סיקור יום שישי הגדול / מערכת הופס

סיקור יום שישי הגדול / מערכת הופס

זוהי תקופה עתירת שינויים, מרובת תהפוכות, משופעת הפתעות. דברים שחשבנו כבטוחים אינם כאלה. מוסכמות, כך מתברר, אינן מוסכמות כלל וכלל. קונבנציות מושלכות הישר לפח. כן גבירותי ורבותי, אפילו דור בלוך הגדול צריך לפעמים החלפה, ולכן את סיקור יום שישי (הגדול! עדיין גדול!) יכתבו השבוע אחרים.

שארלוט הורנטס 91 (52-26) – שיקאגו בולס 121 (40-37) / מאנו

כמו שדור כתב לנו בפריוויו, לשרלוט כבר אין על מה לשחק, לשיקגו יש, והלילה הבולס הגדילו את הפער לטובתם במאבק על המקום העשירי בפלייאין במזרח, ואם המשפט הזה נשמע לכם קצת יותר מדי פומפוזי יחסית לקוטן ההישג המפורט בו בפועל הרי שאתם לגמרי צודקים, אבל ככה זה בשיקגו העונה – דמדומי בינוניות, גווני אפור לרוחב כל הספקטרום הזרועים באי אילו נקודות אור של דרוזן ולפעמים לאבין. השוורים הסתערו על הצרעות מהשניה הראשונה, הובילו לאורך כל המשחק ולבסוף, כאמור, ניצחו בו. העובדה ששיקגו איבדה את הכדור רק 7 פעמים במהלך המשחק בהחלט לא הזיקה.

בשיקגו בלטו דרוזן ולאבין עם 23 נק' כל אחד, ווצ'ביץ' הוסיף 21. קארוסו (!!!!) תרם 10 נק', 4 ריב', 3 אס', חט' ו-2 חסימות, שהצטברו לפלוס 16 נקודות ב-21 הדקות שלו על הפרקט. ממש מרשים. קובי וייט, מהספסל, תרם 11 נק', 7 אס', 5 ריב' ב-26 דקות מהספסל, ואם אני לא טועה הוא היה אמור להיות איזה ביג שוט או משהו ודווקא לא יוצא ממנו יותר מדי, והאמת שאני זוכר את זה רק כי הוא היה במחזור של קמרון ג'ונסון, וזכור לי שהוא צחק כששמע שקמרון נבחר במקום ה-11, והנה היום איפה קובי וייט ואיפה קמרון ג'ונסון, אז בפעם הבאה ילדים, אני ממליץ לזכור שצוחק מי שצוחק אחרון, ובכלל שלא יפה לצחוק על אנשים ועוד בערב הדראפט.

בשרלוט, החסרה עקב פציעות, בלט דווקא ג'יימס בוקנייט, שלא שמעתי עליו יותר מדי העונה, וכשכן בעיקר דברים לא משמחים, (אאל"ט גם שם היה איזה אקדח במערכה הראשונה. נראה לי שצריך להציע לליגה לשלוח לכאן את כל התיכוניסטים האלה לטירונות, אין כמו גריז שחור על הידיים כדי להוציא ממך את הפנטזיה על כלי נשק), אבל הלילה קלע 22 נק'. מארק וויליאמס הוסיף 7 ריב', ותיאו מלדון, ידידי הצעיר מאוקלהומה, שבכלל לא שמתי לב שמצא את דרכו לשרלוט, מסר 9 אס'.

אינדיאנה פייסרס 121 (44-34) – אוקלהומה ת'אנדר 117 (40-38) / מאנו

וכאן, ובכן, ההפך, כלומר דווקא אינדי שכבר אין להם על מה לשחק, גברו על אוקלהומה שכרגע במקום העשירי במערב, לפני דאלאס המושמצת. ובכלל אינדי נראית כמו סוג של מחנה פליטים, עם כל מיני שחקנים שהגיעו מכאן ומשם, והלילה טי.ג'יי מקונל המיתולוגי, איש פילדלפיה, הוביל את אינדי עם 21 נק', 9 ריב', ו-8 אס', וג'יילן סמית', הגולה מפיניקס, הוסיף 12 נק' ו-15 ריב' כדי להכריע משחק צמוד למדי. אפשר בהחלט לציין שאינדי קלעו רק 29 אחוז מהשלוש, לחשוב שזה בהחלט לא מרשים, ואז להתפלא ולגלות שאוקלהומה, מצידה, קלעה רק 13% מהטווח… קצת פדיחה, אבל "מי שחי על השלוש מת על השלוש", וכנראה שימים כאלה, עם 4/30 מעבר לקשת, הם משהו שימשיך לקרות לקבוצות מפעם לפעם.

בשורות המנצחים בלטו, בנוסף למקונל וסמית', גם נמבהארד ומאת'ורין, המקומיים, עם 18 ו-15 נק' בהתאמה. ארון נסמית', הצלף הבוסטוני, הוסיף 9, ובאדי הילד, הצלף מסקרמנטו, הוסיף 13.

בשורות המפסידים בלט שרגא עם 39 נק', 9 ריב', 4 אס', 17/17 מהקו, 11/22 מהשדה ופלוס 4 ב-38 דק' על הפרקט, ולצידו גידי עם 21/7/4, והג'יילן וויליאמסים עם 14 נק', 9 ריב', 6 אס', ו-3 חטיפות ב-45 דקות על הפרקט לשניהם ביחד שהתחלקו הפעם באופן מאד לא שווה – הבחור שנראה פחות סיני הצטיין, בעוד שהשני פחות.

פילדלפיה 76'ס 117 (26-51) – טורונטו רפטורס 110 (39-38) / מאנו

נכון לעכשיו, חברים, פילי למעלה וטורונטו למטה, ואני, האמת, קצת מופתע מכך, כי פילי, כידוע, איכשהו תמיד מפשלת, וטורונטו, בעידן יוג'ירי ונרס, דווקא מפתיעה אותי לטובה, אבל, נכון לעכשיו כאמור, המצב דווקא הפוך ופילי דוהרת במעלה המזרח בעוד שבנוגע לטורונטו ראיתי איזו כותרת חטופה לפיה נרס "רוצה לחשוב" בקיץ. איך נסביר זאת?

בעניין פילי נדמה לי שהשילוב בין הרצינות של דריל מורי (שהצליח להוציא משהו על בן סימונס, משהו שפסלתי לאורך כל הדרך), להתבגרות, ובריאות יחסית, של אמביד, ולכשרון של הארדן, מקסי ושאר ירקות, מצליחים, לפי שעה, לפצות על שמנמנותו היחסית של הארדן ובינוניותו היחסית של ריברס.

בעניין טורונטו העסק פחות ברור לי – היו שם אפס אנד דאונס עם סיאקאם, ואן וליט היה פצוע, סקוטי בארנס בעונה חלשה, לא נראה שיש איזו סיבה אחת מרכזית לעניין, והאמת שבמצב כזה די "מקובל" להחליף מאמן, אז בהחלט יתכן שזה יקרה בקיץ, אבל באופן בסיסי יותר אני חושב שטורונטו תצטרך להמשיך לחפש "מקרי קוואי" כאלה – האם הראפטורס הציעו הצעה על דוראנט בדד-ליין? לא יודע, אבל אני חושב שהם היו צריכים להציע. גם אם, אם אני ברוקלין, הייתי מעדיף את ההצעה של פיניקס. האם הראפטורס הציעו הצעה על קיירי בדד-ליין? גם את זה אני לא יודע, אבל אני מקווה שלא. העובדה שהם היו תקועים לא אומרת שצריך לעשות טעויות שיסבכו את המצב עוד יותר. מקווה שיוג'ירי יצליח למצוא הזדמנויות כאלה, אבל הן נדירות יחסית, אז אני לא מאד אופטימי.

מה עם המשחק, מזכירים לי באזניה, אז כן, גם משחק היה הלילה, ופילי הובילו, פתחו פער משמעותי, כמעט איבדו אותו, אבל בסופו של דבר ניצחו. את פילי הובילו אמביד עם 25 נק', 12 ריב', והארדן עם 11 אס'. בטורונטו בלטו בארנס עם 29 נק' ו-8 אס', ופולטל עם 10 ריב'.

וושינגטון וויזארדס 109 (43-34) – אורלנדו מג'יק 116 (44-33) / מאנו

וושינגטון הפסידו והם מתרחקים מהבולס שבמקום העשירי שמוביל לפלייאין. דני הציג 6 נק', 6 ריב', 4 אס', איבוד, 4 עבירות ופלוס/מינוס של אפס ב-32 דקות על הפרקט. נשמע כמו משחק שבו אבדיה התמקד בהגנה, אבל האמת, חוששני, מעט שונה – 2/14 מהשדה, כולל 0/6 מהשלוש מעידים על יום קליעה לא מוצלח במיוחד. יש גם כאלה, אין מה לעשות, צריך לנסות שוב במשחק הבא. בלי פורזינגיס, ביל וקוזמה לא היו לוושינגטון את הכלים הלילה. אורלנדו, מצידם, המשיכו להריץ את בנקרו לרוקי העונה (30 נק', 12 ריב', 6 אס', 3 חט'), ואת השלד שסביבו (פולץ עם 25 נק', ווגנר הצעיר עם 20, קול אנתוני עם 16).

בוסטון סלטיקס 122 (24-54) – יוטה ג'אז 114 (41-36) / מאנו

הסלטיקס רצו לנצח וניצחו, הג'אז כבר פחות לחוצים על זה, והם קבוצה פחות טובה והמשחק התקיים בבוסטון, אז הם הפסידו. האם אפשר ללמוד מזה שהסלטיקס יצאו מהמשבר? לטעמי זה מוקדם מדי, ובכל מקרה תיכף הפלייאוף מתחיל ואז נדע יותר. האם אפשר ללמוד מזה שהג'אז לא יגיעו לפלייאין, לטעמי כן, אבל זה לא ממש משנה לכאן או לכאן, לדעתי.

בשורות בוסטון בלטו טייטום עם 39 נק', ברוגדון עם 7 אס' ו…תאמינו או לא – בלייק גריפין עם 12 ריב', כולל 5 בהתקפה, כנראה שעוד נשארו לו מספר קפיצים ברגליים, לבחור. יפה מאד. דרק וייט קלע 17 נק', אבל רק 2/9 מעבר לקשת, והוסיף 2 ריב' ו-2 אס', חסימה ואיבוד שהביאו לפלוס 16 ב-29 דקות על הפרקט. זה בהחלט מספיק כדי לנצח את יוטה אבל ברמות הגבוהות של הפלייאוף השלשות יצטרכו להיכנס כדי שבוסטון תלך עד הסוף. הורפורד לא שיחק, כנראה פצוע או משהו. בשורות יוטה בלטו טיילר הורטון טאקר עם 28 נק' ו-7 אס', ו-ווקר קסלר עם 10 ריב'.

גם לי מותר יום חופש! האולד פיית'פול בפארק ילוסטון

ברוקלין נטס 124 (35-42) – אטלנטה הוקס 107 (39-38) / מאנו

42 נק' של מיקאל ברידג'ס המתפוצץ הכריעו את אטלנטה הנחשלת. אטלנטה עוד הצליחו להישאר במשחק במחצית הראשונה, אך אחרי ההפסקה ברוקלין דהרו קדימה ללא מעצורים. 21 אחוז של ההוקס מחוץ לקשת, בהשוואה ל-45% של ברוקלין בהחלט השפיעו על התוצאה הסופית. הנטס שומרים על המקום ה-6 והפלייאוף, אטלנטה כרגע במקום ה-8 ובפלייאין. בברוקלין בלטו גם קלאקסטון עם 12 ריב' ודינווידי עם 12 אס'. באטלנטה בלטו דז'ונטה עם 21 נק' ב-9/15 מהשדה, ויאנג עם 6 אס'.

מיניסוטה טימברוולבס 111 (39-39) – לוס אנג'לס לייקרס 123 (39-38) / מאנו

והרי החדשות ועיקרן תחילה – נאז ריד, יקיר המערכת, אהוב הקהל, פייבוריט האוהדים, וכמובן הביג מספר 1 של מיניסוטה, סובל משבר בפרק היד, יעבור ניתוח, יושבת לשישה שבועות, ולכן סיים את העונה, וזאת עוד לקראת קיץ שבו יהפוך לשחקן חופשי. בשמנו ובשם כל עמותת חסידי נאז ריד בישראל אנו שולחים לו זר פרחים צבעוני, בונבוניירת שוקולדים, ברכות חמות להחלמה מהירה ומלאה, ותפילה לחוזה שמנמן בקיץ.

בשולי המהדורה – במשחק בין שתי קבוצות הנאבקות על הפלייאוף/פלייאין במערב הצפוף, גברו דווקא אנשי האגם מלוס אנג'לס על הזאבים השוכנים, בפועל, לחופי אותם אגמים על שמם קרויים הראשונים. הזאבים פתחו את המשחק בקול תרועה רמה סיימו את הרבע הראשון ביתרון שתי נקודות, ואת המחצית הראשונה כולה ביתרון של עשר, אך הלברונים הרעים, ובעיקר דייויס, ניצלו (באופן ציני, בלתי מתחשב ויש שיאמרו טיפוסי), את העדרותו של נאז האגדי על מנת להפוך את הקערה על פיה – 17 נק' של דייויס ברבע האחרון הכריעו את המשחק לטובת האורחים. איני יכול לחשוב על אינדיקציה טובה יותר, על הוכחה מדויקת יותר או על עדות משכנעת יותר לחשיבותו של נאז עבור הקבוצה מאשר המשחק הלילה, ונותר רק לקוות שהקיץ הזה, שלא כמו קודמו, הנהלת הטימברוולבס תקבל החלטות נכונות.

בשורות הלייקרס בלטו אנתוני דייויס עם 38 נק', 17 ריב' (8 מהם בהתקפה!) 15/26 מהשדה כולל 8/10 מהקו, שתי חסימות וחטיפה, ולברון אחריו עם 18 נק', 10 ריב' ו-6 אס'. אוסטין ריבס עם 15 נק', 6 ריב' ו-2 אס', ועם 2/3 מחוץ לקשת ו-5/6 מהקו מסתמן כצלע השלישית בביג-3 של הלייקרס. לוני ווקר, לדאבוננו, לא שיחק כלל ונראה שיצא מהרוטציה.

בשורות מיניסוטה בלטו אנשי יוטה – קונלי וגובר – הראשון עם 25 נק', 7 אס' ו-3 חט', השני עם 14 נק', 11 ריב' ו-2 חט', לשניהם אגב, פלוס מינוס חיובי למרות ההפסד, בעוד המיניסוטאים המקוריים דווקא מפגינים פלוס מינוס שלילי – קאט עם מינוס 6 ואדוארדס עם מינוס 7, כמו גם ידידי סלו-מו עם 17 נק' אבל מינוס 15 ב-31 הדקות שלו על השדה. בקיצור, משהו לא מחובר שם במיניסוטה, ונראה מה יקרה בקיץ הקרב ובא.

קליבלנד קאבלירס 116 (48-30) – ניו יורק ניקס 130 (45-33) / מאנו

אין ג'וליוס רנדל? אין בעיה, קבע מי שאני כל פעם קורא לו צ'ארלס ברונסון, ואז נזכר שלא קוראים לו צ'ארלס, ואז לא זוכר את איך קוראים לו, ואז אומר לעצמי שזה בטח ג'יילן, כמו כולם היום, ואז מתברר שאכן זה נכון וקוראים לו ג'יילן, ויומיים אחר כך הכל קורה שוב בדיוק באותו אופן. אז הברונסון קלע 48 נק' ב-18/32 מהשדה ו-5/8 מהקו, והוסיף 9 אס'. הניקס לקחו את ההובלה באמצע הרבע השני ולא שמטו אותה במשחק שהיה צמוד כמעט עד סופו. מיטשל רובינסון קטף 14 ריב' עבור הניקס (9 מהם בהתקפה!!! מה לעזאזל קרה לגבוהים של קליבלנד הלילה?) לטובת הניקס. בצד של קליבלנד בלט המיטשל שלהם, דונובן, עם 42 נק' ב-16/23 מהשדה ו-4/5 מהקו, מובלי הוסיף 7 ריב', כולם בהגנה, כלומר בצבע של קליבלנד מובלי קטף פחות ריב' מאשר מיטשל רובינסון של הניקס… כזה דבר כבר הרבה זמן לא ראיתי… וגארלנד הוסיף 9 אס' שלא הספיקו לאבירים הלילה.

קליבלנד עדיין במקום הרביעי, לפני הניקס שבחמישי, וכנראה שזה ישאר המצב גם בתום העונה הסדירה, אבל אני מניח שהניקס יכולים לשאוב עידוד מכך שניצחו את יריבתם בסיבוב הראשון, בחוץ, ובלי רנדל. בכל מקרה, זו תהיה סדרה שמעניין יהיה לצפות בה.

יוסטון רוקטס 121 (59-18) – דטרויט פיסטונס 115 (60-16) / תומר

קווין פורטר ג'וניור וג'יילן גרין הובילו את הרוקטס לניצחון במשחק בין שתי קבוצות תחתית בליגה.

אחרי לא פחות מ-24 שינויים בזהות המובילה ו-14 פעמים בהן המשחק היה מאוזן הרוקטס נטלו את ההובלה לקראת סיום הרבע הרביעי. ומאותו הרגע הפיסטונס אמנם ניסו להפוך ולחזור ליתרון אך פעם אחר פעם צמד הגארדים המוכשרים של הרוקטס הוציא להם את האוויר מהמפרשים.

פורטר ג'וניור סיים עם 33 נק', 3 ריב' ו-4 חט' וגרין הוסיף 32 נק' ו-5 אס' משלו אצל המארחת.

בייגלי הוביל את קלעי הפיסטונס עם 21 נק' ו-3 ריב'.

ממפיס גריזליס 108 (28-48) – לוס אנג'לס קליפרס 94 (36-41) / תומר

ג'ורג' קיבל מנוחה, ווסטברוק לא סיים עם 5 מ-5 מאחורי קשת השלוש וכשקוואי מקבל פחות מ-20 דק' פרקט ושני התנאים הראשונים מתקיימים גם כן הקליפרס לא יכולים לנצח.

הקליפרס כבר הובילו ב-20 במהלך הרבע הראשון. אלא שלקראת אמצע הרבע השני הגריזליס הפכו את התוצאה, לקראת סיום השלישי רצו ליתרון דו ספרתי ומשם לא השמיטו את היתרון ולו לפעם אחת.

דזמונד ביין הוביל את קלעי ממפיס עם 22 נק', 3 ריב', 9 אס' ו-3 חט'.

נורמן פאוול עם 16 נק' וזובאץ עם 15 נק' ו-15 ריב' היו הבולטים בשורות האורחת.

גולדן סטייט ווריירס (37-41) 130 – סן אנטוניו ספרס (58-19) 115 / יונתן

מפגש בין שתי קבוצות עם מטרות מאוד שונות הצליח להיות מותח ויחסית צמוד לרוב אורכו. הספרס הובילו בהפרש חד ספרתי לאורך המחצית הראשונה, הווריירס נתנו רבע שלישי קלאסי שבמהלכו עלו ל-11 ואיכשהו סיימו אותו בפיגור של נקודה. סטף קרי פתח מבערים מתחילת הרבע הרביעי, אפילו הספיק לצאת לסייסטה הקבועה שלו באמצע הרבע ועדיין סיים אותו כשהוא קולע בו 16 מ-33 הנקודות שלו. 

קליי תומפסון עם 31 (7 שלשות כמו סטף), ג'ורדן פול עם 27 (6 שלשות), קומינגה ע ם17 ו-8 ריבאונדים, דריימונד גרין מסר 11 אסיסטים אך גם איבד 6 כדורים.

בצד של הספרס 6 שחקנים קלעו מעל 10 נקודות כאשר קלדון ג'ונסון הוביל את הרשימה עם 22, דיינג הרשים עם 14 נקודות מהן 4 שלשות (מ-5 נסיונות!) ולצד זה גם 10 כדורים חוזרים. 

פורטלנד טרייל בלייזרס (45-32) 114 – סאקרמנטו קינגס (30-47) 138 / יונתן

הבלייזרס עלו לשחק בלי דמיאן לילארד והקינגס ניצלו כל רגע מול המארחת המתדרדרת במשחק שההפרש בו הלך וטפח.

7 שחקנים בסקרמנטו קלעו בספרות כפולות, כאשר קיגן מורי, מאליק מונק, דיארון פוקס ודומאנטס סאבוניס כולם קולעים 20 נקודות בדיוק. שני הכוכבים של הקבוצה לא הסתפקו בזה, כאשר פוקס הוסיף 11 אסיסטים ו-8 ריבאונדים, וסאבוניס 8 אסיסטים ו-12 ריבאונדים. 

שיידון שארפ קלע 27 נקודות בשורות המפסידה ודרו יובנקס הוסיף 18 ו-10 ריבאונדים.

פניקס סאנס (35-42) 100 – דנבר נאגטס (26-51) 93 / יונתן

הנאגטס הגיעו לפניקס בלי ניקולה יוקיץ', בלי ג'מאל מוריי, בלי מייקל פורטר ג'וניור, בלי קנטביוס קאלדוול פופ ובלי עתיד בלי תקווה בלי חלום. הסאנס ירדו למחצית בהפרש 20, הגדילו אותו ל-27 במהלך הרבע השלישי ובשלב שנראה שההרכב החסר של הנאגטס הולך להידרס סופית על ידי האוטובוס של דוראנט, הנאגטס פתחו במבצע קאבמק מרשים והצליחו להוריד את ההפרש עד 4 נקודות. שלשה מהפינה של ג'וש אוקוגי חתמה את התוצאה הסופית.

דוראנט הוביל את המנצחים עם 30, דווין בוקר הוסיפ 27, כריס פול עם 9 נקודות, 6 ריבאונדים ו-13 אסיסטים (וגם 5 איבודים), אוקוגי הוסיף 14.

אצל מטילי הזהב ארון גורדון הטיל 26 נקודות (8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים).

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. גיא הירוק

    1 אפר 2023 10:03:38

    לראות את הניקס ולהבין עד כמה המבריקס עשו שטויות בקיץ האחרון.
    היה להם ביד רכז אדיר. כזה שעדיין לא התקרב לשיא שלו,
    כזה שהצליח לשחק לצד לוקה.
    הם ויתרו עליו תמורת כלום, וויתרו על השחקנים היחידים שיודעים לשחק הגנה או להראות נוכחות בצבע תמורת רכז שיכול לעזוב כבר בקיץ הקרוב…
    (למה לו להישאר בדאלאס בגרסתה הנוכחית?

  2. אבג

    1 אפר 2023 10:19:46

    במערב מקווה לסיבוב ראשון דנבר דאלאס וסיבוב שני
    דנבר פיניקס
    לייקרס גולדן.
    סדרות גדולות לפנינו.
    נראה כמו פלייאוף צמוד מאוד.
    חוץ מזה מיקאל ברידג׳ס פספס את השחקן המצטיין גם השנה וגם שנה הבאה?

  3. השור

    1 אפר 2023 10:23:47

    ביום בהיר במיוחד אפשר שהלייקרס יעקפו גם את הלוחמים וגם את הקוצצים..
    לפי הלוז שתיהן יכולות להפסיד שני משחקים ואם הלייקרס מפוקסים. מצליחים להשתחל בסטייל לסיבוב הראשון

  4. Dipsy

    1 אפר 2023 10:29:48

    אני בכלל לא בטוח שפניקס עוברת סיבוב אפילו. משהו שם מרגיש לא מבושל מספיק.
    יש שמועות שוויגינס חזר למפרץ
    ובכלל המערב פתוח לחלוטין השנה. במיוחד אם דאלאס ולייקרס ייצאו ממקומות 7-8

  6. thetroll

    1 אפר 2023 10:52:55

    תודה דור. הלוחמים נראו כבויים שלושה רבעים כאילו מישהו הבטיח להם את הנצחון מראש. הגנה נוראית. אבל כשהקבוצה הזאת מתעוררת מהתנומה והנינוחות. פחד אלוהים. מכל כיוןן הם באים עליך.
    סטף אלוהי.

    2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      1 אפר 2023 12:00:24

      מודה שעכשיו כשראיתי זה נראה לי אחרת, אבל בזמן אמת, ומשום מה זה זכור לי בזווית שונה, זה היה נראה פחות טוב. וגם עכשיו, מבעד לפוליטיקלי קורקט האמריקאי, הוא נראה לי יותר מופתע משמח. יכול היה להגיד משהו כמו well deserved, או goes without saying, במקום כל הקרייזי, קרייזי הזה, אבל לך תדע למה התכוון, אז בסדר, מקפל את הביקורת.

      1. עידו גילרי

        1 אפר 2023 12:06:00

        הוא היה מופתע כי אף אחד לא חשב ששחקן ותיק כמוהו ייבחר בלוטרי (והסאנס אגב חטפו על זה הרבה אש בזמנו). בוא לא נכניס פוליטקלי קורקט איפה שהוא לא נמצא.

  9. גיא הירוק

    1 אפר 2023 13:17:50

    וואו, זה לוקח את המושג "מחמאה פולנית" לקצה…
    (סיפור ידוע הוא שאימו של בשביס זינגר אמרה לו רגע אחרי זכייתו בפרס נובל "שמעת שהבן של ברוריה נחמן שולמן סיים לימודי רפואה? בהצטיינות?"

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      1 אפר 2023 13:49:01

      :-))) מעולה!
      .
      דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מספר שכאשר הודיעו לו שהוא מועמד לפרס נובל, אמרו לו שאם הוא יזכה יתקשרו אליו בשעה 09:00 ביום כזה וכזה. בקיצור, היום הגדול הגיע, ולקראת 09:00 התיישב, עם אשתו, ליד הטלפון, אבל הטלפון, מה לעשות לא צלצל… קמו שניהם והלכו לענייניהם. בתשע ורבע הטלפון צלצל, כהנמן ענה והתבשר שאכן זכה בנובל. הלך לאשתו ואמר לה "זכיתי", והיא השיבה לו "זכית במה?"…
      :-)))))

  14. Alex Rabino

    1 אפר 2023 18:06:28

    להגיד על נאז ריד שהוא הביג מן מס. 1 של מינסוטה זה קצת גוזמא כי בחמישיה עולים לפניו קארל אנתוני טאונס ורודי גוברט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט