פינת השופט (18) – ניתוח אירוע העבירה על ג'ימי באטלר בשניות הסיום של משחק מספר 6 בין מיאמי ובוסטון / עמית טבול

פינת השופט חוזרת לממלכת הופס אחרי פגרה ארוכה (מדי) היישר לרגעים המכריעים של משחק מספר 6 בגמר המזרח.

משחק 6 בין מיאמי לבוסטון היה אחד מהמשחקים הדרמטיים בשנים האחרונות ובכלל, בעיקר לאור הנסיבות והמצב בסדרה. מלבד סל הניצחון הנדיר של דירק ווייט, האירוע המרכזי הוא כמובן השריקה לעבירה נגד אל הורפורד בשניות הסיום תוך כדי ניסיון קליעה של ג'ימי באטלר מהפינה. מדובר על אירוע של שנייה או שתיים, אך כזה שמשלב אלמנטים רבים ודילמות לא פשוטות שחייבו בדיקת מוניטור במטרה להגיע להחלטה הנכונה ביותר. 

אז מה היה לנו שם?

עוד לפני ניסיון הזריקה והשריקה לעבירה נראה היה שבאטלר מבצע דאבל דריבלינג (הקפצה כפולה).

לאחר מכן נשרקה עבירה שלצופה מן הצד לא ברור כלל אם הייתה אמורה להישרק, שכן באטלר די "זרק" את עצמו על הורפורד. 

לאחר השריקה השופטים הלכו למוניטור לאחר שבוסטון ביקשה צ'לנג' (שלא צלח).

אחרי התייעצות קצרה השופטים גם הוסיפו קצת פחות משנייה לשעון המשחק, תוספת שהתבררה בדיעבד כקריטית מאוד, שכן אם הם לא היו מוסיפים אותה הסל של דירק ווייט לא היה נקלע בזמן ומיאמי הייתה עולה לגמר.

נתחיל בסוגיה הראשונה – האם הייתה הקפצה כפולה של באטלר?

במבט ראשון נראה שבאטלר הפסיק את הכדרור ואז המשיך לכדרור נוסף.

עדיין – התשובה לשאלה היא שלילית. ג'ימי אמנם הפסיק את הכדרור, אולם כשהוא בא לתפוס את הכדור ולזרוק אותו, הכדור נשמט מידיו שלא בכוונה. במצב כזה חוקי הכדורסל קובעים כי לא מדובר על הקפצה כפולה ולכן גם מותר לתפוס חזרה את הכדור. אז מעכשיו הסכיתו ושמעו, שחקני השכונה/ליגה לתאונות עבודה: כשאתם משחקים והכדור נופל לכם בטעות – תתעלמו ממחאות הקבוצה היריבה ותגידו להם שמדובר על השמטה ולא על כדרור ולכן זה לא דאבל וגם מותר לתפוס את הכדור. במצב בו לפני ההשמטה הלא מכוונת השחקן עוד לא ביצע כדרור, מותר לשחקן לתפוס את הכדור וגם מותר לו לכדרר.

בקיצור: השמטה לא מכוונת של הכדור אינה נחשבת לכדרור.

סוגיה שנייה: האם אל הורפורד ביצע עבירה על ג'ימי באטלר?

נכון. זה מעצבן. ברבע האחרון באטלר, שקלע במשחק הזה באחוזים של קיליאן הייז במשחקי חוץ, לקח את הזריקות המכריעות תוך כדי יצירת מגע שמטרתו לסחוט עבירות. היו כמה שריקות דרדל'ה ולפחות אחת שלא הייתה ולא נבראה. ומה לגבי השריקה האחרונה?

בזווית הצילום הרגילה של המשחק נראה כאילו באטלר באמת זורק את עצמו על הורפורד שעשה הכל נכון ונעל אותו יפה בפינה, אלא שאחרי צפייה בזוויות צילום אחרות רואים בבירור שהורפורד הוריד את היד לכיוון ידו של באטלר, כלומר יצא מה"צילינדר" (המרחב האישי האנכי) שלו לצילינדר של באטלר ומשום כך הוא אחראי למגע.

בכדורסל יש המון מגעים ולא כל מגע הוא פאול. מגע שנגרם בגלל כניסה לצילינדר של שחקן יריב והשפיע על מהלך המשחק הוא בהכרח עבירה. אם הורפורד לא היה מוריד את היד שפגשה את ידו של באטלר, כנראה שהיה פה No call , מכיוון שלמעט היד שביצעה את העבירה, הורפורד נשאר בצילינדר שלו ולא היה אחראי למגע. זווית הצילום הכי טובה לעבירה הזו היא הזווית מכיוון הבייס-ליין, שם רואים בבירור את המגע. השופט ששרק את העבירה הוא לא השופט שהיה בבייס-ליין (שהיה רחוק מדי), אלא השופט שהיה קרוב יותר לאירוע ועמד קרוב לקו האורך. יפה שהוא הצליח לראות את המגע הלא חוקי, כי מהזווית הזו די קשה לראות בדיוק את האירוע.

ההנחיה לשופטים היא לנוע כל הזמן ולהיות להיות קרובים לאירוע, למסגר את השחקנים ותוך כדי לחפש את המרווחים בין השחקנים וכך לראות את המגעים. כנראה שהשופט ששרק הצליח לפתוח זווית ראייה טובה עם מרווח מתאים וממרחק סביר.

סוגיה שלישית: מדוע השופטים המשיכו לדון במהלך מול המוניטור על אף דחיית הצ'לנג' של בוסטון?

השופטים המשיכו להסתכל במוניטור מכיוון שרצו לדעת כמה זריקות יקבל ג'ימי. במוניטור רואים בבירור שג'ימי בוודאות דורך מחוץ לקשת ולכן הוא קיבל שלוש זריקות.

סוגיה רביעית (הוכרעה גם היא בעזרת המוניטור): למה השופטים הוסיפו זמן למשחק?

אוקיי. אז השופטים כאמור בדקו במוניטור האם ניסיון הזריקה של באטלר היה לשתיים או לשלוש נקודות. אמה מה, בשנים האחרונות יש לנו אקטיביזם שיפוטי שמאפשר לשופטים לעצור את המשחק במצבים גבוליים ומורכבים ולהסתייע במוניטור. יתר על כן, ניתן לנצל את העצירה והבדיקה במוניטור ולהכריע בסוגיות נוספות, גם אם הן לא היו מלכתחילה הגורם בגינו החליטו להיעזר במוניטור. במקרה שלנו השופטים רצו לבחון כמה זריקות יקבל ג'ימי באטלר ו"על הדרך" ראו ששעון המשחק לא עצר בזמן (אפשר גם לבדוק כמובן את שעון ה-24).

השופטים הבחינו בעזרת ה- Replay Center שרגע ביצוע העבירה על ידי הורפורד (המכה על ידו של באטלר) היה בדיוק שלוש שניות לסיום המשחק. שעוני המשחק וה-24 מופעלים ומופסקים על ידי המזכירות באופן ידני ולכן לעתים קרובות יש פער קטן מרגע ביצוע העבירה ועד עצירת השעון. קודם כל יש את רגע ביצוע העבירה, לאחר מכן שריקה של השופט ורק לאחר מכן עוצרים את השעון. פער של שנייה בין ביצוע עבירה לעצירת שעון הוא בהחלט מתקבל על הדעת, אלא שברגעים כל כך מכריעים חשוב להיות כמה שיותר מדויקים כי כל עשירית שנייה קובעת. אם כבר השתמשנו במוניטור ועצרנו את המשחק, נוצרה הזדמנות להיכנס לרזולוציה גבוהה יותר ולוודא שעצירת השעון בוצעה בזמן, מה שכמעט בלתי אפשרי לעשות באופן ידני תוך כדי המשחק. זו בדיוק הסיבה שהוסיפו את הזמן, אותו זמן שאפשר לבוסטון לבצע את הבלתי יאומן. 

לסיכום: במשחקי פלייאוף צמודים קורה ששופט צריך לקבל מספר החלטות גבוליות בשבריר שנייה. האירוע אותו ניתחנו הוא דוגמה מצוינת לשריקה קשה וגבולית שגם אחרי שנשרקה, נדרש לה "מקצה שיפורים" שמתאפשר כיום בעזרת הטכנולוגיה, וכך ההחלטות שנתקבלו במהלך הזה היו מדויקות ביותר למרות שהיו קשות וגבוליות.

אני בעד שימוש מושכל במוניטורים ברגעים המכריעים וזו דוגמה מצוינת לשימוש מוצלח ויעיל.

ספרו את זה לחוזה מונטרו מברצלונה (אימוג'י עצוב, ד"ש מווראנקוביץ').

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. תודה רבה.
    אני בספק אם השופט ששרק עשה את זה בגלל כל הניואנסים שאתה מציין… ב-NBA זה הרבה יותר פשוט – יש כוכב, הוא זורק את עצמו ועושה איזה פלופ, הוא ב-90% מהפעמים יקבל שריקה.
    עם כל מה שציינת, מבחן העין למהלך כולו אומר דבר אחד – באטלר זורק את עצמו ליצור מגע בכוח ולייצר "עאלק" זריקה, וב-NBA שהמסורת שלה זה "לא מכריעים מהלך אחרון בשריקה" זאת שריקה סופר מפוקפקת!
    לא רק שהייתה מכריעה משחק (אלמלא נס ווייט), אלא מכריעה גורל עונה שלמה של קבוצה!
    וזה פשוט מנוגד לחלוטין לנורמות הקיימות במהלכים אחרונים.

    1. בדיוק
      אם יש מדיניות, תהיו עקביים, אל תשחקו פעם ככה ופעם ככה.
      לפי החשבון הזה לשקץ הגיעו שתי קליעות בהפסד השני של הלייקרס לסלטיקס. חד וחלק. אם הוא לא קיבל עבירה הרבה יותר ברורה, מדוע ג'ימי שזרק את עצמו חד משמעית כן קיבל? ומדוע זה היה 3 קליעות?

  2. תודה
    האם שופטים ששפטו במשחקי שנות השמונים והתשעים ואפילו העשור הראשון של 2000 היו בכלל טורחים לאשר פה פאול? אני בכלל לא בטוח. ג'ימי הדביק 2 פאולים שלדעתי לא היו נשרקים לטייטום שחסם אותו. כן יש מגע גם בגוף אבל כדורסל זה משחק של מגע. שתי חסימות יפות מאד של טייטום אחת בטווח הזמן של העבירה דנן הפכו לקליעות של באטלר. אלה לא היו עבירות חד משמעיות כמו שטייטום מקבל אלא כאלה שנמצאות בספק גדול ולא צריך לשרוקן לטעמי. אם או בלי וורטיקלי. חסימות או לא קלירפתיות?…

  3. עמית חשוב כייפי ומעניין לקרוא.
    נשחק בנדמה לי ונגיד משהו: במידה ובוסטון מפסידה את המשחק, האחראי הישיר(כנראה) להפסד הוא המאמן. אם הוא לא היה עושה צ'אלנג' על הצעדים, ג'ימי היה מקבל רק 2 זריקות עונשין ואז מקס' היו הולכים להארכה.
    משחק מעניין הכדורסל הזה…
    🙂

    1. הצ'לנג' היה על הפאול עצמו.
      רוב הסיכויים שהשופטים בכל מקרה היו בודקים בעצמם האם הפאול היה בזריקה ל-2 או ל-3 (הם לא היו צריכים צ'לנג' בשביל זה).

  4. תודה
    אם אפשר כמה שאלות לגבי ההשמטה – כי אצלי בשכונה מייד היו קוראים למה שהיה במשחק משיכה או הקפצה כפולה.
    השמטה יכולה להיות גם כשאין התערבות של גורם חיצוני שהובילה להשמטה והעיקר היא הכוונה של השחקן עם הכדור?
    מותר להזיז את הרגליים בזמן ההשמטה?
    המשמעות בפועל היא שבעצם ההקפצה הכפולה מתאיינת מתוכן (כי כל עוד שחקן לא מכדרר, תופס ורק לאחר עצירה מכדרר שוב, תמיד אפשר לקבוע שזאת השמטה בחוסר כוונה)?

    1. כן. השמטה מתייחסת לשחקן שכדרר ונשמט לו הכדור ללא התערבות חיצונית. מותר להזיז רגליים כי אתה לא עם הכדור. בדרך כלל האינסטינקט של המכדרר הוא ישר לתפוס את הכדור ואז ברוב המקרים גם ככה לא זזים יותר מדי.
      לא הבנתי כל כך את השאלה האחרונה..

  5. מעניין מאוד.
    קודם כל הצאלנג היה מוצלח כי בלעדיו לא היה זמןן לוייט לקלוע. הפוך כל הפוך על הפוך.
    דבר שני בקשר לנפילת הכדור
    מה שאתה אומר בעצם זה שהשופט צריך להחליט אם הכדור נפל בכוונה או לא? יש עוד כמה חוקים כאילו והם תמיד מוזרים כי צריך לשפוט מחשבות ולא רק פעולות

      1. כמו שהוא צריך להחליט במקרה של אייר בול אם הוא התכוון לזרוק לסל אם מותר לו לגעת בכדור, וכמו רגל מכוונת או לא.
        הערכת כוונות היא תמיד קצת בעייתית ומועדת לטעויות.

  6. היו לסלטיקס כל הרבע האחרון כל מיני שריקות גבוליות כאלו בסגנון שג'ימי קיבל בסוף.
    זה נראה רע לשני הצדדים, אבל לפחות היה עקבי

  7. מעולה עמית. אצלי בשכונה הפלת כדור זה צעדים 😁.
    גם ברוח המשחק יש בזה חטא כי אם הכדור עף לך סימן שהמגן הלחיץ אותך.

    לגבי איירבול זה ככ שונה קל מאד שם לראות אם הזורק זרק לסל או לא. בכדרור זה פחות הוגן.
    לפני זה היה עבירה של הורפורד בלי קשר וגם אז בשלשה. גימי קפץ בלי קשר להוציא עבירה. מה אכפת לו כל עוד הליגה נותנת על זה זריקות ונק חינם אז ימשיכו לקפוץ בשנייה שחודש אחד לא ישרקו יפסיקו עם זה לגמרי ועם הבכייינות.
    כבר בתחילת העונה היה ניתן לראות איך הכוכבים סבלו מזה והתבייכנו ואז החזירו את שריקות האוויר שינפחו סטט

  8. תודה רבה.
    קשה להיות שופט, לפני שבועיים שפטתי בטורניר קיבוצי עם מלא נגרים, פחחים, בננציקים וכסחנים ובנוסף כדורסלנים זה עם של בכיינים שלא מפסיק להתלונן.
    לטעמי עבירה גבולית מאוד, העבירות שנשרקו לפני כן היו אוויר ולא היה צריך לשרוק אותן.
    מה שכן, הורפורד יצא אהבל – מה אתה מוריד ידיים?? אתה יותר גבוה בהרבה, תרים ידיים למעלה אנכית ואל תנסה לחטוף כדור או ווטאבר.

    1. 🤣🤣🤣🤣 כולם חושבים הם בwwe רואים את הכוכבים מצפים שתשרוק להם גם בקיבוץ 😂😂😂
      היום כבר מגיל קטן הם מתבכיינים חח
      יש אחד בחוג של הילד דורסני שנתקע רק במגינים ורוצה רק עבירות שאף אחד לא נוגע המאמן מחלק לו טכניות כל אימון 🤣🤣🤣🤣

  9. תודה עמית. עם הניסיון שלו הורפורד היה צריך לצפות את התנועה של ג'ימי לכיוונו. קצת כמו שצריך להאט עם הרכב ליד בית ספר יסודי כי יש מצב שיקפוץ לך ילד לכביש

    1. ברשותך אני מעתיק את זה פה :
      The extensive Last Two Minute Report from the chaotic final moments of the Celtics' heart-stopping 104-103 victory over the Heat in Game 6 of the Eastern Conference finals Saturday night revealed two missed calls — both of which went against Boston — while saying there were no issues with the foul on Jimmy Butler with three seconds remaining.

      The report, issued early Sunday evening, said officials missed two things among the 32 the league reviewed from the final 120 seconds of action: a lane violation by Heat forward Caleb Martin on a free throw Jaylen Brown missed with 1:01 remaining in the fourth quarter and a foul on Jayson Tatum by Heat guard Gabe Vincent on a drive to the basket with 33.5 seconds left. That play eventually ended with Tatum being blocked by Bam Adebayo and Miami getting the ball back.

      ועכשיו אחרי שהדוח הרשמי של הליגה מאשר את זה תסבירו לי איך טייטום לא קיבל שריקה לעבירה ברורה שבוצעה עליו. אני ראיתי את זה בלי "אמצעי לייזר ומנגנוני ציפה" – איך השופטים לא ראו את זה.?וזה שהוא לא קיבל את הפאול הזה 33 שניות לסוף זה שינה לחלוטין את המשחק בשניות קריטיות.
      הפעם זה לא אני זה דוח רשמי של הליגה.

  10. היי תודה
    דוקא מהפוסט הזה עוד יותר התחזקה דעתי שהשופטים לא היו צריכים לשרוק את זה.
    הכל היה פה גבולי . הקפצה כפולה. מגע שאינו מגע. האם באטלר בכלל ניסה לזרוק? מאיפה זה הגיע? הוא אפילו לא היה בכיוון של זריקה. והאם לא היתה עבירה לפני העבירה שהיתה בזמן הלכאורה זריקה?
    כל מה שקרה כאן היה בלתי שפיט בעליל. צריך איזה שהוא חוק הגיון. לבאטלר לא היה שום סיכוי לקלוע משם. גם לא הקפצה כפולה גם לא עבערה גם לא ממש זריקה אחא מגע שבאטלר יצר וגם שלוש זריקות? סורי זה יותר מידי בשבילי גם אם הכל טהור וכשר

    1. בוא אסביר קצת יוצר לעומק למה הפוסט הזה שכנע אותי יותר מהכל שהשיפוט בליגה בעייתי. כי אפילו בפוסט הזה – גם רם נצא מנקודת הנחה שכל מה שכתבת נכון – נעשו פה כל מיני שינויים בהחלטות כתוצאה ממבט מעמיק במה שקרה. וזה רגע בודד. ועל כן מבחינה לוגית לחלוטין ללא קשר לעמדה כזו או אחרת אין ספק שמי שטוען שהוא ראה משהו אחר בשריקה כזו או אחרת ממה שהשופט שרק – יש לו קייס מצוין. כי כשהשופטים הולכים לבחון את השריקות שלהם הם עצמם מגלים בהן טעויות. וארועים כאלה לא קורים רק בשניה האחרונה – הם מתרחשים לאורך כל המשחק – רק שאי אפשר לבדוק אותם. כך שהטענה הלוגית היחידה שניתן לטעון הוא שמי שמטיל ספק בשריקות של השופטים הוא זה שצודק ואילו שרואים בשריקות כאילו הן נכונות תמיד בודאות טועים.

      1. מבין לגמרי חלק מהטענות שלך אבל לא מסכים לכל מה שכתבת. צריך להבין שמטרת העל של המשחק, בפרט בנבא, היא שהמשחק יזרום וישוחק בצורה הגיונית, מהנה ונעימה עד כמה שניתן. כמובן שזה כולל טעויות שיפוט או שריקות גבוליות שלרוב מתקזזות. זה הכיף בספורט. אין פה תמיד שחור ולבן. מדעים מדויקים יש באוניברסיטה. לא באולם כדורסל.
        בניגוד לרוב שלבי המשחק, בשניות ההכרעה יש פחות סבלנות וסובלנות לטעויות שיפוט, שכן לקבוצה המקופחת יש סיכוי אפסי לתקן אותן (נגיד דירק ווייט כזה…).
        אז כן – אפשר ורצוי להתייחס בספקנות לפסקנות וללכת לבדוק במוניטור אם לא בטוחים. השאלה היא הרף והמינון. זה כבר מאוד סובייקטיבי.
        ביום שבינה מלאכותית תוכל לשפוט מדויק וגם "להרגיש" את המשחק ולהחליט מתי השריקה הכרחית ומתי לא – או אז יגיע שינוי אמיתי. עד אז – ניתן לבני אנוש נחותים לשפוט כהבנתם. ואתה יודע מה? זה הכי כיף בעולם כי אין משחק אחד שדומה לשני ואין משחק ללא טעויות שיפוט ודרמות קטנות/גדולות.
        המונח "שיפוט" בעצמו הוא גם אובייקטיבי וגם סובייקטיבי: תיישם את מה שאומר החוק אבל לפי הבנתך את הלך הרוח של החוק. ולמרות הכל – שופטים טועים וייטעו. בדיוק כמו המאמנים, השחקנים וכלל בני האנוש.

        1. תודה עמית (גם על הפוסט המצוין). אין פה סתירה לדעתי למה שאמרתי. רק חיזקת. אם אתה אומר ש:
          המונח "שיפוט" בעצמו הוא גם אובייקטיבי וגם סובייקטיבי: תיישם את מה שאומר החוק אבל לפי הבנתך את הלך הרוח של החוק. ולמרות הכל – שופטים טועים וייטעו. בדיוק כמו המאמנים, השחקנים וכלל בני האנוש.
          וכאן בדיוק נכנס חוק ההגיון שלדעתי לא היה אתמול. אי אפשר להכריע עונה שלמה על שריקה גבולית כזאת בדיוק מהטעם הזה.יש כאן הנחות על גבי הנחות. האם הכדור נפל מהיד של באטלר? האם באטלר ניסה לזרוק בכלל? אני לגמרי הרגשתי שזו היתה החלטה גרועה מאוד און ליין ועוד יותר התחזקתי שקראתי את הפוסט וגם מה שכתבת פה. מן הסתם ויכוחים שלא יגמרו… תודה על הפוסט וההסבר.

        2. "מטרת העל של המשחק, בפרט בנבא, היא שהמשחק יזרום וישוחק בצורה הגיונית, מהנה ונעימה עד כמה שניתן" –
          בדיוק הפוך, השיפוט ב-NBA הוא הכי לא זורם, עם הכי הרבה הפסקות לא הגיוניות, שריקות מיותרות, ריוויואים שמתארכים, צ'אלנג'ים וכדומה שהופכים את החוויה להכי פחות מהנה ומעימה שניתן, גם לצופים וגם לשחקנים.
          וזה רק נהיה גרוע משנה לשנה.

          1. חייבים לתת להם זמן מוגבל להסתכל במוניטור ואם לא הגיעו להחלטה אז שישאירו את מה ששרקו. הזמן שהדברים האלה לוקחים עובר כל גבול

        1. גיא אתה כתבת פעם נדמה לי שב OCD יש צורך להכניס דברים לסדר למסגרות וכ'. במובן מסויים הייתי ממש שמח להיות שם כי זה עושה סדר וארגון בעולם והופך אותו ליותר נטול ספקות. הבעיה שאני לא כזה. אתה מבין שהפעם זה לא היה סטף. אני אפילו לטובת באטלר בסדרה הזאת. אם הוא יזכה אשמח איתו (גם עם טייטום). זה מה שראיתי מה לעשות? אז אני כותב.

  11. תודה עמית פירקת את זה מעולה.
    1. שריקה טובה לפי החלטת שופט. גם בכדורגל שופט מחליט אם הכדור ניתז מהמגן כל שלשוער מותר לתפוס.
    2. פאול ברור. הורפורד יצא גולם. ג׳ימי הוציא מהמצב הזה את המירב. אין תלונות אליו.
    3. בכל מקרה היו בודקים ורואים שזה 3 זריקות. החלטות כאלה מתקבלות אפילו רטרואקטיבית בין רבעים.
    4. הקטע עם הזמן הוא שרירותי. לא בונים עונה על 3 עשיריות.
    שורה תחתונה – השופטים היו בסדר.
    שורה מתחת לתחתונה – לא להאמין כמה שטויות בוסטון עושה, כל הפלייאוף הזה. קבלת החלטות של אלי זעירא בלילה של שבין ה-5 ל-6 באוקטובר אוי אוי…
    שורה מתחת לאדמה – סטרוס – סגור לריבאונד ותביא את הגאולה לפלורידה מאן! מאוחר מדי… עכשיו זה שושנק רידמפשן

    1. ספולסטרה אמר בראיון שהתפקיד של סטרוס היה לעזור למנוע מטייטום לקבל את הכדור ומבחינתו הוא עשה זאת היטב.

      מהמקום שסטרוס עמד בו כדי לעשות זאת הוא לא יכול לחזור מספיק מהר כדי למנוע זאת, מקסימום היה יכול לבצע פאול.

        1. תתבונן היכן הוא והיכן ווייט כאשר סמארט סורק. שניהם על קו השלוש. ההבדל הוא מה מתרחש אחר כך –
          סטרוס מתבונן על הכדור בדרכו לסל, ודרק ווייט נע ישירות לכיוון הסל. רואים שסטרוס מאבד את ווייט ומאבד את הסיכוי להגיע לריבאונד.
          אבל, וזה בהחלט מדויק, סטורס מילא את תפקידו במניעת המסירה לטייטום.
          כל השאר אכן קשור הרבה יותר לגרם מזל (ולנחישות של ווייט) מלכל דבר אחר.

          1. מסכים איתך בהכל חוץ מהמשפט האחרון.
            סטרוס עולה גבוה מדי. טיפ חזרה לווייט ויש לו מבט נהדר. זאת כבר טעות. לגבי המזל – זה לא מזל – זה בוקסאאוט. בכדורסל תמיד יש עוד משהו לעשות. סטרוס היה יכול וצריך לעשות אקסטרא מאמץ לסגור את ווייט ואז כל נגיעה שלו בכדור ומיאמי בגמר. לא קשור למזל

            1. ד״א אני ממש לא מפיל את ההפסד על סטרוס. רבים היו עושים כמוהו. הוא נרדם לרגע ושילם ביוקר. הורפורד פישל פי עשר – אבל נשאר עוד זמן לתקן – אז אולי יש אלמנט של מזל – העניין הוא שצריך לשאוף לא להשאיר את הדברים למזל

  12. מה שג'ימי באטלר עשה היא תנועה של שחקן חכם מאוד וקר רוח.
    הניסיון ללכת להוציא עבירה במצב כזה
    השליחה של הגוף קדימה – לגרום למגן לרכון מעט קדימה – ואז ההתיישרות הפתאומית כלפי מעלה שמייצרת מגע – 80% הוצאת עבירה.
    כל שחקן חיב ללמוד את זה.
    מה עוד יש לו בשק ?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט