ראפטורס-ספרס – סיקור מהאולם / הדורבן

ראפטורס-ספרס – סיקור מהאולם / הדורבן

למי שלא מכיר אותי, אני חי ונושם את סן אנטוניו ספרס בערך משנת 1997. בתור נער צעיר, שאבתי פיסות אינפורמציה ספורדיות על הקבוצה מהעיתונים וממעט המשחקים ששודרו אז בערוץ הספורט בכבלים. את האליפות הראשונה הקלטתי בווידאו, כדי לא לפספס אף דקה.

לפני בערך חמש שנים (וחודש, מי סופר) התחלתי לכתוב עליהם ולקחתי על עצמי את הכינוי "הדורבן", שום קשר לחיה, אלא לפרסה המפורסמת מהלוגו של הקבוצה. הסיבה לכך שהתחלתי לכתוב הייתה מאוד פשוטה: הרגשתי שבתוך כל הסיקור ההולך וגדל על הליגה, אני עדיין צריך ללקט פיסות אינפורמציה כדי לדעת מה קורה עם הקבוצה. לעקוב אחרי כתבים ואוהדים ולנסות לחבר נקודה ועוד נקודה. וחשבתי שיש פה, בארץ הקטנה שלנו, מספיק אנשים שהיו רוצים שאחבר להם את הפאזל. אז עוד הייתה קבוצה טובה.

אם הייתם אומרים לאותו נער בן 16, או אפילו אותו "עלם" בן 36, שהוא ישב שורה ראשונה מול גרג פופוביץ' ויזכה לשאול אותו שאלה, הוא לא היה מאמין לכם בחיים.

ואם הייתם אומרים לו שאחרי שמסיבת העיתונאים תיגמר הוא ייגש לפופ, יציג עצמו, וילחץ לו את היד, הוא היה אומר לכם שתפסיקו לעבוד עליו.

אבל זה קרה.

הכתבים המקומיים התמקדו בשאלות על קשר בין יעקב פלטל לספרס, ועל הריבילד והקושי של השחקנים להתאושש אחרי כל הפסד, אבל אותי עניין דבר אחד בלבד: לעמוד בהבטחה שנתתי לילד שלי, שמסיבה לא ברורה מאוד אוהב את איטליה, ואחרי שסיפרתי לו שפעם שיחק בקבוצה איטלקי בשם מרקו בלינלי, ביקש שאשאל את פופ: "אתה אוהב את מרקו?" אז שאלתי. והאמת? זה היה מושלם, ושבר איתו את הקרח.

"היה מדהים לאמן אותו", פופ ענה. "אחת מהסיבות היא שהוא ידע לקלוע. אז שמנו את מרקו תמיד בסיטואציות כאלה, אבל הוא (גם) היה כיפי. חוש ההומור שלו, הוא היה פנטסטי. הוא לא יכל לעשות הגנה בכלל. לא יכל לשמור על אף אחד מאיתנו בחדר (צחק) אבל הוא היה קלעי טוב וחבר טוב לקבוצה".

סיפרתי לו שאני גם מישראל ושאלתי מה חושב על דני אבדיה. "הוא נהדר. לא יצא לי לראות אותו משחק כל כך לפני, למרות שהייתי בארץ. זה מאוד עצוב מה שקורה עכשיו, ואני לא יודע מה להגיד, אלו זמנים קשים מאוד". ואז מנהל יחסי הציבור של הספרס משך את פופ החוצה, והאמת שגם לא רציתי לשאול אותו דבר על המצב רק לשאול על אבדיה.

אפרופו יעקב פלטל, קואץ' דארקו ראיאקוביץ' מאמן הראפטורס התייחס אליו ארוכות במסיבת העיתונאים שלו ואמר שהוא סוג של המנהיג של החבורה הצעירה. הוא אפילו חלק שבמשחק הקודם, באחד מפסקי הזמן, עוד לפני שקואץ' דארקו הספיק לדבר, יעקב פתח ודיבר והוא נתן לו את הבמה להנהיג אותם. "זה מה שאנחנו מצפים מיעקב, וזה מה שאנחנו צריכים מיעקב".

אני ניסיתי להבין מקואץ' דארקו אם הוא מרגיש שבזכות הגיל שלו (הוא בן 44, אחד מהמאמנים היחסית צעירים בליגה) זה נותן לו יתרון עם הצעירים האלו, והוא ענה, "אני מאמן 27 שנה, אז סובייקטיבית אני הרבה יותר מבוגר מהם, מה שגם נכון אובייקטיבית, אבל אני מאוד מושקע בשחקנים שלי. אני אוהב את השחקנים שלי וכל מה שאני רוצה זה לעשות מה שטוב בשבילם, ומה שטוב לקבוצה, ומה שטוב לארגון, אז תמיד אשתדל להיות מעורב עד כמה שאני יכול ושהתפקיד שלי מאפשר לי בחיים האישיים שלהם, ובמה שקורה איתם על המגרש ומחוץ למגרש, ואני עושה כל מה שצריך כדי לעזור להם ואני מאמין שזו הדרך הנכונה והגישה הנכונה, ושכל שחקן רוצה שיאמנו אותו. ב-27 שנים כמאמן לא היה לי אף שחקן שלא רצה שיאמנו אותו, רק צריך למצוא את הדרך הנכונה לאמן אותם ולתקשר איתם כדי ללחוץ על הכפתורים הנכונים כדי שהם יגיבו וישתפרו".

במפתיע, אגב, העיתונאים כמעט שלא שאלו על ויקטור וומבניאמה, לפחות לפני המשחק.

צודק כל מי שאומר שצריך לעשות דברים פעם ראשונה כדי ללמוד מטעויות, וזו בדיוק הסיבה שהלכתי קודם למשחק מול הקאבס שלשום. עשיתי המון טעויות קטנות כמו לפספס את מסיבות העיתונאים לפני המשחק בחמש דקות. הפעם הגעתי מוקדם. או להיות ילד טוב ולא לשאול את השומרים איפה מותר לי לעמוד כדי לצלם תמונות יותר טובות. הפעם שאלתי, ומצאתי זוויות נהדרות לחימום של לפני המשחק.

משימות לפעם הבאה: להשיג מצלמה יותר טובה.

הפעם גם לא התביישתי וניגשתי למאט בונר, שלפתי את אותה שאלה של הילד על בלינלי, שאליה הוא ענה במבטא איטלקי "בלינליייייייייי, איזה אחלה בן אדם". האמת? לא יודע ממה התרגשתי יותר, מלדבר עם פופ וללחוץ לו את היד או לתת כיף למאט בונר, אחד השחקנים האהובים עליי בתולדות הקבוצה אם לא ה-. ותסלחו לי שהערב אני קצת יותר אוהד וקצת פחות כתב, אני חושב שאי אפשר להעביר כתיבה טובה בלי להיות מחובר בכל נימיך למשחק.

ניגשתי גם לאוהדים המקומיים, ניסיתי להבין משהו שהטריד אותי מהפעם הקודמת: למה הם כל כך אופטימיים כשהקבוצה לא הכי טובה? "האמת שאנחנו ככה-ככה (אופיטמיים)" ענתה לי אחת. "אבל את אומרת לי את זה עם חיוך מאוזן לאוזן", הקשיתי. "נו טוב, אני מתרגשת להיות במשחק".

בן זוגה היה קצת יותר אופטימי ואמר שהוא שמח שעושים מהלכים, שבונים מחדש קבוצה. ואולי כי באמת לקנדה אין הרבה קבוצות ברמה הגבוהה. המייפל ליבס בהוקי, הבלו ג'ייז בבייסבול והראפטורס בכדורסל. וזהו בערך. אז זה קצת כמו מכבי בארץ, אני מניח. רבים, חוץ מאוהדי הפועל כמובן, רוצים בהצלחתה באירופה, וכשהיא מעפילה לפיינל פור או אפילו זוכה, כל המדינה קופצת לכיכר.

המשחק נפתח, איך לא, בחסימה של ויקטור וומבניאמה על יעקב פלטל ואז בשלשה שלו. זה דבר אחד לראות את זה במך הטלוויזיה ואחר לראות את זה קורה על המגרש. רואים ממש את הגרביטציה שלו בהגנה, כשסקוטי בארנס חדר מהלך אחר כך ונאלץ לקחת זריקה גרועה. מהלך שלישי של הספרס החל בחטיפה של טרה ג'ונס על קו האמצע, שכמובן הרים לאלי הופ לוומבניאמה לדאנק. זה הספיק לקואץ דארקו בשביל לקחת טיים אאוט, בקושי דקה ועשרים לתוך המשחק. אני פה גם כדי להזכיר שהוא היה תקופה קצרה במערכת של הספרס, ואולי טיים אאוט מהיר זה אחד הדברים שהוא למד מפופוביץ' כשהיה שם.

שתי דקות לתוך המשחק חסימה שנייה של וומבניאמה, הפעם על אר ג'יי בארט. ונראה שהקהל המקומי לא כל כך יודע איך לאכול את זה ממש. בטקס הצגת השחקנים כשהקריאו את שמו של וומבי, הייתה שאגה בקהל. והאולם היום מלא הרבה יותר מאשר היה שלשום, משמעותית. כמעט אין כיסא ריק, ושלשום ראיתי שורות שלמות בלי אף אחד.

גם העיתונאים המקומיים של הספרס שאיתם דיברתי סיפרו לי שככה זה לפני כל משחק, וומבי הוא כמו הקרקס שמגיע העירה. כולם רוצים לראות אותו. ספוילר: הערב הזה יראה למה.

שלוש דקות לתוך המשחק סוף כל סוף הראפטורס עלו על הלוח עם סל קשה של עמנואל קוויקלי, ומיד אחר כך איבוד כדור של ג'רמי סוהן על קו האמצע. גארי טרנט ניצל את זה לעוד סל. נראה היה שהטיים אאוט עבד כי הרפטורס הידקו את ההגנה, במיוחד על סוהן, ומהלך שלישי רצוף שהספרס לא הצליחו לעשות כלום עם עבירת שעון 24. הם גם למדו לנצל את השחקנים הפחות טובים בהגנה, במיוחד ג'וליאן שמפייני, והנה עוד חוץ שלומיאלי של ויקטור וסל של פלטל, ופתאום המשחק בשוויון. כל המומנטום הקטן מהפתיחה נעלם.

והנה בא וומבניאמה. חסימה נוספת שלו ומסירה יפה לטרה ג'ונס לליי אפ. עוד החטאה של הראפטורס כתוצאה מהגנה טובה שלו ואסיסט מהסרטים מאחורי הגב לסוהן לדאנק קל, ואז חטיפה של קלדון וסל קל, ולדארקו נמאס. הוא לקח עוד טיים אאוט כשהאורחים מובילים 18-10. הראפטורס ניצלו את העובדה שוומבי יחרד לנוח בשביל לתקוף את הצבע הפרוץ יחסית של הספרס שלוש התקפות ברצף, כשסל של גריידי דיק הרים את האולם וצמצם ל-2. נוט לעצמי: בפעם הבאה חייב להבין מהאוהדים מה הם אוהבים כל כך ברוקי הזה. באמת.

הספרס גם ניצלו את העובדה שקולינס, על אף שהוא לא קלע שלשה בערך מאז שבקנדה היה קצת חם, לקח את פלטל לטיול על קשת השלוש, מה שהוביל לשני סלים קלים של סוהן.

2:40 לסוף הרבע וקלי אוליניק עולה על המגרש. שוב נשמעה שאגה. ארבעים שניות אחר כך הוא עלה גם על הלוח עם סל מחצי מרחק, והאולם פרץ בשאגות שמחה, שחזרו על עצמן דקה אחר כך כשהוא קלע שלשה. אבל באמת שכל סל של גריידי דיק מוציא מהם משהו אחר. והיו לא מעט כאלה, עם 10 נקודות שלו ברבע הראשון.

הקבוצות החליפו סלים עד סוף הרבע, אליו הספרס ירדו ביתרון 34-28 אחרי ששיחקו יחסית טוב רוב הזמן. הם עצרו גם את סקוטי בארנס, שלא קלע אפילו נקודה. מהצד השני השורה של וומבי אחרי 6 וחצי דקות בלבד ברבע: 9 נקודות, 3 חסימות, חטיפה ו-2 אסיסטים. קשה להסביר כמה זה מטורף.

וומבי חזר בתחילת הרבע השני והראה למה הוא לא פייר. שלושה שחקנים חיכו לו בצבע, כולל אוליניק החכם. הם הוציאו לו את הכדור מהיד רק כדי שהכדור יתגלגל לידי קלדון ג'ונסון, שכמעט איבד אותו אבל הצליח למסור חזרה לבלייק ווסלי. הוא חדר כאילו לליי אפ, ומסר לוומבי שהתחיל לרוץ מקצה הבקבוק. הפעם שוב סגרו את הצבע, אבל וומבי עשה יורו סטפ כדי לעקוף את אוליניק כאילו הוא היה חמאה, רק כדי למסור בחזרה לווסלי לליי אפ קל.

הספרס המשיכו ללחוץ ולעשות הגנה והפעם וומבי ניצל את זה שמביאים עליו עזרה כדי למצוא את מלאכי ברנהם פנוי לגמרי בדרך לליי אפ קל. והנה עוד איבוד של הראפטורס בחסות וומבי, ושוב הוא מנסה לעבור, מצופפים לו, והוא מוצא את קלדון ג'ונסון בעוד מסירה no-look לליי אפ. הספרס כבר בפלוס 15, וומבי בפלוס מינוס של פלוס 17, ודארקו לוקח טיים אאוט. סקוטי בארנס, אגב, עדיין לא קלע נקודה. חלק מזה הודות לעבודה הטובה שג'רמי סוהן עשה עליו.

יעקב פלטל חזר למגרש, בדרך לסל קל, אבל חטף בצד השני דאנק מוומבי שהרים את הקהל. ובצדק. לזכותו של פלטל יאמר שהוא לא התרגש ורץ מהר לצד השני לליי אפ. הוא גם עם משחק טוב של 10 נקודות עד עכשיו, ואי אפשר להאשים אותו ביכולת של וומבי. זה כנראה מסוג הערבים האלה של החייזר, או לפחות במחצית הראשונה

וומבי ירד לנוח לכמה דקות, הראפטורס שמרו את ההרכב החזק שלהם על המגרש. סקוטי בארנס אולי לא קלע עדיין אבל הוא מצא את חבריו לסלים עם 5 אסיסטים בינתיים, כולל גארי טרנט ואוצ'אי אבאג'י. הם גם באמת עשו הגנה טובה והכריחו את הספרס לקלוע סלים קשים, אבל ההפרש נשאר באזור ה-15 לאורחים מטקסס, הרבה בזכות שתי שלשות קשות של דווין ואסל עם שחקן שצמוד לו לגופייה.

איבוד כדור של וומבי הוביל למתפרצת עם אלי אופ של אר ג'יי בארט מאסיסט שישי של סקוטי בארנס, שהרים את הקהל, אבל שלשה נוספת של דווין ואסל השתיקה אותם והספרס ירדו להפסקה ביתרון 17. בדו-קרב הרוקיז גריידי דיק עם 10 נקודות, וומבניאמה עם 19. אה, וגם 3 חסימות ו-2 חטיפות, 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. אף רוקי או שחקן לא העמיד שורה עם מספרים כאלה בתולדות הליגה.

רגע לפני שתיפתח המחצית, נקודה ששווה לשים לב אליה: מאז שטרה ג'ונס התחיל לפתוח בחמישייה הספרס כמעט ולא הפסידו ברבע השלישי אחרי שלא ניצחו אותו פעם אחת עד אז. רוצה לומר, הם משחקים חזק גם בפתיחת המחצית השנייה, ואם ישחקו גם הלילה, אולי יהיה לי את כל הרבע האחרון בשביל לחשוב מה לשאול את פופוביץ' בסוף המשחק. ואולי גם לקבל תשובה.

אבל הספרס לא פתחו טוב את המחצית השנייה. סוהן עוד איכשהו הצליח לסחוט פאול מקוויקלי אבל אז עשה צעדים ואר ג'יי בארט קלע ליי אפ בצד השני. דווין ואסל ניסה כוחו מחצי מרחק והחטיא, בארט קטף את הריבאונד, אמר תודה ורץ למתפרצת לדאנק קל. אחרי שדארקו לקח טיים אאוט מהיר בתחילת המשחק הפעם היה זה פופ לקח שלקח טיים אאוט, אחרי בקושי דקה. הייתכן שאנחנו מתחילים לראות תמונת מראה של המחצית הראשונה?

מסירה לא טובה של וומבי לסוהן מתחת לסל הובילה לעוד איבוד כדור, והנה סקוטי בארנס עלה על הלוח לראשונה בשלשה. ואסל ענה מהצד השני כדי להשאיר את האורחים בתמונה, אבל הספרס המשיכו לראות מבולגנים גם בהתקפות שאחר כך. למזלם, הראפטורס ניצלו את זה רק חלקית וצמצמו ל-11.

קראתם לוומבניאמה?

יעקב פלטל ניסה לקחת אותו לסל באחד על אחד, ובאמת שלא משנה כמה תשחק פוסט אפ טוב מולו, זה כנראה ייגמר בחסימה. וזה באמת נגמר. מהלך אחר כך סקוטי בארנס חשב שהוא חכם. אז חשב. הוא קיבל גג. ועוד אחד. וומבי כבר עם 7 חסימות כשבצד השני שמפייני נהנה מליי אפ קל. טיים אאוט.

אז סקוטי בארנס ירד לנוח, וגם פלטל ועלה אוליניק, אבל הספרס המשיכו להתעלל. קודם קלדון בחדירה קשה לסל ועבירה, ואז באסיסט לדאנק קל של סוהן וההפרש כבר 22. שוב טיים אאוט.

הספרס המשיכו לרוץ כשקלדון מוביל את החבורה, אבל גם ואסל ואפילו בלייק ווסלי מוסיף שלשה. וגם זאק קולינס נלחם מתחת לסל, כשבצד השני אוליניק מחטיא ואז קוויקלי לא פוגע בטבעת לשלשה. שלוש דקות לסוף הרבע בפיגור 29 סקוטי בארנס נקרא לחזור לשחק ולהציל את הקבוצה. הוא עדיין רק עם אותה שלשה בודדה, וגם שלוש עבירות ולא מצליח למצוא את המומנטום עד עכשיו. אבל הנה, ריבאונד קשה מהחטאה של אוליניק מעבר לקשת והוא מצליח לקבל עבירה בדרך לסל. וכמובן, קולע רק אחת משתיים. יש כאלה ערבים אני מניח.

וומבניאמה חזר. וכמובן ישר חסם את אוצ'ה אבאג'י, רגע אחרי שצ'די עוסמן ניסה למסור לו כדור דרך היער שהרפטורס חטפו בקלות. גריידי דיק שוב הרים את הקהל ואז שוב אלי הופ של וומבי. שלשה של אוליניק והנה סקוטי בארנס אומר סוף כל סוף יש לי סל קל. ויקטור אומר לו, תחשוב שוב מון אמי. Pas ce soir.

עכשיו השאלה רק אם וכמה וומבי ישחק ברבע האחרון, טוני הכתב הספרדי של מונדו דפורטיבו שיושב לידי חושב שהוא לא יראה דקה. אני מהמר שישחק עוד שתיים, ואם ההפרש ישאר 25 וצפונה, ילך לנוח.

עבירה של וומבי על אוליניק שולחת אותו לקו בתחילת הרבע האחרון, ואז מלאכי ברנהם חודר לסל ועבירה. כל מטאטא יורה בספרס הלילה. גריידי דיק חודר לסל על וומבי, חושב שוב ומוסר החוצה. הכדור מגיע לסקוטי בארנס שאיכשהו נמצא לבד מתחת לסל אבל הוא לא מצליח לתפוס אותו כמו שצריך ועד שמתעשת ג'רמי סוהן גם חוזר לתמונה וחוסם אותו. באמת מבאס על בארנס, אחלה שחקן.

מפה לשם אנחנו משחקים כבר שלוש דקות את הרבע והספרס ביתרון 29. וומבי עדיין על המגרש, ואני מתחיל לעכל את העובדה שאני לא רק רואה את הערב ההיסטורי הזה שלו אלא גם הולך לשאול אותו עליו אחר כך.

גריידי דיק מוריד את הפיגור ל-26 עם שלשה אבל סוהן חודר על הבייסליין בדרך לסוג של דאנק. סקוטי בארנס יורד לנוח, לדעתי כבר לא יחזור למשחק. ברוס בראון סוחט עבירה מעוסמאן, וומבי כמעט חוסם את העשירית אבל השופטים קובעים שזה גולטנדינג. בינתיים דארקו מעלה את החמישייה השלישית ואצל הספרס חגיגה. גריידי דיק מנסה שוב לחדור על וומבי, טעות. הוא בדרך לעשות היסטוריה בדרך הלא נכונה. וומבי רושם את החסימה העשירית, שחקן ראשון שעושה זאת מזה שלוש שנים (אז היה זה קלינט קאפלה). הוא מקנח גם בדאנק, טיים אאוט. וזהו, בזה הוא יסיים את המשחק.

27 נקודות ב-71% מהשדה. 14 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חטיפות ו-10 חסימות. וגם 7 איבודים שקצת קלקלו את השורה.

הוא הרוקי החמישי בתולדות הליגה שרושם טריפל דאבל עם חסימות, והראשון מאז דיוויד רובינסון ב-1993. אגדה.

אם יש עוד מסקנה שלמדתי מהמשחק הראשון זה לרוץ למטה מהקומה השישית שבה מושיבים אותנו לחדר מסיבות העיתונאים כדי לתפוס מקום טוב בשורה הראשונה. למזלי המשחק היה גמור באותו רגע, אז סיימתי לכתוב עוד קצת ורצתי למטה, לוקח איתי את טוני מספרד.

חשבתי שיתנו לי לצלם את השחקנים מגיעים במנהרה אבל הובהר לי שלא, וסבבה. ניצלתי את הזמן כדי לחדד את השאלות לפופוביץ', שהאמת נראה פחות מאושר ממה שחשבתי. הכתבים המקומיים של הספרס שאלו אותו על ויקטור, על דווין ש"משחק ברמה אחרת, עם ביטחון בשמיים", הוא סיים עם 25 נקודות והאסיסט הזה לוויקטור שהשאיר את וומבי ואת כולם עם מבט של תדהמה.

הם גם שאלו על סוהן שהיה באמת נפלא ועצר את בארנס עם ערב קליעה באמת נורא. ואני הקטן מישראל שאלתי דווקא על בלייק ווסלי, שמשתפר ממשחק למשחק וסיים הלילה עם 10 נקודות אבל נראה יותר עם ביטחון במשחק: "הוא מסוג השחקנים שמשתפרים עם יותר דקות, וזה קשה לשחק מעט דקות ולהשתפר. הוא משחק מספיק טוב כדי שנחשוב אם החלטות שקיבלנו לגביו היו צריכות להיות שונות או שהן היו טובות. הוא מבין מה מצופה ממנו ברמה הזו ומשתפר".

בינתיים חדר מסיבות העיתונאים הלך והתמלא, אחרי שהכתבים של הראפטורס סיימו את הראיון עם המאמן המפסיד וההחלטה לבוא מוקדם השתלמה. החדר היה מלא עד אפס מקום, בטח בהשוואה למה שהיה שלשום. כולם חיכו לוויקטור שיגיע, אבל במקומו נכנס דווין ואסל המחויך. "נשבע שראיתי את ויקטור" הוא ענה, "אני יודע שזה לא נראה ככה בווידאו אבל זה מסוג הדברים שאני רואה בשדה הראייה. הוא 2.25 מטר אז קשה לפספס אותו. ניסיתי רק להעיף לו את הכדור לפני שהוא יעוף החוצה ולמזלי המסירה שלי לא זו שהלכה החוצה כי אני יודע שפופ היה יורד עליי".

שאלתי אותו אם הוא היה אומר לילד שנבחר לפני ארבע שנים בבחירה ה-11 בדראפט שהוא הולך לשחק עם ויקטור וומבניאמה, איך הוא היה מגיב: "אהמ…. לא יודע… (פאוזה ארוכה). הוא הופך את המשחק לקל. אני משחק הגנה ומכסחים אותי אבל לפחות מנסה. אני יודע שיש לי גב ממנו. הוא שחקן אדיר וזו רק שנת הרוקי שלו אז מפחיד לראות איך הוא יראה בעוד 3-4 שנים, איך הכימיה הקבוצתית שלנו תיראה, איך יראה המשחק שלנו כצמד".

ואז הגיע וומבניאמה.

כל הכתבים שלפו מיד טלפונים. הגדיל לעשות כתב ספרדי אחר (לא טוני) מאחוריי שסידר חצובה עם הטלפון כדי לצלם את המאורע. ההתרגשות הייתה גדולה. הכתב המקומי של הספרס שאל אותו אם הוא חשב ללכת על קוואדרופל דאבל וויקטור ענה, "כמעט השגתי אותו עם 7 איבודים, לא?"

לפני מסיבת העיתונאים די התבאסתי שראיתי דווקא ערב היסטורי כזה, כי חשבתי שאף אחד לא ייתן לי הקטן מישראל להשחיל שאלה, בכל זאת היו פה כתבים מהאתלטיק ומעוד כלי תקשורת חשובים מאוד, אבל למזלי כולם היו בשקט. אז ניצלתי, הזכרתי לו את הנתון ההיסטורי עם רובינסון בעונת הרוקי, ושאלתי כמה יצא לו לראות בטייפ את האדמירל.

"לא ראיתי הרבה בתור ילד, כמובן שזה היה לפני זמני, אבל מאז שאני בספרס למדתי קצת עליו וראיתי קצת וידאו, וזה כבוד גדול שהשם שלי לצידו, וזה אפילו יותר מכיוון שזו משפחה, סן אנטוניו".

ניצלתי את "החוצפה" הישראלית כדי לשאול גם על נועם יעקב, ששיחק איתו בצרפת באקדמיה. "הוא התאמן איתנו לפעמים, וגם קיבל דקות אמיתיות השנה, דברים טובים ואני חושב שיהיה לו עתיד נהדר".

רק על מרקו בלינלי לא שאלתי. מקווה שהילד שלי יסלח לי הפעם.

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban) לשטויות ובטלגרם לסיכומי משחקים קצרים. https://t.me/hadorban מאנו ג'ינובילי נשמה.

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. נפלא, פשוט נפלא.
    שמח שקיבלת את ההזדמנות הזו.
    באמת אחד הסיקורים הטובים והכפיים ביותר שקראתי אי פעם בהופס.
    העברת את החוויה לגמרי.

  2. זה היה סיקור מ ע ו ל ה ומרגש, שזכית לראות את הקבוצה שאתה אוהד. הנער שבך ושקיים בכל אחד מאיתנו היה מאושר עד הגג וזה כל כך שווה. שמח שזכית לראות משחק כזה.

  3. מעולה דורבן. נראה לי שלאור העובדה שהספרס גם ככה לא משחקים הגנה אז לא היתה מזיקה להם היד של בלי בסגל…

  4. מרגישים את ההתרגשות בכתיבה, כאילו אנחנו שם איתך. פשוט נהדר. מקווה לקרוא עוד דיווחים גם בעתיד.

    שאלת את ויקטור על נעם יעקוב 😆, הרגת. כמו שמנחם היה שואל את מייקל על רוני בוסני.

    1. כל פעם שישראלי היה שואל שאלה את שאקיל תמיד היו מזיכירם לו את דני מוסקוביץ(נדמה לי שזה הוא) ששיחק איתו במכללות והוא תמיד ענה בלבביות ואהדה

            1. ברור אבל אני אופטימי מאוד לגבי וומבי והחסימות. ויש לי הרגשה שהוא יעשה את זה.
              אתה יודע עד לפני ווסטברוק אף אחד גם לא האמין שמישהו ישחזר את עונת הטריפל דאבל של אוסקר

            2. יש הבדל בין לשחזר לקפיצה בסדר גודל…

            3. מה גם שאתה קצת מתעלם מכל הקטע הזה של האסיסטים…

            4. לגבי האסיסיטים יש משהו במה שאתה אומר אבל מכיוון שבימינו השחקנים כל כך מודעים לסטטיסטיקה שלהם תוך כדי המשחק אני מניח שברגע שיהיו לו משחקים שמספר החסימות מתקרב לדו ספרתי אז האסיסטים יעלו גם כן.
              הדיון הזה תמיד מזכיר לי את הטריפל דאבל של גרין שעד היום אני לא בטוח מה יותר מגניב.
              מצד אחד לעשות טריפל דאבל ללא נקודות שזה מטורף ונדמה לי שהוא היחידי ומצד שני יכל כנראה לעשות קוודפול ולהצטרף לחבורה מיוחדת שעשתה את זה.

            5. באופן די מפתיע אני מסכים עם יניב. אנחנו בעידן של רדיפת סטטיסטיקות וכמו שעונת הטריפל דאבל של אוסקר נחשבה לשיא בלתי עביר לחלוטין גם כאן זה יקרה. וויקטור לדעתי (בהנתן בריאות, טפו טפו טפו) זה חבר מעולם אחר. הוא יעשה את זה יותר מ10 פעם. לדעתי גם צ'ט יעשה את זה לפחות פעם בקריירה.

            6. אני לא נוטה להתערב אבל אתם זורקים כאן כסף על הרצפה. מוכן לתת לכם התערבות ביחס של 1 ל10…

  5. איזה סיקור מרגש. בתור אוהד ספרס בעצמי, ממש העברת את החוויה של לצפות במשחק של הקבוצה שלך. מקנא ומפרגן בו"ז 🙂

  6. הדבר הכי מסריח בעולם זה אוהד שעיתון/אתר כמו ידיעות נותן לו לכתוב (כי הוא זול).
    הדבר הכי שווה בעולם זה אוהד שכותב קבוע בהופס.קו.איל.
    תודה דורבן תענוג ככה לפתוח את היום.

  7. מעולה דורבן. מורגש ולגמרי לחיוב שנכתב ביריעת קודש ממבטו של אוהד. מצטרף למה שגילרי רשם למעלה ומאמין באמת שוואמבי יעשה מתישהו קוודרופל.

  8. מעולה ממש סיקור נפלא.
    האמת שאני מחכה מתחילת השנה כבר שהוא יגיע למספר דו ספרתי של חסימות.סוף סוף הוא עשה את זה.בכלל וומבי יעשה לחסימות מה שסטף עשה לשלשות,הוא יגיע לדעתי למספרים שבן אנוש אחר שמשחק כדורסל לא יכול להגיע אליהם.עוד שנתיים-שלוש שהוא יתחזק פיזית ויבין יותר את המשחק הוא יעשה שמות בחסימות

    1. לא חושב,
      מספרי החסימות של החוסמים הגדולים, פחות טובים מאשר בשנות התשעים והשמונים משתי סיבות.
      אחת, היא מהפכת השלשות
      השניה, היא מהפכת האנליטיקה, שחקנים לומדים את מי להתקיף ואיפה

      וומבי חוסם ענק אבל אני לא חושב שהוא יגיע למספרים של האקים, איטון או מוטומבו

        1. אבל מצד שלישי, גם מספרי החסימות של ווקר קסלר ומיץ' רובינסון ירדו אחרי עונת הרוקי כי למדו אותםץ
          שוב, ברמה האבסולוטית נדמה לי שברור שוומבי הוא חוסם ברמה היסטורית לגמרי
          אבל ההיסטוריה השתנתה

          1. רובינסון ירד אבל קסלר לא – להיפך הוא מראה ש-4 למשחק ריאלי גם בימינו. לא חושב שיש פה עניין של "למידה" משפיע עד כדי כך.

      1. לגבי מהפיכת השלשות הוא כל כך ארוך וגמיש שלדעתי הוא יחסום לא מעט קליעות גם מהשלוש(הוא כבר עשה כמה כאלה)

            1. אז הוספת לו רבע חסימה למשחק?

            2. כן .
              לא כזה קריטי,יותר התכוונתי שאני מאמין שזה יהיה חלק אינטרגלי ממשחק ההגנה שלו וגם אם הוא לא יצליח לחסום בצורה קבועה זריקות מהשלוש הוא יהווה איום גם על קשת השלוש.

            3. הוא כבר עכשיו מהווה איום בכל מקום .

  9. תודה רבה דורבננו.
    העברת את ההתרגשות שלך כמו ילד בחנות ממתקים . סיקור שהוא תענוג. מזכיר לי את החוויה שלי בפעם הראשונה שהלכתי לסקר את מכבי ביורוליג, במרץ של שנה שעברה. קצת חוצפה וביצים ופתאום עודד קטש או גרג פופוביץ' מדברים איתך פנים אל פנים ואתה זוכה לחוויה לכל החיים.

  10. תודה דורבן. אני מקנא בך, כמו כל מי שקרא כאן. המשחק הרי לא חשוב, חשובה החוויה.
    בעצם, לראות את ההישג אל וומבי זה לא רע.
    מצטער בשבילך שלא היית שם בימי טימי הגדולים או לפני כן עם רובינסון, אבל יש למה לצפות.
    "you lucky jammy bastard"

  11. אחלה ביותר! כתיבה מהלב. ויקטור מיוחד. זה עוד כל כך בוסרי שזה מפחיד. זה מזכיר באופן אחר את שאק שנכנס לליגה ללא מובים יוצאי דופן ועשה 24-13. שאק בכול זאת היה גדול מויקטור בשנתיים. הקוודרופל דאבל חי וקיים, אבל אותי ירשים מילוי מלא של הstats sheet. קודם 5*5 ואז 6*6 – נק', ריב' התקפה, ריב' הגנה, אסיסטים, חסימות, חטיפות. ואז 6*6 עם מספרי יעילות (50%-40%-90%) ואז אפשר להגיע לסריות של פוקר – 10 נק', 9, ריב' הגנה, 8 ריב' התקפה,7 אסיסטים, 6 חסימות, 5 חטיפות, 4 איבודים, 3 פאולים, 2 – טכניות, 1 – נט חיובי

  12. דורבן כתבה נדירה!
    אתה רכש אדיר להופס ונקווה רק שתסע לכמה שיותר משחקים 😀
    סחטיין על השאלות, לא מובן מאליו.

  13. בס"ד
    תודה רבה, ממש נהדר.
    בקצב הזה, ועם חוצפה ישראלית, אולי תקבל פעם גג. ויקטור באיזה חימום או אימון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט