לילה אחד בטקסס / הדורבן

לילה אחד בטקסס / הדורבן

ללילה אחד ויקטור וומבניאמה נראה כמו הכדורסלן הכי טוב בעולם. לא לברון ג'יימס, שניצח את וושינגטון ודני אבדיה, והיה רחוק 4 נקודות מלהגיע ל-40 אלף נקודות בקריירה. לא סטף קרי, שהוריד 31 נקודות במדיסון סקוור גארדן. גם לא ניקולה יוקיץ', שהיה רחוק 3 אסיסטים מהטריפל-דאבל המי-יודע-כמה בקריירה בניצחון על מיאמי.

סרטון אחד שבו ויקטור לוקח את הכדור מצ'ט הולמגרן, יריבו מאוקלהומה סיטי והמתחרה העיקש על תואר רוקי העונה, כמו מבוגר שלוקח סוכריה מתינוק, כשהולמגרן מנסה לזרוק מעליו ג'אמפר עם זינוק הצידה מחוץ לצבע, הפך לוויראלי וגרם לכולם לדבר דווקא עליו.

דקות אחר כך, כשהשריקה נשמעה והניצחון רשמית הובטח, ויקטור לקח את המיקרופון ואמר לקהל הביתי "התגעגעתי לחרא הזה", לא מודע לכך שמיליונים שומעים ורואים אותו עכשיו בטלוויזיה מקלל בשידור חי.

ועוד כמה שהוא התגעגע לזה. כמה שהוא רצה לנצח. כל חודש פברואר הספרס ניצחו רק פעם אחת, בעוד ערב היסטורי שלו שבו רשם טריפל דאבל עם 10 חסימות על הראש של טורונטו האומללה. משחק שרצה הגורל והייתי בו, סיקרתי אותו מהאולם בשביל הופס ולא אשכח כל חיי.

זו לא קלישאה. הוא באמת רצה וחיכה. "מעניין אם (מייקל ג'ורדן) עשה את זה בניצחונות", אמר לכתב ששאל אותו מה דעתו על כך שרשם הישג היסטורי ששמור רק לגדול מכולם – שני משחקים ברצף עם 5 חסימות ו-5 חטיפות. זה אולי נשמע אנקדוטלי, אבל כעובדה, חוץ מג'ורדן אף אחד לא הצליח לעשות את זה. וזה באמת קשה להשגה.

ובאולסטאר, כשחבריו לנבחרת הכוכבים העולם שיחקו בחצי קלאץ' הוא היחיד שדפק הופעה, עם 11 נקודות, 7 ריבאונדים, חטיפה ו-2 חסימות במשחק סופר קצרצר. כן, הוא הפסיד גם את אותו המשחק, אבל זה לא חוכמה כשאתה משחק אחד לבד נגד חמישה. גם את תחרות הסקילס, אגב, הוא הפסיד, וגם שם, כי חבריו לקבוצה השטתו ולא ניסו באמת לנצח. אנתוני אדוארדס, למשל, התעקש לזרוק את כל הזריקות בכוונה ביד החלשה. "הם רצו ליהנות", הוא אמר כששאלו אותו על התחרות הזו, ואחרי שתיקה קצרה הוסיף, שמבחינתו "ליהנות זה לנצח".

יצר התחרותיות טבוע בו כבר מגיל 12. כל חייו המקצועיים מאז הוא הקדיש להכוונת הקריירה לכיוון שרצה. הוא שיחק בווילרבאן של טוני פארקר כשרצה להיות על הבמה הגדולה של היורוליג, גם אם לא הכי הרבה שותף כי הוא בכל זאת רק בן 16, ונראה כמו דג מחוץ למים שם. ואחר כך, כשרצה להוביל קבוצה עבר למטרופולטינס 92 היותר חלשה, אותה הוביל עד לגמר הליגה.

כדורי הלוטרי הביאו אותו לאיפה שתמיד חלם לשחק, אם להאמין לו, וזה סן אנטוניו, אבל תחילת הקריירה שלו לא הייתה הצלחה מזהירה. רק מאז שעבר סופית להיות הסנטר הפותח הוא התחיל להיראות טוב, ומאז הוא משתפר מדי חודש. לעזאזל, מדי שבוע.

את ינואר סיים עם תואר רוקי החודש כשהוא מעמיד ממוצעים של 24 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-3.3 חסימות למשחק. הוא חוסם יותר מכל שחקן אחר בליגה, לא רוקי, שחקן, ובפברואר כבר רשם 3.9 (!) חסימות למשחק.

הוא חסם לבדו החודש יותר ממה שחסמו 7 קבוצות שלמות כל החודש, ולחובבי השיאים, אם ימשיך ככה הוא יכול להיות שלישי בהיסטוריה עם הכי הרבה חסימות כרוקי, ולעקוף בדרך שמות כמו האקים אולג'ואן או שאקיל אוניל. מעליו, אגב, יהיו רק דיוויד רובינסון ומאנוט בול המופרע, שרשם מספר שאף אחד לא יעבור כנראה לעולם עם 5 חסימות למשחק.

רק דבר אחד היה חסר לו כל הזמן, לנצח. ושלשום מול אוקלהומה סיטי הוא החליט שהפעם הוא חייב. אז הוא קלע שיא קריירה של 5 שלשות והוסיף, איך לא, עוד 5 חסימות. כולל אותה אחת ויראלית.

שניות ארוכות אחרי אותו "נאום ניצחון" קצרצר בסוף המשחק לאוהדים וומבי המשיך לשלהב אותם, כשהבמאי החכם מעביר את המצלמה לדיוויד רובינסון הגאה בקהל. כמה הם חיכו לזה, כולם, לערב שבו עיני כל הליגה תהיה על הקבוצה שלהם, על הכוכב שכבר עכשיו רבים רואים אותו אחד מ-20 הטובים בליגה.

איזה מסכנים האוהדים, כמה הם סובלים העונה. אבל ללילה אחד היה להם את השחקן הכי טוב בעולם, והוא זכה להרגיש מה זה להיות חלק מסן אנטוניו. חלק מקבוצה שהיא לא עוד מועדון בליגה, אלא בית שגידל שלושה שחקנים שלא מזמן נכנסו להיכל התהילה.

זמן לא רב אחרי המשחק הוא כבר העלה תמונה לאינסטגרם וכתב "אין כמו בבית".

עכשיו רק תתארו לעצמכם מה יהיה כשהלילה הזה יקרה יותר מפעם בחודש. לעזאזל, יותר מפעמיים. והיום הזה קרוב יותר ממה שנראה.

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban) לשטויות ובטלגרם לסיכומי משחקים קצרים. https://t.me/hadorban מאנו ג'ינובילי נשמה.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. שמע, הוא שחקן מדהים. ועוד רק רוקי….
    למרות שהוא לא רוקי "אמיתי". כמו לוקה גם הוא השתפשף מול סנטרים מהסגנון הישן באירופה. סנטרים בסגנון של ביל למבייר, לא צ'אט הולמגרן.
    ועדיין
    שילוב היכולות שלו, יחד עם מבנה הגוף והבנת המשחק שפותחה במשפחה של כדורסל יוצרים שילוב מטורף.
    אני מבין את פופוביץ' שחזר מהפרישה. יש לו כיסא בשורה ראשונה לצפות בפלא הזה כל ערב….
    😍

  2. שחקן 2.16 עושה סטפ בק וחוטף בלוק. יא וואראדי ויקטור. אין תקרה. אם ישאר בריא וימצא את הסקוטי פיפן שלו בעוד עשור כבר נגיד לברון מי. לגבי מייקל – זה שהוא עשה 5 ו- 5 זה יפה אבל יש לו עוד המון טבעות וגיים ווינרים עד שיתקרב. נדבר עוד עשור 🙂

  3. זה ילד, זה? מה אומרים הרופאים, זה עוד יגדל?
    .
    ההתקדמות שלו מטורפת, ונראה לי שחגבים כמונו אפילו לא יכולים לראות היכן התקרה שלו. נשאר רק להישען אחורה ולהינות משלל היוניקורנים שמתרוצצים בשדות הליגה.
    תודה רבה דורבן, מקווה שתהנו ממנו הרבה שנים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט