יומן אליפות גרמניה (1) – הסגל/מתן גילור

כבר כתבתי בעבר, למה גרמניה היא הנבחרת המועדפת עלי. זה הזמן לסקר אותה בזמן טורניר הגמר של גביע העולם לאומות או כמו שאוהבים לכנותו בישראל "המונדיאל". את ענייני הנתונים, תארי העבר והפיקנטריה אשאיר לאותם מסקרי בתים למיניהם ואעבור הישר להצגת השחקנים.

*

שוערים:

מנואל נוייר (באיירן מינכן), רומן ווידנפלר (בורוסיה דורטמונד), רון רוברט צילר (האנובר).

באופן די עקבי, החל משומאכר, עבור באינגלר וקופקה וכלה בקאן ובלהמן, לגרמניה תמיד יש שוער בטופ העולמי. לעיתים אף יותר מאחד.

נוייר, מעבר להיותו שוער מצוין כמעט בכל האספקטים של השוערות, הוא גם אחלה בלם. וזה מה שגרמניה צריכה ממנו לא פחות. היכולת להשתתף בהנעת הכדור ולהתמקם בצורה נכונה מאחורי הבלים כשהנבחרת תוקפת, בעיקר כדי לשבש התקפות מתפרצות וליצור אופציית מסירה נוחה לאחור, מתאימות לשיטה של הנעת כדור מרובה, שלא לומר מזמוז הכדור.

ווידנפלר אמנם כבר לא ילד, אך גיל 34 אינו ותיק יתר על המידה במונחי שוערות. הניסיון עושה את שלו ובשנים האחרונות הוא זוכה גם לחשיפה, עקב הצלחה של דורטמונד בגרמניה ובליגת האלופות. אם הביטחון העצמי הגבוה של נוייר עלול לעלות בשערים ווידנפלר הוא בדיוק האיזון. שוער יציב ומנוסה שיכול לסייע לנוייר מנטלית ולתת לנבחרת ביטחון שיש מחליף ראוי על הספסל.

*

הגנה:

ג'רום בואטנג (באיירן מינכן), קווין גרוסקרויץ (דורטמונד), אריק דורם (דורטמונד), בנדיקט הובדס (שאלקה), מאטס הומלס (דורטמונד), פר מרטסאקר (ארסנל), פיליפ להאם (באיירן מינכן), קודראן מוסטאפי (גנואה).

בלמים: ככל הנראה מקומו של הומלס בהרכב מובטח. על המקום השני יתחרו מרטסאקר ובואטנג, כאשר ישנה אפשרות סבירה ביותר שמקרה היורו יחזור על עצמו ובואטנג יוסט לעמדת המגן (או כשמאלי על-פי רוב, או כימני במקרים מיוחדים, כגון רונאלדו על קו ימין, ואז להאם יאייש את עמדת המגן השמאלי) ומרטסאקר ישחק בלם לצידו של הומלס. זהו גם התרחיש הסביר ביותר, אם ניתן ללמוד משהו ממשחקי ההכנה.

הבעיה של מרטסאקר היא כמובן המהירות, נקודת תורפה לא קטנה כאשר משחקים מול נבחרות נסוגות עם חלק קדמי מהיר ומסירות ארוכות מדויקות. לעומת זאת יש לו 2 יתרונות גדולים: למרות מראהו הגמלוני הוא שחקן טכני, יחסית לבלם. השנים הארוכות בקבוצות שמושתתות על צירופי מסירות על הקרקע, ורדר ברמן וארסנל, חידדו אצלו יכולת זו. בנוסף, הוא הנוגח הטוב בנבחרת גרמניה (אולי חוץ מקלוזה) ומהווה איום במצבים הנייחים, דבר משמעותי ביותר חרף היעדרותו של מריו גומז.

בשל בעיית המהירות של מרטסאקר, כנזכר לעיל, קיימת אפשרות סבירה שבואטנג יוצב כבלם ודורם כמגן שמאלי או להאם כשמאלי והובדס כימני.

המוכר והמוצלח בשחקני ההגנה הוא פיליפ להאם, אשר בנבחרת מאייש את 2 עמדות המגן (ולא, בנבחרת לא תראו אותו מוצב כקשר אחורי לעת מצוא, למרות משחק ההכנה האחרון, בו הוצב בקישור בשל היעדרותו של שווינשטייגר). כדי לשים לב לתרגיל בו גרמניה השתמשה פעמים רבות במהלך קמפיין המוקדמות, בעיקר נגד נבחרות ששיחקו נסוג. גרמניה העבירה את כובד המשחק שמאלה ואז, בכדורים ארוכים של שווינשטייגר או קרוס, העבירה את הכדור ימינה ובודדה באגף את פיליפ להאם, תוך ניצול הטכניקה הגבוהה ויכולת ההגבהה הפנומנלית שלו.

*

קישור:

יוליאן דרקסלר (שאלקה), מתיאס גיטנר (פרייבורג), מריו גזה (באיירן מינכן), סמי חדרה (ריאל מדריד), טוני קרוס (באיירן מינכן), תומאס מולר (באיירן מינכן), מסוט אוזיל (ארסנל), לוקאס פודולסקי (ארסנל), אנדרה שורלה (צ'לסי), באסטיאן שווינשטייגר (באיירן מינכן), כריסטוף קרמר (בורוסיה מנשנגלדבאך).

בגדול, גרמניה משחקת עם 2 קווי קישור, האחורי עם 2 שחקנים והקדמי עם 3. ברם, בחלק ניכר מההתקפות אחד הקשרים האחוריים מצטרף לקו הקדמי ויוצר לחץ על פאתי הרחבה. ככל הנראה מי שיאיישו את הקישור האחורי הם שניים מתוך: חדירה, שווינשטייגר וקרוס, אלא עם יוגי לב יחזור על הטעות שעשה מול איטליה בחצי גמר היורו, יעלה עם שלושתם, ויאבד את היתרון הכי גדול שיש לו על שאר העולם – הקישור הקדמי המהיר והדינמי. במשחק ההכנה האחרון, עקב היעדרותו של שוויני, להאם שיחק בקישור לצד חדירה וקרוס לפניהם. הבעיה היא שאף אחד מהם אינו קשר אחורי טבעי, למרות ששוויני וחדירה שחקני הגנה לא רעים בכלל, אבל לא גרזנים פר-אקסלנס. היתרון הוא ששניהם (שווני וחדירה) בעלי משחק עומק מצוין, דבר אשר מקשה על הגנת היריב לצפות היכן לרכז כוחות. ברבע גמר היורו יוון הימרה על שוויני כקשר המצטרף (ובצדק, לאור המשחקים בשלב הבתים), אך גרמניה הפתיעה ודווקא חדירה היה זה ששבר את קווי ההגנה ואף כבש מתוך הרחבה.

בקישור הקדמי יש לחץ היסטרי והיסטורי של שחקנים מוכשרים ומוכחים. עד כדי כך שאחרי פציעתו של גומז לב החליט שהוא מזמן לסגל הסופי חלוץ קשיש אחד בלבד. אם לא היה את עניין שבירת השיא של רונאלדו, אינני בטוח שגם הוא היה מזומן.

על פניו, אוזיל וגצה הם הטכניים והזריזים ביותר, ולכן יש להם יתרון, אך לא כך היא. קלוזה כבר לא נייד כבעבר ובמשחקי המוקדמות גרמניה לעיתים פתחה ללא חלוץ או עם חלוץ שקר, שזה מצב שמולר, שורלה או פודולסקי מוצבים כחלוצים על הניר, אך הלכה למעשה מתקיימת מעין קרוסלה ושינויי מקום בלתי נגמרים בין שחקני הקישור והחלוץ המדומה. בשל כך ובשל הצורך להצטרף לקלוזה בתוך הרחבה, אין כמעט ספק שמולר יפתח, ככל הנראה על קו ימין, ולא אתפלא אם פולדי או שורלה יפתחו על כנף שמאל. אוזיל, כרגיל, יקבל את מפתחות הנבחרת יפתח במרכז. להערכתי גצה יהיה הג'וקר מהספסל. קשה לי להאמין שלא נראה רוטציה די רחבה בעמדות אלה, קל וחמר בשלב הבתים.

*

התקפה:

מירוסלב קלוזה (לאציו).

צריך לומר את האמת – זימונו של הכובש המחונן והבלתי נגמר לטורניר היא תעודת עניות לנבחרת שהצמיחה כמה מגדולי החלוצים בכל הזמנים, לרבות החלוץ שעדיין מחזיק בעונת הכיבושים המרשימה ביותר אי פעם באירופה. זהו הטורניר האחרון של מירו האיום וההזדמנות שלו להפוך מעוד חלוץ גרמני מרשים לכזה שחתום באותיות של קידוש לבנה בספרי ההיסטוריה.

עבורו, שני ניצחונות בשני המשחקים הראשונים הם קריטיים, כיוון שהם יאפשרו לו מנוחה במשחק השלישי, דבר אקוטי בגילו. קלוזה אמנם אינו מהיר כבעבר ופחות נייד, אך הוא עדיין חד מול השער ובעל מיקום ומשחק ראש משובחים.

*

אז למה להתכונן?

תלוי בעיקר ביריבות. מול נבחרות קטנות ומסתגרות, יכול להיות שיהיה קצת משעמם וגרמניה תחזיק בכדור המון, אלא אם גצה ואוזיל ישחקו ביחד ואז תראו מה קורה ששני שחקנים עם כזה כישרון ברגליים שחושבים רק בכיוון אחד (רמז – יש גופה פוליטית העונה לשם הזה) משחקים זה לצד זה.

אבל מול הנבחרות הגדולות – אלה שיבואו גם להתקיף ולא רק להתבסס על מתפרצות – תראו מה זה מטס סילונים. הכדורים הארוכים של שוויני/קרוס לגצה/מולר/אוזיל/פודולסקי המהירים יפרקו כל הגנה שלא תדע להשאיר לפחות קשר אחורי ושני בלמים מאחור. לא מאמינים? תשאלו את ארגנטינה…

על פי משחקי המוקדמות וההכנה יש 2 שיטות משחק:

  1. 4-2-3-1 – פורטה לעיל ובה, בד"כ, קלוזה חלוץ.
  2. 4-2-1-2-1 – בשיטה זו משחקים עם 2 קשרים אחוריים, קרוס במרכז, קשר טכני (אוזיל/גצה) וקשר-חלוץ (פולדי/שורלה) לפניו ומולר כחלוץ שקר.

ולמי שרוצה גם להתאמץ קצת יותר, שווה להתרכז בחילופי המקום בחלק הקדמי בדגש על התנועה של מולר, שלעניות דעתי היא אחד הדברים הכי יפים בכדורגל העולמי.

לסיכום: דברנו על הגנה טובה אך עם מקום לשיפור, קישור מופלא אך נעדר "רוצח" הגנתי וחלוץ בודד ומזדקן.

התחזית: גולים גולים ועוד פעם גולים, בשני צדי המגרש, שיסתיימו במקום על הפודיום אך (שוב) ללא הגביע המוזהב.

***

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. אחלה יומן.

    קלוזה ופודולסקי הם שני שחקנים שללא קשר ליכולתם וכושרם במועדון, כמעט תמיד משחקים מעולה בנבחרת.
    משהו טוב קורה להם כשהם עוטים את מדי נבחרת גרמניה (והם בכלל פולנים!)

    1. בבאיירן מינכן, מולר לפעמים משחק חלוץ שקר, שזה כמובן לא חלוץ פר-אקסלנס. מאז שעלה לבוגרים, הוא חלק מהשלישייה מאחורי החלוץ.

      לפולדי היו שנים כחלוץ, בעיקר בפ.צ. קלן, אבל במרבית הקריירה הוא שיחק כקיצוני או כסקנד-סטרייקר. גם שורלה, ד"א.

      הכוונה היא שלמעט מירו אין לגרמניה חלוץ מטרה קלאסי. כזה שעושה תנועה לעומק ולא רק לצדיים, מחזיק כדור עם הגב לשער וכיו"ב.

  2. יומן נפלא, תודה.

    הייתי מאוד אופטימי לגבי גרמניה עד שהבנתי שקלוזה הוא החלוץ שלהם, ועד הפציעה של רויס.

    עכשיו הפייבוריטיות הן ברזיל וארגנטינה, גם לאור כל עניין המונדיאל מחוץ לאירופה.

    בכל מקרה יהיה כיף לראות אותם, המהפך של גרמניה תחת קלינסמן ולב הוא אחד הדברים הטובים שקרו לכדורגל העולמי

  3. והנה היום ה"בילד, מפרסם שייתכן ולהאם יפתח בקישור ושווינשטייגר שאינו כשיר לחלוטין יפתח רק על הספסל. לדעתי, מדובר על טעות של לב, אך האו ככל הנראה מפחד מהמתפרצות של פורטוגל ורוצה לעלות עם 3 קשרים במרכז. זאת הבעיה שאין לך אף שחקן קישור אחורי טבעי. הפציעה של גונדוגאן יותר משפיעה מאשר הפציעה של רויס או אפילו גומז.

  4. נחמד לראות שרון רוברט זילר הוא השוער השלישי.
    זה שוער מאוד מאוד מוכשר שגדל באקדמיה של יונייטד(יותר נכון הגיע בגיל 15 או 16, אבל התפתח בקארניגטון ואפילו זכה עם הקבוצת אקדמיה בגביע אם אני לא טועה).

    שוער מאוד מוכשר שלרועה מזלו סבל מהעובדה שהיה לנו באנקר רציני בשער(ואן דר סאר) וכרגע נראה שגם בגרמניה הוא לא יוכל לפרוץ.

  5. בקשר לגרמניה, באופן די מפתיע אני חושב שנקודת התורפה שלהם מצויה בהגנה.

    מי שרואה פריימרליג מבין על מה אני מדבר. מרטסאקר בלם מאוד מאוד איטי וגמלוני. הומלס הוא בלם נהדר, מנהיג, נוח עם הכדור אבל גם כן לא סילון.
    כדי שזה יראה טוב צריך לפתוח בלם מהיר מאוד ליד מרטסאקר(בארסנל זה קוסיילני). בנוסף ג'רום בואטנג בתור בלםפ זה לא משהו לספר לנכדים. אם וולבק קירקס אותו חלוצים קצת יותר חדים יענישו את גרמניה בריבית.

    1. אין ספק שיש הבדל מתקופות קודמות.
      שים עכשיו את זאמר, קולר ונובוטני לצד להאם וגרמניה הופכת למועמדת מספר 1 לזכייה. שלא לדבר על הקייזר או קשר אחרוי כגון אפנברג/ירמיס.

  6. דווקא בקישור אין להם בכלל בעיה.
    בכלל זה טור הזהב של גרמניה מבחינת הקישור וההתקפה.

    אפנברג היה מאוד אגרסיבי אבל גם מאוד לא נוח עם הכדור בעיקר במשחק המהיר שגרמניה אוהבת לשחק.

    בהגנה אני מסכים, פעם היו שם שמות…

    לא שהיום זה נורא, כל נבחרת הייתה רוצה בלם כמו הומלס, מגן כמו להאם(שיכול במידת הצורך לשחק בשני הצדדים). הבעיה היא בציוותים לידם.

    גרמניה בסגנון שלה צריכה את ההגנה שתוכל לשחק בקו גבוה וזו בדיוק הבעיה של מי שמשחק עם מרטסאקר או מגן בינוני ונחות פיזית כמו בואטנג.

  7. מתן תודה רבה.
    אשר לחוד מבחינתי מולר בטח בנבחרת חלוץ לכל דבר לא לשכוח מדובר בנעל הזהב של מונדיאל 2010 (ובשחקן הצעיר ).
    גם שרלה ואף פודולסקי עשויים לשחק כחלוצים.
    כמובן שפציעת גומז פגעה בנבחרת.
    וכן ההתעקשות של לאו לא לזמן את קסלינג.
    לסיום לא לשכוח לגרמנים יש פצועים רבים.
    המרכזי הוא כמובן רויס שלטעמי היה אמור להיות המצטיין שלהם במונדיאל .אבל בעוד לרויס יש מחליף הרי שפציעתם של שמלצר והקשרים האחורים גונדאגן ובנדר עשויה להתברר כקריטית הרבה יותר (מה עוד שחודידה חוזר לאחר כחצי שנת פציעה).

  8. אני קונה שוב נבחרת גרמנית שמשחקת כדורגל אטרקטיבי ומהיר ושוב נשארת עם מחמאות וללא תואר.
    מחמאות מתן על ניתוח מצוין.

    1. יש המון פציעות שנובעות מעומס גדול מדי על השחקנים, וההפסד מעבר לשחקנים עצמם ולנבחרות שלהם, הוא של הצופים שיקבלו נבחרות שבחלקן חסרות כוכבים גדולים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט