Free No More – ניתוח שוק ההחתמות בקיץ 2014/ עומר מזיג

החתימה של השנה שעברה – קובי חותם (והלייקרס חותמת את עתידה)

***********************

הופס מקדמת בברכה את איש הצוות החדש עומר מזיג, חייל בן 21!

*********************

ניתוח שוק ההחתמות בקיץ 2014

ביחד עם סדרת הגמר, תקופת ההחתמות היא האהובה עליי בעונת הNBA. התקופה שבה נקבע עתיד הקבוצות שעומדות לשחק מולנו למשך 6 עד 8 חודשים. קצת מצחיק לתאר בצורה הזאת תקופה שבה המושא, המשחק, לא משוחק, ואת העניין מעוררים המספרים שעל הניירות ולא על הגופיות.

אם בעבר העניין בתקופת ההחתמות היה מוגבל ל"מי עבר לאן?", בשנים האחרונות קבוצות גדולות יותר ויותר של אוהדים מתעניינות הרבה יותר בכל פרטים הקטנים וה"משעממים" – גובה החוזה, אורך החוזה, אופציית יציאה לשחקן/קבוצה, אילו בחירות דראפט עברו. זו רמת העמקה שייחודית למעריצי הNBA אל מול ענפי ספורט אחרים (אני די בטוח שאחוז אפסי מאוהדי ברצלונה בעולם יודעים לכמה שנים חתם לואיס סוארס ובכמה כסף), ועולה השאלה – מה אכפת לנו??

ובכן, אחד ההנאות הגדולות ביותר בספורט היא היכולת להיות ביקורתי כלפיו. כולנו יודעים שאין הרבה דברים כיפיים יותר בצפייה מלרדת על זריקה רעה של גיי.אר.סמית, פספוסים בהגנה של הארדן, או סתם מהלך טיפשי של קנדריק פרקינס. זו תופעת ה"אני הייתי שם את זה" המוכרת מהכדורגל אל מול החמצה של חלוץ. צעקת ה"תוציא אותו" לשחקן שמשחק לא טוב. הביקורתיות כלפי המשחק מחזקת את הקשר בין המעריץ לספורט. אין מה לעשות. זה חזק מאיתנו.

העיקרון תקף גם כלפי פן הOFF-THE-BALL של המשחק – כיף לנו להכניס את אלמנט ה"אם-זה-הייתי-אני-הייתי-עושה-את-זה-אחרת" למהלכים בשוק ההעברות. זה קצת כמו לצפות בסרט לחשוב איך אתה היית מביים אותו.

אני אנסה לדרג בכתבה הזו את ההחתמות שהקבוצות עשו הקיץ. כמה כללים בסיסיים:

הדירוג מנסה לנבא כמה כל החתמה תתברר כטובה עבור הקבוצה. עבור השחקנים החותמים ישנם יותר מידי גורמים המשפיעים בצורה שבה לא ניתן להגיע לדירוג טוב. זה גם מאפשר להשתמש במדד אחד אבסולוטי:

  • FAR – Free Agent Rating – מדד המייצג כמה החוזה טוב. הולך מ1 ל10

הFAR ינסה להתחשב בכמה שיותר נתונים:

  • השוק עבור השחקן – 9 מיליון דולר לעונה זה לא רע עבור מה שטיאגו ספליטר נותן לספרס. פשוט אף אחד אחר בליגה לא היה נותן לו כל כך הרבה כסף.
  • הצורך של הקבוצה בשחקן –  41 מיליון דולר ל3 שנים זה הרבה בשביל אל ג'פרסון בגיל 28, אבל שארלוט חייבים שחקן שירים אותם בחזרה לפלייאוף ואף אחד לא מוכן לבוא במחיר שפוי, מה לעשות?
  • התאמה של השחקן לקבוצה – ג'וש סמית שראינו באטלנטה הוא כמעט אולסטאר ששווה 54 מיליון ל4 שנים, אבל בדטרויט הוא חייב לרדת ל3 בגלל מונרו ודראמונד ומשם הוא תמיד משחק לא טוב והורס גם את הריווח וגם את תקרת השכר של הקבוצה.
  • "זה הימור משתלם" – "לא יודע, זאת הייתה עונה מקוצרת וב32 משחקים אחרי האולסטאר הוא עשה 16 נקודות ו7 אסיסטים ב47% מהשדה. אולי שווה לשלם 30 מיליון ל4 שנים של הדראגיץ הזה?" – מישהו עם המון מזל בהנהלה של פיניקס ב2012
  • כלל החצי – כלל אצבע שאפשר להשתמש בו לזיהוי חוזים רעים. זה הולך ככה – אם הכסף בחוזה היה חצי ממה שהוא באמת, האם זו עסקה מעולה?(FAR=10)

ההחתמות יחולקו ל3 קטגוריות לפי השכר העונתי הממוצע לשחקן:

  • כסף גדול – מ10 מיליון לעונה עד המקסימום
  • כסף בינוני – מהMid-Level Exception המלא (5.305  מיליון דולר שכר התחלתי) עד 10 מיליון דולר
  • כסף קטן – מהMid-Level Exception המלא ומטה

כסף גדול

לברון ג'יימס לקליבלנד – $42,217,798 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 2"]לשנתיים [/abbr]– $21.1 מיליון לעונה

הדומינו הראשונה. לברון מפתיע את כווווווווווווווווווולם, הולך עם הלב (וצריך להודות, עם סיטואציית הכדורסל הנוחה יותר), וחותם בקליבלנד. לברון הלך על בטוח וחתם על שנתיים עם אופציית יציאה אחרי שנה, אבל מבחינת קליבלנד זה לא משנה – כשהמלך מחליט להינשא לך, את לא רבה על הסכם הממון. לברון חוזר לעיר הולדתו כנגד כל הסיכויים והמכתבים והגופיות השרופות, והפעם כאלוף מוכח ובתנאים שלו. כמובן שאין הרבה מה להגיד על החוזה הזה מבחינת כדאיות…

FAR – 10

(ובאופן מדהים, ההחתמה הזו מדורגת רק כהפתעה השנייה בגודלה באותו היום):

כריס בוש נשאר במיאמי – $118,705,300 לחמש שנים – $23.7 מיליון לעונה

קצת פחות מ6 שעות. זה הזמן שהשאיר אדריאן ווזנרובסקי מיאהו לחלום על בוש ביוסטון אחרי המעבר של לברון. זה היה מושלם – [abbr title="סיפור אמיתי – אפילו נכון לכתיבת שורות אלה, אחרי שכבר הועבר בטרייד לפאליקנס תמורת בחירת דראפט, ההשלמה האוטומטית הראשונה בגוגל ל'omer asik for' היא 'omer asik for ryan anderson' "]ה4 הקולע שהם חיפשו בנרות כל הקיץ הקודם[/abbr]. הוא היה מקבל אישור מיוחד מהמנהל להיות היחיד שזורק מחצי מרחק, ולהפוך אותם לבלתי ניתנים לעצירה בהתקפה. בצד השני הוא היה עוזר להאוורד בהגנה על הטבעת אחרי שהאחרון הוכיח העונה שהוא כבר לא מסוגל לעשות את זה לבד. הBIG THREE החדשים של הNBA, עם פארסונס ובברלי כפרטנרים הראויים שצ'למרס והאסלם אף פעם לא יכלו להיות. אחת המשאלות הגדולות שלי מהFree Agency הנוכחי, בלי קשר ללברון, הייתה שבאיזושהי קונסטלציה בוש יגמור ביוסטון, ולמשך 5 שעות זה נראה מאוד אפשרי. הכל כבר הסתדר.

ואז…

 

5 שעות אחרי שהשחקן הטוב בעולם עזב אותה. כשכל מה שנשאר שם זה וויד מתדרדר וסגל של רול פליירס.

למה כריס למה?????חשבתי שאתה חכם! אתה אפילו מתכנת!

כמה שההחתמה הזאת לא מובנת מהצד של בוש, ככה היא לא מובנת מהצד של מיאמי. כל הקבוצה נבנתה על מנת להדגיש את היתרונות של לברון – הגנה הלחץ האימתנית שמיאמי השתמשה בה לאורך ארבע העונות האחרונות (קצת פחות בעונה האחרונה), עבדה בגלל שומרי "on-the-ball" מצוינים בקו האחורי (צ'למרס, קול, וויד של ההתחלה), וגבוהים ניידים בקו הקדמי (בוש, באטיה, אנדרסן). אבל היא אופשרה מלכתחילה רק בגלל שלברון היה שם כדי לשמור שחקנים בכל העמדות ולכסות כל בעיית מיסמאצ' שהשיטה יצרה.

גם בהתקפה, אין למיאמי רכז יוצר כמו שיש לרוב קבוצות הליגה, וחלק גדול מההתקפות שלה התבססו על לברון או וויד שייצרו ויכריחו עזרה, ומשם משחקים.

בהיעדר לברון זה משתנה. ההגנה, שתמיד הייתה החלק החזק של מיאמי, תישאר חזקה הודות ליכולת הגנתית אישית טובה של רבים משחקני הסגל הנותרים, אבל תיקח צעד אחורה בכל הנוגע ללחץ וTRAPים על הכדור ותהיה יותר מסורתית ופחות "מהמרת" ממה שהיינו רגילים לראות.

אבל ההתקפה תספוג מכה רצינית. וויד מסוגל ליזום בהתקפה, אבל לא על בסיס 38 דקות למשחק ובטח לא על בסיס 82 משחקים. מלבדו היחיד שיש לו פוטנציאל לתפקיד הוא שאבאז ניפייר מיוקון, וזה לא תפקיד מתאים לרוקי שמגיע לקבוצה עם סגל השחקנים הכי ותיק בליגה.

בהנחה שהתקבלה ההחלטה [abbr title="לא מובן מאליו. הקבוצה האחרונה שלברון עזב ירדה מ61-21 ל19-63 בעונה שאחריו + בחירת הדראפט של מיאמי עוברת לקליבלנד אם היא נופלת מחוץ לעשיריה הראשונה בשנה הבאה – זכר אירוני לS&T המקורי על לברון"]להיות תחרותיים השנה[/abbr], מהרגע הזה היה נכון היה להשקיע את הכסף של הקבוצה בשחקן יוצר בהתקפה. אמנם חלק גדול מהשוק כבר נסגר, אבל זה שלא היו כאלה שחקנים – ממונרו בסנטר, דרך סטיבנסון בכנף, ועד בלדסו ברכז – ההזדמנות הייתה שם.

מיאמי החליטה ללכת על המקסימום לבוש, מבלי שקיבלה ממנו שום הוכחה לכך שהוא יכול להיות השחקן הזה. אחרי ארבע שנים שבהן התרכזו בלהפוך אותו לסופר רול פלייר, יהיה לו קשה לעשות את המעבר ולחזור להיות שחקן של 24 ו10 ב50% מהשדה שהולך לקו 8 פעמים במשחק, כמו שהיה ב2010.

חוזה מקסימום לכריס בוש בגיל 30, במדרגת השכר הזו, זו פריבילגיה שיכולה להרשות לעצמה קונטנדרית שמוסיפה עוד חלק לפאזל. אחת שמצפה ממנו להיות השחקן ה3 בהיררכיה ההתקפית ולעזור בהגנה על הטבעת. שיקאגו (למה היא לא ניסתה חזק יותר?) ויוסטון הן כאלה. מיאמי של 2010 הייתה כזאת. מיאמי של 2014 ממש לא.

FAR – 2

דווין וויד נשאר במיאמי – $31,125,000 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 2"]לשנתיים[/abbr]– $15.5 מיליון לעונה

אין הרבה מה לומר. לשני הצדדים ברור שזה כמעט כפול ממה שהוא שווה היום, אבל לשני הצדדים גם ברור שמדובר בשחקן בית שהסכים לקיצוץ בשכר עבור הקבוצה תחת ההנחה שלברון נשאר, ובסופו של דבר רומה עם העזיבה שלו. הקיצוץ מסתכם ב10 מיליון דולר בשנתיים הבאות. הלוואי שוויד ימצא דרך לשקם את הברכיים ולחזור להיות קרוב לשחקן שהיה, אבל זה לא נראה באופק. מצב מדכא…לא רוצה להיכנס לזה. בוא נזכור את הוויד שהיה עושה דברים כאלה:

FAR – 5

כרמלו אנתוני נשאר בניקס – $124,064,681 לחמש שנים – $24.8 מיליון לעונה

המצב עם מלו מוזר. הוא נותן עונה אישית מצוינת, אבל איכשהו לא מצליח להגיע לפלייאוף (תזכורת – במזרח זה אומר שסיימת עם מאזן פחות טוב מקבוצות שפול מילסאפ ואל ג'פרסון היו השחקנים המובילים שלהן). המקסימום שלו זה מקסימום של ותיקים (יותר מ10 שנים בליגה), שתופס 35% מהתקרה בשנה הראשונה ורק עולה משם. אז למה בכל זאת הוא מקבל כאן FAR – 10?

כי הוא כדורסלן על, ואנחנו נוטים לשכוח את זה. ביל סימונס דואג להזכיר לנו במאמר שלם על "למה אתה יכול לקחת אליפות אם כרמלו הוא השחקן המוביל שלך". אני רק אקח משם כמה סטטיסטיקות ששמות אותו בפרספקטיבה ההיסטורית הנכונה:

  • ממוצע הקריירה של מלו הוא 25.3 נקודות למשחק. מקום 12 בהיסטוריה. לפניו? מייקל ג'ורדן, וילט צ'מברליין, לברון ג'יימס, קווין דוראנט, אלג'ין ביילור, ג'רי ווסט, אלן אייברסון, בוב פטיט, ג'ורג' גרווין, אוסקר רוברטסון וקובי בריאנט. 7 חברי היכל תהילה ו4 שאין ספק שיהיו.
  • ה[abbr title="מדד המצביע על אחוז הפוזשנים ששחקן ניצל באמצעות זריקה, זריקת עונשין או איבוד, מתוך סך הפוזשנים של הקבוצה"]USG%[/abbr] שלו בקריירה הוא החמישי בהיסטוריה עם 31.7, אחרי ג'ורדן, וויד, אייברסון וקובי. בפלייאוף הוא עולה ל32.6 ולמקום הרביעי בהיסטוריה, אחרי ג'ורדן, אייברסון וטימאק.

רוצים עוד? הנה אחת ממני:

  • ב11 העונות הראשונות שלו בליגה כרמלו קלע 19,958 נקודות. הנתון ה14 בטיבו בהיסטוריה. אני לא אתחיל להקריא את השמות שלפניו ואחריו, רק אומר שכרגע בשביל למצוא מישהו ברשימה הזו שלא בהיכל התהילה (תחת ההנחה שלברון, אייברסון, שאקיל, קובי, דירק, פירס, קרטר ודאנקן כולם נכנסים) צריך לרדת עד לטום צ'יימברס במקום ה30.

וחשוב לזכור – לכל זה הוא מגיע כמעט בלי צוות מסייע. בניקס הוא קיבל חצי עונה טובה של אמארה לפני שהפציעות הכריעו אותו ועונה אחת טובה של צ'נדלר. בנאגטס היה לו בעיקר את אייברסון וצ'ונסי לאחר השיא, ולא הרבה מאחוריהם(חושבים שהספסל של אינדיאנה היה גרוע בשתי העונות האחרונות? חפשו מי ישב בספסל שהגיע עם דנבר לגמר המערב ב2009 – לא כל כך מזמן). והוא נאלץ לבלות 7.5 מתוך 11 השנים של הקריירה שלו ליד גיי.אר.סמית. קצת רחמים.

זו כנראה אחת הסיבות שרוב הסלים שלו בשנים האחרונות מגיעים מפעולות אישיות – בעונה האחרונה 61.4% מסלי השדה שלו לא הגיעו מאסיסט, מקום שני בליגה מבין הפורוורדים (תודה לאל על רודי גיי). הוא מדורג 1 ו2 באותו הדירוג בשתי העונות שקדמו לנוכחית.

מה עוד? בואו נראה – הוא בשיא הקריירה. הממוצעים שלו בשנה שעברה מביסים את ממוצעי הקריירה שלו, האחוזים מכל הטווחים עלו מהעונה שעברה. הוא הקפיץ את כמות הריבאונדים ל8.1 למשחק, והוא שני בליגה רק לדיאנדרה ג'ורדן ב[abbr title="הזדמנות לריבאונד – כל ריבאונד שקורה במרחק 3.5 feet (קצת יותר ממטר) מהטבעת. אחוזי ריבאונד – כמות הריבאונדים חלקי כמות ההזדמנויות"]אחוזי ריבאונד[/abbr]. הוא רביעי העונה בליגה בדקות משחק (תודו שלא ראיתם את זה מגיע). אה, והוא גם עשה את זה לפני קצת יותר מחצי שנה בMSG:

כל המספרים מצביעים מקסימום, גם אם ההצלחה הקבוצתית לא. אני לא רוצה לחשוב איך הניקס נראים העונה אם הוא לא חותם שם, ולכן הFAR של ההחתמה הזאת הוא 10 עגול.

גורדון היוורד נשאר ביוטה – $62,965,420 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 4"]לארבע שנים [/abbr]– $15.7 מיליון לעונה

קודם כל, חשוב להזכיר שיוטה משלמת מחיר של 10 מיליון דולר על הטעות שעשתה בקיץ שעבר, כשסירבה לחצות את רף 50 מיליון הדולר עבור הארכת החוזה הארבע-שנתית שהציעה לו. היוורד הימר על עצמו שייתן עונה טובה, ושיהיה לפחות GM אחד שהוא ירשים מספיק כדי להציע לו חוזה מקסימום, ולהכריח את הג'אז להשוות. הוא ניצח.

היוורד מציע חבילה שלא רואים היום הרבה בNBA – פורוורד שבאמת באמת עושה הכל. שומר אישי מעל הממוצע, קולע מחצי מרחק, מייצר מכדרור, ריבאונדר טוב, מוביל P&Rים, מגיע לקו, מוסר נהדר, מסיים באחוזים גבוהים בטבעת – שחקן שתתקשה למצוא משהו שהוא עושה רע, אבל הוא לא ברמה של סופר סטאר. הוא "ה3 הקלאסי" – מזכיר תפקיד של קשר 50/50 בכדורגל.

אב הטיפוס המודרני של השחקן הוא סקוטי פיפן של אחרי הבולס. כשהוא כבר לא היה שחקן של 20 נקודות לערב, אבל המשיך לתרום בכל אלמנט במשחק. בדרך היו אנדרה קירילנקו והידו טורקוגלו, והיום הדוגמאות הבולטות בליגה הן אנדרה איגואדלה וניקולה באטום, עם צ'נדלר פארסונס ולאנס סטיבנסון (שאל שניהם נגיע) שנמצאים קרוב. בעיני, אם לא התמזל מזלך ליפול על אחד ברמה של ג'יימס/דוראנט/כרמלו/ג'ורג', עדיף לך SF כזה מאשר סקורר שפשוט גבוה מידי לשחק גארד – דוגמת רודי גיי או דאנילו גלינארי.

השאלה היא – האם אתה משלם לו מקסימום? איגי ובאטום שניהם חתומים על 48 ו46 מיליון דולר לארבע שנים בהתאמה, אבל היוורד הראה יותר פוטנציאל והרבה יותר סטטיסטיקות ב"עונת חוזה" שלו. רשימת הפורוורדים שהעמידו לפחות 15-5-5 באחת מ4 העונות הראשונות שלהם בליגה, כוללת ב20 השנים האחרונות את לברון וגרנט היל (כל 4 העונות…), ואת היוורד, אודום, איגי, ופני הארדאווי (פעם אחת כל אחד). אז נכון שזה קרה בקבוצה הכי חלשה במערב, אבל זו עדיין רשימה מכובדת להיות בה.

אני עם יוטה על העגלה הזאת. מקסימום זו מילה גדולה, אבל בותק של היוורד זה אומר בפועל 15 מיליון דולר לעונה ולא מעל 20+, כמו במקרה של חוזי המקסימום האחרים של הקיץ. היה להם את הכסף הפנוי (והם עדיין בערך 6 מיליון דולר מתחת לתקרה), הם עשו דראפט טוב עם אקסום ב6 ורודני הוד ב23 (שוד לאור יום), ויחד עם פייבורס קאנטר ברק וברקס זה שלד טוב וצעיר שאפשר לרוץ איתו. הגיע הזמן להתחיל לחזור למוד תחרותי ביוטה.

FAR – 7

צ'נדלר פארסונס לדאלאס – $46,228,710 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 3"]לשלוש שנים[/abbr] – $15.4 מיליון לעונה

הנה הסיפור בקצרה:

ההקדמה – פארסונס נבחר במקום ה38 בדראפט 2011. הוא הוחתם על חוזה ל4 עונות עם קצת פחות ממיליון דולר לעונה. הטוויסט – יוסטון יכולה לקבל 4 שנים ממנו והוא שחקן חופשי בסוף החוזה, או שהיא יכולה לוותר על השנה האחרונה של החוזה והוא הופך ל[abbr title="המשמעות – ליוסטון הזכות להשוות כל הצעה שתתקבל עליו מקבוצה אחרת והוא נשאר אצלה תחת התנאים הללו"]שחקן חופשי מוגבל[/abbr].

ההחלטה – יוסטון מחליטה לוותר על השנה האחרונה ולהפוך את פארסונס לשחקן חופשי מוגבל, בתקווה שהשוק עבורו בליגה לא יהיה גבוה והיא תוכל להשוות את ההצעה המקסימלית שיקבל ועדיין להישאר גמישה תחת תקרת השכר.

התרגיל – מארק קיובן זורק על פרסונס הצעה של 46 מיליון דולרים ל3 שנים. מאוחר יותר, בראיון לתחנת רדיו בטקסס, קיובן יסביר שהחוזה של פארסונס תוקצב בכוונה כך שיכריח את יוסטון להיכנס לאזור ה[abbr title="רף תקציבי, שעל קבוצה שעוברת אותו חלות הגבלות תקציביות שמונעות ממנה לספוג כסף בהחתמות או טריידים"]HARD CAP[/abbr] כדי להשוות.

התבוסה – יוסטון, שבדיוק התבשרה שהיא לא מקבלת את בוש, מחליטה לא להשוות כיוון שהחוזה נועל לה את התקרה ויקשה עליה לבנות קבוצת אליפות מסביב להארדן ודוויט.

הסיכום – יוסטון מפסידה שנה של פארסונס, במשכורת של פחות ממיליון דולר, ולא מרוויחה כלום.

תמונת הניצחון –

פארסונס חותם על החוזה במועדון לילה – מהטוויטר של דן מורגן

פארסונס שחקן נהדר. הוא כמעט "ה3 הקלאסי" שדובר עליו קודם בהקשר של היוורד – לא מוביל כדור, אבל בעל נתונים פיזיים עדיפים שמעלים את התקרה שלו. הוא חודר מצוין לגובהו עם אחוזי קליעה של כ50.2% בחדירות לסל, [abbr title="מבין השחקנים שחדרו לצבע מעל ל300 פעמים העונה"]שלישי בליגה מבין הפורוורדים אחרי לברון וKD[/abbr]. הוא אמנם לא אתלט אקספלוסיבי כמו השניים הנ"ל או SFים דוגמת רודי גיי או פול ג'ורג', אבל מצליח לנצל את הגובה והאורך שלו לטובת floaterים ולייאפים בצבע, אותם הוא מצליח לקלוע ביעילות גבוהה.

הוא מוסר מעולה – מדורג שלישי ביחס אסיסטים/איבודים מבין הפורוורדים בליגה שרואים לפחות 30 דקות לערב, עם 2.07 אסיסטים על כל איבוד (אחרי מקרוברטס ואיגואדלה). הוא גם שומר מצוין – 10"6 שזריז מספיק לרדת ו[abbr title="למרות שהפעם האחרונה שהוא ניסה לשמור על גארד הייתה הרגע הגדול ביותר בהיסטוריה הקרובה של פורטלנד"]לשמור על גארדים[/abbr] – אם כי בעונה האחרונה נדבק לעיתים בחיידק ה"הארדני", והיה מאבד פוקוס בהגנה לכמה פוזשנים. והנה נתון מגניב לגביו ממצלמות המעקב – הוא עושה מרחק של 4.3 קילומטר פר משחק – מקום ראשון בליגה בעונה הסדירה!

יש גם לא מעט חסרונות – הוא קלעי רע מאוד מהMid-Range. נראה שהתקפת ה"שלשה או לייאפ" של יוסטון הסוותה חולשות עבורו – רק 35% העונה ב110 זריקות מחצי מרחק, פחות מה37% שיש לו משלוש! דאלאס זרקה מהטווח הזה כמעט פי 3 יותר זריקות מיוסטון בעונה שעברה, וקלעה אותו באחוז הטוב בליגה. כנראה שפארסונס יתקל ביותר זריקות כאלה השנה וגם יצטרך לקלוע אותן.

באופן כללי, לא מדובר בסקורר. רוב הנקודות שלו באות מהמשחק הקבוצתי ולא מפעולות אישיות. הוא נוראי בבידודים עם 0.57 [abbr title="Points Per Possession – מדד להערכת יעילות התקפית שמחשב את כמות הנקודות הממוצעת ששחקן צובר בפוזשן אחד"]PPP[/abbr], ו[abbr title="רק לשם השוואה – אצל ג'יימס הארדן 65% מהסלים באים ללא אסיסטים"]65% מהסלים שלו באים מאסיסטים[/abbr]. הוא מגיע לקו 3 פעמים למשחק, שזה מעט מידי בשביל שחקן עם הנתונים שלו. זה גם הנתון השביעי מהסוף בקטגוריה מתוך 63 השחקנים שקלעו מעל ל15 נקודות למשחק העונה.

אל תבינו לא נכון – יהיו כמה פעמים בעונה שהוא יביא לך את זה:

ובערך כל ערב תראה ממנו את הSIGNATURE-MOVE הזה:

אבל אלו טריקים שהקבוצות לומדות, כמו שראינו את פורטלנד עושה לאורך כמעט כל הסדרה בפלייאוף האחרון. אם אתה מצפה ממנו להיות הסקורר שהולכים אליו באופן קונסיסטנטי בהתקפה, זה פשוט לא מה שיקרה. למזלו, הוא הגיע לדאלאס.

שתי האופציות הראשונות בהתקפה יישארו דירק ומונטה, וגם מאחוריהן לא חסר כוח אש עם ג'אמיר נלסון ודווין האריס מהספסל. ריק קרלייל בנה בעונה שעברה קבוצה שהייתה שלישית בליגה ביעילות התקפית, ואפשר לסמוך על כך שהוא יצליח להכניס את פארסונס למערכת בצורה שתנצל את היתרונות הרבים שלו.

דאלאס השתמשו בCBA לטובתם וביצעו החתמה גדולה. וגם אם הם משלמים קצת מעל מחיר השוק (והם כן), זה לגמרי שווה את זה כדי לנצל את השנים האחרונות של דירק, ולהשיג עוד שחקן (בנוסף לצ'נדלר שהגיע בטרייד) שיעזור לקבוצה להתקדם בפלייאוף עוד סיבוב או שניים או מי יודע – אולי יותר. אני מתרגש מהמאבריקס של השנה!

FAR – 9

מרצ'ין גורטאט נשאר בוויזארדס – $60,000,000 לחמש שנים – $12 מיליון לעונה

בטח לא חשבתם על זה ככה, אבל גורטאט הוא הסנטר השמיני בטיבו בליגה. לפניו (בסדר אקראי):

  • ג'ואקים נואה
  • דוויט האוורד
  • אל הורפורד
  • אל ג'פרסון
  • דמארכוס קאזינס
  • ברוק לופז
  • מארק גאסול

וזהו. גורטאט כיום הוא סנטר מעל הממוצע בליגה. לקרוא לו Role-Player, כמו שהרבה אנשים עושים, זה עוול.

לקרוא לו Pick-And-Roll-Player זה ממש לא עוול. הוא ידוע ברחבי הליגה כאחד הטובים שבהם. בכל קבוצה שהוא מגיע אליה, הP&R בינו לבין הרכז הופך לחלק מרכזי בהתקפה (וול בוושינגשטון, [abbr title="שידוך משמיים – 217 מתוך 427 הסלים של גורטאט הגיעו מאסיסט של נאש בעונה האחרונה שלהם ביחד – יותר מ50 אחוז"]נאש בפיניקס[/abbr] ואפילו נלסון במעט הדקות באורלנדו). הוא חוסם מצוין, אבל הוא בעיקר פינישר טוב כשהוא מקבל את הכדור בתנועה קרוב לטבעת. מבין 61 שחקנים שזרקו העונה יותר מ300 זריקות ב[abbr title="4 feet מהסל – 1.22 מטר"]Restricted-Area[/abbr], הוא רביעי בליגה באחוזי קליעה עם 71.1%, אחרי לברון דוראנט ודיאנדרה.

מתוך רשימת הסנטרים למעלה, הוא הסנטר הכי "קלאסי"/"מיושן"(תלוי מי מדבר) – הווארד פריק אתלטי מהזן של שאקיל ו-וילט. נואה הורפורד וקאזינס סנטרים שחלק גדול מכוחם הוא היכולת להוריד כדור לרצפה ולשחק "נמוך". אל ג'פרסון וברוק לופז סקוררים חולניים בפוסט, אבל לא נותנים את החבילה השלמה (ג'פרסון לא שומר ולופז לא לוקח ריבאונד). ומארק גאסול יותר מתמחה בהגנה קבוצתית מאשר באישית וכמו לופז ריבאונדר רע מאוד. גורטאט זו החבילה השלמה ולא יותר מזה – הרבה חסימות וP&Rים, מגן על הסל, מסיים טוב קרוב לטבעת, קצת קליעה מחצי מרחק כשהוא חופשי (38% פושרים לאורך הקריירה). אל תיתן לו לכדרר יותר מידי או בכלל יותר מידי נגיעות בכדור מחוץ לצבע והוא יביא לך את ה15 ו10 שלך עם הגנה ובלי הרבה רעש. גרסא קצת משודרגת של יניב גרין ועידו קוזיקרו, אבל ממש לא ליאור אליהו או בריאן רנדל.

והוא כוח משמעותי עבור וושינגטון. בעונה האחרונה הNetRtg שלהם היה +4.8 כשהוא על המגרש, ו-6.9 כשהוא יורד לנוח – הבדל של כ11.7 נקודות ל100 פוזשנים, בקלות הנתון הטוב בקבוצה. בעיני, אין ספק שזה שווה 12 מיליון דולר לשנה הבאה.

אבל לא לחמש הבאות. הבעיה בחוזה הזה היא לא השנה, אלא איך הוא יראה בשנה השלישית או הרביעית. גורטאט בן 30, לא זקן אבל בתחילת התקופה שבה המשחק מתחילת להשתנות מבחינה פיזית לשחקן. וושינגטון לא טיפשה וכנראה יודעת את זה, וקיבלה החלטה להיות תחרותית עכשיו בכל מחיר, אחרי עונה של מעבר סיבוב בפלייאוף ועם מזרח שנחלש מהעונה שעברה.

ועדיין, אני לא חביב גדול של חוזים ל5 שנים בגיל הזה. חזינו ביותר מידי מקרים שזה [abbr title="מהראש – ראשאד לואיס,KG, שני האונילים, אמארה, JJ, בוזר, ברנד, מארבורי, ואפילו גילברט שוושינגטון מכירים מקרוב"]הופך לקטסטרופה בשנתיים האחרונות של החוזה[/abbr]. היה עדיף אם היו מחתימים אותו על משהו כמו 36 מיליון ל3 שנים סטייל דוויד ווסט, מאשר להתפלל שגם בCBA הבא יתנו לכל קבוצה אמנסטי.

FAR – 3

קייל לאורי נשאר בראפטורס – $48,000,000 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 4"]לארבע שנים[/abbr] – $12 מיליון לעונה

מעשה ב4 רכזים:

A – 17.4 ppg, 3.1 rpg, 6.5 apg, 1.6 spg, 2.5 tpg, 40-38-82%, 3.5 FTA, 23.8 USG%

B – 17.4 ppg, 2.8 rpg, 7.2 ppg, 1.5 spg, 2.6 tpg, 46-37-76% 4.5 FTA, 22.0 USG%

C – 17.8 ppg, 4.6 rpg, 7.4 apg, 1.5 spg, 2.4 tpg, 42-38-81%, 4.8 FTA, 22.6 USG%

D – 16.0 ppg, 2.5rpg, 7.9 apg, 1.6 spg, 3.1 tpg, 45-36-88%, 3.1 FTA, 23.0 USG%

אלו הסטטיסטיקות העונתיות שלהם פר 36 דקות. כולם שיחקו יותר מ70 משחקים ויותר מ30 דקות למשחק. כולם בעונת חוזה.

כולם קיבלו בקיץ שאחרי חוזה מובטח ל3-4 שנים. רכזים A וD הם ג'נינגס וטיג של 2013 והם משתכרים 8 מיליון דולר בממוצע לעונה. רכזים B וC הם לאוסון של 2013 ולאורי של העונה, והם משתכרים 12 מיליון דולר לעונה.

זה בערך טווח המשכורות לרכז הממוצע בליגה. הרבה מדברים על פיצוץ הכישרון שיש היום בעמדת הרכז, ויש משהו שחשוב להדגיש – תוספת הכישרון לא הגיעה בטופ של הרכזים. היא הגיעה במה שנקרא הUpper-Middle-Class של הרכזים. אין היום יותר רכזים סופר-סטארים ממה שהיו בעבר, אבל יש היום הרבה יותר רכזים מצוינים.

הדרך הכי קלה להסביר את זה היא בעזרת מדד הPER של ESPN  עבור רכזים בעונה החולפת. אפשר לראות בקלות את החלוקה לקבוצות – שלושה "כוכבי על" (פול, ווסטברוק וקארי) עם PER גדול מ24, ומתחתיהם לא פחות מ12 רכזים "מצוינים" (תומאס, לאורי, ארווינג, קונלי, בלדסו, וול, לאוסון, פארקר, לילארד, וויליאמס, הולידי, טיג) עם PER שנע בין 17 ל21, [abbr title="רונדו שייך לטופ של הרשימה השנייה, אך כרגע צריך להוכיח שהוא עדיין שייך לרשימה הראשונה. פארקר חייב המון לשיטה של סאן אנטוניו ולכן לא שייך לרשימה הראשונה"]ושום דבר באמצע[/abbr]. קצת הקשר – לפני 5 שנים אורכה של הרשימה השנייה היה 8.

אז איך השחקן הכי טוב בקבוצה שסיימה 3 במזרח מקבל רק 12 מיליון לעונה? – אלו המשכורות שרכזים כאלו מקבלים. כרכז, אם אתה לא סופר סטאר ברמה של פול/ווסטברוק, או פרוספקט עתידי ברמה של וול/ארווינג, אתה לא מקבל מקסימום בליגה של היום. אמנם לאורי הגיע לסוף העונה בכושר הכי טוב מבין כל רשימת ה"מצוינים", אך מהצד השני הרבה דברים פעלו לטובת טורונטו במו"מ עם לאורי, בין השאר בשניים מהמישורים שהזכרתי בתחילת הכתבה:

  • השוק עבור השחקן – מבין 16 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף, רק דאלאס ויוסטון קיימו את התנאי "אין רכז מוביל & יש כסף פנוי מתחת לתקרה". גם ל"שואפות" – קליבלנד, דטרויט, פיניקס, מינסוטה, דנבר, וניו אורלינס – יש רכזים סגורים על חוזים משמעותיים. בהנחה שלאורי רצה להישאר בקבוצה תחרותית בגיל 28 ואחרי עונת שיא בקריירה, זה לא שוק גדול לעבוד איתו.
  • הצורך של הקבוצה בשחקן – מאחורי המו"מ הגדול עם לאורי, ישב לו בשקט המו"מ הקטן עם גרוויס ואסקז, מקום שני באסיסטים בליגה רק בעונה שעברה, שאפשר להחתים בחצי מהכסף.

ללאורי לא היה הרבה Leverage על טורונטו, וטורונטו לא רצתה לאבד את לאורי. זו החתמה סולידית  שהסתדרה מצוין עבור שני הצדדים.

FAR – 6

נ.ב – נקווה שבפעם הבאה שלאורי יגיע למהלך הקובע של העונה, זה לא יראה ככה:

https://www.youtube.com/watch?v=sMFDIYbOh7M

 

אלה היו "כסף גדול". יהיה הגיוני לצפות שגם מונרו ובלדסו יכנסו לכאן בשבועות הקרובים, אבל הם עוד לא חתמו. בפעם הבאה – כסף בינוני.

לפוסט הזה יש 86 תגובות

  1. ido moria

    10 אוג 2014 05:52:25

    כתבה מצויינת!!! יישר כח.

    הערה קטנה בקשר לגורטאט – אני לא מעריץ שלו אבל יש מחיר לסנטר מוכח בליגה שזה 12-15M, פחות מזה זה מציאה .

    שאני מדבר על הדרג לא על המפלצות . זה פשוט מחיר השוק.

    לכן בעניין גורטאט אם לא היו לוקחים אותו עדיין היו משלמים אותו מחיר או יותר עבור חתול בשק.

    1. עומר מזיג

      10 אוג 2014 14:54:10

      כמו שאמרתי בכתבה – אני מסכים לגמרי שהוא שווה 12 לעונה לשנתיים הקרובות, פשוט לא לשלוש שאחריהן. אני מדגיש פה את הנקודה של איך כל החוזים הרעים האלה שכולם שונאים נוצרים מלכתחילה – זה כמעט אף פעם לא נראה רע בהתחלה, אבל במרוצת השנים החוזה הופך לכזה

  3. Mbk

    10 אוג 2014 06:38:49

    תודה רבה על פוסט סופר מושקע
    אם גורטאט הסנטר השמיני בטיבו בליגה העמדה הזו על סף פשיטת רגל .
    לברון חתם לשנה אחת , מעניין מה יקרה אם קליבלנד תתרסק העונה

  4. דובי

    10 אוג 2014 07:08:03

    מצויין עומר, ברוך הבא!
    אוטוטו יתעוררו המצקצקים ויתחילו להתווכח על קוציהם של יודים בתתי הסעיפים בחוזה של פרסונס, עד אז אפשר להנות בשקט מפוסט סופר מקצועי ומושקע.

    אשרינו.

    1. גיא

      10 אוג 2014 07:21:08

      עבור המצקצקים:
      "כִּמְעַט הָיִיתִי בְּכָל טוֹב אֲנִי וִילָדַי
      וְכִנְשֵׁי הַתַּעֲנֻגוֹת חָיִיתִי גַּם אָנִי –
      אַךְ קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי." – יהודה ל. גורדון.

      שגם אמר: "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך."

      מסכים אתך, כתבות כאלו מעשירות את האתר, אשרינו.

  6. עגל

    10 אוג 2014 08:17:43

    הופה, כוכב חדש באתר! כל הכבוד על הכתבה המושקעת והמעניינת.
    הדרוג שלך קצת סובייקטיבי.
    אני מציע להוסיף את המילה Today כגי להדגיש שזה נכון להיום:
    Free Agent Rating Today=FART

  7. אופיר נ

    10 אוג 2014 08:18:44

    עומר ברוך הבא,
    טור הפתיחה שלך מקצועי, מושקע ומנוסח בבהירות.
    ובהחלט עומד ברף הגבוה של האתר.

    שתהיה לנו עונה מוצלחת.

  9. Berch

    10 אוג 2014 08:40:43

    אני אוהב את גורטאט.
    הוא נראה תוצר קלאסי של האקדמיות לכדורסל במזרח אירופה.
    אפילו באיך שהוא נעמד לחסימה רואים את זה.
    לדעתי החוזה שלו הוא חכם גם לטווח הארוך.
    יש לו אישיות שתאפשר לו לקום מהספסל ולהיות סנטר מחליף ללא רגשות נחיתות. החתמה חכמה.

    1. עומר מזיג

      10 אוג 2014 14:56:44

      אני גם מאוד אוהב אותו. תסתכל מה כתבתי על היותו הסנטר ה"קלאסי" הטוב בליגה – ובנוסף לזה הוא גם דמות נהדרת. אבל וושינגטון עומדים מאוד להתחרט על החוזה הזה עוד כמה שנים ובגלל זה אני מאוכזב שהם לא קיצרו אותו אפילו במחיר של לשלם יותר פר שנה

      1. Berch

        10 אוג 2014 16:06:08

        אם היו משלמים יותר פר שנה אז היו מוציאים כמעט אותו סכום על פחות זמן. אני לא חושב שמצפים ממנו לאותה תפוקה כל השנים. בהתחלה יותר ובהמשך פחות.
        מעבר לזה שסנטרים "מהסוג הישן" משחקים עד גילאים יותר מאוחרים מסנטרים מהסוג "החדש" שמעמיסים יותר על המפרקים בגלל האתלטיות הגבוהה.

  11. דיוויד

    10 אוג 2014 09:04:53

    אני די מסכים עם נושא הרכזים למקות שהיה מקום להזכיר כמה דברים.. – לדעתי וול וארווינג – במיוחד השני במעמד סופרסטאר בעמדת הגארד ובוא נזכור שיש גם את דריק רוז שבמידה ויחזור לעצמו אז הוא אחד הסופרסטאקים הגדולים בליגה בלי קשר לעמדה בטח בעמדה שלו ו.. שם שאולי טיפה נשכח בגלל פציעה ראזון רונדו- שחקן שהתשתלט על הלידה ברסיסטים לפני שתי עונת ואחד משחקני הפלייאוף הטובים בליגה ( וכרגע עם ממוצעים מהטובים בהיסטוריה בפלייאוף! היחידי שמעליו שבמספרים שלו הוא מגיק – ממוצע של טריפל דאבל למשחק ) חושב שהיה ראוי לציין אותם.. סהכ אחלה כתבה..

    1. עומר מזיג

      10 אוג 2014 15:05:03

      אין מעריץ רונדו גדול ממני. אחד מהמשחקים הגדולים שראיתי בשידור חי היה משחק 4 שלו מול קליבלנד ב2010. אבל כמו שכתבתי בהערה, כרגע הוא עוד לא הראה שהוא חזרה בקבוצה "כוכבי העל". אותו הסיפור לגבי רוז. אירווינג בעיני אוברייטד גדול ויראו את זה השנה דווקא עם לברון. וול פשוט לא ברמה הזאת – הוא לא באמת מסוגל לקחת על עצמו את המשחק בגלל היעדר הקליעה והוא צריך קבוצה טובה לידו

    1. עומר מזיג

      10 אוג 2014 15:06:52

      אתה מבין את הטרגדיה?עכשיו כנראה לעולם לא נדע. אם הוא היה הולך לשיקאגו היינו מקבלים תשובה לשאלה 🙁

  14. יניב

    10 אוג 2014 09:31:55

    ברוך הבא,לגבי בוש אז דווקא מאוד ברור ההחתמה שלו מ2 הצדדים,מהצד שלו זה קודם כל הכסף שהוא לא היה מקבל ביוסטון,דבר שני הוא כבר ל'קח 2 אליפויות אז אין לו מה לרדוף על עוד אליפות באובססיות ופה מציעים לו שוב לחזור להיות השחקן הראשי במקום שהוא מכיר ואוהב לגור אז מבחינתו זה WIN-WIN.מבחינת מיאמי אז נכון שהם שילמו מחיר מאוד מופרז לבוש אבל לדעתי ריילי רצה להוכיח לכולם שהעזיבה של לברון לא תרסק אותם כמו את קליבלנד ואמנם הוא יודע שאם בוש תהיה לו קבוצה חביבה,אבל הוא העדיף את זה על פני התרסקות כמו קליבלנד

  15. ולדי קוגן

    10 אוג 2014 09:34:17

    האתר רק הולך ומשתפר. שאפו על ההשקעה.
    לגבי מונרו ובלדסו, יש לי הרגשה שהם יחתמו על ה-qualifing offer ויהיו שחקנים חופשיים לא מוגבלים בקיץ הבא. סתם תחושה.

  17. as0m

    10 אוג 2014 09:38:34

    גורטאט יותר טוב מדראמונד? גורטאט יותר טוב ממונרו? גורטאט יותר טוב מרוי היברט? ניקולה ווצ'וביץ'? ניקולה פקוביץ?
    גם טייסון צ'נדלר ודאנדרה ג'ורדן לא נופלים ממנו בהרבה.
    איך שמת אותו 8 בליגה?

    1. עומר מזיג

      10 אוג 2014 15:11:35

      דראמונד סנטר פנטזי. אתה לא יכול לשחק אותו בפלייאוף בעיני בטח עם בעיית העונשין שלו. מונרו היה רע מאוד השנה לא רק באשמתו אבל הוא על תקן צריך להוכיח בעיני. לגבי היברט אתה צודק אולי קצת הפרזתי. שתי הניקילות חורים בהגנה וזה מוריד מאוד דווקא מהערך של סנטר בליגה הזאת. אפשר להזיז אותו מקום אחד למעלה או למטה אבל זה הטווח שלו

      1. as0m

        10 אוג 2014 16:17:07

        דראמונד לא היחיד בליגה עם בעיית עונשין. ובנוסף לזה שהוא היה טוב כבר העונה, הוא מפוצץ בכישרון. כבר העונה הוא נתן מספרים מרשימים בהרבה שמל גורטאט (וזה לא רק מספרים) מה הקשר לפלייאוף?
        למרות שהעונה של מונרו היית מהחלשות ביותר שלו, הוא היה טוב מגורטאט ברוב הפרמטרים (גם מספריים וגם לא)
        וזה לא שגורטאט כזה שומר גדול…

        הוא סנטר פותח בינוני פלוס מינוס. לא יותר

      1. as0m

        10 אוג 2014 16:57:35

        אם אתה הGM של דטרויט אתה מסכים לטרייד מונרו/דראמונד על גורטאט? אם אתה הGM של אינדיאנה אתה מסכים לטרייד היברט על גורטאט?
        אני מתחיל להבין את מה שמנחם אומר…

        1. עומר מזיג

          10 אוג 2014 17:24:04

          אין מה להשוות – שניהם צעירים בהרבה. מונרו יקבל קצת יותר מגורטאט רק בגלל הפוטנציאל שלו. כנ"ל היברט למרות שאני מסכים שגם כיום הוא יותר טוב מגורטאט

          ואם אני הgm של דטרויט אני לא מעביר את השניים האלה תמורת אף אחד גבוה מ5"6..

  18. המשגיח

    10 אוג 2014 11:31:11

    א. ברוך הבא.
    ב. טור מעולה ומושקע.

    עמדת הסנטר התחזקה מאוד בשנתיים האחרונות. יש לנו לפחות 15 סנטרים לגיטימיים + בליגה. עם זאת, כפי שעידו ציין בתגובה הראשונה, זהו מחיר השוק של הסנטרים המוכחים ב NBA, וגורטאט בהחליט הוכיח את עצמו בליגה.

    כרגע העמדה החלשה בליגה היא עמדה 2, ומכאן לדווין וויד.
    אני מאמין שהירידה שלו במספרים וכן ביכולת נבעה לא מעט מנוכחותו של לברון. וויד ידע שעם לברון הקבוצה בידיים טובות, והרשה לעצמו להוריד הילוך, ולא לקחת יותר מדי סיכונים במטרה להגיע כשיר לפלייאוף (נתן פלייאוף טוב יותר מלפני שנה).
    אני לגמרי משוכנע שהוא עדיין אחד השוטינג גארדס הטובים בליגה, והחוזה שלו הוא בסה"כ לשנתיים. אני אהיה מופתע מאוד אם הוא לא יסיים את העונה עם פחות מ 20 – 5 – 5 + חסימה למשחק (אחד השוטינג הגארדס החוסמים הטובים בהיסטוריה).
    בנוסף, עזיבה שלו את מיאמי הייתה פוגעת מאוד בכל המערכת.
    אני מבין שאני בטח בעמדת מיעוט, אך באופן אישי, הייתי הופך (תרתי משמע) את הציון להחתמתו מ 6 ל 9.

    .

    2. דובי

      10 אוג 2014 11:43:26

      ההחתמה של ווייד הייתה מובנת מאליה. הוא סמל של קבוצה ועיר לא פחות מקובי, בחצי מחיר.
      אבל אם לא ביקר אותו קוסם עם שיקוי הפלא ושלד בפגרה, קשה לראות את הברכיים שלו מתקנות את עצמן בחודשים הקרובים.
      בעונות האחרונות ההישגיות של הקבוצה, והשימוש הזהיר בו, הביאו אותו עד סוף הפלייאוף במצב סביר. כמו שזה נראה כרגע התלות ביכולת ובעצם הנוכחות שלו יגדלו. מעניין לראות כמה הוא יחזיק מעמד העונה, ולא פחות מזה בעונה שאחריה. יש מצב שיסתבר שסיום הקריירה שלו מתחיל להיראות באופק.

    3. המשגיח

      10 אוג 2014 12:35:29

      תיקון לעצמי: אהיה מופתע אם הוא יסיים עם פחות מ 1-5-5-20, לא ההפך.

      דובי – אם גם לברון ובוש היו עוזבים כנראה הייתי מסכים איתך, כי ברור שבגילו ובמצבו הוא לא יכול לסחוב את מיאמי כולה על גבו + ברכיו.
      עם זאת, עם בוש ודנג בקבוצה הוא עדיין בחברה טובה, ואם הוא יזדקק למנוחה, הוא גם יקבל אותה.
      עם כל הכבוד לבוש, בלי לברון וויד חוזר לתפקיד בעל הבית בקבוצה, ואני מאמין שמבחינה אישית הוא ישתפר מהשנה שעברה.

      2. עגל

        10 אוג 2014 14:12:06

        המשגיח, אני רוצה ללכת עם הטיעון שלך לגבי ווייד שהוא לקח את הכסא האחורי בגלל הנוכחות של לברון אבל זה לא מחזיק במבחן השנה האחרונה – שמרו עליו בצמר גפן על חשבון שחיקה של לברון וכשהוא נדרש לספק את הסחורה הוא הראה שהוא כבר לא מסוגל לחזור לרמה הגבוהה ביותר. גם אם בעונה הרגילה ווייד קצת יחזור לעצמו זה כנראה כבר הסוף מבחינה פיסית.
        עדיין הרבה כבוד לשחקן גדול וסמל של קבוצה שמוותר על כסף ומשלב כוחות עם ההנהלה.

        1. המשגיח

          10 אוג 2014 14:59:19

          אתן לך השוואה קצת מוזרה:
          כשהייתי בתיכון ושיחקנו באחת ההפסקות המשעממות ב"ההורים שלי יותר משוגעים משלך", חבר אחד סיפר סיפור חביב על הוריו. הוא סיפר כי הם קנו סכו"ם חדש ומפואר, במטרה להשתמש בו כשאורחים מגיעים אל הבית.
          הם שמרו את המזוודה הרחק מידיהם של החבר ואחיו שרצו להשתמש בו, שכן הציפויי פלסטיק על הסכו"ם הנוכחי שלהם התפרקו לאט לאט עד שהוא איבד חשק לאכול.
          בסוף, כשסוף סוף הגיעו אורחים לקראת איזה חג, התפלאו החבר ואחיו כשראו את הסכו"ם הישן על השולחן. התברר להם שמרוב שההורים ניסו לשמור על הסכו"ם החדש, הם שכחו מקיומו.

          בחזרה לכדורסל: לדעתי מרוב שוויד הלך אחורה וניסה לשמור כוחות, זה השפיע עליו מנטלית, והוא שכח כמה טוב הוא יכול להיות, או יותר נכון, איך לחזור ליכולת של שחקן על.
          כמו שני שוטינג גארדס ענקיים אחרים, מייקל וקובי, וויד כבר שינה את משחקו. הוא חודר פחות, שיפר את הקליעה שלו (קלע בעונה שעברה מעל 52% אם אני לא טועה, שיא קריירה), ואני מאמין שבשנה הבאה עם כל הכבוד ל צ'אלמרס/קול/נאפייר וויד יהיה זה שיחזיק בכדור לזמן הגבוה ביותר בהתקפה כמו בימיו הגדולים, וייתן עונה טובה מאוד.
          אני מסכים איתך שלאור היסטורית הפציעות שלו, אין לו כנראה יותר משנתיים טובות, אבל זה בסדר גמור, את שלו הוא כבר עשה, וכעת, כשלברון עזב לאחר 4 עונות (נפלאות), וויד בדרכו הבטוחה לפרוש כגדול שחקני מיאמי בכל הזמנים.

          למי שהתעניין בסיפור על הסכו"ם, הם החביאו אותו כל כך טוב שלא הצליחו למצוא אותו וקנו סט חדש, ובכך זכה החבר בפסטיבל מספרי הסיפורים של ההפסקה לאותו יום.

        2. עומר מזיג

          10 אוג 2014 15:16:10

          חסכת לי זמן בלכתוב בדיוק את זה המקלדת של הפלאפון. שוב, הלוואי שאיזה קוסם גרמני יתקן לו את הברכיים, אבל זה פשוט לא נראה לי המצב. וזה כמעט לא משנה איזע סטטיסטיקות הוא יעמיד – ההיט לא יוכלו להתמודד עם וד עונה שהוא יפסיד 27 משחקים

          1. עגל

            10 אוג 2014 16:31:32

            הטיעון של הסכ"ום נכון אבל עדיין הבריאות היא שתקבע את הרף העליון שלו. לצערי זה מזכיר לי את הנבואה של אח שלי לפני 10 שנים שהקריירה של וייד לא תמשוך הרבה מעבר לגיל 30. אינשאללה שיצליח לחזור לעצמו.

  26. יפת

    10 אוג 2014 13:32:56

    כרמלו לדעתי אובר-רייטד.
    שחקן של סטטיסטיקות שלא הוכיח את עצמו מעולם במאני טיים (אולי חוץ מאיזו הבלחה קטנה עם דנבר).
    הוא סקורר בחסד, ולמשחק אחד על אחד הייתי בוחר בו בטופ 5, אבל המשחק הקבוצתי שלו לוקה בחסר.
    בהסתכלות כוללת הוא לא ברמה של לברון ו-ווייד(בשעתו…).

    מצד שני לניקס לא היו הרבה אופציות, וזה חוזה ל5 שנים, ככה שב3 האחרונות שלו יכול להיות שזה יתברר כסכום סביר.
    ואחרי שסטאט וברניאני סוף סוף ילכו אולי יהיה אפשר לבנות שם משהו מעניין.

    סך הכל החתמה טובה, אבל לא מושלמת.

    2. עגל

      10 אוג 2014 14:08:03

      מרוב שכולם מסכימים על החסרונות של כרמלו הוא הופך לאט לאט לאנדרייטד. אותו תהליך כמו שקרה עם ראסל ווסטברוק.
      שניהם לא ה cup of tea שלי אבל בסופו של יום שניהם שחקנים ענקיים.

    3. עומר מזיג

      10 אוג 2014 15:21:17

      נתון נחמד לגבי מלו – ב2012 ו2013 (לא מצאתי לגבי העונה) הוא הוביל את הליגה בeFg% ממסירות שלו. הוא אומנם לא מוסר בחסד אבל הוא מושך כל כך הרבה אש מההגנה שזה מקל בטירוף על שאר ההתקפה. חלק לא מוערך מספיק במשחק שלו בעיני

      1. יפת

        10 אוג 2014 16:13:21

        נתונים זה אחלה, במבחן התוצאה הוא נכשל כבר 10 שנים.

        עגל, ווסטברוק עבר מה שעבר בגיל 22, כרמלו כבר אחרי ה30.
        וגם ווסטברוק כבר הגיע לגמר NBA.

        בסופו של דבר אני עדיין חושב שהוא אחלה שחקן, אבל לא בסקאלה של החברים שלו למחזור.

  31. אשך טמיר המקורי

    10 אוג 2014 16:58:32

    כתבה איכותית מאוד, כל הכבוד!

    אני גם הייתי מעלה את הפארטים של וייד, בוש, גורטאט ולאורי, ומוריד את הפארטים של לפלופ וכרמלה.

  33. נתן

    10 אוג 2014 21:05:45

    מצטרף למחמאות, אחלה כתבה, מושקעת מבחינת היקף החומר וכתובה היטב. אהבתי במיוחד את הכותרת ואת מה שעוד יבוא בגלל כל העניין…

  35. מוש השור

    11 אוג 2014 02:50:05

    פוסט מעולה ומושקע בטירוף . לגביי וויד אני מאמין שהוא יוכל לתת עונה סבירה ולא יותר מזה. לצערי שיאו מאחוריו , בעיות ברכיים לא נוטות להשתפר מאליהן ובטח לא בעיות הנובעות משחיקה. אבל מיאמי בהחלט היו חייבים להחתים אותו על חוזה מכובד- בכל זאת וויד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט