דורבן לשבת: איך מסכמים אופוריה / הדורבן

דורבן לשבת: איך מסכמים אופוריה / הדורבן

אנחנו כבר שלוש יממות בערך מאז המשחק הראשון של הספרס שסיקרתי כאן בלייב, ואני מתעקש לא לרדת מהענן שטיפסתי עליו. תודה רבה לכל מי שקרא, הגיב, העיר, כתב. עשיתם לי את היום, ממש, ואני מקווה שהפעם הראשונה הזו היא רק סיפתח.

כשאשתי שאלה אותי בבוקר שלמחרת "נו, איך היה?" לקח לי דקות ארוכות להתעשת ולהבין איך אני מתחיל לסכם לה. גם כשכתבתי כאן, אני מקווה שהעברתי את הרגש, אבל זה רק חלק קטן מהתמונה. אז איך בכלל מתחילים לסכם את מה שהיה?

נתחיל אולי בחוויות של לפני, בחשש. לא היה לי ברור או מובן מאליו שאקבל אישור בכלל. לליגה יש תהליך מאוד מוקפד ומסודר של אישורי כניסה לעיתונאים, וכגודל המשחק או הציפייה ממנו כך גם גדלה כמות העיתונאים שרוצים לסקר אותו, וכפועל יוצא מזה קטן הסיכוי שייתנו לי, הקטן בעיתונאים את האישור המיוחל, לעומת גדולים ממני ממערכות בצפון אמריקה. ומשחק של וומבי הוא תמיד אטרקציה, כך שחששתי שיגידו לי שאני לא אוכל.

אבל הגיע היום, והאישור הגיע. לא חשבנו פעמיים ומיד הזמנו מלון בטורונטו. כמה ימים אחר כך כבר מצאנו את עצמנו נוסעים עם שני ילדים קטנים 5 ומשהו שעות דרך הפקקים של אחד המטרופולינים הכי עמוסים בקנדה, אולי אפילו בצפון אמריקה. הילדים היו מדהימים, הרבה מעבר למה שציפיתי, וכמו שכתבתי בסיקור, אפילו נעזרתי בשאלה של הבכור שלי מול פופוביץ' כדי לשבור את הקרח.

בכלל, דיברתי עם מלא אנשים לפני כדי לקבל השראה והכוונה ומכל אחד לקחתי קצת. כולל שגב מטוס מפיק העל שהצקתי לו המון, או אפילו הילד. אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה יגיע הרעיון המבריק הבא. ראובן בראל היקר, למשל, אמר לי שכדאי תמיד ללכת למסיבת העיתונאים או חדר ההלבשה של המנצחים, כי שם יהיה לי קל יותר לקבל תשובות. וזה משהו שבדיעבד נשמע מובן מאליו, אבל לא חשבתי עליו.

הדבר השני שהיה חשוב לי לעשות, חוץ מלדבר עם אנשים, זה ללכת לעוד משחק לפני זה שכיוונתי אליו. בדיוק בשביל שיהיה סוג של חזרה גנרלית, שבה אוכל לעשות את כל הטעויות האפשריות. גם על זה כבר כתבתי, אבל זה היה גם כדי להכיר את האולם, את המבוך הפתלתל שמחבר בין המנהרה של השחקנים לחדרי ההלבשה, לחדרי העיתונאים, ולשאר החלקים השונים. וגם כדי להכיר את הנפשות הפועלות, שאולי יעזרו לי אחר כך. ואחד מהם באמת עזר לי (ואני החזרתי לו טובה).

והדבר השלישי היה ליצור קשרים. בהרגשה שלי, או לפחות במוכוונות, באתי כעיתונאי. גם אם לא למדתי בבית ספר לעיתונות מוסדר או עברתי במערכות של כלי התקשורת הגדולים, כשאני כותב אני תמיד חושב על מי שקורא ומה שהוא יכול להרוויח מזה. ואם להיות יותר ספציפיים, מה הערך המוסף שאני נותן לקהילת אוהדי הליגה בכלל ואוהדי הספרס בפרט. אחרת, בשביל מה לטרוח בכלל?

חלק מאותו ערך מוסף נבע עם הזמן מהקשרים שיצרתי לאורך השנים עם אנשים שכותבים על הספרס, חיים ונושמים אותם, ויודעים הרבה יותר ממני על הרגלי האימונים של ויקטור וומבניאמה. מלדעת מי מקשקש או מי מצייץ באמת דברים חכמים. זה עזר לי לא פעם בעבר להשיג מידע לטורים שכתבתי, וגם עכשיו היה לי חשוב לפגוש פנים מול פנים את אותם כתבים שמגיעים למשחק, ולהציג את עצמי. כי אין לדעת איך זה יעזור לי בעתיד, או במשחק הבא.

ולכן לכל מי ששאל אותי איך היה עניתי שהדבר שהכי נהניתי ממנו, יותר מהמשחק המדהים באמת, או מלשבת מול פופוביץ' ומול וומבי, היה להתנסות בכל הדבר הזה, ולהכיר את שותפיי למסע. מצחיק קצת לקרוא להם שותפיי כי אני עושה את זה מהצד וזה היה משחק ראשון שלי בעוד שהם, חלקם, עושים זאת 20 או 30 שנה, אבל לערב אחד הרגשתי שאנחנו שותפי גורל.

היי, אפילו החלפתי טלפונים עם הכתב הראשי שמסקר את הספרס בסן אנטוניו והסתמסנו קצת אחר כך. הוא השתמש בכתבה שלו בתשובות לשאלות ששאלתי את וומבי ואת דווין ואסל, ואפילו הזכיר אותי בפודקאסט שלו, מה שעשה לי את היום אולי אפילו יותר מהמשחק במובן מסוים.

אגב, בפרק האחרון בפודקאסט שלי דיברתי בדיוק על כך בהרחבה, למי שרוצה לקבל קצת הצצה מאחורי הקלעים לאיך זה להיות שם ולמה כל כך קשה לשאול את השאלות שרצית ותכננת. וזה עדיין לא מעביר את מלוא החווייה בעיניי.

ובסוף, בסופו של דבר, היה גם משחק כמובן. לא יכולתי לבקש משחק יותר טוב בתור משחק הבכורה שלי בליגה. כל הכוכבים הסתדרו אצלי בשורה, הרבה מעבר למה שיכולתי לחלום עליו. זה היה הדובדבן שבקצפת בערב שכנראה גם אם יהיו עוד סיקורים בהמשך (ואם זה תלוי בי, יהיו), לא יחזור באותה צורה. אז ברשותכם, אם אפשר עוד כמה דקות, אני מבטיח שעד כניסת שבת אני יורד מהענן. טוב? נתראה אחרי פגרת האולסטאר.

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban) לשטויות ובטלגרם לסיכומי משחקים קצרים. https://t.me/hadorban מאנו ג'ינובילי נשמה.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה רבה דורבן, טור מוצלח ומאד אינטליגנטי (מכל הבחינות).
    אגב דורבנים (דרבנים בכתיב חסר), יש לנו דרבן אמיתי חי שמטייל בין מכון הדגניים (מקבל ממני גזרים מידי פעם-אני משאיר לו בחצר המכון) לגן הבוטני, שם יש לו מחילה. הדרבן הגיע מהגבעה של תחנת רכבת האוניברסיטה אותה נטש בגלל החפירה של תחנת ומסילת הקו הירוק של "מטרו" תל אביב. גם התנים עם אותו הסיפור העצוב של ציביליזציה ו"קדמה"
    מצפים לסיקורים הבאים מטורונטו. רציתי להזמין סיקור לביקור של הסלטיקס בקנדה אבל זה יצטרך לחכות לשנה הבאה.

    1. גם אצלנו יש אך הוא לא ידידותי
      הגיע לכאן יום אחד באמצע נאכלת החתולים כנראה היה מאד רעב נהם התחנן לאוכל ,נבהלתי מההתנפחות וגודל הזנב כאשר נפרש,כנראה שהגבתי בבהלה שהבהילה אותו מאז לא חזר
      להראות את פניו ,לפעמים מחכה מאחורי השיחים אך מתחבא לא מאפשר להאכילו .

  2. תודה דורבן על הכתבות הנהדרות ועל הפודקאסט , אתה רמה אחרת ומיוחדת של אוהד קבוצה , אשמח לשמוח ממך בכתבות ובפוד גם את דעתך לגבי דברים נוספים שמתרחשים בליגה ובקבוצות אחרות

  3. ממש כיף לקרוא אותך, אתה כותב אדיר וחי והטור הקודם היה כיף כפול כי אכן העברת את התחושות בצורה מעולה. עכשיו רק תרד מהאולימפוס ותתחיל להתפלש איתנו בבוץ של התגובות. הופס זו קהילה, לא עיתון פרינט.

  4. יפה :
    ובכן כמה עצות אני מבין כי זו כתבת שאלות אשמח לעזור :
    דבר ראשון הכנה :
    צריך להכין שאלות לשחקנים
    בצורה לא טריביאלית :
    ראשית לפני השאלה צריך לחםש מפתח שידובב את השחקן :
    לדוגמא אם הספרס ישחקו מגד מיאמי
    אתה מחליט לנסות מפתח על גימי
    או חיימה חאקז או מישהו אחר סקרי טרי .
    העדיפות על זה שיתן לך כותרת
    גימי די יבש בתשובות את טרי אני לא מכיר , לו אני במקומך אני מנסה את מזלי עם חיימז :
    הוא לא כוכב עדיין סיכוי טוב שיהיה קל יותר לראיין .
    המפתח לחיימז צריך להיות רצונו
    לשלוט בספרדית הוא לקח קורסים
    כדי להסתדר ולנצל את הפטריוטיות המקסיקנית סביבו :
    לכן הייתי פונה אליו בספרדית .
    אותו עיקרון אם הצלחת לתפוס את וומבי ,או לחילופין במשחק מול וושינגטון נסה לתפוס את בילאל קוליבאלי ששיחק איתו באותה השיטה :
    לגשת ולאמר בון נווי בילאל קומו סווה ?
    ערב טוב בילאל מה שלומך ;
    סיכוי טוב כי תיענה בפרץ משפטים
    מהירים בצרפתית שלא תבין
    ולכן ממליץ על פרנץ מייד סימפל
    ספר לימוד צצוין שתוכל לרכוש באמזון
    שלב 2
    הכנה טקטוית
    איך הקבוצה שומרת בדרך כלל
    תרכיב רשימת שומרים איך אתה מצפה שישמרו
    ורשימת שמירות אפשרית
    האם אזורית ,אישית ,אישית לוחצת
    אזורית לוחצת האם יש דלב שצירה על כל המגרש .
    שלבי מתםרצות ושלבי מומנטום מי אחראי על שינוי המומנטום בקבוצה ,וכמה שחקנים צפויים לשחק ?
    3 מסירות מי אחראי לרוב האסיסטים דרך מי מהן המסירות
    שמצליחות לו .
    אחרי ההכנה הזו יהיו לץ כליןם לשאול איך כל שחקן התכונן למשחק מי היה המפתת.בקבוצה היריבה ומה היתה הטקטיקה
    לטפל בכך.
    כמובן שתקצר היריעה אך זכור
    לאחר כל ההכנה הזו יש לך בערך
    עשרים שניות לשאלה,אתה חייב לתמצת את השאלות לקיצור הכרחי
    משברים צריך לחםש שחקנים העוברים משבר מנטלי במשחקים ורמתם יורדת לאחר משהו…
    מהו המשהו הזה חפש שחקנים
    דקאה להם במשחקטם קודמים ומהי דרכם לצאת מזה

    בעיקרון המון עבודת הכנה .
    נשמח לשמוע אם עזר ואיך ?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט