הם בחרו בפאור פורוורד עם קליעה יוצאת דופן בשם למרקוס אולדרידג'. מאוניברסיטת טקסס. בבחירה השישית, לאחר עסקה עם מינסוטה, נבחר ברנדון רוי, גארד מוכשר בצורה יוצאת דופן. אך למרות נוכחותם של שני הרוקים המצויינים, פורטלנד המשיכה לדשדש עם שיפור חלקי, כשהיא במאזן של 32 ניצחונות בלבד.

למזלה, ההגרלה של הדראפט האירה לה פנים והיא זכתה במקום הראשון. שלושים ושלוש שנים לאחר הבחירה בוולטון, שוב הייתה לפורטלנד אפשרות להפוך את גורלה. אך הבחירה היתה אכזרית – שני המועמדים המובהקים לבחירה הראשונה היו סנטר מעולה אך מועד לפציעות בשם גרג אודן, ופורוורד דקיק בעל קליעה טהורה , קווין דוראנט.   

הג'נרל מנג'ר קווין פריטצ'רד, ניהל עשרות דיונים בנושא – 'אם היינו נזהרים  מסנטר מועד לפציעות לא היה לנו בזמנו את ביל וולטון וכל האליפויות שהוא הוביל אותנו. אם היינו בוחרים רק על סמך גובה אז היינו לוקחים, חס ושלום האל הטוב ישמור ויציל, את סם בואי במקום ג'ורדן.  אם הולכים רק לפי כישרון גולמי אז זה דוראנט, אם לפי יכולת לתרום פה ועכשיו אז זה אודן. אם אנחנו רואים בעיני רוחנו את מוזס מאלון, אז זה אודן, אם אנחנו מחפשים בירד חדש, אז זה דוראנט'…. עובדיו של פריטצ'ארד כבר נמנעו מלפגוש בו במסדרונות המשרד, כאשר הוא מסתובב הלוך וחזור וממלמל לעצמו את השיקולים בעד ונגד. אשתו ניסתה להסביר לו שאם הוא באמת מתלבט אז כנראה ששתי האופציות טובות (לא הן לא, הוא ענה לה בראשו הקודח. עובדה, בזמנו התלבטתי ארוכות אם להתחתן איתך או עם הבלונדינית המהממת ההיא. ).

הוא הסביר לה:  זו לא סתם בחירה ראשונה – זו פורטלנד! הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הליגה! אחרי חמש שנים מחוץ לפלייאוף! האוהדים כאן מצפים לעוד שושלת. אנחנו לא הקליפרס או מינסוטה שרגילים לפשל בבחירות דראפט ואף אחד לא מצפה לכלום. כאן, אחרי 14 אליפויות, הציפייה היא להמשיך את הספירה עד אין קץ. בלילה לפני הדראפט, הטלפון צילצל בביתו של פריטצ'ארד. הוא ענה בחשש 'האלו'? מהצד השני הוא זיהה את קולו של לארי בירד, כוכב העבר והמאמן החדש של הקבוצה. 'קווין, אתה חייב קצת לישון. אומרים לי שאיבדת את זה'. הג'נרל מנג'ר שלא ישן כבר חודש יותר מאשר כמה דקות, לא ידע מה לענות. 'קווין, תירגע. יהיה בסדר. פורטלנד תמיד מצליחה בסוף. תיקח את המטאטא הרזה הזה מטקסס – הקווין שיודע לקלוע. תסמוך עליי. ' וניתק.

כאשר דיוויד שטרן פנה אליו בליל הדראפט פריטצ'ארד השתנק. הוא רצה לסמוך על לארי, עם כל הניסיון וההישגים שלו. הוא גם ראה לנגד עיניו את השושלת שיכולה לקום סביב אודן, היורש הראוי לסאבוניס, מאלון, וולטון. במה לבחור? למי להקשיב??

זיעה זרמה במורד גבו. הוא הרגיש את הלב שלו מתכווץ, את הריאות שלו שורפות. את הטחול שלו מתנפח. הגיעה העת להחליט.

"בבחירה הראשונה בדראפט 2007, הפורטלנד טרייל בלייזרס בוחרים ב…

קווין דוראנט"

פורטלנד אכן בחרה בקווין דוראנט. באמצע הסיבוב השני הם בחרו בסנטר הספרדי מארק גאסול, שעתיד היה להצטרף לקבוצה רק שנה לאחר מכן.  דוראנט הציג עונת רוקי בינונית, אך זכה לחניכה צמודה מהמאמן בירד, ובמהלך העונה הלך והשתפר. אולדרידג' ורוי, לעומת זאת, הפכו תחת שרביטו של בירד להיות אול-סטארים. בשנתיים הבאות  פורטלנד המשיכה להתקדם, כשהיא חוזרת לפלייאוף, ובו בזמן בונה את הקבוצה , עם בחירות בניקולה באטום ובגארד ג'ורג' היל. בקיץ לאחר מכן היא בחרה בישראלי עומרי כספי, ובסיבוב השני באוסטרלי פטי מילס ובצלף דני גרין. תהליך הבנייה המשיך עם ההחתמה של השחקן החופשיים ווסלי מתיוס וג'רלד וואלאס. מצב הברכיים המתדרדרות של ברנדון רוי הדאיג את בירד, והוא כינס התייעצות במשרדי הקבוצה יחד עם וולטון ורמזי. 'ברנדון הוא כוכב. אפילו קובי אמר שהוא השחקן שהכי קשה להגן עליו – אבל הברכיים שלו- הן לא יחזיקו מעמד' הפטיר בירד בסגנון האדיש שלו, אך בעיניו ניכרה הדאגה. לאחר דיון ארוך, וולטון ורמזי שיכנעו את בירד – רק אם רוי יזכה לטיפול 'וולטוני' של לוד מנג'מנט נוקשה, יהיה סיכוי שהוא ישרוד. לקח זמן לשכנע את רוי עצמו לרד לספסל ולהיות מוכן להגבלת דקות, אך כשהוא יושב מול ספה ועליה יושבים וולטון, רמזי, בירד, ג'ורדן וסבוניס – הוא השתכנע. בחמש השנים הבאות רוי שיחק מעט, אבל היה לא-פעם הגורם המכריע במשחקים בחודשי מאי-יוני כשעלה מהספסל והפגין מעט מהיכולות הנהדרות שלו.

ב- 2013 פורטלנד חזרה סוף לסוף לבמה המרכזית – לגמר הגדול, מול קליבלנד של דווין וויד, לברון ג'יימס ואמארה סטודמאייר. פורטלנד עלתה עם הרכז הרוקי שלה, דמיאן לילארד (ניו ג'רזי וויתרה על בחירת הדראפט שלה בדראפט 2012 תמורת ג'רלד וואלאס. מהלך משונה אופייני לפרנצ'ייז הכושל), מתיוס, דוראנט, אולדרידג' וגאסול.

רוי סיפק דקות חשובות מהספסל, כולל חטיפה מלברון במשחק החמישי, שהובילה לאסיסט לסל קריטי של דוראנט. העלבונות כלפי פריטצ'ארד, הג'נרל מנג'ר הלחוץ, נשכחו. 'יש לנו שליחות, יש לנו ייעוד. יש לנו משימה – הגופיות של הכוכבים הגדולים ביותר שהליגה הזאת הכירה מסתכלות עלינו מלמעלה' אמר דוראנט בחגיגות האליפות ה- 15 של פורטלנד. 'הם מסתכלים עלינו ודורשים מאיתנו להיות הכי טובים שאפשר. אנחנו נמצאים בפרנצ'ייז שדורש מאיתנו לנצח, להיות אלופים. בפורטלנד, הקהל התרגל לטוב ביותר, וזה אומר שאנחנו חייבים לשאוף להיות הטובים ביותר'.

בעשור שעמד בסימן של מעברי כוכבים ובמרדף ציני אחרי אליפויות (הנטישה של לברון את מיאמי האומללה והמעבר לקליבלנד של וויד, המעבר של ווסטברוק למילוואקי של אנטוני דיוויס, החתימה המתואמת של סטף קרי וקליי תומפסון בדטרויט ועוד), קווין דוראנט נותר כאנדרטה של יציבות ונאמנות בפורטלנד, כשהוא סוחב על כתפיו את הקבוצה לעוד ועוד הישגים. הכינוי שלו בפי האהודים המעריצים – 'קאפקייק' שיקף את האהבה אליו – 'הוא לא עוגת קרם מפונפנת, הוא לא מאפה יוקרה, אלא פשוט קאפקייק, עוגה טובה של אמא, עם טעמים של בית'.

הוא סיים את הקריירה שלו, עשרים עונות בפורטלנד, עם שבע טבעות אליפות, כשהוא מוביל את קלעי כל הזמנים עם 39,321 נקודות קריירה.
יש לא מעט אוהדים של פורטלנד שמבכים את מר גורלם ואת ההיסטוריה הרפואית של הקבוצה –' למה דווקא לנו אף פעם אין מזל? וולטון יכול היה להיות הסנטר הטוב בהיסטוריה, עד שהפציעות חיסלו אותו. בירד סיים את הקריירה כמה שנים טובות לפני הזמן בגלל הגב והרגליים. רוי יכול היה להיות כוכב-על,  דוראנט איבד שתי עונות. יש קבוצות שפשוט אין להם מזל. תחשוב כמה אליפויות יכלו להיות לנו אם לא היה לנו מזל נאחס'.