גמר NBA זה לא צחוק, ולכבוד המאורע הפאוור קאפל של יום ראשון הלא הם תומר ויהלי ארגנו לכם דיאלוג חגיגי (תואלמר או יהליבר גם מתקבל). סיכמנו וניתחנו את המשחק הראשון, תיבלנו בקצת הגיגים והוספנו הימורים חפוזים לסיום סיומת. אז בלי עוד הקדמות, לדיאלוג!

המשחק יהיה בשעה 3:00

הדיאלוג:

יהלי:
בוקר טוב לתומר/פתיבר לחיאני האחד והיחיד, הכותב האגדי והשותף האגדי שלי לפריוויו יום ראשון. התכנסנו כאן היום לפריוויו יום ראשון האחרון לעונה, אלא אם יהיה לנו גיים 7 בעזרת השם. הגענו לדבר על גיים 1 – אז מה המסקנה מרכזית שלך תומר, מגיים 1?

תומר:
שהאמת הכל עוד פתוח. מה אתה אומר יהלי איך אתה חווית את גיים 1?.

יהלי:
אני, שום דבר לא הוציא אותי מהקופסה. בוא נגיד את זה ככה: עלו כמה דברים ספציפיים אבל בוא נגיד ששוב זה לא גמור לאף אחד מהצדדים. גם אם בוסטון מנצחים ב-50 זה היופי בסדרה שבניגוד נגיד לכדורגל שיש לך בית וחוץ נגיד, בליגת האלופות יש לך גומלין. ואחרי המשחק הראשון יש לך אותו הפרש למשחק השני ואתה חייב להתגבר עליו, בסדרה זה לא ככה. אתה יכול להפסיד ב-80 ולנצח בנקודה ועדיין יהיה לך 1-1 אחרי שני משחקים.

תומר:
זה חלק מהיופי. אני חושב שאין, כמו שב-NBA המודרני, אתה יודע, אין הפרש גדול מידי. אז ככה גם בסדרות.

יהלי:
אני חושב שגם ראו את זה בגיים 1. כאילו היה באיזשהו שלב 58-29, מייק ברין אמר בשידור שהם כופלים אותם, התפוצצתי מצחוק חחחח. אבל הרבע השלישי זה היה רבע התקפי טוב מאוד של דאלאס בסוף השני ורוב הרבע השלישי.

תומר:
כבר היה 8 כאילו.

יהלי:
נכון היה איזה 8 צמצרו ב-21 הפרש. אז הם לא חזרו עד, עד לבאר אבל כאילו הם כבר היו במרחק נגיעה. מה זה 8 הפרש היום? מה זה 8 הפרש? זה 3 שלשות ואתה ביתרון.

תומר:
זה באמת זה 15 שניות של משחק זה מה שזה.

יהלי:
לגמרי, ואני חושב שראינו את זה, הרבה ראינו את המשחק המודרני הזה הרבה היום. אצל דאלאס ואצל בוסטון. ושהם שמרו אחד על השני בצורה הכי מודרנית שאפשר, שזה סוויצ'ים בהגנה לחפש את המיסמאצ', לוקה עושה את זה כל הקריירה, אבל בוסטון היו אלה שעשו את זה יותר טוב בגיים 1 לדעתי. בוסטון הביאו את לוקה בכל חסימה על טייטום על בראון, ושניהם יצרו יתרונות התקפים שלשות מהפינה הם היו 15/15 באזור המוגבל שזה מטורף לגמרי (ותודה לעמיחי על הנתון שהתפרסם בסדרת הכתבות שלו, מסקנות חפוזות).

תומר:
לא נורמלי.

יהלי:
כן.

תומר:
בכלל כאילו, כאילו זה קבוצה שהפורטה שלה והגו טו שלה זה השלשות בכלל.

יהלי:
נכון וגם היה להם במשחק הזה, הם היו, באחוזים סבבה אם אני זוכר נכון 16/42

יהלי:
שזה בדיוק לפי מה שקראתי זה בדיוק הממוצע שלהם בפלייאוף: 16 וחצי מ-42 וחצי.

תומר:
מטורף. כן ראיתי שזה היה איזה, כאילו איזה 39 כזה שזה כאילו, שזה לא, שזה קצת פחות מהממוצע הרגיל שלהם, אבל זה מדהים לכל קבוצה, בטח בפלייאוף כאילו.

יהלי:
כן לגמרי 39% זה הרבה יותר ממה שאתה יכול לבקש וגם כל השחקנים מרגיש שגם קלעו טוב, לאף אחד לא היה איזה משחק נפל בקליעה כמו שהיה למשל לקיירי בדאלאס כאילו כל הרול פלייירס, אולי חוץ מטייטום קצת. אבל באמת כולם היו בתוך המשחק.

תומר:
אגב, לפני שנצלול כאילו למהלך המשחק עצמו, אני חושב שזה נקודה סופר משמעותית מהמשחק. בוסטון הצליחו לייצר שטף. בניגוד לדאלאס שהפכו ללוקה-בול עכשיו ברור שלסלטיקס יש נטייה לקבוצתיות, וכאילו לדאלאס יש נטייה להירו-בול כאילו הכל טוב, זה גם חלק מהמשחק שלהם, אבל ראינו את הדבר הזה באקסטרים פה. ואני חושב שזה היה נקודה מאוד משמעותית שהשפיעה על הניצחון/ההפסד.

יהלי:
אני מסכים איתך אבל זה יותר מורכב מזה, בסופו של דבר הסלטיקס גם שיחקו לוקה-בול ופשוט שיחקו על לוקה כל הזמן, הביאו שוב כמו שאמרתי את בראון וטייטום.

תומר:
גם ההגנה שלהם הייתה מוכוונת לייצר לוקה-בול, אבל התקפה שלהם הייתה מוכוונת להרוג את לוקה.

יהלי:
טייטום ובראון ממש קרקסו את לוקה כל פעם. היה את הדאנק הזה של בראון, ואיך הוא התחיל? כשהוא עבר את לוקה.

תומר:
זה היה מטורף.

יהלי:
אבל פחות מהזריקות בטבעת הם יצרו גם, 8 שלשות פנויות מהפינה, שזה הזריקה הכי טובה לדעתי בכדורסל המודרני (מבחינה) אנליטית אם אני זוכר נכון.

תומר:
כן.

יהלי:
ופשוט הביאו אותו, כל חסימה כאילו ממש טירגטו אותו כמו שלוקה עושה ממש האכילו אותו בדייסה שהוא מבשל.

תומר:
כן, לגמרי, ממש. תשמע למרות שזה נכון שהם מיסמאצ'ו אותו המון. אבל בניגוד למה שהוא ניסה לעשות סוג של הכרחות פה, אצלם המיסמוץ' הזה לא תמיד נגמר בסל שלהם עליו. הרבה פעמים זה כזה התחיל את השרשרת שהפך לאיזה שלשה מהפינה. או את השרשרת שנתנה להולידיי את האופציה לנהל התקפה של 3 על 2 או 4 על 3 או משהו כזה.

יהלי:
הולידיי היו לו החלטות טובות הוא מצא את ווייט לדאנק פעם. היו לו כמה שלשות. אני זוכר.

תומר:
לגמרי. שמע, זה לא היה סוד שלסלטיקס חסר רכז רכז כאילו. וממש ראו את ה-values שלו פה.

יהלי:
אני לא חושב שזה רכז, זה מישהו שידע לקבל החלטות. כאילו אחרי שנוצר היתרון הראשוני, ובמובן הזה כמעט כל הסלטיקס הם יודעים, משחקים קבוצתי, יש להם extra passing מצויין' וויט, הורפורד, הולידיי. רק אולי פורזינגיס זה כאילו החוליה החלשה אצלם מבחינת פליימייקינג, אבל תקשיב הוא היה מדהים במשחק.

תומר:
אין, אי אפשר להגיד מילה רעה על פורזינגיס בגיים 1.

יהלי:
אי אפשר. ובעיקר התקפית שכאילו היה לקלוע את הזריקות שלו, הגנתית הוא, פשוט שלט בצבע.

תומר:
זה לא נורמלי הוא תשמע בטח אחרי שהגבוהים של דאלאס שהגיעו אחרי סדרות שבהם הם היו כאילו אליטה, גם מולו OKC שהן דרסו אותם, אבל גם זה עוד מילא. זה לא היה מפתיע, אבל מה שהם עשו שמה על הגבוהיאדה של הטימברוולבס זה היה לא נורמלי. מאיפה כל הדחלילים האלה מצאו את המוז'ו שלהם? ואז דווקא מול הסלטיקס שהם כאילו סוג של קבוצה נמוכה, כאילו דווקא שמה מה שפורזינגיס עשה להם זה היה טרור.

יהלי:
לגמרי. אני לא חושב שדווקא הסלטיקס קבוצה נמוכה. יש שם שחקנים גבוהים בכל עמדה – שוב וויט הולידיי, שחקנים גבוהים, חזקים, הווינגים שלהם – טייטום, בראון.

תומר:
שמע איזה גבוהים יש להם חוץ מפורזינגיס והורפורד?

יהלי:
אוקיי, לא קבוצה גבוהה כמו הטימברוולבס אבל כאילו יש להם סייז טוב בכל עמדה, קצת כמו OKC.

תומר:
עד 3-4, הם לא כאילו קטנים אבל אין להם גובה בכלל. זה בטח משהו שהייתי חושב שכאילו.

תומר:
גאפורד ולייבלי ינצלו יותר. עכשיו תשמע, זה מעניין גם שזה קרה כאילו עם קריסטאפס שבאמת זה שהוא עשה להם טרור בצבע זה היה מדהים. אבל בעיקר, תשמע בסופו של יום הוא שיחק כאילו, כמה זמן 20 דקות? ועדיין כאילו הם עשו להם טרור בצבע.

יהלי:
נכון הסלטיקס נהנו מכל העולמות מפורזינגיס. גם נתנו לו זמן קצר יחסית לחזור, להוריד חלודה והוא וואחד וואחד הוריד את החלודה הזאת.

תומר:
תשמע, אם ככה זה נראה, נראה לי שווה להם לשים אותו ולפצוע אותו ככה בקטנה לגיים 2 שיחזור לגיים 3, כאילו לעשות כל משחק אי זוגי, הם צריכים לנצח רק 4.

יהלי:
תכלס כן. מה עוד?

תומר:
טוב, בוא נתחיל. מה חשבת על הרבע הראשון? אני כאילו נראה לי, אתה יודע, יש לרבע הזה כותרת אחת.

יהלי:
פורזינגיס.

תומר:
פורזינגיס.

יהלי:
מה שהיה ברבע הראשון זה, בהתחלה היה כזה יחסית צמוד, ראו את העליונות של הסלטיקס עד שבאמת פורזינגיס כאילו נכנס ופתאום שינה את התמונה פתאום יש לך. פתאום יש לך גבוה, שבמקום הורפורד שכזה, השלשה היא אופציה כזה, לא אחרונה אצלו וכאילו לא עכשיו יתחיל לטווח 20 שלושת, במשחק פורזינגיס לגמרי יעשה את זה. פורזינגיס ילך לשם ופשוט יש לו מבט פנוי והוא יפציץ. ומה שעבד להם זה שהמבטים הפנויים האלה נכנסו פנימה במשחק הזה, במיוחד ברבע הראשון.

תומר:
אני ממש מסכים, זה גם המידריינג'. היה לו שמה אני חושב ברבע הראשון, היה שם איזה שלשה אחת נכון? ואיזה כמה מידריינג'ים יפים כאלה.

יהלי:
נכון.

תומר:
תשמע כל פעם שהוא היה במיסמאצ' על איזה מישהו עם ראש מתחתיו והייתי בטוח: טוב כאילו מה, הוא יכנס פנימה או משהו, ואז יסתבך שמה? אבל הוא פשוט לא פחד לטווח הוא וזה שאלה כמה כאילו זה משהו שהם יכולים לבנות עליו. זאת אומרת, אם זה היה, לא יודע, טחינה בצבע או משהו כזה אבל כאילו באמת הוא קלע שמה באחוזים פסיכים כאילו מהמידריינג' כאילו.

יהלי:
לגמרי.

תומר:
מה הסיכוי שהוא יצליח להמשיך?

יהלי:
אבל זה לא רק פורזינגיס, זה כל בוסטון. כל השחקנים שלהם בלי יוצא מן הכלל קלעי 3. ממוצעים עד טובים מאוד מאוד מאוד. הם יוצרים ריווח שמאוד מאוד קשה, לדאלאס להתמודד איתו, שהם לא היו צריכים להתמודד איתו בסיבוב הקודם מול מינסוטה שעם גובר כל הזמן. רק בהרכבים מסוימים עם ריד וטאונס אבל עדיין היה שם את אנדרסון שהרס את הריווח שלהם.

תומר:
כן כן לא. זה לגמרי נקודה טובה שפתאום הם צריכים, לחשוב בסכמות הגנתיות שונות. האמת זה גם נראה לי איזשהי נקודה מעניינת. אני מסכים איתך שזה מין כזה ריווח ומאוד ראו את דאלאס כאילו מתקשים להתאים את עצמם לסלטיקס. אבל, מי שהייתה צריכה לחשוב עד עכשיו ולהתאים את עצמם זה דווקא דאלאס.

יהלי:
נכון.

תומר:
אם הייתי חושב שיהיה איזשהו כאילו חלודת התאמות, איזשהו שבלוניות כאילו זה יבוא דווקא מהכיוון של הסלטיקס.

יהלי:
לגמרי וראו את זה בעבר עם מאזולה.

תומר:
הם שיחקו מול, מחלקה נמרצת של איכילוב כל הפלייאוף.

יהלי:
חחחחחח, לגמרי.

תומר:
אבל וואלה, האמת עשו בהפוכה דווקא דאלאס, ששיחקו מול קבוצות מעולות מהסיבוב הראשון כאילו, קליפרס לא פראיירים בכלל. והיו צריכים כאילו, לחשוב ולהתאים ולעבוד בתוך הסדרה, וג'ייסון קיד היה לו עבודה מאוד, היה צריך לתת שם עבודה, דווקא הם כאילו, פשוט לא הצליחו להתמודד, כמו שאמרנו בהתחלה, עם הלוקה-בול ההתקפי הגנתי הזה.

יהלי:
לגמרי. ו-וואי הייתה לי נקודה ששכחתי אותה (ונזכרתי אחרי חצי שנייה). הקטע, זה שמאזולה והסלטיקס, בעיקר השחקנים אני מייחס את זה פחות למאמן, הם עשו דברים שעובדים. ברגע שאתה מסיים עם 16 שלשות ו-15/15 מהאיזור המוגבל מאוד מאוד מאוד קשה להפסיד.

תומר:
חחח. אין ספק שזה סימן שמשהו פה היה מתוכנן טוב.

יהלי:
לגמרי, אבל מה שלא היה מתוכנן טוב, זה כנראה העזרה של דאלאס בטבעת, כי אין מצב שאתה סופג 15/15 בלייאפים.

תומר:
שמע, חריג מאוד.

יהלי:
ושוב זה קרדיט לריווח של הסלטיקס. תשמע, אם דאלאס היו חוזרים לשלשות, דאלאס הקשו שם על כמה שלשות היה את לוקה היה את, נראה לי אולי גם ג'ונס, גאפורד נתן אפילו איזה שני קונטסטים יפים ברבע השני. אבל, תשמע זה יכול להיגמר גם מ-20 שלשות ועוד כמה סלים פחות מהאזור המוגבל. 3 זה יותר מ-2.

תומר:
חחח. זה משוואה מתמטיקה שמהרגע שדרל מורי גילה אותה לא היה דרך חזרה.

יהלי:
לגמרי. ומהרגע שדרל מורי גילה אותה, פתאום התחילו לצוץ לנו חמישיות כמו ההמפטונס פייב של גולדן סטייט. עם איגודאלה במקום סנטר כבד שיש לך 5 של switch everything אולי חוץ מסטף, ואתה רואה את זה גם בבוסטון, אמנם אין להם מיסמאצ' ברור מול לוקה חוץ מפורזינגיס, אז אתה יכול להגיד שיש ללוקה יתרון על וויט, על הולידי בגודל. אבל על בראון אין לו יתרון ובראון עשה עבודה מעולה!, הוא עשה עבודה טובה מאוד, אני אהבתי לראות אותו כל המשחק. הוא חזר בטראנזישן גם אחרי החטאות שלהם גם אחרי ההחטאות שלו. העדיפות הראשונה שלו וראו שמאזולה בא עם זה מוכן מהבית היה לסגור את לוקה, שהולידיי מופקד על קיירי. וקיירי לא היה איתנו במשחק הזה.

תומר:
עכשיו נכון, הולידיי שומר על וגם הוא שמר עליו מעולה אבל, אין הצדקה למה שקיירי עשה שם. גם האחוזים המאוד לא מחמיאים, אבל, זה גם מאוד קשור כאילו להכרחה שלו על השטף, אולי זה באיזה שהוא מקום התסמין של כל הסיפור של דאלאס הוא פשוט לא הצליח להתחבר למהלכים של אנשים אחרים.

יהלי:
גם והיו לפחות 3 שלשות פנויות מריבאונד התקפה, או שלוקה יצר יתרון. אני זוכר היה פוזשן אחד לוקה יוצר יתרון כזה במעבר, והוא נתן skip pass יפה לצד השני לצד החלש, לוושינגטון בפינה ואז וושינגטון נתן לו את extra pass לקיירי שהיה בווינג. הוא פשוט החטיא שלשה פנויה לגמרי והיה לו עוד איזה שני ניסיונות כאלה לפחות במהלך המשחק, זריקות פנויות לגמרי שאתה חייב (!) לקלוע בפיינלס, במיוחד בפיינלס אתה חייב לשים אותם פנימה. הוא לא שם אותן.

תומר:
זה נכון, תשמע. בטח ובטח שחקן במעמד שלו בקבוצה. אני חושב שההשפעה של הכוכב שלך זה הרבה יותר מהסלים שהוא עושה או לא. זה משפיע על כולם.

יהלי:
באיזה מובן?

תומר:
במובן של אתה יודע, רול פליירים' אז יותר בונים על כאילו variety ביכולת שלהם לבוא לידי ביצוע. אבל כשהכוכב שלך מפשל. אז זה מורגש ומשפיע ומחלחל.

יהלי:
לא שהוא מוותר, אני חושב שהוא פשוט לא הופיע.

תומר:
לא לא אמרתי מוותר, אמרתי מפשל.

יהלי:
כן, זה לגמרי פישל. אין דרך אחרת להגיד את זה – קיירי לא היה איתנו בגיים 1. מי כן היה איתנו לדעתך, לפחות בצד של בוסטון? חוץ מפורזינגיס.

תומר:
כמו שכבר אמרת, בראון היה כוכב עליון. באמת, אם אחד מהשניים כאילו צריך לקבל את ה-MVP של המשחק, לא בטוח שאפילו פורזינגיס צריך לקבל על חשבונו למרות שvalue לדקה מה שפורזינגיס עשה היה שחיטה.

יהלי:
זה היה אחד מההופעות הכי טובות בכל הזמנים.

תומר:
אולי שחיטה אפילו לא כשרה.

תומר:
אבל בראון היה שמה הסלע שלהם כאילו לאורך כל המשחק, גם התקפית כמו שאמרת ISOים (בידודים) על לוקה, על ימין ועל שמאל ובעיקר, שמע, הגנתית מעבר לסטט' אתה יודע, ה-3 חטיפות, 3 חסימות. זה פשוט היה ניכר איך, לא רק שהוא הקשה על דונצ'יץ', אלא גם באיזשהו מקום, אני חושב שמה שהיה גאוני בהגנה שלו. זה לא רק שהוא כאילו הקשה על לוקה הוא גם השלה את לוקה שהוא כאילו במצב שהוא יכול לעבוד.

יהלי:
מה אמרת?

תומר:
השלה.

יהלי:
אה.

תומר:
וכמובן הקרדיט הוא לא רק לבראון, אלא לכל ההגנה של בוסטון, אבל אני חושב, היו כל מיני מצבים, שלוקה חד משמעית הכריח את זה, ואני חושב שזה הרבה, שזה מה שהופך הגנה לגאונית היכולת לשכנע את היריב שלך שהוא צריך לזרוק למרות שהוא לא צריך לזרוק.

יהלי:
כן. זה מה שהגנות טובות עושות. הן פשוט' גורמות לך לקחת את הזריקות שהם רוצים, את כל הסטפ-בקים הקשים האלו עם יד בפנים והיו, definitely היו ללוקה כמה כאלה במשחק.

תומר:
אני חושב שדאלאס כקבוצה היה איזה 9 אסיסטים (הכמות הרביעית הכי נמוכה למשחק גמר).

תומר:
נכון וללוקה היה רק אחד. כאילו מתי מה היה המשחק האחרון שללוקה היה אסיסט אחד?

יהלי:
אין לי מושג.

תומר:
בטח, לא יודע, בריאל או משהו.

יהלי:
איזה בריאל? לא יודע אם אפילו היה לו משחק עם אסיסט אחד.

תומר:
כן, אחי, כאילו מה זה? אתה יודע זה לא כרמלו עכשיו. כאילו מה ממתי כאילו? האיש דופק טריפל דאבלים כממוצע.

יהלי:
ברור. אבל יש את הערבים שגם, זה שילוב של שני דברים: הוא לא יצר הרבה לחברים הוא מסר קצת, פה ושם לג'ונס, שבראון הוריד אותו מדהים (!) בטבעת, פעמיים נראה לי, אותו ואת קיירי. נכון והוא גם יצר את השלשה הזאת לקיירי שדיברנו עליה קודם הוא בסופו של דבר ניצל את היתרון ההתקפי וגם יצר עוד כמה פיקנ'רולים, יצר הרבה סלים קלים לעצמו, היו לו כמה סלים בצבע, כמה שלשות לא רעות. מול הדרופ של פורזינגיס בעיקר, אבל, הוא יצר פחות לחברים ממה שהוא יוצר בדרך כלל וחברים שלו גם לא ממש הכניסו את הזריקות, שוב, דיברנו על קיירי דיברנו על ג'ונס שבוא נגיד היה די אנמי. ורק וושינגטון באמת, לדעתי הופיע מהצוות המסייע של דאלאס וגם הוא החטיא כמה זריקות פנויות שלוקה יצר לו.

תומר:
אין ספק, הוא גם החטיא כמה דברים, אבל תשמע, וושינגטון הוא חתיכת שיחוק.

יהלי:
אני אהבתי לראות אותו בפוסט מול דרק וויט.

תומר:
הוא גם עשה עבודה טובה. תשמע הוא יואו אני לא זוכר על מי זה היה אבל כאילו אני זוכר שהיה איזה שני פוזשנים כמעט סמוכים שכאילו מצד אחד הוא באמת הרג שמה את ווייט בגודל שלו ומצד שני הוא סוויפטי לגמרי. זאת אומרת הוא מסוגל להוריד את הכדור לרצפה ולחדור כמו גדול.

יהלי:
לגמרי. נכון היה איזה פוזשן אחד במעבר לדעתי שהוא פשוט לקח את הכדור קוסט טו קוסט (מצד אחד לצד שני) ושם לייאפ שמאל מאוד מרשים, על דרק וויט, זה דברים שלא ידעתי שהוא יכול לעשות.

תומר:
אוקיי, מה אתה חושב שקרה שמה בין סוף הרבע השני לאמצע סוף הרבע השלישי, מה שנקרא, הקאמבק של דאלאס. הרי בסופו של יום אמרנו היה שמה, כמעט 30 הפרש הפך ל 8.

יהלי:
שאלה טובה, בוא נסתכל… לא אמרנו את זה עד עכשיו, אבל אני ראיתי את הרבעים הראשון עד שלישי ועשיתי ממש פליי ביי פליי משלי לכל המהלכים שהיו במשחק. אז עכשיו אני מסתכל על זה.

תומר:
לכל קוראי הופס, אני מתעסק פה עם אדם לא נורמלי. אם היה אפשר בתמליל להראות את הדף הפסיכופטי.

תומר:
אולי שווה שתצרף אותו בתמונה.

יהלי:
כן, אני יכול לצרף את זה בתמונה. אני אעשה את זה.

יהלי:
מה שאני רואה פה פשוט. מלא לייאפים קלים ומבטים טובים לשלוש אבל זה התחיל באמת בלייאפים ברבע השלישי. מהלך ראשון, של הרבע השלישי. לוקה הולך לטבעת קולע על טייטום. אחר כך, גאפורד בריבאונד התקפה. עוד שתיים. אחרי זה לוקה מייצר פלואוטר יפה. יש לו מבט טוב לפלואוטר על בראון והוא החטיא אותו, הלך קרש, טבעת קרש והחוצה, זריקה טובה. בראון טיפה הפריע לו מאחורה, אבל זריקה טובה מאוד של לוקה. ואז, היה להם סטופ הגנתי נראה לי, בוא נראה (בודק) כן בראון לקח סתם זריקה, שלשה קשה מעל ג'ונס. ודאלאס לקחו את הריבאונד, קיירי עבר מהר את הולידיי ושם פלואוטר ואז במצב הזה כבר 20 ומשהו הפרש התקזז לסביבות ה15-20 וה15-20 זה משהו שאתה יכול לראות ממנו את האור בקצה המנהרה?

תומר:
כן. באמת אני חושב משהו שאני שמתי לב לזה שדאלאס עברו לאיזשהו, טקטיקה של התקפות מהירות, זאת אומרת בקאמבק שלהם אני חושב שכמעט אף סל לא היה פחות מ-14 שניות, כאילו הם כמעט לא הגיעו ל-10.

יהלי:
נכון.

תומר:
הם פשוט לקחו את הכדור, דחפו אותו קדימה. בין אם כאילו fast break בין אם, לתת ללוקה או לקיירי, זה נראה לי היה הסטרץ' היחיד שקיירי היה סבבה בו.

יהלי:
לגמרי. נכון, קיירי עשה פה פעולות טובות.

תומר:
קחו תייצרו מהר, תעשו מהר, תגיעו למצבים, מקסימום מצב קצת קשה. תחטיא או לא אבל תמשיכו ללחוץ. ובאמת בוסטון לא התמודדו עם זה כל כך טוב.

יהלי:
לגמרי. אני רואה פה שרק בחצי הראשון של הרבע השלישי, לדאלאס היו 6 התקפות מעבר, והם יצרו זריקה טובה ב-5 מהם.

תומר:
מה? לא שמעתי אותך.

יהלי:
אני אומר שבחצי הראשון של הרבע השלישי דאלאס הלכו ל-6 התקפות מעבר ויצרו זריקה טובה ב-5 מהם. אז הקטע הוא שבאמת הלכו יותר מהר עשו בדיוק מה.

יהלי:
וזה בדיוק האנטיתזה למה שבוסטון עשו להם בתחילת המשחק. בוסטון ירדו להגנת טוב, גם אחרי ריבאונד של דאלאס בהגנה, וישר הציבו את בראון על לוקה, הולידיי על קיירי וטייטום על גאפורד שיתן להם את הגודל הזה שצריך להתמודד איתו בריבאונד וזה עבד להם מצוין זכו בהרבה ריבאונדים, בוסטון טסו למתפרצות ברבע הראשון, היה להם הרבה מתפרצות, הרבה בכללי התקפות מעבר כזה שאולי הם הגיעו לחצי יותר מאוחר אבל דאלאס לא הסתדרו בהגנה, היה כמה פעמים את לייבלי על טייטום, על בראון וזה לא נגמר טוב בדרך כלל. בסופו של דבר זה נגמר בהרבה שלשות פנויות או שפורזינגיס קיבל את המיסמאצ'ים, את הארדי, הוא קיבל את לוקה אחרי חילופים לפעמים לא אחרי חילופים. אבל לא משנה. בוסטון עבדו מהר יצרו את המיסמאצ' שלהם בין אם במעבר בין אם דרך חילוף ולקחו את זה וזה מה שדאלאס החזירו להם באמת בנשק שלהם פה בתחילת הרבע השלישי.

תומר:
השאלה מה אתה חושב מעניין אותי לשמוע? נראה לך הסטרץ' הזה היה בזכות דאלאס או בגלל בוסטון?

יהלי:
שמע זה תמיד גם וגם. בסופו של דבר דאלאס לא היו יכולים להחטיא כל כך הרבה זריקות, בין אם זריקות יותר טובות, בין אם זריקות פחות טובות. היה באמת בלאגן שלהם מבחינה התקפית, בסוף הרבע הראשון שבוסטון קלעו את השלשות האלו היו שתי שלשות קשות של האוזר ועוד כמה שם בתווך ודאלאס פשוט עשו בלאגנים עם בידודים של ג'יידן הארדי (?).

תומר:
חחחח.

יהלי:
והגנה טובה של הסלטיקס ב-1 על 1.

תומר:
תודה שהזכרת לי על חחח, על ההחלטה המצוינת הזאת של דאלאס.

יהלי:
כן. ג'ייסון קיד הרגיש קצת נואש אפילו, בחלקים מסוימים ניסה את, טים הארדווי ג'וניור אפילו שהוא ייבש אותו לגמרי בקונפרנס פיינלס.

תומר:
כן, תמוה מאוד.

יהלי:
וגם לא עזר לו בכלום.

תומר:
לא שמע אני מסכים איתך. כמו שאמרת, השלב שבו דאלאס רצו טוב, זה לא מתוך איזשהו שטף פסיכי או משהו שהשתנה משמעותית. דווקא זה הרגיש לי, שאחרי האטרף של בוסטון בהתחלה הם היו קצת פחות בפוקוס, הם הסתדרו פחות טוב בהגנה, הם כאילו נתנו את החלון הזה לדאלאס להתחיל לרוץ בו.

יהלי:
לגמרי. גם, ברבע השלישי הם הלכו הרבה לבידודים, בהתחלה, במקום באמת לתת את הכדורים למקומות הנכונים, למשל לפורזינגיס, לבראון.

תומר:
וזה ממש טוב, זה לא סוד אבל אני חושב שהמשחק הזה הראה יפה מאוד כאילו את התמונות מראה אלה של התקפה-הגנה.

יהלי:
למה אתה מתכוון?

תומר:
כשאתה עושה שטף בהגנה ההתקפה נראית יותר טוב. כשאתה עושה שטף בהתקפה אז יש לך יותר זמן לחזור להגנה, זה מין כזה.

יהלי:
אהמ, וואי מעולה. כן, זה בדיוק מה שהיה בשני הצדדים.

תומר:
הדברים האלה, כשהם בסינרגיה לקבוצה אחת אז ככה זה נראה, כשלא בסינרגיה לקבוצה אחרת ככה זה נראה….

יהלי:
זה לגמרי זה מחבר את כל הנקודות בסופו של דבר בוסטון הגיעו עם התוכנית. בוא נסכם את משחק 1: בוסטון הגיעו עם תוכנית ברורה בהתחלה –  קודם כל בהגנה, בראון על לוקה, מירר לו את החיים, מקשה עליו, לא מחליף שהוא לא חייב! הכי חשוב. לא מחליף שהוא לא חייב. לפעמים אתה נופל למלכודת הזו שהסוויצ'ים קלים מידי ושיש לך מלא מגנים טובים ובעיקר בקבוצה כמו בוסטון קל ליפול למלכודת הזאת. הם לא עשו את זה.

תומר:
לא. הם ממש הכריחו ובעיקר הסכמה של, אתה יודע, לוקה ניתן לו לעשות מה שהוא רוצה. ונעביד אותו קשה מול בראון שלנו. ושכל שאר המיניונים שלו, יצטרכו להתמודד עם זריקות קשות. אין זריקות קלות למינינים.

יהלי:
זהו לגמרי. מבחינתם שלוקה יהרוג אותם ויש מצב שהוא יכול להרוג אותם. הוא יכול לקבוע 50 אפילו ביותר ממשחק אחד בסדרה. הוא עד כדי כך טוב! השאלה אם זה יגרום להם לנצח , ולא תמיד.

תומר:
לא תמיד וכמובן שאט-אאוט למה שהם עשו שמה לקיירי.

יהלי:
שאט-אאוט למוח של קיירי…

תומר:
שאט-אאוט למוח של קיירי.

יהלי:
שמתעסק בתכנים אנטישמיים במקום לקלוע שלשות פנויות.

תומר:
שאט-אאוט למוח של קיירי.

יהלי:
שאט אאוט למוח של קיירי לגמרי. ואם נמשיך לסכם אז שוב, בראון על לוקה, ממרר לו את החיים שכל מה שאפשר להקשות לא לוקח, לא משאיר שום דבר easy on the table. הולידיי על קיירי עשה מה שעושה. אולי זה יותר קיירי. ומשיגים ריבאונדים טובים בהגנה. סלטיקס רצים, למרות שהם לא יצרו כל כך הרבה בהתקפות מעבר בתחילת המשחק, ויצרו קצת זריקות קשות. אבל אתה יודע עם המומנטום, דברים נכנסים ופורזינגיס, גם כמעט כל הזריקות שפורזינגיס לקח היו ברמת קושי גבוהה מאוד. והוא שם אותם. וה-tough shot making הזה, זה גם מה שעזר להגנה שלהם שיכלה לעשות את הריסט בזמן ואז דאלאס הלכו לבידודים שלא ממש עבדו, שוב עם הגייד'ן הארדים של העולם.

תומר:
חחח. מסכים לגמרי.

יהלי:
הרב השני היה פחות או יותר שוויוני. ואז ברבע השלישי, דאלאס באמת, החליטו ללכת יותר מהר כמו שאמרנו, ללכת פנימה, ולרוץ. וזה נתן לנו כמה נקודות קלות, נתן להם את הביטחון את המומנטום, פתאום קצת שלשות התחילו להיכנס פתאום בהגנה נראים טוב יותר, יש קצת יותר רוטציות. ומפה לשם הפער ירד ל-8. אבל שוב בסוף הסלטיקס הגדילו אותו חזרה.

תומר: כן. ומסכים מאוד עם הסיכום סך הכל. וואו יש לך דרך להאריך את הפגישה? זה נראה לי שעומד להסתיים עוד דקה.

יהלי: אז בואו נסיים בדקה הזאת עם דבר אחד לגיים 2.

תומר: אז מה אתה מהמר שעומד להיות במשחק הקרוב?

יהלי: מה ההימור? אני חושב שדאלאס הולכים יותר לזוז, בהגנה ג'ייסון קיד לא, שלוקה יתחלף כל כך בקלות על בראון ועל טייטום. ודאלאס הולכים יותר לחפות עליו. ואני לגמרי מריח פה משחק עוד יותר קיצוני מהראשון, כי נראה לי הולכות להיות יותר שלשות של בוסטון ומי יודע אם יכניסו אותם ב-45% או ב-30, 25%?

תומר: אני אומר שבוסטון לא יצליחו לייצר את הרמת ביצוע הזאת גם בהתקפה וגם בהגנה, בטח בלי הקושי בפלייאוף שהם חוו עד עכשיו. אני חושב שזה הולך להיות די צמוד ונראה לי כשהמים רותחים אז הנקניקיות צפות ולוקה יצליח לגנוב את זה. זה ההימור שלי, האמת. קצת אניטיזה למשחק הראשון, אבל זה מה שאני חושב.

יהלי: ואני מאמין שגם קיירי יחזור לעצמו וההימור שלי זה דאלאס ב…

(באותה שנייה נגמר הזום!)

יהלי: דאלאס ב-7.

תומר: דאלאס ב-4.

במידה ולא יתקיים משחק שבע, אז זה היה למעשה פריוויו ראשון האחרון לעונה. אז מצד אחד אנחנו מקווים מאוד שנתראה כאן לעוד ריקוד אחרון, אבל במידה ולא, ננצל את ההזדמנות כדי להגיד תודה לעמיחי והאתר על הזכות לפתוח את שבוע הNBA באתר הספורט הטוב בישראל ובעולם ותודה לכל הקוראים והמגיבים שהצטרפו אלינו לאורך העונה והסכימו לקרוא את השטויות שלנו. אוהבים אתכם כמו שסאם פרסטי אוהב בחירות דראפט.