הפעם כמה מסקנות על משחק 1 של הגמר, על ההתקפה של דאלאס שנראתה כמו משחקי 1 קודמים לאורך הפלייאוף, על ההתקפה של בוסטון שהצליחה לחתור לצבע ועל דקות המנוחה של כוכבי דאלאס.
1. ההתקפה של דאלאס מתניעה לאט.
לכל אורך הפלייאוף הזה ראינו שדאלאס מאוד מתקשים התקפית במשחקי 1 (גם 4, אבל זה סיפור אחר), והם כעת במאזן 1- 3 במשחקי 1, יחד עם מאזן 0- 3 במשחקי 4 ומאזן 11- 0 ביתר המשחקים. בוסטון זו הקבוצה הטובה ביותר שדאלאס תפגוש בפלייאוף הזה, והדבר ניכר היטב עם מה שהיה כנראה משחק ההתקפה הכי גרוע של דאלאס בפלייאוף כולו, אבל אם בדומה לסדרות הקודמות הם יראו שיפור התקפי לאורך הסדרה, זו תהיה סדרה יותר פתוחה ממה שהרבע הראשון שלה לימד אותנו. הטבלה הבאה תראה היטב את הפער בין ההתקפה של דאלאס במשחקי 1 ובין הממוצע שלהם בכל אחת מהסדרות, כשהנתון הטוב יותר (משחק 1 או הסדרה עבור כל יריבה) מודגש.
| דאלאס בהתקפה | משחק 1 קליפרס | משחק 1 אוקלהומה | משחק 1 מינסוטה | משחק 1 בוסטון | קליפרס | אוקלהומה | מינסוטה |
| נקודות | 97 | 95 | 108 | 89 | 107 | 106 | 111.4 |
| רייטינג התקפי | 104.3 | 100 | 113.7 | 94.7 | 115.9 | 112 | 118.3 |
| כמה מהלכים התקפיים | 93 | 95 | 95 | 94 | 92.3 | 94.7 | 94.2 |
| אחוזי שדה | 38.8% | 39.3% | 49.4% | 41.7% | 46.5% | 45.4% | 50% |
| אחוזי 3 | 30.3% | 34.3% | 24% | 25.9% | 33.5% | 39.7% | 38.6% |
| שלשות מהפינה | 1/6 = 16.7% | 5/11 = 45.5% | 3/4 = 75% | 1/3 = 33.3% | 4/9.3 = 42.9% | 5.8/16.2 = 36.1% | 3.8/9 = 42.2% |
| שלשות מאמצע הקשת | 9/27 = 33.3% | 7/24 = 29.2% | 3/21 = 14.3% | 6/24 = 25% | 7.7/25.5 = 30.1% | 8/18.3 = 43.6% | 8.4/22.2 = 37.8% |
| האזור המוגבל בצבע | 9/20 = 45% | 12/23 = 52.2% | 21/27 = 77.8% | 16/25 = 64% | 14.8/20.5 = 72.4% | 13.7/23 = 59.4% | 15.2/20.6 = 73.8% |
| נקודות דונצ'יץ' | 33 | 19 | 33 | 30 | 29.8 | 24.7 | 32.4 |
| אחוז אפקטיבי דונצ'יץ' | 50% | 34.2% | 51.9% | 53.8% | 45.8% | 52.6% | 57.6% |
| אסיסטים דונצ'יץ' | 6 | 9 | 8 | 1 | 9.5 | 8.7 | 8.2 |
אפשר לראות שההתקפה של דאלאס פתחה רע והשתפרה בכל המקרים הקודמים כמעט, וגם המקרה היחיד שבו המאבס הצליחו לעשות את שלהם בהתקפה במשחק 1, כלומר נגד מינסוטה, היה עדיין משחק התקפה מתחת לממוצע של דאלאס באותה סדרה. בסדרות הקודמות המאבס מצאו את הדרך להתאושש עם ניצחונות במשחקים 2-3 ולהשתלט על העניינים, אבל בוסטון זה מבחן הרבה יותר גדול ומורכב. יהיה מעניין לראות האם ואיך דאלאס יצליחו לשפר את משחק ההתקפה שהניב 9 אסיסטים קבוצתיים בלבד במשחק 1, בסך הכל הפעם השישית אחרי קום מדינת ישראל שבה קבוצה לא הגיעה ל-10 אסיסטים במשחק גמר, ובסך הכל הפעם השנייה במאה ה-21 שזה קורה, כשהפעם הקודמת הייתה במשחק הגמר הראשון בקריירה של לברון ג'יימס.
2. ההתקפה של בוסטון חותרת כמה שיותר קרוב לסל.
לאורך כל הפלייאוף הסלטיקס מצליחים להגיע לצבע, ובמיוחד לאזור המוגבל, ולסיים ביעילות, והם עומדים על 76.2% משם לאורך הפלייאוף כולו. במשחק 1 של הגמר זה הגיע לשיא כשבוסטון סיימו עם 15/15 מהטווח הקרוב לסל הזה – בראון עם 4, הורפורד, וויט, טייטום, הולידיי ופורזינגיס עם 2 כל אחד וגם לוק קורנט עם ניסיון אחד מוצלח בדקות הסיום. הנתון הזה מעיד על קשיים הגנתיים של דאלאס במשחק הראשון, דווקא אחרי סדרה שבה הם הורידו את מינסוטה ל-64.8% משם, אבל בוסטון לא ירדו מה-73% באף אחת מהסדרות הקודמות שלהם, וככה הם פחות תלויים בקליעה מבחוץ מאשר בעבר.
3. דקות המנוחה של דונצ'יץ' וקיירי.
אם נתעלם מדקות הסיום של הרכבי המחליפים, לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג סיימו את חלקם במשחק 5:17 דקות לסיום, כשהתוצאה הייתה 100- 75 לזכות בוסטון. לאורך הפלייאוף, ג'ייסון קיד מצא פתרונות לדקות המנוחה של הכוכבים שלו, אבל הפעם זה היה נראה רע מאוד. ברבע הראשון, דונצ'יץ' יצא בפיגור 24- 18 וחזר לפיגור 37- 20 בתחילת הרבע השני, וגם ברבע השלישי פיגור 80- 64 גדל קצת לפיגור 86- 66 בסיום הרבע. למעשה, הדקות של דונצ'יץ' וקיירי יחד הניבו לדאלאס רייטינג התקפי של 109.7, ואת הדקות האלה בוסטון ניצחו 72- 68, אך אם לא נספור את דקות הסיום, יוצא שאת דקות המנוחה של קיירי הסלטיקס ניצחו 9- 3 ואת דקות המנוחה של דונצ'יץ' בוסטון ניצחו 19- 4. עכשיו קיד יצטרך למצוא לזה פתרונות.
תודה
מסקנה 3 מאוד משמעותית,והיא הנקודה החשובה במאמר.אם דאלאס לא יפתרו אותה אין אליפות.
וואו למדתי,
תודה רבה
1 – אין לי ספק שדאלאס לא תציג התקפה אנמית עד כדי כך במהלך הסדרה.
מצד שני, נקודה 2 מהותית מאוד לקראת ההמשך –
התחושה היא שמול לוקה וקיירי יש לבוסטון יתרון ברור במאצ' אפ התקפה.הגנה בכל הקשור לאתלטיות –
פעם אחר פעם שחקני הסלטיקס היו צעד לפני המגן של דאלאס.
זו בעיית מאצ' אפ שפשוט קשה לי לראות איך דאלאס פותרים,
לא כל עוד הסלטיקס בריאים.
המשך נקודה 2 –
בראון מדהים. הוא מביא אתלטיות ונחישות הן להגנה והן להתקפה.
3 – הספסל של דאלאס.
הפתרון הוא קיירי אקטיבי עם סכמה התקפית שמשחקת ליתרונות שלו הרבה יותר. אם קיירי מגיע לסדרה במוד מחסל כפי שהוא יודע, זה ייתן את המענה לדקות המנוחה של לוקה.
תודה, עמיחי.
אחלה פוסט.
+100
הפתרון לדקות המנוחה של לוקה זה קיירי. הרי נדיר שקיד ישאיר על המגרש הרכב בהובלת פי ג'יי וושינגטון. כשלוקה נח קיירי על המגרש, ולהפך. קיירי חייב להיות לא רק אקטיבי יותר, אלא פשוט טוב יותר. בסדרה מול אוקלהומה הבעיה הייתה אקטיביות, אבל בגיים 1 הוא לקח 19 זריקות. הבעיה היא שהוא קלע 6, ולא הצליח להתמודד מול ההגנה של בוסטון. גם על לוקה הם הקשו, אבל קיירי היה חלש מאוד. קיירי ולוקה ביכולת שיא נותנים לדאלאס סיכוי לטבעת. כל דבר אחר משמעו חגיגות במסצ'וסטס.
תודה.
לגבי 2 – בראון בכושר נהדר, וכל עוד הוא ימשיך ככה יהיה לבוסטון יתרון משמעותי.
לגבי 3 – דאלאס שיחקו לא מעט על קיירי. הוא פשוט לא פגע.
לגבי 3 נראה לי שהסיבה שהוא לא פגע זה בעיקר ההוא ששמר עליו.
כן ולא. עשו עליו הגנה מצוינת, אבל במשחק טוב יותר הוא יקלע יותר גם מול הגנה טובה
את זה נראה אני חושב שהוא יזייף כל הסדרה בעיקר בגלל ג'רו והיתרון של בוסטון הוא שיש לה חמישה שישה שומרים טובים מאוד כך שתמיד אפשר לנסות סוויץ אם איזה מץ' אפ פתאום לא הולך לטובתה. אציין שלדעתי זה המץ'אפ הכי חשוב בסדרה כי שיתוק של קיירי זה שיתוק של דאלאס לזה לא מאמין שיהיו פתרונות. דרך אגב אולי אני טועה אבל לדעתי ההפסדים של דאלאס במשחק 1 תמיד לוו במשחק חלש יחסית של לוקה מה שלא קרה הפעם. במשחקי 1 הקודמים היתה לי הרגשה שלוקה מתרכז יותר בללמוד את היריבה ואיך אפשר להכריע אותה. הפעם לוקה היה טוב (למעט האסיסטים כמובן) וזה שונה מהמשחקים הקודמים שאחריהם באו נצחונות.
1 – בוסטון משחקת הגנת חילופים כרגע, ובמשחק הראשון רק 5 מתוך 19 הזריקות של קיירי היו מול הולידיי, והוא עדיין היה עם 4/14 מול השומרים האחרים.
2 – לוקה היה במשחק בינוני להפליא במונחיו במשחק הראשון, והגיע ל-30 שלו באחוזים בינוניים מול שומרים פחות טובים רוב הזמן (רוב הזריקות שלו היו מול הגבוהים או המחליפים של בוסטון).
במשחק הראשון, הגנת החילופים של בוסטון הצליחה כי היא נטרלה לגמרי את הצוות המסייע והכוכבים לא הצליחו לנצל את המיס-מאצ'ים שנוצרו. הורפורד לא יעצור את לוקה בעקביות באחד על אחד, וגם פריצ'רד והאוזר בהגנה על קיירי זה מאצ'-אפ שייתכן שיהיה לא נוח עבור הסלטיקס בהמשך.
אוקי. נראה היום 🙂 תודה
תודה רבה עמיחי
תודה עמיחי.נקודות נכונות ולא חושב שלדאלאס יהיה פתרון .בוסטון היא בדיוק מה שדאלאס היו למיניסוטה.בעיית מצאפ מהגיהנום.ובנוסף לבעיית מצאפ היא פשוט קבוצה גם יותר טובה.הסדרה הזאת תיגמר 4-1 לבוסטון.
בוסטון היא בעיית מאצ'אפ לכל קבוצה, לפחות מבחינה התקפית. הם מהקבוצות הנדירות האלו שמסוגלות לשחק את מה שאני מכנה "ביג-סמול בול", כלומר סמול בול על יתרונותיו(ריווח קליעה ומהירות) יחד עם שחקנים שמסוגלים להיות בעלי נוכחות התקפית והגנתית בצבע(ולכן פורזי זה נשק אדיר וגיים צ'יינג'ר). AD נניח עשה את זה עבור הלייקרס ב2020, ודריימונד הוא דוגמה לסמול בול מוצלח בגולדן.
עם זאת, מחר נגלה עד כמה המשחק הראשון מייצג. אם נראה הופעה דומה, משחק 3 יכול לגמור את הסדרה לחלוטין. אם דאלאס תראה התאמות שיתבטאו בניצחון או במשחק צמוד, הסדרה בעיניי פתוחה וארוכה. לחזור מ2-0 כקבוצת החוץ זה לא בלתי אפשרי.
הלוואי ואתה צודק אבל אני לא אופטימי.כמו שכתבת דאלס חייבים יכולת שיא של לוקה וקיירי כאשר זה נראה שלקיירי יש מחסום מנטלי חמור ביותר שהוא פוגש את בוסטון ובטח בגארדן.
מאז שלוקה הגיע לליגה אני משתדל לא לפספס אף משחק של לוקה ולא זוכר מתי הוא סיים עם אסיסט אחד משחק שלם.
לגבי בוסטון בעיית מאצאפ אז זה מה שנקרא מובן בלי להגיד לא סתם הם היו הכי טובים השנה ובפער אבל עדיין תסכים איתי שלמשל דנבר יותר קל להתמודד מולם
יכול להיות שלדנבר היה קל יותר, בעיקר בגלל שני מוקדי ניהול המשחק(לדנבר יש את יוקיץ' שיכול לנהל משחק מבקדאון בפוסט) אבל מבחינת הגנה ולשמור על בוסטון אני לא חושב שההבדל כזה גדול(מארי ויוקיץ' לא מגנים גדולים)
נראה מחר ובהמשך אם קיירי יחזור לעצמו
תודה. בוסטון פייבוריטים, אבל המשחק הראשון לא משקף במיוחד. כמו שציינת, לוקה עם אסיסט אחד בלבד זה משהו שקרה פעמים בודדות בקריירה שלו (3 פעמים, האחרונה לפני 3 שנים, אם לא סופרים משחקים שהוא נפצע אחרי דקות בודדות), והיו עוד הרבה דברים שיעבדו לדאלאס טוב יותר בהמשך לדעתי
תודה עמיחי,
א.נוטים לזלזל בבוסטון בגלל שהיא פגשה יריבות פצועות בפליאוף, אבל מה זאת אשמתם ? הם את שלהם עשו.
ב. לא רואה איך דאלאס פותרים את הכניסות לצבע, או שהם משאירים את פורזי או הורפורד חופשיים ונשארים להגן על הצבע…
ג. דקות המנוחה של לוקה וקיירי היו צריכות להיפתר כבר מזמן, זאת לא בעיה שפתאום גילו או שתלוייה במצ'אפ, אם לא עבדו על זה בעונה הסדירה, זה כבר לא יצליח בפלייאוף.
לדעתי זה תלוי בבוסטון, ההגנה שלהם הייתה מעולה (בראון על לוקה, הולידיי, וייט ופורזי עשו עבודה מדהימה בתחום במשחק מס' 1)
אז אם ימשיכו לשחק נכון, ישחקו את לוקה בהתקפה, ייכנסו לסל וייקלעו מרחוק (גיא הביא נתונים, הם לא קלעו מעל הממוצע שלהם מול דאלאס)
זה יגמר ב 5 או 6 משחקים לטובתם.
תודה.
א. הם עשו את שלהם והגיעו בריאים לגמר עם ביתיות. כל השאר לא משנה.
ב. יש כל מיני דרכים שאפשר לנסות.
ג. בסדרות הקודמות הם מצאו לזה פתרון. במשחק הקודם לא, אבל זה לא אומר שהם לא ימצאו בהמשך.
מעניין ביותר
תודה עמיחי… מאוד מסקרן מה יהיה
אחלה מסקנות. תודה
בוסטון זה חיה אחרת ממה שדאלאס פגשה עד כה. יש לקיד הרבה בעיות לטפל בהן: הרכב ללא אחד מהכוכבים (בעיקר לוקה), הטיפול בפורזי, שצדים את לוקה בהגנה, שמבטלים את המשחק בין גבוהים עם לוקה. יותר מדי דברים יצטרכו לקרות כדי שדאלאס יגנבו ניצחון בחוץ.
קיירי צפוי להיות מדוייק יותר, אבל השאלה היא האם לוקה ישלוט בקצב המשחק ויפטם את חבריו כתוצאה מכך תהיה הגורלית ביותר.
תודה.
בוסטון זו הקבוצה הכי טובה בליגה, והמשחק הראשון השאיר את קיד עם הרבה עבודה, אבל הוא הוכיח את עצמו עד כה בפלייאוף.
מרתק. נתונים מאוד מעודדים. כבר חשבתי שזה יהיה סוויפ.
מסקנות הגיוניות מאד. השקעה עצומה. תודה גדולה
תודה מנחם
כתבה מעולה, תודה. קיירי יהיה חייב להיות טוב יותר, זה יכול לטפל בנקודה 3…
[…] יהלי:לגמרי, ואני חושב שראינו את זה, הרבה ראינו את המשחק המודרני הזה הרבה היום. אצל דאלאס ואצל בוסטון. ושהם שמרו אחד על השני בצורה הכי מודרנית שאפשר, שזה סוויצ'ים בהגנה לחפש את המיסמאצ', לוקה עושה את זה כל הקריירה, אבל בוסטון היו אלה שעשו את זה יותר טוב בגיים 1 לדעתי. בוסטון הביאו את לוקה בכל חסימה על טייטום על בראון, ושניהם יצרו יתרונות התקפים שלשות מהפינה הם היו 15/15 באזור המוגבל שזה מטורף לגמרי (ותודה לעמיחי על הנתון שהתפרסם בסדרת הכתבות שלו, מסקנות חפוזות). […]
מצוין וחומר למחשבה. תודה גדולה עמיחי
[…] הקודמים, בסיקורים הקודמים או בניתוחים של עמיחי, אסי ורועי, אז אין לי ברירה לעשות מעשה אקדמי משהו והוא […]