בים בם באם, דאנקן חם / עמיחי קטן

כשבוחנים את ההצלחה של מיאמי בפלייאוף הנוכחי, מה שבולט זה הפער ביכולת ההתקפית בין הקבוצה שקלעה 109.5 נקודות למשחק בעונה הסדירה (מקום אחרון), ובאופן כללי הייתה רעה מאוד התקפית, וזה עוד לפני הפליי-אין בו ההתקפה שלהם נראתה עוד יותר רע והם בקושי נכנסו לפלייאוף בכלל, ובין אחת מקבוצות ההתקפה הטובות של הפלייאוף הזה, אולי בדרך לגמר הגדול.

נתחיל עם 2 טבלאות שיציגו את הפערים הסטטיסטיים, אחת בהשוואה בין העונה הסדירה לפליי-אין ולפלייאוף ואחת להשוואה בין שלבי הפלייאוף השונים, ואז ננסה להצביע על גורם אחד מרכזי לשינוי, שבו אנחנו נעסוק היום. ג'ימי באטלר הוא כמובן הכוכב המוביל של מיאמי, אבל הוא היה במיטבו גם ברוב הפלייאוף שעבר ובעונה הסדירה, כך שאנחנו נעסוק היום בכוכב השני ובשיתוף הפעולה שלו עם שחקן שלטעמי לא קיבל מספיק קרדיט מספולסטרה, ועכשיו הוא חלק מרכזי בהצלחה של ההיט, בדיוק כמו בפעם הקודמת שהם העפילו לגמר.

*שימו לב לכך שבפליי-אין השתתפו 8 קבוצות בסך הכל ובפלייאוף 16, כמו גם בסיבוב הראשון, ואילו בסיבוב השני יש 8 קבוצות ובגמר האזורי יש רק 4 קבוצות*

	עונה סדירה	פליי-אין	פלייאוף
נקודות למשחק	109.5 (30)	103.5 (7)	114.9 (5)
אחוזי שלשות	34.4% (27)	32.8% (3)	38.8% (1)
אחוזי שדה	46% (26)	42% (6)	48% (4)
אחוז אפקטיבי	53% (25)	48.2% (6)	55.8% (4)
רייטינג התקפי	112.3 (25)	107.3 (5)	117.5 (2)

	סיבוב ראשון	סיבוב שני	גמר אזורי
נקודות למשחק	124 (1)	104.3 (6)	120.7 (1)
אחוזי שלשות	45% (1)	30.6% (7)	47.8% (1)
אחוזי שדה	51.9% (1)	42.5% (8)	51.9% (1)
אחוז אפקטיבי	60.5% (1)	49.3% (8)	60.5% (1)
רייטינג התקפי	119 (2)	112.6 (4)	124.4 (1)

אפשר לראות שבעונה הסדירה מיאמי היו קבוצת התקפה רעה שהנתונים שלה צנחו עוד יותר בפליי-אין, ואילו בפלייאוף הנוכחי מדובר באחת מקבוצות ההתקפה הטובות ביותר בליגה. כמו כן, ניתן לזהות הבדל משמעותי בין הסדרות נגד מילווקי ובוסטון, בהן ההתקפה של מיאמי מפציצה, לעומת הסדרה נגד הניקס שדווקא הצליחו להקשות על מיאמי ולהחזיר אותם להתקפה הבינונית של העונה הסדירה.

אחד מההבדלים העיקריים בין הפלייאוף הנוכחי ובין שני הפלייאופים הקודמים, בהם מיאמי הודחו על ידי מילווקי ובוסטון בהתאמה, הוא היכולת המשופרת והיציבה יותר העונה של באם אדבאיו בהשוואה ל-2 הפלייאופים הקודמים, תוך כדי שהוא מזכיר יותר את עונת 2020, בה הוא נבחר לאולסטאר לראשונה, הישג שהוא רשם בפעם השנייה העונה. בטבאות הבאות (והאחרונות להיום) נבחן את הנתונים של אדבאיו נגד שתי היריבות האלה במפגשי הפלייאוף מהשנים האחרונות.

באם אדבאיו נגד מילווקי	2020	2021	2023
נקודות	17.2	15.5	17.4
ריבאונדים	12	9.3	8.6
אסיסטים – איבודים	4.4 – 2.4	4.3 – 2.8	5 – 3.4
אחוז שדה	60%	45.6%	46.3%
אחוז עונשין	89.7%	76.9%	81.3%
משחקים בספרות כפולות	5/5	3/4	5/5
תוצאת סדרה	4- 1 למיאמי	4- 0 למילווקי	4- 1 למיאמי

באם אדבאיו נגד בוסטון	2020	2022	2023
נקודות	21.8	15	18.3
ריבאונדים	11	8.4	9.3
אסיסטים – איבודים	5.2 – 2.5	2.6 – 1.7	5.3 – 2.3
אחוז שדה	60.8%	59.5%	57.1%
אחוז עונשין	77.8%	64.7%	78.9%
משחקים בספרות כפולות	6/6	4/7	3/3
תוצאת סדרה	4- 2 למיאמי	4- 3 לבוסטון	3- 0 למיאמי (תוצאה זמנית)

בגדול, סדרת גמר המזרח של 2020 הייתה הטובה ביותר בקריירה של אדבאיו, ויש סיכוי לא מבוטל שהוא היה מקבל את פרס ה-MVP אם היו מתחילים לחלק אותו שנתיים קודם. בכלל, את השיא של עונת 2020 אדבאיו עוד לא מצליח לשחזר, אבל העונה הוא כבר קרוב לשם הרבה יותר מאשר בשני הפלייאופים הקודם, כשהשיא השלילי היה בגמר המזרח דאשתקד, בו ב-3 משחקים הוא אפילו לא הגיע ל-10 נקודות.

חוץ מאדביו, יש שני שחקנים שלאורך הפלייאוף בולט במיוחד שמיאמי טובה יותר משמעותית בדקות שלהם על הפרקט מאשר בדקות בלעדיהם, ואלו קיילב מרטין ודאנקן רובינסון. מדובר בשני המחליפים הבכירים של מיאמי יחד עם קייל לאורי, אם כי יש לשער שמרטין יהפוך להיות שחקן חמישייה לאור היכולת הטובה שלו והפציעה של קווין לאב. מרטין ראוי להתייחסות גם הוא, אבל כאן אני אגע ברובינסון, בגלל הקשר הישיר בין ההצלחה שלו להצלחה של אדבאיו.

שיתוף הפעולה בין באם אדבאיו לדאנקן רובינסון מפרה את שניהם. אדבאיו כמוביל כדור ומוסר גבוה נהנה מהנוכחות של רובינסון, שנע ללא כדור יותר ובצורה שיטתית יותר מכל שחקן אחר של מיאמי, גם לזריקה מרחוק אחרי הנד-אוף או בקאץ'-אנד-שוט אחרי חסימה וגם בחיתוך לסל וסיום בצבע, ואילו במקרים שבהם היריבה מצליחה להיצמד לרובינסון, הוא יודע למצוא בצבע את אדבאיו לסלים קלים או מול מיס-מאצ'.

מתוך 14 השלשות של רובינסון בסדרה נגד מילווקי, 5 הגיעו כתוצאה מאסיסט או חסימה של אדבאיו, נגד הניקס זה היה 4 מתוך 13 השלשות שלו וכך גם ב-4 מתוך 8 השלשות שלו נגד בוסטון עד כה. במקרה של רובינסון, הפער בין הסדרה נגד הניקס ובין הסדרות האחרות בולט במיוחד, כאשר נגד הניקס הוא סיים עם 13/48 לשלוש (27.1%), נגד מילווקי הוא דייק ב-14/19 (73.7%) ונגד בוסטון הוא עומד עד כה על 8/15 (53.3%).

נביא רק כמה דוגמאות על מנת להדגים את הרעיון – נתחיל מהנד-אוף של אדבאיו לרובינסון שמסתיים בשלשה.

גם המהלך הבא הוא שלשה של רובינסון, אבל הפעם הוא נע לפינה בצד החלש ושם הוא מקבל את ההנד-אוף מאדבאיו אחרי חדירה של לאורי.

במהלך הבא התנועה של רובינסון ללא כדור, יחד עם החשש של קונאטון מריצה אפשרית של רובינסון לפינה, מאפשרת לאדבאיו למצוא אותו לליי-אפ קל.

נעבור לסדרה נגד בוסטון, וכאן יש לנו מקרה נוסף שבו רובינסון חוסם ומאיים לצאת לכיוון השלשה, מה שגורם להגנה לסגור את התנועה שלו לכיוון הקשת, ואדבאיו מוצא אותו לליי-אפ קל בצבע.

נעבור לרובינסון כמוסר, והפעם דריק וויט מגיב מספיק טוב לחסימה כדי למנוע שלשה קלה, יחד עם יציאה מספיק גבוהה של הורפורד הפעם. התגובה של רובינסון היא חדירה והגבהה לרחבה, שם אדבאיו מסיים בהטבעה.

דוגמה נוספת למסירה של רובינסון לאדבאיו ניקח ממשחק 3 נגד הניקס, וכאן אפשר לראות את היציאה החזקה של ההגנה על רובינסון, סיבה משמעותית לכך שהוא קלע שלשה אחת פחות נגד הניקס מאשר נגד הבאקס, למרות 29 זריקות יותר לאורך הסדרה, אבל במקרה הזה הוא מנצל את היציאה של הגבוה עליו כדי למצוא את אדבאיו שלא מתקשה מול קוויקלי ומסיים בהטבעה לפני שהרטנשטיין מספיק לחזור ולסגור אותו.

דוגמה נוספת לניצול נכון של ההתמקדות ההגנתית ברובינסון נמצאת במהלך הבא, בו קוויקלי למד את הלקח ממה שיקרה במשחק הבא ומגיע מהר לעזרה כדי לסגור את המסירה לאדבאיו. עם זאת, טופין לרגע מתלבט בין וינסנט בפינה ובין הייסמית' בצבע וזה מספיק לרובינסון כדי למצוא את הייסמית' לליי-אפ.

הרבה ביקורות הושלכו לעברם של רובינסון ואדבאיו בשנים האחרונות, שני שחקנים שזכו לחוזה גדול ממיאמי בעיקר בגלל ההצלחה המשותפת בפלייאוף של 2020, ושניהם לא הצליחו לשחזר אותה בשנתיים הבאות, כל אחד בהתאם למעמדו ותפקידו, בזמן שג'ימי באטלר סוחב את העגלה די לבד. בפלייאוף הנוכחי, אריק ספולסטרה וההיט מצליחים לחזור למה שעבד להם ב-2020.

בשלב הזה, איש כבר לא יכול להספיד את מיאמי כקבוצה, וגם לא את הצמד הזה – בים בם באם, דאנקן חם:

מי לא מכיר את ההיט?
קבוצה שמשחקה הוא להיט
וביום פלייאוף חם – כל קלעי אצלה חם
יום אחד יצאו ההיט לפלייאוף
ביד אחת – באטלר, ביד שניה – אגרוף
איזה כיף! את הבאקס לכופף!
זה כביר! לכופף ולשיר: