עמדות: הסנטר/שחר צ'קוטאי

מאתר ה-NBA

וידוי אישי – לפני יותר מ-30 שנה הוציא ד"ר מנחם לס ספר "עונה חלומית 92". אני נולדתי בשנת 96', אך כבר כילד קטן בן 3-4 הייתי מרפרף בין התמונות ונהנה לראות את שאקיל הרוקי מחייך. כשגדלתי קצת (מבחינה פיזית, כי אם תשאלו את אישתי אני עדיין ילד קטן..) והתחלתי לקרוא פשוט נשאבתי לספר וסיימתי אותו שוב ושוב. כשהתבגרתי והתחלתי לראות NBA בצורה שוטפת פרק העמדות עמד בקונפליקט עם מה שהכרתי מהספר, אז הייתי חייב לכתוב חידוש על הפרקים של העמדות והשינויים שהם עברו.

בטור זה אציג את הסגנונות השונים בעמדת הסנטר ובסיום אביא דירוג של השחקנים בעמדה על פי היבטים שונים במשחק. לשם כך גייסתי כמה וכמה ממוחות הכדורסל הטובים של האתר שדירגו כל שחקן.

סנטר – מרכז. הכל סובב אותו.

בעונות האחרונות אנחנו רואים את הסנטרים עולים שלב והופכים להיות מרכזי הקבוצה והליגה. סביבם סובבים השחקנים והם אלו שסוחבים את הקבוצות שלהם. יש כאלו שמוסרים וכאלו ששומרים מדהים. הכל בעת ובעונה אחת. "שחקן נמוך מיומן ינצח שחקן גבוה לא מיומן", אמר פעם קווין מקהייל "אבל שחקן גבוה מיומן ינצח שחקן נמוך מיומן כל פעם". הסנטרים היום מיומנים מאי פעם וככאלה יש להם סגנונות רבים:

*שימו לב, יכול להיות ששחקן יכנס תחת כמה הגדרות.

הסנטר ההגנתי:

ההגנה היא נקודת החוזקה של הסנטרים הללו, רובם חזקים עם גובה לא נורמלי ועם מוטת ידיים של מטוס. חלקם מכסים על חבריהם בצבע ואילו אחרים לוקחים את התפקיד ההגנתי שלהם עוד יותר ושומרים על כל העמדות. היום היכולת ההגנתית של הסנטרים חשובה יותר מפעם בגלל יצירת המאצ-אפים מול גארדים, שלשות ומהירות. אך מעבר ליכולת שלהם בצבע, הפחד שהם יוצרים אצל היריבים גורם למשחק להשתנות. החדירות לסל מתמעטות והצבע נשאר כבית שקשה מאוד לפרוץ אליו. בין השמות המרכזיים בסוג הזה: שחקן ההגנה בעברו וכנראה גם השנה – רודי גובר, באם אדביו, ברוק לופז, מיילס טרנר, ויקטור ומבינאמה וצ'ט הולגרן הרוקיים.

הקלעים:

מפוסט, מהשלוש, עם הגנה, בלי הגנה, בסיבוב, תוך כדי נפילה וגם מאחורי הראש. גבוה טוב ינצח נמוך טוב. תן להם כדור והם כבר ידעו מה לעשות איתו. ההתקפה עוברת דרכם והם יכתיבו את המשחק. הגובה משחק פקטור משמעותי והם יתפרו אותך מבפנים ומבחוץ, עם חצי סיבוב וגם בפנים. כל מה שיש לשומר לעשות זה לעמוד ולחייך כי מולו עומד מפלצת פסיכית. 

פייב אאוט הפך להיות שם כולל למשחק היום. כדי להוסיף עוד איום מבחוץ הסנטרים לקחו שיעורי בית ועבדו על השלשות. את השינוי הגדול שזה יצר אפשר לראות בשני שחקנים שהיו מהכוכבים הגדולים של הליגה במשחק פוסט ולמדו לזרוק שלשות כדי לפתוח את המשחק – ברוק לופז ואל הורפורד. כמובן שאלו החדשים למדו והתקדמו עוד יותר.

היתרון המשמעותי של זריקות מרחוק של הסנטרים הוא גם בצד ההגנתי. בעבר הסנטרים היו אלו שנכנסים לצבע ומשם החזרה הייתה איטית יותר, היום הסנטרים הם אלו שחוזרים ראשונים להגנה.

בין השמות המרכזים: ברוק לופז, אל הורפורד, ניקולה יוקיץ ומיילס טרנר.

טבעות בע"מ:

הם חברים טובים של הרשתות – הם פוגשים אותן כמה פעמים במשחק פנים אל מול פנים אחרי הטבעה נוספת וצעקה. הם חוסמים ומתגלגלים כמו סיגריות בצבא. הם קופצים לעננים ועל הדרך גם קולעים. בהגנה וגם בהתקפה הם תמיד מקורבים לטבעת. כדי להצליח הם חייבים רכז טוב או שחקן שיודע להפעיל אותם כדי שיהיו אפקטיבים, אחרת הם נעלמים בהתקפה ואין שווה למלך להניחם.  בין השמות – קלינט קפלה, דניאל גאפורד ג'ארט אלן ועוד. 

 הנגרים – מנקי הקרשים:

מצד אחד הם לא קולעים מחוץ לצבע, וכאשר זה כן קורה מחלקים לכל הקהל בירה בחינם. מצד שני הקרשים שהם ניקו והורידו נקיים מאי פעם. הכדור קופץ ואופס הוא בידיים שלהם. הם מגנטים לכדורים שלעיתים אפילו הראש שלהם או של חבר שלהם (אהמ אהמ אנדרה דראמונד) נדבקים להם לידיים. הנתונים שלהם נראים דימיונים אך האמת היא שהם פשוט במקום הנכון בזמן הנכון ועם הגבוה הנכון. בין השמות הבולטים: אנדרה דראומנד, דאמונטס סאבוניס והרטנשטיין.

 המוסרים: 

"הם סובבים אותו כל שחקני הרכש, הוא מוצא אותם פנויים לסל" (ציטוט משיר אגדת השמש והירח)

הוא מקבל כדור בקו השלוש ומשם הוא מנהל את המשחק, מוסר לחותכים או מנצל טעויות קטנות בהגנה כדי לספר לחבריו סיוע אווירי כמו מגדל תצפית הוא רואה את הכל ומצליח למסור בדרך שגורמת לאוהדים וגם לחבריהם לקבוצה לא להבין מאיפה זה הגיע. הם מריצים התקפות מסל לסל בלי שום בעיה ובמהירות אדירה. בין השמות הבולטים: דומאנטס סאבוניס, ניקולה יוקיץ, אלפרן שאנגון ובאם אדביו.

לסיכום:

הסנטרים היום מגוונים מאי פעם, אם בעבר היו לנו סנטרים חד-גוניים היום כמעט כל קבוצה שרוצה לזכות באליפות חייבת איזה גבוה איכותי שידע לעשות את תפקידו בצורה הטובה ביותר. דיוויס, יוקיץ, באם, לופז ועוד, כולם חלקים חשובים בקבוצות שרצות לאליפות בעונות האחרונות.

הסנטר חזר ובגדול. יחי הסנטר החדש. 

הדירוג הסופי:

שמות:קליעה:הגנהריבאונדמסירהשימוש בגודלסיכום
יוקיץ1079101046
אמביד109971045
דיוויס81097943
אדביו71089842
סאבוניס761091042
ואמבינאמה8897739
גובר410105938
שאנגון7689838
נורקיץ5797937
ג'קסון7867836
טבלת הסיכום:

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה על הפוסט, מעניין… גרמת לי לחשוב,
    קצת חסר לי פה כל עבי הבשר (הפלאמלים ודומיהם) שמטרתם היחידה בסגל היא לשמור על יוקיץ' / אמביד / סנטר אחר מפחיד במקרה שנפגשים איתו בפלייאוף.
    וליוקיץ מגיע קטגוריה משלו (אבל זה בסדר, זה סתם היה עושה בלאגן והוא מסתדר בלי)
    מעיון בטבלת האלופות, היחידה בעשור האחרון, שלא היה לה סנטר דומיננטי היא ג"ס (וקליבלנד עם טריסטן שם זאת אנומליה של לברון נגד העולם) כנראה שאפשר בלי – אבל עדיף עם.

  2. נושא הסנטרים של ימינו באמת שווה פוסט, ותודה רבה על הרעיון והיוזמה.
    הייתי מוריד את הניקוד של השימוש בגודל, כי הוא נגזר משאר הפרמטרים.
    הפרמטרים השונים לא שווים בערכם. לדוגמא: ציון 10 של יכולת קליעה לא שווה לציון 10 של ניקוד ריבאונד.
    החמאת ליוקיץ' ולאמביד ביתר שאת עם ההגנה. ליוקיץ' הייתי נותן 4-5, לאמביד 7 גג.
    דיוויס מוסר בינוני מינוס. הייתי נותן לו 3. וומבי מאבד לא מעט, ושווה פחות לטעמי.

  3. במקום ציונים, היה עדיף לעשות דירוגים בכל פונקציה ולחבר את זה. (למשל, באסיסטים. יוקיץ׳ 1, סבוניס 2, אדביו 3, שנגון 4 וכו׳)
    הבעיה עם הציונים, היא שיש bias לציונים גבוהים, ולפי זה יוקיץ׳ רק טוב משנגון למשל ב 20%. מה שכמובן רחוק מלהיות נכון.

    1. ממש לא נכון אבי.
      ציונים הרבה יותר משקפים ממיקומים.
      בציונים אתה יכול למשל להחליט ששניים או שלושה שווים בדרוג, מה שאי אפשר במיקומים.
      עוד חיסרון למיקומים זה שאתה מקבע את ההפרש בין שחקנים. אם מישהו מדורג ראשון בריבאונד ושלישי במסירה, זה זהה למישהו שמדורג שני בריבאונד ושני במסירה. אבל אולי ההפרשים אינם זהים בין מיקום 1-2 ו 2-3?
      אני נותן שני מבחנים לסטודנטים, ויוסי קיבל 100 בראשון (מקום 1 בכיתה) ו 80 בשני (3 בכיתה). בני קיבל 70 בראשון (מקום 2 בכיתה) ו 82 בשני (מקום 1 בכיתה).
      מי מהם סטודנט יותר טוב לדעתך? בני הגיע למקומות 1,2 – ואילו יוסי למקומות 1,3, לכן לפי השיטה שלך בני עדיף. אבל ברור שמבחינת ממוצע עדיף 90 (יוסי) על 76 (בני)

  4. שחר, מצויין.
    הזכרת לי ספר ששכחתי על קיומו – 'עונה חלומית'. 1992. אם אני לא טועה היה לי שם פרק שלם על הסנטרים עם הכותרת "הסנטר חזר למרכז העניינים" או משהו כזה.

  5. בס"ד
    תודה רבה.. אני שמח מאד שעידן הסנטרים חוזר.
    בכללי די מסכים, אן כי לוומהי כבר עכשיו מגיע ציון טוב יותר בהגנה.

  6. תודה רבה שחר,
    ימי הסנטרים חזרו אלינו אחרי תקופה שלא היה בהם שימוש.
    אני חושב שבהגנה פירגנת ליוקיץ', הוא שחקן מצויין אבל מגן בינוני ומטה.

  7. תמונת הסנטרים השתנתה ללא ספק.בבת אחת נכנסו השנה שני רוקיס וומבי והולמגרן לליגה.על הכוונת השנה עוד כמה סנטרים כמו זאק אדי, קלינגן, פיליפובסקי.
    אין ספק הסנטרים חזרו לקידמת הבמה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט