BOO-YAH, סטיוארט סקוט – האיש ששינה את הדרך שבה אנחנו שומעים ספורט / הגולש קפיץ

BOO-YAH, סטיוארט סקוט – האיש ששינה את הדרך שבה אנחנו שומעים ספורט / הגולש קפיץ

הגולש קפיץ הוא ביולוג ימי, אוהד שיקאגו, רוקד עם מדוזות, וחולם להיות רזי הופמן כשיגדל.

לפני היזכור הזה, לאדם שרובנו לא הכרנו או ידענו שהוא קיים, תחילה יש את העסק העצוב, החשוב, וההכרחי של כל המוות שעוטף את העוטף של ישראל בחודשים האחרונים. נוחו על משכבכם בשלום אחינו ואחיותינו, גיבורים בעל כורחם ואלופים בגבורתם. הפוסט הזה הוא גם טריביוט ליותם חיים, שפעם קבר צ'אקות בכפר עזה. מי ייתן ונחיה לראות בחיינו גם את השלום כמו שיותם רצה, וגם את החטופים והחטופות בחיים, ושיפסיק זרם הארונות.

היום לפני תשע שנים הלך לעולמו אחד מקרייני הספורט הגדולים בכל הזמנים והוא רק בן 49. המורשת של סטיוארט כללה עשרות ביטויים שכיף להיזכר בהם. אף אחד לפניו לא הביא כזה רגש בכזו צורה, ומעטים אחריו הצליחו לחקות את מה שעשה ב-ESPN. יחד עם מג'יק, מייקל ג'ורדן, אחמד רשאד ואחרים, סטיוארט סקוט הראה בשנות התשעים שהתנועה והתרבות השחורה היא בעצם שירה בתנועה, ויכולה להיות אלגנטית ומצחיקה וחכמה לא פחות משהיא מפוצצת כישרון ופרועה, ושהמקום שלה לצד, ובתוך, אמריקה הלבנה, הוא מקום של כבוד ושייכות אמיתית.

היה לי הכבוד לפגוש את סטיוארט אי שם במנהרות שמתחת ליונייטד סנטר בזמן הריקוד האחרון, וכמו שהתמונה הזו מראה, הבנאדם היה מופת של קלאסה, אפילו כשאיזה ילד מתלהב נובאדי פרום איזראל, עם תג תקשורת שבכלל כתוב עליו דורון שפר, (לאריק הניג הפתרונים), נדבק אליו אחרי משחק. זה לא שנהיינו אחוקים, או ירדנו לחוף של לייק מישיגן לשחק כדורעף אחר כך, אבל בדקה הזו שהלכנו יחד לעבר החדר של מסיבת העיתונאים, סטיוארט היה מספיק נחמד לומר לי שאם אני רק אחליט, הכל אפשרי, ושכמו שאני אומר לבנות שלי עד היום – העולם כבר שלך קידו, אנחנו הזקנים כאן רק משלמים שכר דירה.

בתמונה: חליפות שלושה חלקים אולי לא שמות קצוץ, אבל כמו שאהב לומר, זה ישב עליו Straight Butter

היו לפניו קרייני ספורט אפרו-אמריקאים מצליחים, אבל סטיוארט שילב תרבות היפ הופ וספורט באופן שמעולם לא נראה בעבר בטלוויזיה. סטיוארט דיבר כמו שאוהדים היו מדברים בבית. מנהל החדשות של ESPN, וינס דוריה, אמר ל-ABC: "סטיוארט דיבר שפה שונה לגמרי… שפנתה לדמוגרפיה צעירה, במיוחד אפרו-אמריקאית צעירה. מייקל ווילבון כתב שסקוט אפשר לאישיותו לחדור לסיקור, ולשפוך את הרגש שלו פנימה, כמו שאף אחד אחר לא עשה.

סקוט שילב התייחסויות לתרבות הפופ, ויכול היה לעבור במשפט אחד מריפים של מטיף בפטיסט במהלך דרשה של יום ראשון בבוקר ('האם אני יכול לקבל עד מהקהילה?!'), לציטוט של סולן Public Enemy, צ'אק D ("שמע את המתופף נהיה מרושע!'), תוך כדי מהלך כדורסל. סטיוארט הופיע בקליפים של LL Cool J, קיבל חיקוי ב-SNL, הופיע בשירי היפ הופ ("Yeah, I got game like Stuart Scott, fresh out the ESPN shop."), וכתוצאה מהסגנון הייחודי שלו, ESPN קיבלו ערימות של דואר שנאה מאנשים שהצבע שלו, סגנון ההיפ-הופ שלו, או הדור שלו באופן כללי, לא באו להם טוב. הקיצר, כל מה שלא בסדר באמריקה. וסטיוארט שמח תמיד לחשוף את הפרצוף שלהם.

בסקר של USA Today משנת 2003, סקוט סיים ראשון בשאלה איזה קריין צריך להעיף מ-SportsCenter, אבל הוא גם היה במקום השני אחרי דן פטריק בשאלה של 'את מי בהחלט צריך לשמור בתכנית'. סקוט מעולם לא שינה את הסגנון שלו ו-ESPN תמיד גיבו אותו. בין פניני הלשון שלו, שאת מרביתם המציא ופלט דקות לפני שידור או בזמן אמת, אפשר היה למצוא:

"Boo-yah!"

"Hallah"

"As cool as the other side of the pillow"

"He must be the bus driver cuz he was takin' him to school."

"He must be jelly cause jam don't shake like that!"

"Holla at a playa when you see him in the street!"

"Just call him butter ’cause he's on a roll"

"They call him the Windex Man ’cause he's always cleaning the glass"

"You ain't gotta go home, but you gotta get the heck outta here."

"He treats him like a dog. Sit. Stay."

"And the Lord said you got to rise up!"

"It's your world, kid … The rest of us are still paying rent"

"Can I get a witness from the congregation?"

"Doing it, doing it, doing it well"

"See … What had happened was"

בכתבת ההספד הנפלאה עליו ב-ESPN אפשר לתפוס כמה מהרגעים הגדולים שלו ולהיזכר: https://www.espn.com/espn/story/_/id/12118296/stuart-scott-espn-anchor-dies-age-49

נוח על משכבך בשלום, סטיוארט. נעמת לאוזנינו. תשמור על יותם שם למעלה.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. יופי של פוסט ופתיחת חלון ועניין למישהו שלא הכרתי.
    לעילוי נשמתו הזכה של יותם שגם קבר צ'אקות וגם היכה בסנר.
    תודה רבה קפיץ (ותיזהר מכדורי גולף בחוף)

  2. איזה זיכרון מדהים.
    סקוט היה מסוג האנשים שאתה פותח בשבילם טלוויזיה. המחלה שלו היתה מכה חזקה לפנים והמוות שלו הותיר חלל שב-ESPN התקשו מאוד למלא.
    תודה קפיץ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט