בצמרת. סיקור מהמגרש של בוסטון נגד פיניקס / יוסי ברקלי

בוסטון נמצאת במקום ייחודי כרגע. המקום הראשון שלה, בלי איום ממשי – יש עוד כשישה עשר משחקים לעונה, והם ביתרון משמעותי גם במזרח וגם במערב. הקבוצה בריאה, בכושר טוב, ומבחינתה – אם הפלייאוף מתחיל מחר, מה טוב. אבל הפלייאוף מתחיל בעוד כמה שבועות, כשבוסטון מסתכלת לצדדים היא רואה שאחד מההיבטים המשמעותיים אצל היריבות הוא הפציעות. הצירוף של פורזינגיס (וגם הולידיי), יצר את החמישייה החזקה ביותר בליגה לטעמי, אבל גם הביא לזה שבבוסטון מבינים שאם הם רוצים ללכת עד הסוף (אגב, הם רוצים) הכרחי שפורזי יהיה בריא. וההיסטוריה שלו, המממ, לא מזהירה. בעונתו הראשונה עוד שיחק 72 משחקים במדי הניקס, אבל בשבע עונות מאז, רק פעמיים יותר מ-60. למעשה, שילוב של פציעות וקבוצות גרועות ולפורזינגיס יש רק עשרה משחקי פלייאוף בכל הקריירה. 

כבר במשחקים האחרונים ניכר שמזולה מתחיל לתת לפורזי מנוחה ברבע הרביעי, במשחקים בהם הוא משחק. מול יוטה, גם הוא וגם בראון לא שיחקו, ועבורו זה היה המשחק השלישי ברצף שהוא בחוץ (היום יהיה המשחק הרביעי). הסברה הרווחת, ופה אני מצטט את הברמנים מקומת העתונאים, היא שפורזי פשוט במנוחה ולא ממש סובל מכלום, חוץ מחשש לפציעה. בוסטון כל כך חזקים, שגם זה לא הפריע להם לשייט לניצחון מול יוטה. אבל את השיוט הזה צריך לנהל בחוכמה. ברור שאי אפשר לעבור להילוך שני לגמרי, ומצד שני, גם להמשיך באותה אינטנסיביות קשה, ואולי לא מומלץ. ניקח את המשחק היום כדוגמא – פיניקס במאבק צמוד על המקום השישי, בו תימנע ממשחקי הפלייאין, בסידור נכון של הכוכבים, המקום השישי גם ייפגוש את מינסוטה בהרכב פציע, כאשר מצבו של טאונס לא ברור. אומנם לא משחק שחובה עבור פיניקס לנצח – אבל בהחלט בעל משמעות. ואיזו משמעות יש למשחק עבור בוסטון? קשה למצוא אחת כזו. ובמקום הזה התפקיד של מזולה נהיה משמעותי יותר מאשר איזו סוג התקפה להריץ. הוא צריך לנהל את האנשים ואת הקבוצה מהמקום שמבין שלהיות הכי טובים בינואר, או מרץ, לא משנה שום דבר. 

היום אצרף קצת תמונות של מאחורי הקלעים

קשה באימונים, קל בפסק הזמן

באתר הופס, וגם בעולם שמחוץ לו, נערכים בימים אלו דיונים אינטנסיביים – האם השינויים שאנחנו רואים אחרי פגרת האולסטר שכוללים פחות שריקות, פחות זריקות עונשין ויותר מרווח להגנה, מהווים שינוי אמיתי שיישאר איתנו או אולי איזו תנועת מטוטלת בתגובה לאול סטאר, ולעונה התקפית חסרת תקדים. השאלה המעניינת, במקרה שנהנה מקצת יותר הגנות, היא למי השינוי הזה עוזר. ובמי הוא פוגע? כן, זו שאלה פתוחה לקהל…

פיניקס יגיעו כדי לנקום בהפסד הביתי שחטפו מהסלטיקס לפני כעשרה ימים, הפעם, חמושים בדווין בוקר. הסלטיקס כנראה ירצו להוכיח לכולם שאין להם מה להוכיח. פיניקס עם בוקר, ביל, דוראנט, אלן ונורקיץ. הסלטיקס – טייטום, בראון, הורפורד, וייט והולידיי.

רבע ראשון

אל הורפורד קשישא מתחיל את המשחק מצויין ואחרי כמעט ארבע דקות, היחיד שקולע לבוסטון. בראון בשלשה משווה את התוצאה, ומתחיל את המשחק בצורה אגרסיבית. דוראנט מתחיל חזק בצד ההתקפי, וגם ביל פותח עם שבע נקודות בשש הדקות הראשונות. פיניקס פותחים יתרון קטן, אבל עדיין לא מצליחים לנצל התחלה מגומגמת של הסלטיקס למשהו משמעותי. טייטום משתלט על המשחק מצד בוסטון. בדרך כלל בראון אחראי על הרבע הראשון, אבל היום זה טייטום שמוביל למהפך דקה לסוף הרבע. הקבוצות לוקחות את המשחק ברצינות. בפיניקס, דוראנט ובוקר משחקים כל הרבע (דוראנט עם 15) בבוסטון אלו הולידיי וטייטום שלא נחים (טייטום עם 14). 35 – 32 לסלטיקס

רבע שני

בראון מתחיל את הרבע השני עם סל ועברה. וביל מהצד השני מתקשה בתחילת הרבע. דווקא אלן הוא זה ששומר את פיניקס צמודים. המשחק נהיה מבולגן וזה מאפשר לפיניקס לצמצם, אבל ביל עדיין מקפיד להחטיא. בראון חוגג ברבע הזה, שש דקות לתוכו והוא כבר עם 17 נקודות. דוראנט עדיין נח, אבל בוקר מחליף את ביל, ובול בשלשה מעלה את פיניקס ליתרון 51 – 50. עשר נקודות במאה אחוז מהשדה בול! 

בראון וטייטום אגרסיביים וטובים, ומהצד השני, דוראנט חזר קצת חלוד (אם תשאלו אותו, הוא פשוט לא מקבל שריקות.). טייטום בצמד שלשות משוגע מפרק את ההגנה של פיניקס. המחצית מסתיימת ביתרון 65 – 60 לבוסטון. הסלטיקס על 12 שלשות בחמישים אחוז, לעומת 6 ב-33% לפיניקס. טייטום עם 23, וראון עם 20 מובילים את בוסטון. לנורקיץ יש 11 ריבאונדים, לכל בוסטון – 13.

רבע שלישי 

 למחצית השנייה עולות הקבוצות עם החמישיות שהתחילו את המשחק. פיניקס, במבחן העין, היא קבוצת מיד ריינג', וכניסות לסל מצויינת שנגררת לשלשות. כמובן שבדיוק שאני כותב את זה, שלושת הגדולים שלה מחמיצים זריקות קרובות לסל. בראון והורפורד מעלים את הסלטיקס לתשע. צריכים לדבר על דוראנט, הוא מדהים, עדיין, נקודות אחוזים, אבל משהו שם נראה חורק. שלוש דקות לתוך הרבע הסלטיקס עולים ל-12 הפרש. פיניקס לא מוותרים ובשורה סטטיסטית מאוזנת מורידים את ההפרש לשבע. אבל על כל החפירות של הסאנס – מגיבים בסלטיקס עם שלשות שפשוט נראות קלות. ההפרש עולה ל-13, כשלסלטיקס 16 – 30 מהשלוש.

עם הורפורד בפורמה והרבה עצירות בהגנה – הסלטיקס ביתרון סביב חמש עשרה נקודות, והורפורד, שוב הוא, שוב שלשה מעלה את הסלטיקס לעשרים שתי דקות וחצי לסיום הרבע. האם צפוי לנו רבע רביעי ממחוזות השעמום? בוקר בשלשה מוריד ל-14. הרבע נגמר  102 – 85 לסלטיקס.

רבע רביעי

בראון מגיע לשלושים, וביחד עם וויט ושלושה מחליפים (האוזר, קורנט ופריצ'ר) מתחילים את הרבע האחרון, הסאנס מצמצמים, הבראון מחזיר את היתרון הגדול. לבדו. פיניקס מצמצמים ומזולה מחזיר את טייטום, הולידיי והורפורד – והנה אחנו בחמישייה שהתחילה את המשחק, וביתרון 13. הולידיי בשלשה מעלה לשש עשרה ועוד סל של הורפורד אחרי החטאה של דוראנט, גומרת את המשחק. הורפורד כבר עם 24 אחרי עוד שלשה, משכיח את פורזי. ארבע דקות לסיום, שבע עשרה הפרש ושתי החמישיות עדיין על המגרש (בפיניקס, חוץ מנורקיץ). בערב בלי פורזי, הניצחון לא היה מוטל בספק. המחליפים של הסלטיקס – הורפורד, פריצ'ר והאוזר מהווים חלק אינטגרלי וחזק בקבוצה. התוצאה בסיום 127 – 112 לבוסטון. בראון הוביל את בוסטון עם 37, הורפורד עם 6-10 מעבר לקשת. אצל פיניקס דוראנט עם חמש כשרה ברבע הראשון, ורק חמש נוספות עד סיום המשחק, ונורקיץ עם 20 ריבאונדים מפלצתיים, שלא עזרו.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. תודה רבה מר ברקלי
    איך אתה כותב את זה באנגלית?
    UC Berkeley?
    ב 16 המשחקים האחרונים יש עוד 5 מוקשים, שנים מול הבאקס, ניקס, סאק וציון פינת ניו אורליאנס.
    מניח שהמשחקים האחרונים יהיו לפרוטוקול ואם דנוור לא יתנו פתאום פייט בסוף נראה את המשחקים האחרונים עם עלייה בדקות של החמישיות השנייה והשלישית. צריך לזכור שלסלטיקס מקום אחד פנוי ברוסטר להחתמה. את מי הם יביאו?
    מאד הייתי רוצה ש IT שמשחק בג'י ליג אצל איינג' ומפגיז שם יחזור לאיזה רדמפשיאון. אין ראוי ממנו אבל אני לא חושב שזה יקרה למרות שהקהל בבוסטון מאד מאד רוצה.

      1. Then the public prosecutor started prosecutin' me
        That man wanted to find what was my pedigree
        He said "Where were you on the third of June 1966?"
        Them cats with rubber hoses started givin' me the third degree

    1. אין לתומאס הגנה, הקהל בבוסטון רוצה אליפות ונצחונות. בנו בבוסטון קבוצה טובה עם הגנה, אי אפשר להביא שחקן שהוא ממש חור בהגנה.
      לגבי ברקלי , אני אוטומטית קורא כתבה עם שם כזה.מי לא מתגעגע לעז השמנה ביותר שהיתה דוהרת כמו צבי.
      לבסוף המון תודה.

      1. היי מסכים בעניין ההגנה
        אבל מי אמר שצריך אותו בשביל ההגנה?
        צריך אותו בשביל קצה הספסל, שיעלה לדקות אחרונות כשהמשחק גמור.
        אני בטוח שהקהל שזוכר את הגדולה של IT יעריך מאד וגם חושב ששלשה שלו בסוף משחק תקפיץ את הקהל לשמיים וגם את הקבוצה. בינינו, זה לא יקרה!

      2. השמנמנה והנמוכה. בארקלי היה פאוור בגובה של פחות משני מטרים חזק מאוד ורחב וקלעי. וריבאונדר טוב יותר משחקני פנים גדולים אחרים וגבוהים יותר משמעותית עמו דאנקן וגארנט.

    2. זה פסבדונים, הסיבוב הקודם שלי בארה"ב היה סביב אוניברסיטת ברקלי…כך שזכיתי לראות את גולדן הגדולה, ועכשיו, מקבל את הסלטיקס.

        1. בראון קיבל יותר מדיי כבוד. היה שיפוט ביתי אבל לא רק בגלל זה הפסדתם.
          בעייות ההגנה והמחליפים אקוטיות וזה המחיר של שחקן אחד על 50 מליון לבראדלי? אני לא אלך לבדוק אם זה 39 או 58.

            1. אז מה תוקע אתכם לשיטתך?

            2. אין הגנה, אין רכז.

            1. אין שום 'קו חדש'

  2. תודה יוסי. ראיתי את כל המשחק והסקירה שלך כיפית וץמדוייקת. אחלה תמונות נאחורי הקלעים. לך ל-GRAVATAR\COM ודרך שם תוכל להוסיף תמונה/איור לשמך בתגובות. התמונה תופיע רק בתגובות להופס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט