטמור וג'יילן גרין. היה דיבור על קלינגן שאני שמח שלא הבשיל, מכיוון ששנגון אמנם עוד לא מגן טוב, אך הוא ממש לא מזעזע כפי שהיה בעונת הרוקי והוא עדיין ילד למרות הקפיצות שלו. בנוסף ג'וק לנדל נראה מצויין בריצה האחרונה שלהם ללא שנגון. ג'אברי סמית' נראה מוכן לקפיצה קלה ומה שהרוקטס היו באמת צריכים זה איום אמיתי מבחוץ שגורם ליריבות לצאת לקיבינימט ולשמור רחוק מהטבעת. בסוף השנה כשג'יילן גרין נראה פתאום כמו להביור יורק אש, הוא קיבל חסימות מאוד גבוהות והמהירות המסחררת שלו יחד עם התנופה כיווצו את ההגנה. הרוקטס חייבים מישהו להעניש כזו התנהגות. בנוסף, ריד הוא לא רק שוטר משובח, אלא שחקן פיק אנד רול נהדר שאין שום מניעה שישחק פוינט גארד עם החמישייה השנייה. ריד שחקן שלמרות גילו צריך מעט מאוד פיתוח ורק זמן משחק ושיטה שמבליטה את יתרונותיו. וזה מצויין כי אין לרוקטס זמן וכוח אדם לפתח עוד פרויקט. הוא מיידית יהפוך לשחקן בעל ה-IQ הכדורסלני הכי טוב בקבוצה אחרי שנגון וגם אם לא יפציץ במשחק מסויים, הרוקטס יכולים לסמוך עליו לקבל החלטות טובות.

סן אנטוניו ספרס

בחירות: 4 – סטפן קאסל, PG, יוקון, 36 – חואן נונייז, PG, ספרד (מהפייסרס), 48 – האריסון אינגראם, PF, צפון קרולינה

הבחירה בקאסל מובנת. הספרס בונים על הגנה מהסרטים ומאמינים ביכולת של קאסל להפוך לפוינט גארד מוליך ולא מוביל כפי ששיחק ביוקון יחד עם קלינגן שהכול עבר דרכו. אני מניח שהם גם מאמינים בקליעה של קאסל הרבה יותר ממני, זה מה שבטוח. אבל כאן, בתחושתי, וכפי שקבעתי במוק, הם רצו את טידג'ן סאלו הצרפתי, ווינג אתלטי ופרויקט מעניין בבחירה 8. לדעתי ברגע ששארלוט הפתיעו ולקחו אותו ב-6 לספרס לא היה PLAN B. הם כנראה לא אהבו אף שחקן אחר ברמה הזו כולל את רוב דילנגהם המדהים שנבחר ב-8 ונשלח מיידית למיניסטה תמורת בחירות עוד 6-7 שנים. זהו מהלך לא מבריק של הספרס מבחינת הפוטציאל שיכלו להביא לקבוצה לעומת בחירה שאולי תהיה טובה עוד חצי עשור (האם הוולבס של אדוורדס בן ה-31 יתרסקו?). העניין כעת הוא זה. מי הגארד שיוצר עבורם? האם מצופה מוויקטור לקחת את כל העול עליו? זה רעיון לא טוב. דוון ווסל נראה כמו מי שאמור לבצע את הקפיצה, אך למרות העלייה הסטטיסטית השנה, עדיין עובד קשה עבור סלים באחד על אחד. הוא לא שובר את המגן באופן קבוע. אין לספרס כזה למעט וומבי שאסור שיישאר על קשת השלוש רוב הזמן ובפלייאוף זה קריטי. ואז הספרס החזירו לי קצת צבע ללחיים כאשר לקחו 2 הברקות סיבוב שני. חואן נונייז הספרדי הוא פוינט גארד סופר אינטלגנטי ומוסר מטורף ששיחק באולם הגרמנית (הקבוצה שגרמה לקליאן הייז להיראות כמו גאון כדורסל) ואת האריסון אינגראם הסופר אינטילגנטי שעבר מסטנפורד ל-UNC ושיפר הרבה אלמנטים ונראה כמו אחלת בחירת סיבוב שני שייתן הרבה דבק וקבלת החלטות טובה אם יזכה לזמן משחק.

דיטרויט פיסטונס

בחירות: 5- רון הולנד, SF, איגנייט, 37 – בובי קלינטמן, PF, שבדיה (שיחק באוסטרליה)

הפיסטונס הביאו את פרד וינסון מאמן קליעה אגדי ויכריחו אותו להרוויח את המשכורת שלו. כאחד שתיקן קליעה שבורה כמו של לנזו בול, הרב ג'ונס ואפילו דייסון דניאלס ביו אורלינס, הפיסטונס מצפים שיעשה קסמים עם שני הבחירות הגבוהות האחרונות: אסאר ת'ומפסון ורון הולנד. שניהם ווינגים סופר אתלטיים. הפיסטונס עוד לא בחרו מאמן חדש אך לנגדון מנסה לתפור כמה עמדות. הם ככל הנראה יירדו סופית מג'יימס וויסמן והם הביאו את טים הרדווי ג'וניור שחווה ירידה בסגנית האלופה השנה כדי לרווח את המשחק לאחר שקווינטן גריימס לא נראה כמו השחקן המבטיח שהניקס כל כך האמינו בו בזמנו. הולנד מביא איתו יכולת אמיתית של סלאשר שפשוט יחייה על הקו. הוא מאוד מזכיר לי את דמאר דרוזן ביכולת שלו להגיע לכול מקום על המגרש. אני לאט לאט הופך למאמין של הבחירה הזו בדיוק כפי שאני עדיין מאמין באסאר תומפסון. בעיני החידה הגדולה של הפיסטונס עודנה, החיבור בין קייד לאייבי והקפיצה ההגנתית שג'יילן דורן חייב לעשות, אחרת הם יהיו בבעיה. נכון שחשבתי שבוזלס ישתלב טוב יותר בקבוצה, אך אני לגמרי לא שונא את הבחירה. אם הולנד, שידוע כסוס עבודה בדיוק כמו אסאר, יצליח להביא את הקליעה למקום טוב או ממוצע, זו בחירה גאונית בשנים הבאות בהם הפיסטונס ישלמו לקייד ולאחר מכן אולי לאייבי. הבחירה בבובי קלינטמן נחמדה אך אולי פחות חשובה כרגע. הוא עושה לי וויב של קווין נוקס, לכן לא חשבתי שהוא ראוי לסיבוב ראשון. הוא רעיון נהדר על הנייר, פורוורד שבדי סופר גבוה (10'6) היכול להוריד כדור לרצפה וגם להשחיל משלוש. הבעייה היא שהליגה האוסטרלית, אליה השנה לאחר שבוויק פורסט לא הצליח להבליט עצמו מספיק, חשפה עד כמה הוא רך בעיני. אבל בבחירה 37, זו בחירת אפ סייד סבבה למרות היותו כבר בן 21.

שארלוט הורנטס

בחירות: 6 – טידג'יין סאלו, PF, צרפת, 42 – קיי ג'יי סימפסון, PG, קולורדו

ההורנטס הלכו בעיקר על אפסייד של גובה, עוצמה, מוטת ידיים וקליעה. בוזליס הליטאי היה שם פנוי לאחר שדיטרויט ויתרה, אך ההורנס ממש רצו סווינג של אפסייד לאחר שבחרו בברנדון מילר, הסחורה המוכחת שנה שעברה. למרות שבביג בורד קשה לי לשים את סאלו בבחירת טופ 10, הגוף שלו והמנטליות הקשוחה שלו מאוד אטרקטיביים עבור קבוצה שרוצה לפנטז על איזה מיני יאניס. הסאגה עם ההחתמה של מיילס ברידג'ס הצריכה מההורנטס לקחת תחליף לכל מקרה שיהיה, שיצטרך להשתפשף כמה שנים. שארלוט יכלה ללכת על בטוח ולקחת את דלטון קנקט, כדי להוסיף עוד ריווח קליעה או דונובן קלינגן כתעודת ביטוח למארק ווילאמס שנפצע השנה וסגר להורנטס את העונה או אפילו בקודי וויליאמס, שיושב יותר על תפקיד הווינג הקלאסי השרוכי סטייל ברנדון אינגראם. העניין שחשוב לזכור הוא שהשם של ההורנטס די גרוע אצל פרי אייג'נטים וזה לא נראה שלמלו הוא מגנט להגיע לשם. כך שהסיכוי היחיד של ההורנטס לא להפוך לקבוצה הנעה בין מקומות 13-9 כל שנה הוא להמר. בבחירה 42, הם לקחו את קיי ג'יי סימפסון, הגארד הנמוך (0'6 יחף) והדינמי של קולורדו והכובב הגדול שלה (יותר מקודי ווילאמס). ה-NBA נזהרת מאוד בגארדים נמוכים בשנים האחרונות. כוכבי מכללות רבים כמו מרקוס סאסר מצאו את עצמם עמוק בסיבוב השני. אבל לדעתי עדיין יש מקום לשחקנים כאלה כשוברי הגנות ומיקרוגלים המתחממים ומזיזים את קצב המשחק.

פורטלנד טרייל בלייזרס

7 – דונבן קלינגן, C, יוקון

הבלייזרס היו הקבוצה הכי צפוייה בדראפט. יש להם גארדים ווינגים צעירים ללא הגבלה. אין להם צורך בעוד. הם לקחו את הפוינט גארד העתידי שלהם סקוט, שחקן עם ראש על הכתפיים ומוסר מצויין, שהקליעה שלו חייבת להשתפר כדי שכל השאר ייפתח. מה שהם רצו להביא זה סנטר שמעגן את ההגנה. לא מדי פעם, לא כשמתחשק לו, לא כשסוף העונה מגיע וזה הזמן לתת עבודה. אלא כל לילה. שחקן שחושב את המשחק ללא הרף. דיאנדרה אייטון הוא ההוכחה כמה אופי ומנוע הכרחיים בליגה גם על חשבון כישרון. יש לאייטון יותר כישרון באצבע מלדונבן בכול גופו העצום. אך קלינגן מנצל כל מאית שנייה להזין את גופו העצום למקומות הנכונים, רואה מהלכים קדימה כולל חיתוכים לסל ומסירות מובילות לשחקנים בתנועה וגם מדי פעם מראה יכולת לצלול לסל או לעשות מהלך או שניים בפוסט. אייטון חלם פעם להיות פאוור פורווד כפי שהיה באריזונה תקופה. הגוף שלו עצום מדי עבור זה כיום, אך אייטון של 2021 כבר לא שם. או שיועבר בטרייד, או שיפתח את העונה כאשר צוות האימון מנפנף לו את הקלף של קלינגן כמחליפו כמוטיבטור להגיע כל לילה, מה שזה לא יהיה הבלייזרס עשו מהלך מתבקש.

מינסוטה טימברוולבס

בחירות: 8 (מהספרס) – רוב דילינגהאם, PG, קנטקי, 27 – טרנס שאנון ג'וניור, F, אילנוי

מינסוטה העבירה בחירה עתידית חשובה ובלתי מוגנת בסיבוב הראשון לסן אנטוניו כדי להבטיח את דילינגהאם במקום ה-8. אבל זה מחיר פרימיום, שיהיה ברור, והימור של הטימברוולבס על כך שיהיו חזקים בשנים 2030-2031. כי אחרת בדיוק כשוומבי ייכנס לשיא הקריירה, לספרס תהיה בחירה אחת לא מוגנת גבוהה ובחירה אחת עם אפשרות החלפה. אם אדוורדס נשאר במינסוטה והיא עוד תהיה רלוונטית והוולבס באמת ובתמים הולכים להשתמש בדילינגהאם הסופר-מוכשר, אז זה לגמרי יהיה שווה את הבחירה מספר 8 בדראפט חלש. הוולבס ישתמשו בו ככל הנראה כדי לקבל 15-20 דקות בחמישייה השנייה עד שקונלי קשישא, יתחיל להוריד מדקותיו. דילנגהאם נותן לוולבס עוד יכולת לייצר התקפה לאחר שנתקעו לא מעט כאשר אדוורדס היה היחיד שיכל לייצר מצבים מכלום. הוא מוסר טוב, קלעי טוב ומאוד יצירתי. הוא גם קצת קטן, אך זאבים מאוד מציידים בשביל לחפות עליו. ההימור על טרנס שאנון הסופר אקספלוסיבי מראה כמה הוולבס משוועים להתקפה. שנון אולי אפילו יותר מוכן מרוב דילינגהם לתרום מיידית. הוא בוגר (בין 23) ובעל משחק מגובש. ההאשמות באונס מאחוריו והוא כאדם זכאי יכול לחזור להתפנות לכדורסל. 2 בחירות טווח קצר ובינוני לוולבס שמנסים להגדיל את החלון שלהם. עד 2030 המבול עוד יגיע.

ממפיס גריזליס

בחירות: 9 – זאק אידי, C, פרדו, 39 – ג'יילן ווילס, וושינגטון סטייט, 53 – קאם ספנסר, SG, יוקון

ממפיס בדראפט אינה הולכת בתלם. תקראו לי משוגע אבל אני אוהב את מה שממפיס עשתה בדראפט. הם מבינים שג'ה חוזר ושהוא היה הכי אפקטיבי בחסימות הגבוהות של אדמס, קלינגן כבר לא היה פנוי, אך הענק של פרדו שזכה בשחקן השנה פעמיים, נראה בעל כושר גופני טוב מתמיד, ניידות, אותה היד הרכה ואתם חסימות קשות וקשוחות. אידי שמסתכל לוומבי בגובה העיניים ובעל מוטת ידיים ענקית, יכול להיות גיים צ'יינג'ר עבורם מול הרכבים מסויימים. JJJ כסנטר זה כישלון מוחלט, ראינו זאת השנה למרות המספרים המטורפים וגם בנבחרת האמריקאית בה כל אירופאי ממוצע עשה ממנו צחוק בריבאונד. הוא roam defender, יעני, מגן חופשי המסתובב ומנקה ולא שומר אחד על אחד בצבע. אידי שבפרדו התבקש להישמר מעבירות מכיוון שכל ההתקפה הייתה על כתפיו, הוא מגן טוב בהרבה ממה שהיה נראה. אך אחרי כל המחמאות ואפילו ההימור שלי שהוא הופך לאחד החביבים בליגה, אני חושש מהשינוי הגדול שהוא גורם לגריזליס כקבוצה סילונית. במיוחד אני מתקשה לראות מצב בו היריבות שמות את אידי על אי בודד מול גארד על קשת השלוש. ג'יילן ווילס הוא קלעי גבוה (8'6) שעבר כטרנספר ממכללה קטנטונת לווישינגטון סטייט והראה יד רכה ונהדרת מחוץ לקשת, למרות שבעייני, פיתח מכניקת זריקה איטית מידי. בנוסף הגריז אספו עוד אבק אלופים מיוקון, כשהורידו את השחקן השלישי של האלופה, הקלעי קאם ספנסר, שהוא אחד הקלעים בתנועה הטובים בדראפט. שחקן שעבר 2 מכללות עד שהגיע לאלופה בשנתו החמישית. ספנסר בוגר ומוכן לתרום מיידית. להערכתי מזכיר את סאם מריל בקליבלנד או מאט ריאן יותר מאשר את סאם האוזר של הסלטיקס (סליחה על הסטריוטיפ של הקלעי הלבן).

יוטה ג'ז

בחירות: 10 – קודי ווילאמס, פורוורד, קולורדו, 29 – אייזיה קולייר, פוינט גארד, USC, בחירה 32 – קייל פיליפובסקי, C, דוק

מביחנת פוטנציאל, הג'ז רקחו את הדראפט הכי טוב מכולם. כביכול. ב-10 הם לקחו את קודי ווילאמס, אחיו הצעיר של ג'יילן ווילאמס שהראה המון פוטנציאל כווינג גבוה, אבל צריך הרבה עבודה כיוצר וקלעי עקבי. ב-29 הם חטפו את אייזיה קולייר הפוינט גארד הבכיר של המחזור בתחילת השנה, ששיחק ב-USC יחד עם ברוני ג'יימס ונתן עונה טובה בהרבה ממה שהנרטיב מספר. הוא סופר אתלטי, מוסר לא רע בכלל ומאוד מזכיר את חברו לקבוצה החדש השור הצעיר, קולין סקסטון. חשבו שייפול ללוטו או מקסימום לבחירה 19-20 והנה הג'ז קטפו אותו בבחירה 29. אבל הסיפור המרתק של הערב היה קייל פיליפובסקי הכוכב של אוניברסיטת דוק, שאני כסקפטי שמתי יחסית בסוף הסיבוב הראשון, אך רבים וחכמים ממני שמו בין הטופ 10-15. פיליפובסקי לא נבחר כלל בערב הראשון, למרות שיש בחדר הירוק יחד עם הפרוספקטים הבכירים וסרטון בודד ובנאלי שלו בו חברתו הנאה מנחמת אותו בחיבוק, פתחה תיבת פנדורה מטורפת. הסיפור הולך ככה. לפני 4 שנים כש"פליפ" היה בן 16, חברת משפחה בוגרת, תלמידת תואר שני בן 24 שהכירה אותו מילדות, החלה ליצור ביניהם קשר רומנטי בעייתי. כשסיימה תואר שני אפילו הגיעה לפרום של הילד בן ה-17 כדייט שלו. היא בת זוגתו הנוכחית כיום בת -28 שלקחה אותו יחד איתה לסקטור מורמוני דתי שגם הוביל לניתוק הקשר בין קייל למשפחתו עד היום. מי ששמרו את הסיפור הבעייתי בשקט זה צוות האימון של אוניברסיטת דוק ואפילו לא מעט קבוצות שראיינו את פליפ ולא ממש התלהבו מהתשובות שלו בעניין. כשהסרטון יצא, אחיו ואמו של פילפובסקי יצאו בטוויטר עם הסיפור שהשאירו במשפחה עד כה ופנו לג'ונתן גיבוני מ-ESPN שדיווח עליו. זה יצר דיון קשוח סביב קשר בגירים-קטינים שכאשר הקטין הוא זכר מקבל הד נמוך יותר. אך לג'ז הקשורה קשר לכניסייה המורמנית (דני איינג') גם דרך הקהל, לא ממש אכפת. אבל יהיה מעניין לעקוב איך הסיפור הזה יתפתח.

שיקגו בולס

בחירות: 11 – מאטס בוזליס, F, איגנייט

שיקגו מקבלת ציונים בינוניים על הבחירה מכמה אווטלטים וברור שעצם זה שהבולס לקחו את בוזליס שהיה ברוב המוקים בטופ 5-6, לא מספיק בשביל להתלהב מכיוון שזה לא ערובה לירח דבש. אבל בוזליס זה קודם כל אפ-סייד גבוה לשחקן מאוד חכם ויצירתי בגובה אתלטי ונהדר (10'6 יחף). הקליעה שלו תחזור אני מאמין, כי היא הייתה טובה בתיכון. הבולס יכלו לקחת כאן את דוון קרטר הסופר הגנתי ואקספלוסיבי, אך העלייה המטאורית של קובי וויט, יחד עם המשחק הרב גווני של איו דסומנו מספיקה לעמדת ה-PG. השאלה היא איך הבולס מתכוונים להשתמש בבוזליס. האם בדומה לדני, יחפשו לקבור אותו בפינות, או שישתמשו ביכולת האגרסיבית שלו להגיע לטבעת ולקבל החלטות כעוד גורם יוצר בסגל של הבולס שבוודאי בשלב זה עוד לא גמור. ככל הנראה הבולס לקראת מכירת חיסול ובניית הסגל הצעיר לשנים הבאות. אבל בשביל זה היא צריכה לאסוף נכסים עבור זאק לווין וווצ'ביץ'.

אוקלהומה סיטי ת'נדר

בחירות: 12- ניקולה טופיץ', PG, סרביה, 26 (מהניקס) – דילן ג'ונס, קומבו גארד, וובר סטייט, 38 (מהניקס) – אייג'יי מיצ'ל, PG, סנטה ברברה

התנדר מסיימים דראפט מצויין נוסף. אך אלה וקוץ בה. מדוע לקחו 3 פליימייקרים? ניקולה טופיץ' לא בטוח ישחק השנה כשיינסו לשקם אותו מקריעת ה-ACL החלקית שהשביטה אותו בסוף העונה. הוא גם עוד לא נחוץ לקבוצה שסיימה במקום הראשון. קצת כואב לי שפוינט גארד כזה מגיע לקבוצה עמוסת גארדים שלא ממש תיתן לו מקום לעומת קבוצה כמו הספרס או הוויזארדס שיכלו ממש לצמוח איתו. הוא גארד נהדר החודר לטבעת, קולע עונשין ברמה גבוהה, מוסר מסירות אמן והקליעה לא רחוקה. בתכלס אפשר לומר את אותו הדבר על דילן ג'ונס שמגיע מהמכללה הקטנטונת שהוציאה את דיים לילארד. ג'ונס הוא פליימייקר גדול תרתי משמע (4'6 עם מוטת ידיים של 11'6 במשקל 235 פאונדס). מהשחקנים שהכי מפחידים אותי להמר עליהם מכיוון ששיחקו מול תחרות נחותה וחגגו מולה. אך הבעייה היא שהבחור למרות הגודל והמובס הבלתי נגמרים מתקשה לקלוע משלוש. אך הקליעה כמעט שם. לשם כך הם יכירו בת'נדר מאמן קליעה אגדי בשם צ'יפ אנלגר שבמשך העשורים האחרונים החייה לא מעט זריקות מתות. אייג'יי מיצ'ל הבלגי המצוין של סנטה ברברה הוא עוד דוגמא לחיבה של הת'נדר למכללות קטנות. הוא גארד אקספלוסיבי בפיק אנד רול ועוד אחד שהתבלט בקומביין. אבל ברצינות, איפה יש לת'נדר מקום בסגל? ובחייאת. אין אף גבוה מסיבי שיכל לתת קצת גוף?

סקרמנטו קינגס

בחירות: 13- דוון קרטר, PG, פרובידנס

קשה לי עם הבחירות של הקינגס. לא שיש משהו רע בדוון קרטר. הבן של אנטוני קרטר הקשוח, הוא קשוח לא פחות. הוא מגן הגארדים הטוב בדראפט בעל ידיים ארוכות ויכולת לנוע מעבר לחסימות בדומה לפרוספקט ההגנתי מלפני שנתיים…דוויון מיצ'ל. וזהו בדיוק הבעייה שלי עם הקינגס. קרטר הוא לא מיצ'ל בגודל. אך מיצ'ל בשנתו השלישית, היה אלוף מכללות ושחקן התקפה נהדר. נכון שהוא נמדד נמוך ממה שציפו, אך מה שקרה איתו מאוד דומה לקרטר. קרטר קלע השנה 38% משלוש בווליום גבוה לאחר שהפוינט גארד שלו נפצע וקיבל אור ירוק אולטימטיבי. אך בשנתיים קודם היה קלע בינוני ומטה. האם השנה האחרונה אמיתית או כמו שקרה עם מיצ'ל, זה היה פלוק. קרטר הוא אחד הריבאונדרים הכי טובים מעמדת הגארד שנראו בשנים האחרונות. הוא שחקן חיובי ובהחלט יכול לעזור המון לקינגס בין עם ליד פוקס או כמחליפו, כגארד הגנתי שיכול לעשות גם דברים עם הכדור ביד, אך הקינגס מצאו את אליס שנה שעברה שנתן גם הגנה וגם קליעה אך הצבע שלהם עדיין פרוץ וחסר להם ווינג יוצר ברמה הגבוהה עד שקיגן מורי לא יקבל חלק גדול יותר של ההתקפה. אבל שוב הם לוקחים פוינט גארד. אני מקווה שהם לא חושבים שג'יילן מקדניאלס הוא אחיו הצעיר. מקדניאלס שמגיע אחרי אכזבה נוספת בראפטורס הוא אולי תשובה מעומק הספסל. חזרה לקרטר. מאוד אוהב את השחקן, לא אוהב את ההתאמה לקינגס. ג'מאל שיד, הבחירה ה-45 אמורה לעבור לטורונטו, יחד עם דיוויון מיצ'ל וסאשה ויזנקוב אקס יורוליג MVP.

מיאמי היט

בחירות: 15 – קליל וור, C, אינדיאנה, 44 – פל לארסון, F, אריזונה (דרך רוקטס)

הבחירה בוייר מעניינת מאוד. הוא סנטר ארוך ודינמי והרבה העלו את התהייה במה הוא שונה מאלכס סאר. וויר לפחות השחיל כדורים משלוש. בנוסף, הבחירה כביכול מוזרה מכיוון שוויר לפני שהגיע לאינדיאנה שיחק באורגון והיה גורם שלילי מחינת מנוע וחשק לעשות עבודה שחורה. אינדיאנה הפכה ללוחשת לסנטרים בשנים האחרונות, ווייר נתן עונה לתפארת מבחינת תפוקה ותצוגת תחליט. השאלה היא היכן בדיוק ההיט רוצים להשתמש בו וגם איך ההיט בוחרים שחקן שנקודת החולשה שלו הייתה הדבר שמגדיר את התרבות של הקבוצה. במקום ה-15 ג'ארד מקיין עוד היה על הלוח שישב כמו כפפה ליד ואפילו דלטון קנקט שהוא לא אס הגנתי, אך בדיוק סוג הקלעים החכמים שספולסטרה אוהב. אך אולי ההיט בכול זאת חושבים על ווייר באופן שאולי לא שמנו לב אליו. לכיוון עמדה 4. ההיט הציגו שנה שעברה את אורלנדו רוינסון שפרח וגם תומאס בריינט הובא, אך יש מצב שדווקא עמדה 4 בה ניקולה יוביץ' אמנם קלע, אך לא היווה עוגן הגנתי, קיבל שדרוג עם שחקן שהוא מספיק נייד ובעל עוצמה כמגן טבעת להשלים את באם ולאו דווקא להחליף אותו. מסקן אותי איך הניסוי הזה יעבוד והאם ינוסה.

פילדלפיה 76

בחירות: 16 – ג'ראד מקיין, PG, דוק, 41 – אדם בונה, UCLA, סנטר

מראש לא חשבתי על הרעיון של מקיין לסיקסרס וקצת התבאסתי שלא לקחו ווינג או אפילו את קנקט הקלעי. אך עם יד על הלב, מקיין עולה על קנקט כקלעי, צעיר ממנו ב-5 שנים, בעל ראיית משחק מצויינת אפילו ברמה שיכול להוביל כדור, וגם בעל אנרגיה חיובית ותוססת. נכון שהטיק טוקים שלו מעצבנים לא מעט וגם הדיבור הפילוסופי כאדם רוחני. אך כשאמביד או מקסי יתקעו בפקק ויוציאו כדור החוצה, מקיין ישים את הכדור בחור. הוא גם ריבאונדר נהדר ושחקן בעל גוף קשוח ועבה. נכון שהוא לא גבוה לגארד ואולי ליד מקסי זה מעט בעייתי, אך ברונסון ודיוונצ'נסו זה צמד בק קורט בגובה דומה שהתמודד היטב הגנתית בקו האחורי. אדם בונה (מבטאים ADEM BONA), סנטר ממוצע ניגרי נראה נמוך לעמדה (8'6) אך בעל ידיים מטורפות של 4'7. זה שחקן שבחר להישאר במכללה למרות שהיה לו באז ענק בעונה הנהדרת שנה שעברה עם האקז וקיבל אחלה באז לדראפט 2023. הוא אתלט אדיר, ריבאונדר מצויין, יש לו יכולות נהדרות בשני צידי המגרש והוא פרודוקטיבי במיוחד בצבע. יש לו ווייב של שחקן ניקס מהניינטיז. אבל…השנה לא ממש ראו שיפור באף אלמנט. עניין מדאיג לבן 21. הקליעה לא הגיעה. שיפר אומנם את הקליעה מקו העונשין אך לא ממש הביא אף בשורה שלא ראינו שנה קודם, מה שמסביר את הצלילה לסיבוב השני. זה עדיין אחלה כלי לשחקן אנרגיה שנכנס ועושה שמות לכמה דקות מהספסל.

לוס אנג'לס לייקרס

בחירות: 17 – דלטון קנקט, F, טנסי, 55 – ברוני ג'יימס, USC, גארד

הפסטיבל סביב ברוני ג'יימס הפכו את שידור הסיבוב השני של ESPN לבושה. 30 שחקנים נבחרו וכל השידור סבב סביב הילד שאין שום סיכוי שהיה מקבל הזדמנות אילולי שמו לא היה ג'יימס. דיוני האולפנים דיברו יותר על ברוני מאשר על הבחירה הראשונה ריזשה או כל שחקן אחר שנבחר. אני בוחר שלא להתייחס אל הילד עד שלא אראה אותו בליגת הקיץ מול שחקנים בני גילו. אז אתייחס לבחירה בדלטון קנקט שנפלה לחיכו של רוב פלינקה כפרי בשל. קנטק בן 24, היה שחקן המכללות הטוב ביותר למעט אולי זאק אידי. הוא קלעי אוטומטי ואתלט נהדר שמגיע לצבע ושם את הכדור בחור. הלייקרס לא צריכים ממנו שם יכולת לסדר מצבים לחבריו. רק שישחיל את הכדורים שמקבל מהשלישייה ג'יימס, דיוויס וריבס. רדיק הוא המורה האולטימטיבי לייציאה מ-pin-downs (חסימות בצבע ליציאה של קלעים). הלייקרס בדרך לכמה טריידים על שחקני המשנה שלהם. דג'ונטה מורי היה השם החם להגיע אך הפליקנס חטפו אותו וגם קשה להאמין שללייקרס יש חבילה מספיק אטרקטיבית עבור דריוס גארלנד. הלייקרס לקחו מציאה לבחירה 17 שלרוב לא מניבה יותר מדי.

אורלנדו מג'יק

בחירות: 18 – טריסטן דה סילבה, F, קולורדו

עוד יוצא קולרדו, השלישי בדראפט הזה הגיע למג'יק. דה סילבה הגרמני ממוצע ברזילאי, הוא לייט בלומר שרק בשנתו הרביעית ממש חיבר את כל המשחק שלו. הוא לא אתלטי במיוחד, אך הוא גבוה, קולע היטב, בעל יכולת מסירה בפוסט ולא מעט קבלת החלטות טובה. קשה לראות בו פוטנציאל לכוכבות ב-NBA אלא יותר רול פלייר מעניין וטוב. אבל למרות זאת, לדעתי אורלנדו לא באמת הייתה צריכה שחקן בעמדת הפורוורד המאוד עמוסה. אני מבין את הרעיון בלהביא שחקן בוגר שיכול לתרום מיידית, אך ג'קובי וולטר, שחקן בעל פוטנציאל גבוה בהרבה החליק בדיוק לבחירה של המג'יק. וולטר הוא מה שג'ט הוורד חשב שהוא. וולטר מגן מצויין, קלעי טוב בתנועה (למרות האחוז הנמוך, פשוט לקח כמות זריקות קשות) וגארד בעל פוטציאל גבוה להפוך לשחקן חמישייה בליגה. הקו האחורי של המג'יק כיפי והכול. אני מאוהדיו הגדולים של פולץ וחולה על ג'יילן סאגס שסוף סוף יכל לשחק בריא ונראה נהדר. אך למרות השיפור של סאגס והאין קליעה של פולץ, קשה לבקש מהמג'יק לוותר על הגנת הברזל של הקו האחורי. אבל זה הקטע. עם וולטר הם לא היו צריכים. דה סילבה מגן סביר ושחקן התקפה טוב, יכול להיות שהמג'יק חוששים שג'ונתן אייזיק שוב ייפצע מהרוח ולכן הבחירה.

טורונטו ראפטורס

בחירות: 19 – ג'אקובי וולטר, G, ביילור, 31 – ג'ונתן מוגבו, F, סן פרנסיסקו, 44 (מקינגס) – ג'מאל שיד, G, יוסטון, 57 (מהגריזליס) – אורליך קומצ'י, סנטר, קמרון

הראפטורס עשו את המהלך הנכון והלכו על הכישרון הכי גדול שנותר על הלוח, ג'אקובי וולטר. בשלב הזה של הדראפט אתה לא מחפש התאמות לחמישייה, אלא בונה על כישרון, או על שחקן ספסל שעלול לצמוח ליותר מזה. וולטר מביא את היכולת לייצר מצב קליעה, היכולת לשהחיל שלשות מטווח רחוק והיכול להגן טוב על עמדות הגארד והווינגים. בבחירה 31, הראפטורס כביכול היו חייבים לקחת את פיליפובסקי שמתאים להם כמו כפפה ליד אך ככל הנראה לא רצו את המטען שזה בא איתו (ראו סיפור בפסקה על הג'ז). מוגבו הוא תוצר של ג'וניור קולג' קטנטן שצמח מאוחר ולא זכה לשום עניין. הוא בעיקר פורוורד נמוך אך מאוד ארוך ומאוד אתלטי שיודע להגיע לסל בקלות רבה. הוא גם מוסר לא רע. אך הוא לא ממש קלעי. אני מניח שהראפטרס בונים על התפתחות איטית ויסודית והפיכתו לסנטר סמול בול בסגנון דריימונד לייט. ג'מאל שיד הוא פוינט גארד נמוך ומוכשר שנותן קצת מהכול. הוא ממש מוסר נהדר לקלעים מהצבע. הסגנון שלו כבר לא פופלרי בליגה (יותר ביורוליג), אך הוא יכול לתת דקות טובות כפוינט גארד שלישי בקבוצה. אולריך קומצ'י הוא תוצר NBA אפריקה והאקדמיות שם. סנטר די גבוה, 10'6 בעל מוטת ידיים ארוכה (4'7) שצריך עוד הרבה התפתחות. מניח שישחק בג'י ליג ואולי יושאל לקבוצה אירופאית. אני לא רואה איך 4 בחירות נכנסות לסגל של הראפטורס.

קליבלנד קאבלירס

בחירות: 20 – ג'יילן טייסון, F, קאל

ג'יילן טייסון הוא שחקן נהדר ואחד המשחקני מכללות שהכי השתפרו משנה שעברה. הוא החל את הקריירה בטקסס, בה לא היה משמעותי, עבר לטקסס טק, נתן קפיצה יפה במיוחד בקליעה והשנה עבר לקאל והיה הכוכב שלה. הוא ווינג בגובה 7'6, לא יודע אם הייתי בוחר בו בבחירה 20, אבל לפעמים התאמה חשובה מפוטנציאל האישי הטמון בשחקן. נכון שהוא לא אתלטי בעמדה בה הכי זקוקים לאתלטיות, אך הוא סוף סוף נותן לקאבס את הווינג בעל הגודל הטבעי מבלי להעביר לשם גארדים או להוריד לשם גבוהים. מבחינת התאמה זה בינגו והאגו שלי קצת פגוע שלא חשבתי עליו ספציפית עבור הקאבס מכיוון שהם צריכים בדיוק את מה שיש לו לתת. הוא בוגר יותר (22) מגוון מספיק לשחק בסגנון מהיר, בקאץ' אנד שוט בחמישייה הראשונה, או כיוצר עבור חמישייה שנייה. האתלטיות היא סימן שאלה מכיוון שאני מעמיד אותו מול החיות אדם המשחקות כרגע בעמדה, הוא לא נראה שייך. אך אני לגמרי לא פוסל הצלחה גדולה שלו.

ניו אורלינס פליקנס

בחירות: 21 – ייבס מיסי, C, ביילור, 47 – אנטוניו ריבס, F, קנטקי

מיסי היה בהרבה מוקים מתורגט לפליקנס. הוא החל לשחק כדורסל בגיל מבוגר, הוא גבוה, חוסם נהדר, אתלטי, שחקן מטרה נהדר שיודע את תפקידו. אני פחות אהבתי את הרעיון בזמנו מכיוון שהפליקנס כבר לקחו כמו גבוהים בלתי מלושטים עם רומן אווירי עם אלי אופס (ג'קסון הייז). זה לא נגמר טוב מכיוון שיש בפליקנס טנק ששמו זאיון ובאופן מוקצן, הוא חייב ספייס יוצא דופן בכדי לפעול. בעיני הוא היה צריך שחקן כמו ווייר שנבחר על ידי ההיט, או פיליפובסקי. שחקן שגם יכול לבלוט על קו השלוש או לפרוץ לידו מבלי להפריע ב-dunker spot. מיסי שחקן נהדר לעמדה 5 מודרנית כפרטנר פיק אנד רול של פליימקר אגרסיבי בדיוק כפי ששחקן כמו שדרק לייבלי היה עבור לוקה. הפליקנס גם היו פעילים בשוק הטריידים והביאו גארד מוביל רציני, דג'ונטה מורי, שאמור להוריד לחץ על זאיון ולהכין את הקרקע לטרייד על אינגראם. הם גם איבדו גבוהים כלארי נאנס ופרוספקטים בווינג כמו דייסון דניאלס. זה כנראה אחד הסיבות שהם הלכו בבחירה 47 על אנטוניו ריבס שהיה חלק מסגל עמוס בקנטקי. ריבס הוא גארד גבוה ויוצר טוב בהחלט שהיה אחד מהקלעים היותר טובים שנה שעברה. כמקובל בקנטקי הוא יודע לעשות קצת מהכול. הוא שחקן שנה חמישית וקיבל את הכבוד בחמישייה על חשבון הפרשמנים הקטנים ממנו בכ-4 שנים: ריד שפרד ורוב דילנגהם. יוצר מעניין אול-אראונד. הוא עוד קלעי שהפליקנס חייבים לקדם ליד הוקינגס סי ג'יי וטריי מרפי.

דנבר נאגטס

בחירות: 22 (דרך הסאנס) – דיירון הולמס

הנאגטס והרצון שלהם לאסוף את דיירון הולמס היה עניין די מתועד, אך בשלב כשלהו כבר היה נראה שהוא ירד מהלוח הרבה יותר מהר. אז הנאגטס יצרו עסקה עם הסאנס וקיבלו אותו ב-22. הולמס אמור להפוך לגבוה היחיד שלא קוראים לו יוקיץ' שיש לו מובס בצבע ואורך להפוך למגן טבעת אמיתי. הנאגטס סיימו את העונה המומים לאחר שהפשיטו את הלייקרס וציפו לסיים את קרבות המערב שיביאו אותם מוכנים לסלטיקס. הרי הנאגטס נתנו מצ' אפ טוב מול הסלטיקס בעונה הרגילה. אך הם לא לקחו בחשבון שהטימברוולבס נבנו במיוחד עבורה והציגו מולה אורך מתסכל אל מול כל שחקן שלא קוראים לו יוקיץ'. הולמס הוא כביכול סוג של תרופה למץ' אפים כאלה. הוא גבוה, מסיים נהדר בטבעת ובעל יכולת אילתור טובה בקבלת כדור בצבע. הוא נהדר בפיק אנד רול, מה שפותח אופציות נהדרות מהספסל של הנאגטס. יש לו גם טווח 3 בעל פוטנציאל. הוא רק נגע בזה בדייטון.

מילווקי באקס

בחירות: 23 – איי ג'יי ג'ונסון, G, אוסטרליה, 33 – טיילר סמית, PF, איגנייט

איי ג'יי היה פרוספקט 4 כוכבים בטופ 50 של ESPN שבחר לשחק באוסטרליה במקום באוניברסיטת טקסס. עכשיו בדיעבד יודעים שהבאקס שמו על איי ג'יי עין הרבה זמן כאשר הם רואים את האורך והאתלטיות שלו כגארד גבוה ודינאמי. אבל בבחירה 23? זה נראה מאוד הזוי. ג'ונסון נראה חסר כל רלוונטיות בליגה האוסטרלית ונראה כמו בחירת אפ-סייד קלאסית לסיבוב שני ששולחים לג'י ליג ללמוד את המשחק. הוא באמת לא הראה כלום וששיחקתי עם הביג בורד שלי הוא בכלל לא היה עליו. ואז הגיע הדראפט קומביין ואיי ג'יי הראה המון אתלטיות ומובס של מקצוען. בדומה לבונס היילנד פתאום השם שלו התחיל להעלות. אך לדעתי זה היה מסך עשן. אני לא מאמין שמשהו היה בוחר בו בבחירה זו אלמלא הבאקס. אבל… הבאקס לקחו בחירה מעניינת בסיבוב השני – את טיילר סמית' מהאיגנייט. סמית' היה השחקן היחיד שנתן יותר ממה שציפו ממנו באיגנייט, לאחר שרון הולנד ומאטס נראו מעט אבודים במובילי קבוצה. סמית' הוא גבוה 11'6 שצמח בשלב מאוחר. יש לו קליעה יפה מטווח NBA, יכולת לטפוס לובים וכמה מובים יפים בכניסה לצבע. הוא עדיין מצריך עבודה, אך זו בחירת אפ-סייד טובה.

ניו יורק ניקס

בחירות: 25 – פאקום דאדייה, ווינג, צרפת, 34 (מהבלייזרס) – טיילר קולק, PG, מרקט, 56 (מהסאנס) – קווין מקולר, קנזס, 58 (מהמאבס) – אריאל הוקפורטי, C, גרמניה

הניקס עשו רישאפל גדול ומסיימים את הדראפט עם בחירה צרפתית שהיא יותר לטווח הארוך. לא בטוח שדאדייה יגיע העונה לאחר ששיחק באולם הגרמנית יחד עם חואן נונייז והיה שחקן די משני שם. הוא גדול וגמיש ויכול לשחק בכמה עמדות. הקליעה מעניינת ולרוב היא בסדר, מוסר מציין ובכלל שחקן אול ארוונד שהוא עדיין רחוק מרמת NBA. לניקס אין מקום בסגל ל-4 בחירות. לדעתי ישלחו את דאדייה ואת הוקפורטי הגרמני חזרה לאירופה להתבשל ודווקא יישחקו עם 2 האמריקאים שנבחרו בסיבוב השני. שנייהם היו אצלי במוק בסיבוב הראשון. טיילר קולק הוא פוינט גארד מבריק, אך קצת נמוך ולא הכי אתלטי. הוא ממש אשף לראות אותו מוביל כדור. קווין מקולר שהיה הכוכב של קנזס השנה הוא מבוגר יותר, אך הוא מגן אדיר. רציתי את ראיין דאן לניקס. מקולר לא ברמתו אך הוא מגן ווינגים סופר מוכשר. נכון שהטרייד על מיקל ברידג'ס פותר את הבעייה הזו ונכון שמקולר לא הקלע הכי מחונן, אך הוא עושה המון דברים בלי הכדור ויצירתי בקליעה בתוך הצבע. מקולר בבחירה 58 זה שיחוק גם אם ישחק ממש מעט. הסגל של הניקס עמוק מאוד אך עדיין יש שם מקום לשחקנים שמוכנים לתרום מיידית.

פיניקס סאנס

בחירות: 28 – ראיין דאן, F, וירג'יניה, 40 – אוסו איגודרו, C, מרקט

הסאנס הלכו על וותיקים בני 23-24, שיוכלו לתרום מחר. דאן הוא שיחוק רציני מכיוון שהוא המגן הכי טוב בדראפט הזה ביי פאר ואולי רק הרב ג'ונס הראה וורסטיליות דומה כמגן. הוא נתן עונת עילוי הגנתית ובעיקר חותך בהתקפה ומנסה לא להפריע. אני מאוד פסימי לגבי היכולת של הסאנס לעבוד על הקליעה שלו. אבל בטווח הקצר הוא יוריד הרבה מ-KD ובוקר ברמת שמירה על סקוררים יריבים. אני חושב שהוא יאמלל כוכבי NBA יחסית מהר. הוא מספיק גבוה (7'6 עם ידיים ארוכות) ומספיק חזק (215 פאונדס) כדי להגיע עד עמדה 4 הגנתית. אוסו איגודרו, הוא סנטר קצת נמוך (קצת מתחת ל-10'6 עם ידיים של 11'6 בלבד) ממרקט שיודע לעשות קצת מהכול. יש לו משחק פוסט מאוד מתקדם, הגנת צבע, ריבאונדר טוב. אבל אני לא סגור עליו כפרוספקט NBA. הייתה לו שנה טובה עם מרקט, אך אני מתקשה לראות אותו כסנטר ברוטציית NBA למרות היותו בוגר ומשופשף.

בוסטון סלטיקס

בחירות: 30 – ביילור שאיירמן, גארד, קרייטון, 54- אנטון ווטסון, F, גונזגה

שאיירמן הוא לא עוד לבנבן שרק מפגיז מדאון טאון. הוא סקורר מעניין ויצירתי. ספסל של פריצ'ט, האוזר, שאיירמן נשמע כמו שם של משרד רואי חשבון יותר מספסל NBA, אך שאיירמן נותן עוד קצת עומק בווינג. שוב שחקן בוגר בסיבוב הראשון, עוד סניור 5 שנים בן 23. שיירמן, למרות גובהו (6'6) שיחק פוינט גארד והוא גם ריבאונדר מעולה ושחקן פשוט חכם. הסגל של הסלטיקס עמוק מדי כרגע בשביל לספק לו דקות קבועות, אך אם יש דבר אחד נכון בקבוצה הזאת, מי שטוב מוצא זמן משחק בעונה הרגילה. אני מתקשה לראות את אנטון ווטסון משחק בשנה הבאה אם בכלל. אולי ישחק בקבוצת הג'י ליג של מיין.

קבוצות שלא הוזכרו:

המאבס לקחו את מלווין אג'נסה (בחירה 51), צרפתי נוסף שהוא ווינג טו-ווי ובן דודו הצעיר של אלכסיס אג'נסה ששיחק שנים רבות ב-NBA וצרפת וכיום לאחר שפרש

הווריורס החליטו להוסיף גובה ולקחו בסיבוב השני את קוונטין פוסט ההולנדי, סנטר עם שם מחייב, גבוה ששיחק שנתיים במיסיסיפי סטיי ושלוש שנים בבוסטון קולג'. פוסט הוא שחקן לבן ולא מאוד אתלטי, אך הוא פוטנציאלית סטרץ' 5 בן 24 שבדומה לטרייס ג'קסון דיוויס הווריורס חושבים שיוכל לשחק מיד

הפייסרס חטפו את ג'וני פרפי שחקן שהיו כאלה שאהבו בטופ 20 בבחירה 35. פרפי הוא ווינג אתלטי עם המון פוטנציאל ששיחק בקנזס יחד עם קווין מקלור. בנוסף הם אספו עוד שני פרוספקטים שלא ממש יישחקו: טריסטון ניוטון מדוק ואנריקה פרימן מאקרון.

הקליפרס אספו בבחירה 46 את קאם קריסטי, אחיו הצעיר של מקס קריסטי מהלייקרס. קריסטי הוא עוד פרוספקט שהקליפרס ייקברו עמוק עד שהכוכבים שלהם יעזבו.